ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, רמות גדלות והולכות של אלימות, הגבלות שהוחמרו לאחרונה ואירועי מזג אוויר ממשיכים כולם לגרום לבני אדם להישען על תמיכה הומניטרית, ובה בעת מגבילים את העזרה שעובדי הסיוע יכולים להגיש.
בעזה מצב זה מאופיין בהמשך של תקיפות, שעל פי דיווחים גורמות לנפגעים מקרב אזרחים ולנזק לתשתית אזרחית, וכן למגבלות גישה ואספקה מרכזיות, לרבות כאלה הקשורות להסלמה האזורית. הנזק שנגרם לאחרונה לקו החשמל המשרת את מתקני התפלת המים בדרום צמצם באופן חד את זמינות מי השתייה לבני אדם שמספרם מוערך בכ-500 אלף. במקביל, חוסרים בגז לבישול פוגעים במזון שמטבחים קהילתיים יכולים לספק, ומאלצים כמעט מחצית מהאוכלוסייה לבשל מזון על מדורות אשפה לא בטיחותיות.
בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, העקירה הנובעת מהריסות גוברת שוב לאחר האטה בהריסות במהלך רמדאן; מספר העקירות הגבוה ביותר תועד באזור אל-בוסתאן בירושלים המזרחית – שם הרס בתים קשור לתוכנית הרחבת התנחלות. נמשכת העלייה במתקפות של מתנחלים נגד פלסטינים, המובילות לנפגעים, לנזק ולעקירה, כשבמקביל כוחות ישראליים יורים למוות בבני אדם רבים יותר.
ברצועת עזה נמשכו באזורים רבים תקיפות אוויריות, הפגזות וירי נשק חם, שעל פי דיווחים גרמו לנפגעים מקרב אזרחים ולנזק למתקנים חיוניים. בסך הכול, לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 26 במרס ל-1 באפריל נהרגו 20 פלסטינים, שלושה בני אדם מתו מפצעיהם, ו-81 בני אדם נפצעו, נתונים המביאים את סך הנפגעים שעליהם דווח מאז ההכרזה על הפסקת האש באוקטובר 2025 ל-713 הרוגים ו-1,940 פצועים.
ב-25 במרס נפגע וניזוק בתקיפה אווירית קו החשמל המשרת את מתקן ההתפלה של דרום עזה, בח'אן יונס, המייצר כ-16 אלף מטר מעוקב מי שתייה ביום. הקו תוקן אמנם ב-31 במרס, אבל הנזק אילץ את המתקן להיעזר באופן זמני בגנרטורים לשעת חירום, צמצם את תפוקתו לכ-2,500 מטר מעוקב מים ביום – פחות מ-20% מתפוקתו – וצמצם את כמות מי השתייה הזמינה לכ-500 אלף בני אדם בדיר אל-בלח ובצפון אזור מוואסי שבח'אן יונס.
גשמים כבדים שירדו בין 25 ל-26 במרס הציפו את אוהליהם וחפציהם של יותר מ-3,000 עקורים ברחבי עזה או גרמו להם נזק. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, כ-600 משקי בית באתרי עקירה נפגעו, ונכון לעכשיו מתנהלים אומדנים של מצבם. זאת בעקבות דיווחים על יותר ממאה משקי בית שנפגעו בסופות גשמים ובשריפות בין 16 ל-22 במרס. במענה על הגשמים הכבדים שירדו לאחרונה, קיבלו 373 משקי בית סיוע – מחסה חירום ופריטי משק בית חיוניים – באמצעות מנגנון החלוקה המהיר המשותף בתיאום משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, שנועד לספק סיוע מהיר ומציל-חיים למשפחות שאיבדו את מחסיהן או חפציהן בשל תנאי מזג אוויר קשים או סכנות אחרות. כל 373 משקי הבית קיבלו יריעות ברזנט, על פי צורכיהן, ו-139 משפחות מתוכם קיבלו גם חבילות סיוע נרחב יותר שכללו אוהלים, ערכות היגיינה, שמיכות ופריטי מזון.
