ילד עומד בין הריסות ביתה של משפחתו, שנהרס על ידי רשויות ישראליות יחד עם מבני מגורים ומבנים אחרים שנבנו במימון תורמים, בקהילה בדואית בנפת קלקיליה, ב-14 ביולי 2026. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
ילד עומד בין הריסות ביתה של משפחתו, שנהרס על ידי רשויות ישראליות יחד עם מבני מגורים ומבנים אחרים שנבנו במימון תורמים, בקהילה בדואית בנפת קלקיליה, ב-14 ביולי 2026. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

דוח מצב הומניטרי | 23 ביולי 2026

דגשים עיקריים

  • מספר ההרוגים בזיקה למתקפות מתנחלים בשנת 2026 גדול כבר עתה מכלל ההרוגים שתועדו בהקשר זה בכל שנת 2025 – נכון ל-20 ביולי נהרגו 18 פלסטינים, לעומת 17 בכל שנת 2025.
  • במהלך התקופה הנסקרת נעקרו כ-90 פלסטינים בשל הריסות ומתקפות מתנחלים, רובם בעקבות הריסה נרחבת שביצעו רשויות ישראליות בקהילה בדואית בנפת קלקיליה.
  • הריסות ומתקפות מתנחלים ממשיכות לפגוע בבתים, במערכות מים, בבתי ספר ובמקורות מחייה פלסטיניים, ומחלישות עוד יותר את הגישה לשירותים בסיסיים ואת עמידות הקהילה.
  • בעזה, תנאי הבריאות המינית והרבייה המידרדרים מציבים נשים הרות בסיכון גובר: במחצית הראשונה של 2026 תועדו כמעט 4,000 הפלות טבעיות, השיעור של תחלואת אימהות חמורה הגיע ל-82 מקרים מכל 1,000 לידות, ויותר מ-57% מהנשים ההרות סבלו מאנמיה.
  • עד עתה פונו כמעט 630 אלף טונה של הריסות מכבישים וממתקני שירותים חיוניים ברחבי רצועת עזה, אבל כמות זו הינה רק שבריר מתוך יותר מ-60 מיליון הטונה שנוצרו מאז אוקטובר 2023, ואשר חלק גדול מהן עדיין איננו נגיש.

סקירה כללית

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, הצרכים ההומניטריים ממשיכים להעמיק ככל שהיעדר ביטחון, הגבלות גישה, עקירה חוזרת ונשנית והשחיקה של שירותים בסיסיים פוגעים בפלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית כאחד. בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מבצעים של כוחות ישראליים, הריסות, אלימות מתנחלים והרחבת התנחלויות ממשיכים לגרום לעקירה, לנפגעים ולנזק לרכוש, הפוגעות באופן הקשה ביותר בקהילות בדואים ורועים בשטח C. במהלך התקופה הנסקרת הביאו הריסות ומתקפות מתנחלים לעקירתם של כ-90 פלסטינים, וגרמו נזק לבתים, לתשתית מים ותברואה, לבתי ספר ולנכסים המשמשים מקורות מחייה. בה בעת, כבר עתה מספר ההרוגים בזיקה למתקפות מתנחלים בשנת 2026 גדול מכלל ההרוגים שתועדו בהקשר זה בכל שנת 2025.

ברצועת עזה, אזרחים ממשיכים להתמודד עם סיכוני הגנה חמורים על רקע של מבצעים צבאיים מתמשכים, עקירה חוזרת ונשנית והיעדר ביטחון נרחב, ובמקביל מגבלות גישה, מחסור בסוגי אספקה חיוניים ופערי מימון ממשיכים לפגוע במענה ההומניטרי. מדדי בריאות המין והרבייה המידרדרים מצביעים על סיכונים גדלים עבור נשים ונערות, לרבות רמות גבוהות של אובדני הריון, סיבוכים ואנמיה בקרב יולדות. בה בעת, אתרי עקירה הלוקים בצפיפות-יתר, קיבולת מוגבלת של מחסים, נזקים לתשתית מים ותברואה ומצבורי ההריסות העצומים ממשיכים לפגוע בתנאי חיים בטוחים ובגישה לשירותים בסיסיים, למרות המאמצים המתמשכים לפנות כבישים, לשקם תשתית קריטית ולאפשר מתן סיוע הומניטרי.

הגדה המערבית

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 14 ל-20 ביולי, אלא אם צוין אחרת.

ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מבצעים של כוחות ישראליים, הריסות, הרחבת התנחלויות, אלימות מתנחלים והגבלות תנועה ממשיכים לחולל עקירה, להגביר סיכוני הגנה ולפגוע בגישתם של פלסטינים לדיור, למקורות מחייה ולשירותים חיוניים.

במהלך השבוע השלישי בחודש יולי סייעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה לכ-1,180 בני אדם (228 משקי בית) באמצעות כ-224 התערבויות, בעיקר תיקונים קלים עד בינוניים של מחסים, לצד פריטים חיוניים שאינם מזון, ערכות מיגון, והיכן שהדבר היה אפשרי, סיוע במזומן. המענה העניק קדימות לקהילות שנפגעו מעקירה, הריסות ואלימות מתנחלים, במיוחד בנפות שכם, רמאללה וחברון. בה בעת, העקירה הממושכת של יותר מ-33 אלף פליטים פלסטינים ממחנות הפליטים טול כרם ונור שמס המשיכה לייצר צרכים משמעותיים בתחום המחסה, אך חוסרי מימון ממשיכים להגביל את יכולתם של ארגונים שותפים להרחיב את הסיוע.

מאז תחילת 2026 סיפקו ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים ניהול טיפול והפניות לשירותים ייעודיים עבור 758 ילדים ומטפלים שנפגעו מאלימות מתנחלים, ממבצעים של כוחות ישראליים, מהגבלות תנועה, מעקירה ומן התנאים הסוציו-אקונומיים המידרדרים. כן סיפקו ארגונים שותפים מזומן-עבור-הגנה, סיוע בעין וערכות ביגוד ל-1,331 ילדים ול-211 מטפלים.

ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות המשיכו לספק שירותים מצילי-חיים באמצעות רשת של 870 מוקדי שירות רפואי, לרבות 230 אתרי מרפאות ניידות. במהלך השבוע השלישי ביולי הגיעו צוותים ניידים ל-232 מתוך 249 הקהילות הזקוקות לשירותים אלה (כ-205,800 בני אדם), אך כעשר קהילות במרחב התפר שבין גדר ההפרדה לקו הירוק עדיין אינן נגישות. מבצעים צבאיים מתמשכים, הגבלות תנועה, אלימות מתנחלים, חוסרים בתרופות חיוניות וחוסרי מימון ממשיכים להגביל את הפעילות ההומניטרית בתחום הבריאות.

נפגעים

בין 14 ל-20 ביולי ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים ופצעו שני פלסטינים נוספים, במהלך מתקפת מתנחלים בכפר דיר ג'ריר, ממזרח לרמאללה, לאחר שעשרות מתנחלים, חלקם חמושים ומלווים בכוחות ישראליים, פשטו על הכפר וניסו ללכוד כבשים. בתקרית נפרדת, ב-18 ביולי, מת נער פלסטיני בן 17 מפצעים שנגרמו לו שישה ימים קודם לכן, לאחר שמתנחלים, מלווים בכוחות ישראליים, תקפו בית פלסטיני בכפר אל-מור'ייר, גם הוא בנפת רמאללה.

תקריות אלה משקפות עלייה רחבה יותר במספר ההרוגים בזיקה למתקפות מתנחלים. נכון ל-20 ביולי, מאז תחילת 2026 נהרגו בתקריות מסוג זה 18 פלסטינים, בהם 12 מידי מתנחלים, שלושה מידי כוחות ישראליים ושלושה שלא ברור אם מתנחלים או כוחות ישראליים אחראים למותם. נתון זה גדול כבר עתה מ-17 ההרוגים שתועדו בכל שנת 2025. יותר ממחצית מההרוגים במתקפות מתנחלים השנה (עשרה מתוך 18) היו בנפת רמאללה.

