פלסטינים עקורים בח'אן יונס, בעיצומה של סופת חול שפגעה ברצועת עזה באמצע מרס 2026. צילום: מחמוד אבו רביע
פלסטינים עקורים בח'אן יונס, בעיצומה של סופת חול שפגעה ברצועת עזה באמצע מרס 2026. צילום: מחמוד אבו רביע

דוח מצב הומניטרי | 19 במרס 2026

דגשים

  • משפחות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש מציינות את סיום חודש רמדאן על רקע של צרכים הומניטריים מעמיקים וחשיפה מוגברת לאלימות, עקירה והרס של רכוש; אנשי או"ם העוסקים בזכויות האדם מזהירים מפני דפוס של הריגה שלא כדין.
  • ברצועת עזה נמשכים הדיווחים על תקיפות אוויריות ומתקפות אחרות הפוגעות באזורים אזרחיים, ובמהלך סוף השבוע גרמה סופת חול עזה נזק למחסים ולרכוש של מאות משפחות באתרי עקירה.
  • בגדה המערבית נעשו המתקפות מצד מתנחלים חמורות יותר – השנה גדל שיעור הפצועים ב-54%, והעקירה הנלווית למתקפות אלה גדלה פי ארבעה ויותר, לעומת הנתונים הממוצעים בשנת 2025.
  • הגישה לעזה עדיין מוגבלת – מעבר כרם שלום הוא נקודת המעבר הפעילה היחידה להכנסת אספקה הומניטרית ומסחרית, ומצב זה יוצר צוואר בקבוק; בה בעת, הרשויות הישראליות הודיעו על חידוש מוגבל של פינויים רפואיים ושיבה דרך מעבר רפיח.

סקירה

במהלך חודש רמדאן חוו משפחות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש הידוק של ההגבלות המוטלות וסיכונים מוגברים לבטיחותן.

משרד זכויות האדם של האו"ם התריע מפני דפוס של הריגות שלא כדין לאחר תקריות שאירעו ב-15 במרס בעזה ובגדה המערבית ואשר על פי דיווחים נהרגו בהן שתי משפחות פלסטיניות בירי ישראלי. המשרד מזהיר שתקריות אלה, לצד ההסלמה במתקפות ובהפחדה מצד מתנחלים נגד קהילות פלסטיניות, מעוררות חששות חמורים בדבר פטור מעונש וסיכוני הגנה המאיימים על אזרחים.

ברצועת עזה, רוב בני האדם עדיין עקורים, ולעיתים קרובות חיים בתנאים מחרידים, עם הגנה מוגבלת ובלא גישה נאותה לסוגי אספקה מגוונים ומספיקים, כל זאת בעודם ממשיכים להתמודד מדי יום עם ירי ועם תקיפות באזורי מגורים. נמשכים הדיווחים על נפגעים, לרבות בקרב ילדים ונשים. הרשויות הישראליות הודיעו שמעבר רפיח ייפתח מחדש לחידוש תנועה מוגבלת של בני אדם, כלומר פינויים רפואיים ושיבה אל עזה. מעבר כרם שלום עדיין הינו מעבר מטעני האספקה הפעיל היחיד, ומצב זה יוצר צוואר בקבוק עבור האספקה המוכנסת לעזה.

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, המצב ההומניטרי הידרדר עוד יותר. ההידרדרות מאופיינת בעלייה במספר הנפגעים, התעצמות האלימות מצד מתנחלים, וסיכון מוגבר לפינוי. עקירה בזיקה למתקפות מצד מתנחלים ולהגבלות גישה מאז תחילת 2026 כבר הגיעה לשיעור של כ-95% מכלל המספרים שתועדו בשנת 2025 כולה. מאז תחילת מרס, הגבלות התנועה המוגברות מגבילות את גישתם של בני אדם לאדמה, למקורות מחייה ולשירותים חיוניים, ומחריפות עוד יותר את הסביבה הכופה הקיימת ממילא, הדוחקת אנשים אל מחוץ לבתים וקהילותיהם. סיכונים אלה התעצמו בהקשר של הסלמה אזורית, שהובילה להרוגים ופצועים וכן לנזק לרכוש.

רצועת עזה

ברחבי רצועת עזה נמשכו תקיפות אוויריות, הפגזות וירי נשק חם, שעל פי דיווחים גרמו לנפגעים בקרב אזרחים. לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, ב-15 במרס, על פי דיווחים, נהרגו בתקיפה אווירית באזור א-זוויידה בח'אן יונס אדם, אשתו ההרה, בנם וילד נוסף. מאוחר יותר ביום ההוא, על פי דיווחים, פגע כלי טיס בלתי מאויש במכונית, גם כן בא-זוויידה, והרג שמונה שוטרים פלסטינים. לדברי משרד הבריאות, בין 6 ל-17 במרס נהרגו בסך הכול 35 פלסטינים, אדם אחד מת מפצעיו, שלוש גופות חולצו ו-95 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, מאז הכרזת הפסקת האש, באוקטובר 2025, נהרגו על פי דיווחים 673 פלסטינים.

ב-14 במרס פגעה סופת חול קשה, מלווה ברוחות עזות בשורה של אתרים ברחבי רצועת עזה, ואחריה ירדו גשמים שהחמירו עוד יותר את תנאי החיים השבריריים מלכתחילה באתרי העקירה. הרוחות העזות גרמו נזק כבד למחסים זמניים ולתשתית באתרים, במיוחד כאלה שנבנו מחומרים קלים וחוזקו באופן מוגבל בלבד. לדברי כוח המשימה לניהול אתרים,  894 בני אדם נפגעו באתרי עקירה – 29 מחסים של משפחות נהרסו ו-32 ניזוקו, ובנוסף נפגעו מספר מתקני חינוך, תזונה והגנת ילדים. ארגונים הומניטריים שותפים מספקים מענה לפניות של המשפחות הנפגעות – נכון ל-17 במרס כבר קיבלו 76 משקי בית חבילות סיוע רב-תחומיות, 689 משקי בית קיבלו יריעות ברזנט, ושבעה משקי בית קיבלו גלילים של יריעות פלסטיק בגודל 50 מטר רבוע. נמשכים המאמצים לאמוד את הפניות הנותרות ולטפל בהן.

בנוסף, בין 8 ל-14 במרס קיבלו 80 משקי בית שנפגעו בתקיפות אוויריות חבילות סיוע רב-תחומי, לרבות יריעות ברזנט, ערכות ביגוד, שמיכות ודגני בוקר.

תנאי השוק עדיין לא יציבים. בין 9 ל-15 במרס נמשכו התנודות החדות במחירי המזון – מחיריהם של פריטים מסוימים, כמו תפוזים, התייקרו ב-84% לעומת מחירם בשבוע הקודם, ומחיריהם של פריטים אחרים התייקרו ב-5% עד 30%. מחיריהם של מזונות בסיסיים כמו עוף, אורז, סוכר וקמח צנחו חזרה לרמות שתועדו לפני ההסלמה האזורית. מחיריהם של פריטים שאינם מזון נותרו יציבים. בהשוואה לרמות המחירים לפני אוקטובר 2023, מאז תחילת מרס הגיעה האינפלציה ל-305%, לעומת 153% בפברואר. העמלות על מזומן נותרו יציבות. חוסרים בגז לבישול ומחירו הגבוה יפגעו ביכולתן של משפחות לחגוג את סיום חודש רמדאן, עיד אל-פיטר.

