הָלָא עובדת עבור האו"ם בעזה, ומסייעת בפעילויות במחסנים, המבטיחות שאספקה תגיע לידי ארגונים הומניטריים שותפים. צילום: תוכנית המזון העולמית
הָלָא עובדת עבור האו"ם בעזה, ומסייעת בפעילויות במחסנים, המבטיחות שאספקה תגיע לידי ארגונים הומניטריים שותפים. צילום: תוכנית המזון העולמית

דוח מצב הומניטרי | 2 באפריל 2026

דגשים עיקריים

  • עובדי סיוע ממשיכים לספק אספקה ושירותים ברצועת עזה ובגדה המערבית, אבל ההגבלות נותרות בעינן, ולעיתים קרובות הצרכים גדולים בהרבה מהמשאבים הזמינים.
  • בעזה, המחסור בגז לבישול פוגע בפעולתם של מטבחים קהילתיים ומאלץ כמעט אחת מכל שתי משפחות לשרוף אשפה באופן לא בטיחותי כדי לבשל.
  • יוניסף סייע לאחד 11 ילדים קטנים, שפונו מעזה כתינוקות בנובמבר 2023 בפינוי רפואי – כשחלקם עדיין היו באינקובטורים – עם משפחותיהם בעזה.
  • בגדה המערבית, שניים מכל שלושה הרוגים פלסטינים מאז תחילת 2026 נהרגו מאז תחילת ההסלמה האזורית, ב-28 בפברואר.
  • במרס, יותר מ-200 מתקפות מתנחלים גרמו פגיעה בגוף או נזק לרכוש ביותר ממאה קהילות – כשש מתקפות ביום; שישה פלסטינים נהרגו על ידי מתנחלים – מניין ההרוגים החודשי השני בגובהו מאז 2005.
  • העקירה בירושלים המזרחית נמשכת – הריסות הובילו לעקירתם של 18 פלסטינים בסילוואן, וסכנת עקירה קרובה מאיימת על עוד משפחות רבות.

סקירה כללית

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, רמות גדלות והולכות של אלימות, הגבלות שהוחמרו לאחרונה ואירועי מזג אוויר ממשיכים כולם לגרום לבני אדם להישען על תמיכה הומניטרית, ובה בעת מגבילים את העזרה שעובדי הסיוע יכולים להגיש.

בעזה מצב זה מאופיין בהמשך של תקיפות, שעל פי דיווחים גורמות לנפגעים מקרב אזרחים ולנזק לתשתית אזרחית, וכן למגבלות גישה ואספקה מרכזיות, לרבות כאלה הקשורות להסלמה האזורית. הנזק שנגרם לאחרונה לקו החשמל המשרת את מתקני התפלת המים בדרום צמצם באופן חד את זמינות מי השתייה לבני אדם שמספרם מוערך בכ-500 אלף. במקביל, חוסרים בגז לבישול פוגעים במזון שמטבחים קהילתיים יכולים לספק, ומאלצים כמעט מחצית מהאוכלוסייה לבשל מזון על מדורות אשפה לא בטיחותיות.

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, העקירה הנובעת מהריסות גוברת שוב לאחר האטה בהריסות במהלך רמדאן; מספר העקירות הגבוה ביותר תועד באזור אל-בוסתאן בירושלים המזרחית – שם הרס בתים קשור לתוכנית הרחבת התנחלות. נמשכת העלייה במתקפות של מתנחלים נגד פלסטינים, המובילות לנפגעים, לנזק ולעקירה, כשבמקביל כוחות ישראליים יורים למוות בבני אדם רבים יותר.

רצועת עזה

ברצועת עזה נמשכו באזורים רבים תקיפות אוויריות, הפגזות וירי נשק חם, שעל פי דיווחים גרמו לנפגעים מקרב אזרחים ולנזק למתקנים חיוניים. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 26 במרס ל-1 באפריל נהרגו 20 פלסטינים, שלושה בני אדם מתו מפצעיהם, ו-81 בני אדם נפצעו, נתונים המביאים את סך הנפגעים שעליהם דווח מאז ההכרזה על הפסקת האש באוקטובר 2025 ל-713 הרוגים ו-1,940 פצועים.

ב-25 במרס נפגע וניזוק בתקיפה אווירית קו החשמל המשרת את מתקן ההתפלה של דרום עזה, בח'אן יונס, המייצר כ-16 אלף מטר מעוקב מי שתייה ביום. הקו תוקן אמנם ב-31 במרס, אבל הנזק אילץ את המתקן להיעזר באופן זמני בגנרטורים לשעת חירום, צמצם את תפוקתו לכ-2,500 מטר מעוקב מים ביום – פחות מ-20% מתפוקתו – וצמצם את כמות מי השתייה הזמינה לכ-500 אלף בני אדם בדיר אל-בלח ובצפון אזור מוואסי שבח'אן יונס.

גשמים כבדים שירדו בין 25 ל-26 במרס הציפו את אוהליהם וחפציהם של יותר מ-3,000 עקורים ברחבי עזה או גרמו להם נזק. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, כ-600 משקי בית באתרי עקירה נפגעו, ונכון לעכשיו מתנהלים אומדנים של מצבם. זאת בעקבות דיווחים על יותר ממאה משקי בית שנפגעו בסופות גשמים ובשריפות בין 16 ל-22 במרס. במענה על הגשמים הכבדים שירדו לאחרונה, קיבלו 373 משקי בית סיוע – מחסה חירום ופריטי משק בית חיוניים – באמצעות מנגנון החלוקה המהיר המשותף בתיאום משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, שנועד לספק סיוע מהיר ומציל-חיים למשפחות שאיבדו את מחסיהן או חפציהן בשל תנאי מזג אוויר קשים או סכנות אחרות. כל 373 משקי הבית קיבלו יריעות ברזנט, על פי צורכיהן, ו-139 משפחות מתוכם קיבלו גם חבילות סיוע נרחב יותר שכללו אוהלים, ערכות היגיינה, שמיכות ופריטי מזון.

פינויים רפואיים מוגבלים לחו"ל נמשכו, בעוד האיסור על הפנייה לטיפול בגדה המערבית נותר בתוקף. מאז שמעבר רפיח נפתח מחדש, ב-19 במרס, סייעו ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו בפינוי הרפואי של 82 מטופלים ו-160 מטפלים בשישה פינויים – ב-19, 22, 26, 29, 30 ו-31 במרס. באותם ימים הציעו האו"ם והארגונים השותפים לו שירותים ל-238 תושבים שחזרו לעזה דרך אותו מעבר. בין השבים היו 11 ילדים, יחד עם שבעה מטפלים, שאוחדו מחדש עם משפחותיהם באמצעות משלחת בתיאום יוניסף, לאחר שבנובמבר 2023 פונו כתינוקות – חלקם עדיין באינקובטורים – בפינוי רפואי מבית החולים א-שיפאא.

