דוח מצב הומניטרי | 31 ביולי 2026

דגשים עיקריים

• בעזה, חלה הקלה בחוסר הביטחון התזונתי, אך הצרכים נותרו גבוהים, וירידה בסיוע מאז פברואר 2026 עלולה לשחוק את ההישגים, כך על פי הניתוח האחרון של ועדת סקירת הרעב לסיווג שלב הביטחון התזונתי לפי מדד IPC.
• אלימות מבוססת מגדר נמצאת במגמת עלייה: בין ינואר-מרץ לאפריל-יוני 2026 עלה מספר המקרים המדווחים ב-27%, כך על פי ארגון האוכלוסין של האו"ם.
• מחסור באינסולין, חומרים לצנתור לבבי, ציוד המו-דיאליזה וציוד קריטי לאבחון וניטור מעכב את הטיפול במחלות לא מידבקות בעזה.
• בגדה המערבית, שמונה פלסטינים, כולל ילד אחד, ושני אנשי כוחות ישראליים נהרגו בשכם, ג'נין וירושלים המזרחית; יולי 2026 השתווה למרץ 2026 כחודש הקטלני ביותר עבור פלסטינים בתקריות בהן היו מעורבים מתנחלים מאז אוקטובר 2023.
• בתוך שבוע בלבד, התקפות מתנחלים ישראלים גרמו לעקירתן של לפחות 20 משפחות פלסטיניות ונזק לבתים, כלי רכב ונכסים המשמשים לפרנסה; למעלה מ-40 התקפות של מתנחלים גרמו לנפגעים או נזק לרכוש.
• כוחות ישראליים ונציגי הרשויות ישראליות נכנסו למרכז ההכשרה קלנדיה של האו"ם בירושלים המזרחית בפעם השנייה בפחות מחודש, שיבשו את הפעילויות החינוכית בו והפרו את החסינות המוקנית למתקן מכוח זיקתו לאו"ם.

סקירה כללית

אלימות מוגברת ופעולות צבאיות ישראליות ממשיכות לגרום לאבדות אזרחיות, הרס רכוש ועקירת תושבים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. בנוסף להגבלות גישה חמורות, פרקטיקות אלה פוגעות עוד יותר ביכולתם של אנשים להגיע בבטחה למקומות עבודה ולשירותים חיוניים, בעוד הצורך בסיוע הומניטרי נותר רב וחריף. ברצועת עזה, תקיפות אוויריות, הפגזות ותקיפות אחרות במהלך השבוע האחרון גרמו, על פי דיווחים, להרג אזרחים, כולל ילדים קטנים. בגדה המערבית, סדרה של תקריות קטלניות ודפוס מחמיר של אלימות מתנחלים גרמו לכך שיולי השתווה למרץ 2026 כחודש הקטלני ביותר עבור פלסטינים בהקשר של מתקפות מתנחלים מאז אוקטובר 2023. הריסות, אלימות מתנחלים והגבלות גישה נלוות גרמו לעקירתם של 17 בני אדם ביום בממוצע, ביניהם שמונה ילדים, בשנת 2026 – כפליים הממוצע היומי בשלוש השנים הקודמות.

רצועת עזה

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 20 ל-26 ביולי, אלא אם צוין אחרת.

המצב ההומניטרי בעזה נותר בכי רע. פעולות צבאיות מתמשכות ליד מה שמכונה "הקו הצהוב", בנוסף לתקיפות שדווח עליהן במקומות אחרים ברצועה, משבשות יותר ויותר את חיי האזרחים, פוגעות במחסים, גורמות לעקירה מחדש ומגבילות את הגישה לשירותים מצילי חיים. במקביל, 67% מהאוכלוסייה ממשיכה להתמודד עם רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף, וההישגים השבריריים שהושגו מאז ההכרזה על הפסקת האש באוקטובר 2025 עלולים להישחק במהירות בשל ירידה בהיקף הסיוע נוכח קשיי מימון גוברים.

מחסור באספקה רפואית חיונית ממשיך לפגוע בשירותים רפואיים למחלות לא מידבקות, בעוד היקפן של מחלות זיהומיות נותר גבוה עקב צפיפות באתרי עקירה ותנאי מים, היגיינה ותברואה ירודים. על רקע זה, סיכוני הגנה נמצאים במגמת עלייה, כאשר נשים, ילדים וילדות וקבוצות פגיעות אחרות נפגעים מגילויי אלימות באופן לא פרופורציונלי; נצפתה עלייה ניכרת בדיווחים על אלימות מבוססת מגדר. במקביל, מחסור באספקה בסיסית כמו גז בישול ותאורה סולרית מגביר את הפגיעה ביכולת לספק את צורכיהם הבסיסיים ביותר של התושבים.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, בין 22 ל-29 ביולי, נהרגו 30 פלסטינים, לרבות מי שמתו מפצעיהם וגופותיהם חולצו מבין ההריסות, ו-134 בני אדם נפצעו. נתונים אלה מביאים את מספר הנפגעים הכולל שמשרד הבריאות דווח עליהם מאז ההכרזה על הסכם הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025 ל-1,209 הרוגים ו-3,943 פצועים.

