דוח מצב הומניטרי | 1 במאי 2026

דגשים עיקריים

• ארבעה חודשים מתחילת 2026, הובטחו רק מעט יותר מ-10% מהמימון הדרוש לפעילויות הומניטריות קריטיות בשנה הנוכחית.
• בעזה, שני עובדים של ארגונים לא ממשלתיים נהרגו בתקריות נפרדות, ועקב כך הושעו שירותי בריאות ומים.
• הגבלות על הכנסת גנרטורים, שמן מנוע וחלפים גורמות לכשל נרחב של מערכות, מצמצמות את שירותי הבריאות והתברואה, את פינוי ההריסות ואת תנועתם של צוותים הומניטריים.
• בגדה המערבית תועד מתחילת 2026 ועד כה הממוצע החודשי הגבוה ביותר – זה יותר מ-17 השנים שבהן תיעד זאת האו"ם – של בני אדם שנעקרו בשל הריסות בגין היעדר היתרים.
• בין 21 ל-27 באפריל הרגו כוחות ישראליים ומתנחלים ארבעה פלסטינים, בהם שני ילדים, ואישה פלסטינית מתה מפצעים שנגרמו לה במהלך מבצע ישראלי ב-2023.
• מתקפות מתנחלים על חינוך מגבירות את הלחץ המופעל על משפחות באזורים כפריים לעזוב את בתיהן וקהילותיהן.

סקירה כללית

התנאים ההומניטריים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש עדיין בכי רע ולעיתים קרובות מסכני-חיים, וזאת שעה שגורמים הומניטריים ממשיכים להתמודד עם אילוצים ומגבלות. התנאים הפוגעים בסביבת הפעולה נעים מהגבלות על ייבוא ועיכוב תנועתם של סוכנויות או"ם וארגונים לא ממשלתיים אל תוך השטח ובתוכו, לתקיפות ושיבושים אחרים הפוגעים במתן שירותים. בתוך אתרי עקירה צפופים, נשים מדווחות באופן עקבי על תחושת היעדר ביטחון בשל תאורה לא מספקת, המגדילה משמעותית את סיכוני האלימות מבוססת-המגדר, במיוחד בלילה. בה בעת, המימון לפעילות הומניטרית נותר נמוך ביותר: מאז תחילת 2026 הובטחו רק מעט יותר מ-10% מתוך המשאבים הדרושים.

רצועת עזה

רוב בני האדם ברחבי רצועת עזה עדיין עקורים, חיים בתנאי מחסה ירודים וחשופים לסיכונים גוברים והולכים לבריאות הציבור כתוצאה ממזיקים ומכרסמים, וכן תקיפות אוויריות, הפגזות וירי מתמשכים. תושבי עזה מוגבלים במידה רבה לפחות ממחצית שטח הרצועה, ואינם יכולים להגיע לחלקים אחרים של השטח הפלסטיני הכבוש, דהיינו הגדה המערבית, או לנסוע לחו"ל, למעט מספר קטן מאוד של מטופלים שהפינוי הרפואי שלהם ושל מלוויהם אושר

במחצית השנייה של אפריל נמשכו התקיפות האוויריות וחילופי האש. רבות מהתקריות האלה התרחשו באזורי מגורים, הובילו לנפגעים מקרב אזרחים ופגעו באופנים אחרים באזרחים, ובשירותים שעליהם הם נשענים.

ב-26 באפריל נורה למוות בעזה עובד סיוע של הארגון הלא ממשלתי ארד אל-אנסאן. בהודעה ברשתות החברתיות דיווח הארגון כי האיש נהרג ליד מקום עבודתו ובשעות העבודה. ארגון לא ממשלתי זה מספק שירותים רפואיים בתמיכת הקרן ההומניטרית, המנוהלת על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מטעם המתאם ההומניטרי (ראו פרק המימון, להלן). הארגון מדווח שהשעה את שירותיו עד שתושלם בדיקה ביטחונית של התקרית.

ב-20 באפריל, על פי דיווחים, פגעה תקיפה אווירית בעובדים בבאר מים בעיר עזה, הרגה אדם אחד ופצעה ארבעה בני אדם אחרים, גרמה נזק כבד לבאר והביאה להשעיית העבודה באתר. גם הפעילות בנקודת מילוי המים אל-מנסורה עדיין מושעית, לאחר שב-17 באפריל נהרגו במקום שני אזרחים נהגי משאית, עובדי קבלן של יוניסף (ראו הדוח מן השבוע הקודם).

• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, השעיות אלה של עבודות ושירותים לא הובילו לירידה מיידית בהפקת המים. למרות מגבלות קשות, ארגונים שותפים הצליחו עד עתה להתגבר על מכשלות אלה באמצעות הגדלה של נפח המים המופקים ממקורות חלופיים ומשונעים במכליות. עם זאת, כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדגיש שצורכי המים של בני אדם רחוקים מלקבל מענה, משום שכ-60% מהמשפחות עדיין מתקשות להשיג כמות מספקת של מים נקיים.
• כמו כן, לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, ההסדרים הקיימים כעת יקרים ולא ניתן ליישמם לאורך זמן, משום שהם תלויים בפריטים נדירים, או כאלה המצריכים פעילות מקפת מול הרשויות להשגת אישורים להכנסתם לעזה (ראו להלן). פריטים אלה כוללים דלק, שמן סיכה, גנרטורים, מוצרים מתכלים, חלפים ומשאיות. כן דרוש בדחיפות ציוד לתיקון רשת הצינורות, שנהרסה ועל פי הערכות היא על סף קריסה.
• להערכת כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, שינוע של מים במכליות ממתקני התפלה לכיסוי צרכיהן של קהילות שנפגעו מהשעיית הפעילויות בנקודת המילוי אל-מנסורה עולה 30 אלף דולר נוספים מדי יום.

נכון ל-29 באפריל תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הרג של לפחות 593 עובדי סיוע שנהרגו בעזה מאז אוקטובר 2023, לרבות שמונה שנהרגו מאז ההכרזה על הפסקת אש ב-10 באוקטובר 2025.

בין 13 ל-15 באפריל סיפק מנגנון החלוקה המהיר, בהובלת האו"ם, חבילות סיוע רב תחומי מלאות ל-14 משקי בית, בעיקר במענה על תקריות של שריפות ביתיות. כל חבילה כוללת אוהל או שלוש יריעות ברזנט, גלילי יריעות פלסטיק, ערכות היגיינה, דייסות דגנים לתינוקות, בגדים ופריטי מצעים.

מחסור בשמן מנוע ובחלפים

להגבלות על הכנסת פריטים חיוניים – לרבות גנרטורים, שמן מנוע וחלפים לכלי רכב ולמיכון הנדסי לפינוי הריסות – נודעו השלכות מצטברות הולכות ומחמירות על הפעילות ההומניטרית ועל מתן השירותים בעזה. מחסור ממושך בשמן מנוע ובחלפים, שהשלכותיו צומצמו עד עתה באמצעות שימוש מחדש, יצא מכלל שליטה ומערכות חיוניות קורסות כעת.

היכולת התפעולית הולכת ומידרדרת ככל שכלי רכב וגנרטורים מתקלקלים ללא תקנה, וכך נפגעים הניידות ההומניטרית, אספקת החשמל ורצף השירותים. המחסור כבר שיבש חלוקות מזון, הובלת מים במכליות, אמבולנסים, משלוח חומרי לימוד ואת שרשרת האחסון הקרה הרפואית.

נכון ל-21 באפריל, רק 16 מתוך 73 תחנות שאיבת שפכים היו כשירות לפעולה, ועקב כך הוזרמו מדי יום כ-40 אלף מטר מעוקב של שפכים לים, לאזורי מגורים ולמי התהום. יכולת פינוי ההריסות צנחה באופן חד – מכ-25 אלף טונה ביום לכ-5,000 טונה – משום שמיכון הנדסי כבד הוצא מכלל פעולה. ההגבלות פוגעות גם בכלי הרכב המשוריינים המשמשים לתנועת ארגונים הומניטריים בשטח ולמתן מענה חירום, והן מגבירות את הסיכונים הנשקפים לסגל ההומניטרי. המגבלות על גנרטורים פוגעות גם במתקנים חיוניים לבטיחות הסגל, לרבות מרכז פעילויות האבטחה 24/7 בעזה, המנוהל על ידי אגף הבטיחות והאבטחה של האו"ם, וזקוק לאספקת חשמל רציפה לצורכי תקשורת אבטחה ומעקב אחר תקריות.

