בני אדם בכל רחבי השטח הפלסטיני הכבוש ממשיכים להתמודד עם קשיי הגנה וגישה וקשיים הומניטריים חריפים, הנובעים מאלימות מערכתית, הגבלות תנועה ושחיקה של שירותים חיוניים. מתקפות חוזרות ונשנות הפוגעות באזרחים – לרבות ילדים, עובדי סיוע וספקי שירותים – גורמות לעקירה ומשמרות אותה, ומגבירות עוד יותר את הסיכונים לתחושת הבטיחות והרווחה של פלסטינים, במיוחד בקרב קהילות עקורים, נשים, נערות ובני אדם אחרים המתמודדים עם סוגי פגיעות וחולשות מצטלבות.
בדוח חדש הסוקר את שנת 2025 מציין ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים שנשים וילדות ברחבי עזה והגדה המערבית עדיין זקוקות בדחיפות להגנה וסיוע הומניטריים מצילי-חיים, לרבות גישה למזון, מים נקיים, מחסה, טיפול רפואי וחינוך. הדוח מזהיר כי נשים וילדות ממשיכות להתמודד עם סיכונים מוגברים לאלימות מבוססת-מגדר – במיוחד נשים קשישות, נשים עם מוגבלויות או נשים המטפלות בבני משפחה עם מוגבלויות. הדוח מקשר את הסיכונים האלה עם עקירה חוזרת ונשנית, צפיפות-יתר ותנאי חיים לא בטיחותיים, מחסור במשאבים והקריסה של רשתות הגנה משפחתיות וקהילתיות. ובה בעת, מזהיר הדוח, הגישה לשירותים המונעים אלימות מבוססת-מגדר או מספקים מענה עליה נותרת מוגבלת באופן קיצוני. דוח נפרד של קרן האוכלוסין של האו"ם מזהיר מפני מנגנוני התמודדות מזיקים, לרבות נישואי מוקדמים, ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. בעזה, קרן האוכלוסין של האו"ם מתריעה על עלייה בשכיחות של נהגים אלה, המלווה בזינוק במספר ההריונות של נערות מתבגרות.
בגדה המערבית, אלימות מינית ואלימות מבוססת-מגדר מתרחשות "בתוך סביבה כופה התורמת להעברה בכפייה של קהילות פלסטיניות," לדברי דוח שפרסם לאחרונה קונסורציום ההגנה בגדה המערבית. קהילות דיווחו על "דפוס רחב יותר של הטרדות, הפחדות והשפלות מיניות, שרבות מהן אינן מדווחות", לרבות התנהגות הלובשת "צורות מיניות וממוגדרות". בהקשר זה, "יותר מ-70% ממשקי הבית העקורים זיהו סיכונים לנשים וילדים, ובמיוחד אלימות מינית, כסיבה מכרעת לעזיבה", עובדה המדגישה את תפקידה כגורם מרכזי לעקירה. הדוח מציין גם שאלימות מסוג זה "חודרת אל המרחב הביתי, מפרקת את חיי המשפחה והופכת את המשך המגורים של אזרחים לבלתי אפשרית", ובכך היא מחזקת את הלחצים המצטברים המניעים משפחות לעזוב את קהילותיהן.
במהלך התקופה הנסקרת, בתי הספר בגדה המערבית נפתחו מחדש ללמידה פנים-אל-פנים ותלמידים שבו ללמידה בכיתות אחרי כמעט חודש שבו נקטעה הלמידה בשל ההסלמה האזורית. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, אף שבמהלך תקופה זו הצליחו חלק מהתלמידים להשתתף בלמידה מרחוק, נתח משמעותי מזמן הלמידה אבד. אחד הקשיים המרכזיים עדיין הינו כיצד לסייע לילדים להסתגל מחדש לשגרת למידה מובנית פנים-אל-פנים, אחרי פרק זמן ממושך של לימוד מרחוק. המעבר פוגע בנוכחות, במעורבות בלימודים וברצף הלמידה בכללי, במיוחד בכל האמור בתלמידים צעירים יותר ומי שהתמודדו עם גישה מוגבלת לאופני למידה מקוונים.