אזרחים ממשיכים להתמודד עם סיכונים ביטחוניים משמעותיים ברחבי עזה, כאשר אירועים במהלך התקופה הנסקרת פגעו הן בקהילות והן בנקודות אספקת שירותים. באזורים בצפון עזה, כולל בית להיא וג'באליה, פעולות צבאיות ישראליות מתמשכות המשיכו לשבש קשות את חייהם של התושבים. תנועת כוחות צבא קדימה ואחור מקוויהם נצפתה מספר פעמים במהלך השבוע, בעוד תקיפות והפגזות בקרבת מקום פגעו במחסים ואילצו משפחות שנפגעו לשנות באופן זמני את מקום מגוריהן בשטחי אתרי עקירה.

ב-25 ביולי, 13 משפחות נעקרו זמנית מאתר אל-עטאטרה בבית לאהיה, בעוד בג'באליה, 25 משפחות באתר מיסר 16 נאלצו לעזוב את מקום מגוריהן ולעקור למקום חדש בתוך אתר העקירה בעקבות נזק שנגרם למחסים שבהם שהו. באתר רחמא ביינהום במרכז מחנה ג'באליה, כ-137 משפחות חיפשו מקלט זמני אצל קרובי משפחה וחברים או בשטחים פתוחים. תקריות נוספות באתר זאד אל-ח'יר ובאתר סומד בנמל עזה הביאו לעקירה פנימית זמנית של תשע משפחות בתוך האתרים. בכל המיקומים, משקי הבית שנפגעו חזרו בדרך כלל לאתרי העקירה שלהם תוך יומיים-שלושה לאחר שהשותפים ההומניטריים סיפקו להם אוהלים חלופיים וחומרי מחסה.

ברחבי רצועת עזה, ילדים עדיין חשופים לסיכוני הגנה חמורים, כולל פעולות איבה, ירי תועה, נפלי תחמושת, תנאי מחסה, מים, תברואה והיגיינה לא בטוחים, התפרצויות מחלות, הפרדת משפחות, נשירה מבתי ספר, עבודת ילדים, נישואים מוקדמים, הזנחה, אלימות וסיכונים מוגברים לאלימות מגדרית וניצול מיני והתעללות בנערות מתבגרות. תנאי אתר לא בטוחים – כולל מקלטים פגומים, תאורה לקויה, בורות פתוחים, דליפת ביוב, צפיפות ומחסור במים – ממשיכים להגביל את הגישה הבטוחה לשירותים ולהגביר את סיכוני ההגנה.

בשיחות שניהלו לאחרונה שותפים העוסקים בניהול אתרים עם ילדים ב-24 אתרי עקירה שבהם מתגוררות יותר מ-11,300 משפחות (מעל 54,600 איש) עלתה השפעת התאורה הלקויה על ילדים. המשתתפים אמרו כי המחסור בתאורה פוגע בבטיחותם כאשר הם משתמשים במתקני תברואה בלילה, מגביל את יכולתם ללמוד ותורם לחששות מוגברים להגנה בסביבות עקירה צפופות.

בין 19 ל-25 ביולי, על פי כוח המשימה לענייני בריאות, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ממשיכים לעמוד בראש רשימת הדיווח, והסתכמו ב-43.2% מכלל המחלות המידבקות, ואחריהן שלשול מימי חריף (22%). הדבר מדגיש את הסיכונים המתמשכים הנובעים מצפיפות ותנאי מחסה, מים, תברואה והיגיינה לא ראויים. מחלות עור המשיכו להוות חלק משמעותי, כאשר זיהומים אקטופרזיטיים מהווים 18.9% מהמקרים. מסתמנת עלייה במחלת האימפטיגו (10.8%) וירידה באבעבועות רוח (4.9%).

בינתיים, יכולתה של הקהילה ההומניטרית לתת מענה וסיוע נותרה מוגבלת בשל הגבלות המוטלות על ידי ישראל על גישה לתוך עזה ובתוכה, כמו גם על ידי מחסור במימון.

כמו כן, נמשכים ניסיונות מצד הרשויות בפועל לבדוק מחסנים הומניטריים לאיתור פריטים שהוברחו לכאורה, אם כי בקצב איטי יותר בהשוואה לתקופות קודמות. בין 6 ל-26 ביולי, תועדו על ידי האו"ם שמונה מקרים שבהם אנשים שזיהוו את עצמם כסוכנים של הרשויות בפועל ערכו חיפושים במחסנים הומניטריים, תוך שיבוש הפעולות ההומניטריות והפרת חסינותם של מתקני האו"ם. סחורות מוברחות לכאורה לא נמצאו.