עיכובים מתמשכים בהתרת הכנסתם של שמן וחלפים עבור גנרטורים עלולים להביא לקריסה מהירה של שירותים חיוניים. תשתית תקשורת עלולה להידרדר עוד יותר ולפגוע בתיאום ההומניטרי, בתקשורת חירום ובסיוע במזומן בהעברות דיגיטליות, לרבות בתפקודם של ספקי שירותים פיננסיים. על מאות גנרטורים, בארות מים, מתקני התפלה, תחנות שאיבה וציי מכליות מאיימת סכנת כשל בלתי הפיך. ללא גישה מיידית לשמן סיכה וחלפים, ההפקה של מים בטוחים לשתייה ושינועם במכליות עלולים להיפסק, הפסקה שתגביר משמעותית את הסכנה למקרי חירום בתחום בריאות הציבור ולהתפרצות מחלות. קומץ הבארות ומערכות ההשקיה החקלאיות שעדיין מתפקדות בסכנת השבתה, והשבתתן עלולה לפגוע בחידוש, השברירי ממילא, של ייצור המזון המקומי.

אספקה המוכנסת אל עזה

בין 21 ל-30 באפריל, על פי נתונים של מנגנון 2720 של האו"ם שהתקבלו בשעה 16:00 ב-30 באפריל, נפרקו במעברי כרם שלום וזיקים כ-21 אלף משטחי סיוע של האו"ם וארגונים שותפים. נתון זה מביא את המספר הכולל של משטחים שנפרקו בין 1 ל-30 באפריל ל-50,300, לעומת כ-47,500 במרס, 54,700 בפברואר ו-58,300 בינואר.

את שיעורי הפריקה הנמוכים יותר במרס ניתן היה לייחס, ברובם, לשיבושים במעברים בקשר להסלמה האזורית, שבמהלכה היו כל המעברים סגורים בין 28 בפברואר ל-2 במרס, ומעבר זיקים בצפון נותר סגור לאיסוף סיוע הומניטרי עד 13 באפריל.

בכל האמור באיסוף, בין 1 ל-30 באפריל הוכנסו לרצועה יותר מ-45,700 משטחי אספקה של האו"ם וארגונים שותפים, שיחולקו לבני אדם הזקוקים לה, בהם 19,200 משטחים בתשעת הימים האחרונים.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שלשכת המסחר בעזה שיתפה עם קבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 20 ל-26 באפריל נאספו בסך הכול 397 מטענים של הסקטור הפרטי שהוכנסו לרצועה. שרשרת האספקה המסחרית עדיין אינה יציבה. כך למשל, ב-24 באפריל לא הוכנסו מטענים מסחריים כלשהם, וב-21 באפריל הוכנס רק מטען אחד – על פי הנתונים לעיל. אי-יציבות זו מצמצמת משמעותית את יכולתם של סוחרים לצפות מראש את יכולת חידוש המלאי. על פי דיווחים, מכלל 397 המטענים המסחריים 172 הכילו מוצרי מזון, 51 הכילו חומרי מחסה ו-17 הכילו פריטי היגיינה, בעוד ש-157 הכילו מוצרים שמסווגו כ"אחרים", לרבות מוצרים לא חיוניים כמו ממרח שוקולד-אגוזים וקפה נמס. אומדנים מצביעים על כך שככל שכמויות נמוכות יותר של מוצרים מסחריים מוכנסות לעזה, כן גדל שיעור הפריטים הלא חיוניים מתוכם – יחס הנובע ככל הנראה משולי רווח גבוהים יותר עבור סיטונאים.

אומדנים של השווקים ככלל מעוררים חששות גוברים ביחס לזמינות, האיכות, המגוון והמחיר בר ההשגה של פריטים שאינם מזון, החיוניים למענים הומניטריים בכל התחומים.

בכל האמור במחירים, תפוחי אדמה, תפוחים ומלפפונים ממשיכים להתייקר, אך מחיריהם של מרבית מוצרי המזון התייצבו או שהם מתחילים לרדת, לאחר שלאחרונה זינקו מחיריהם בזיקה להסלמה האזורית. בפריטים שאינם מזון נצפו מגמות דומות של התייצבות או ירידה הדרגתית במחירים. ואף על פי כן, מחיריהם של מזונות ופריטים שאינם מזון כאחד נותרים מחוץ להישג יד – על פי חישובים, יוקר המחייה הינו 282% מרמתו לפני המלחמה, לצד תנודות מחירים יומיות בשיעור של 10% עד 15%.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לפילוחים נוספים ראו את הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לדיווח מפורט של הפעילויות ההומניטריות האחרונות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

אספקת דלק

בין 22 ל-29 באפריל אפשר המרכז לשירותי מיזמים של האו"ם (UNOPS) את הכנסתם של 730 אלף ליטר סולר אל עזה, וחילק כמעט 835 אלף ליטר (לרבות מתוך מלאי שהוכנס לפני תקופה זו) לתמיכה בפעילויות הומניטריות.

להלן כמה מהקשיים הנלווים להכנסת דלק:

• לעיתים קרובות המידע המשותף בין הרשויות הישראליות, הרשויות המצריות וספקים פרטיים הינו סותר. עקב כך נוצרת אי-בהירות ודרוש זמן לאימות ולהיערכות, מצב הנוגס בחלון הפעולה הצר ממילא במעבר כרם שלום.
• את העיכובים מחריף עוד יותר תהליך ההודעה הדו-שלבי, המצריך הודעה רשמית מהצד הישראלי לצד המצרי לפני שההכנסה מאושרת. תהליכים לא ברורים מוסיפים באופן קבוע שעות אחדות למשכה של כל שיירה, ומגבילים את הגמישות התפעולית.

בתוך עזה, קיבולת אחסון הדלק עדיין מוגבלת מאוד. אף שמרכז האו"ם לשירותי מיזמים זיהה תחנת דלק מתאימה הכוללת קיבולת אחסון מספקת, השימוש בתחנת דלק זו תלוי בקבלת אישור מרשויות ישראליות, ואישור זה תלוי ועומד כבר יותר מחודש. עד שיאושר מקום זה, קיבולת האחסון המוגבלת ממשיכה לכפות סבבים קצרים ולא יעילים של נסיעות לחידוש האספקה, ומגבירה את התלות בגישה יומית דרך מעבר כרם שלום.

מגבלות אחסון אלה פוגעות גם בחלוקה. ללא מקומות מאושרים שבהם ניתן יהיה להכין מראש מלאי דלק בקרבת אזורים שבהם הביקוש גבוה, רשתות החלוקה נותרות רגישות מאוד לעיכובים פעוטים, לגודש בדרכים או לשיבושים בתחנות המתפקדות.

הגדה המערבית

המצב ההומניטרי ברחבי הגדה המערבית ממשיך להידרדר, על רקע של גידול מתמשך באלימות מתנחלים, מבצעים של כוחות ישראליים והגבלות תנועה. כל אלה גורמים לנפגעים, לעקירה, ולנזק לבתים ולתשתית חיונית, ומגבילים עוד יותר את הגישה למקורות מחיה ולשירותים חיוניים, לרבות חינוך. קהילות חלשות ופגיעות – במיוחד בשטח C, בירושלים המזרחית ובמחנות פליטים – חשופות במידה גדלה והולכת לסביבה כופה, המגבירה את סיכונים ההגנה וגורמת לעקירה. ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לתת מענה בדמות סיוע חירום, נוכחות מגינה, תמיכה פסיכו-חברתית ומתן שירותים, לרבות מאמצים לשמר את הגישה לחינוך.

נפגעים ומתקפות מתנחלים

בין 21 ל-27 באפריל ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בעיר שכם, במהלך פשיטה של כוחות ישראליים, ומתנחלים ירו למוות בשלושה פלסטינים, בהם ילד, בשתי תקריות נפרדות באל-מור'ייר ובדיר דיבוואן, שניהם בנפת רמאללה, ופצעו בני אדם אחרים, לרבות ילדים; אחת התקריות התרחשה בקרבת בית ספר בשעות הלימודים. בנוסף, אישה פלסטינית מתה מפצעים שנגרמו לה ב-2023 במהלך מבצע שניהלו כוחות ישראליים במחנה ג'נין. נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים מתחילת שנת 2026 ועד 27 באפריל ל-42, בהם עשרה ילדים ושתי נשים.