באופן כללי, במהלך התקופה הנסקרת נפצעו כ-36 פלסטינים, בהם שני ילדים ושמונה נשים, מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. יותר מ-90% מהם נפגעו בהקשר של מתקפות מתנחלים, והיתר נפצעו בעיקר במהלך פשיטות ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים. כמעט 30 פלסטינים נפצעו מידי מתנחלים, תשעה מהם במהלך מתקפה יחידה שיעדה היו רועים פלסטינים, בהם חמש נשים, בקהילת עספה אל-פוקא בשטח אש 918, במסאפר יטא, מדרום לנפת חברון, כשמתנחלים חמושים תקפו תושבים במהלך ניסיון להחרים את בעלי החיים שלהם.

מאז תחילת 2026 נפצעו כ-880 פלסטינים בהקשר של מתקפות מתנחלים, בהם 720 מידי מתנחלים והיתר מידי כוחות ישראליים, נתון המהווה 56% מכלל הפצועים הפלסטינים בגדה המערבית. מספר הפצועים מידי מתנחלים בזיקה למתקפות מתנחלים זינק באופן חד, מממוצע של פצוע אחד מדי שלושה ימים ב-2020 לשני פצועים ביום ב-2025, וליותר משלושה פצועים ביום מאז תחילת 2026 ועד עתה.

מתקפות מתנחלים ונזק לרכוש

במהלך התקופה הנסקרת תועדו לפחות 50 מתקפות מתנחלים שגרמו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, ואשר 60% מתוכן התרחשו בנפות רמאללה ושכם. מאז תחילת 2026 תועדו יותר מ-1,330 תקריות מסוג זה ברחבי 250 קהילות פלסטיניות, ובממוצע יותר משש תקריות ביום.

במהלך התקופה הנסקרת תועדו חמש מתקפות מתנחלים שיעדיהן היו בתים וסוגי תשתית קהילתית פלסטיניים בבורקה (נפת רמאללה), ח'לת א-לוזה (נפת בית לחם) וא-תוואני במסאפר יטא (נפת חברון). המתקפות, שאירעו בעיקר בלילה, כללו הצתה, השחתת רכוש, יידוי אבנים וניסיונות התפרצות, וגרמו נזק ללפחות חמישה בתים, למסגד, למחלבה קהילתית ולסוגים נוספים של רכוש אזרחי, לרבות תשתית מים, כלי רכב ששימש למחייה ומערכת סולרית ביתית לחימום מים. לפחות 570 פלסטינים נפגעו ישירות, לרבות כ-560 תושבים בא-תוואני, בהם 58 חקלאים הנשענים לפרנסתם על המחלבה בכפר. מעבר לנזק הפיזי, המתקפות שיבשו מקורות מחייה ושירותים בקהילה והגבירו את החששות בתחום ההגנה, במיוחד לאחר פשיטות ליליות חוזרות ונשנות על בתי מגורים.

על חששות דומים בתחום ההגנה דווח בכפר ג'אלוד, מדרום לנפת שכם, שם השתלטו מתנחלים על בית פלסטיני שבנייתו טרם הושלמה והם מחזיקים בו מאז 29 ביוני. נכון לסוף התקופה הנסקרת, ההשתלטות בודדה למעשה שלושה משקי בית שכנים, המונים תשעה בני אדם, ממרכז הכפר ומשירותים חיוניים. מאז תחילת יולי מתנחלים משחיתים שוב ושוב בתים וסוגי תשתית סמוכים, לרבות צינורות מים, מכלי מים וכבלי חשמל, ובה-בעת מונעים מתושבים לבצע תיקונים. נכון לסוף התקופה הנסקרת, משקי הבית הנפגעים מנותקים זה ארבעה ימים מאספקת החשמל, לאחר שניסיון של משרד התיאום והקישור המחוזי הפלסטיני לתאם תיקון של הנזקים כשל. המשפחות נותרו מבודדות יותר ויותר, וגישתן למים, לחשמל ולשירותים חיוניים מוגבלת.

גישה למים

לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, נזק לתשתית הנובע מהריסות וממתקפות מתנחלים ממשיך להגביל את הגישה לשירותי מים ותברואה ברחבי הגדה המערבית. מתקפות מתנחלים הפוגעות במבני מים, תברואה והיגיינה מתרכזות בנפות רמאללה וטובאס, בעוד שהריסות פוגעות בעיקר בנפות ירושלים, חברון ובית לחם. נפות שכם ויריחו נפגעות משמעותית משני סוגי התקריות. אובדן של תשתית מים מגביר את ההישענות על הובלות חירום של מים במכליות, ופוגע בגישה לכמות מספקת של מים לשימוש ביתי ולהשקיית בעלי חיים, במיוחד בקהילות בדואים ורועים שבהן מקורות המים החלופיים מוגבלים.

בשנים האחרונות גברה משמעותית ההריסה של תשתית מים, תברואה והיגיינה. בשנת 2025 ובמהלך שבעת החודשים הראשונים של 2026, רשויות ישראליות הרסו בשטח C בממוצע כ-14 מבני מים. תברואה והיגיינה בחודש – נתון גדול פי שלושה ויותר מהממוצע החודשי שתועד בין 2009 ל-2024 (ראו תרשים).

'''

בה בעת, מתקפות מתנחלים ממשיכות לפגוע בתשתית מים. מאז תחילת 2026 היוו מכלים לאגירת מים יותר ממחצית מתוך כ-160 מבני המים, התברואה וההיגיינה שניזוקו, נהרסו או הוחרמו במתקפות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית, ואחריהם ניזוקו או נהרסו רשתות מים, חיבורים של בתים לרשת המים, וסוגים אחרים של תשתית מים. לאחרונה, יעדן של מתקפות הייתה במידה רבה יותר ויותר תשתית מים משותפת המשרתת קהילות שלמות. בחודש יוני לבדו הושחתו רשתות מים בשש קהילות לפחות, ועקב כך נותקה אספקת המים לקהילות אלה בשלמותן, או לחלקים גדולים מהן.

מספר תקריות שהתרחשו במהלך התקופה הנסקרת שיקפו דפוס זה. ב-19 ביולי הותקפה נח'יילה, אחת מ-18 הקהילות הבדואיות הממוקמות בתוך שטח שיועד להרחבתה המתוכננת של תוכנית ההתנחלות E1, בנפת ירושלים, על ידי מתנחלים מהמאחזים הסובבים את הקהילה. המתנחלים גרמו נזק לצינורות מים המשרתים כ-200 תושבים, הגבילו את הגישה לשטחי מרעה והשתלטו על מעיין עין רוואבי הסמוך, מקור מים מרכזי לבעלי החיים של הקהילה. לדברי התושבים, מתקפות והטרדות חוזרות ונשנות מונעות מהם לתקן את צינורות המים שניזוקו, כך שהקהילה תלויה במקורות מים חלופיים ולא מספיקים לשימוש ביתי ולהשקיית בעלי החיים.

בדומה לכך, ב-21 ביולי השתלטו מתנחלים ממאחז שהוקם לא מכבר על בור לאגירת מים בבעלות פלסטינית בח'לת אל-חומס, במסאפר יטא שבנפת חברון, באמצעות משאבה חשמלית שהתקינו על המעיין. לדברי מקורות מקומיים, ההשתלטות מונעת מלפחות 90 בני אדם גישה לשלושה בורות לאגירת מים לשימוש ביתי ולהשקיית בעלי חיים, ומחריפה את המחסור במים בקהילה.

