פרסומים

23 נובמבר 2017 |

ב־17 בנובמבר דרס נער פלסטיני בן 17 בכלי רכבו מתנחלים בשני מוקדים, בזה אחר זה, תחילה בצומת אפרתה ואחר כך בצומת גוש עציון (נפת בית לחם), פצע שני ישראלים ולאחר מכן נורה על ידי חיילים ישראלים ונפצע קשה. במוקד השני יצא הנהג מהמכונית וניסה לדקור חייל לפני שנורה. מאז אוקטובר 2015 ביצעו פלסטינים בצומת גוש עציון 20 פיגועים ופיגועים לכאורה שבהם נהרגו ארבעה ישראלים ו־12 פלסטינים; כל הפלסטינים ההרוגים למעט אחד היו המבצעים או המבצעים לכאורה של הפיגוע.

9 נובמבר 2017 |

ב־30 באוקטובר פוצצו כוחות ישראליים מנהרה תת־קרקעית, שעל פי דיווחים הייתה ממוקמת מתחת לגדר המפרידה בין עזה לישראל, הרגו 12 אנשי ארגונים פלסטיניים חמושים ופצעו 12 נוספים. זהו מספר ההרוגים הגדול ביותר שתועד בתקרית יחידה מאז מעשי האיבה ב־2014. ב־5 בנובמבר הוציא הצבא הישראלי מהמנהרה חמש גופות, ואף אחת מהן לא נמסרה לידי קרובי משפחות ההרוגים בעזה. חמישה אנשי סגל נוספים של ההגנה האזרחית הפלסטינית נפצעו במהלך מבצע איתור וחילוץ באתר התקרית.

26 אוקטובר 2017 |

38 פלסטינים, 24 מהם ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים במהלך עימותים ברחבי הגדה המערבית. רוב הפגיעות (30) תועדו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ביישובים הבאים: השכונות אל־עיסאוויה (ראו להלן) וא־טור בירושלים המזרחית; במחנות הפליטים אל־ג׳לזון (נפת רמאללה) עסכר (נפת שכם) וא־דהיישה (נפת בית לחם); ובערים אל־בירה (נפת רמאללה) וקלקיליה. רימוני גז מדמיע שירו כוחות ישראליים בעימותים בקלקיליה נחתו בתוך בית החולים של העיר, ועקב כך נפגעו קשה מספר מטופלים משאיפת גז מדמיע. שבעה פלסטינים נוספים נפצעו בעימותים שפרצו בעקבות כניסתה של קבוצה ישראלית לאתר דתי (קבר יוסף) בעיר שכם. ב־18 באוקטובר, בצומת גוש עציון (נפת בית לחם), ירו כוחות ישראליים בפלסטיני בן 19, שלדברי מקורות ישראליים ניסה לדקור חייל, ופצעו אותו.

12 אוקטובר 2017 |

ב־26 בספטמבר ירה פלסטיני בן 37 למוות בשלושה ישראלים – שני מאבטחים ושוטר מג״ב – ופצע שוטר מג״ב נוסף, בשער בגדר ההפרדה ליד ההתנחלות הר אדר (נפת ירושלים); היורה נורה למוות בזירת האירוע. גופת היורה מעוכבת על ידי הרשויות הישראליות. המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, גינה בחריפות את הפיגוע. עם אירוע זה עולה מספר הישראלים שנהרגו מידי פלסטינים מאז תחילת 2017 ל־14, בהם תשעה אנשי כוחות הביטחון. מספר הפלסטינים שביצעו פיגועים או נחשדו בביצוע פיגועים בקרב ההרוגים בתקופה זו הגיע ל־23, שישה מהם ילדים.

11 אוקטובר 2017 |
קרוואנים שנועדו לשמש בית ספר יסודי, ואשר הופקעו על ידי הרשויות הישראליות בג׳ובת א־דיב (נפת בית לחם), אוגוסט 2017 / © צילום: שאדיה סלימאן

משבר האנרגיה בעזה פוגע עוד יותר בגישתם של יותר מ־49 אלף בני אדם עם מוגבלויות לשירותים ולמכשירים קריטיים מצילי חיים. שיעור האישורים של בקשותיהם של מטופלים להיתרי יציאה דרך ישראל ירד מאז תחילת 2017 ל־53% בממוצע, והיתוסף לעיכובים מצד משרד הבריאות ברמאללה במתן אישור כספי להפניות לטיפול רפואי. גדר ושער חדשים שהתקינו הרשויות הישראליות מגביל עוד יותר את גישתם של כ־1,800 פלסטינים המתגוררים באזור H2 בעיר חברון לשירותים ולמקורות מחיה. תשעה מבנים הקשורים לחינוך נתפסו ערב פתיחת שנת הלימודים החדשה בשלוש קהילות בשטח C, החשופות ממילא לדפוסי פעולה הדוחקים את רגלי התושבים.