בין 14 ל-20 באפריל ירו מתנחלים למוות בשני פלסטינים, בהם ילד, בשתי תקריות נפרדות בנפות ירושלים וחברון. התקרית הראשונה התרחשה ב-16 באפריל במהלך פשיטה של כוחות ישראליים בכפר בית דוקו, בנפת ירושלים. התקרית השנייה התרחשה ב-18 באפריל ליד התנחלות בנפת חברון; לדברי כוחות ישראליים, האיש היה בתוך ההתנחלות, חמוש בסכין. גופותיהם של שני הפלסטינים מעוכבות בידי רשויות ישראליות.
ב-22 באפריל, מחוץ לתקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח, ירו מתנחלים למוות בפלסטיני במהלך מתקפת מתנחלים בעיירה דיר דיבוואן, בנפת רמאללה. ב-22 באפריל דווח על ארבעה הרוגים פלסטינים, בהם שני ילדים. פלסטינית מתה מפצעים שנגרמו לה ב-2023 במהלך מבצע שניהלו כוחות ישראליים במחנה ג'נין. בכפר אל-מור'ייר, בנפת רמאללה, פתח מתנחל באש לעבר הכפר בסביבת בית הספר, הרג ילד פלסטיני ופצע שני ילדים אחרים. לאחר מכן הגיעו למקום כוחות ישראליים וירו תחמושת חיה, מכלי גז מדמיע ורימוני הלם. פלסטיני נוסף נורה למוות על ידי מתנחלים ליד בית הספר. בתקרית אחרת, ב-21 באפריל, מת ילד פלסטיני בתאונת דרכים בצומת בית ענון, על כביש 60, בנפת חברון, אחרי שנפגע מכלי רכב השייך ליחידת אבטחה ישראלית, שעל פי דיווחים אבטחה שיירה שבה נסע שר; המשטרה הישראלית פתחה בחקירה (ההרוג בתקרית זו לא נכלל במניין ההרוגים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים).
במהלך אותה תקופה נסקרת נפצעו לפחות 55 פלסטינים, בהם תשעה ילדים, 31 מהם מידי מתנחלים במתקפות מתנחלים ו-24 מידי כוחות ישראליים, בעיקר בהקשר של מבצעי חיפוש ופשיטות אחרות שביצעו כוחות ישראליים. על פציעתם של יותר ממחצית מהפלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים או כוחות במהלך מתקפות מתנחלים (18 מתוך 34) דווח בתקרית יחידה בעיירה חלחול, בנפת חברון. במהלך תקרית זו תקפו עשרות מתנחלים חקלאים פלסטינים שעיבדו את אדמתם. המתנחלים תקפו והיכו פלסטינים, ריססו אותם בתרסיס פלפל וגנבו כלים חקלאיים. כוחות ישראליים הגיעו לזירת התקרית, הכריזו את השטח לשטח צבאי סגור ועצרו כ-120 פלסטינים, שמרביתם שוחררו מאוחר יותר.
בין 14 ל-20 באפריל תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 37 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, נתון המביא את מספרן הכולל של המתקפות מאז תחילת 2026 לכ-680 מתקפות ביותר מ-200 קהילות, ובממוצע שש תקריות ביום. במהלך התקופה הנסקרת הושחתו יותר מ-260 עצים ושתילים ו-14 כלי רכב בבעלות פלסטינית, לרבות אמבולנס, ונגרם נזק לצינורות מים. בנוסף על כך, על פי דיווחים, מתנחלים גנבו לפחות 170 בעלי חיים בבעלות פלסטינית משתי קהילות בנפת רמאללה.