המתקנים במעבר רפיח עדיין אינם מספיקים: אף שבמרס הותקן באזור ההמתנה למטופלים בית שימוש אחד נוסף, בית השימוש הקודם, שהותקן בפברואר, שבור ואינו מתפקד. יתרה מכך, הבקשה שהאו"ם הגיש לרשויות להתקנת הצללה, כיסאות פלסטיק ועמדת היגיינה טרם טופלה עד עתה.

מחסור חמור בגז לבישול – המיובא על ידי המגזר הפרטי – עדיין מהווה קושי מרכזי עבור משקי בית ומטבחים קהילתיים, ופוגע ביכולת לבשל מזון באופן בטיחותי ויעיל. במרס המשיכה כמעט מחצית מהאוכלוסייה להשתמש במדורות אשפה לא בטיחותיות כחלופה לבישול מזון. לדברי לשכת המסחר בעזה, בין 9 ל-22 במרס נאספו והוכנסו לרצועה 42 מטעני גז בישול, כמות שהספיקה רק למתן גז בקיצוב חמור – 8 ק"ג למשק בית – לכ-109 אלף משפחות. להערכת כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, למתן מענה על הצרכים ברחבי רצועת עזה דרושות לפחות 130 טונה גז בישול ביום.

אף שנכון לעכשיו, מידע מלא על מה שמוכנס אל עזה מצוי רק בידי הרשויות הישראליות, המידע הזמין שנמסר מלשכת המסחר בעזה לקבוצת העבודה לענייני מזומן מספק תובנות על היקף המוצרים המוכנסים ומגוונם. הנתונים מצביעים על כך שעם תחילת ההסלמה האזורית ניכרה ירידה חדה בנפח האספקה שנאספה והוכנסה לעזה עבור המגזר הפרטי, מממוצע של יותר מ-900 מטעני סחורה בשבוע בינואר ובפברואר לפחות מ-400 מטעני סחורה במרס, חודש שבמחציתו השנייה ניכרה התאוששות צנועה. לדברי לשכת המסחר, נכון ל-30 במרס עדיין היה נפח המטענים המסחריים השבועי פחות ממחצית מרמתו לפני ההסלמה. הרכב המוצרים המסחריים המוכנסים לעזה לא השתנה ברובו: אספקת מזון הייתה כ-70% עד 75% מהרכב זה, דלק היה כ-10% ממנו, ובנוסף לאלה הוכנסו של פריטי מחסה והיגיינה בכמויות מוגבלות מאוד. בין 24 ל-30 במרס, מ-432 מטעני הסחורות שנאספו על ידי המגזר הפרטי והוכנסו לעזה, 137 הכילו על פי דיווחים תערובת של פריטים שסווגו כ"אחרים", לרוב ובעיקר פריטים לא חיוניים כמו שוקולד או פחיות שתייה קלה, לעומת 13 מטענים בלבד שהכילו פריטי היגיינה, ו-12 שהכילו חומרי מחסה. ההכנסה המוגבלת של פריטים חיוניים גורמת לזמינות מאוד לא יציבה ולרמות מלאי נמוכות ברמה קריטית, במיוחד של מוצרי מחסה והיגיינה. בסך הכול, על סמך הרישומים של לשכת המסחר, מאז אוקטובר 2025 יותר מ-30% ממטעני הסחורות שהוכנסו אל עזה עבור המגזר הפרטי הכילו פריטים לא חיוניים, במקום מזון מזין או אספקה חיונית אחרת.

לדברי קבוצת העבודה לענייני מזומן, מרבית המחירים נותרו בלא שינוי מאז הזינוק הראשוני שלהם בעקבות ההסלמה האזורית, בסוף פברואר 2026, והתנודות משבוע לשבוע מועטות או שאינן קיימות. עם זאת, המחירים נותרים גבוהים ב-30% מרמותיהם לפני ההסלמה, ולמעשה הם מכפילים את יוקר המחייה.

פעילויות הומניטריות בעזה

הקהילה ההומניטרית בעזה ממשיכה לספק אספקה ושירותים קריטיים, על רקע של אילוצים קשים הכוללים היעדר ביטחון, הגבלות גישה, מחסור בדלק ושיבושים בשרשרת האספקה. את הקשיים האלה מחריפים תנאי מזג האוויר, הצפיפות באתרי עקירה, זמינות מוגבלת של תובלה, ומחסור בחומרים חיוניים, שכולם שיבשו מתן שירותים ומנעו מבני אדם גישה למשאבים החיוניים הדרושים להם.

זה השבוע החמישי ברציפות שעובדי סיוע נשענים אך ורק על מעבר כרם שלום לחידוש מלאי, משום שמעבר זיקים בצפון נותר סגור. הסגר המתמשך של מעבר זיקים מגביל את נפח הסחורות המוכנסות אל עזה, ומאלץ ארגונים שותפים להסיט דרומה את הסחורות המיועדות לצפון עזה, ולהעבירן דרך מעבר כרם שלום, בדרום. נתיב ארוך זה הוא איטי ויקר יותר, ומגביר את ההישענות על דלק – מצרך נדיר ברצועה – שהתנועה בה מתנהלת בכבישים שניזוקו.

המשך קריאה

אספקה המוכנסת לעזה

בין 25 ל-31 במרס, על סמך נתונים שהתקבלו מהדשבורד של מנגנון 2720 של האו"ם בשעה 23:00 ב-2 באפריל, נפרקו בעברו הישראלי של מעבר כרם שלום 10,559 משטחי סיוע שטופלו על ידי האו"ם והארגונים השותפים לו. נתון זה מביא את מספר המשטחים שנפרקו במרס לכ-47,300, לעומת 54,500 משטחים שנפרקו בפברואר ו-58,200 משטחים שנפרקו בינואר. כ-52% מהמשטחים שנפרקו בין 25 ל-31 במרס הכילו סיוע במזון, 29% נוספים הכילו חומרי מחסה, ואחריהם פריטי תזונה (11%), בריאות (6%) ואספקה של חומרי מים, תברואה והיגיינה, הגנה ולימוד (כל אחד מהם בשיעור של כ-1%).

במהלך אותה תקופה נאספו מעברו הפלסטיני של מעבר כרם שלום 11,479 משטחי סיוע. כ-77% ממשטחים אלה הכילו מזון, ואחריו מוצרי תזונה (13%), פריטי מחסה (8%), בריאות (מעט יותר מ-1%), אספקה לצורכי חינוך והגנה (פחות מ-1% במצטבר).