ב-29 באפריל, אחרי התקופה הנסקרת, ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים, בהם ילד, בשתי תקריות נפרדות שהתרחשו במהלך שתי פשיטות בנפות רמאללה וחברון.

הכפר אל-מור'ייר שבנפת רמאללה נחשף יותר ויותר למתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים, במיוחד כאלה שמוערך כי באו מהמאחז עדי עד וממאחזים אחרים סביב הכפר, לצד מבצעים מוגברים שמנהלים כוחות ישראליים.

• מאז אמצע 2024, הקמה של שורת מאחזים חדשים בקרבת מקום, לרבות אחד בחלקו הצפון-מזרחי של הכפר, הממוקם בשטח B, הגבירה את הלחצים על הקהילה ופגעה גם בכפרים סמוכים, כמו ח'ירבת אבו פלאח ותורמוסעיא. לחצים אלה העצימו עוד יותר את הסביבה הכופה המאופיינת באלימות חוזרת ונשנית, בהגבלות גישה ובסיכונים למקורות המחיה של פלסטינים – שכולם יחד מפעילים על התושבים לחץ לעזוב את בתיהם וקהילותיהם.
• מאז ינואר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים באל -מור'ייר לפחות ארבע תקריות עקירה הנובעות ממתקפות מתנחלים, שבהן נעקרו בכפייה בסך הכול 113 פלסטינים, בהם 57 ילדים. התקריות הללו כוללות תקרית רחבת היקף באפריל 2024, שהובילה לעקירתם של 86 בני אדם לאחר מתקפת מתנחלים אלימה שבה הוצתו בתי מגורים, כלי רכב ומבנים בשימוש חקלאי, ונגרם הרס נרחב לנכסים ולמקורות מחיה. תקריות שהתרחשו לאחר מכן משקפות עקירה חוזרת ונשנית של משקי בית קטנים של רועים: באוגוסט 2024 נעקרו שני משקי בית המונים עשרה בני אדם, לאחר שמתנחלים הציתו אוהלי מגורים וגרמו נזק למבנים שהוקמו במימון תורמים; בינואר 2025 נעקר משק בית של רועים המונה שבעה בני אדם, לאחר שמתנחלים מלווים בכוחות ישראליים פשטו על האזור, גרמו נזק למחסים ואילצו את המשפחה לעזוב באיומים; ובפברואר 2026 נעקרו בכפייה שני משקי בית של רועים המונים עשרה בני אדם, לאחר שמתנחלים תקפו את המחסים שלהם, גרמו להם נזק והותירו אותם לא ראויים למגורים.
• מאז תחילת 2026 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 17 מתקפות מתנחלים שפגעו באל-מור'ייר – בממוצע חמש תקריות בחודש – נתון המהווה עלייה מתמשכת לעומת ממוצע חודשי של תקרית אחת או שתיים בשלוש השנים שקדמו לכך, ולאחר הסלמה חדה בשנת 2025, שבה תועדו כ-40 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש. תקריות אלה הובילו לנפגעים פלסטינים, לנזק נרחב לרכוש ולהפסדים חקלאיים משמעותיים, לרבות שריפה והשחתה של אדמות מעובדות, עקירת עצי זית והרג של חיות משק. תקריות שלא הובילו לנפגעים או לנזק אינן כלולות במניין זה, אף שמוערך כי גם הן חלק מהסביבה הכופה הגורמת לעקירה.
• מאז 2017 נהרגו באל-מור'ייר 11 פלסטינים, לרבות לפחות שישה בהקשר של מתקפות מתנחלים. ריכוז ההרוגים בתקופות האחרונות בולט במיוחד – לרבות ארבע מתקפות ב-2025 ומאז תחילת 2026 ועד עתה. נתונים אלה משקפים שינוי, לא רק בתדירות התקריות אלא גם בחומרתן.

בין 21 ל-27 באפריל נפצעו לפחות 57 פלסטינים, בהם שבעה ילדים, 37 מהם מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים ו-20 מידי כוחות ישראליים, בעיקר בהקשר של מבצעי חיפוש ופשיטות אחרות שביצעו כוחות ישראליים או מתנחלים. על 70% מהפלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים במהלך מתקפות מתנחלים (26 מתוך 37) דווח בשתי מתקפות, ב-21 וב-27 באפריל, בכפרים בית אמרין וג'אלוד, שניהם בנפת שכם; מתנחלים, שמאמינים כי הם ממאחזים סמוכים, פצעו לפחות 26 פלסטינים, לרבות שלושה ילדים, ונגרם נזק לשבעה בתים ולארבעה כלי רכב לפחות.

במהלך אותה תקופה תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 30 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, נתון המביא את מספרן הכולל של המתקפות מאז תחילת 2026 ליותר מ-700 ביותר מ-200 קהילות, ובממוצע שש תקריות ביום.

גישה לחינוך

מאז ינואר 2023 תיעד כוח המשימה לענייני חינוך דפוס מתמשך של מתקפות מתנחלים הפוגעות בחינוך ברחבי הגדה המערבית, לרבות פשיטות על בתי ספר, השחתה של כיתות לימוד וציוד, הפחדה של תלמידים ומורים, חסימת גישה לבתי ספר, ונזק לתשתית הקשורה לבתי ספר. בעשר מתוך 45 קהילות שנעקרו במלואן בשל מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות והגבלות הגישה הנלוות אליהן היו בתי ספר שננטשו כליל; מתוכם, שמונה הושחתו ושניים נהרסו מאוחר יותר, לאחר שננטשו.

מתקפות אלה פגעו בקהילות בדואים ורועים חלשות ופגיעות מלכתחילה בשטח C, שבתי הספר בן הוקמו כדי לשרת קהילות רחוקות ונידחות. במקרים אחדים שיבשו המתקפות את הלימודים, כפו על בתי הספר להיסגר זמנית, גרמו נזק למבנים שהוקמו במימון תורמים, או תרמו לעקירה של קהילות ופגעו עוד יותר בגישתם של ילדים לחינוך. לאחרונה ציין כוח המשימה לענייני חינוך כי הריסתו, בחודש אפריל, של בית הספר אל-מאלח בקהילת חמאמאת אל-מאלח, באה לאחר חודשים של השחתה, גניבה ומתקפות חוזרות ונשנות, "וחיסלה למעשה כל אפשרות לגישה לחינוך בתוך הקהילה." בית הספר שירת ילדים מהקהילות הבדואיות הסובבות בצפון בקעת הירדן. למידע נוסף על הריסה זו, ראו הדוח מהשבוע הקודם.

בצפון הגדה המערבית, עשרה בתי ספר של אונר"א, מתוך 38 בתי הספר באזור, מתמודדים עם הגבלות גישה. במחנה ג'נין ארבעה מבני בתי ספר של אונר"א אינם נגישים. כתוצאה מכך הועברו כ-1,600 תלמידים באופן זמני למרחבי למידה חלופיים מחוץ למחנה; תלמידים אלה משתתפים בלמידה פנים-אל-פנים שלושה ימים בשבוע, ולומדים מרחוק יום אחד בשבוע, במתכונת שבוע הלימודים בן ארבעת הימים שאונר"א מפעילה כעת בשל אילוצים כספיים. במחנה טול כרם, ארבעה בתי ספר של אונר"א נגישים ולומדים בהם 2,300 תלמידים משישה בתי ספר במחנות טול כרם ונור שמס; תלמידים אלה משתתפים בשיעורים פנים-אל-פנים ארבעה ימים בשבוע. בנוסף, 350 תלמידים משני המחנות הועברו זמנית למרחבי למידה חלופיים, שבהם הם לומדים במערכת לימודים היברידית של שלושה ימי לימוד פנים-אל-פנים ויום אחד של למידה מרחוק. במחנה נור שמס, שני מבני בתי ספר של אונר"א אינם נגישים. בירושלים המזרחית, שישה בתי ספר של אונר"א נותרים סגורים, סגירה הפוגעת בכ-800 תלמידים, שהועברו לבתי ספר אחרים הזמינים בסביבתם.

בדרום נפת חברון, בקהילה הבדואית אום אל-ח'יר, הפגינו ב-20 באפריל תלמידים לאחר שב-13 באפריל חסמו מתנחלים את דרך הגישה הראשית לבית הספר המקומי בגדר מתכת, והותירו רק דרך חלופית לא בטיחותית העוברת בקרבת מאחז. כשהתלמידים והמשפחות ניסו להגיע לבית הספר, לאחר חסימת הדרך הראשית, כוחות ישראליים שליוו מתנחלים ירו לעברם רימוני גז מדמיע, ו-55 תלמידים, בהם 23 תלמידות, נפגעו משאיפת גז מדמיע ומתסמיני מצוקה חריפה; אף אחד מהם לא הופנה לקבלת טיפול רפואי. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, התקרית מדגישה את חשיפתם של ילדים לשימוש בכוח ליד בתי ספר ואת הסיכונים המתמשכים לגישה הבטוחה לחינוך. במענה על כך סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך תמיכה מתואמת לילדים שנפגעו, לרבות שירותים פסיכו-חברתיים, וכן החל מתן סיוע במזומן עבור תחבורה, שיימשך עד לסוף שנת הלימודים, לצד חלוקה של ערכות פנאי, חומרי כתיבה וילקוטים.

כן מדווח כוח המשימה לענייני חינוך כי קודם להריסתו של בית הספר אל-מאלח היו צווי הריסה תלויים ועומדים נגד 85 בתי ספר ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, המשרתים יחד יותר מ-13 אלף תלמידים. כוח המשימה מזהיר שהתקריות החוזרות ונשנות הפוגעות בחינוך, יחד עם הסביבה הכופה שיוצרות אלימות המתנחלים והגבלות הגישה, מגבירות את סיכוני ההגנה המאיימים על ילדים ומחנכים, ושוחקות עוד יותר את הגישה לחינוך בקהילות הנפגעות. במסגרת הטיפול בזעזועים המתהווים הללו ובצרכים נוספים הקיימים זה מכבר, ארגונים שותפים ממשיכים לספק תמיכה פסיכו-חברתית, שיקום של מתקנים שנפגעו היכן שניתן, סיוע משפטי, סיוע בתחבורה, אספקה, הוראה מתקנת ושיעורי השלמה, מרחבי למידה זמניים, תמיכה ונוכחות מגינה בקהילה היכן שהדבר אפשרי, כל זאת על מנת לסייע לשמר את גישתם של ילדים לחינוך בטוח.

עקירה

בין 21 ל-27 באפריל נהרסו שישה מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו מבנה המשמש למחיה בשטח C וחמישה מבנים בירושלים המזרחית. שלושה מהמבני בירושלים המזרחית נהרסו על ידי בעליהם, והריסתם הובילה לעקירתם של 18 בני אדם, עשרה מהם ילדים.

ב-23 באפריל מסרו הרשויות הודעות פינוי סופיות, עד 17 במאי, לשבע משפחות פלסטיניות נוספות באזור בטן אל-הווא בסילוואן שבירושלים המזרחית, כדי לפנות את הבניין למתנחלים שישתלטו עליו. ההודעת מציבות 42 בני אדם, בהם 21 ילדים, בסכנת עקירה מיידית. 17 משפחות המונות 77 בני אדם, בהם 30 ילדים, פונו בכפייה מבתיהן בבטן אל-הווא מאז תחילת השנה, כדי לאפשר לעטרת כהנים, עמותת מתנחלים שבתי משפט ישראליים קיבלו את תביעות הבעלות שלה, להשתלט על הנכסים.

מתחילת 2026 ועד ל-27 באפריל נהרסו בירושלים המזרחית 98 מבנים, הריסות שהביאו לעקירתם של יותר מ-230 בני אדם, בהם כמאה ילדים, לעומת 63 מבנים שנהרסו באותה תקופה בשנת 2025, ואשר הריסתם הובילה לעקירתם של 178 בני אדם, בהם כ-90 ילדים. מכלל 98 המבנים שנהרסו ב-2026, 55 היו בתי מגורים, כמחצית מכלל המבנים (53) נהרסו על ידי בעליהם, וכרבע מהם נהרסו באזור סילוואן.