הישגים שבריריים בתחום הביטחון התזונתי

ב-23 ביולי, פרסמה ועדת סקירת הרעב לסיווג שלב הביטחון התזונתי לפי מדד IPC את ממצאי הניתוח האחרון שלה בדבר חוסר ביטחון תזונתי חריף ותת-תזונה חריפה ברצועת עזה. הניתוח מצביע על כך שהגדלת הסיוע ההומניטרי, שהתאפשרה על ידי גישה משופרת והפחתת עוצמת הסכסוך בעקבות ההכרזה על הפסקת אש באוקטובר 2025, הביאה לשיפורים בביטחון התזונתי ובתנאי התזונה ברחבי עזה. עם זאת, הצרכים נותרו גבוהים וההישגים האחרונים שבריריים ביותר.

בתקופה שבין אמצע אפריל ל-30 ביוני 2026, למעלה מ-1.2 מיליון בני אדם (59% מהאוכלוסייה) המשיכו להתמודד עם מצב משברי (שלב 3 במדד IPC) או גרוע יותר של חוסר ביטחון תזונתי, כולל 212 אלף בני אדם במצב חירום (שלב 4 במדד IPC) ואפס בני אדם במצב קטסטרופלי (שלב 5 במדד IPC).

במבט קדימה, ועדת IPC צופה הידרדרות מחודשת במצב הביטחון התזונתי בין יולי לדצמבר 2026, כאשר מספר האנשים המתמודדים עם מצב משברי או גרוע מזה צפוי לעלות ל-1.4 מיליון (67% מהאוכלוסייה). הדו"ח מציין כי היקף הסיוע כבר ירד מאז פברואר 2026, וכי צפויים קיצוצים נוספים עקב קשיי מימון וחוסר ודאות בנוגע לחידוש היתרי פעולה ל-37 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. על פי ה-IPC, עקירה מתמשכת של אוכלוסייה בעזה באזור שגבולותיו הולכים ומצטמצמים, הרחבתם של האזורים הצבאיים, תנאי בריאות, מים, היגיינה ותברואה קשים, וגישה לא יציבה לאספקה הומניטרית ומסחרית, כל הגורמים הללו המתרחשים במקביל עלולים לגרום במהירות להידרדרות חדה בביטחון התזונתי ובתנאי התזונה, שכן מקורות המחיה קרסו והתושבים מיצו את מנגנוני ההתמודדות שלהם.

בחזית התזונה, בעוד תת-תזונה חריפה – במיוחד בקרב ילדים – ירדה בצורה משמעותית, הודות להרחבה ניכרת של תוכניות תזונה, ה-IPC צופה כי כ-74,200 ילדים בגילאי 6-59 חודשים ו-24,600 נשים הרות ומיניקות ימשיכו להזדקק לטיפול עד אפריל 2027.

על פי הדוח האחרון של ועדת המעקב הפלסטינית של תכנית המזון העולמית, מחירי המזון בעזה המשיכו לרדת במהלך חודש יוני ובמחצית הראשונה של חודש יולי, במיוחד מחיריהם של פירות וירקות טריים, בעוד מחירי קמח החיטה נותרו יציבים. צריכת המזון ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהרמות שנרשמו לפני אוקטובר 2023, במיוחד בכל הנוגע למזונות עשירים בחלבון כמו בשר וביצים (הנצרכים בממוצע רק פעם בשבוע), פירות (הנצרכים בממוצע חצי יום בשבוע) וירקות (הנצרכים בממוצע פעמיים בשבוע), כך על פי ממצאי תוכנית המזון העולמית.

תוכנית המזון העולמית מציינת כי אף שהכנסת האספקה המסחרית וההומניטרית המשיכה לעלות ביוני ויולי, בהשוואה לרמות הנמוכות שנצפו במרץ ובאפריל, במהלך ההסלמה האזורית, הגישה לשוק הוחמרה מעט ביולי, כאשר 77% ממשקי הבית שנסקרו דיווחו על קשיים בגישה לשווקים בעיקר עקב מחסור במזומן וחוסר זמינות של מוצרי מזון בסיסיים, בהשוואה ל-67% במאי. אספקת גז לבישול נותרה מוגבלת ביותר, כאשר כ-73% ממשקי הבית שנסקרו על ידי התוכנית דיווחו כי הסתמכו על שריפת פסולת כחלופה לגז לבישול ביולי.

עלייה באלימות מבוססת מגדר

נשים ונערות בעזה ממשיכות להתמודד עם סיכונים גוברים והולכים של אלימות מבוססת מגדר, עם השלכות הרסניות על ביטחונן הפיזי ורווחתן הנפשית, כולל הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון והתאבדות, כולל סכנה לחייהן – כך על פי קרן האוכלוסין של האו"ם, המובילה את המענה לאלימות מבוססת מגדר תחת כוח המשימה לענייני ההגנה. באפריל-יוני 2026, אירועי אלימות מבוססת מגדר המדווחים עלו ב-27% בהשוואה לינואר-מרץ 2026.