הפעילות ההומניטרית בעזה נמשכת, למרות המגבלות המתמשכות.

נכון ל-19 במרס, מעבר כרם שלום הוא עדיין נקודת הכניסה הפעילה היחידה אל עזה. מעבר זיקים בצפון סגור עד להודעה חדשה. מעבר רפיח נפתח מחדש ב-19 במרס לתנועה מוגבלת של בני אדם בשני הכיוונים, ופתיחתו אפשרה את חידוש תנועות הפינוי הרפואי והשיבה לעזה, שנעצרו מאז ההסלמה האזורית ב-28 בפברואר.

פעילות הומניטרית בעזה

מאז פתיחתו מחדש של מעבר כרם שלום, ב-3 במרס, יכלו ארגונים הומניטריים שותפים להכניס אל עזה מדי יום כמויות מוגבלות של אספקה הומניטרית ומסחרית, לרבות דלק להמשך פעילויות מצילות-חיים. אף שכך יכלו ארגונים הומניטריים לשמר את סבב הפעילויות שלהם, המלאי במחסני הארגונים השותפים ממשיך להידלדל, בשל חוסר האיזון בין הפריטים המוכנסים לעזה ואלה המחולקים בה.

בנוסף על כך שצוואר הבקבוק הנוצר במעבר כרם שלום מגביל את היקף האספקה המוכנסת, ההגבלות על סוגי פריטים שאינם מאושרים בקלות נותרות בעינן. קשה, לעיתים קרובות כמעט בלתי אפשרי, להשיג אישור עבור פריטים הומניטריים חיוניים שהרשויות הישראליות מגדירות "דו-שימושיים". גם לאחר שהם מאושרים, הכנסתם של פריטים כאלה אל עזה מותרת רק פעם בשבוע, לעומת פעמיים בשבוע לפני ההסלמה האזורית, מצב המהווה מגבלה נוספת.

המשך קריאה

אי-היכולת לשמר זרימה של ציוד וחלפים מאלצת ארגונים הומניטריים שותפים ליישם התערבויות לפרקי זמן קצרים יותר, באמצעות חומרים לא מספיקים, ובה בעת מגדילה את העלויות התפעוליות ומעכבת את ההתקדמות בתיקוני תשתית.

בין 6 ל-15 במרס תיאם האו"ם עם הרשויות הישראליות 53 משלחות הומניטריות בתוך עזה. מכלל המשלחות אופשרו 22. חמש אושרו תחילה ואז נתקלו בעיכובים, ובסופו של דבר הושלמו חלקית או במלואן. 14 נענו בסירוב מיידי, ו-12 אחרות בוטלו על ידי המארגנים. המשלחות שבוטלו כללו שבע פעולות פינוי רפואי שתוכננו טנטטיבית, למקרה שמעבר רפיח ייפתח מחדש, מאחר שהמעבר נותר סגור עד 18 במרס.

קשיים מתמשכים נוספים הניצבים בפני עבודת הסיוע של כל כוחות המשימה כוללים חוסרים בחשמל, רשתות תקשורת לא אמינות, כבישים לא בטוחים ושיבושים הנובעים ממזג האוויר.

כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה זיהה שני מחסנים חדשים בדיר אל-בלח, שיהיו כשירים לפעולה במרס וירחיבו את קיבולת האחסון המשותפת עבור ארגונים הומניטריים שותפים.

אספקה המוכנסת לעזה

בין 6 ל-16 במרס, על סמך נתונים ראשוניים שהתקבלו  ממנגנון 2720 של האו"ם בשעה 16:00 ב-18 במרס, נפרקו בכרם שלום, מעבר הסחורות הפעיל היחיד, יותר מ-19,700 משטחי סיוע שטופלו על ידי האו"ם וארגונים שותפים לו. כ-71% מהמשטחים האלה הכילו אספקת מזון, ואחריה פריטי מחסה (12%), חומרי מים, תברואה והיגיינה, (11%), תזונה (4%), בריאות (1%) ואספקה תפעולית (1%).

במהלך אותה תקופה נאספו מהמעבר יותר מ-16,900 משטחים. מתוכם,  73% הכילו אספקת מזון, ואחריה פריטי מים, תברואה והיגיינה (15%), מחסה (8%), תזונה (3%) ובריאות (1%).

הנתונים שלעיל אינם כוללים תרומות דו-צדדיות ואת המגזר המסחרי.

בין 6 ל-16 במרס, המשרד לשירותי מיזמים של האו"ם (UNOPS) אסף והכניס אל עזה כמעט 1.57 מיליון ליטר סולר וכמעט 46 אלף ליטר בנזין.

שיעורי הפריקה של מטענים הומניטריים מהמסדרון המצרי שופרו. בין 1 ל-15 במרס, 78% מכלל המשאיות של האו"ם והארגונים השותפים לו ששונעו דרך מסדרון זה נפרקו בכרם שלום, לעומת 34% בלבד בין 1 ל-24 בפברואר.

למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

ביטחון תזונתי

  • נכון ל-15 במרס, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי סיפקו ליותר מ-120 אלף משפחות (כ-600 אלף בני אדם) סיוע כללי במזון ברמת משק הבית, כחלק מסבב החלוקה החודשי. בשל השיעור הנמוך של מטענים הומניטריים שנפרקו במעבר כרם שלום דרך המסדרון המצרי בפברואר, יכלו ארגונים שותפים לספק רק חצאי הקצבות, כמות המכסה 50% מצריכת הקלוריות הדרושה.
  • כוח המשימה ממשיך לפעול להכנסת אספקה הומניטרית ומסחרית כאחד דרך כל המעברים. מאחר שמאז תחילת ההסלמה האזורית נותר מעבר כרם שלום, בדרום, המעבר הפעיל היחיד אל תוך עזה, ארגונים שותפים נאלצים להסיט אספקה המיועדת לצפון ולשנע אותה בנתיב ארוך ויקר יותר, המכלה את מאגרי הדלק הדלים ונשען על כבישים הרוסים. הצמצום בכמויות הסחורות ההומניטריות והמסחריות – לרבות גז לבישול – צמצם עוד יותר את הזמינות בשווקים בעזה, והוביל להתייקרות של מחירי הירקות ועצי ההסקה בחודש הרמדאן. כתוצאה מכך נאלצו ארגונים שותפים מסוימים לעשות התאמות בתפריטי הארוחות המבושלות, או להשעות חלוקות של מזונות טריים, בשל חוסרים ומחירים גבוהים.
  • נכון ל-7 במרס, ארגונים שותפים המשיכו להכין ולחלק מדי יום כמעט 1.5 מיליון ארוחות, באמצעות 179 מטבחים ברחבי רצועת עזה. נתון זה כולל 515 אלף ארוחות שהוכנו מדי יום בצפון, ו-970 אלף ארוחות יומיות שהוכנו בדרום עזה. בנוסף על כך, 30 מאפיות הפועלות בתמיכת האו"ם ייצרו מדי יום כ-133 אלף מארזי לחם, במשקל 2 ק"ג כל אחד. שליש מהלחם מחולק בחינם, יחד עם ארוחות מבושלות, ושני שלישים נמכרים באמצעות 139 קמעונאים במחיר מסובסד של 3 ש”ח למארז.
  • בין 3 ל-12 במרס חילקו ארגונים שותפים מספוא לבעלי חיים במשקל 306 טונה ל-2,050 מגדלי בעלי חיים – סבב חלוקה חדש החל ב-15 במרס והוא עדיין נמשך.
  • התאוששות הייצור החקלאי בעזה תלויה בהכנסה מלאה ולא מוגבלת של תשומות חקלאיות בערוצים מסחריים והומניטריים כאחד, משום שייצור בקנה מידה גדול יכול להתחדש רק כשתשומות מרובות המשלימות זו את זו זמינות בעת ובעונה אחת ובמועד.

