פורסם ב־ 13 דצמבר 2016
 במסגרת  

ההגבלות המחמירות והולכות על הכנסת חומרי בניין מעכבות את השלמתם של מיזמי דיור בעזה

הגבלות נוספות שהטילה ישראל מאפריל 2016 על הכנסת חומרי בניין לרצועת עזה האטו את קצב שיקומם של בתים שנהרסו או ניזוקו במהלך העימות בשנת 2014, והן מאריכות את משך פגיעותן של יותר מ־10 אלף המשפחות שנותרו עדיין עקורות.

המחסן הריק של בית חרושת למלט במזרח העיר עזה, נובמבר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בין 3 באפריל ל־22 במאי 2016 השעתה ישראל יבוא מלט למגזר הפרטי, בעקבות ההסטה לכאורה של מלט מהמוטבים וגילויה של מנהרה מעזה לשטח ישראל. אף שיבוא המלט התחדש, מספר המשאיות המוכנסות באמצעות המנגנון לשיקום עזה הוגבל לתשעים ביום. לפני אפריל 2016 הוכנסו משאיות במספרים משתנים, שהגיעו עד 120 ביום.[i]

נכון לעכשיו הצטבר בעזה ביקוש ל־577 אלף טון מלט. אומדן זה מבוסס רק על מוטבים מאושרים ואינו כולל מקרים שיאושרו בעתיד. על סמך מלאי עכשווי וקצב יבוא המלט (כ־65 אלף טון בחודש), יידרשו תשעה חודשים להדביק פיגור זה. אם הביקוש למלט נוסף יימשך בשיעור זהה לשיעורו בשנת 2016, יידרשו יותר מתשע שנים עד שההיצע ידביק את הביקוש. לצורכי בנייה ותיקון של דיור בלבד אושרו, נכון לעכשיו, 33 אלף משפחות לרכישת מלט באמצעות המנגנון לשיקום עזה, אבל רק 4% מהמלט שלו הן זקוקות זמין כרגע.

מלט המוכנס דרך מעבר כרם שלום (באלפי טון)

עד נובמבר 2016 נבנו מחדש 39% מ־17,800 יחידות הדיור שנהרסו או ניזוקו קשות בסכסוך בשנת 2014.[ii] מבין 11 אלף הבתים שנהרסו כליל הושלמו רק 16%, 26% נוספים מצויים בבנייה, ו־36% לא קיבלו כל מימון.[iii] בשל קצב השיקום האיטי, 10,248 משפחות, המונות כ־53,300 עקורים פנימיים, נותרות עקורות. צפיפות יתר, היעדר פרטיות, חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים, אי־ודאות מתמדת ביחס לעתיד ותנאים לא יציבים הם כמה מהקשיים שעימם מתמודדים עקורים חלשים ופגיעים אלה.[iv] פערי מימון מאיימים לשים קץ לסיוע שסוכנויות הומניטריות מושיטות כרגע לעקורים המתגוררים בדיור שכור, שהם מרבית העקורים. נכון ל־7 בנובמבר עדיין המתינו כ־6,500 משפחות פליטים עקורות וזכאיות לסיוע לקבל מסוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) סיוע במזומן למחסה זמני עבור הרבעון הרביעי של 2016. כ־300 משפחות (1,560 עקורים) מתגוררות בקרוואנים מתפוררים שמצבם הולך ומידרדר ומתמודדות עם שורה של חששות בתחום ההגנה.[v]

התקדמות בשיקום 17,800 הבתים שנהרסו או ניזוקו קשות במהלך העימות ב־2014

המנגנון לשיקום עזה וזרימת החומרים ה"דו־שימושיים"

במסגרת המצור שהוטל לאחר השתלטות חמאס על עזה ב־2007, הטילה ישראל – בנימוק של שיקולים ביטחוניים – הגבלות משמעותיות על יבוא סחורות לרצועת עזה. מאז 2010 אסרו הגבלות אלה בעיקר הכנסת חומרים הנחשבים בעיני ישראל "דו־שימושיים", לשימוש אזרחי וצבאי.[vi] רשימת הפריטים האסורים כוללת חומרי בניין בסיסיים כמו מלט, חצץ ומוטות פלדה, וכן ציוד חיוני למתן שירותים בסיסיים.

