משפחות פלסטיניות רבות ציינו את עיד אל-פיטר על רקע של המשך ההגבלות המחמירות והסיכונים המוגברים לבטיחותן. אלה כללו סיכונים והגבלות שהועצמו בהקשר של ההסלמה האזורית המתמשכת – כמו הסגירה המתמשכת של מחסום זיקים בגבול רצועת עזה והסכנה של שברי יירוטים הנופלים באזורי מגורים בגדה המערבית. כן כללו ההגבלות והסיכונים מדיניות ונהגים הקיימים זה מכבר, כמו פינויים בירושלים המזרחית, אלימות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית, והגבלות על יבוא פריטים הדרושים בדחיפות בעזה מוכת המלחמה.
רמות האלימות וכן המדיניות והנהגים הכופים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, עדיין גבוהות והן גורמות לנפגעים, לנזק ולעקירה נוספים. מאז תחילת ההסלמה האזורית תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-150 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש בכ-90 קהילות ברחבי הגדה המערבית, בממוצע יותר משש מתקפות וכארבע קהילות שנפגעו מדי יום.
נמשכת העלייה החדה בעקירה בהקשר של אלימות מתנחלים והגבלות גישה, שכבר בשלושת החודשים הראשונים של 2026 עברה את רמותיה בשנת 2025. מאז 1 בינואר נעקרו 1,697 פלסטינים, יותר משני שלישים מהם בבקעת הירדן, ומאז 2023 נעקרו יותר מ-5,600 בני אדם, לרבות ב-38 קהילות שהתרוקנו כליל מתושביהן.
בירושלים המזרחית, ב-20, ב-22 וב-25 במרס פינו כוחות ישראליים בכפייה 15 משקי בית פלסטיניים המונים 70 בני אדם, בהם 29 ילדים, באזור בטן אל-הווא שבסילוואן, כדי לאפשר לעטרת כהנים, עמותת מתנחלים שבתי משפט ישראליים אישרו את תביעות הבעלות שלה, להשתלט על הנכסים. מתוך עשרות משפחות בבטן אל-הווא שנגדן הגישה עמותת המתנחלים עטרת כהנים תביעות פינוי, יותר מ-30 כבר פונו, רובן (24) מאז פברואר 2024 ויותר ממחציתן (17) מאז תחילת 2026. בהודעה שהתפרסמה ב-26 במרס תיאר ארגון הגג של גופי הסיוע את ההתפתחויות האחרונות כהסלמה מסוכנת בפינויים כפויים ולא חוקיים, וקרא לרשויות הישראליות לחדול מהן ולהפוך את המגמה של פינויים והרחבת התנחלויות.
בגדה המערבית, מאז תחילת ההסלמה האזורית תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-150 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש בכ-90 קהילות, בממוצע יותר משש מתקפות וכארבע קהילות שנפגעו מדי יום. נתונים אלה כוללים 46 מתקפות שתועדו בין 17 ל-23 במרס, ואשר הובילו לפציעתם של 32 פלסטינים, לנזק לבתים, למבנים המשמשים למחייה, לתשתית חשמל ולרכוש אחר, ולעקירתם של 45 בני אדם מארבע קהילות.
מאז ההסלמה האזורית ב-28 בפברואר, ונכון ל-23 במרס, תיעדה ההגנה האזרחית הפלסטינית לפחות 227 תקריות של נפילת של שברי טילים ברחבי הגדה המערבית, שהיו פזורות בשורה של נפות. מספר התקריות הגבוה ביותר תועד בנפת רמאללה (78), ואחריה בנפות טובאס (35), ירושלים (28), טול כרם (27), ג'נין (16), חברון (13), שכם (9), יריחו (8), בית לחם (7), סלפית (4) וקלקיליה (2). אף שרבות מהתקריות התרחשו בשטחים פתוחים בלא שדווח על השלכות כלשהן, מספר משמעותי של תקריות הובילו לנזק למבני מגורים, לנכסים חקלאיים ולתשתית, וכן לנפגעים. ב-17 במרס, בעיירה בית עווא שבנפת חברון, פגעו שברי טיל באזור מגורים, הרגו שלוש נשים פלסטיניות ופצעו לפחות שבעה בני אדם אחרים. ב-18 במרס מתה אישה פלסטינית מפצעים שנגרמו לה באותה תקרית, ומותה הביא את סך ההרוגות בתקרית לארבע.