בסך הכול, בין ההודעה על הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025 לבין 31 במרס 2026 נפרקו כ-375 אלף משטחי מטען הומניטרי, ו-381 אלף משטחים נאספו מהמעברים הפעילים. כ-1,542 משטחים, פחות מ-1% מכלל הסיוע שנאסף, נבזזו בתוך עזה בדרך ליעדם.

שיעורי הפריקה מהמסדרון המצרי גדלו עוד יותר מאז השבוע שעבר – 93% מכלל מטעני האספקה שנשלחו על ידי האו"ם והארגונים השותפים לשינוע דרך מסדרון זה נפרקו בהצלחה בכרם שלום בין 23 ל-30 במרס.

הכנסת הדלק החיוני לפעילויות הומניטריות, לעומת זאת, פחתה. בין 26 ל-31 במרס הכניס המשרד לשירותי מיזמים של האו"ם (UNOPS) אל עזה רק 836 אלף ליטר סולר.

כל הנתונים בפרק זה, העוסק באספקה המוכנסת אל עזה, מתייחסים למטעני אספקה הומניטריים שמנגנון 2720 מטעם האו"ם עוקב אחר הכנסתם; מכיוון שכך, הנתונים אינם כוללים תרומות דו-צדדיות ואת המגזר המסחרי.

ביטחון תזונתי

  • נכון ל-29 במרס, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי סיפקו ליותר מ-240 אלף משפחות (כ-1.1 מיליון בני אדם) סיוע כללי במזון ברמת משק הבית, כחלק מסבב החלוקה החודשי. נתון זה מייצג ירידה לעומת ינואר, שבו קיבלו 1.6 מיליון בני אדם קצבות מזון מלאות, ובאופן כללי תואם את הנתונים לחודש פברואר, שבו הכיסוי וגודל קצבת המזון (חצאי קצבות המכסות 50% מצריכת הקלוריות הדרושה) היו דומים לנתונים במרס.
  • נכון ל-29 במרס, ארגונים שותפים המשיכו להכין ולחלק מדי יום כמעט 1.5 מיליון ארוחות, באמצעות 140 מטבחים ברחבי רצועת עזה. נתון זה כולל 475 אלף ארוחות שהוכנו מדי יום בצפון, ו-861 אלף ארוחות יומיות שהוכנו בדרום עזה.
  • כ-130 אלף מארזי לחם במשקל 2 ק"ג כל אחד מיוצרים מדי יום ב-30 מאפיות הפועלות בתמיכת האו"ם. שליש מהלחם מחולק בחינם, יחד עם ארוחות מבושלות, ושני שלישים נמכרים באמצעות 139 קמעונאים במחיר מסובסד של 3 ש"ח למארז.
  • בין 15 ל-29 במרס חילקו ארגונים שותפים מספוא לבעלי חיים ל-1,855 מגדלים – כל מגדל קיבל 3 שקים במשקל 50 ק"ג כל אחד.
  • ההכנסה המוגבלת של סחורות מסחריות, ובמיוחד גז לבישול, ממשיכה להגביל באופן משמעותי את יכולת המענה של ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי. חוסרים מתמשכים צמצמו את הזמינות והובילו להתייקרות של מחירי הירקות הטריים, הקמח ועצי ההסקה . כתוצאה מכך נאלצו ארגונים שותפים מסוימים לעשות התאמות בתפריטי הארוחות המבושלות, לצמצם את היקף פעילותם או להשעות חלוקות של לחם ותוצרת טרייה בחינם.

בריאות

  • בין 23 ל-30 במרס סיפקו צוותי רפואת חירום המוצבים בעזה כ-23 אלף פגישות ייעוץ רפואי. עם זאת, עיכובים מתמידים באישור להכנסת ציוד רפואי וכירורגי ייעודי ממשיכים להגביל את היכולת לספק טיפול מורכב. ההסלמה האזורית מסבכת עוד יותר את הצבתם של צוותי רפואת חירום, את הסבבים של אנשי הסגל ואת רציפות הפעילויות.
  • הצרכים בתחום רפואת המין והפריון נותרים גבוהים באופן קריטי. ארגונים שותפים ממשיכים לספק שירותים מצילי-חיים, באמצעות מוקדי שירות נייחים וניידים, לרבות שירותי מעקב הריון, מיילדות וטיפול ביולדות, ובמידה מוגבלת גם שירותי תכנון משפחה וטיפול בזיהומים המועברים ביחסי מין, אבל הכיסוי עדיין אינו מספיק.
  • נמשכים המאמצים לשפר את הטיפול ביולדות וביילודים ברחבי 11 מתקנים, לרבות תוכניות לטיפול חיוני מוקדם ביילודים ושיפור ברמת המתקן. במהלך השבוע הנסקר חילקו ארגונים שותפים ל-31 מתקנים ברחבי עזה ערכות רפואת מין ופריון שכללו ציוד ללידה נקייה, לטיפול במחלות מועברות ביחסי מין ולהחדרת התקנים תוך-רחמיים, בכמות מספקת לטיפול ב-2,900 מטופלים, ותרופות ומוצרים רפואיים חיוניים עבור 12 אלף בני אדם. אספקה נוספת עדיין מאוחסנת מחוץ לעזה בהמתנה לקבלת גישה.
  • בכל רחבי המענה בתחום הבריאות עדיין קיימים אילוצים מבניים, לרבות תפקודיות מוגבלת של מתקני רפואה, חוסרים בציוד חיוני, מספר לא מספיק של אנשי סגל מיומנים ושיבושים במערכות ההכשרה של אנשי סגל, וכן עיכובים בדיווח בשל חוסרים בחשמל, טכנולוגיית מידע וציוד. חסמים כספיים וערוצי הפנייה מוגבלים ממשיכים להגביל את הגישה לטיפול, לצד הגבלות מתמשכות על הכנסת סוגי אספקה חיוניים.
  • ארגונים שותפים ממשיכים לעקוב אחר מגמות בדיווחים על מחלות מידבקות, באמצעות מערכת האזהרה המוקדמת, ההתרעה והמענה של ארגון הבריאות העולמי. 19% מכלל התורים הרפואיים קשורים במחלות מידבקות, ומתוכן זיהומים חריפים בדרכי הנשימה מהווים 65% מהתחלואה, ואחריהם מחלות עור (20%) ושלשול חריף (15%).
  • במערכת האזהרה המוקדמת, ההתרעה והמענה דווח על מקרה אחד של שיתוק רפה חד, דיווח המביא את כלל המקרים שהוכנסו למאגר המידע לשישה בשנת 2026. שניים מהמקרים אומתו כחיוביים לנגיף אנטרו-וירוס שאינו פוליו, מקרה אחד נמצא שלילי ושלושה עדיין ממתינים לתוצאות. האימות המעבדתי של מקרים חשודים מתעכב בשל מגבלות הפוגעות במשלוח דגימות.
  • נעשות הכנות למסע חיסון משלים שיתקיים בתחילת אפריל ויעדיו יהיו 6,000 ילדים בני פחות משלוש.