לדברי הקרן, הדבר משקף הן את ההחמרה בסיכוני ההגנה והן את הגידול בדיווח, המיוחס למפגשי העלאת מודעות הניתנים על ידי ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה (ראו להלן, בסעיף העוסק במענה לאלימות מבוססת מגדר). שלילת משאבים, הזדמנויות ושירותים נותרה הצורה הנפוצה ביותר של אלימות מבוססת מגדר. במקביל, נרשמה עליה במופעי אלימות פסיכולוגית, אלימות מינית ונישואים כפויים, במיוחד בקרב נערות מתבגרות, כך לדברי הקרן.

על פי דיווחי הקרן, גברים ניצולים של אלימות מינית הקשורה לקונפליקט ממשיכים להתמודד עם מחסומים משמעותיים בגישה לשירותים חסויים המיועדים לניצולי אלימות מסוג זה, הן בגלל סטיגמה והן בגלל המשאבים הלא נאותים הזמינים לארגונים השותפים בטיפול בנושאי אלימות מבוססת מגדר, שאינם מאפשרים להם לגייס ספקי שירותים נוספים המסוגלים לספק תמיכה מיוחדת בשטח.

במקביל, העומס המוטל על עובדים המתמחים בטיפול בנושאי אלימות מבוססת מגדר הוא עצום בעוד רבים מהם מתמודדים בעצמם עם סיכוני אלימות מבוססת מגדר בבתיהם ובקהילותיהם, מה שמגביל עוד יותר את המענה שגבולותיו נמתחו גם ככה אל מעבר לקצה. למרות העלייה בנקודות בהן ניתנים שירותים בנושאי אלימות מבוססת מגדר מ-74 ל-84 בשבועות האחרונים, הגישה לשירותים מצילי חיים נותרה בלתי מספקת באופן קריטי, כאשר 17 מרחבים בטוחים לנשים ונערות שנסגרו טרם נפתחו מחדש בגלל חוסר במימון, ושניים אחרים נאלצו לסגור את שעריהם בעקבות תזוזה של "הקו הצהוב", והדבר הותיר ניצולות רבות ללא תמיכה במקום בטוח ומוגן.

אספקה המוכנסת לעזה

על פי נתונים שנאספו על ידי כוח המשימה לעניינים לוגיסטיים, אשדוד נותרה הנתיב העיקרי למטעני אספקה הומניטריים שנכנסו לעזה בתקופה הנסקרת, שבמהלכה נפרקו 308 משאיות של האו"ם ושל ארגונים הומניטריים שותפים. שיעור המשאיות שנכנסו דרך מצרים ונפרקו עמד על 69%, בעוד מעברן של-31% הנותרים מהמשאיות נדחה והן הוחזרו על ידי הרשויות הישראליות או בוטל עקב בעיות תפעוליות. ברוב מקרי ההחזרה והדחייה, לא ניתנה סיבה; במקרים שבהם צוינו הסיבות, אלה כללו את תנאי משטח הפריקה, סוג המטען וחוסר התאמה במידע שהוגש. דרך ירדן, נפחי משאיות הסיוע חזרו לרמות רגילות לאחר תיקון התקלה בסורק בגשר שייח' חוסיין-נהר הירדן. נכון להיום, מעבר גשר המלך חוסיין-אלנבי פועל פעמיים בשבוע (ימי שני ורביעי) עם מקסימום של 60 משאיות לשיירה, בעוד מעבר גשר שיח' חוסיין-נהר הירדן פועל בימים ראשון עד חמישי עם קיבולת של 15 משאיות ביום. יותר מחודשיים לאחר סגירת מעבר זיקים בצפון עזה ב-24 במאי, כרם שלום נותרה נקודת המעבר הפעילה היחידה לעזה.

קשה במיוחד לקבל אישור ולהכניס לעזה פריטים המסווגים על ידי הרשויות הישראליות כפריטים "דו שימושיים". גם במקרים בהם ניתן אישור לפריטים המסווגים ככאלה, פריקתם בכרם שלום נותרת מוגבלת ליום אחד בשבוע, ועניין זה יוצר צווארי בקבוק משמעותיים המעכבים סיוע הומניטרי, משבשים את שרשרת האספקה ומגבילים את ההיערכות לעונת החורף הקרובה. (לדוגמאות לפריטים כאלה, ראו להלן את הפרק על מחסה).

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג של סוגי אספקה אלה על פי קטגוריות, ראו את הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעולות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

הגדה המערבית

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 21 ל-27 ביולי, אלא אם צוין אחרת.