ב-20 באפריל הפגינו תלמידים בקהילת אום אל-ח'יר, בנפת חברון, אחרי שב-13 באפריל חסמו מתנחלים את דרך הגישה העיקרית לבית הספר המקומי בגדר מתכת, והותירו רק דרך חלופית לא בטיחותית העוברת ליד מאחז. בפעמים קודמות, כשתלמידים ומשפחות ניסו להגיע לבית הספר, ירו לעברם כוחות ישראליים שליוו מתנחלים רימוני גז מדמיע שפגעו ב-55 תלמידים, בהם 23 ילדות, שסבלו משאיפת גז מדמיע ומתסמיני מצוקה חריפה; אף אחד מהם לא הופנה לטיפול רפואי. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, התקרית מדגישה את חשיפתם של ילדים לשימוש שכוחות ישראליים ומתנחלים עושים בכוח ליד בתי ספר, ואת הסיכונים המתמשכים לגישה בטוחה לחינוך. במענה על התקרית, שלושה ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך מספקים לילדים הנפגעים תמיכה מתואמת, לרבות שירותים פסיכו-חברתיים. מתן סיוע במזומן לחינוך, עבור תחבורה, כבר החל ויימשך עד לסוף שנת הלימודים. כן נמשכת החלוקה של ערכות פנאי, חומרי כתיבה וילקוטים.
במהלך התקופה הנסקרת (20-14 באפריל) נמשכו מתקפות הצתה שביצעו מתנחלים, אשר פגעו בבתים, בכלי רכב ובמקורות מחייה חקלאיים פלסטיניים בשורה של קהילות. בחמש תקריות לפחות הציתו מתנחלים מבני מגורים, לרבות חלקים של בית רב קומות, אדמות חקלאיות ונכסים, הצתות שהובילו לנזק לשני בתים לפחות, להרס של יבולים בשטח של כמה דונמים, ולאובדן פריטי מחייה מרכזיים כמו ציוד, אוהלים וכלי רכב. גם אמבולנס שנסע בכביש ראשי נפגע כשמתנחלים השליכו לעברו חומרים דליקים.
לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, הגישה לשירותי מים ותברואה ברחבי הגדה המערבית עדיין מוגבלת בשל אלימות מתנחלים מתמשכת, הגבלות תנועה, הריסות ונזק לתשתית, במיוחד בצפון הגדה המערבית, במסאפר יטא שבנפת חברון ובקהילות רועים אחרות בשטח C. תנאים אלה ממשיכים לשבש את גישתם של פלסטינים למקורות מים, גורמים נזק לרשתות מים ולמבנים לאגירת מים, מגבילים מתן שירותים, ומגבירים את התלות בהתערבויות קצרות-טווח כמו הובלת מים במכליות.
מאז תחילת 2026 השחיתו מתנחלים יותר מ-60 מבנים ורכיבי תשתית המשמשים למים, תברואה והיגיינה, לרבות צינורות, מערכות השקיה ומכלי מים, ופגעו בגישתן של 32 קהילות פלסטיניות למים.
ההשלכות של תקריות אלה חריפות במיוחד בקהילות רועים וחקלאים. כך למשל, ב-12 באפריל הרסו מתנחלים בדחפורים לפחות 300 מטר מתוך רשת מים מרכזית ליד ח'ירבת עטוף, בנפת טובאס שבצפון בקעת הירדן, וניתקו את אספקת המים ליותר מ-20 משפחות פלסטיניות בקהילות מזרח עטוף וראס אל-אחמר. הנזק פגע גם במחייתם של כ-120 חקלאים במזרח עטוף ו-300 חקלאים בראס אל-אחמר, שהאדמות שלהם ממוקמות ממזרח לתעלה החדשה שנחפרה, ואשר אספקת המים אליהן נותקה ל-48 שעות לפחות. גם כן בצפון בקעת הירדן, מתנחלים ממשיכים להרוס צינורות מים המחוברים למעין עין אל-חמה בקהילת ח'ירבת תל אל-חמה, ומגבילים את גישתם של רועים וחקלאים פלסטינים לאזור בתקיפות פיזיות ובהפחדה. במסאפר יטא, אספקת המים ל-11 קהילות נקטעה מאז שלהי ינואר, כשעל פי דיווחים מתנחלים פגעו בצינור ההולכה הראשי, ניתקו את הגישה ולאחר מכן אירעו שוב ושוב חבלות ברשת המים. במרס, מאמצים לשקם את הגישה למים במתן חלפים לספקי שירותים אפשרו לחבר מחדש באופן זמני צינור ראשי שניזוק. אולם על פי דיווחים, הצינור ניזוק שוב תוך 12 שעות, וכך נותקה שוב אספקת המים ונמשכת ההישענות על משלוחי חירום של מים במכליות.