במאמץ לצמצם קשיים אלה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ממשיכים ליישם ברחבי הגדה המערבית התערבויות חירום והתערבויות ממוקדות בעמידות, לרבות הובלת מים במכליות, חלוקת ערכות היגיינה, בתי שימוש ניידים ופתרונות לאחסון מים. מאז תחילת 2026 סייעו ארגונים שותפים בהובלת מים במכליות לכ-60 קהילות ואתרים שבהם שוהות משפחות עקורות. רוב הסיוע התמקד בקהילות בדואים ורועים במסאפר יטא ובצפון בקעת הירדן, היכן שאלימות מתנחלים חוזרת ונשנית, הריסות והגבלות על הגישה למקורות מים מגבירות את הצרכים ההומניטריים. כן סיפקו ארגונים שותפים תמיכה לקהילות פגיעות וחלשות בנפות רמאללה וירושלים שנפגעו מהריסות, מאלימות מתנחלים וממחסור חריף במים, ולאתרים שבהם שוהות משפחות עקורות בנפות חברון, שכם, סלפית, יריחו, ג'נין וטול כרם.

גישה לחינוך

ב-21 ביולי השיגה עיריית ח'לת אל-מאא, בתיאום עם ארגון סיוע משפטי, צו בינים שהקפיא את ביצוע צו ההריסה נגד בית הספר היסודי לבנים ולבנות בא-ריפאעייה, ממזרח ליטא בנפת חברון. בית הספר, המשרת 175 תלמידים מגיל הגן ועד לכיתה ז' ומעסיק 14 אנשי סגל, היה בסכנת הריסה קרובה לאחר שב-8 ביולי דחה בית משפט ישראלי את העתירה שהגישה הקהילה (ראו דוח המצב ההומניטרי הקודם).

צו הביניים מעכב אמנם את ההריסה באופן זמני, אך הוא ניתן על רקע של חששות גוברים מפני ההשלכות של אלימות מתנחלים, עקירה ואיומי הריסה על הגישה לחינוך. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, מוערך ש-20 מתוך 84 בתי הספר הפלסטיניים שנגדם ניתנו צווי הריסה או צווים הקשורים אליהם מצויים בסיכון גבוה לנטישה בשל אלימות מתנחלים, הריסות וסיכוני העקירה הקשורים אליהן, ועקב כך כ-1,600 תלמידים מצויים בסיכון מוגבר לשיבושים בחינוכם. מאז 2023 הובילה עקירתן של קהילות בדואים ורועים לנטישה של עשרה בתי ספר ששירתו קודם לכן יותר מ-460 תלמידים. מאז נטישתם הושחתו שבעה מבתי הספר האלה ושלושה מהם נהרסו, בהם שניים על ידי מתנחלים. אף שארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך סייעו בהעברות של בתי ספר ובהסדרי למידה זמניים, ילדים רבים ממשיכים להתמודד עם נסיעות ממושכות יותר לבית הספר, כיתות צפופות מדי, קשיי תחבורה וסיכון מוגבר לנשירה מהלימודים.

במשך 2026, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך סייעו ליותר מ-60 אלף תלמידים באמצעות תוכניות הוראה מתקנת ולמידה משלימה, שיקמו 30 בתי ספר, סייעו בהסעות ובאמצעי הגנה אחרים ליותר מ-2,600 תלמידים ואנשי חינוך באזורים בסיכון, וסיפקו סיוע במזומן שיועד ספציפית לצורכי חינוך, תמיכה פסיכו-חברתית וסיוע משפטי. עם זאת, תת-מימון כרוני ממשיך להגביל את המענה. נכון לאמצע 2026 מומנו פחות מ-10% מכלל הבקשות של כוח המשימה לענייני חינוך במסגרת פניית הבזק, מצב המגביל את יכולתו של כוח המשימה לקיים התערבויות חירום ולתמוך בהתאוששות של הלמידה ובעמידותה לטווח ארוך יותר.

עקירה

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות 61 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו 56 מבנים בשטח C, שהריסתם הובילה לעקירה של 15 משקי בית המונים 79 בני אדם, שלושה מבנים בשטח B, ושני מבנים, בהם בית מגורים אחד, בירושלים המזרחית, שהריסתם הובילה לעקירתם של חמישה בני אדם. סך הבתים שנהרסו כללו 18 בתי מגורים, ארבעה מבני מגורים לא מאוכלסים, 31 מבנים ששימשו למים. תברואה והיגיינה ולחקלאות, ושבעה מבנים ששימשו למחייה.

רוב העקירה בשטח C התרחשה בקהילה הבדואית ערב אל-ג'הלין / ואדי מואנס, ליד הכפר אמאתין בנפת קלקיליה, שבה הרסו רשויות ישראליות 31 מבנים, 19 מהם מבנים שנבנו במימון תורמים. כתוצאה מכך נעקרו 13 משקי בית בדואיים המונים 64 בני אדם, בהם 34 ילדים. ההריסות כללו 15 מחסים ששימשו למגורים, 13 בתי שימוש, תשעה מחסים לבעלי חיים ושורה של מכלי מים, ופגעו קשות בתנאי המחסה, בגישה לשירותי מים, תברואה והיגיינה, ובמחייה המבוססת על גידול בעלי חיים. רבים מהמבנים שנהרסו ניתנו כסיוע הומניטרי ב-2021 וב-2022. לאחר ההריסות סיפקו ארגונים הומניטריים שותפים סיוע, לרבות חבילות מזון, מצעים, ערכות כלי מטבח והיגיינה, סיוע חד-פעמי רב-תכליתי במזומן, שירותי תמיכה נפשית פסיכו-חברתית, אוהלי חירום וסיוע בשיקום המחסים לבעלי החיים.

בתקרית נפרדת נעקרה משפחה פלסטינית אחת, לאחר שב-18 ביולי פשטו כ-40 מתנחלים רעולי פנים, שמאמינים כי הם מההתנחלות גלעד, על עברו המערבי של הכפר תל, מדרום לנפת שכם, והציתו בית פלסטיני. המשפחה נמלטה מהבית דקות לפני שנשרף כליל, ועקב כך נעקרו חמישה בני אדם. במהלך אותה תקרית הציתו מתנחלים גם אדמה חקלאית פלסטינית בקרבת הבית, ולאחר מכן נסוגו מהמקום.

התקרית בכפר תל משקפת דפוס רחב יותר של מתקפות מתנחלים חוזרות נשנות והגבלות הגישה הנלוות אליהן, שהתעצמו ברחבי הגדה המערבית מאז ינואר 2023, במיוחד בקהילות בדואים ורועים בשטח C. בין ינואר 2023 ל-6 ביולי 2026 חוו 123 קהילות פלסטיניות עקירה מלאה או חלקית, בהן 47 קהילות שנעקרו במלואן. יותר מ-6,200 פלסטינים, בהם יותר מ-3,000 ילדים, נעקרו במהלך תקופה זו, בהם יותר מ-2,300 בני אדם בשנת 2026 לבדה. העקירה החוזרת ונשנית, המתקפות על בתים ותשתית וההגבלות על הגישה לאדמה ולשירותים חיוניים ממשיכות להגביר את הצרכים ההומניטריים ולהחליש את עמידותן של קהילות.

לנתונים מרכזיים ולחלוקה לקטגוריות נוספות של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למאי 2026, יש לפנות לתמונת מצב של הגדה המערבית - מאי 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים מרכזיים על ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ראו כאן: הגדה המערבית – ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אפריל 2026

 

רצועת עזה

חלק זה של הדוח סוקר את פרק הזמן שבין 13 ל-19 ביולי, אלא אם צוין אחרת.