למידע נוסף ראו הדשבורד של כוח המשימה לענייני בריאות.

מים, תברואה והיגיינה

  • תוכנית נרחבת של הובלת מים במכליות ממשיכה לסייע לאזורים המאוכלסים ביותר בעזה – כ-40 ארגונים שותפים מחלקים מדי יום כ-2,236 מטר מעוקב מי שתייה ו-9,341 מטר מעוקב מים לשימוש ביתי ב-1,945 נקודות איסוף. עם זאת, כלי הרכב והציוד לביצוע פעילויות אלה מתמודדים עם מגבלות משמעותיות, בשל היעדר חלפים ופריטים מתכלים כמו שמן מנועים וצמיגים. בשל הזמינות המוגבלת של מכלי אחסון מים, לעיתים קרובות מים מחולקים ישירות ממכליות לג'ריקנים ולמכלי מים אחרים ברמת משק הבית. עקב כך הפך איסוף מים היומי לתחרותי מאוד, והוא מותיר את המשפחות החלשות והפגיעות ביותר בלא די מים ומגביר את חשיפתן לאלימות ולסיכוני הגנה אחרים.
  • נכון לעכשיו, גורמים בתחום המים, התברואה וההיגיינה אוספים כ-80% מהפסולת המוצקה המיוצרת ברצועה ומעבירים אותה לשמונה אתרי חירום זמניים להטמנת אשפה. מדרום לנחל עזה רוב אחרי החירום להטמנה מתקרבים לתפוסה מלאה, ובתחילת השבוע כבר נסגר אתר א-זוואיידה בדיר אל-בלח לאחר שהגיע תפוסה מלאה. מצפון לנחל עזה, הגישה למטמנת האשפה אבו ג'רד הגבירה את איסוף הפסולת המוצקה המצטברת באזורים עירוניים. עם זאת, צי המשאיות האשפה זקוק בדחיפות לתחזוקה ולחומרים. לעובדים באיסוף האשפה חסרים גם ציוד הגנה אישי וכלים מתאימים. גורמים בתחום המים, התברואה וההיגיינה ברחבי עזה מעריכים שלהפחתת הגודש באתרי הטמנת פסולת מוצקה יידרשו כ-30 מיליון דולר.
  • בין 24 ל-29 במרס חילקו ארגונים שותפים 707 ערכות היגיינה, 2,500 ערכות כבוד ו-9,200 ג'ריקנים ל-4,200 בני אדם. בנוסף, ארגונים שותפים סיפקו 300 משטחי כריעה לשירותים, 120 בתי שימוש משופרים, 3,000 סבונים ו-86 מכלי חומרי חיטוי לידיים, לתמיכה בצורכי היגיינה ותברואה בסיסיים של כ-120 בני אדם.

מחסה

  • בין 25 ל-30 במרס מסרו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה סיוע מציל-חיים במחסה ובפריטים שאינם מזון ל-13,958 משקי בית, באמצעות סיוע בעין וסיוע מבוסס שוברים. החלוקות כללו 10,748 פריטי מצעים, 2,460 ערכות מצעים, ו-750 ערכות מטבח שניתנו באמצעות סיוע במזומן ובשוברים.
  • בעקבות הגשמים הכבדים שירדו לאחרונה התקבלו מספר פניות ממשקי בית שנפגעו. נערכו ביקורי שטח ואומדנים מהירים, ובאמצעות מנגנון החלוקה המהירה המשותף (ראו לעיל) קיבלו 373 משקי בית סיוע חירום במחסה ובפריטי משק בית חיוניים. המענה בתגובה על הגשמים הכבדים עדיין נמשך, ויעדיהן של החלוקות המתוכננות הבאות יהיו 350 משקי בית נוספים שיקבלו חבילות סיוע מלאות, וכ-380 משקי בית שיקבלו יריעות ברזנט. אומדני השטח נמשכים, וצופים מתן סיוע נוסף בימים הקרובים, ככל שיזוהו צרכים נוספים.
  • במקביל, כוח המשימה לענייני מחסה משיק כלי מאוחד שיאמוד כיצד אוהלים שונים נותנים מענה לצורכיהם של בני אדם, לאחר חלוקתם. לפוקדים נערך מפגש הדרכה בערבית, והממצאים יסייעו לשפר את המענה ולסייע במאמצי תמיכה.

למידע נוסף, ראו הדף המקוון של כוח המשימה לענייני מחסה.

ניהול אתרים

  • בין 23 ל-29 במרס קיבל כוח המשימה לענייני ניהול אתרים מארגונים שותפים 78 התרעות על תקריות שפגעו באתרי עקירה, רוב רובן (96%) בזיקה לרוחות עזות וגשמים כבדים, ואחרות שהיו קשורות לאש או לסכסוך. תקריות אלה פגעו ב-2,396 משפחות (כ-11,634 בני אדם) והובילו ל-17 פצועים ולתשעה הרוגים. השלכות אחרות שעליהן דיווח כוח המשימה לניהול אתרים כללו הרס של 731 מחסים ונזק ל-1,582 מחסים אחרים.
  • כתוצאה מתקריות אלה איבדו 123 משקי בית את המחסים שלהם וכעת הם ישנים תחת כיפת השמיים באותם אתרים; 85 משפחות אחרות עברו למקומות חלופיים. ההתרעות שותפו מייד עם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים וכוחות המשימה הרלבנטיים, כדי לגייס מענה. במקביל, ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים סיפקו תמיכת חירום שכללה תיקון של מחסים וחיזוקם, הכשרה בנהלי בטיחות אש, ותמיכה בוועדות אתרים על מנת לזהות מקומות בטוחים עבור משפחות שנעקרו בתקריות אלה.
  • ניתוח נוסף של ממצאי תרגיל אימות האתרים המהיר שארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים ביצעו במרס, מצביע על כך שאף שרק ב-33% מ-1,645 האתרים הפעילים שנבדקו היו צוותים ייעודיים לניהול אתרים, באתרים שבהם היו התערבויות של ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים היו ככלל תנאי חיים משופרים, גישה טובה יותר לשירותים, וייצוג קהילתי חזק יותר עבור תושבי האתר. עם זאת, מחסור במימון וחוסרים באנשי סגל מגבילים את ההרחבה של שירותים אלה ליותר מ-1,100 האתרים המתקיימים כעת ללא ניהול.

הגנה

  • בין 23 ל-30 במרס סיפקו ארגונים שותפים בתחום ההגנה שירותים מבוססי קהילה ליותר מ-11 אלף בני אדם. השירותים התמקדו בתמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, לרבות עזרה ראשונה פסיכולוגית, מפגשים קבוצתיים ופרטניים ותמיכה במטפלים, בתוספת ניהול טיפול, מפגשי הגברת מודעות לסיכוני הגנה, הגברת מודעות לסיכוני נפלי תחמושת, מזומן עבור הגנה, ומנגנוני מיצוי דין כמו מערכות הגשת תלונה ומשוב. כן סייעו ארגונים שותפים בקבלה בקו ראשון של תושבים חוזרים.
  • המענה בתחום ההגנה ממשיך להיתקל במגבלות תפעוליות משמעותיות, לרבות מספרם המוגבל של אנשי סגל מיומנים, וחוסרים בחומרים לפעילויות פנאי ופעילויות פסיכו-חברתיות, שכולם משבשים מתן שירותים ופוגעים במיוחד בניהול הטיפול באזורים בסיכון גבוה. עדיין קיימים פערים מרכזיים בזמינות של מרחבים בטוחים ונאותים, לרבות מוקדי שירות יציבים לפעילויות שעוברן דרוש חסיון, וכן תחבורה וכמות דלק מוגבלות עבור צוותי שטח. אין די חומרי פנאי ופעילות לתוכניות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, וכן אין די יכולת לעמוד בביקוש מאתרי עקירה.

למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני הגנה.

הגנת ילדים

  • בין 23 ל-30 במרס סייעו ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים ליותר מ-4,000 ילדים ו-2,000 מטפלים באמצעות מפגשים קבוצתיים מובנים לתמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, ייעוץ פרטני, תרפיית גוף-נפש, פעילויות פנאי ובניית עמידות, קלינאות תקשורת ותמיכה פסיכו-חברתית מבוססת-משפחה.
  • ארגונים שותפים סיפקו תמיכה מותאמת אישית בניהול טיפול ליותר מ-190 ילדים בסיכון, לרבות סיוע במעקב מתמשך. יותר מ-130 ילדים הופנו לשירותי מומחים, לרבות תמיכה בתחומי בריאות, חינוך ומחסה.
  • יותר מ-2,600 ילדים ומטפלים באתרי עקירה השתתפו במפגשי הגברת מודעות להגנת ילדים, הגברת מודעות לסכנות נפלי תחמושת, וקיבלו מסרונים שהתמקדו בסיכונים בתחום הגנת ילדים, מניעת פירוד בין בני משפחה, וסוגי התנהגות בטוחים.
  • במהלך רמדאן ועיד אל-פיטר, ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים סייעו לרווחתם של ילדים באמצעות פעילויות פנאי, מפגשי משחק בטוחים, אירועי ארוחת שבירת צום קבוצתיים, פעילויות ספורט, חגיגות, וחלוקת פריטי פנאי וכבוד. בפעילויות אלה השתתפו יותר מ-6,000 ילדים.

פינוי מוקשים

  • בין 23 ל-29 במרס ניהלו ארגונים שותפים 39 אומדני סכנת חומרי נפץ, כדי לסייע בפעילויות פינוי הריסות.
  • באותה תקופה התקיימו שבע משלחות מענה חירום שנועדו לסייע לשירות הביטחון והבטיחות של האו"ם.
  • בין 23 ל-26 במרס הגיעו פעילויות הפצת המידע בנושא סכנות נפלי תחמושת ליותר מ-7,880 בני אדם בעיר עזה, בדיר אל-בלח ובח'אן יונס.
  • בין 23 ל-29 במרס לא תועדו תקריות של פיצוץ נפלי תחמושת. מאז תחילת 2026 תועדו 14 תקריות כאלה, שבהן נהרגו ארבעה פלסטינים ו-31 בני אדם אחרים נפצעו.

חינוך

  • בין 23 ל-30 במרס, על פי דיווחים, גרמו שיטפונות פתע נזקים ללפחות 15 מרחבי למידה זמניים ברחבי רצועת עזה, ושיבשו את הלמידה פנים-אל-פנים עבור כ-20 אלף תלמידים. ארגונים שותפים מנהלים אומדנים שעליהם יוכלו לבסס את פעולות המענה, לרבות החלפת מבנים שניזוקו.
  • במשך אותה תקופה הציב כוח המשימה לענייני חינוך 14 אוהלים משוכללים בגדלים שונים בשלושה מרכזי למידה. בנוסף, אוהל משוכלל אחד בגודל 72 מטר רבוע נמסר למרכז הלמידה אל-מוסתקבל בח'אן יונס, במקום מתקן שנפגע. נמשכות גם עבודות השיקום בבתי ספר ציבוריים שניזוקו באופן קל, במאמץ לסייע להרחבת הקיבולת של מרחבי הלמידה הזמניים.
  • יוניסף חילק 184 ערכות "בית-ספר-בקופסא", 18 ערכות פנאי ו-18 ערכות התפתחות בגיל הרך, שכללו בעיקר חומרי כתיבה, חומרי עזר להוראה וצעצועים שנועדו לעודד התפתחות ואינטראקציות חברתיות בקרב ילדים, בשלושה מרכזי למידה בדיר אל-בלח ובח'אן יונס. הערכות הגיעו ל-7,362 ילדים.
  • משרד החינוך מוביל את ההכנות לקיום בחינות התווג'יהי הסופיות לשנת הלימודים הנוכחית. משרד החינוך זיהה בסך הכול 127 מרכזים שבהם ייערכו הבחינות וכעת הוא מכין אותם. עם זאת, עדיין קיימים קשיים – ב-29 מרכזים אין ריהוט וב-64 חסרים רהיטים. התלמידים אמורים להתייצב לבחינות באופן אישי ולהשלים אותן באופן מקוון.

למידע נוסף ראו הדף המקוון של כוח המשימה לענייני חינוך.

סיוע רב-תכליתי במזומן

  • בין 1 ל-30 במרס, ארגונים שותפים לקבוצת העבודה לענייני מזומן סיפקו בסך הכול ל-100 אלף משקי בית ברחבי רצועת עזה סיוע רב-תכליתי במזומן, על סמך מידע ראשוני, וסייעו באופן גמיש ומכבד למשפחות חלשות ופגיעות למצוא מענה לצורכיהן הבסיסיים.
  • במרס קידם צוות המשימה הטכני של קבוצת העבודה לענייני מזומן דיונים על המרת ההעברות במזומן לפלטפורמות דיגיטליות. הרשות המוניטרית הפלסטינית התוותה חזון שיאפשר יכולת תשלום דיגיטלית מלאה, במטרה לצמצם את ההישענות על נזילות פיזית ולמתן את ההשלכות השליליות של חוסרים מתמידים במזומן, הפוגעים במתן תוכניות הסיוע.
  • ארגונים שותפים המשיכו בביצוע הניתוח הטכני של ההתאמה של ערכי ההעברה, הקריטריונים לזכאות, ויכולת החיזוי של הסיוע. מאמצים אלה נועדו להגביר את היעילות של הסיוע הרב-תכליתי במזומן, ולצמצם את ההישענות על מנגנוני התמודדות שליליים בקרב משקי הבית המקבלים סיוע זה.