בניסיון לצמצם את ההשלכות של תקריות אלימות אלה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ממשיכים ליישם שורה של התערבויות חירום והתערבויות המתמקדות בעמידות. במרס, סיפקו עשרה ארגונים שותפים התערבויות חירום לכ-29 אלף עקורים ונפגעי משבר אחרים ב-73 קהילות, ובה בעת המשיכו לבחון פתרונות בני-קיימא במקומות שבהם הגישה מאפשרת זאת. התערבויות מרכזיות כללו: משלוח של 2,528 מטר מעוקב מים במכליות; התקנה או שיקום של רשתות מים באורך 6,864 מטר; מתן 636 מכלים לאגירת מים; שיקום של 23 בורות מים; התקנה או תיקון של 157 בתי שימוש; ריקון ושאיבה של שפכים בנפח 1,660 מטר מעוקב; וחלוקה של 338 ערכות היגיינה.
במהלך התקופה הנסקרת, בין 14 ל-20 באפריל, הוביל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מענה חירום לאחר הריסתם של 40 מבנים בבעלות פלסטינית, בהם 14 בתי מגורים, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו 33 מבנים בשטח C, שבהריסתם נעקרו חמש משפחות המונות 23 בני אדם, בהם 15 ילדים, ושבעה מבנים (כולם בתי מגורים) שנהרסו על ידי בעליהם בירושלים המזרחית, ואשר הריסתם הובילה לעקירה של 35 בני אדם, בהם 11 ילדים.
קצת יותר ממחצית מהמבנים (17) וכל העקירות (23 בני אדם) בשטח C היו בקהילה הבדואית א-זעיים בנפת ירושלים. הקהילה הבדואית א-זעיים היא אחת מ-18 קהילות המונות יותר מ-4,000 בני אדם, השוכנות בשטח המיועד לתוכנית ההתנחלות E1 במזרח נפת ירושלים, שבמסגרתה מתכוונות רשויות ישראליות להקים שטח בנוי רציף בין ההתנחלות מעלה אדומים לירושלים.
בנוסף, ב-14 באפריל נעקרה משפחה פלסטינית בת שמונה נפשות, בהן שלושה ילדים, בקהילת רועים בנפת חברון, בשל מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות. בשנת 2026 היו מתקפות מתנחלים הגורם לכ-75% מהעקירות ברחבי הגדה המערבית, העצימו עוד יותר את הסביבה הכופה והגבירו את סכנת העקירה בכפייה.
בתקרית אחרת (מחוץ לתקופה הנסקרת), ב-21 באפריל, מתנחלים שמוערך כי באו ממאחז חדש שהוקם לאחרונה ליד מחסום תיאסיר בנפת טובאס, בצפון בקעת הירדן, פשטו על קהילת חמאמאת אל-מאלח הרסו לפחות שני מבני מגורים ובית ספר יסודי, שנבנה במימון תורמים ושירת כ-60 ילדים מקהילות הרועים סביב היישוב. בנוסף על כך, שלושת משקי הבית הפלסטינים האחרונים שנשארו להתגורר בקהילה, המונים 15 בני אדם, בהם שישה ילדים, נעקרו במלואם. זו אחת משש קהילות בנפת טובאס שנעקרו במלואן מאז 2023 בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה.
מאז ינואר 2023 חוו 116 קהילות ברחבי הגדה המערבית עקירה מלאה או חלקית בשל מתקפות מתנחלים והגבלות התנועה הקשורות אליהן, בעיקר בקהילות בדואים ורועים בשטח C. נתון זה כולל 45 קהילות המונות יותר מ-3,500 בני אדם שנעקרו במלואן, לרבות 14 קהילות ב-2023 (עשר מהן לאחר 7 באוקטובר), עשר קהילות ב-2024, 12 ב-2025 ותשע מאז תחילת 2026 ועד עתה. בסך הכול נעקרו בהקשר זה יותר מ-5,800 פלסטינים, בהם כ-1,960 בני אדם ב-2026.