פינויים רפואיים מוגבלים לחו"ל נמשכו, בעוד האיסור על הפנייה לטיפול בגדה המערבית נותר בתוקף. מאז שמעבר רפיח נפתח מחדש, ב-19 במרס, סייעו ארגון הבריאות העולמי והארגונים השותפים לו בפינוי הרפואי של 82 מטופלים ו-160 מטפלים בשישה פינויים – ב-19, 22, 26, 29, 30 ו-31 במרס. באותם ימים הציעו האו"ם והארגונים השותפים לו שירותים ל-238 תושבים שחזרו לעזה דרך אותו מעבר. בין השבים היו 11 ילדים, יחד עם שבעה מטפלים, שאוחדו מחדש עם משפחותיהם באמצעות משלחת בתיאום יוניסף, לאחר שבנובמבר 2023 פונו כתינוקות – חלקם עדיין באינקובטורים – בפינוי רפואי מבית החולים א-שיפאא.
המתקנים במעבר רפיח עדיין אינם מספיקים: אף שבמרס הותקן באזור ההמתנה למטופלים בית שימוש אחד נוסף, בית השימוש הקודם, שהותקן בפברואר, שבור ואינו מתפקד. יתרה מכך, הבקשה שהאו"ם הגיש לרשויות להתקנת הצללה, כיסאות פלסטיק ועמדת היגיינה טרם טופלה עד עתה.
מחסור חמור בגז לבישול – המיובא על ידי המגזר הפרטי – עדיין מהווה קושי מרכזי עבור משקי בית ומטבחים קהילתיים, ופוגע ביכולת לבשל מזון באופן בטיחותי ויעיל. במרס המשיכה כמעט מחצית מהאוכלוסייה להשתמש במדורות אשפה לא בטיחותיות כחלופה לבישול מזון. לדברי לשכת המסחר בעזה, בין 9 ל-22 במרס נאספו והוכנסו לרצועה 42 מטעני גז בישול, כמות שהספיקה רק למתן גז בקיצוב חמור – 8 ק"ג למשק בית – לכ-109 אלף משפחות. להערכת כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, למתן מענה על הצרכים ברחבי רצועת עזה דרושות לפחות 130 טונה גז בישול ביום.
אף שנכון לעכשיו, מידע מלא על מה שמוכנס אל עזה מצוי רק בידי הרשויות הישראליות, המידע הזמין שנמסר מלשכת המסחר בעזה לקבוצת העבודה לענייני מזומן מספק תובנות על היקף המוצרים המוכנסים ומגוונם. הנתונים מצביעים על כך שעם תחילת ההסלמה האזורית ניכרה ירידה חדה בנפח האספקה שנאספה והוכנסה לעזה עבור המגזר הפרטי, מממוצע של יותר מ-900 מטעני סחורה בשבוע בינואר ובפברואר לפחות מ-400 מטעני סחורה במרס, חודש שבמחציתו השנייה ניכרה התאוששות צנועה. לדברי לשכת המסחר, נכון ל-30 במרס עדיין היה נפח המטענים המסחריים השבועי פחות ממחצית מרמתו לפני ההסלמה. הרכב המוצרים המסחריים המוכנסים לעזה לא השתנה ברובו: אספקת מזון הייתה כ-70% עד 75% מהרכב זה, דלק היה כ-10% ממנו, ובנוסף לאלה הוכנסו של פריטי מחסה והיגיינה בכמויות מוגבלות מאוד. בין 24 ל-30 במרס, מ-432 מטעני הסחורות שנאספו על ידי המגזר הפרטי והוכנסו לעזה, 137 הכילו על פי דיווחים תערובת של פריטים שסווגו כ"אחרים", לרוב ובעיקר פריטים לא חיוניים כמו שוקולד או פחיות שתייה קלה, לעומת 13 מטענים בלבד שהכילו פריטי היגיינה, ו-12 שהכילו חומרי מחסה. ההכנסה המוגבלת של פריטים חיוניים גורמת לזמינות מאוד לא יציבה ולרמות מלאי נמוכות ברמה קריטית, במיוחד של מוצרי מחסה והיגיינה. בסך הכול, על סמך הרישומים של לשכת המסחר, מאז אוקטובר 2025 יותר מ-30% ממטעני הסחורות שהוכנסו אל עזה עבור המגזר הפרטי הכילו פריטים לא חיוניים, במקום מזון מזין או אספקה חיונית אחרת.