11 אוקטובר 2017 |
מעבר רפיח, מאי 2006 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

המצב ההומניטרי בעזה נותר מעורער במידה קיצונית בשל הפסקות חשמל מתמשכות שאורכן 20-18 שעות ביום, משבר משכורות במגזר הציבורי שלא בא על פתרונו, ומצור המגביל את תנועתם של בני אדם וסחורות. מצב זה מוצא את ביטויו לא רק בירידה בזמינותם של שירותים בסיסיים, אלא גם ברמת הפעילות הכלכלית: על פי הנתונים הסטטיסטיים העדכניים, ברבעון השני של 2017 (אפריל־יוני) היה שיעור האבטלה בעזה 44%, לעומת 41% ברבעון הקודם.

11 אוקטובר 2017 |
קלנועית מושבתת בשל מחסור באספקת חשמל להפעלתה. ספטמבר 2017

ההידרדרות בתנאי החיים ברצועת עזה מאז מרס 2017 פגעה באופן בלתי מידתי באנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. עם הגורמים למצב זה נמנים משבר האנרגיה המחמיר, הגורם להפסקות חשמל יזומות בנות 20-18 שעות ביום, והחרפת משבר המשכורות במגזר הציבורי, ששניהם קשורים להסלמה בפילוגים הפלסטיניים מבית. בעיצומו של המשבר הגיע שיעור האבטלה בעזה ברבעון השני של שנת 2017 (אפריל־יוני) ל־44%, לעומת 41.1% ברבעון הקודם ו־41.7% בתקופה המקבילה בשנת 2016.

11 אוקטובר 2017 |

בשנת 2017 נמשכה הירידה במספר בני האדם שהורשו להיכנס אל עזה ולצאת ממנה, בהשוואה לשנתיים שקדמו לה, ובמיוחד בכל האמור במעבר שבשליטת ישראל (מעבר ארז). גם רמות התנועה דרך מעבר רפיח, שבשליטת מצרים, נותרו נמוכות ביותר. מגמה זו החריפה את בידודה של עזה מיתר השטח הפלסטיני הכבוש ויתר העולם והגבילו עוד יותר את הגישה לטיפול רפואי שאינו זמין בעזה, להשכלה גבוהה, לחיי משפחה וחברה ולהזדמנויות תעסוקתיות וכלכליות. החמרת ההגבלות בחודשים האחרונים חסמה גם את תנועתם של עובדים מקומיים של האו״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, וסיכלה פעולות הומניטריות.

11 אוקטובר 2017 |
פלסטינים משכונות א־סלאיימה ור׳יית׳ מפגינים מול הגדר והשער שהוקמו לא מכבר באזור. 28 באוגוסט 2017 / © צילום: הוועדה האירופית למניעת עינויים וענישה בלתי אנושית או משפילה (CPT)

גדר חדשה שהתקינו הרשויות הישראליות לצד שתי שכונות פלסטיניות בשטח העיר חברון שבשליטת ישראל (H2), א־סלאמייה ור׳יית׳, מחריפה את הניתוק של עד 1,800 תושבים מיתר העיר. זאת בנוסף על התגבור שנעשה לאחרונה (לרבות התקנת שערים מסתובבים) בשני מחסומים קיימים החולשים על הגישה לשטח שבו הותקנה הגדר החדשה. התפתחויות אלה משבשות את המחיה וחיי המשפחה של תושביהן הפלסטינים של שתי השכונות, ומגבילים את גישתם לשירותים בסיסיים כמו בריאות וחינוך.

11 אוקטובר 2017 |
ג'ובת א־דיב, 2017

ההתמקדות, בחודשים האחרונים, בתשתית שירותים חיוניים בקהילות פלסטיניות בשטח C, שהן פגיעות מלכתחילה, החריפה את הסביבה הכופה ומציבה את התושבים בסכנת העברה בכפייה. באוגוסט, ערב שנת הלימודים החדשה, החרימו הרשויות הישראליות תשעה מבנים הקשורים לחינוך ומשרתים 170 ילדים בשלוש קהילות כאלה.