ב-23 באפריל פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים סקר שטח שנערך בדצמבר 2025, ובו תיעד 925 מכשולי תנועה המגבילים באופן קבוע או לסירוגין את תנועתם של 3.4 מיליון פלסטינים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. נתון זה גבוה ב-43% מהממוצע השנתי – 647 מכשולי תנועה – בעשרים השנה שקדמו לכך. כמעט 60% ממכשולי התנועה הם מחסומים ושערי דרך, נתון המעיד על ההתבססות הגוברת של הגבלות התנועה. יחד עם ההשלכות ארוכות הטווח של גדר ההפרדה והמשטר הנלווה אליה, הגבלות התנועה ממשיכות לפגוע בגישתם של פלסטינים לשירותים חיוניים, כמו טיפול רפואי וחינוך.
בשלוש הזדמנויות לפחות במרס 2026 התקינו כוחות ישראליים ברחבי נפות שכם, סלפית וטובאס, מכשולי תנועה ששיבשו את הגישה לשירותים, לבתים ולמקורות מחייה. בלובאן א-שרקייה שבנפת שכם חסמו כוחות ישראליים כביש בקוביות בטון, באופן שפגע ביכולתם של תלמידים להגיע בכלי רכב לבתי ספר באזור. בדיר בלוט שבנפת סלפית, הגביל חסם דרכים את תנועתן של ארבע משפחות אל ביתן. בח'ירבת עטוף שבנפת טובאס התקינו כוחות ישראליים שני שערים שאילצו 32 משפחות באזור להיעזר בדרכים פחות נגישות כדי להגיע לבתיהן, לשירותים חיוניים ולאדמות חקלאיות.
לנתונים נוספים ראו:
פרטים נוספים על תקריות מרכזיות בגדה המערבית כלולים בנספח 2.
לנתונים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למרס 2026, ופילוחים נוספים, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית - מרס 2025, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
תנאי החיים ברצועת עזה עדיין בכי רע: רוב בני האדם בה עדיין עקורים, חשופים לסיכונים גוברים לבריאות הציבור (ראו להלן) ולתקיפות מתמשכות, הפוגעות באזרחים. בשבוע האחרון גדל משמעותית מספר הדיווחים על ירי בנשק חם, הפגזות ותקיפות אוויריות.
נתונים של משרד הבריאות בעזה מצביעים על כך שבין 15 ל-21 באפריל נהרגו 18 פלסטינים, שלושה פלסטינים מתו מפצעיהם, גופה אחת חולצה ו-79 בני אדם נפצעו. נתונים אלה מביאים את סך הנפגעים שעליהם דווח מאז ההכרזה על הפסקת האש, ב-10 אוקטובר 2025, ל-786 הרוגים ו-2,217 פצועים. 196 הרוגים נוספים נוספו בדיעבד למספר ההרוגים הכולל, לאחר שמשרד הבריאות אישר את פרטי זהותם.
הקטל לא פסח גם על עובדי סיוע וספקי שירותים חיוניים אחרים. ב-17 באפריל, במהלך עבודה שגרתית של משלוח מי שתייה לקהילות עקורים, נהרגו שני אזרחים שעבדו בקבלנות בשירות יוניסף ושני אזרחים אחרים נפצעו. יוניסף אמר בהודעה שהאזרחים נהרגו מאש ישראלית בתחנת מילוי המים מנסורה, בצפון עזה.
ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש גינה את ההרג בהודעה נפרדת, הזכיר כי ההגנה על אזרחים היא חובה המעוגנת במשפט ההומניטרי הבינלאומי, וקרא לנקוט לאלתר אמצעים שיבטיחו את הבטיחות של אזרחים ושל פעילויות הומניטריות.