בריאות

  • ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות ממשיכים לספק שירותים ברחבי רצועת עזה, למרות מגבלות תפעוליות מרכזיות הנובעות מתלות בדלק, נזק לתשתית וההכנסה המוגבלת של אספקה רפואית. ארגונים שותפים בתחום הבריאות מספקים שירותי בריאות לכ-260 אלף בני אדם בשבוע, בעיקר באמצעות תורים קליניים כלליים הניתנים בבתי חולים, במרכזי רפואה ראשונית ובמוקדים רפואיים.
  • בין 8 ל-15 במרס פעלו 284 מתוך 677 מוקדי שירות רפואיים (כ-42%). מכלל המוקדים הפעילים רק 20 מתקנים תפקדו באופן מלא, ו-264 תפקדו באופן חלקי, נתון המשקף מגבלות משמעותיות בכלל מערכת הבריאות. המתקנים המתפקדים כללו 19 בתי חולים, 12 בתי חולים שדה, 109 מרכזי רפואה ראשונית, 122 מוקדים רפואיים ו-22 מרכזי אמבולנסים, שהסתייעו ב-30 צוותי רפואת חירום, לרבות שני צוותי רפואת חירום פלסטיניים.
  • גם יכולת השיקום נותרת מוגבלת קשות. מאז יוני 2025 זוהו ברחבי הרצועה 158 מקרים של תסמונת גיאן-בארה – מחלה אוטואימונית נדירה הנגרמת לרוב בעקבות זיהום נגיפי או חיידקי, שבה המערכת החיסונית תוקפת את העצבים – ש-87 מהם נזקקו לשירותי שיקום מיוחדים. נכון לעכשיו 63 מטופלים מקבלים סיוע שיקומי, ו-24 עדיין מחכים ברשימות המתנה בשל קיבולת אשפוז לא מספקת. על מנת לחזק את מתן שירותי השיקום סיפק ארגון הבריאות העולמי למתקני בריאות 40 ערכות שיקומיות לטיפול בפציעות טראומטיות, שכל אחת מכן יכולה לתמוך בעד 50 מטופלים. 
  • הצרכים  בתחום רפואת המין והפריון עדיין אקוטיים. נכון ל-16 במרס 2026, כ-572 אלף נשים ונערות בגיל הפוריות ברחבי עזה זקוקות לשירותי רפואת מין ופריון, לרבות נשים הרות, שמספרן מוערך ב-50 אלף.  ארגונים שותפים בתחום הבריאות מעריכים שמדי יום מתרחשות 130עד 160 לידות בתנאים של אילוצים קשים. על מנת לתמוך בצרכים אלה חילקו לאחרונה ארגונים שותפים בתחום רפואת המין והפריון אספקה חיונית ב-20 מתקני בריאות, ואלה הגיעו לכ-9,000 נשים.
  • פינוי רפואי של מטופלים הזקוקים לטיפולי מומחים שאינם זמינים בעזה מוקפא מאז 28 בפברואר ונכון לעת כתיבת דוח זה (18 במרס). מאז אוקטובר 2023 פונו 11,124 מטופלים, בהם 5,835 ילדים, יחד עם 13,032 מטפלים. עם זאת, יותר מ-18,500 מטופלים, בהם כ-3,800 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי לקבלת טיפול מציל-חיים שאיננו זמין בעזה.
  • ארגונים שותפים בתחום הבריאות ממשיכים התמודד עם מגבלות תפעוליות מרכזיות הפוגעות במתן שירותים, לרבות הגבלות על הכנסה של סוגי אספקה וציוד רפואיים המסווגים כ"דו-שימושיים", חוסרים מתמשכים בדלק, הגבלות תנועה הפוגעות בגישה הומניטרית ובסבבי אנשי סגל, ומחסור בתרופות, בריאגנטים מעבדתיים, ובחומרים הדרושים לשיקום. מתנהל כעת תיאום עם משרד הבריאות וארגונים שותפים, למיפוי של צרכים באספקת חשמל ברחבי מתקני הבריאות ולחיזוק תוכניות החירום לאספקת חשמל.

למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני בריאות.

תזונה

  • במהלך פברואר המשיכו ארגונים שותפים בתחום התזונה לספק שירותי טיפול מציל-חיים ומבוסס קהילה בתת-תזונה חריפה והזנת תינוקות ופעוטות בעת חירום, באמצעות מתקני בריאות, צוותים ניידים ויישוג בקהילה. בדיקות הסקר הורחבו משמעותית, והרחבתן שיפרה את האיתור המוקדם והגדילה את שיעורי הרישום לקבלת טיפול.
  • תמיכה בהזנה של תינוקות וילדים צעירים חוזקה באמצעות ייעוץ, מסרים בקהילה, ומתו תוספי מיקרו-נוטריינטים לנשים הרות ומיניקות, תוך שילוב הדוק בשירותי הבריאות כדי לשפר זיהוי, ערוצי הפנייה ורצף טיפול.
  • יכולת מענה הקו הראשון שופרה משמעותית – כמעט 400 עובדי רפואה קיבלו הכשרה לטיפול מבוסס-קהילה בתת-תזונה חריפה, ויותר מ-400 עובדי רפואה הוכשרו בהזנת תינוקות ופעוטות בעתות חירום.
  • בפברואר, 168,700 ילדים בגיל 59-6 חודשים נבדקו בבדיקות סקר לאיתור תת-תזונה חריפה.  מתוכם, 3,125 זוהו כלוקים בתת-תזונה חריפה בינונית, ו-602 מהם זוהו כלוקים בתת-תזונה חריפה חמורה ונרשמו לטיפולי חוץ. 43 ילדים נוספים אובחנו כלוקים בתת-תזונה חריפה חמורה מלווה בסיבוכים רפואיים, ואושפזו לטיפול במרכזי ייצוב ייעודיים. בסך הכול, לעומת חודש ינואר, שיעור הרישום לטיפול בתת-תזונה חריפה בינונית עלה ב-72%, ושיעור הרישום לטיפול בתת-תזונה חריפה חמורה גדל ב-167%, עלייה המשקפת את הגידול בבדיקות הסקר, איתור משופר וצריכת השירות על ידי מטופלים. 
  • בנוסף על הילדים שנרשמו כעת לטיפול, 11,571 ילדים שאובחנה אצלם תת-תזונה חריפה ואשר כבר היו בטיפול המשיכו לקבל מזון רפואי מוכן לשימוש.
  • במקביל, 61,043 נשים הרות ומיניקות נבדקו בבדיקות סקר לאיתור דלדול רקמת שריר. 1,540 מתוכן נרשמו לטיפול, ו-835 הופנו להמשך טיפול, כגון ייעוץ בנושא הזנת תינוקות וילדים צעירים, או סיוע במזומן למניעת תת-תזונה חריפה.  בנוסף, 6,178 נשים הרות ומיניקות קיבלו מגוון תוספי מיקרו-נוטריינטים, ו-9,064 נשים קיבלו תוספי ברזל וחומצה פולית למניעת אנמיה ומחסור במיקרו-נוטריינטים.
  • יותר מ-75,200 מטפלים קיבלו מסרונים בנושא הזנת תינוקות ופעוטות בעתות חירום.