כוח המשימה לענייני תקשורת חירום

  • כוח המשימה והארגון הפלסטיני הלא ממשלתי Network השיקו פורטל קישוריות מאובטח בערבית ובאנגלית, כדי לשפר את ניהול טווח התדרים ובטיחות הרשת עבור ארגונים הומניטריים מקומיים העובדים במרכז הממוחשב ההומניטרי בעיר עזה.
  • כוח המשימה לענייני תקשורת חירום מיטב את התקשורת המאובטחת בעזה בתכנות של 10 מכשירי VHF של האו"ם, והכשרה של ארבעה אנשי סגל של תוכנית המזון העולמית, שהוכשרו לתכנת מכשירי רדיו מסוג זה כדי לשפר מוכנות חירום ויכולת תפעולית.

הגדה המערבית

רמות האלימות וכן המדיניות והנהגים הכופים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, עדיין גבוהות והן גורמות לנפגעים, לנזק ולעקירה נוספים, ומעוררות חששות חמורים ביחס להגנה.

שני שלישים מכלל ההרוגים הפלסטינים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים שתועדו בשנת 2026 (22 מתוך 33 בני אדם, שבעה מהם ילדים) נהרגו מאז תחילת ההסלמה האזורית, ב-28 בפברואר. באותה תקופה תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-211 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש ביותר ממאה קהילות, בממוצע שש מתקפות וכארבע קהילות שנפגעו מדי יום. שישה מתוך שמונת הפלסטינים שנהרגו מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים ב-2026 נהרגו על פי דיווחים בחודש מרס לבדו, הנתון החודשי השני בגודלו – אחרי הנתון מחודש אוקטובר 2023 (שמונה הרוגים) – של מקרי הרג מסוג זה מאז שמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים החל בתיעוד שיטתי של הרוגים, בשנת 2005.

העלייה החדה בעקירה בזיקה לאלימות מתנחלים והגבלות גישה מאז תחילת השנה ונכון ל-30 במרס 2026 נמשכת: יותר מ-1,700 פלסטינים נעקרו, יותר משני שלישים מהם בבקעת הירדן, נתון גבוה יותר מהנתון הכולל של כל בני האדם שנעקרו בשלוש השנים האחרונות. מאז 2023 נעקרו בגדה המערבית בהקשר זה יותר מ-5,600 בני אדם, לרבות ב-38 קהילות שהתרוקנו כליל מתושביהן.

בירושלים המזרחית, ההריסה של חמישה מבני מגורים באזור אל-בוסתאן בסילוואן, ב-30 במרס, הביאה לעקירתם של 18 בני אדם, כמעט מחציתם ילדים. שכונת אל-בוסתאן, שבה מתגוררים יותר מ-1,500 פלסטינים, היא יעד לתוכנית התנחלות ישראלית להקמת גן תיירותי תנ"כי באזור, שהקמתו תהיה כרוכה בהריסה של עשרות יחידות דיור פלסטיניות. גם כן בסילוואן, 15 משקי בית פלסטיניים המונים 70 בני אדם, בהם 29 ילדים, פונו בשבוע שעבר מבתיהם בבטן אל-הווא, כדי לאפשר לעטרת כהנים, עמותת מתנחלים שבתי משפט ישראליים אישרו את תביעות הבעלות שלה, להשתלט על הנכסים.

מאז תחילת ההסלמה האזורית ב-28 בפברואר, ונכון ל-31 במרס, תיעדה ההגנה האזרחית הפלסטינית לפחות 396 תקריות של נפילת של שברי טילים ברחבי הגדה המערבית, שהיו פזורות בשורה של נפות. מספר התקריות הגבוה ביותר תועד בנפת רמאללה (162), ואחריה בנפות סלפית (53), שכם (39), בית לחם (33), חברון (30), ג'נין (16), קלקיליה (15), ירושלים (15), טול כרם (15) ויריחו (9). בשמונה מכלל התקריות פגעו שברים במתקני חינוך, ארבעה מהן בנפת רמאללה ותקרית אחת בכל אחת מהנפות שכם, סלפית, ג'נין וחברון. בנוסף על כך, ל-27 מבני מגורים לפחות נגרם נזק, במיוחד בנפות שכם (9), בית לחם (6), חברון (4) ואזורים אחרים, וכן נגרם נזק לשבעה כלי רכב לפחות.

נפגעים ומתקפות מתנחלים

בין 24 ל-30 במרס נהרגו שבעה פלסטינים ו-76 פלסטינים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. כוחות ישראליים הרגו שישה פלסטינים, בהם ילד אחד, ופצעו 34 בני אדם אחרים, בהם ארבעה ילדים. ארבעה מן הפצועים היו פלסטינים שניסו לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל. במהלך אותה תקופה הרגו מתנחלים פלסטיני אחד ופצעו יותר מ-40 בני אדם אחרים, בהם שני ילדים.

מאז תחילת 2026 נהרגו בסך הכול 33 פלסטינים, בהם שבעה ילדים, מידי כוחות ישראליים או מתנחלים - 24 מהם מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם אחד שעדיין לא ידוע האם נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. על הריגתם של שני שלישים מההרוגים (22 מתוך 33) דווח מאז תחילת ההסלמה האזורית, ב-28 בפברואר.

במרס 2026 דווח על הריגתם של שישה מתוך שמונת הפלסטינים שנהרגו מידי מתנחלים, המספר השני הגבוה ביותר של פלסטינים שנהרגו בחודש יחיד מידי מתנחלים, במהלך מתקפות מתנחלים, מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בתיעוד שיטתי של הרוגים, בשנת 2005. המספר הכולל הגבוה ביותר תועד באוקטובר 2023, שבו נהרגו שמונה פלסטינים מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים.

להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים בין 24 ל-30 במרס:

  • ב-25 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בביתו בג'בל אל-מוכבר, בירושלים המזרחית, במהלך פשיטה שבה נעצרו שלושה פלסטינים אחרים. גופת ההרוג עוכבה. משטרת ישראל אמרה ששוטר ירה למוות באדם שניסה לחטוף את נשקו. המשפחה דיווחה שנודע לה על מותו בהודעה של משטרת ישראל.
  • ב-27 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים ופצעו לפחות ארבעה בני אדם אחרים, במהלך שתי פשיטות נפרדות במחנה הפליטים קלנדיה, בנפת ירושלים. בשעות הבוקר המוקדמות ניהלו כוחות חיפושים בבתים, שעל פי דיווחים פלסטינים יידו במהלכם אבנים וכוחות ישראליים ירו תחמושת חיה ופצעו ארבעה בני אדם, בהם גבר שנפצע אנושות ומת לאחר מכן מפצעיו. מאוחר יותר באותו יום, מייד לאחר ההלוויה, פשטו כוחות שוב על המחנה, לרבות הבית שבו התקיים ניחום האבלים, ירו למוות באדם אחד ופצעו אדם אחר, הציבו צלפים על גגות בתים והטילו על המחנה סגר למשך כארבע שעות. לדברי כוחות ישראליים, הכוחות דיווחו על יידוי אבנים על ידי פלסטינים.
  • ב-27 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 15 ופצעו אדם בתחמושת חיה, במחנה הפליטים א-דהיישה שבנפת בית לחם. לדברי מקורות בקהילה, פלסטינים יידו אבנים לעבר כוחות ישראליים שהוצבו בכניסה למחנה, והכוחות פתחו בירי אש חיה; הילד נפצע אנושות, ומת מאוחר יותר בבית החולים.
  • ב-30 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במחסום עינב, ממזרח לעיר טול כרם, ועיכבו את גופתו. הצבא הישראלי אמר שהאיש סיכן את הכוחות כשהאיץ עם רכבו ונסע לעברם.
  • ב-30 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במחסום ח'ורסה, מדרום-מערב לנפת חברון, ועיכבו את גופתו. לדברי הצבא הישראלי, האיש רץ לעבר הכוחות כשהוא חמוש בסכין.
  • ב-26 במרס ירו מתנחלים למוות בפלסטיני בן 37 ופצעו שני בני אדם אחרים, כשבעלי אדמות פלסטינים התאספו למחות על השתלטות של מתנחלים על אדמות ליד הכפר ג'נאתא (בית פאלוח), בנפת בית לחם. התקרית אירעה בעקבות פשיטה של מתנחלים ממאחז חדש שהוקם על אדמה השייכת למשפחות פלסטיניות, ליד הכפר ח'אלת א-נחלה, שבה הקימו מתנחלים אוהל וגידרו שטח בגודל כשישה דונם. במהלך התקרית פתחו מתנחלים באש לעבר הקהל וירו באיש ירייה קטלנית בראשו. אביו של ההרוג נורה ברגלו, ואחיו נפצע כשהותקף על ידי מתנחלים והוכה באבנים. לדברי הצבא הישראלי, משטרת ישראל פתחה בחקירה של נסיבות האירוע.

ב-28 במרס, לדברי הוועדה הפלסטינית לענייני עצירים, פלסטיני מהעיר שכם שהיה עצור מאז ינואר 2026 מת במשמורת ישראל (מותו אינו כלול במניין ההרוגים לעיל). לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 במרס 2026 מתו לפחות 90 פלסטינים, בהם ילד בן 17, בעת שהיו עצורים בידי ישראל, 56 מהם מרצועת עזה, 31 מהגדה המערבית ושלושה פלסטינים אזרחי ישראל. בנוסף על כך, משרד זכויות האדם של האו"ם תיעד את מותם של לפחות חמישה פלסטינים מהגדה המערבית במשמורת ישראל, זמן קצר לאחר שנורו, נפצעו ונעצרו על ידי כוחות ישראליים; ארבעה ב-2024 ואחד ב-2025.

בסך הכול, בין 24 ל-30 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 44 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ב-35 קהילות בגדה המערבית, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. רוב התקריות תועדו בנפת חברון (12), ובמיוחד בדרום נפת חברון, בנפת שכם (12) ואחריהן בנפת טובאס (7). מתקפות אלה כללו הצתה, יידוי אבנים, תקיפה והכאה והשחתת מקורות מחייה, הובילו להרג של פלסטיני (ראו לעיל) ולפציעתם של 48 פלסטינים (42 מידי מתנחלים ושישה מידי כוחות ישראליים) ולנזק ל-12 כלי רכב ולפחות שבעה בתים.

בנפת חברון, בשלוש מתקפות נפרדות: בשעב א-תוואני, הציתו מתנחלים בית מגורים הרסו אותו והביאו לעקירתה של משפחה בת שבע נפשות, לרבות ארבעה ילדים; כן ניסו המתנחלים לשרוף בית אחר; במנטקת שעב אל-בוטום ניסו מתנחלים לפרוץ אל בית פלסטיני, והתקיפו, היכו וריססו בתרסיס פלפל פלסטינית ופעיל זר ששהו בתוך הבית; באותו אזור, מתנחלים פרצו אל מבנה בשימוש חקלאי שבו שהה פלסטיני, תקפו והיכו אותו וגנבו חפצים וציוד. בנוסף, בכפר בורין שבנפת שכם פשטו מתנחלים על בית מגורים, שברו חלונות, ריססו תרסיס פלפל בתוך חדר שבו שהתה משפחה, פצעו שני פלסטינים וגנבו בעלי חיים.

מתקפות פגעו גם בתשתית ובמקורות מחייה. ב-25 במרס פשטו מתנחלים על מחצבה בכפר סעיר, בנפת חברון, הציתו ציוד מכני כבד, לרבות דחפור ומחפרון, וגנבו עגלים בשווי כ-10,000 ש"ח. הבעלים, שעקב אחר המתקפה באמצעות מצלמות אבטחה, הגיע לאתר וכיבה את השריפה; עם זאת, לציוד המכני נגרם נזק משמעותי.

עקירה בשל הריסות ומתקפות מתנחלים

בין 24 ל-30 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 29 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. כשני שלישים מהמבנים תועדו בשטח C (19), שמונה בירושלים המזרחית ושניים בשטח B. המבנים כללו עשרה בתי מגורים, שמונה מבנים בשימוש חקלאי ומבנים ששימשו למחייה, ושני בורות מים. שלושה מהמבנים שנהרסו ניתנו כסיוע הומניטרי. בסך הכול נעקרו 58 פלסטינים, בהם 23 ילדים ו-19 נשים, שהעקירה של 30 מתוכם תועדה בשלושה יישובים בשטח C, ו-28 הנותרים נעקרו בירושלים המזרחית. זאת לאחר האטה בהריסות במהלך רמדאן (בין 19 בפברואר ל-19 במרס).