המצב ההומניטרי ברצוע עזה נותר קריטי - מבצעים צבאיים מתמשכים, היעדר ביטחון ועקירה חוזרת ונשנית ממשיכים לחולל צרכים הומניטריים, להגביר את סיכוני ההגנה ולשבש את הגישה לשירותים חיוניים. אזרחים, לרבות ילדים וספקי שירותים בקו ראשון, ממשיכים להתמודד עם סיכונים חמורים לבטיחותם, ומדדי הבריאות המינית והרבייה מידרדרים על רקע ההשלכות המצטברות של עקירה, היעדר ביטחון תזונתי והרס שירותי הבריאות.

בה בעת, מגבלות מימון חמורות, הגבלות גישה, חוסרים באספקה וקשיים תפעוליים מגבילים את יכולתם של ארגונים שותפים לקיים את הסיוע ולהרחיבו, לרבות באתרי עקירה שתנאי החיים בהם עדיין מחרידים. למרות התקדמות מסוימת בפינוי ההריסות ובהכנסת אספקה, הצרכים עדיין גדולים בהרבה מהמשאבים הזמינים, והפער מותיר בני אדם פגיעים רבים בלא היכולת להגיע לתמיכה ולשירותים הדרושים להם.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, על פי דיווחים, בין 15 ל-22 ביולי נהרגו 59 פלסטינים, לרבות מי שמתו מפצעים וגופותיהם חולצו מתחת להריסות, ויותר מ-190 בני אדם נפצעו. נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שעליהם דווח מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,180 הרוגים ו-3,810 פצועים.

ועל רקע זה, אזרחים, בהם ילדים, וספקי שירותים ברחבי עזה ממשיכים להתמודד עם סיכונים משמעותיים לביטחונם, בתקריות הפוגעות הן בקהילות והן בנקודות מתן שירותים. ב-14 ביולי, על פי דיווחים, נהרג ילד מירי תועה באזור אל-מוואסי, ברפיח. למחרת, ב-15 ביולי, נפצעה מורה, שעל פי דיווחים נפגעה מקליע שנורה על ידי כוחות ישראליים בעת שעבדה בתוך מרחב למידה זמני ממערב לח'אן יונס, במרחק כ-3.3 ק"מ מ"הקו הצהוב". בתקרית נפרדת, ב-13 ביולי, נחת קליע בחצרו של מרחב למידה זמני אחר ברפיח, ועקב כך הוקפאו כל הפעילויות במרחב והוא נסגר באופן זמני. במהלך התקופה הנסקרת דווח גם על מספר מקרים נוספים שבהם נהרגו או נפצעו ילדים, המדגישים את הצורך הדחוף בקידום אמצעי הגנה וגישה בטוחה לשירותים.

מדדי בריאות מינית ורבייה ממשיכים להידרדר ברחבי עזה

במחצית הראשונה של 2026 המשיכו מדדי הבריאות המינית והרבייה ברחבי רצועת עזה להידרדר, הידרדרות המשקפת את ההשלכות המצטברות של משבר, עקירה, היעדר ביטחון תזונתי והשחיקה של שירותי הבריאות. בין ינואר ליוני 2026 תועדו יותר מ-3,950 הפלות טבעיות בדשבורד באיאן, הפלטפורמה הייעודית של משרד הבריאות בעזה למידע בנושא בריאות הרבייה, המגבש את הנתונים מארגונים שותפים המספקים שירותי רפואת רבייה ברחבי הרצועה. שיעור ההפלות הטבעיות הגיע ל-208.5 הפלות לכל אלף לידות חי, גידול פי 3.3 לעומת המחצית השנייה של 2025, ובאפריל 2026 הגיעו שיעורן לשיא של 377.3 הפלות לכל אלף לידות חי. כמעט 74% מאובדני ההיריון התרחשו בשליש הראשון של ההיריון, ו-57.1% מהנשים ההרות סבלו מאנמיה, נתונים המדגישים את ההידרדרות בסטטוס הבריאותי והתזונתי של נשים ברחבי רצועת עזה.

בששת החודשים הראשונים של 2026 פחת מספר הלידות ב-3.2% לעומת המחצית הראשונה של 2025, ומאז אפריל נצפו מדי חודש ירידות חדות יותר. לצד הגידול במספר ההפלות הטבעיות, התחלואה הקשה בקרב נשים הרות ויולדות הגיע לשיעור של 82 מקרים מכל אלף לידות, ו-49.2% מכל הלידות היו בניתוח קיסרי, בעיקר בשל ניתוחי חירום של נשים שהגיעו במצב קריטי. דימומים, יתר לחץ דם וזיהומים היוו 92% מכלל הסיבוכים החמורים אצל יולדות, מצב המדגיש את חומרתם הגוברת של סיכוני הבריאות בקרב יולדות.

בניסיון להבין טוב יותר את הגורמים לתוצאות שליליות אלה הזמינה קרן האוכלוסין של האו"ם, בשיתוף פעולה עם ארגונים הומניטריים שותפים, מחקר מקיף לזיהוי של גורמי סיכון, פערי שירותים וחסמים בפני טיפול, שעל סמך ממצאיו ייבנה מענה מבוסס-ראיות לחיזוק שירותי הבריאות הניתנים ליולדות וליילודים. במקביל, קרן האוכלוסין של האו"ם ממשיכה לחלק אספקה של מוצרים לבריאות הרבייה, ובין 13 ל-19 ביולי שלחה תרופות, אמצעי מניעה, ואספקה וציוד למיילדות בכמות שתספיק לסייע לכ-1,950 נשים ונערות. אספקה זו חולקה לבתי החולים אל-חילו, אל-עוודה ונאסר, וכן למוקדים רפואיים שמפעיל ארגון Médecins sans Frontière. בנוסף על כך, יותר מ-3,700 ערכות בתר-לידה חולקו ל-15 בתי חולים ליולדות, על סמך נתוני לידות עדכניים מדשבורד באיאן.

הטיפול בהריסות מסייע לגישה ולהתאוששות מוקדמת, למרות מגבלות קשות

מאמציה של תוכנית הפיתוח של האו"ם לטפל בהריסות ממשיכים למלא תפקיד קריטי בשיקום הגישה ההומניטרית ובשיפור הגישה לשירותים חיוניים, לשווקים ולשכונות ברחבי רצועת עזה. למרות האילוצים הקשים שבמסגרתם היא פועלת, חלה התקדמות ניכרת בפינוי הריסות שיצר הסכסוך ובתמיכה בהתערבויות להתאוששות מוקדמת.

עד עתה פונו הריסות במשקל כמעט 630 אלף טונה מכבישים וממתקני שירותים חיוניים, פינוי שהתבצע תוך ניהול סיכונים וצמצומם. במקביל, 231,335 טונה של הריסות בטון רוסקו בחמישה אתרים ייעודיים לריסוק הריסות, והחומרים שנוצרו בתהליך זה שימשו לסייע במאמצי התאוששות מקומיים. נתון זה כולל 184,191 טונה של בטון מרוסק ששימשו לריצוף כבישים בשטח כולל של 264,873 מטר רבוע, ולהתקנת יסודות למחסים ולמתקני שירותים חיוניים, ואשר סייעו לשפר את הניידות ומתן השירותים באזורים שנפגעו.

אף על פי כן, פעילויות הטיפול בהריסות עדיין נתקלות בקשיים ניכרים. התנאים הביטחוניים הלא יציבים, מגבלות גישה, הגבלות על הכנסת מיכון וחלפים קריטיים, וחוסרים חמורים בדלק ובשמן מנוע ממשיכים להגביל את קצב הפעילויות והיקפן.

גם היקף הצרכים עדיין עצום. נפח ההריסות שפונו עד עתה מייצג רק שבריר מיותר מ-60 מיליון טונה של הריסות שנוצרו בעזה, שרובן הגדול עדיין איננו נגיש. מצב זה מדגיש את היקפו העצום של מאמץ ההתאוששות הדרוש, ואת הצורך בגישה מתמשכת, ציוד ומשאבים להרחבתן של פעילויות הטיפול בהריסות ברחבי רצועת עזה.