למידע נוסף, ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני תזונה.

מים, תברואה והיגיינה

  • התיקונים בקו המים של מקורות, המספק מי שתייה מישראל לעיר עזה, הושלמו ב-15 במרס, לאחר שהקו ניזוק נזק ב-19 בינואר. בפרק הזמן שבו היה הקו מושבת צנחה הגישה למי שתייה לנפש בעיר עזה אל מתחת לתקן החירום, שישה ליטר לנפש ביום. מקור המים השני בגודלו בעיר עזה, בארות ספא, ניזוק גם הוא וחדל לתפקד, והתיקונים בו תלויים  בקבלת אישור מהרשויות הישראליות. כתוצאה מכך נשענה האוכלוסייה על ספקי מים פרטיים ועל מי שתייה שארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה סיפקו במכליות. אף שרשות המים הפלסטינית הגבירה את הפקת מי התהום, רמות המליחות של מים אלה עדיין גבוהה מכדי שיוכלו לשמש לשתייה ולבישול.
  • קו המים של מקורות לעיר עזה פועל כעת ב-65% מקיבולתו – בדומה לרמתו בתחילת ינואר. מי יום מופקים כ-15 אלף מטר מעוקב מים, אף שמוערך ש-70% מהמים עדיין אובדים בשל נזק ברשתות הובלת המים.
  • בדיר אל-בלח, קו המים בני סעיד של חברת מקורות הישראלית פועל בכ-50% מקיבולתו המתוכננת, ובדרום ח'אן יונס קו המים בני סוהילה של חברת מקורות ניזוק ב-15 במרס; ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מתכננים לבצע תיקונים באמצעות צינורות מים משומשים בקוטר 600 מ"מ. בסך הכול, נכון לעכשיו שלושת קווי המים של מקורות מספקים כ-42% מכמות המים שסיפקו לפני אוקטובר 2023, והזרימה אינה יציבה. את השיבושים בגישה למים מחריפים משלוחי דלק לא סדירים ומחסור בחלפים ובמוצרים הדרושים לתיקונים.
  • יוניסף, יחד עם כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, השלים ביקורת של תמחור המים למתקני התפלה פרטיים המשתתפים בתוכנית המים המסובסדים. במסגרת תוכנית זו, יוניסף מסייע באספקת כימיקלים לטיהור מים ודלק להפעלת המתקנים, והמתקנים מוכרים מדי יום לארגונים שותפים לכוח המשימה כמות מים קבועה במחיר מופחת, כדי לאפשר חלוקת מים בטוחים לשתייה לקהילות נפגעות. לאחר העדכון הופחת המחיר מ-9 ש”ח למטר מעוקב ל-43 ש”ח למטר מעוקב, הפחתה של יותר מ-50%. 23 מ-25 המתקנים המשתתפים בתוכנית הסכימו לתמחור החדש וימשיכו לתמוך בארגונים שותפים.
  • נכון ל-11 במרס, ארגונים שותפים ממשיכים לספק בממוצע מדי יום יותר מ-19 אלף מטר מעוקב מי שתייה באמצעות יותר מ-1,800 נקודות חלוקה, ומשמרים כיסוי משמעותי למרות קשיים מתמשכים. המחסור במים נותר חמור במיוחד באזורים צפופים מאוד, כמו אזור אל-מוואסי בח'אן יונס. על מנת לשפר את שירות אספקת המים ולצמצם את הנטל והעלויות של משלוחי מים במכליות, יש להכניס בדחיפות חומרים שיאפשרו תיקון של רשתות הובלת מים ומעבר למקורות מים בני קיימא.

מחסה

  • בין 8 ל-15 במרס מסרו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה סיוע במחסה ל-9,189 משקי בית, באמצעות סיוע בעין וסיוע מבוסס שוברים. חלוקות בעין כללו 3,190 ערכות איטום, 4,461 ערכות מטבח, 916 אוהלים, 495 פריטי מצעים ו-117 ערכות חירום למחסה (שכללו עצי בניין, מסמרים, חבלים, יריעות ברזנט, יריעות פלסטיק, כלי עבודה ומידע, וכן חומרי לימוד ותקשורת) ופריטי משק בית אחרים.
  • מלאי פריטי המחסה המצוי במחסני ארגונים שותפים ממשיך להידלדל - כ-41 אלף יריעות ברזנט, 32 אלף ערכות איטום, 23 אלף פריטי מצעים וכאלף אוהלים, לצד כמויות מוגבלות של  פריטי משק בית חיוניים, עדיין זמינים. מעריכים שפריטי האספקה הנותרים האלה יספיקו לכיסוי צורכי המחסה הדחופים של כ-30 אלף משקי בית. 
  • על מנת לשמר את המענה למרות מגבלות המלאי, ארגונים שותפים מסוימים רכשו פריטים בשוק המקומי, רכש שאפשר חלוקות של ערכות מצעים, ערכות מטבח, וסיוע בביגוד באמצעות סיוע במזומן ובשוברים. מאז תחילת מרס ניתנו ל-2,000 משקי בית ערכות שלד מרכש מקומי (חבילות של חומרים המשמשים לבניית לחזק את השלד המבני של מחסי חירום או מחסי מעבר או לחיזוקו). כוח המשימה לענייני מחסה ממשיך לעקוב אחר הישימות של גישות רכש כאלה והשלכותיהן על השוק, לנוכח היכולת המוגבלת בשוק.
  • ארגונים שותפים העובדים עם המועצה הקטארית דיווחו גם הם על חלוקה של 2,104 ערכות ביגוד והנעלה משפחתיות  למשקי בית בנפות עזה ודיר אל-בלח.
  • מאז ינואר 2026, הכניסה תוכנית הפיתוח של האו"ם לעזה 1,584 יחידות דיור לסיוע הומניטרי, והיא מתקינה אותן בהדרגה. כרגע הותקנו 353 יחידות דיור, 303 באתר א-זייתון בעיר עזה, שם רק בתי השימוש טרם הותקנו, ו-50 להרחבת  מתקני בריאות ברחבי הרצועה. כן התחילה תוכנית הפיתוח של האו"ם להתקין 71 יחידות דיור לסיוע באתר א-סלאטין, ונעשות ההכנות להתחיל  בהתקנתן באתר א-תוואם בבית לאהיא. (למידע נוסף על יחידות דיור לסיוע הומניטרי ראו פרק תקשורת חירום, להלן).

