פורסם ביום 9 נובמבר 2016

ירחון מעקב הומניטרי | אוקטובר 2016

אתר קרוואנים בבית חנון, אוקטובר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים
אתר קרוואנים בבית חנון, אוקטובר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תביעות לפינוי תלויות ועומדות נגד 180 משקי בית פלסטיניים בירושלים המזרחית ומעמידות 818 פלסטינים בסכנת עקירה. בשנת 2016 הרסה ישראל או החרימה 986 מבנים פלסטיניים בגדה המערבית, הנתון הגבוה ביותר מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד זאת, בשנת 2009. שנתיים מאז מעשי האיבה ב־2014, כ־4,500 עקורים פנימיים בעזה עדיין מתגוררים בקרוואנים רעועים, כשהם חשופים לתנאי מזג אוויר קיצוניים. אלפי משקי בית ברחבי רצועת עזה אינם מחוברים לרשת הביוב, מצב המעורר חששות תברואתיים קשים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית

במסמך זה

אתר קרוואנים בבית חנון, אוקטובר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

ב־19 באוקטובר תדרך המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנב, את מועצת הביטחון בדבר הקשיים החמורים הניצבים בפני מאמצי השיקום בעזה לאחר מעשי האיבה ב־2014: "בשבוע שעבר נסעתי לעזה, שם ראיתי מחסנים ריקים מחומרי בניין... בשל ההגבלות על היבוא. מאז מרס לא אושרו שום מיזמי בנייה למגורים. בימים האחרונים ביטלה ישראל את האישור לכשמונים מיזמים, שחלקם כבר החלו. ראיתי מבני מגורים בנויים למחצה. פגשתי במשפחות שלא קיבלו מלט זה חודשים אף שהמיזמים שלהן אושרו לבנייה. שמעתי ממי שניסו למצוא את דרכם – לשווא ובלא שיזכו למענה – בסבך הכללים החולשים על יבוא חומרים הנחשבים 'דו־שימושיים'".

משפחת מתנחלים יוצאת מפתחו של נכס שפלסטינים פונו ממנו בירושלים המזרחית, זמן קצר אחרי שהשתלטה עליו ב־15 בספטמבר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בספטמבר ובאוקטובר 2016, הרשויות הישראליות החרימו, הרסו או אילצו פלסטינים להרוס 155 מבנים ברחבי הגדה המערבית, הריסות שגרמו לעקירתם של כ־240 בני אדם, מחציתם ילדים, ופגעו באופנים אחרים ב־350 בני אדם נוספים. כל התקריות מלבד שתיים התרחשו בנימוק שהמבנים נבנו ללא היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם. אף שהמספר הממוצע של המבנים שנבחרו להריסה בחודשיים האחרונים נמוך ב־25% מהממוצע החודשי בשמונת החודשים הקודמים (ינואר־אוגוסט), הנתון המצטבר מאז תחילת 2016 גבוה ביותר מ־80% מאשר בכל שנת 2015, והוא הגבוה ביותר מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד הריסות, ב־2009.

נשים בתל אל־חימה 15 ימים אחרי ביצוע ההריסה / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

בסוף אוקטובר, חודש אחרי ביצוע הריסות בקהילת הרועים ח׳רבת תל אל־חימה שבצפון בקעת הירדן, עדיין חיו המשפחות העקורות בתנאים לא ודאיים, כשהן מדווחות על הטרדות שוטפות מצד הצבא הישראלי ומתנחלים, וכאשר המרחב למתן הסיוע ההומניטרי שהן כה זקוקות לו מוגבל.

בריכת עין פרעה: סוכה ודגלים שהציבו במקום מתנחלים בחג סוכות, אוקטובר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

המעיין הטבעי עין פרעה, מהגדולים במעיינות שבמערב נפת חברון, הוא מקור המים היחידי עבור קהילת רועים שעברה להתגורר בקרבת המעיין לפני כ־30 שנה וכעת קרויה על שמו. הקהילה מונה כ־11 משקי בית ובהם כשמונים בני אדם בסך הכול, כולם פליטים רשומים. המעיין מספק להם מים הן לצריכה ביתית והן להשקיית עדריהם – מקור המחיה העיקרי שלהם. בעל האדמה שבה נמצא המעיין, תושב העיירה הסמוכה דורא, משתמש גם הוא במים להשקיית האדמה בקרבתו, שעליה הוא מגדל ירקות וגידולים עונתיים. בימי קיץ חמים ועתות של מחסור במים הוא גם שואב מים מהמאגר התת־קרקעי ומוכר אותם למשפחות בדורא.

אתר הקרוואנים בבית חנון, אוקטובר 2016 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

בעזה, כ־60 אלף בני אדם עדיין עקורים לאחר שאיבדו את בתיהם בהסלמה במעשי האיבה ב־2014. מיעוטם ממשיכים להתגורר בתנאי דיור פגיעים ורעועים. כוח המשימה לענייני מחסה זיהה כ־900 משפחות (כ־4,500 בני אדם) החיות בקרוואנים המוצבים באתרי עקירה זמניים, כשהן חשופות במיוחד לתנאי מזג אוויר קיצוניים, עובדה המעוררת חשש לקראת בוא החורף.

עובד עירייה משתמש בעגלה רתומה לחמור כדי לאסוף אשפה בעזה, אוקטובר 2016

הסכסוך הפוליטי בן עשר השנים בין חמאס ברצועת עזה לרשות הפלסטינית בגדה המערבית, בצד המצור שמטילה ישראל ופרצי מעשי איבה חוזרים ונשנים, ממשיכים לגרום לשיבושים קשים במתן שירותים בסיסיים בעזה, לרבות השירותים שמספקות 25 העיריות ברצועה. עיריות אלה מתמודדות עם קשיים כבדים בעמידה במחויבויותיהן כלפי אוכלוסייה שגודלה מתקרב לשני מיליון, הדחוסה באחד האזורים היותר צפופים ומוגבלים בעולם.