לדברי קבוצת העבודה לענייני מזומן, מרבית המחירים נותרו בלא שינוי מאז הזינוק הראשוני שלהם בעקבות ההסלמה האזורית, בסוף פברואר 2026, והתנודות משבוע לשבוע מועטות או שאינן קיימות. עם זאת, המחירים נותרים גבוהים ב-30% מרמותיהם לפני ההסלמה, ולמעשה הם מכפילים את יוקר המחייה.
הקהילה ההומניטרית בעזה ממשיכה לספק אספקה ושירותים קריטיים, על רקע של אילוצים קשים הכוללים היעדר ביטחון, הגבלות גישה, מחסור בדלק ושיבושים בשרשרת האספקה. את הקשיים האלה מחריפים תנאי מזג האוויר, הצפיפות באתרי עקירה, זמינות מוגבלת של תובלה, ומחסור בחומרים חיוניים, שכולם שיבשו מתן שירותים ומנעו מבני אדם גישה למשאבים החיוניים הדרושים להם.
זה השבוע החמישי ברציפות שעובדי סיוע נשענים אך ורק על מעבר כרם שלום לחידוש מלאי, משום שמעבר זיקים בצפון נותר סגור. הסגר המתמשך של מעבר זיקים מגביל את נפח הסחורות המוכנסות אל עזה, ומאלץ ארגונים שותפים להסיט דרומה את הסחורות המיועדות לצפון עזה, ולהעבירן דרך מעבר כרם שלום, בדרום. נתיב ארוך זה הוא איטי ויקר יותר, ומגביר את ההישענות על דלק – מצרך נדיר ברצועה – שהתנועה בה מתנהלת בכבישים שניזוקו.
בין 25 ל-31 במרס, על סמך נתונים שהתקבלו מהדשבורד של מנגנון 2720 של האו"ם בשעה 23:00 ב-2 באפריל, נפרקו בעברו הישראלי של מעבר כרם שלום 10,559 משטחי סיוע שטופלו על ידי האו"ם והארגונים השותפים לו. נתון זה מביא את מספר המשטחים שנפרקו במרס לכ-47,300, לעומת 54,500 משטחים שנפרקו בפברואר ו-58,200 משטחים שנפרקו בינואר. כ-52% מהמשטחים שנפרקו בין 25 ל-31 במרס הכילו סיוע במזון, 29% נוספים הכילו חומרי מחסה, ואחריהם פריטי תזונה (11%), בריאות (6%) ואספקה של חומרי מים, תברואה והיגיינה, הגנה ולימוד (כל אחד מהם בשיעור של כ-1%).
במהלך אותה תקופה נאספו מעברו הפלסטיני של מעבר כרם שלום 11,479 משטחי סיוע. כ-77% ממשטחים אלה הכילו מזון, ואחריו מוצרי תזונה (13%), פריטי מחסה (8%), בריאות (מעט יותר מ-1%), אספקה לצורכי חינוך והגנה (פחות מ-1% במצטבר).
בסך הכול, בין ההודעה על הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025 לבין 31 במרס 2026 נפרקו כ-375 אלף משטחי מטען הומניטרי, ו-381 אלף משטחים נאספו מהמעברים הפעילים. כ-1,542 משטחים, פחות מ-1% מכלל הסיוע שנאסף, נבזזו בתוך עזה בדרך ליעדם.
שיעורי הפריקה מהמסדרון המצרי גדלו עוד יותר מאז השבוע שעבר – 93% מכלל מטעני האספקה שנשלחו על ידי האו"ם והארגונים השותפים לשינוע דרך מסדרון זה נפרקו בהצלחה בכרם שלום בין 23 ל-30 במרס.
הכנסת הדלק החיוני לפעילויות הומניטריות, לעומת זאת, פחתה. בין 26 ל-31 במרס הכניס המשרד לשירותי מיזמים של האו"ם (UNOPS) אל עזה רק 836 אלף ליטר סולר.