למידע נוסף, ראו הדף המקוון של כוח המשימה לענייני מחסה

הגנה

  • בין 8 ל-15 במרס סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה שירותי הגנה ליותר מ-14,300 בני אדם, בהם ילדים, מטפלים, נשים, פצועים ובני אדם עם מוגבלויות, וכן עובדי קו ראשון. השירותים התמקדו בעיקר בתמיכה פסיכו-חברתית (עזרה ראשונה נפשית, מפגשי תמיכה פסיכו-חברתית ושירותי מומחים לבריאות הנפש), ניהול טיפול, סיוע משפטי, שירותי הכללת מוגבלויות ושיקום, מודעות בקהילה ומעקב הגנה, בשילוב עם סיוע הומניטרי שנועד לצמצם פגיעות ומנגנוני התמודדות שליליים.

למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני הגנה.

הגנת ילדים

  • בין 8 ל-15 במרס סיפקו ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ופעילויות פנאי ליותר מ-2,700 ילדים.
  • שירותי ניהול טיפול בתחום הגנת ילדים הורחבו כדי לתת מענה לחששות גוברים בתחום ההגנה – 150 ילדים נוספים נרשמו וקיבלו סיוע באמצעות התערבויות מותאמות לצורכיהם, לרבות מעקב והפניה לשירותי מומחים על מנת להבטיח את רצף הטיפול.
  • יותר מ-800 מטפלים השתתפו במפגשי הגברת מודעות בתחום הגנת ילדים, לרבות מידע על הסכנות של נפלי תחמושת. חומרי מידע להגברת מודעות ומסרונים בתחום ההגנה חולקו והופצו באתרי עקירה.
  • את שירותי הגנת ילדים השלימו סיוע, לרבות תמיכה במזומן, שניתן ל-661 משפחות שילדיהן מתמודדים עם פגיעות בתחום ההגנה, וכן ערכות ביגוד שניתנו ל-40 ילדים.
  • כמו כן, בין 8 ל-15 במרס הכניס יוניסף לעזה 600 כיסאות גלגלים עבור ילדים שנפצעו או ילדים עם מוגבלויות.
  • ארגונים שותפים מדווחים על עלייה באלימות כלפי ילדים, הנובעת מצפיפות-יתר במחסים, סטרס מוגבר אצל המטפלים, והתמוטטות  מבני התמיכה במשפחה ובקהילה. בשל הגודש והצפיפות במחסים ובאתרי העקירה, באזורים רבים עדיין אין די מרחבים ידידותיים לילדים, וארגונים שותפים מדגישים את הצורך לשלב מרחבים בטוחים בתהליך ההקמה של אתרים חדשים. המחסור המתמשך בדלק והנזילות המוגבלת של כסף מזומן להובלה ממשיכים גם הם לפגוע בניידות של אנשי סגל, פוגעים בגישה לאתרי פעולה ובמתן שירותי הגנת ילדים. בה בעת, עדיין קיים מחסור משמעותי בפסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים מקצועיים, המגביל את היכולת לתת מענה לצרכים הנפשיים ולצורכי ההגנה הגדלים בקרב ילדים.

טיפול באלימות מבוססת-מגדר

  • ב-8 במרס ובשבוע שלאחר מכן, עד ל-15 במרס, ציינו ארגונים שותפים המטפלים באלימות מבוססת-מגדר את יום האישה הבינלאומי בשורה של פעילויות, לרבות סדנאות, מפגשי אמנות וציור, בזארים ואירועים שכללו בני אדם עם מוגבלויות. יוזמות אלה הגיעו ליותר מ-2,000 משתתפים והתמקדו בקידום של העצמת נשים, תמיכה בקבוצות פגיעות וחלשות, והכרה בתרומות של עובדי קו ראשון ונשים מנהיגות.
  • נמשך מתן של שירותים רב-תחומיים המטפלים באלימות מבוססת-מגדר באמצעות 69 מרחבים בטוחים לנשים ונערות, שני מחסים בטוחים ושורה של מוקדי שירות לניהול טיפול ולהגברת מודעות. בין 8 ל-15 במרס קיימו ארגונים שותפים יותר מ-530 מפגשים קבוצתיים יומיים שסיפקו ליותר מ-13,500 בני אדם סיוע משפטי, מידע בנושא רפואת מין ופריון ותמיכה פסיכו-חברתית. כן ניתן ניהול טיפול פרטני, לרבות סיוע במזומן עבור הגנה. לטיפול בהצטלבות הגוברת והולכת בין  בריאות הנפש לאלימות מבוססת-מגדר,  נערך מפגש ייעודי עבור 22 ארגונים שותפים, שהתמקד בחיבורים בין שירותים. בנוסף, קבוצת העבודה הטכנית לתמיכה  נפשית ופסיכו-חברתית שיתפה מפת הפניות מעודכנת לענייני אלימות מבוססת-מגדר, כדי לחזק מענה משולב ומאמצי מניעה. ארגונים שותפים דיווחו על קשיים תפעוליים בשל העלויות המאמירות של החומרים הדרושים לפעילויות קבוצתיות – כמו מלאכת יד ואפייה – וכן עלויות התחבורה הגדלות.
  • בין 5 ל-18 במרס תרמו 18 ארגונים שותפים ערכות כבוד ל-15 אלף נשים ונערות בסיכון.

פינוי מוקשים

  • בין 8 ל-15 במרס ניהלו ארגונים שותפים 173 אומדני סכנת חומרי נפץ, כדי לסייע בפעילויות פינוי הריסות, לצד 27 ביקורי הבטחת איכות שנועדו לאמת ציות לנהלי פעולה תקניים, ולהבטיח שתקנים תפעוליים מיושמים באופן עקבי.
  • באותה תקופה התקיימו חמש משלחות מענה חירום שנועדו לסייע לשירות הביטחון והבטיחות של האו"ם. 
  • נמשכה הפצת המידע בנושא סכנות נפלי תחמושת – בין 8 ל-12 במרס הגיעו ארגונים שותפים ליותר מ-10,000 בני אדם בעיר עזה, בדיר אל-בלח ובח'אן יונס. 
  • באותה תקופה תועדה תקרית אחת של פיצוץ נפל תחמושת, שבה נהרגו שני פלסטינים ושישה פלסטינים אחרים נפצעו.

ינוך

  • במהלך התקופה הנסקרת המשיכו 64 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך במאמציהם לשמר ולהרחיב מרחבי למידה בטוחים, לתמוך במתן למידה מובנית ותמיכה פסיכו-חברתית, לצייד סגל חינוכי ולהכשירו, ולקדם סביבות  למידה מגינות ומכלילות עבור ילדים. תשומת לב מיוחדת הוקדשה למאמצים להגיע לבנות, לילדים עם מוגבלויות ולקבוצות חלשות ופגיעות אחרות.
  • עם זאת, היקף המענה ואיכותו עדיין נפגעים מסביבת הפעולה המאתגרת בעזה, לרבות נזק נרחב לתשתית חינוך, צפיפות-יתר באתרי עקירה, מרחב מוגבל ללמידה והגבלות הפוגעות בהכנסת אספקה ובתנועות של אנשי סגל. אמצעים שננקטו לאחרונה לביטול הרישום של ארגונים לא ממשלתיים מגבילים עוד יותר את יכולתו של כוח המשימה להרחיב את המענה בתחום החינוך ולקיימו, מצמצמים את יכולתו הטכנית ומגבילים את יכולתם של ארגונים לא ממשלתיים להכניס לעזה אנשי סגל, אספקה וחומרי למידה. מגבלות אלה ממשיכות להוות מכשולים משמעותיים, הפוגעים במתן מענה לצורכי החינוך של ילדים ברחבי רצועת עזה. 
  • עד אמצע מרס 2026 כבר פעלו בעזה 494 מרחבי למידה זמניים, ש- 300,243 תלמידים (54% מהם בנות) משתתפים בהם, נכון לעכשיו, בשיעורים הניתנים על ידי 7,854 מורים (73% מהם מורות). מכלל התלמידים הרשומים במרחבי הלמידה, 287,6500 הם ילדים בגיל בית הספר ו-12,743 הם ילדים בגיל הגן. 1,923 מכלל התלמידים הם ילדים עם מוגבלויות.
  • ולמרות התקדמות זו, בשנת הלמודים 2026-2025 רק 39% מכלל הילדים בגיל בית הספר והגן (בגילים שבין 4 ל-17) רשומים במרחבי למידה זמניים אלה, נתון המדגיש את הפער המשמעותי שעדיין קיים בגישה לחינוך. בשכונות שבהן שיעור העקירה גבוה, מרחבי הלמידה הזמניים הקיימים אינם יכולים לעמוד בביקוש, ואלפי ילדים נותרים בלא מענה. אם פער זה לא יטופל, אלפי ילדים עלולים לפגר בלימודיהם, להפסיד תמיכה פסיכו-חברתית חיונית ולהתמודד עם השלכות ארוכות טווח על התפתחותם וההזדמנויות שייפתחו בפניהם בעתיד.
  • בין 7 ל-16 במרס, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך הכניסו לעזה 428 ערכות למידה, שיספיקו לכ-17 אלף לומדים.

למידע נוסף ראו הדף המקוון של כוח המשימה לענייני חינוך.

סיוע רב-תכליתי במזומן

  • מאז תחילת השנה קיבלו יותר מ-177 אלף משקי בית (973,500 בני אדם) בעזה לפחות העברה אחת של סיוע רב-תכליתי במזומן. נתון זה כולל 68 אלף משקי בית (374 אלף בני אדם) שקיבלו שני תשלומים. כל משק בית קיבל 1,250 ש”ח באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לשווי ההעברה של סל המינימום המוסכם. בינואר הגיעו חלוקות הסיוע הרב-תכליתי במזומן ל-133 אלף משקי בית, ובפברואר הגיעו ל-112 אלף משקי בית.

תקשורת חירום

  • כוח המשימה לענייני תקשורת חירום המשיך לחזק תקשורת בטוחה ומוכנות חירום ברחבי עזה – בין 19 בפברואר ל-8 במרס הוצב בירושלים מומחה טכני, שעבד עם סוכנויות או"ם וארגונים שותפים אחרים על תשתית תקשורת בטוחה, והכשיר אנשי סגל של מרכז האבטחה בתכנות רדיו.
  • ב-9 במרס השתתף כוח המשימה לענייני תקשורת חירום באומדן רב-תחומי של האתרים המוצעים ליחידות דיור  לסיוע בדיר אל-בלח. האומדן התמקד בכיסוי של רשתות תקשורת, קליטה של טלפונים ניידים והזמינות של שירותי אינטרנט אלחוטיים (למידע נוסף על יחידות דיור לסיוע הומניטרי ראו פרק מחסה, לעיל).

הגדה המערבית

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, המשיך המצב ההומניטרי להידרדר, הידרדרות שהתאפיינה בעלייה במספר הנפגעים, התעצמות של אלימות מתנחלים ועקירה נוספת.

בני אדם נחשפים לאלימות קשה: בין 10 ל-16 במרס נהרגו שמונה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, מידי כוחות ישראליים או מתנחלים, ומותם מביא את המספר הכולל של הרוגים מאז תחילת 2026 ל-26; יותר ממחצית מהם נהרגו מאז ההסלמה ב-28 בפברואר. באותו שבוע תועדו לפחות 37 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש ולעקירה. בשנת 2026 גברה חומרתה של אלימות המתנחלים – מדי חודש נפצעו בממוצע 100 פלסטינים ו-600 פלסטינים נעקרו, לעומת 69 פצועים ו-138 עקורים בחודש בשנת 2025.

אלימות המובילה לעקירה: מאז 1 בינואר 2026 נעקרו יותר מ-1,500 פלסטינים בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה. במהלך חודש מרס כבר הגיע היקף העקירה לכ-95% מכלל העקירות שתועדו בכל שנת 2025. רוב העקירות התרחשו בקהילות בשולי עיירות וכפרים, במיוחד בקרב קהילות בדואים ורועים בשטח C, היכן שהגורמים בשורשה של העקירה הם מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות, איומים והגבלות על הגישה לאדמה ולמקורות מחייה. בירושלים המזרחית, סיכוני העקירה נותרים גבוהים – עשרות משפחות פלסטיניות בסילוואן צפויות בקרוב לפינוי, ויותר מאלף פלסטינים מצויים בסיכון בשל תביעות פינוי מתמשכות, על רקע של סביבה הנעשית כופה יותר ויותר.

מאז ההסלמה האזורית פגעו רסיסים ושברים בשכונות מגורים בגדה המערבית לאחר יירוט טילים, ובמספר מקרים גרמו נזק לבתים ולכלי רכב. ב-18 במרס נהרגו על פי דיווחים לפחות שלוש נשים פלסטיניות ובני אדם אחרים נפצעו בעיירה בית עווא, בנפת חברון, מפגיעת תחמושת במהלך מתקפת טילים איראנית.

נפגעים ומתקפות מתנחלים

בין 10 ל-16 במרס נהרגו שמונה פלסטינים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ו-24 פלסטינים נפצעו. כוחות ישראליים הרגו שבעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ופצעו 16 בני אדם אחרים, בהם חמישה ילדים; ארבעה מההרוגים נהרגו בתקרית יחידה (ראו להלן). בין הפצועים היה פלסטיני אחד שניסה לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל.

במהלך אותה תקופה הרגו מתנחלים פלסטיני ופצעו 18 פלסטינים אחרים, בהם שני ילדים. מאז תחילת 2026 נהרגו 26 פלסטינים, בהם שישה ילדים, מידי כוחות ישראליים או מתנחלים – 18 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שבעה נהרגו מידי מתנחלים ובמקרה אחד לא ברור האם ההרוג נפגע מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. יותר ממחצית (15 מתוך 26 הרוגים) נהרגו מאז תחילת ההסלמה האזורית, ב-28 בפברואר.

להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים:

  • ב-12 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים, שניסו לכאורה לבצע מתקפת דריסה וירי נגד כוחות ישראליים במחסום זעתרה, בנפת שכם, ועיכבו את גופותיהם. לא דווח על נפגעים ישראליים. בעקבות התקרית סגרו כוחות יראליים לפחות ארבעה מחסומים מרכזיים ולפחות שישה שערי דרך, חסמו את הגישה אל העיר שכם וממנה, בודדו שורה של קהילות סביב העיר בנפות שכם וסלפית, והותירו אלפי פלסטינים תקועים למשך 24 שעות. כמה מהסגרים האלה עדיין בתוקף בעת כתיבת דוח זה.
  • ב-15 במרס, כוחות מסתערבים ישראליים ירו למוות בשני ילדים (בני חמש ושש)  ובהוריהם ופצעו את שני אחיהם, כשהמשפחה נסעה במכוניתה בכפר טמון, בנפת טובאס. על פי דיווחים, כוחות ישראליים ניהלו מבצע מעצרים, ופתחו בחקירת התקרית.
  • ב-16 במרס ירו כוחות ישראליים למוות בנער פלסטיני בן 17 ופצעו ילד נוסף בשוליים המזרחיים של העיירה סנג'יל, בנפת רמאללה. הכוחות עיכבו את גופת ההרוג. לדברי כוחות ישראליים, התקרית התרחשה כשפלסטינים יידו אבנים על כלי רכב שנסעו בכביש 60. בין 10 ל-16 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 37 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ב-29 קהילות, מתקפות שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. פלסטיני אחד נהרג, 19 פלסטינים נפצעו (לרבות 18 מידי מתנחלים ואחד מידי כוחות), וכ-200 בני אדם נעקרו (ראו להלן). רוב התקריות תועדו בנפת שכם (13), במיוחד בכפר קוסרה, ואחריה בנפת טובאס (שמונה), במיוחד בקהילת ח'רבת ירזא הממוקמת בצפון בקעת הירדן. מתקפות, איומים והטרדה מצד מתנחלים פגעו בעיקר בקהילות ליד מאחזים ישראליים, והן כוללות פשיטות חוזרות ונשנות, תקיפות והכאות, נזק לבתים ומניעת גישה לאדמות חקלאיות.

במקרה אחד, ב-14 במרס, מתנחלים ישראלים, חלקם חמושים, יידו אבנים על בית ולאחר מכן ירו לעבר פלסטינים בכפר קוסרא שבנפת שכם, הרגו גבר אחד ופצעו לפחות שניים נוספים. המתקפה גרמה גם לנזק לרכוש. מאז תחילת 2026 נהרגו שמונה פלסטינים מידי מתנחלים ישראלים במהלך מתקפות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית; לשם השוואה, 17 פלסטינים נהרגו באירועים הקשורים למתנחלים בשנת 2025, בהם שמונה נהרגו מידי מתנחלים, שבעה מידי כוחות ישראליים ובשני מקרים לא ידוע אם נהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים.

מאז תחילת ההסלמה האזורית האחרונה, נפגעו יותר מ-100 פלסטינים במהלך מתקפות מתנחלים, בהם כ-90 מידי מתנחלים והשאר מידי כוחות ישראליים, בממוצע של כ-7 פצועים ביום בהקשר זה. עד כה, בשנת 2026, נפצעו יותר מ-260 פלסטינים מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים, נתון המשקף עלייה של פי שלושה בממוצע החודשי של פלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים מאז 2023 – 105 לעומת 30 (ראו גרף).

'''

עקירה בשל הריסות ומתקפות מתנחלים

מאז 1 בינואר 2026 נעקרו בהקשר זה יותר מ-1,500 פלסטינים מ-29 קהילות, לרבות 260 בני אדם שנעקרו מאז תחילת ההסלמה האזורית. עקירות אלה מהוות 96% מכלל העקירות בזיקה לאלימות מתנחלים והגבלות גישה שתועדו ב-2025, שמרביתן התרחשו בקהילות בשולי עיירות וכפרים, במיוחד בקרב קהילות בדואים ורועים בשטח C.

בין 10 ל-16 במרס תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 18 מבנים בבעלות פלסטינית  בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. אלה כללו 17 מבנים בשטח C ומבנה אחד בירושלים המזרחית. המבנים שנהרסו  כללו עשרה מבני מגורים מאוכלסים, שישה מבנים בשימוש חקלאי ומבני מחייה, ושני מבנים ששימשו למים ולתברואה. כתוצאה מכך נעקרו 32 פלסטינים, בהם 15 ילדים, 27 מהם בשטח C ובירושלים המזרחית, ו-18 בני אדם נוספים נפגעו באופנים אחרים.

רמת העקירה הגבוהה ביותר תועדה בכפר קלקס שבנפת חברון, שבו נעקרו שישה משקי בית המונים 20 בני אדם כשרשויות ישראליות פירקו ותפסו שישה אוהלי מגורים, שנרכשו במימון תורמים וניתנו כסיוע הומניטרי במענה להריסה קודמת בקהילה ב-18 בפברואר 2026. בירושלים המזרחית נעקרה משפחה פלסטינית המונה חמישה בני אדם, בהם ארבעה ילדים, כשאולצה להרוס בעצמה את ביתה שנבנה ב-1993, באזור ג'בל אל-מוכבר בירושלים המזרחית.

קהילות בדואים ורועים פלסטיניות בשטח C ממשיכות להתמודד עם עקירה בכפייה בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה, במיוחד באזור בקעת הירדן. בין 10 ל-16 במרס, 38 משקי בית של רועים פלסטיניים המונים 199 בני אדם, בהם 89 ילדים, נעקרו או החלו לעבור למקום אחר בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה מתמשכות. יותר מ-70% מהם התגוררו בצפון בקעת הירדן. בנפת טובאס, 28 משפחות רועים (144 בני אדם, בהם 61 ילדים) בחמש קהילות נעקרו בעקבות מתקפות חוזרות ונשנות ואיומי מתנחלים: ח'רבת ירזה, עינון, חממאת אל-מאלח, ח'רבת עטוף וח'רבת סמרה. בח'רבת ירזה ביצעו את המתקפות מתנחלים שמוערך כי באו ממאחז חדש שהוקם בקרבת מקום. בתקרית אחת תקפו מתנחלים קשיש פלסטיני ושני פעילים שסיפקו נוכחות מגינה בקהילת הרועים חממאת אל-מאלח.