התקרית אילצה את יוניסף להשעות את איסוף המים בנקודה זו עד שהתנאים הביטחוניים לכך יחודשו. מאחר שזו הייתה הנקודה הכשירה העיקרית למילוי מים מקו המים של מקורות, המגיע מישראל ומשרת את העיר עזה, היה הכרחי לנקוט אמצעים לצמצום הנזק; לפיכך הגבירו ארגונים שותפים את איסוף המים ממקורות חלופיים, לרבות מתקני התפלה פרטיים.
ב-20 באפריל פרסמו האיחוד האירופי והאומות המאוחדות את הנוסח הסופי של האומדן המהיר של נזקים וצרכים, שהושלם במשותף עם הבנק העולמי. האומדן מוצא שיותר מ-24 חודשים של הסלמה במעשי איבה גרמו רמות קטסטרופליות של נזק והרס לתשתית; השווי הכולל של צורכי ההתאוששות והשיקום מוערך ב-71.4 מיליארד דולר בעשור הקרוב. שווי הנזק לתשתית הפיזית מוערך ב-35.2 מיליארד דולר, לצד 22.7 מיליארד דולר בהפסדים כלכליים וסוציאליים, כאשר הנזק הכבד ביותר נגרם למגזרי הדיור, הבריאות, החינוך, המסחר והחקלאות. על פי האומדן החדש, יותר מ-370 אלף יחידות דיור וכמעט כל בתי הספר נהרסו או ניזוקו, יותר ממחצית מבתי החולים אינם מתפקדים, והכלכלה של עזה התכווצה ב-84%. בסך הכול, מוערך שהפיתוח האנושי בעזה נסוג 77 שנים לאחור. מחברי הדוח קוראים לנהל את מאמצי ההתאוששות במקביל למענה הומניטרי, ולהפקיד את הובלתם בידי פלסטינים ובכפוף להחלטה 2803 של מועצת הביטחון של האו"ם.
הסיכונים המועברים על ידי וקטורים מעבירי מחלות, הקשורים לקרבה של מצבורי פסולת מוצקה לאתרי עקירה, עדיין גבוהים. מכרסמים, תיקנים, זבובים ומזיקים אחרים מתרבים במהירות ותורמים להתפשטות מחלות. בין 14 ל-19 באפריל תיאם כוח המשימה לענייני ניהול אתרים חיטוי בעשן ב-21 מחסי חירום ייעודיים וב-30 אתרי עקירה סמוכים ברפיח ובח'אן יונס, חיטוי שסייע לכ-35 אלף בני אדם (6,950 משפחות). פעילויות החיטוי בעשן בח'אן יונס הושלמו, ויישומן ברפיח עדיין נמשך. הרשויות הישראליות אישרו יבוא של חומרים חיוניים להדברת מזיקים וחרקים, וציוד הדרוש ליישום התוכנית. התערבויות אחרות עדיין נמשכות.
למידע נוסף, ראו הפרק על מכרסמים, מזיקים ובריאות הציבור בדוח מהשבוע שעבר.
בין 14 ל-20 באפריל, על פי נתונים של מנגנון 2720 של האו"ם שאוחזרו ב-23 באפריל בשעה 19:00, נפרקו במעברי כרם שלום וזיקים כ-17,400 משטחי סיוע של האו"ם וארגונים שותפים. מכלל האספקה הזו, כמעט 70% היו סיוע במזון, ואחריו פריטי מחסה (24%), אספקה רפואית (3%), תזונה (2%) וחומרי מים, תברואה והיגיינה (1%). נתונים אלה מהווים גידול משמעותי בהשוואה לשבוע הקודם, שבו נפרקו כ-7,400 משטחים, וניתן לייחס זאת בין היתר לפתיחתו מחדש של מעבר זיקים לאיסוף מטענים, ב-13 באפריל.
במהלך אותה תקופה נאספו כמעט 12,900 משטחי סיוע מטעם האו"ם וארגונים שותפים לשינוע הלאה לתוך עזה, לעומת כ-9,200 משטחים בשבוע הקודם.