כל הנתונים בפרק זה, העוסק באספקה המוכנסת אל עזה, מתייחסים למטעני אספקה הומניטריים שמנגנון 2720 מטעם האו"ם עוקב אחר הכנסתם; מכיוון שכך, הנתונים אינם כוללים תרומות דו-צדדיות ואת המגזר המסחרי.
למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.
למידע נוסף ראו הדשבורד של כוח המשימה לענייני בריאות.
למידע נוסף, ראו הדף המקוון של כוח המשימה לענייני מחסה.
למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני הגנה.
למידע נוסף ראו הדף המקוון של כוח המשימה לענייני חינוך.
רמות האלימות וכן המדיניות והנהגים הכופים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, עדיין גבוהות והן גורמות לנפגעים, לנזק ולעקירה נוספים, ומעוררות חששות חמורים ביחס להגנה.
שני שלישים מכלל ההרוגים הפלסטינים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים שתועדו בשנת 2026 (22 מתוך 33 בני אדם, שבעה מהם ילדים) נהרגו מאז תחילת ההסלמה האזורית, ב-28 בפברואר. באותה תקופה תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-211 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש ביותר ממאה קהילות, בממוצע שש מתקפות וכארבע קהילות שנפגעו מדי יום. שישה מתוך שמונת הפלסטינים שנהרגו מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים ב-2026 נהרגו על פי דיווחים בחודש מרס לבדו, הנתון החודשי השני בגודלו – אחרי הנתון מחודש אוקטובר 2023 (שמונה הרוגים) – של מקרי הרג מסוג זה מאז שמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים החל בתיעוד שיטתי של הרוגים, בשנת 2005.
העלייה החדה בעקירה בזיקה לאלימות מתנחלים והגבלות גישה מאז תחילת השנה ונכון ל-30 במרס 2026 נמשכת: יותר מ-1,700 פלסטינים נעקרו, יותר משני שלישים מהם בבקעת הירדן, נתון גבוה יותר מהנתון הכולל של כל בני האדם שנעקרו בשלוש השנים האחרונות. מאז 2023 נעקרו בגדה המערבית בהקשר זה יותר מ-5,600 בני אדם, לרבות ב-38 קהילות שהתרוקנו כליל מתושביהן.
בירושלים המזרחית, ההריסה של חמישה מבני מגורים באזור אל-בוסתאן בסילוואן, ב-30 במרס, הביאה לעקירתם של 18 בני אדם, כמעט מחציתם ילדים. שכונת אל-בוסתאן, שבה מתגוררים יותר מ-1,500 פלסטינים, היא יעד לתוכנית התנחלות ישראלית להקמת גן תיירותי תנ"כי באזור, שהקמתו תהיה כרוכה בהריסה של עשרות יחידות דיור פלסטיניות. גם כן בסילוואן, 15 משקי בית פלסטיניים המונים 70 בני אדם, בהם 29 ילדים, פונו בשבוע שעבר מבתיהם בבטן אל-הווא, כדי לאפשר לעטרת כהנים, עמותת מתנחלים שבתי משפט ישראליים אישרו את תביעות הבעלות שלה, להשתלט על הנכסים.
מאז תחילת ההסלמה האזורית ב-28 בפברואר, ונכון ל-31 במרס, תיעדה ההגנה האזרחית הפלסטינית לפחות 396 תקריות של נפילת של שברי טילים ברחבי הגדה המערבית, שהיו פזורות בשורה של נפות. מספר התקריות הגבוה ביותר תועד בנפת רמאללה (162), ואחריה בנפות סלפית (53), שכם (39), בית לחם (33), חברון (30), ג'נין (16), קלקיליה (15), ירושלים (15), טול כרם (15) ויריחו (9). בשמונה מכלל התקריות פגעו שברים במתקני חינוך, ארבעה מהן בנפת רמאללה ותקרית אחת בכל אחת מהנפות שכם, סלפית, ג'נין וחברון. בנוסף על כך, ל-27 מבני מגורים לפחות נגרם נזק, במיוחד בנפות שכם (9), בית לחם (6), חברון (4) ואזורים אחרים, וכן נגרם נזק לשבעה כלי רכב לפחות.
בין 24 ל-30 במרס נהרגו שבעה פלסטינים ו-76 פלסטינים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. כוחות ישראליים הרגו שישה פלסטינים, בהם ילד אחד, ופצעו 34 בני אדם אחרים, בהם ארבעה ילדים. ארבעה מן הפצועים היו פלסטינים שניסו לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל. במהלך אותה תקופה הרגו מתנחלים פלסטיני אחד ופצעו יותר מ-40 בני אדם אחרים, בהם שני ילדים.
מאז תחילת 2026 נהרגו בסך הכול 33 פלסטינים, בהם שבעה ילדים, מידי כוחות ישראליים או מתנחלים - 24 מהם מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ואדם אחד שעדיין לא ידוע האם נהרג מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. על הריגתם של שני שלישים מההרוגים (22 מתוך 33) דווח מאז תחילת ההסלמה האזורית, ב-28 בפברואר.
במרס 2026 דווח על הריגתם של שישה מתוך שמונת הפלסטינים שנהרגו מידי מתנחלים, המספר השני הגבוה ביותר של פלסטינים שנהרגו בחודש יחיד מידי מתנחלים, במהלך מתקפות מתנחלים, מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בתיעוד שיטתי של הרוגים, בשנת 2005. המספר הכולל הגבוה ביותר תועד באוקטובר 2023, שבו נהרגו שמונה פלסטינים מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים.
להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים בין 24 ל-30 במרס:
ב-28 במרס, לדברי הוועדה הפלסטינית לענייני עצירים, פלסטיני מהעיר שכם שהיה עצור מאז ינואר 2026 מת במשמורת ישראל (מותו אינו כלול במניין ההרוגים לעיל). לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 במרס 2026 מתו לפחות 90 פלסטינים, בהם ילד בן 17, בעת שהיו עצורים בידי ישראל, 56 מהם מרצועת עזה, 31 מהגדה המערבית ושלושה פלסטינים אזרחי ישראל. בנוסף על כך, משרד זכויות האדם של האו"ם תיעד את מותם של לפחות חמישה פלסטינים מהגדה המערבית במשמורת ישראל, זמן קצר לאחר שנורו, נפצעו ונעצרו על ידי כוחות ישראליים; ארבעה ב-2024 ואחד ב-2025.
בסך הכול, בין 24 ל-30 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 44 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ב-35 קהילות בגדה המערבית, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. רוב התקריות תועדו בנפת חברון (12), ובמיוחד בדרום נפת חברון, בנפת שכם (12) ואחריהן בנפת טובאס (7). מתקפות אלה כללו הצתה, יידוי אבנים, תקיפה והכאה והשחתת מקורות מחייה, הובילו להרג של פלסטיני (ראו לעיל) ולפציעתם של 48 פלסטינים (42 מידי מתנחלים ושישה מידי כוחות ישראליים) ולנזק ל-12 כלי רכב ולפחות שבעה בתים.
בנפת חברון, בשלוש מתקפות נפרדות: בשעב א-תוואני, הציתו מתנחלים בית מגורים הרסו אותו והביאו לעקירתה של משפחה בת שבע נפשות, לרבות ארבעה ילדים; כן ניסו המתנחלים לשרוף בית אחר; במנטקת שעב אל-בוטום ניסו מתנחלים לפרוץ אל בית פלסטיני, והתקיפו, היכו וריססו בתרסיס פלפל פלסטינית ופעיל זר ששהו בתוך הבית; באותו אזור, מתנחלים פרצו אל מבנה בשימוש חקלאי שבו שהה פלסטיני, תקפו והיכו אותו וגנבו חפצים וציוד. בנוסף, בכפר בורין שבנפת שכם פשטו מתנחלים על בית מגורים, שברו חלונות, ריססו תרסיס פלפל בתוך חדר שבו שהתה משפחה, פצעו שני פלסטינים וגנבו בעלי חיים.
מתקפות פגעו גם בתשתית ובמקורות מחייה. ב-25 במרס פשטו מתנחלים על מחצבה בכפר סעיר, בנפת חברון, הציתו ציוד מכני כבד, לרבות דחפור ומחפרון, וגנבו עגלים בשווי כ-10,000 ש"ח. הבעלים, שעקב אחר המתקפה באמצעות מצלמות אבטחה, הגיע לאתר וכיבה את השריפה; עם זאת, לציוד המכני נגרם נזק משמעותי.