לדברי ארגון הבריאות העולמי, בין 28 לפברואר ל-25 במרס 2026 התרחשו בגדה המערבית 15 מתקפות על שרותי רפואה. מכלל התקריות, בעשר תקריות שעליהן דווח בין 28 בפברואר ל-3 במרס נפגעו אמבולנסים – ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מסרו שצוותי אמבולנסים לא הורשו לעבור במחסומים וכי נערכו עליהם חיפושים. במערכת המעקב אחר מתקפות על שירותי הרפואה, שאותה מנהל ארגון הבריאות העולמי, תקריות אלה מסווגות כמתקפות משום שהן כוללות חסימה והתערבות במתן שירותי בריאות. בעטרה ובח'ירבת אבו פרח, שמאז תחילת 2026 נהרגו בהן שני פלסטינים ותשעה פלסטינים נפצעו, מתכנן ארגון הבריאות העולמי משלוח של אספקה רפואית לנקודות ייצוב טראומה, כדי לחזק את יכולתם של תושבי הכפרים לספק התערבויות מצילות-חיים.
בין 17 ל-23 במרס נפצעו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 47 פלסטינים, בהם שבעה ילדים ושתי נשים, וכן מתנחל אחד. מכלל הפצועים הפלסטינים 21 נפצעו מידי כוחות ישראליים (לרבות ארבעה ילדים ושתי נשים) ב-14 פשיטות ומבצעים אחרים ברחבי הגדה המערבית, שישה נפצעו במהלך מתקפות מתנחלים, שלושה נפצעו בעת שניסו לחצות את גדר ההפרדה בנפות ירושלים וטובאס כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, ואחד נפצע במהלך פינוי בירושלים המזרחית.
במהלך פשיטות ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, ואשר כללו מעצרים, חיפושים בבתים ותקריות של תקיפה והכאה, נעצרו לפחות 34 פלסטינים, בהם 16 נשים, נערכו חיפושים בכ-20 בתים, ולפחות 11 פלסטינים נפצעו, בהם שלושה ילדים ואישה אחת. מכלל הפצועים, תשעה נורו בתחמושת חיה, ארבעה נפגעו מקליעי מתכת מצופים גומי והיתר נפצעו כשהותקפו והוכו או לאחר ששאפו גז מדמיע.
ב-21 במרס מת מתנחל, מתנחל נוסף נפצע, וכן נפצע פלסטיני, בהתנגשות בין רכב שטח לכלי רכב פלסטיני ליד הכפר בית אמרין, בנפת שכם. על פי הודעה ישראלית, הרשויות חוקרות האם זו הייתה מתקפה. כל הפצועים קיבלו עזרה ראשונה מאגודת הסהר האדום הפלסטינית. הנהג הפלסטיני הסגיר את עצמו לרשויות ישראליות וכלי רכבו הוחרם.
בעקבות התקרית הטילו כוחות ישראליים הגבלות תנועה נרחבות בצפון הגדה המערבית, וסגרו שערי דרך ומחסומים מהכפר סנג'יל בנפת רמאללה וצפונה עד למחסום סילת א-דהר/חומש בנפת ג'נין למשך יותר מ-12 שעות, סגר שהגביל קשות תנועת פלסטינים.
במקביל, בין 21 ל-23 במרס ביצעו מתנחלים שורה של 32 מתקפות מתואמות לכאורה ב-30 כפרים וקהילות פלסטיניים, כשליש מהם בנפת שכם. ב-22 במרס לבדו הגיעו מספר מתקפות המתנחלים (16) והקהילות הנפגעות (15 קהילות) לרמות הגבוהות ביותר שתועדו ביום יחיד מאז תחילת השנה (ראו תרשים). באחת המתקפות האלה, בכפר ג'אלוד, בנפת שכם, גרמו מתנחלים מזק למבנים קהילתיים ומבני מחייה, ושרפו חלקית את הבניין שבו שוכנות מועצת הכפר ומרפאה המשרתת כאלף בני אדם.
בסך הכול, בין 17 ל-23 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 46 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ב-41 קהילות בגדה המערבית, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. רוב התקריות תועדו בנפת שכם (13), ואחריה בנפות רמאללה (10) וטובאס (שבע). מתקפות אלה כללו הצתה, יידוי אבנים, תקיפות פיזיות, השחתה וחסימות כבישים, שהובילו לפציעתם של לפחות 32 פלסטינים (26 מידי מתנחלים ושישה מידי כוחות ישראליים), להשחתה של 30 כלי רכב ולנזק ללפחות 20 בתים. שלושה מהבתים נשרפו כליל, וכתוצאה מהצתתם נעקרו שלושה משקי בית המונים 14 בני אדם, בהם שני ילדים, בכפר אל-פנדקומייה בנפת ג'נין ובכפר דיר אל-חטב בנפת שכם.
מתקפות פגעו גם בתשתית ובמקורות מחייה. ב-22 במרס, בכפר תורמוסעיא שבנפת רמאללה, חתכו מתנחלים את קו המים הראשי המספק מים לשבעה משקי בית (31 בני אדם, בהם ילדים) וגרמו נזק לחלקים של רשת החשמל. באותו יום, בעיירה ביתא שבנפת שכם, הרסו מתנחלים גנרטור שסיפק חשמל לכמה בתים ולדירי בעלי חיים.
בין 17 ל-23 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של עשרה מבנים בבעלות פלסטינית – כולם בשטח C וכולם בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים כללו עשרה בתי מגורים, ארבעה מחסים לבעלי חיים ושני בתי שימוש. כתוצאה מכך נעקרו 24 פלסטינים, בהם 13 ילדים, ומחייתם של בני אדם אחרים וכן גישתם לשירותים נפגעו. אחד הבתים שנהרסו היה בח'ירבת אל-מרג'ם, בנפת שכם, שם נעקרו 11 בני אדם, ושלושת הבתים אחרים, יחד עם שני בתי שימוש ומחסה לבעלי חיים, היו בקהילת הרועים אום קוסה, בנפת חברון, שם נעקרו 13 בני אדם.
בירושלים המזרחית, ב-20, ב-22 וב-25 במרס, כוחות ישראליים פינו בכפייה 15 משקי בית פלסטיניים המונים 70 בני אדם, בהם 21 ילדים, באזור בטן אל-הווא שבסילוואן, כדי לאפשר לעטרת כהנים, עמותת מתנחלים שבתי משפט ישראליים קיבלו את תביעות הבעלות שלה, להשתלט על הנכסים. מתוך עשרות משפחות בבטן אל-הווא שנגדן הגישה עמותת המתנחלים עטרת כ הנים תביעות פינוי, יותר מ-30 כבר נעקרו, רובן (24 משקי בית) מאז פברואר 2024 ויותר ממחצית מאז תחילת 2026 (17).
ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה דיווחו על הידרדרות מהירה בסביבת ההגנה בסילוואן, שבה כבר מוצו מרבית אמצעי הסעד המשפטי הזמינים, ומשפחות רבות אחרות מצויות בסיכון לפינוי והריסה מיידיים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ביקר אצל המשפחות וביצע אומדן של צורכיהן. משפחות שנעקרו זקוקות למחסה חירום ולסיוע במזומן, וכן להמשך מתן שירותי הגנה, לרבות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית. לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, המשפחות מודאגות לנוכח אפשרויות הדיור המוגבלות בתוך ירושלים המזרחית, עלויות השכירות הגבוהות, והסיכונים הנלווים למעבר אל מחוץ לעיר, העלול לפגוע בזכויות התושבים ולחשוף אותם לסיכוני הגנה נוספים.