בשנת 2026 נעקרו ברחבי הגדה המערבית יותר מ-620 פלסטינים בעקבות הריסות בגין היעדר היתרי בנייה, בממוצע 160 בני אדם שנעקרו מדי חודש. נתון זה גבוה יותר מכל ממוצע חודשי שנתי שתועד מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד עקירה ב-2009, והוא כפול מממוצע העקירה החודשי בהקשר זה בשנת 2022 (77 בני אדם) – ראו תרשים. ב-2025 נרשמה רמת העקירה השנייה בגודלה, ומאז 2022 נצפתה מגמת עלייה ברורה בעקירה. בתיהם של העקורים נהרסו בעיקר בשטח C ובירושלים המזרחית, במקומות שבהם משטר התכנון והאיזור הישראלי כופה הגבלות קשות על הבנייה הפלסטינית.

ההשלכות ההומניטריות של פשיטות ומבצעים אחרים

בין 21 ל-27 באפריל תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות מאה פשיטות, וכן מבצעי חיפוש ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, שהיו מלווים במעצרים המוניים, בפינויים זמנים מבתי מגורים, ובהגבלות תנועה, לרבות בנפות ירושלים ושכם.

בצפון הגדה המערבית, מבצעים שנוהלו בשורה של קהילות הובילו לפציעתם של לפחות שלושה פלסטינים מתחמשת חיה, וכן למעצרים. כל אלה גרמו לשיבושים נרחבים בחיי היום יום ובגישה לשירותים בסיסיים. ב-22 באפריל, בשטחים צמודים למחנה הפליטים ג'נין, המוגדר כשטח צבאי סגור מינואר 2025 ועד עתה, הזהירו כוחות ישראליים שעד 20 בניינים עלולים להיות מפונים אם הניסיונות להגיע למחנה יימשכו. בכפרים מאדמא ודומא, בנפת שכם, כללו המבצעים סגרים נרחבים שנמשכו יותר מ-30 שעות, אטימת כניסות, חסימת כבישי גישה מרכזיים בתלוליות עפר, וסגירה כפויה של חנויות ומאפיות, לצד פשיטות על בתים ומעצרים.

בנפת ירושלים, ב-27 באפריל, ניהלו כוחות ישראליים פשיטה בת 18 שעות בשלושה אזורים בעברה הפלסטיני של גדר ההפרדה – מחנה קלנדיה, כפר עקב וא-ראם. המבצע כלל חיפושים נרחבים מבית אל בית, שבמהלכם פשטו הכוחות על לפחות 120 בתים, הפכו אותם וגרמו נזק משמעותי לדלתול, לריהוט ולחפצים אישיים, לצד מעצרים, הגבלות תנועה, תקיפות, הכאות ופציעות. כוחות ישראליים פינו בכפייה כמאה פלסטינים משלושה בנייני מגורים שכלל 21 יחידות דיור במחנה קלנדיה; המפונים נעקרו זמנית כל עוד הבניינים שימשו עמדות צבאיות. לפחות 60 פלסטינים נעצרו, בהם כ-30 בני אדם במחנה קלנדיה שהותקפו, הוכו ונחקרו. ולפחות 30 בני אדם בא-ראם, שנכבלו באזיקים, נעצרו ועל פי דיווחים סבלו מיחס משפיל. המבצע גרם לשיבושים קשים בחיי היום יום, אילץ מרפאות ובתי ספר להיסגר, במקביל מנעו כוחות ישרקאליים גישת עיתונאים ואמבולנסים וגירשו אותם מהאזור, ובכך הגבילו כיסוי עיתונאי ומתן מענה חירום רפואי.

לנתונים מרכזיים ולחלוקה לקטגוריות נוספות של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למרס 2026, יש לפנות לתמונת מצב של הגדה המערבית - מרס 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים

מימון

מקור: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

נספחים

---

** שתי כוכביות פירושן שנתון, משפט או פסקה מסוימים תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.