התקופה הנסקרת התאפיינה בסדרה של אירועים קטלניים שבהם נהרגו שמונה פלסטינים ושני אנשי כוחות ישראליים, כולל מתנחל, איש כיתת כוננות. התפתחויות אלה התרחשו על רקע עלייה מתמדת במופעי אלימות מתנחלים, כאשר יולי השתווה למרץ 2026 כחודש הקטלני ביותר עבור פלסטינים במתקפות מתנחלים מאז אוקטובר 2023. ברחבי הגדה המערבית, הריסות בשל היעדר היתר בנייה, אלימות מתנחלים והגבלות גישה נלוות גרמו לעקירתם של 17 בני אדם ליום בממוצע, כולל שמונה ילדים, בשנת 2026 – כפול מהממוצע היומי שנרשם בשלוש השנים הקודמות.

החששות בנוגע לגישה לחינוך התגברו לאחר שכוחות ופקידים ישראליים נכנסו בכוח למרכז ההכשרה קלנדיה (KTC) של האו"ם בירושלים המזרחית בפעם השנייה תוך פחות מחודש, ושיבשו פעילויות חינוכיות. בזמן הכניסה הבלתי מורשית, יותר מ-100 תלמידים ואנשי צוות למדו וחסו במקום לאורך פעילות הכוחות. בהצהרה שפורסמה ב-28 ביולי, הצהיר ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש שהפשיטה "הפרה את חסינותם של מתחמי האו"ם" ופגעה "במאמצים המשותפים של סוכנויות האו"ם ושל ארגונים לא ממשלתיים גם יחד להגיש סיוע הומניטרי ושירותים חיוניים".

למרות אילוצי מימון ותפעול, כמו גם הגבלות תנועה, ארגונים שותפים בכוח המשימה לענייני חינוך המשיכו להעביר תוכניות למידה בקיץ הכוללות שיעורי השלמה ותגבור, פעילויות פנאי ותמיכה פסיכו-סוציאלית כדי לסייע לילדים להתכונן לשנת הלימודים החדשה. ארגונים שותפים בנושאים הקשורים להגנת הילד המשיכו לספק שירותי הגנה חיוניים, והגיעו ל-2,320 ילדים עם מוגבלויות מאז תחילת 2026, כחלק מתוכנית פעולה לשילוב ילדים עם מוגבלויות המתמקדת בפעילות הסברה, בניית יכולות, חיזוק איסוף וניתוח נתונים מפוזרים על מוגבלויות, ושיפור הנגישות וההכלה של שירותי הגנת הילד.

במהלך השבוע הרביעי של יולי, הארגונים השותפים בכוח המשימה לענייני מחסה הגיעו ל-528 איש (119 משקי בית) באמצעות 23 התערבויות, בעיקר תיקוני מחסה קלים עד בינוניים (73%), לצד אספקת פריטים חיוניים שאינם מזון וסיוע כספי. הסיוע התמקד בקהילות שנפגעו כתוצאה מעקירה, הריסות ואלימות מתנחלים בנפות שכם, רמאללה וחברון, מהן הגיעו כ-62% מכלל האנשים להם ניתן סיוע כאמור. במקביל, יותר מ-33,000 פליטים פלסטינים שנעקרו ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שאמס מתחילת 2025 ממשיכים להתמודד עם צורכי מחסה משמעותיים.

נפגעים ואלימות מתנחלים

במהלך התקופה הנסקרת, בארבע תקריות קטלניות נהריגו שמונה פלסטינים ושני אנשי כוחות ישראליים, כולל מתנחל, איש כיתת כוננות, בשכם, ג'נין וירושלים המזרחית. ב-23 ביולי, מתנחל ישראלי אחד נדקר ונפצע על ידי פלסטיני ושני פלסטינים נורו למוות על ידי מתנחל ישראלי ליד בית פוריק בעקבות שריפה שלפי הדיווחים גרמה לעימותים בין פלסטינים, מתנחלים ישראלים וכוחות ישראליים. ב-24 ביולי, ארבעה פלסטינים בני אותה משפחה ושני אנשי כוחות ישראליים, כולל איש כיתת כוננות של התנחלות, נהרגו בכפר תל. מקורות פלסטיניים דיווחו כי מתנחלים ישראלים מההתנחלות חוות גלעד נכנסו ותקפו את הכפר, וכלי תקשורת ישראליים דיווחו כי הקבוצה טיילה באזור ונכנסה לאזורים A ו-B ללא תיאום עם הצבא הישראלי. במהלך האירוע, גבר פלסטיני חטף רובה ממתנחל ישראלי ולפי הדיווחים פתח באש.