המספר הגבוה ביותר של עקורים ושל מבנים שהרסו בתקרית יחידה היה באזור אל-בוסתאן שבסילוואן, בירושלים המזרחית, לאחר שרשויות ישראליות הרסו בדחפורים חמישה מבני מגורים, והביאו לעקירתם של חמישה משקי בית המונים 18 בני אדם, בהם ארבעה ילדים ואישה הרה. אף שיעד ההריסה היו ארבעה בתי מגורים, בית אחר נפגע קשות וחלקים ממנו נהרסו במהלך ההריסה של מבנים אחרים בשכונה. לדברי המשפחות הנפגעות, חלקן קיבלו רק התרעה בעל פה על ההריסה, כחודש מראש, בעוד שמשפחות אחרות קיבלו צווי הריסה שקצבו 21 יום להריסת הבתים על ידי בעליהם. אל-בוסתאן, שבה מתגוררים כ-1,500 פלסטינים, היא יעד לתוכנית התנחלות ישראלית הכרוכה בהריסתן של עשרות יחידות דיור פלסטיניות.

שלושה בתים נוספים נהרסו על ידי בעליהם בירושלים המזרחית, לרבות שניים בג'בל אל-מוכבר ואחד בצור באהר. מאז תחילת השנה נהרסו בירושלים המזרחית 78 מבנים, הריסות שהובילו לעקירתם של 137 בני אדם, בהם 69 ילדים. מכלל ההריסות, 35 מבנים נהרסו על ידי בעליהם כדי להימנע מתשלום קנסות גבוהים.

ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה מדווחים על סביבת הגנה המידרדרת במהירות ברחבי שכונות אל-בוסתאן, בטן אל-הווא וואדי יאסול בירושלים המזרחית, היכן שמרבית אמצעי הסעד המשפטי הזמינים כבר מוצו ומשפחות רבות מצויות בסיכון לפינוי והריסה מיידיים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים קיים ביקורי שטח ואומדני צרכים, שאישרו כי משפחות עקורות ומשפחות בסיכון זקוקות למחסה חירום, לסיוע במזומן ולהמשך מתן שירותי הגנה, לרבות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית. לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, את סיכוני ההגנה מחריפות רמות גבוהות של צרכים בסיסיים שאינם מקבלים מענה, לרבות מחסה, מזון, פריטים שאינם מזון וסיוע במזומן. בה בעת, אפשרויות הדיור המוגבלות בתוך ירושלים המזרחית, עלויות השכירות הגבוהות, והסיכונים הנלווים למעבר אל מחוץ לעיר - העלול לפגוע בזכויות התושבות – מכבידים עוד יותר על מנגנוני ההתמודדות. המענה עדיין מוגבל מאוד בשל חוסרי מימון ושירותים הכורעים תחת העומס, כך שהצרכים חורגים משמעותית מיכולת המענה הזמינה.

ב-28 במרס הרסו כוחות ישראליים בחומרי נפץ בית בשטח A, מדרום לעיר שכם. הבית השתייך לפלסטיני שנהרג מידי כוחות ישראליים בעת שלכאורה ניסה לדרוס ברכבו אנשי כוחות ישראליים ליד צומת ג'ית, בנפת קלקיליה, בתקרית שבה על פי דיווחים חייל ישראלי הרג בשוגג חייל אחר.

מאז תחילת הרבעון הראשון של שנת 2026 נהרסו למטרות ענישה שמונה מבנים ברחבי הגדה המערבית, בשטחי A ו-B, הריסות שהובילו לעקירתם של 12 משקי בית המונים 57 בני אדם, בהם 19 ילדים. בממוצע מייצג נתון זה 19 בני אדם בחודש שנעקרו בשל הריסה לשם ענישה, שיעור תואם לממוצע החודשי בשנת 2025, שהיה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הריסות, בשנת 2009.

בין 24 ל-30 במרס נעקרו בכפייה, בשל מתקפות מתנחלים, ארבע משפחות המונות 30 בני אדם, בהם 17 ילדים, בשלוש קהילות בנפות חברון וטובאס.

בנפת חברון, ב-24 במרס, מתנחלים עקרו בכפייה שתי משפחות המונות 14 בני אדם, בהם ארבעה ילדים. מתנחלים פשטו אחרי חצות על שעב א-תוואני, ליד הכפר א-תוואני, הציתו בית וגרמו לו נזק, הביאו לעקירתה של משפחה בת שבע נפשות, בהן ארבעה ילדים, ולמחרת בבוקר ניסו להצית בית נוסף. המשפחה נעדרה מהמקום במשך הלילה, ותושבים שהסתייעו במתנדבים כיבו את האש ואילצו את המתנחלים לעזוב את המקום. בתקרית נפרדת אולצה משפחה אחרת, בת שבע נפשות, לפרק את מחסי המגורים והדירים שלה לעזוב את אזור ח'אלת אל-מפתיח, ליד העיירה א-דהרייה, ולעבור לאזור בקרבת א-סמוע, אחרי שיום קודם לכן תקפו מתנחלים את הקהילה ותפסו כ-60 כבשים.

בנפת טובאס, ב-27 במרס, משפחה בת 16 נפשות, בהן 13 ילדים, נעקרה בכפייה בשטח A ליד הכפר תייסיר. מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים הקימו אוהל על אדמה בבעלות פרטית פלסטינית שעליה היו גידולי חיטה ובצלים, והקימו מאחז חדש במרחק כ-400 מטר מבית פלסטיני שבו התגוררו 16 בני אדם. כוחות ישראליים ומתנחלים תקפו והיכו את אחד מבני המשפחה ואילצו את כל המשפחה לעזוב את המקום. כוחות ישראליים סילקו אמנם את המתנחלים מאוחר יותר, אבל המתנחלים חזרו למחרת, פרצו לבית המשפחה ולקחו משם חפצים, וציינו שהמשפחה ניסתה לחזור לביתה אבל כוחות ישראליים מנעו זאת ממנה. המשפחה נעקרה קודם לכן מחמאמאת אל-מאלח שבבקעת הירדן, בשל מתקפות מתנחלים.

מאז 1 בינואר 2026 נעקרו 1,727 פלסטינים מ-63 קהילות בהקשר של אלימות מתנחלים והגבלות גישה – יותר מ-66% ממקרי העקירה תועדו בקהילות בבקעת הירדן, בעיקר בקרב קבוצות בדואים ורועים. נתון זה, שתועד בשלושת החודשים הראשונים של 2026, חורג כבר עתה מנתון העקירה השנתי הגבוה ביותר שתועד במהלך שלוש השנים האחרונות (2025-2023),שתועד בשנת 2025 (1,658).

מאז ינואר 2023, המועד שבו החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד באופן שיטתי עקירה בזיקה לתקריות ספציפיות של אלימות מתנחלים, נעקרו 1,040 משקי בית פלסטיניים –יותר מ-5,600 בני אדם, בהם יותר מ-2,600 ילדים – ב-107 קהילות ואזורי מגורים. מכלל העקורים, יותר מ-3,200 פלסטינים נעקרו מ-38 קהילות שהתרוקנו מאז לחלוטין מתושביהן הפלסטינים.

מימון

'''

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

הירשמו לקבלת מידע ודוחות