תנאים מחרידים באתרי עקירה מגבירים את סיכוני הבריאות וההגנה

תנאי החיים באתרי עקירה ברחבי רצועת עזה עדיין מדאיגים במידה קיצונית, במיוחד במרכזים קולקטיביים, היכן שאילוצי גישה ויכולת מוגבלת לניהול אתרים ממשיכים לעכב את זיהוי הצרכים הדחופים ומתן מענה בעיתו. במהלך התקופה הנסקרת ניתח כוח המשימה לניהול אתרים 181 מרכזים קולקטיביים שאינם מופעלים על ידי אונר"א, שבהם שוהים כ-28 אלף משקי בית (138,258 בני אדם). ברבים מאתרים אלה אין סיוע פעיל בניהול אתרים לצורך ניטור שוטף, מעורבות הקהילה, טיפול ותחזוקה, והפנייה לטיפול בצרכים המצויים בקדימות. אף ש-93% מהאתרים שהשתתפו באומדן דיווחו שיש בהם ועדות לניהול האתר, רק 42% מהוועדות האלה קיבלו הכשרה בנושאי גישות לניהול אתרים, עקרונות הומניטריים וקודים אתיים, כך שכדי לטפל בקשיים יומיומיים אתרים רבים נאלצים להסתמך על מבנים חברתיים קהילתיים קיימים, הכורעים מלכתחילה תחת העומס.

ממצאי מעקב שבוצע לאחרונה באתרים מדגישים סיכונים חמורים לבריאות, לבטיחות ולכבוד הסגולי. 69% מהאתרים שהשתתפו באומדן דיווחו על ביוב נראה לעין בתוך המתחם, בעיקר בשל נזקים או סתימות במערכות ביוב, מצב המגביר את סכנות הזיהום והעברת המחלות. מחסור במתקני תברואה נאותים אילץ משפחות מסוימות להיעזר בבתי שימוש מאולתרים בתוך המחסים שלהן, או להשתמש בדליים או בשקיות פלסטיק, ובכמה אתרים דווח על ניגועים במכרסמים. בנוסף, ב-80% מהאתרים אין תאורה מתפקדת, שהיעדרה מגביל את התנועה הבטוחה בלילות ומגביר את סיכוני ההגנה. על פי מיפוי השירותים המשותף האחרון שביצעו כוחות המשימה לניהול אתרים ולענייני הגנה, המרחבים הבטוחים הקיימים לנשים ולנערות מספקים נוכחות פעילה של כוח המשימה לניהול אתרים בפחות ממחצית מ-537 האתרים. נתון זה שווה לכ-270 אתרים, או רק כ-17% מכ-1,600 אתרי העקירה שמופו ברחבי רצועת עזה, והוא מותיר נשים ונערות רבות בלא גישה לשירותי תמיכה חיוניים. כמו כן, במספר מבני בתי ספר שבהם שוהות כעת משפחות עקורות ניכר נזק מבני שנגרם במבצעים צבאיים קודמים, המעורר חששות מפני קריסה אפשרית של מבנים.

ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים ממשיכים לתמוך במרכזים קולקטיביים, היכן שהדבר אפשרי, לרבת בפעילויות טיפול ותחזוקה המיושמות באמצעות יוזמות מזומן-תמורת-עבודה, שהגיעו ל-42% מהאתרים שהשתתפו באומדן. עם זאת, הצרכים עדיין גדולים בהרבה מהיכולת הזמינה, והם מדגישים כמה דחוף הצורך בתמיכה נוספת לשיפור תנאי החיים ולטיפול בסיכונים לתשתית חיונית, להגנה ולבריאות הציבור באתרי עקירה ברחבי רצועת עזה.

אספקה המוכנסת אל עזה

אשדוד נותר מסלול הניתוב העיקרי של מטענים הומניטריים המוכנסים אל עזה במהלך התקופה הנסקרת, שבה נפרקו בו 334 משאיות של האו"ם ושל ארגונים הומניטריים שותפים – שיפור מתמשך, לאחר שהסורק שהתקלקל והושבת בין 16 ביוני ל-2 ביולי קטע את הזרמת המטענים ותרם להצטברות של מטענים שהמתינו לטיפול. נתון זה מייצג גידול של 21% לעומת השבוע הקודם, שבו נפרקו 276 משאיות, וגידול של 81% לעומת שבועיים קודם לכן, שבהם נפרקו 185 משאיות.

למרות שיפור זה, אילוצי גישה ואילוצים לוגיסטיים ממשיכים לפגוע ביכולת החיזוי ובהיקף האספקה המוכנסת לעזה. ב-19 ביולי, תקלה בסורק במעבר גשר שייח' חוסיין – נהר הירדן מנעה את מעברן של 14 משאיות שהובילו פריטי מים, תברואה ומחסה עבור שני ארגונים שותפים. אף שהסורק תוקן מאוחר יותר ופעילות המעבר חודשה, במהלך התקופה הנסקרת לא נפרקו, בשל העיכוב, שום מטענים מירדן שהכילו פריטים המוגדרים "דו-שימושיים". נכון לעכשיו, מרגע שהכנסתם של פריטים מסוג זה אושרה על ידי הרשויות הישראליות, ניתן לפרוק אותם במעבר כרם שלום רק פעם בשבוע; כתוצאה מכך החמיץ המטען שעוכב את חלון הפריקה הזמין. ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לפעול לקבלת היתר לשני ימי פריקה בשבוע עבור פריטים "דו-שימושיים", במיוחד כדי לצמצם את הצטברות המטענים המעוכבים מירדן.

סגירתו של מעבר זיקים ב-24 במאי צמצמה עוד יותר את תפוקת הסיוע וביטלה את הגישה הישירה של מטענים לנפת צפון עזה – המטען שהכנסתו אושרה משונע כעת דרך המעבר הזמין היחיד, כרם שלום, בדרום. לאחר ההכרזה על הפסקת האש, באוקטובר 2025, כשמעברי זיקים וכרם שלום גם יחד פעלו ומעבר כיסופים שימש גם הוא לסירוגין, התפוקה של האו"ם וארגונים שותפים הייתה 749 מטענים בממוצע בשבוע. אחרי שמעבר זיקים נסגר זמנית בעקבות ההסלמה האזורית ב-28 בפברואר, ונפתח מחדש מאוחר יותר לשישה שבועות מ-12 באפריל עד 22 במאי, הייתה התפוקה השבועית 639 משאיות בממוצע. מאז סגירתו הסופית של מעבר זיקים, ב-24 במאי, צנחה התפוקה השבועית הממוצעת ל-517 משאיות, נתון המייצג ירידה בשיעור של 31% לעומת התקופה שבה פעלו מעברי זיקים וכרם שלום גם יחד, וירידה בשיעור של 19% לעומת ששת השבועות שבהם מעבר זיקים נפתח מחדש באופן זמני.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שהתקבלו מלשכת המסחר בעזה ונמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 13 ל-19 ביולי אסף המגזר הפרטי 828 מטענים והכניס אותם אל עזה. מכלל המטענים המסחריים, 419 מטענים (50%) הכילו פריטי מזון, 21 מטענים (2.5%) הכילו גז לבישול, 46 מטענים (5.5%) הכילו מוצרי היגיינה ו-88 מטענים (11%) הכילו חומרי מחסה. כמויות קטנות יותר כללו מוצרים לתינוקות, חומרים להדברת חרקים, כלי כתיבה ודלק מוצק. בנוסף, 238 מטענים (28%) הכילו פריטים לא חיוניים, נתון העולה בקנה אחד עם הדפוס שנצפה בשבועות קודמים.