באירוע אחר שהתרחש ב-23 ביולי, כוחות ישראליים ירו והרגו גבר פלסטיני במחסום מחנה שועפאט בירושלים המזרחית. משטרת ישראל הצהירה כי שוטרים הורו לגבר, אותו תיארו כמי ש"התנהג באופן חשוד", לעצור, אך הוא לא ציית להוראות; איש מהכוחות הישראליים לא נפגע. גופתו של ההרוג הוחזרה למשפחתו ב-25 ביולי. כמו כן, ב-23 ביולי, כוחות ישראליים ירו והרגו גבר פלסטיני לאחר שדקר ופצע חייל ישראלי במחסום ממזרח לעיר ג'נין.

ב-24 ביולי, דווח כי גבר פלסטיני הותקף, נדקר ונפצע על ידי מתנחלים ישראלים, שעה שכלי הרכב שלו נתקע על כביש 449 בין יריחו לרמאללה לאחר שאזל לו הדלק. לדברי הגבר שנפגע, המתנחלים תפסו גם את רכבו וחפציו האישיים. בשל מגבלות תנועה שהוטלו אחרי התקריות הקטלניות בנפת שכם, הוא לא הצליח בשלב הראשון להגיע לבית החולים וקיבל עזרה ראשונה בעיירה אל-עוג'ה לפני שהועבר לבית החולים ביריחו לאחר שהגישה לכביש נפתחה מחדש באופן חלקי.

מאז תחילת 2026, 76 פלסטינים נהרגו על ידי כוחות ישראליים או מתנחלים או מתו מפצעים שנגרמו להם קודם לכן, ושלושה ישראלים, כולל שני אנשי הכוחות הישראליים שהוזכרו לעיל, נהרגו על ידי פלסטינים בגדה המערבית. בנוסף, יותר מ-1,600 פלסטינים נפצעו, מתוכם 46% על ידי מתנחלים ישראלים והשאר על ידי כוחות ישראליים, בעוד 24 ישראלים, מתוכם 20 מתנחלים ושני חיילים, נפצעו.

תקריות אלה התרחשו על רקע עלייה מתמדת בדפוסי פעולה אלימה של מתנחלים הפוגעים בקהילות פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית. בכפר תל, הפגיעות התרחשו בעקבות התקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים, כולל הצתה ב-18 ביולי שגרמה לעקירתה של משפחה פלסטינית.

בעקבות התקרית הקטלנית בכפר תל, מתנחלים ישראלים ביצעו מספר התקפות ברחבי נפות שכם, קלקיליה, ג'נין, רמאללה, ירושלים, יריחו ובית לחם. במהלך התקופה הנסקרת תועדו לפחות 40 תקריות שבהן היו מעורבים מתנחלים ישראלים שגרמו לנפגעים פלסטיניים, לנזק לרכוש או לשניהם. כמחצית מהתקריות התרחשו בנפות רמאללה ושכם. לפחות 16 פלסטינים נפצעו, כולל בתקיפות גופניות, דקירות, אירועי יידוי אבנים ותקיפות בהן הייתה מעורבת תחמושת חיה. ההתקפות גרמו גם לנזק נרחב לרכוש ולמקורות מחיה פלסטיניים, כולל נזק או שריפה של לפחות 10 בתים, יותר מ-20 כלי רכב, שני קרוואנים ששימשו כמקור פרנסה, מתקן ריסוק אבנים, מחצבה וציוד נלווה, חדרי שמירה, משרדים, מבנים חקלאיים ותשתיות. מאות עצי זית נעקרו או ניזוקו בדרך אחרת, שעה שכלי רכב פלסטיניים שנסעו בין קהילות הותקפו שוב ושוב, מה שפגע עוד יותר בגישה למקורות מחיה ולשירותים חיוניים באזורים שכבר נפגעו מהגבלות תנועה שהוטלו על ידי הכוחות הישראליים.

מאז תחילת 2026 תועדו יותר מ-1,380 תקריות הקשורות למתנחלים ובממוצע כ-6.6 תקריות ביום, שפגעו ביותר מ-250 קהילות פלסטיניות. במהלך אותה תקופה, כ-900 פלסטינים נפצעו בהקשר של התקפות מתנחלים, יותר ממחצית מכלל הפציעות הפלסטיניות שתועדו ברחבי הגדה המערבית. במקביל, יותר מ-2,300 פלסטינים נעקרו ממקומם עקב התקפות מתנחלים והגבלות גישה נלוות.

בעקבות התקרית הקטלנית בכפר תל ב-24 ביולי, הגבירו הכוחות הישראליים את מגבלות התנועה ברחבי נפת שכם, פרסו כוחות נוספים, ביצעו פעולות חיפוש ומעצר, וערכו פשיטות במספר קהילות, כולל בכפר תל ובעיר שכם. המחסומים העיקריים סביב שכם נסגרו, שערי דרך רבים נחסמו, ומחסומי דרכים ומחסומי פתע נוספים הוקמו, מה ששיבש קשות את הגישה למקומות עבודה, שירותי בריאות, חינוך ושירותים חיוניים אחרים עד להקלה בחלק מהמגבלות ביולי 2026.