זה קורה לצד איומים מתמשכים של מתנחלים לשרוף ולהרוס רכוש, ניסיונות לתפוס בעלי חיים, והגבלות על הגישה לאדמות מרעה. משפחות עקורות עברו למספר מקומות באותה נפה. בח'רבת עטוף, ב-10 במרס, באותו יום שבו עזבו המשפחות סגרו דחפורים ישראליים את כל הכבישים המובילים אל הקהילה בתלוליות עפר, וגרמו נזק לצינור המים הראשי שסיפק מים לשמונה המשפחות שנותרו במקום ולאדמה חקלאית בשטח של כ-3,000 דונם. בנוסף, לדברי מקורות בקהילה, כוחות ישראליים שברו מדי מים וגרמו בכך הפסדים לחקלאים המעבדים גידולי שלחין.  

בנפת שכם נעקרו בכפייה שלושה משקי בית (22 בני אדם, בהם 12 ילדים, שני קשישים ושתי נשים עם מוגבלויות) מהעיירה ביתא, מדרום-מזרח לעיר שכם, לאחר מתקפה על ידי מתנחלים שמאמינים שהם מהמאחז אביתר, ב-16 במרס. לדברי מקורות בקהילה, מתנחלים רעולי פנים וחמושים התפרצו לבתים, גרמו נזק לגדרות  ולחלונות, כלאו תושבים בחדר אחד ואיימו להרוג אותם אם לא יעזבו. מתנחלים גם ניתקו את המים והחשמל ונשארו בבית למשך כיום. מאוחר יותר הגיעו למקום כוחות ישראליים ואילצו את המשפחות לעזוב, מבלי שהתירו להן לקחת את חפציהן.

בדרום נפת חברון , ב-16 במרס, נעקרו בכפייה שבע משפחות פלסטיניות (33 בני אדם, בהם 16 ילדים)  מאזור אום א-סוואנה ליד הכפר א-רמאדין לאחר הטרדות חוזרות ונשנות של מתנחלים, שמאמינים כי הם ממאחז חדש שהוקם בקרבת מקום, ליד א-דאהרייה. המשפחות, שעברו לכפרים אל-בורג' וא-רמאדין, הותירו מאחור את מבני המגורים שלהן והמחסים לבעלי החיים ויכלו לקחת איתן רק חלק מהחפצים ובעלי החיים שלהן.

בין ינואר 2023, המועד שבו החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד באופן שיטתי עקירה בזיקה לתקרית ספציפיות של אלימות מתנחלים, לבין 16 במרס 2026, נעקרו 1,028 משקי בית פלסטיניים – המונים יותר מ-5,500 בני אדם – ב-107 קהילות ואזורי מורים, רוב רובם קהילות בדואים ורועים. באזור בקעת הירדן, המשתרע על חלקים מנפות טובאס, שכם, יריחו ורמאללה, גברה בהדרגה בשלוש השנים האחרונות העקירה בקשר עם מתקפות מתנחלים נגד משפחות, בעלי חיים ורכוש, וכן הגבלות על גישה לאדמות מרעה – 1,993 בני אדם נעקרו, 36% מכלל בני האדם שנעקרו בהקשר זה. בינואר 2026 לבדו נעקרו 600 פלסטינים מהקהילה הבדואית ראס אין אל-עוג'א שבמרכז בקעת הירדן, אירוע המציין את העקירה הגדולה ביותר, בשלוש השנים האחרונות, של קהילה יחידה בגין מתקפות מתנחלים והגבלות גישה. 

בירושלים המזרחית, בפברואר, הורו הרשויות הישראליות ל-11משפחות פלסטיניות (80 בני אדם) באזור בטן אל-הווא בסילוואן לעזוב את בתיהן עד 23 במרס, מועד שאחריו צופים כי מתנחלים ישתלטו על הנכסים. כוח המשימה לענייני הגנה וכוח המשימה המשפטי שלו דיווחו שכל הסעדים החוקיים הזמינים לערער על תביעות הפינוי נגד משפחות אלה כבר מוצו.

בנוסף, כוח המשימה מזהיר שאף שהמשפחות האלה מתמודדות עם עקירה קרובה מאוד, התביעה הינה חלק מדפוס רחב יותר של הליכי פינוי בסילוואן, על סמך חוקים ישראליים החלים על ירושלים המזרחית, שכבר הובילו לעקירתן של משפחות פלסטיניות רבות ומציבים מאות תושבים נוספים בסיכון. ככל שמועד הפינוי הסופי קרב וכל הערוצים המשפטיים מוצו, המשפחות הנפגעות מדווחות על מצוקה פסיכו-חברתית מוגברת, במיוחד בקרב ילדים, על רקע חששות בדבר היעדר מחסה בטוח בסביבה העכשווית. ארגונים שותפים בתחום ההגנה ממשיכים לספק תמיכה והפניות; עם זאת, כוח המשימה לענייני הגנה מדגיש שלא די בסיוע הומניטרי לבדו לטפל בגורמים שבשורש העקירה.

נגד לפחות 243 משקי בית פלסטיניים בירושלים המזרחית קיימות כעת תביעות פינוי שהוגשו לבתי משפט ישראליים, רוב רובן על ידי עמותות מתנחלים, והן מציבות יותר מאלף פלסטינים, בהם יותר מ-460 ילדים, בסכנת עקירה בכפייה. לפינויים נודעות השלכות פיזיות, חברתיות, כלכליות ורגשיות חמורות על המשפחות הפלסטיניות הנוגעות בדבר. מלבד העובדה שהם שוללים מהמשפחה את ביתה – הנכס העיקרי שלה ומקור ביטחונה הפיזי והכלכלי – לעיתים קרובות הפינויים משבשים את המחייה, מגבירים את העוני וגורמים לירידה ברמת החיים. שכר הטרחה המשפטי הגבוה שהמשפחות נאלצות לשלם עבור ייצוגן בבית המשפט מהווה נטל נוסף על משאביהן הכספיים, הדלים מלכתחילה. ההשלכות על ילדים עלולות להיות הורסניות במיוחד, לרבות הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון, חרדה וירידה בהישגים בלימודים. יתרה מכך, הקמת מתחמי התנחלות ונוכחותם המתמדת בלב אזורים פלסטיניים פוגעות משמעותית בחיי היומיום של התושבים הפלסטינים, משום שהמתחמים תורמים לסביבה הנעשית כופה יותר ויותר ועלולה להפעיל עליהם לחץ נוסף לעזוב. המרכיבים העיקריים של סביבה זו כוללים מתיחות מוגברת; הגבלות על תנועה והגישה; וצמצום של הפרטיות בשל הנוכחות של מאבטחים פרטיים ומצלמות המעקב הנלוות אל המתחמים.

מימון

'''

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.