לדברי לשכת המסחר בעזה, המחירים נותרו יציבים יחסית, ובמחירי מוצרים טריים נצפו רק הבדלים זעירים (5% -/+) לעומת השבוע הקודם. עם זאת, מחיריהם של חיתולים לתינוקות התייקרו ב-12%, ומחיר תרכובת מזון לתינוקות התייקר ב-8%, קרוב לוודאי בשל הירידה באספקה והביקוש הנמשך. באופן כללי, האינפלציה התמתנה מעט בחודש יולי, ושיעורה הממוצע היה 187% לעומת 194% ביוני. השילוב של אינפלציה ומיעוט הזדמנויות ליצירת הכנסה ממשיך להחליש את כוח הקנייה ולהגדיל את ההישענות על סיוע הומניטרי.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג של סוגי אספקה אלה על פי קטגוריות, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

מימון

'''

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-15 ביולי 2026.

נספחים

נספח 1: פעילויות הומניטריות ברצועת עזה על פי כוח משימה

המשך קריאה

חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 13 ל-19 ביולי, אלא אם צוין אחרת.

תמיכה בין-תחומית

  • ארגונים שותפים מכל רחבי הקהילה ההומניטרית סיפקו - באמצעות מנגנון החלוקה המשותף המהיר - מענה על 22 תקריות שפגעו ב-279 משקי בית ברחבי עזה. התקריות שעליהן דווח כללו 11 תקריות ירי ארטילרי, תשע שריפות במחסים ושתי תקריות עקירה.
  • הסיוע הותאם לצרכים ולחומרת ההשלכות, שנקבעו באומדנים. משקי בית שאיבדו את כל רכושם קיבלו חבילת מענה רב-תחומית, לרבות אוהלים, שמיכות, מזרנים, ערכות היגיינה, ערכות כבוד, ג'ריקנים, ערכות ביגוד ויריעות ברזנט, ומשקי בית אחרים שנפגעו קיבלו סיוע ייעודי במחסה ובפריטים שאינם מזון, על סמך ממצאי אומדנים וצרכים מזוהים.

ביטחון תזונתי

  • בין 1 ל-19 ביולי סיפקו ארגונים שותפים סיוע כללי במזון ליותר מ-443 אלף בני אדם באמצעות 36 אתרי חלוקה, כחלק מסבב החלוקה החודשי. כל משפחה קיבלה שתי חבילות, שק קמח במשקל 25 ק"ג המכסה 75% מצריכת הקלוריות המינימלית.
  • נכון ל-16 ביולי הכינו ארגונים שותפים מדי יום 705 אלף ארוחות במאה מטבחים, וחילקו אותן בכמעט 1,100 אתרים. באופן כללי, רמות ייצור הארוחות נותרו יציבות ברובן מאז שלהי מאי, למרות תנודות קלות משבוע לשבוע.
  • נכון לעכשיו ארגונים הומניטריים שותפים תומכים בייצור של כ-300 טונה לחם ביום, כמות המכסה על פי הערכות כ-36% מצורכי הלחם ברחבי רצועת עזה. מכלל הכמות, כ-110 אלף מארזי לחם במשקל שני ק"ג כל אחד מיוצרים מדי יום ב-28 מאפיות מסובסדות. כ-80% מהלחם נמכרים, במחיר מסובסד של 3 ₪ למארז, על ידי יותר מ-150 קמעונאים המועסקים בקבלנות, ו-20% הנותרים מחולקים בחינם לכ-320 מחסים ואתרים קהילתיים.
  • במסגרת מודל הייצור "סולר בלבד", עשר מאפיות פרטיות - לרבות ארבע שהצטרפו לתוכנית ב-14 ביולי – מקבלות מארגונים הומניטריים שותפים דלק בחינם, כדי שיוכלו לייצר לחם עבור הקהילה ולנהל את פעולותיהן באופן עצמאי, לרבות תמחור הלחם. בממוצע, מאפיות אלה מייצרות מדי יום לחם במשקל 35 טונה.
  • המשלוח האחרון של מספוא לבעלי חיים הוכנס לעזה ב-4 ביולי. בין 13 ל-19 ביולי חולקה יתרת מלאי המספוא, במשקל כ-447 טונה, לכ-2,200 מגדלים, שכל אחד מהם קיבל שני שקי שעורה במשקל 50 ק"ג כל אחד, ושני שקי מזון מרוכז במשקל 50 ק"ג כל אחד. סביר להניח שאם יימשכו, העיכובים בהכנסת המספוא יגבילו את החלוקות באוגוסט, ויסכנו את השיפורים שהושגו לאחרונה בשיעורי ההישרדות של חיות משק ובהתאוששות העדרים.

מספר דוגמאות למה שעדיין דרוש: השיפורים שחלו לאחרונה בביטחון התזונתי ובתזונה עדיין תלויים במידה רבה בסיוע הומניטרי עקבי, ועלולים להימחק אם אילוצי מימון יובילו לצמצום משמעותי של התמיכה בהמשך שנת 2026. במסגרת המאמץ להגן על ההתקדמות ולאפשר התאוששות הדרגתית של יצור המזון המקומי, סדרי העדיפויות המרכזיים כוללים הבטחת הגישה למקורות מחייה בענפי החקלאות והדיג, לרבות באמצעות פינוי נפלי תחמושת והריסות; שימור של הזרמה רציפה וניתנת לחיזוי של שורה של תשומות חקלאיות, בערוצים הומניטריים ומסחריים כאחד, והגנה על תשתית מים ואנרגיה חיונית ושיקומה. חיזוק מעורבותו של המגזר הפרטי, לצד תמיכה בחקלאים ורועים באמצעות תשומות, גישה לשווקים, השקיה ופתרונות אנרגיה, עדיין חיוניים לשיקום הייצור החקלאי בהיקף נרחב, ולשיפור עמידותן של מערכות מזון מקומיות.

בריאות

  • בין 6 ל-19 ביולי תיאם התא לתיאום צוותי רפואת חירום חמישה סבבים של אנשי סגל הומניטרי, ואפשר את כניסתם של 28 אנשי צוותי רפואת חירום אל עזה ואת יציאתם של 24 אנשי סגל. נכון ל-20 ביולי, 16 ארגונים שותפים המפעילים צוותי רפואת חירום סייעו ב-31 פעילויות ברחבי עזה, באמצעות 73 אנשי סגל בינלאומיים המוצבים בה. כ-70% מהפעילויות של צוותי רפואת החירום בוצעו על ידי צוותים ייעודיים המוצבים במתקנים של משרד הבריאות. אחד משני צוותי רפואת החירום המקומיים עדיין פעיל, ופעילותו של השני הסתיימה בשל מחסור במימון. הגבלות מעבר הקשורות למחלת האבולה ולשיבושים אזוריים בנסיעות ממשיכים לעכב הצבות של מספר צוותי רפואת חירום.
  • במהלך התקופה הנסקרת פונו מעזה 108 מטופלים, בהם 12 ילדים, בפינוי רפואי דרך מעבר רפיח, יחד עם 170 מטפלים.
  • ארגונים שותפים בתחום הבריאות המשיכו לספק שירותים חיוניים לחולים כרוניים, למרות חוסרים עקביים בתרופות, באספקה ובציוד. במהלך התקופה הנסקרת סייע איחוד האמירויות הערביות למשרד הבריאות במשלוח של 60 אלף מזרקי אינסולין ואספקה חיונית הדרושה לטיפולי דיאליזה, לרבות סודיום קרבונט עבור מכשירי דיאליזה מתוצרת חברת פרזניוס, מחטי פיסטולה ומלאי ציקלוספורין שיספיק לחודשיים עבור מושתלי איברים. גם ארגון הבריאות העולמי ממשיך לרכוש ולטפל במשלוח של מוצרי דיאליזה נוספים, ובמהלך השבוע הנסקר אפשר את הכנסתו של משלוח שני של מזרקי אינסולין, אספירין לתינוקות ופריטי אספקה חיוניים אחרים. ולמרות זאת, חוסרים קריטיים נותרו בעינם, לרבות אנלוגים של אינסולין עבור מטופלים בסוכרת מסוג 1, תרופות קרדיווסקולריות, מכשירי גלוקומטר (מדי סוכר), מקלוני בדיקה לרמות סוכר בדם, מדי לחץ דם ומונופילמנטים לבדיקת רגישות בכף רגל סוכרתית.

מים, תברואה והיגיינה

  • בריכות הניקוז שייח' רדואן וספתאווי בצפון עזה חידשו בהדרגה את פעולתן בסביבות השבוע השלישי ביולי, לאחר קבלת שמן מנוע והשלמת עבודות התיקונים בהן. בשל הנזק לרשת הביוב הבריכות ממשיכות לקלוט שפכים, וכשאינן פועלות הן מהוות סיכון רציני להצפות בשכונות שסביבן. חידוש השאיבה של המים שהצטברו בהן והזרמתם אל הים יאפשרו לארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה להתחיל בפעילויות מוכנות לקראת החורף בשני האתרים. במקביל מתנהלות עבודות לתיקון תחנות שאיבת ביוב ולהטיית מי שפכים מהבריכות לנחל עזה, שמטרתן הסופית היא להבטיח טיפול שלישוני בשפכים לפני פליטתם אל הים.
  • ארגונים שותפים פינו כ-75% מהפסולת שהצטברה באתר הפסולת הזמני בשוק פיראס, בעיר עזה, והעבירו אותם לאתר חירום נוסף באבו ג'רד, באזור מסדרון נצרים. ההכנות לקראת שלב 2 באתר אבו ג'רד תלויות בהגעתן של גיאו-ממברנות (יריעות איטום), כדי להבטיח שהאמצעים הנאותים להגנה הסביבה יותקנו לפני ששלב 1 יגיע לתפוסה מלאה.
  • בנוסף, ארגונים שותפים קרובים להשלים חמש בארות משניות להפקת מים לשימוש ביתי באזור אל-מוואסי, הצפויות לשרת 17 אתרי עקירה. מרגע שעבודות השיקום של הרשת יסתיימו, המיזם צפוי לצמצם את ההישענות על הובלת מים במכליות באזור.
  • נכון לעכשיו, יותר מ-60 ארגונים שותפים משנעים מי שתייה במכליות ל-2,706 נקודות איסוף, ומספקים מדי יום מים בנפח 20,368 מטר מעוקב ל-1.6 מיליון בני אדם, או לפחות שישה ליטר מים לאדם ביום. נתון זה מייצג גידול של כ-3,000 מטר מעוקב ביום לעומת חודש יוני.
  • ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה חילקו 1,239 ערכות היגיינה, 8.000 ערכות לטיפול בכינים, 19,300 ערכות של חומרי ניקיון, 763 מכלים ביתיים לפסולת מוצקה ועשרה בתי שימוש, ש-8,000 בני אדם הפיקו מהם תועלת.

מחסה

  • בין 11 ל-18 ביולי סיפקו ארגונים שותפים חומרי מחסה ופריטים שאינם מזון לכ-1,380 משקי בית. הפריטים שחולקו כללו 933 פריטי מצעים, 384 אוהלים, 32 יריעות ברזנט, 100 מערכות כלי מטבח ו-150 שוברים לרכישת ביגוד. משקי הבית שקיבלו את הסיוע ייצגו פחות מ-7% מיכולת המענה שארגונים שותפים לכוח המשימה היו יכולים להגיע אליה לו עמדה לרשותם כמות מספקת של חומרי מחסה.
  • ככל שמספרם של בני האדם הזקוקים לסיוע במחסה ממשיך לגדול, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה נתקלים בקשיים משמעותיים במתן מענה לצרכים ההומניטריים הגדלים. מלאי פריטי המחסה והפריטים שאינם מזון הידלדל מאוד, וכעת נותרו רק פחות מאלף אוהלים ופריטי משק בית חיוניים אחרים, כמות שתספיק לסייע ל-7,000 משקי בית בלבד.

למידע נוסף ראו אתר האינטרנט של כוח המשימה לענייני מחסה

הגנה

  • ארגונים שותפים סייעו ליותר מ-17,900 בני אדם ול-550 משפחות ברחבי רצועת עזה בשילוב של שירותי הגנה ישירים, סיוע רגיש מבחינה הגנתית ותמיכה בין-תחומית. סיוע זה כולל:
    • תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, עזרה ראשונה נפשית, ייעוץ, ושירותי תמיכה פסיכו-חברתית מובנית שניתנו ל-11,044 בני אדם;
    • פעילויות הגברת מודעות בתחום ההגנה, מודעות לסיכונים, הגברת מודעות לסכנות נפלי תחמושת, בטיחות דיגיטלית ומעורבות של בני נוער, שבהן השתתפו 5,170 בני אדם;
    • שירותי ניהול טיפול, מעקב והפניה שניתנו ל-652 בני אדם;
    • שירותי ייעוץ משפטי, גישור, ותמיכה סוציאלית שניתנו ל-464 בני אדם;
    • פגישות ייעוץ משולב פסיכולוגי, רפואי ומשפטי שניתנו ל-114 בני אדם;
    • שירותי שיקום, קלינאות תקשורת ותקשורת שניתנו ל-229 בני אדם;
    • פעילויות רווחה נפשית, פיקוח מקצועי ותמיכה בבניית יכולות עבור עובדי קו ראשון, שניתנו ל-131 אנשי סגל;
    • יוזמות העצמה כלכלית בזיקה להגנה שניתנו ל-60 נשים, וסיוע במזומן עבור הגנה שניתן ל-40 בני אדם.
  • סיוע חומרי במקרים רגישים מבחינה הגנתית ותמיכה בין-תחומית ניתנו ל-17,302 בני אדם ול-517 משפחות, לרבות חלוקה של מזון ומוצרי היגיינה, ביגוד, מי שתייה, פריטי מטבח ואספקת מים, יריעות ברזנט, פריטי כבוד ומשק בית, חומרי ניקיון, אוהלים וערכות תאורה. בנוסף, 25 ערכות עזרה ראשונה נפשית חולקו לוועדות קהילתיות, ושלוש מרפאות משולבות לשירותי בריאות והגנה הוקמו בסביבתם של מחנות עקורים.
  • ארגונים שותפים המשיכו לתאם את שירותי דסק ההגנה, וסיפקו ל-279 תושבים חוזרים סיוע שכלל עזרה ראשונה נפשית, סיוע חירום ושירותי הפניה. נתון זה מביא את מספרם המצטבר של התושבים החוזרים שקיבלו סיוע מאז פתיחתו מחדש של מעבר רפיח ל-4,386 בני אדם שנכון לעכשיו 1,533 מהם מקבלים סיוע מתמשך בתחום ההגנה, לרבות אומדני צרכים ראשוניים ושירותים פסיכו-חברתיים ייעודיים.
  • התקיימו חמישה דיונים בקבוצות מיקוד ו-95 ראיונות עם מוסרי מידע מרכזיים, שבהם השתתפו 798 חברי הקהילה בתשע שכונות, בכדי לאמוד סיכוני הגנה הנלווים לפעילויות צבאיות מתמשכות, לתנאי מחסה לא נאותים, לגישה לא בטוחה למים, להיעדר ביטחון תזונתי ולגישה מוגבלת לשירותים חיוניים.

למידע נוסף ראו הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני הגנה

הגנת ילדים

  • ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים ניהלו את הפעילויות הבאות:
    • סיפקו שירותי ניהול טיפול להגנת ילדים ל-420 ילדים בסיכון שזוהו לאחרונה, והבטיחו שיקבלו גישה לתמיכה במסגרת מעקב, להתערבויות לצורך הגנה ולהפניות לשירותים ייעודיים ככל שיידרשו;
    • סיפקו תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית פרטנית וייעוץ פרטני ל-4,008 ילדים, שסייעו להם להתמודד עם מצוקה ולחזק את רווחתם הרגשית על רקע של סכסוך ועקירה מתמשכים;
    • ניהלו מפגשי הגברת מודעות בנושא ילדים ללא ליווי מבוגר וילדים שהופרדו מהוריהם, שבהם השתתפו 936 מטפלים. המפגשים הרחיבו את יכולתם של המטפלים לזהות ילדים כאלה, ואת היכרותם עם ערוצי הפניה ועם שירותי התמיכה הזמינים לילדים בסיכון.
  • במענה על ההחמרה בסביבה הביטחונית הוקפאו מספר פעילויות בנושא הגנת ילדים בעקבות שינויים ב"קו הצהוב" והסלמה במעשי האיבה, וכתוצאה מכך הוגבלה עוד יותר גישתם של ילדים בסיכון ומשפחותיהם לשירותי הגנה חיוניים.

טיפול באלימות מבוססת-מגדר

ארגונים שותפים קיימו את הפעילויות הבאות:

  • הגדילו את מספרם של המרחבים הבטוחים לנשים ונערות מ-79 ל-84, ובה בעת המשיכו להפעיל שני מחסים שסיפקו מדי יום ליותר ממאתיים נשים ונערות, באופן קולקטיבי, תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, פעילויות פיתוח כישורים, ניהול טיפול במקרי אלימות מבוססת-מגדר, סיוע במזומן ובשוברים ושירותי הפניה.
  • השלימו את האומדן של המרחבים הבטוחים לנשים ולנערות, שממצאיו אימתו את הקביעה כי מרחבים אלה הם עדיין פלטפורמות רלבנטיות מאוד וחסרות תחליף לקידום בטיחותן ורווחתן של נשים ונערות ברחבי רצועת עזה.
  • פיתחו הנחיות תפעוליות תואמות-הקשר עבור מרחבים בטוחים לנשים ולנערות, על סמך עקרונות המתמקדים בשורדות אלימות מבוססת-מגדר, כדי לסייע לארגונים שותפים להקים מרחבים בטוחים יעילים, עתירי השפעה ותלויי-הקשר. ההנחיות צפויות להתפרסם בקרוב.
  • למרות קשיים תפעוליים מתמשכים, לרבות חוסרים בדלק, הפסקות חשמל תכופות, חיבור מוגבל לאינטרנט וביקוש גובר לשירותים בהיקף גדול בהרבה מיכולתם של ארגונים שותפים, ארגונים שותפים בתחום האלימות מבוססת-המגדר ממשיכים לספק לנשים ונערות ברחבי עזה תמיכה קריטית. פערים עקביים עדיין קיימים בתחומים מרכזיים, כמו תקני בטיחות ופרטיות, הכללה של בני אדם עם מוגבלויות, ערוצי הפניה, הגנה על נתונים, ומנגנוני מיצוי דין. מגבלות גישה ומימון פגעו עוד יותר במתן השירותים – הרחבת "הקו הצהוב" קטעה את פעולתם של שני מרחבים בטוחים לנשים ולנערות, ו-17 מרחבים בטוחים נוספים עדיין סגורים, בין היתר כתוצאה מחוסרי מימון.

פינוי מוקשים

  • ארגונים שותפים ניהלו 21 אומדנים של סכנות חומרי נפץ כדי לסייע בפעילויות פינוי הריסות ופעילויות אחרות של ארגונים שותפים. כן בוצעו 12 פעילויות ניהול איכות, צוות מענה חירום אחד לסיוע למחלקת הביטחון והבטיחות של האו"ם, ושתי משלחות בין-סוכנותיות לליווי אומדנים הומניטריים ברחבי רצעת עזה. אומדנים של בתי ספר, מסגדים ואתרים אחרים סייעו גם בעדכון אומדני נזקים ובתכנון שיקום.
  • בין 12 ל-16 ביולי קיימו ארגונים שותפים מפגשי הגברת מודעות לסכנות נפלי תחמושת שבהם השתתפו 3,300 בני אדם וניהלו פעילויות אחרות בנושאי מוכנות והגנה בעתות סכסוך, שכללו מפגשים פנים-אל-פנים, הכשרת מאמנים, מסעות באמצעי התקשורת ויוזמות מודעות חירום לצמצום הסיכונים של נפלי תחמושת. מאמצי תיאום ואיסוף נתונים סייעו להבטיח שהתערבויות יגיעו גם לאוכלוסיות הפגיעות והחלשות ביותר.
  • ארגונים שותפים המשיכו להפנות קורבנות של תקריות נפלי תחמושת לשירותי בריאות, תמיכה פסיכו-חברתית ושיקום ברחבי עזה.

חינוך

  • ארגונים שותפים חילקו חומרי חינוך חיוניים ל-15,069 ילדים בגיל בית הספר ב-13 מרחבי למידה זמניים בנפת צפון עזה.
  • כן המשיכו ארגונים שותפים להרחיב את הפעילויות של תוכנית הקיץ ולשלב ילדים בפעילויות למידה מובנית, פנאי ותמיכה פסיכו-חברתית, כדי לסייע להם לשמור על שגרה וסדר יום ולהכין אותם לקראת שנת הלימודים החדשה.

כוח המשימה לענייני תקשורת חירום

  • ב-6 ביולי קיימו כוח המשימה לענייני תקשורת חירום ומחלקת הביטחון והבטיחות של האו"ם במרכז ההדרכה בח'אן יונס הדרכה בנושא מערכת אבטחת תקשורת בסיסית, שבה השתתפו 13 אנשי סגל מסוכנויות או"ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. ההכשרה כללה תפעול קשר, נהלי תקשורת ופרוטוקולים לאבטחת תקשורת, לחיזוק מיומנותם של המשתתפים ולקידום השימוש היעיל במערכות אבטחת תקשורת בין-סוכנותיות התומכות בפעילויות ההומניטריות בעזה.
  • ב-8 ביולי פנה כוח המשימה לענייני תקשורת חירום למטה מתאם פעולות הממשלה בשטחים כדי לדון בהגבלות הפוגעות באישור, בהכנסה ובשימוש בציוד אבטחת תקשורת, לרבות מכשירי קשר וטלפונים לווייניים. ההידברות ביקשה לזהות פתרונות למגבלות גישה המוטלות על ציוד, ולאפשר להציב במועד נכסי תקשורת חיוניים הדרושים לקיום שירותי אבטחת תקשורת, ולתמיכה בבטיחותם של אנשי סגל הומניטרי הפועלים בעזה.
  • בין 4 ל-8 ביולי סייע כוח המשימה לענייני תקשורת חירום למחלקת הביטחון והבטיחות של האו"ם לתקנן את תקשורת ה-VHF ברחבי רצועת עזה, בהגדרה מחדש וסנכרון ערוצים של ציוד אבטחת תקשורת. כ-65% מצי מכשירי ה-VHF הוגדרו מחדש, והפעילות בתשע מתוך 14 סוכנויות או"ם כבר החלה. במהלך התקופה הנסקרת תוכנתו או תוכנתו מחדש 52 מכשירים, במהלך ששיפר את התאימות התפעולית וחיזק את אבטחת התקשורת המתואמת ברחבי הקהילה ההומניטרית.

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.


באתר זה, התוכן המופיע בשפה העברית תורגם מאנגלית, ונעשו מאמצים להבטיח את דיוק התרגום. כיוון שעדיין ייתכנו שגיאות, מומלץ לעיין בגרסה המקורית באנגלית בכל מקרה של ספק.