התקפות על שירותי בריאות

התקפות על שירותי בריאות והצבת מכשולים על גישה לשירותי בריאות ורפואה נמשכו ברחבי הגדה המערבית במהלך התקופה הנסקרת. בעוד בשנת 2026 תועדו פחות תקריות מאשר בתקופה המקבילה בשנת 2025, הדבר משקף במידה רבה את הפעולות הנרחבות של הכוחות הישראליים ברחבי צפון הגדה המערבית בתחילת 2025, אשר הביאו לעלייה חדה בתקיפות הפוגעות בשירותי הבריאות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, תועדו 53 תקיפות על שירותי בריאות בתקופה שבין ינואר ליוני 2026, שגרמו להרוג אחד ו-23 פצועים, ואשר פגעו בארבעה מתקני בריאות ו-44 אמבולנסים. על פי נתוני מערכת המעקב של ארגון הבריאות העולמי להתקפות על שירותי בריאות (SSA), תקריות אלה כוללות חסימה או הפרעה למתן שירותי בריאות. רוב התקריות כללו חסימת גישה (50), שימוש בכוח (39), מעצרים (17) וחיפושים צבאיים (10). כמעט מחצית מכלל התקריות המתועדות התרחשו בנפת שכם (26), ואחריהן רמאללה (9), חברון (5) וסלפית (4), דבר המשקף את ריכוז הפעילות של הכוחות הישראליים בצפון הגדה המערבית במחצית הראשונה של 2026.

ההתפתחויות במהלך התקופה הנסקרת שיקפו רבים מהדפוסים החוזרים ונשנים הללו, במיוחד בנפת שכם בעקבות התקרית הקטלנית בכפר תל ב-24 ביולי. בעקבות התקרית, כוחות ישראליים הטילו מגבלות תנועה נרחבות ברחבי נפת שכם, סגרו מחסומים, שערי דרכים ונקודות גישה אחרות, תוך פריסת כוחות נוספים וביצוע פעולות חיפוש ומעצר. ההגבלות פגעו משמעותית בגישה לטיפול רפואי ופגעו בפעולות הומניטריות. צוותים רפואיים דיווחו על מספר אירועים שבהם אמבולנסים שהסיעו פצועים התעכבו בדרכם לבתי חולים. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, מגבלות אלו פגעו גם בגישה לטיפול חירום מיילדותי. כוחות ישראליים פשטו על בית החולים המיוחד בשכם, שם נעצרו, על פי הדיווחים, פלסטינים שנפצעו בתקרית תל, ושיבשו את הגישה לטיפול רפואי.

ההתפתחויות האחרונות בכפר סינג'יל ממחישות עוד יותר את ההשפעה ההומניטרית של מגבלות תנועה ממושכות על הגישה לטיפול רפואי בשעת חירום. לאחר מבצע חיפוש ומעצר בן יומיים שנערך על ידי הכוחות הישראליים ב-15 וב-16 ביולי, נסגרה הכניסה הצפונית הראשית של הכפר והכביש המחבר את סינג'יל לג'ילג'יליה הסמוכה נחסם בערימת עפר. למרות שמאוחר יותר, התושבים פתחו מחדש באופן חלקי את הכביש האחרון, הכניסה הראשית נותרה סגורה נכון לסוף התקופה הנסקרת, והדבר אילץ את התושבים להסתמך על מעקפים ארוכים או העברות אמבולנס גב-אל-גב במצבי חירום רפואיים. ב-17 ביולי, אישה פלסטינית שנזקקה לפינוי רפואי דחוף התעכבה בשער הסגור למרות מאמצי התיאום שהתנהלו באמצעות משרד התיאום המחוזי הפלסטיני. על פי מקורות רפואיים, האישה נפטרה זמן קצר לאחר שהגיעה לבית החולים. נכון לסוף התקופה הנסקרת, הכניסה הראשית של הכפר נותרה סגורה, מה שמגביל את הגישה לטיפול רפואי בשעת חירום ולשירותים חיוניים אחרים.

בנוסף, מגבלות תנועה המשיכו לפגוע בגישה לטיפול רפואי מיוחד שבגינו יש לקבל היתרי כניסה לירושלים המזרחית או לישראל. לדברי ארגון הבריאות העולמי, במהלך המחצית הראשונה של 2026, 78% מתוך 51,444 הבקשות שהוגשו לרשויות הישראליות להיתר מטופלים אושרו, בעוד יותר מחמישית נדחו או עוכבו וניתנו רק לאחר שכבר עבר המועד שנקבע לפגישה הרפואית. שיעור האישורים בשנת 2026 הוא השיעור הגבוה ביותר מאז 2023, אז אושרו 74% מהבקשות. מבוגרים בגילאי 18 עד 60 היוו 77% מהמבקשים, ובית החולים אל-מוקאסד בירושלים המזרחית קיבל 42% מההפניות שאושרו.