בנמל אשדוד, קיבולת הסריקה נותרת מוגבלת – מדי יום נסרקות רק 40 עד 60 מכולות, פחות מהיעד המתפרסם והרצוי, שהינו בין 80 ל-100 מכולות. בסך הכול, בשל רמות סריקה נמוכות בכל התקופה, בין 14 ל-19 באפריל נפרקו במעברי כרם שלום וזיקים רק 48% ממטעני הסחורה של האו"ם והארגונים השותפים שלו. שיעור הפריקה דרך מצרים נותר יציב, 73%, ו-91% ממטעני האספקה שנשלחו מישראל (למעט מנמל אשדוד) ו-100% ממטעני הסחורה מהגדה המערבית נפרקו במעבר כרם שלום.
כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה הרחיב את קיבולת האחסון המשותפת בתוך עזה ליותר מ-15,500 מטר רבוע ב-12 מחסנים, וחיזק בכך את יכולתם של ארגונים שותפים לטפל באספקה המגיעה אל עזה.
כל הנתונים שהוצגו עד עתה בפרק זה, העוסק באספקה המוכנסת אל עזה, מתייחסים למטעני אספקה הומניטריים שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחר הכנסתם; מכיוון שכך, הנתונים אינם כוללים תרומות דו-צדדיות ואת המגזר המסחרי.
למידע נוסף על האספקה המוכנסת אל עזה ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם
בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שלשכת המסחר בעזה שיתפה עם קבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 13 ל-20 באפריל נאספו בסך הכול 843 מטעני סחורות שהוכנסו לרצועה – כמות כפולה ויותר מהכמות שנאספה שבוע קודם לכן. מתוך 843 המטעני הסחורות, רובם הגדול הכילו מוצרי מזון, 52 הכילו מוצרי היגיינה, 25 הכילו גז לבישול ודלק מוצק, ויותר מ-23% הכילו פריטים המסווגים כ"אחרים", לרבות משקאות קלים, ביסקוויטים, חטיפי צ'יפס, אטריות, תבלינים, ריבות וממתקים, קפה נמס, אגוזים, ממרח שוקולד ואגוזי לוז, חלב בטעמים, ממתקי קרמל ופירורי לחם.
המחירים החלו לרדת, ירידה המעידה כי השוק מתקן את עצמו מאז הזינוקים במחירים שנרשמו בתחילת ההסלמה האזורית, כשכל המעברים נסגרו באופן זמני. עם זאת, המחירים נתרו גבוהים משמעותית לעומת רמותיהם לפני אוקטובר 2024, וגבוהים אפילו לעומת התקופה שבין ההכרזה על הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, לתחילת ההסלמה האזורית, ב-28 בפברואר 2026.
לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1, להלן.
בין 16 ל-21 באפריל אפשר המרכז לשירותי מיזמים של האו"ם (UNOPS) את הכנסתם של מעט יותר מ-500 אלף ליטר סולר אל עזה, וחילק יותר מ-800 אלף ליטר (לרבות מתוך מלאי שהוכנס לפני תקופה זו) לתמיכה בפעילויות הומניטריות.
מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.
חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 14 ל-19 באפריל, אלא אם צוין אחרת.
למידע נוסף, ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני בריאות.
לפעילויות בתחום המים, התברואה וההיגיינה המטפלות בסיכונים הנלווים למזיקים ולמכרסמים, ראו החלק המוקדש לכך, לעיל.
למידע נוסף ראו אתר האינטרנט של כוח המשימה לענייני מחסה.
למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני הגנה
למידע נוסף ראו הדף המקוון של כוח המשימה לענייני חינוך.
** שתי כוכביות פירושן שנתון, משפט או פסקה מסוימים תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.
באתר זה, התוכן המופיע בשפה העברית תורגם מאנגלית, ונעשו מאמצים להבטיח את דיוק התרגום. כיוון שעדיין ייתכנו שגיאות, מומלץ לעיין בגרסה המקורית באנגלית בכל מקרה של ספק.