בין 24 ל-30 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 29 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. כשני שלישים מהמבנים תועדו בשטח C (19), שמונה בירושלים המזרחית ושניים בשטח B. המבנים כללו עשרה בתי מגורים, שמונה מבנים בשימוש חקלאי ומבנים ששימשו למחייה, ושני בורות מים. שלושה מהמבנים שנהרסו ניתנו כסיוע הומניטרי. בסך הכול נעקרו 58 פלסטינים, בהם 23 ילדים ו-19 נשים, שהעקירה של 30 מתוכם תועדה בשלושה יישובים בשטח C, ו-28 הנותרים נעקרו בירושלים המזרחית. זאת לאחר האטה בהריסות במהלך רמדאן (בין 19 בפברואר ל-19 במרס).
המספר הגבוה ביותר של עקורים ושל מבנים שהרסו בתקרית יחידה היה באזור אל-בוסתאן שבסילוואן, בירושלים המזרחית, לאחר שרשויות ישראליות הרסו בדחפורים חמישה מבני מגורים, והביאו לעקירתם של חמישה משקי בית המונים 18 בני אדם, בהם ארבעה ילדים ואישה הרה. אף שיעד ההריסה היו ארבעה בתי מגורים, בית אחר נפגע קשות וחלקים ממנו נהרסו במהלך ההריסה של מבנים אחרים בשכונה. לדברי המשפחות הנפגעות, חלקן קיבלו רק התרעה בעל פה על ההריסה, כחודש מראש, בעוד שמשפחות אחרות קיבלו צווי הריסה שקצבו 21 יום להריסת הבתים על ידי בעליהם. אל-בוסתאן, שבה מתגוררים כ-1,500 פלסטינים, היא יעד לתוכנית התנחלות ישראלית הכרוכה בהריסתן של עשרות יחידות דיור פלסטיניות.
שלושה בתים נוספים נהרסו על ידי בעליהם בירושלים המזרחית, לרבות שניים בג'בל אל-מוכבר ואחד בצור באהר. מאז תחילת השנה נהרסו בירושלים המזרחית 78 מבנים, הריסות שהובילו לעקירתם של 137 בני אדם, בהם 69 ילדים. מכלל ההריסות, 35 מבנים נהרסו על ידי בעליהם כדי להימנע מתשלום קנסות גבוהים.
ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה מדווחים על סביבת הגנה המידרדרת במהירות ברחבי שכונות אל-בוסתאן, בטן אל-הווא וואדי יאסול בירושלים המזרחית, היכן שמרבית אמצעי הסעד המשפטי הזמינים כבר מוצו ומשפחות רבות מצויות בסיכון לפינוי והריסה מיידיים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים קיים ביקורי שטח ואומדני צרכים, שאישרו כי משפחות עקורות ומשפחות בסיכון זקוקות למחסה חירום, לסיוע במזומן ולהמשך מתן שירותי הגנה, לרבות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית. לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, את סיכוני ההגנה מחריפות רמות גבוהות של צרכים בסיסיים שאינם מקבלים מענה, לרבות מחסה, מזון, פריטים שאינם מזון וסיוע במזומן. בה בעת, אפשרויות הדיור המוגבלות בתוך ירושלים המזרחית, עלויות השכירות הגבוהות, והסיכונים הנלווים למעבר אל מחוץ לעיר - העלול לפגוע בזכויות התושבות – מכבידים עוד יותר על מנגנוני ההתמודדות. המענה עדיין מוגבל מאוד בשל חוסרי מימון ושירותים הכורעים תחת העומס, כך שהצרכים חורגים משמעותית מיכולת המענה הזמינה.
ב-28 במרס הרסו כוחות ישראליים בחומרי נפץ בית בשטח A, מדרום לעיר שכם. הבית השתייך לפלסטיני שנהרג מידי כוחות ישראליים בעת שלכאורה ניסה לדרוס ברכבו אנשי כוחות ישראליים ליד צומת ג'ית, בנפת קלקיליה, בתקרית שבה על פי דיווחים חייל ישראלי הרג בשוגג חייל אחר.