עקירה

במהלך התקופה הנסקרת, הרסו הרשויות הישראליות 44 מבנים בבעלות פלסטינית עקב היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט אינם ניתנים להשגה על ידי פלסטינים. המבנים שנהרסו כללו 14 בתים, שני מבני מגורים ריקים, 22 מבנים חקלאיים ומבנים המשמשים לצורכי מים, תברואה והיגיינה, ושישה מבנים המשמשים לצורכי פרנסה. כתוצאה מכך, 16 משקי בית המונים 86 נפשות נעקרו מבתיהם, כולל 76 נפשות בשטח C ו-10 בירושלים המזרחית.

יותר ממחצית מהעקורים (47 נפשות, כולל 20 ילדים) נעקרו מבתיהם ב-22 ביולי בנחאלין (נפת בית לחם) וב-27 ביולי בקהילה הבדואית בצפון בית חנינא (נפת ירושלים), שם הרס המנהל האזרחי הישראלי, בליווי כוחות ישראליים, שבעה מבני מגורים ונכסים נלווים ששימשו לצורכי פרנסה. בשני המקרים, משפחות לא הצליחו לפנות רבים מחפציהן האישיים לפני ההריסות.

העקירה נמשכה גם כתוצאה מהתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים, הפחדות והרחבת מאחזים. בכפר ג'אלוד, מדרום לנפת שכם, שני משקי בית פלסטיניים המונים שבע נפשות, כולל שלוש בנות, נעקרו ממקומם לאחר חודשים של הסלמה באמצעות הפחדה, איומים ובידוד מצד מתנחלים. העקירה באה בעקבות הקמת מאחז ישראלי ליד בתיהם באפריל והשתלטות מתנחלים ישראלים על בית פלסטיני סמוך ב-29 ביוני. מאז, המשפחות התמודדו עם הפחדות חוזרות ונשנות, נזקים שנגרמו לתשתיות המים והחשמל, והגבלת גישה למרכז הכפר ולשירותים חיוניים. על פי דיווחים, ביום העקירה, מתנחלים חסמו ניסיונות הומניטריים לספק מזון ותרופות למשפחות, אשר עזבו את בתיהן ואת רוב רכושן.

עשרה משקי בית בדואים פלסטינים נעקרו ממקומם בפעם השנייה ב-23 ביולי באזור B של אל-מזרעה א-שרקיה (נפת רמאללה). המשפחות נעקרו בעבר מהקהילות הבדואיות שרוקנו לחלוטין מיושביהן במרכז אל-מועראג'את וראס א-תין עקב התקפות מתנחלים ישראלים והגבלות גישה נלוות. לאחרונה המשפחות נעקרו ממקומן כתוצאה מהקמת מאחז חדש ב-22 ביולי, לאחר חודשים של הפחדות ואיומים חוזרים ונשנים מצד מתנחלים, כולל פלישות ליליות, מה שגרם למשפחות לעבור לאזורים אחרים בנפות רמאללה וחברון.

בין 23 ל-24 ביולי, לפחות 10 משפחות פלסטיניות המונות 49 נפשות נעקרו מבתיהן בשלושה אירועים הקשורים למתנחלים ברחבי נפת שכם. ארבע משפחות נעקרו ממקומן בכפר סרה לאחר שמתנחלים ישראלים הציתו לפחות שישה בתים, בעוד חמש משפחות נוספות שגרו בעוריף נעקרו זמנית ממקום מושבן לאחר שארבעה בתים סבלו נזקי אש. משפחה פלסטינית בת ארבע נפשות נעקרה גם היא מאזור אל-מסעודיה לאחר שנים של הטרדות מתנחלים, הפחדות והגבלות על שטחי מרעה וגישה למים. בעקבות האלימות בכפר תל ב-24 ביולי, דווח כי מתנחלים ישראלים הקימו מספר קרוואנים והחלו בעבודות יישור השטח, מה שמעורר חששות בנוגע להקמת מאחז חדש והפעלת לחץ מוגבר על קהילות פלסטיניות סמוכות.

תקריות אלה משקפות דפוס רחב יותר של עקירה חוזרת ונשנית הנגרמת על ידי הריסות, אלימות מתנחלים והרחבת מאחזים. מאז ינואר 2023, נעקרו ממקומם יותר מ-6,200 פלסטינים, כולל יותר מ-3,000 ילדים, מתוכם יותר מ-2,300 בני אדם נעקרו מבתיהם מתחילת 2026.

לנתונים מרכזיים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליוני 2026 ולפילוחם, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית – יוני 2026 שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA). לנתונים מרכזיים על השפעת מתקפות מתנחלים, ראו: הגדה המערבית - השפעת מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 - אפריל 2026.

מימון

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-30 ביולי 2026.

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.