ב-17 במרס נעקרו בכפייה שתי משפחות פלסטיניות המונות 11 בני אדם, בהם חמישה ילדים וארבע נשים, מחלק של העיירה רמון, בנפת רמאללה, הממוקם בשטח B. המשפחות עברו לדבריהן לשטחים בטוחים יותר, קרוב יותר לחלקה הבנוי של העיירה, בשל הפחדה ומתקפות מתמשכות של מתנחלים ממאחז סמוך, שהוקם בתחילת ינואר. מאז הקמתו של המאחז, מתנחלים רעו שוב ושוב את עדריהם בין מחסי המגורים של המשפחות, רוקנו את מכלי המים שלהן, הטרידו את התושבים והגבילו את גישתם לשטחי המרעה שסביב בתיהם.
ב-21 במרס, משפחה מורחבת פלסטינית המונה ארבעה משקי בית – או 20 בני אדם, בהם תשעה ילדים – נעקרה בכפייה מאזור א-תולה בח'ירבת עאטוף, בנפת טובאס. עקירתם התרחשה לאחר מקרים חוזרים ונשנים של הפחדה, איומים בפגיעה פיזית וגניבת בעלי חיים על ידי מתנחלים, וניתוקי מים, לרבות ניתוק למשך 11 יום, על פי דיווחים על ידי כוחות ישראליים ומתנחלים שחפרו תעלה חדשה. בתקריות אחדות, מתנחלים – על פי דיווחים ממאחז ליד הר טמון, קרוב למחסום תייסיר – איימו להרוג בני משפחה, גנבו בעלי חיים וחסמו את רוב הכבישים ונקודות הגישה למרכזי שירותים בטובאס ובשכם. המשפחות השאירו מאחור שלושה אוהלי מגורים ומחסה אחד לבעלי חיים, וכשניסו לחזור ולהשיב לעצמן את המבנים שלהן הכריזו כוחות ישראליים את השטח ל"שטח צבאי סגור". מאז תחילת השנה נעקרו מא-תולה שמונה משפחות המונות 37 בני אדם, בהם 15 ילדים. שלוש עד ארבע המשפחות שנותרו במקום ממשיכות להתמודד עם פגיעות מוגברת לעקירה, בנסיבות דומות.
מאז 1 בינואר 2026 נעקרו 1,697 פלסטינים מ-33 קהילות בהקשר של אלימות מתנחלים והגבלות גישה – יותר מ-68% ממקרי העקירה התרחשו בקהילות בבקעת הירדן, בעיקר בקרב קבוצות בדואים ורועים. נתון זה חורג כבר עתה מסך העקירה שתועדה בשנת 2025 כולה (1,658).
מאז ינואר 2023, המועד שבו החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד באופן שיטתי עקירה בזיקה לתקריות ספציפיות של אלימות מתנחלים, נעקרו 1,037 משקי בית פלסטיניים – יותר מ-5,600 בני אדם, בהם יותר -2,600 ילדים – ב-107 קהילות ואזורי מגורים. מכלל העקורים, 3,200 פלסטינים נעקרו מ-38 קהילות שמאז כבר התרוקנו לחלוטין מתושביהן הפלסטינים.
ברחבי רצועת עזה נמשכו תקיפות אוויריות, הפגזות וירי נשק חם, שעל פי דיווחים גרמו לנפגעים. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות, בין 17 ל-25 במרס נהרגו 13 פלסטינים, שני בני אדם מתו מפצעיהם, ו-59 בני אדם נפצעו, נתונים המביאים את סך הנפגעים מאז ההכרזה על הפסקת האש באוקטובר 2025 ל-689 הרוגים ו-1,860 פצועים. ב-25 במרס פגעה תקיפה אווירית באתר עקירה בדיר אל-בלח וגרמה נזק ל-45 מחסים, ש-15 מהם נהרסו כליל. בעקבות אומדן של משקי הבית שנפגעו, ארגונים הומניטריים שותפים עושים מאמצים לתת מענה לצורכיהם.
