פרסומים
לדברי משרד הבריאות, ב־19 בינואר מת פלסטיני מפצעים שנגרמו לו ב־14 במאי 2018 מתחמושת חיה שירו כוחות ישראליים במהלך הפגנה במסגרת "צעדת השיבה הגדולה". מותו מביא ל־213 את סך ההרוגים מאז תחילת ההפגנות ב־30 במרס 2018; סך הפצועים עומד על 36,134. ב־26 בדצמבר הודיעה הוועדה המארגנת של "צעדת השיבה הגדולה" כי ההפגנות השבועיות יושהו עד ל־30 במרס 2020, ואז יתחדשו על בסיס חודשי ובאירועים מזדמנים.
בעקבות ביקור בן שישה ימים בישראל ובשטח הפלסטיני הכבוש, פנתה אורסולה מולר, עוזרת מזכ״ל האו״ם לעניינים הומניטריים וסגנית מתאם סיוע החירום, לקהילה הבינלאומית בקריאה להבטיח את המשך המחויבות והמימון הרציף, כדי לסייע להפחית את האתגרים העומדים בפני פלסטינים בעזה ובגדה המערבית, כולל בירושלים המזרחית.
בהפגנת "צעדת השיבה הגדולה" האחרונה לשנת 2019, שנערכה בעזה ב־27 בדצמבר, תועד המספר הנמוך ביותר של משתתפים ונפגעים מאז החלה "צעדת השיבה הגדולה" ב־30 במרס 2018.
129 פלסטינים, בהם 44 ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים במהלך הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת בין עזה לישראל. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, 60 מהפצועים נלקחו לבתי חולים פציעותיהם ואילו היתר טופלו בשטח. מקורות ישראליים דיווחו שבמספר הזדמנויות התקרבו מפגינים לגדר והשליכו מטעני נפץ, ואלה לא גרמו לנפגעים ישראליים. מנייני הנפגעים בהפגנות שהתקיימו ב־13 וב־20 בדצמבר היו מהנמוכים ביותר מאז תחילת "צעדת השיבה הגדולה" במרס 2018.
סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: סוהאד בת ה־38 היא פלסטינית מהעיר חברון. היא גרה ב־H2, שטח של העיר שנתון לשליטה ישירה של ישראל, המקיימת בו מספר מתחמי התנחלות ומטילה בו הגבלות חמורות על תנועת פלסטינים, בנימוק של שיקולים ביטחוניים. זה שנים רבות שבני האדם הגרים באזור זה חווים אלימות ותוקפנות מצד כוחות ישראליים ומתנחלים, בין יתר הנהגים הקשורים לכיבוש, ונמנים עם הקבוצות החלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית.
הגבלות המוטלות זה זמן רב על תנועת בני אדם והעברת סחורות אל עזה וממנה פגעו בתנאי החיים של כשני מיליון פלסטינים. רבות מההגבלות הנוכחיות, שבמקור הוטלו על ידי ישראל בתחילת שנות התשעים וכן בשנות האלפיים, כשישראל סגרה את שדה התעופה של עזה ואת המעבר הבטוח בין עזה לגדה המערבית, הוגברו אחרי יוני 2007, בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה, הטלת מצור וסגירתו של מעבר רפיח עם מצרים (מעבר רפיח נפתח מחדש ב־2018). ההגבלות הללו מצמצמות את הגישה למקורות מחיה, לשירותים בסיסיים חיוניים ולדיור, משבשות חיי משפחה ופוגעות בתקוותיהם של בני אדם לעתיד של ביטחון ושגשוג. בחודשים האחרונים תיעד משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים הקלות מסוימות בהגבלות, כגון פתיחת מעבר כרם שלום בימי שישי כדי לאפשר הכנסת דלק במימון קטאר עבור תחנת הכוח של עזה, וגידול במספר ההיתרים הניתנים לפלסטינים המסווגים כסוחרים.
39 אזורים נמוכים ברצועת עזה מצויים בסיכון להצפות בעונת החורף. הריסות, מאחז חדש והחרמת אדמות מַפְעילים לחץ נוסף על חקלאים בנפת בית לחם. דוח חדש חושף רמות גבוהות של אלימות מבוססת־מגדר, במיוחד ברצועת עזה.
על פי הערכות, עם תחילת החורף 235 אלף בני אדם המתגוררים באזורים נמוכים ונטולי תשתית נאותה ברצועת עזה צפויים לסכנת הצפות, מאחר שמתקני אגירת מי סופות ותחנות שאיבת שפכים עלולים לעלות על גדותיהם. דוחות ראשוניים מצביעים על כך שכאלפיים בתים כבר הוצפו לאחר שב־8 וב־9 בדצמבר 2019 תועדו גשמים כבדים. כפי שמוסבר במאמר הראשון של גיליון זה, הסיבה לכך נעוצה בהיעדר תחזוקה ותיקונים במתקנים אלה, ובנוסף במחסור בדלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום. בשורש כל החוסרים הללו מצוי תת־מימון: ב־2019 הובטחו פחות מ־74% מ־68 מיליון הדולר הדרושים להפעלת 84 מתקני המים והתברואה הציבוריים בעזה.
מוסלח עטא ואפי חי עם אשתו ושבעת ילדיהם בקומת הקרקע של בית בן שלוש קומות באחת הנקודות הנמוכות ביותר בעיר ח׳אן יונס. "לקראת עונת החורף של שנת 2018 הוספנו עוד שכבה לרצפה כדי להגביה אותה ולמנוע הצפות", אמר מוסלח. "לרוע המזל, זה מנע הצפות של הבית רק בגשמים קלים, אבל בכל פעם שירדו גשמים כבדים, הבית שלנו הוצף בתערובת של ביוב ומי גשם. בשנה שעברה איבדנו את רוב רהיטים שלנו."
רוב עתודות הקרקע בנפת בית לחם הוקצו לשימוש הצבא הישראלי ומתנחלים: בשיר סוס, נשיא אגודת החקלאים של בית ג׳אלה, הוא הבעלים – יחד עם אחיו – של מספר חלקות אדמה באזור אל־מח׳רור שבבית ג׳אלה, בנפת בית לחם. אזור אל־מח׳רור משתרע על פני כ־3,000 דונם, ובנוסף על בית ג׳אלה כולל גם אדמות שבאופן מסורתי היו בשימוש הכפרים אל־ולג׳ה, בתיר, חוסאן, ואדי פוכין ונחלין (ראו מפה). עצי המשמש, הזית, התאנה והשקד באל־מח׳רור, המושקים במי מעיינות טבעיים, מהווים מקור מחיה חשוב לחקלאים מקהילות אלה.