בעקבות הסכסוך ב־2014 הסכימו ישראל ומדינת פלסטין, בתיווך האו״ם, להקים את המנגנון לשיקום עזה, מנגנון זמני שיאפשר הכנסה בפיקוח של חומרי בניין לשיקום הנזק הנרחב בעזה. מאז הסירו הרשויות הישראליות כמה חומרים מרכזיים (חצץ למשל) מרשימת החומרים המוגבלים, אבל הוסיפו חומרים אחרים, כגון עץ, בנימוק שארגונים חמושים פלסטיניים השתמשו בהם לכאורה לבניית מנהרות אל תוך שטח ישראל.

מאז הקמתו אפשר המנגנון לשיקום עזה יבוא חומרי בניין בהיקף של 1.65 מיליון טון, כולל מיליון טון מלט. בהשוואה ל־250 אלף טון מלט בסך הכול שהכנסתו הותרה בין 2010 ל־2014,[vii] הודות למנגנון לשיקום עזה גדלה זרימת החומרים פי שמונה.[viii] ההקצאות של המנגנון לשיקום עזה מאורגנות סביב ארבעה סוגים של פעילות בניין, או "הליכי העברה". אלה המיועדים לתשתית ולמיזמים רחבי היקף (הליך ההעברה לצורכי מיזמים); למוטבים פרטניים הרוצים לתקן, לשקם או לבנות בתים חדשים במקום אלה שנהרסו ב־2014 (הליכי ההעברה לצורכי מחסה ומגורים); או להשלמת בנייה של נכסים שבנייתם החלה לפני 2014 (הליך ההעברה לצורכי גימור).[ix]

* מאמר זה מבוסס על מידע שסיפקו משרד המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון וכוח המשימה לענייני מחסה.


[i] למרות הגבלות אלה, ב־2016 היה נפח היבוא הגדול ביותר מאז הטלת המצור ב־2007.

[ii] 17,800 יחידות הדיור שנמצאו לא ראויות למגורים כללו 11 אלף יחידות שנהרסו כליל ו־6,800 יחידות נוספות שניזוקו קשות.

[iii] שיקומן של יחידות דיור שנהרסו כליל החל רק ביוני 2015, עשרה חודשים אחרי הפסקת האש, בשל מחלוקת בין ישראל לרשות הפלסטינית סביב כמות חומרי הבניין הדרושים לשיקומן של יחידות אלה.

[iv]  ראו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, "עזה, עקורים פנימיים", אפריל 2016.

[vi] בין 2007 ל־2010 מנעה ישראל את הכנסתה של כל אספקה שהיא מלבד מזון וטובין רפואיים, ורשימה מוגבלת של חומרים חיוניים אחרים.

[vii] ראו גישה, כאן.

[viii] בין 2010 ל־2013 הוכנסה לעזה מדי חודש דרך המנהרות כמות המקבילה ל־5,000 עד 6,000 מטעני אספקה, שלפחות מחציתה הייתה חומרי בניין – כ־90 אלף טון בחודש.

[ix] בנוהל ההעברה לצורכי מחסה רכשו עד עתה 102 אלף משקי בית חומרים לתיקון בתיהם. כתוצאה מכך, עבודות התיקונים של 65% מבין 153,200 הבתים שניזוקו חלקית ב־2014 הושלמו או שהן מתבצעות כעת. 4,400 משקי בית רכשו עד עתה חומרים לשיקומם של בתים שנהרסו, ו־6,400 משקי בית נוספים רכשו חומרים לבניית בתים חדשים. שיקומם של 40% מ־11 אלף הבתים שנהרסו כליל ב־2014 הושלם או מתבצע כעת. בנוהל ההעברה לצורכי מיזמים, המאפשר מיזמי תשתית כגון כבישים, בתי חולים, בתי ספר, מתחמי מגורים גדולים, מתקני מים ועסקים חדשים, נוצרו במסגרת המנגנון לשיקום עזה יותר מ-1,100 מיזמים, 57% מהם מיזמים של המגזר הפרטי. נכון לעכשיו הושלמו 182 מיזמים, 476 פעילים ומאה נוספים אושרו במלואם.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית