דוח מצב הומניטרי | 10 ביולי 2026

דגשים עיקריים

• ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, הגבלות גישה ישראליות, היעדר ביטחון וחוסרי מימון ממשיכים להגביל את הפעילויות ההומניטריות.
• בגדה המערבית, הגבלות תנועה שהוטלו בזו אחר זו מבודדות הלכה למעשה כ-12 אלף פלסטינים בקהילות ממערב לרמאללה, היכן שהעברה של תינוק פלסטיני בן ארבעה חודשים לבית חולים עוכבה בשער דרך ישראלי מאויש. בבית החולים נקבע מותו של התינוק.
• בשנת 2026 נעקרו יותר מ-3,200 פלסטינים ברחבי הגדה המערבית בשל מתקפות מתנחלים והריסות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים – בממוצע 17 בני אדם ביום, כפול משיעור העקורים היומי בשלוש השנים שקדמו לכך.
• באזור H2 בעיר חברון התקינו כוחות ישראליים שער המגביל את אחד מנתיבי הגישה האחרונים אל העיר העתיקה, ומרחיב עוד יותר את המערכת ההולכת ומתמסדת של הגבלות התנועה הפוגעות בכ-7,000 פלסטינים.
• בעזה, שרוב התושבים בה עקורים, נמשכת העקירה החדשה לאורך "הקו הצהוב" על רקע של מבצעים צבאיים מתמשכים.
• עבודת הסיוע חשופה יותר ויותר להיעדר ביטחון ולעיכובים, משום שגורמים חיצוניים מנצלים משלוחים הומניטריים להברחת פריטים יקרי ערך אל עזה, היכן שהרשויות בפועל מנסות לאתר פריטים אלה ולהחרימם.
• בין מאי ליוני צנח מספר המשפחות המקבלות סיוע במחסה בעזה ב-37%, בשל חוסרי מימון.

סקירה כללית

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, המרחב ההומניטרי ממשיך להתכווץ ככל שהיעדר ביטחון, הגבלות תנועה וגישה מתרחבות, עקירה חוזרת ונשנית וחוסרי מימון מגדילים את הצרכים ההומניטריים, ובה-בעת מגבילים את הפעילויות ההומניטריות. ברצועת עזה, פעילות צבאית, הרחבת השטחים שהגישה אליהם מוגבלת ועקירה חוזרת ונשנית ממשיכות לחשוף אזרחים לסיכוני הגנה מוגברים ולתנאי חיים הולכים ומידרדרים, למרות סיוע הומניטרי עקבי. בגדה המערבית, הגבלות תנועה מתרחבות, מבצעים של כוחות ישראליים, הריסות, הרחבת התנחלויות ואלימות מתנחלים חוזרת ונשנית מחוללים עקירה גוברת, מגבילים את הגישה לשירותים חיוניים ולמקורות מחיה ומבודדים קהילות פלסטיניות. יחד, ההתפתחויות האלה מגדילות את הצרכים ההומניטריים ובה בעת מקשות עוד יותר על ארגונים הומניטריים שותפים להגיע לבני האדם הנפגעים ולשמר את הסיוע ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש.

הגדה המערבית

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח היא 30 ביוני עד 6 ביולי, אלא אם צוין אחרת.

מבצעים של כוחות ישראליים, הגבלות תנועה מתרחבות, הריסות, הרחבת התנחלויות ואלימות מתנחלים ממשיכים לחולל עקירה, להגביר סיכוני הגנה ולהגביל את גישתם של פלסטינים לדיור, למקורות מחיה ולשירותים חיוניים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. את כל אלה מחריפים עוד יותר התנאים הכלכליים המידרדרים, המשבר הכספי שעימו מתמודדת הרשות הפלסטינית, וחוסרי מימון מתמידים הפוגעים עוד יותר בעמידותם של משקי הבית ומכבידים את הנטל על פעילויות הסיוע.

הדינמיקה הזו הודגשה במהלך ביקור שטח בירושלים המזרחית ובשטחים הסובבים אותה, בהובלת המתאם ההומניטרי, שנערך ב-30 ביוני עבור תורמים ודיפלומטים מיותר מ-20 מדינות. ארגונים הומניטריים שותפים ונציגי קהילה תיארו את ההשלכות ההומניטריות של הריסות, פינויים בכפייה, הרחבת התנחלויות והגבלות תנועה, ובמקביל הדגישו את החששות הגוברים בתחום ההגנה, לרבות סיכוני הגנת ילדים וצרכים גדלים והולכים בשירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית.

למרות הגבלות התנועה, היעדר הביטחון וחוסרי מימון מתמידים, ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לספק סיוע חיוני. במהלך המחצית הראשונה של 2026 סיפקו ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים ליותר מ-5,300 ילדים ו-1,670 מטפלים בנפת ירושלים שירותי תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, תמיכה בהורות, הגברת מודעות בנושא הגנת ילדים, שירותי ניהול טיפול וסיוע חירום. ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך סייעו לכ-60 אלף ילדים באמצעות תוכניות למידה משלימה והוראה מתקנת, והשלימו עבודות שיקום חיוניות ב-32 בתי ספר.

עם זאת, הגישה לחינוך ממשיכה להידרדר בכמה מהאזורים שהפגיעה בהם היא הקשה ביותר. לשישה בתי ספר של אונר"א במחנות הפליטים ג'נין ונור שמס עדיין אין גישה, שישה בתי ספר של אונר"א בירושלים המזרחית עדיין סגורים, ועשרה בתי ספר בשטח C ננטשו לאחר שהקהילות שאותן שירתו נעקרו במלואן בשל מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות. לאחר העקירה של הקהילה שאותה שירתו, שמונה מבתי הספר האלה הושחתו על ידי מתנחלים ושניים נהרסו עד 6 ביולי. בנוסף על כך, 84 בתי ספר עדיין בסכנת עקירה או שניתנו נגדם צווי הפסקת עבודה, כך שכ-13 אלף תלמידים עלולים לאבד עקב כך את גישתם לחינוך. כמו כן, 61 תלמידים שנעצרו לא יכלו לגשת לבחינות הבגרות (התווג'יהי) או להשלימן.

נפגעים ואלימות מתנחלים

בין 30 ביוני ל-6 ביולי ירו כוחות ישראליים למוות בנער פלסטיני בן 16, במהלך פשיטה ומבצע חיפוש במחנה קלנדיה שבנפת ירושלים, ו-39 פלסטינים וארבעה פעילים ישראלים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. לא דווח על נפגעים ישראלים מידי פלסטינים. בנוסף, תינוק פלסטיני בן ארבעה חודשים עוכב בדרכו לבית החולים בשער דרך מאויש על ידי כוחות ישראליים, בכניסה לכפר דיר עמאר, בנפת רמאללה, ולאחר מכן נקבע מותו בבית החולים (ראו חקר מקרה להלן).

בשנת 2026 נהרגו 16 ילדים פלסטינים ו-187 ילדים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ויותר מ-21,500 ילדים נעקרו בשל מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות, הריסות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים ופינויים בכפייה.

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 35 תקריות במעורבות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. נתון זה מביא את מספרן הכולל של תקריות כאלה שתועדו מאז תחילת 2026 ליותר מ-1,200 ביותר מ-240 קהילות פלסטיניות, ובממוצע שש תקריות ביום.

מאפיין בולט של התקריות שתועדו במהלך התקופה הנסקרת היה היעדים שבהן התמקדו - פלסטינים וגורמי נוכחות מגינה המלווים קהילות המבקשות להגיע לאדמות חקלאיות ולשטחי מרעה. ב-30 ביוני וב-4 ביולי פצעו מתנחלים שישה פלסטינים וארבעה פעילי נוכחות מגינה שליוו קהילות פגיעות וחלשות בנפת רמאללה. בקהילה הבדואית טייבה מזרח תקפו מתנחלים פעמיים משפחה פלסטינית, פצעו אישה פלסטינית ופעיל נוכחות מגינה, וגרמו נזק לתשתית מים ולרכוש אחר. בתקרית נפרדת, מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז שהוקם לאחרונה תקפו בתרסיס פלפל, באבנים ובאלות חקלאים פלסטינים ופעילים שעיבדו אדמה בין הכפרים ח'רבת אבו פלאח ותורמוסעיא, ופצעו שמונה בני אדם.

נוכחות מגינה היא התערבות הומניטרית מקדימה המיושמת על ידי ארגונים שותפים מוכרים של כוח המשימה לענייני הגנה, בתיאום עם ארגוני סולידריות פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים. באמצעות ליווי סדיר פנים-אל-פנים ומרחוק ומענה נוכחות מגינה מהיר, שואפת התערבות זו לצמצם סיכוני הגנה מיידים, לתמוך בגישה בטוחה יותר למקורות מחייה ולשירותים חיוניים, ולחזק את יכולתן של קהילות להישאר בבטחה במקום מגוריהן.

ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה מדווחים שעם הגידול בסיכוני ההגנה הפוגעים בקהילות, הם עצמם הופכים ליעדים למתקפות הכוללות הגבלות גישה, פציעות, מעצרים והליכי גירוש. אילוצים אלה מגבילים את יכולתם של ארגונים שותפים לשמור על נוכחות סדירה בקהילות בסיכון גבוה, למרות הביקוש הגובר.

ב-2026 נפצעו 19 פעילי נוכחות מגינה ישראליים ובינלאומיים מידי מתנחלים ב-12 תקריות נפרדות, בעת שליוו קהילות פלסטיניות.

מאז תחילת 2026, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה, בתיאום עם ארגוני סולידריות פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים, מקיימים ביקורי ליווי קבועים, פעם או פעמיים בשבוע ומענה נוכחות מגינה מהיר על פי צורך ביותר ממאה קהילות פלסטיניות בסיכון ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. כמו כן, ארגונים שותפים מרחיבים את יוזמות ההגנה העצמית בקהילות באזורי סיכון אלה, באמצעות הכשרה במתן עזרה ראשונה, הגברת מודעות משפטית, הכשרה בתיעוד של תקריות הגנה, וסיוע במוכנות, לרבות ערכות עזרה ראשונה, תאורה סולארית, מצלמות מעקב ומטפי כיבוי אש. ולמרות כל זאת, ארגונים שותפים מדווחים שהיכולת הנוכחית לנוכחות מגינה עדיין אינה מספקת למתן מענה על הצרכים הגוברים.

חקר מקרה: הגבלות גישה מבודדות קהילות ממערב לרמאללה

ב-5 ביולי עוכבה ההסעה של תינוק פלסטיני בן ארבעה חודשים לבית חולים למשך כ-25 דקות, לאחר שכוחות ישראליים מנעו מהמשפחה לעבור במחסום מאויש לסירוגין, ובו שער דרך סגור החוסם את הכניסה הדרומית לכפר דיר עמאר. למרות שעל פי דיווחים הכוחות הישראליים יודעו מראש על מקרה החירום הרפואי, הותירו הכוחות את השער סגור בעוד האמבולנס מחכה מעברו השני. במהלך העיכוב ירו כוחות ישראליים רימוני גז מדמיע ורימוני הלם לעבר פלסטינים שהתאספו במחסום. בסופו של דבר נלקח התינוק ברגל לאמבולנס, בהעברה במתכונת גב-אל-גב. מאחר ששער הדרך הדרומי נותר סגור, וככלל פלסטינים אינם מורשים לעבור דרך שני המחסומים הצפוניים המחברים את האזור לכביש 465, נאלץ האמבולנס לנסוע למרחק כ-40 ק"מ בדרך עוקפת כדי להגיע לבית החולים בעיר רמאללה. מאוחר יותר, בבית החולים, נקבע מותו של התינוק.

התקרית התרחשה על רקע של הגבלות גישה שניתנו בזו אחר זו ופגעו בדיר עמאר, ג'מאלא, ביתילו ומחנה דיר עמאר, שבהם מתגוררים כ-12 אלף פלסטינים. הלכה למעשה, הסגר המצטבר של שורה של נקודות גישה מבודד את הקהילות האלה ומותיר אותן מחוברות ליתר הגדה המערבית באמצעות דרך גישה יחידה שנותרה להן.

לדברי התושבים, שני מחסומים המובילים לכביש 465 – החיבור העיקרי של הקהילות לצפון נפת רמאללה ולרשת הכבישים הרחבה יותר – מונעים מאז אוקטובר 2023 באופן עקבי גישת כלי רכב פלסטיניים. הכביש המחבר את האזור וכפרים אחרים סביבו לעיר רמאללה נחסם גם הוא במחסום חלקי ובו שער דרך סגור. בינואר 2025 התקינו כוחות ישראליים בכניסה הדרומית לדיר עמאר מחסום חלקי (המאויש לסירוגין) ובו שער דרך סגור. השער נותר סגור ברציפות מאז 28 בפברואר 2026, ומותיר את התושבים תלויים בכביש גישה יחיד, ממערב, הכולל דרך עפר באורך 3 ק"מ. ב-9 ביולי פתח הצבא הישראלי מחדש את שער הדרך בכניסה הדרומית לאזור דיר עמאר – ביתילו. בשעת פרסום דוח זה שני המחסומים הצפוניים המובילים לכביש 465 ממשיכים למנוע גישת כלי רכב פלסטיניים לכביש.

במשך יותר מארבעה חודשים של סגירה מתמשכת של שער הדרך הדרומי נשענו תושבי דיר עמאר, מחנה דיר עמאר, ג'מאלא וביתילו על נסיעה בדרכים עוקפות, שהגדילו את מרחק הנסיעה לרמאללה מכ-18 ק"מ לכ-38 ק"מ והאריכו את משכי הנסיעה. ההגבלות שיבשו את הגישה למקומות עבודה, לבתי ספר, לשווקים ולשירותי בריאות, וגרמו לעיכובים בקבלת טיפול רפואי חירום. מטופלים הזקוקים לטיפולים שוטפים, לרבות כעשרה בני אדם התלויים בטיפולי דיאליזה, משתמשים בהעברות אמבולנס במתכונת גב-אל-גב או בכלי רכב פרטיים, מפני שהמעבר בשער הדרך נמנע מהם באופן שגרתי.

בידודן של קהילות אלה התרחש בד בבד עם הרחבה המהירה של ההתנחלות באזור. מאז ינואר 2024 הוקמו בסמוך אליהן לפחות חמישה מאחזים. מאז הקמתו של הראשון מביניהם, בתחילת 2024, תועדו יותר מ-60 מתקפות מתנחלים שפגעו בביתילו, בדיר עמאר, בג'מאלא ובקהילה הבדואית הסמוכה עין איוב, ואשר גרמו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, לעומת תשע מתקפות כאלה בלבד בארבע השנים שקדמו לכך (2023-2020). הקהילה הבדואית הסמוכה, עין איוב, נעקרה במלואה באוגוסט 2025 בעקבות מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות והגבלות הגישה הקשורות אליהן.

עקירה

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות 11 מבנים בבעלת פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. תשעה מהמבנים היו בשטח C ושניים היו בירושלים המזרחית. המבנים שנהרסו ב-2 ביולי כללו שני בתי מגורים, שאחד מהם ניתן כסיוע הומניטרי לאחר שביתה הקודם של המשפחה, בקהילת עין אל-חילווה שבנפת טובאס, נהרס ב-20 במאי 2026, והריסתם הובילה לעקירה של שני משקי בית המונים חמישה בני אדם.

בנוסף, ב-3 ביולי נעקר משק בית בדואי פלסטיני המונה שישה בני אדם, בהם ארבעה ילדים, לאחר שמתנחלים תקפו והציתו את ביתם בקהילה הבדואית טייבה מזרח, בחלק של נפת רמאללה הממוקם בשטח C. לדברי מקורות מקומיים, מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז סמוך נכנסו לקהילה בשעת לילה מאוחרת, השליכו חומרים דליקים על בית המשפחה ונמלטו מהמקום. המשפחה, ששהתה בתוך הבית בעת המתקפה, התפנתה בבטחה אבל המבנה נהרס יחד עם כל הריהוט והחפצים האישיים של המשפחה. נכון לעכשיו שוהה המשפחה העקורה אצל קרובי משפחה באותה קהילה. בחודשים האחרונים היוותה הקהילה הבדואית טייבה מזרח כמעט מדי יום יעד למתקפות מתנחלים, לרבות פלישות חוזרות ונשנות אל אזורי מגורים, רעייה על אדמות מעובדות ושל מספוא שנקצר, הגבלות תנועה ואיומים נגד משפחות פלסטיניות בדרישה שיעזבו את הקהילה, שכולם תרמו לסביבה כופה יותר ויותר ולסיכונים מוגברים לעקירה נוספת.

מאז 2023 התעצמו מתקפות מתנחלים והגבלות גישה הקשורות אליהן ברחבי הגדה המערבית, במיוחד בקהילות בדואים ורועים בשטח C. בין ינואר 2023 ל-6 ביולי 2026 חוו 121 קהילות פלסטיניות עקירה מלאה או חלקית. מתוכן, 46 קהילות נעקרו במלואן, עשר מהן מאז תחילת 2026. בסך הכול, מאז ינואר 2023 נעקרו בהקשר זה יותר מ-6,200 פלסטינים, בהם יותר מ-3,000 ילדים. מכלל העקורים, יותר מ-2,300 בני אדם, בהם יותר מאלף ילדים, נעקרו בשנת 2026 לבדה. ההשלכות המצטברות של עקירה חוזרת ונשנית, מתקפות מתנחלים חוזרות נשנות, נזק לבתים ולתשתית והגבלות על הגישה לאדמה ולשירותים חיוניים ממשיכות להגדיל את הצרכים ההומניטריים, ובה-בעת פוגעות בעמידותן של קהילות הנפגעות.

ב-2026 נעקרו יותר מ-3,200 פלסטינים בשל הריסות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים ומתקפות מתנחלים, בממוצע יותר מ-17 בני אדם ביום – נתון כמעט כפול מהממוצע היומי שנצפה בין 2023 ל-2025.

הגורם לגידול זה הינו בעיקר עלייה חדה בעקירה בעקבות מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות והגבלות הגישה הקשורות אליהן, שכבר עתה חרגה מסך העקירות השנתי שתועד הן ב-2023 והן ב-2025 ומהווה יותר מ-70% מכלל העקירה שתועדה בשני הקשרים אלה מאז תחילת השנה. הנתונים מצביעים על שינוי משמעותי בדפוסי עקירה – בשנת 2026 מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן מתבררות כגורם העיקרי לעקירה.

על רקע תנאים אלה, ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים להרחיב את מאמצי מענה החירום. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה סיפקו מענה על שיבושים ממושכים בשירותים באמצעות חלוקות חירום של מים במכליות לקהילות במסאפר יטא, בנפת חברון, אזור שלפחות עשר קהילות בו עדיין מנותקות מרשת המים, וכן לקהילות רועים בצפון בקעת הירדן, לרבות כאלה שנפגעו מהריסות ועקירה בקהילת עין אל-חילווה ב-2 ביולי. בצפון הגדה המערבית, היכן שיותר מ-33 אלף פלסטינים עדיין עקורים מאז ינואר 2025 ממחנות הפליטים גנין, טול כרם ונור שמס והאזורים המקיפים אותם, השלימו ארגונים שותפים את הקמתה של רשת מים חדשה בד'נאבה, בעיר טול כרם, והפעילו אותה, ובכך סיפקו גישה למים בטוחים ל-220 משקי בית, רובם משפחות שנעקרו ממחנות פליטים בקרבת מקום. ההתערבות אפשרה את המעבר ממשלוחי חירום של מים במכליות למערכת אספקת מים ישימה וזולה יותר.

עדכון בנושא הגבלות תנועה באזור H2 בעיר חברון

ב-20 במאי התקינו כוחות ישראליים שער מתכת חדש, שנסגר מייד על ידי רשויות ישראליות, בכביש הראשי המוביל לעיר העתיקה של חברון, ליד כיכר העירייה הישנה (באב אל-בלדייה). השער ממוקם ליד מה שהיה בעבר בניין העירייה, שכעת נתפס על ידי מתנחלים, והמבנה השכן שבו נאטמה נגרייה פלסטינית ביולי 2025 לאחר שהדייר במבנה אולץ להתפנות מהמקום. לדברי מקורות מקומיים, השער פוגע ישירות בכ-130 משפחות פלסטיניות, ומגביל עוד יותר את אחד מנתיבי הגישה האחרונים שנותרו אל העיר העתיקה, לרבות אחרוני החלקים המתפקדים של השוק הישן ומסגד אל-אברהימי. השער מהווה חלק מדפוס רחב יותר של אמצעים הקשורים להתנחלויות באזור ולאבטחתן, לרבות ההתקנה של עמדת תצפית צבאית על מה שהיה בעבר בית העירייה, ובדיקות חוזרות ונשנות של תעודות זהות במחסומי פתע.

מאז אוקטובר 2023 מיישמים כוחות ישראליים שיטה חדשה המווסתת את תנועתם של תושבים פלסטינים דרך שלושה מחסומים ייעודיים הפועלים מדי יום בין 7:00 ל-20:00. המחסומים מגבילים את התנועה בין שכונות פלסטיניות הממוקמות בתוך השטחים באזור H2 שהכניסה אליהם אסורה או מוגבלת, שבהם מתגוררים כ-7,000 פלסטינים, וכן את הגישה למסגד אברהימי, לשווקים, לשירותי בריאות ולמתקנים חיוניים אחרים. מאז אוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את מעצרם של יותר מ-400 פלסטינים, בהם יותר מ-50 ילדים, במחסומים קבועים וזמניים ברחבי H2.

הגבלות התנועה הורחבו גם בתוך אזורי מגורים. מאז אוקטובר 2025 אטמו כוחות ישראליים כמה מהכניסות הראשיות ללפחות ארבעה בנייני מגורים בשכונת א-סלאיימה, בשטח הממוקם בחלק של אזור H2 של העיר חברון שהכניסה אליו מוגבלת, אטימות שפגעו ב-18 משפחות פלסטיניות המונות 104 בני אדם, בהם 49 ילדים. כדי להגיע לבתיהם, התושבים עוברים דרך בתים שכנים, חוצים שטחים פתוחים ומטפסים על סולמות מעל לקירות המקיפים את בתיהם. הסגרים פגעו גם בגישה לחינוך של 25 תלמידי גן הלומדים בגן באחד הבניינים שנפגעו וסיבכו את גישתם של תושבים הזקוקים לטיפולים סדירים, לרבות חולים במחלות כרוניות ובני אדם עם מוגבלויות, לטיפול רפואי.

לנתונים מרכזיים ולחלוקה לקטגוריות נוספות של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 למאי 2026, יש לפנות לתמונת מצב של הגדה המערבית - מאי 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים מרכזיים על ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ראו כאן: הגדה המערבית – ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אפריל 2026

רצועת עזה

חלק זה של הדוח סוקר את פרק הזמן שבין 29 ביוני ל-5 ביולי, אלא אם צוין אחרת.

בני האדם ברחבי רצועת עזה עדיין מוגבלים לפחות ממחצית משטחה, כשהם חשופים לתקיפות אוויריות, לסוגים אחרים של פעילות צבאית, לעקירה חדשה וממושכת, ולסיכוני הגנה תמידיים. כל משך התקופה הנסקרת, צפיפות-יתר, מחסה לא מספיק וגישה מוגבלת לשירותים רפואיים, למים בטוחים ולתברואה המשיכו להגביר את החששות לבריאות הציבור, ולפגוע בבטיחותם של בני אדם, בכבודם הסגולי וברווחתם.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, בין 30 ביוני ל-8 ביולי נהרגו על פי דיווחים 44 פלסטינים, בהם מי שמתו מפצעים ואשר גופותיהם חולצו מתחת להריסות, ו-85 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שעליהם דווח מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,084 הרוגים ו-3,491 פצועים.

נמשכת העקירה משטחים בקרבת "הקו הצהוב", ככל שמבצעים צבאיים והרחבת השטחים שהגישה אליהם מוגבלת מצמצמים עוד יותר את המרחב הזמין לאזרחים. ב-7 ביולי, על פי דיווחים, החלו משפחות להיעקר מאתר העקירה ד'הב, בדרום עזה, לאחר שנמלטו מפני טנקים שהתקדמו לעברן, וכן דווח על ירי ופצועים בקרבת מקום.

על פי דיווחים, מבצעים צבאיים התנהלו באותו דפוס במשך שלושה ימים רצופים ופגעו בארבעה אתרים בדרום עזה – מדי בוקר עזבו משפחות את המחסים שלהן בשעה מוקדמת, לפני שהטנקים המתקדמים יגיעו אליהן, וחזרו רק אחרי שהצבא נסוג בשעות אחר הצהריים. על פי דיווחים, מי שלא היו מסוגלים להתפנות נותרו לכודים במשך שעות, ומצאו מחסה בשטח בניסיון לחמוק מפני כדורים תועים עד שהשטח נעשה שוב נגיש. על פי דיווחים, בשטח הנפגע שוהים כ-2,500 בני אדם. נכון לעכשיו, על פי דיווחים, נעקרו מהשטח ארבע משפחות, ומדווח כי משפחות רבות מחפשות מקומות בטוחים יותר אבל אינן יכולות לעזוב בשל המחסור בשטחים זמינים. את המצב מחריף עוד יותר טיבם של המחסים המאולתרים, שאותם לא ניתן לפרק בקלות, כך שבכל פעם שהן נאלצות לעזוב משפחות מסתכנות באובדן חפציהן המועטים.

המבצעים הצבאיים המתמשכים פגעו קשות בגישה לשירותים חיוניים. ארגונים הומניטריים שותפים פועלים לאמוד את המצב טוב יותר כדי לספק מענה מתואם.

לעיתים קרובות משפחות שנעקרו זה עתה מאבדות את המחסים והחפצים שלהן בכל פעם שהן נאלצות לעבור למקום אחר. חלק מהלחץ על מי שנמצאים בקרבת "הקו הצהוב" לעזוב את מקומות מגוריהם נגרם על ידי מבצעים צבאיים ישראליים בקרבת מקום, המחריפים את סיכוני הבטיחות הקיימים ובה-בעת מונעים כל מתן שירותים באזורי המגורים, משום שלעיתים קרובות צוותים של העירייה ונותני מענה חירום אינם מגיעים לשם.

ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לתת מענה לצרכים של משפחות שנעקרו זה עתה, במתן אוהלים, פריטי מחסה חירום וסוגי סיוע אחרים (ראו החלק העוסק ב תמיכה רב-תחומית בנספח 1, להלן). בה-בעת הם ממשיכים לתמוך במי שחיים בתנאי עקירה מתמשכת.

למרות כל מאמצי המענה המתמשכים, מחלות מידבקות עדיין נפוצות – במהלך התקופה הנסקרת דיווחו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות, באמצעות 206 אתרי פיקוח על מחלות, על יותר מ-243 אלף תורים, ועל יותר מאחד מכל חמישה תורים בזיקה למחלות זיהומיות שיש לדווח עליהן. זיהומים חריפים בדרכי הנשימה ומחלות עור נותרו הגורמים המובילים למחלות, ואילו מספר החולים במחלות המועברות במים – לרבות שלשול חריף, שלשול דמי ותסמונת צהבת חריפה – ממשיך לגדול, במיוחד בח'אן יונס. במהלך התקופה הנסקרת תיעדו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות יותר מ-18 אלף מקרים של אבעבועות רוח, ניגוע בטפילים חיצוניים ואימפטיגו.

בה בעת, הוועדה למחלות לא מידבקות, הפועלת בכפוף לכוח המשימה לענייני בריאות בהובלה משותפת עם רשויות בריאות מקומיות, מדווחת על שיבושים קשים הממשיכים לפגוע בשירותים חיוניים עבור חולים במחלות כרוניות, שמספרם מוערך ב-350 אלף. מחסור בתרופות, בעזרים אבחנתיים ובציוד ייעודי ממשיכים לפגוע בטיפול ביתר לחץ דם, סוכרת, מחלות כליות, סרטן ומחלות לב ועורקים. כמויות לא מספיקות של אנלוגים של אינסולין מאלצות מטופלים רבים, הזקוקים לאינסולין, לעבור מעטי אינסולין לאמפולות, מעבר המגביר את הסיכון לטעויות במינון בקרב קבוצות פגיעות וחלשות. כ-700 מטופלים הזקוקים לטיפולי דיאליזה עדיין מצויים בסיכון בשל המחסור במוצרים קריטיים, ושירותי לב ואונקולוגיה זמינים רק על בסיס מוגבל מאוד. ארגונים שותפים לארגון הבריאות העולמי ולכוח המשימה לענייני בריאות ממשיכים לחזק את המעקב אחר מחלות, תומכים באמצעים למניעת זיהומים ולבקרת מחלות, ומאפשרים רכישה של אספקה רפואית חיונית והכנסתה, אבל הנזק לתשתית הבריאות, המים, התברואה וההיגיינה, חוסרי אספקה והגבלות גישה ממשיכים לפגוע במענה.

חוסרים בפריטים ובתשומות קריטיים – לרבות דלק, שמן מנוע, גנרטורים וציוד ייעודי – נמשכים באופן עקבי בכל התחומים (ראו מיקוד בביטחון תזונתי להלן). הם קשורים הן לחוסרי מימון (ראו פרק מימון, להלן) ולהגבלות הישראליות המגבילות מה וכמה ניתן להכניס לעזה (ראו אספקה המוכנסת אל עזה, להלן).

באופן כללי יותר, פעילויות הומניטריות נפגעות גם מהגבלות גישה שישראל מטילה בתוך עזה (ראו הסקירה הכללית על שטחים שהגישה אליהם מוגבלת בדוח מ-26 ביוני 2026). ב-8 ביולי (מחוץ לתקופה הנסקרת) הודיע ארגון המטבח המרכזי העולמי כי נהג שהועסק על ידי חברת לוגיסטיקה שותפה נהרג על ידי כוחות ישראליים כשהוביל סחורות ממעבר כרם שלום לאחד ממחסני הארגון הלא ממשלתי בעזה. על פי דיווחים, הירי התרחש בתוך השטח שהגישה אליו מוגבלת, במהלף תנועה שתואמה עם הרשויות הישראליות.

ובנוסף על כל הקשיים האלה, מאמצי הסיוע נפגעים יותר ויותר מגורמים חיצוניים לא מזוהים, המנצלים את השטחים המתים לאורך שרשרת האספקה של הקהילה ההומניטרית כדי להטמין פריטים לא הומניטריים יקרי ערך בתוך מטעני סיוע הנשלחים לרצועת עזה. בעזה, הרשויות בפועל מנסות לאתר ולהחרים פריטים, ככל הנראה אותן סחורות מוברחות. בשבעת ימי התקופה הנסקרת תיעד האו"ם מקרה אחד שבו החרימו הרשויות בפועל חבילות קטנות שהוטמנו בתוך אספקה הומניטרית שמוקמה על שני משטחי סיוע. זה היה אחד משבעה מקרים, במהלך אותו שבוע, שבהם יחידים שהזדהו כסוכני הרשויות בפועל בעזה ערכו חיפושים במחסנים או בשיירות הומניטריים; בשישה מהמקרים לא נמצא דבר. בהידברות חסויה עם הרשויות בעזה ומחוץ לה, העלתה הקהילה ההומניטרית חששות בנושא השימוש לרעה במשלוחי סיוע להברחות, הצורך לצמצם את השטחים המתים לאורך שרשרת האספקה, נהלי חיפוש המסכנים את הבטיחות, היושרה או היעילות של מאמצי הסיוע, והכשל לכבד את חסינותם של מתחמי או"ם.

ב-9 ביולי הוביל המתאם ההומניטרי ביקור שטח דיפלומטי וירטואלי באחד מאתרי העקירה באל-מוואסי, בח'אן יונס. בביקור המקוון השתתפו, בשיחת וידאו, חבריהן של עשרות משלחות דיפלומטיות, שראו את תנאי החיים ומאמצי הסיוע באתר ושוחחו עם ילדים ומבוגרים עקורים וכן עם עובדי סיוע. דיפלומטים לא יכלו לבקר באתר באופן אישי בשל ההגבלות המחמירות שהרשויות הישראליות מטילות על כניסת בני אדם לעזה. בנקודת חלוקה בתוך האתר ראו הדיפלומטים שהצטרפו לסיור הווירטואלי כיצד חברי הקהילה, לרבות ילדים, אוספים מים שהובאו למקום במכלית. את המיזם מתפעל ארגון שותף מקומי במימון הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש. עקורים אמרו לדיפלומטים שהם זקוקים לשירותי מים בני-קיימא, במיוחד בימי הקיץ החמים, והדגישו את הצורך בהזדמנויות מסוג מזומן-תמורת-עבודה כדי להאכיל את משפחותיהם. המשתתפים נלקחו גם לביקור באוהלים הצפופים בקו החוף.

אספקה המוכנסת אל עזה

במהלך התקופה הנסקרת המשיכו תקלות בסורק בנמל אשדוד שבישראל לשבש את הזרמת המטענים, עד שב-2 ביולי נפתרה הבעיה. שיעורי ההחזרה והפסילה הגבוהים במסדרון המצרי נמשכים – רק 56% מהמטענים שנשלחו נפרקו בהצלחה במעבר כרם שלום (גידול לעומת 42ֵ% בשבוע הקודם).

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג על פי קטגוריות של סוגי אספקה אלה, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

מימון

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.