מאז תחילת הרבעון הראשון של שנת 2026 נהרסו למטרות ענישה שמונה מבנים ברחבי הגדה המערבית, בשטחי A ו-B, הריסות שהובילו לעקירתם של 12 משקי בית המונים 57 בני אדם, בהם 19 ילדים. בממוצע מייצג נתון זה 19 בני אדם בחודש שנעקרו בשל הריסה לשם ענישה, שיעור תואם לממוצע החודשי בשנת 2025, שהיה הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הריסות, בשנת 2009.
בין 24 ל-30 במרס נעקרו בכפייה, בשל מתקפות מתנחלים, ארבע משפחות המונות 30 בני אדם, בהם 17 ילדים, בשלוש קהילות בנפות חברון וטובאס.
בנפת חברון, ב-24 במרס, מתנחלים עקרו בכפייה שתי משפחות המונות 14 בני אדם, בהם ארבעה ילדים. מתנחלים פשטו אחרי חצות על שעב א-תוואני, ליד הכפר א-תוואני, הציתו בית וגרמו לו נזק, הביאו לעקירתה של משפחה בת שבע נפשות, בהן ארבעה ילדים, ולמחרת בבוקר ניסו להצית בית נוסף. המשפחה נעדרה מהמקום במשך הלילה, ותושבים שהסתייעו במתנדבים כיבו את האש ואילצו את המתנחלים לעזוב את המקום. בתקרית נפרדת אולצה משפחה אחרת, בת שבע נפשות, לפרק את מחסי המגורים והדירים שלה לעזוב את אזור ח'אלת אל-מפתיח, ליד העיירה א-דהרייה, ולעבור לאזור בקרבת א-סמוע, אחרי שיום קודם לכן תקפו מתנחלים את הקהילה ותפסו כ-60 כבשים.
בנפת טובאס, ב-27 במרס, משפחה בת 16 נפשות, בהן 13 ילדים, נעקרה בכפייה בשטח A ליד הכפר תייסיר. מתנחלים מלווים בכוחות ישראליים הקימו אוהל על אדמה בבעלות פרטית פלסטינית שעליה היו גידולי חיטה ובצלים, והקימו מאחז חדש במרחק כ-400 מטר מבית פלסטיני שבו התגוררו 16 בני אדם. כוחות ישראליים ומתנחלים תקפו והיכו את אחד מבני המשפחה ואילצו את כל המשפחה לעזוב את המקום. כוחות ישראליים סילקו אמנם את המתנחלים מאוחר יותר, אבל המתנחלים חזרו למחרת, פרצו לבית המשפחה ולקחו משם חפצים, וציינו שהמשפחה ניסתה לחזור לביתה אבל כוחות ישראליים מנעו זאת ממנה. המשפחה נעקרה קודם לכן מחמאמאת אל-מאלח שבבקעת הירדן, בשל מתקפות מתנחלים.
מאז 1 בינואר 2026 נעקרו 1,727 פלסטינים מ-63 קהילות בהקשר של אלימות מתנחלים והגבלות גישה – יותר מ-66% ממקרי העקירה תועדו בקהילות בבקעת הירדן, בעיקר בקרב קבוצות בדואים ורועים. נתון זה, שתועד בשלושת החודשים הראשונים של 2026, חורג כבר עתה מנתון העקירה השנתי הגבוה ביותר שתועד במהלך שלוש השנים האחרונות (2025-2023),שתועד בשנת 2025 (1,658).
מאז ינואר 2023, המועד שבו החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד באופן שיטתי עקירה בזיקה לתקריות ספציפיות של אלימות מתנחלים, נעקרו 1,040 משקי בית פלסטיניים –יותר מ-5,600 בני אדם, בהם יותר מ-2,600 ילדים – ב-107 קהילות ואזורי מגורים. מכלל העקורים, יותר מ-3,200 פלסטינים נעקרו מ-38 קהילות שהתרוקנו מאז לחלוטין מתושביהן הפלסטינים.
מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.