סופת החול שהכתה לאחרונה בעזה ב-14 במרס החריפה עוד יותר את מצב החירום בתחום המחסה, משום שרוב בני האדם ברחבי הרצועה עדיין עקורים. מוערך כי לפחות 1.7 מיליון בני אדם שוהים בכ-1,600 אתרי עקירה שאומתו לאחרונה על ידי כוח המשימה לניהול אתרים, אתרים שתנאי החיים בהם מאופיינים במכת מזיקים וטפילים. פריחות בעור המועברות על ידי פרעושים, קרציות ומזיקים אחרים שכיחות כעת בקרב קהילות עקורות.
בין 16 ל-22 במרס נפגעו 104 משקי בית מסופות גשמים ומשריפות; ארגונים הומניטריים שותפים החלו לחלק חבילות סיוע רב-תחומי, שכלל בעיקר פריטי מחסה והיגיינה, ל-51 משקי בית, ויריעות ברזנט ל-16 משקי בית.
בנוסף, באותה תקופה התקבלו יותר מ-150 התרעות פזורות למשקי בית בח'אן יונס ובעיר עזה, החיים בבתים שניזוקו וזקוקים ליריעות ברזנט. נמשכים המאמצים לאמוד צרכים אלה ולטפל בהם. ב-25 וב-26 במרס הציפו גשמים אוהלים נוספים ברחבי עזה, או גרמו להם נזקים אחרים.
תנאי השוק עדיין לא יציבים. על פי מעקב השווקים והביטחון התזונתי בפלסטין שמנהלת תוכנית המזון העולמית, בתחילת מרס זינקו מחירי המזון והגז לבישול בעזה באופן חד, לאחר שהרשויות הישראליות סגרו זמנית את כל המעברים בנימוק של שיקולים ביטחוניים הקשורים להסלמה האזורית. אף שמעבר כרם שלום נפתח מחדש מאוחר יותר והשווקים התייצבו באופן חלקי, מחיריהם של פריטי מזון מרכזיים, ובמיוחד ירקות, נותרו גבוהים מכפי שהיו בסוף פברואר, ומחיר העגבניות זינק לשיא. ההכנסה המוגבלת של משאיות מסחריות העמיקה את חוסר היציבות בשווקים, בהקשר שהתאפיין מלכתחילה בנזק כבד לחקלאות המקומית, בקשיי נזילות מתמשכים ובתעסוקה מוגבלת. עצירה בת עשרה ימים של משלוחי גז לבישול, בין 26 בפברואר ל-8 במרס, הזניקה חדות את המחירים בשוק השחור והובילה להיעלמותו של הגז לבישול מערוצי חלוקה רשמיים בתקופה זו, כך שבמרס המשיכה כמעט מחצית מהאוכלוסייה להישען על אמצעים לא בטיחותיים כמו שריפת פסולת לבישול מזון. גם קמעונאים התקשו להתמודד עם רמות מלאי נמוכות ותנודות קיצוניות במחירים, מצב שהדגיש דחוף להגביר את הזרמת האספקה ולתמוך בייצור המקומי.
הקהילה ההומניטרית בעזה ממשיכה לספק אספקה ושירותים קריטיים, על רקע של אילוצים קשים הכוללים הגבלות גישה, מחסור בדלק ושיבושים בשרשרת האספקה. מכשולים מסוג זה מונעים מבני אדם גישה למשאבים החיוניים הדרושים להם.
זה השבוע הרביעי ברציפות שעובדי סיוע נשענים אך ורק על מעבר כרם שלום לחידוש מלאי, משום שמעבר זיקים בצפון עדיין סגור. הרשויות הישראליות נימקו את סגירת המעבר בשיקולים ביטחוניים הקשורים להסלמה האזורית. כן נותרו בעינן ההגבלות על סוגי פריטים שניתן להכניס אל עזה.
הרצף התפעולי נשמר אמנם במרבית התחומים, אך לעיתים קרובות רק הודות לפתרונות יקרים שנועדו לעקוף את הבעיות, ואשר מכבידים על מערכות ומפחיתים מיעילותן.
בין 17 ל-24 במרס תיאם האו"ם עם הרשויות הישראליות 32 תנועות הומניטריות בתוך עזה. מכלל התנועות אופשרו 12 משלחות. שבע אושרו תחילה אך נתקלו בעיכובים, ובסופו של דבר הושלמו באופן חלקי או במלואן. משלחת אחת נענתה בסירוב מידי, ו-12 משלחות בוטלו על ידי המארגנים.
באמצעות כמה מהמשלחות האלה סייעו האו"ם והארגונים השותפים לו בפינויים רפואיים והציעו שירותים לפלסטינים ששבו מחו"ל – עם חידושן של תנועות אלה לאחר שהוקפאו למשך 20 יום. היקפן של פעילויות אלה נותר מוגבל, ומתנהלים דיונים עם הרשויות כדי להבטיח שתנועות לחציית גבול מרצון יתנהלו בבטיחות, באופן מכבד ובהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי.
בין 16 ל-24 במרס, על סמך נתונים שהתקבלו מהדשבורד של מנגנון 2720 של האו"ם בשעה 12:00 ב-25 במרס, נפרקו בעברו הישראלי של מעבר כרם שלום 7,765 משטחי סיוע שטופלו על ידי האו"ם וארגונים שותפים לו. כ-38% מהמשטחים האלה הכילו פריטי מחסה, 38% נוספים הכילו סיוע במזון, ואחריהם חומרי תפעול, לוגיסטיקה ותקשורת (4%), מים, תברואה והיגיינה (3%), וחומרי לימוד (פחות מ-1%). 16% הנותרים הכילו שילוב של מוצרים אחרים בתחומי המחסה, הבריאות והתפעול.
במהלך אותה תקופה נאספו מעברו הפלסטיני של המעבר יותר מ-10,398 משטחי סיוע. כ-74% ממשטחים אלה הכילו מזון, ואחריו מוצרי תזונה (8%), מצרי תפעול, לוגיסטיקה ותקשורת (8%), פריטי מחסה (7%), פריטי מים, תברואה והיגיינה (1% בלבד), וחומרי לימוד (פחות מ-1%).
בסך הכול, בין ההודעה על הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025 לבין 24 במרס 2026 נפרקו כ-361 אלף משטחי מטען הומניטרי, ויותר מ-366 אלף משטחים נאספו מהמעברים הפעילים. כ-1,542 משטחים, פחות מ-1% מכלל הסיוע שנאסף, נבזזו בתוך עזה בדרך ליעדם.
שיעורי הפריקה של מטענים הומניטריים מהמסדרון המצרי עדיין יציבים. בין 16 ל-22 במרס, 78% מכלל המטענים שנשלחו על ידי האו"ם והארגונים השותפים לשינוע דרך מסדרון זה נפרקו בכרם שלום, שיעור זהה לשיעורם בין 1 ל-15 במרס.
בעיות טכניות מתמשכות בסורק הסחורות באשדוד פגעו קשות בשחרור סיוע ממכס ובשילוחו – נכון לעכשיו, מדי יום משוחררות ממכס כ-30 מכולות בבדיקה פיזית פרטנית.
בין 15 ל-25 במרס, המרכז לשירותי מיזמים של האו"ם (UNOPS) הכניס אל עזה יותר מ-1.4 מיליון ליטר סולר וכמעט 46 אלף ליטר בנזין, לתמיכה בפעילויות הומניטריות ובפעילויות סיוע.
כל הנתונים בפרק זה, העוסק באספקה המוכנסת אל עזה, מתייחסים למטעני אספקה הומניטריים שמנגנון 2720 עוקב אחר הכנסתם; ככאלה, הנתונים אינם כוללים תרומות דו-צדדיות ואת המגזר המסחרי.
למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.
למידע נוסף ראו הדשבורד של כוח המשימה לענייני בריאות.
למידע נוסף, ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני תזונה
למידע נוסף, ראו הדף המקוון של כוח המשימה לענייני מחסה.
למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני הגנה.
למידע נוסף ראו הדף המקוון של כוח המשימה לענייני חינוך.
מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.
באתר זה, התוכן המופיע בשפה העברית תורגם מאנגלית, ונעשו מאמצים להבטיח את דיוק התרגום. כיוון שעדיין ייתכנו שגיאות, מומלץ לעיין בגרסה המקורית באנגלית בכל מקרה של ספק.