דוח מצב הומניטרי – 19 ביוני 2026

דגשים עיקריים

• ראש מערך הסיוע של האו"ם אמר למועצת הביטחון שהאזרחים בעזה אינם יכולים להמתין לדיפלומטיה, ושבגדה המערבית ההידרדרות בת עשרות השנים מואצת כעת במהירות.
• אנשים נוספים נעקרו ממקומות מושבם נוכח דחיקה נוספת של "הקו הצהוב" כאשר כוחות ישראליים התקדמו לעבר שטחים מאוכלסים בעיר עזה וסימנו את התוואי החדש בקוביות בטון.
• צמצום בכמויות הדלק שנכנסות לעזה אילץ ארגונים הומניטריים שותפים לתעדף את השירותים החיוניים ביותר להצלת חיים, והגביל את כלל המאמצים מעבר להגבלות שחלו עוד קודם לכן.
• יותר מ-520 אנדוסקופיות והליכים כירורגיים בסכנת השעיה אלא אם תוכנס לעזה בדחיפות אספקה חדשה של חומרי חיטוי רפואיים.
• בגדה המערבית נעקרו שתי משפחות רועים פלסטיניות זו הפעם השנייה מאז תחילת 2026, לאחר הסלמה במתקפות מתנחלים ליד ביר זית; עקירתן מדגישה מגמה רחבה יותר שהובילה השנה לעקירה של יותר מ-2,200 פלסטינים, יותר מאלף מתוכם ילדים.
• עד לסוף מאי דיווחו ארגונים הומניטריים שותפים על 230 תקריות גישה ברחבי הגדה המערבית, שבה מחסומים, סגרי כבישים והגבלות תנועה אחרות ממשיכים לפגוע במתן סיוע ובפעילויות הומניטריות.
• ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לדווח על גידול בצרכים בתחומי ההגנה והתמיכה הפסיכו-חברתית ברחבי הגדה המערבית, וארגונים שותפים בתחום הבריאות מדווחים על מגבלות גישה ומתקפות מתמשכות הפוגעות במתן טיפול רפואי.

סקירה כללית

ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, אזרחים ממשיכים להתמודד עם היעדר ביטחון, עקירה וגישה מוגבלת לשירותים חיוניים, וארגונים הומניטריים שותפים פועלים תחת הגבלות גישה ואי-ודאות תפעולית גוברות והולכות. הלחץ המופעל על מערכות חיוניות נותר בעינו, סיכוני ההגנה גבוהים והנזק לתשתית יחד עם תנאי חיים ירודים מחריפים חולשות ופגיעוּת.

בתדרוך למועצת הביטחון ב-18 ביוני הביע תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטצ'ר, את הוקרתו לעובדי סיוע שחוללו את ההתקדמות מאז ההודעה על הפסקת אש ב-10 באוקטובר 2025. בה בעת הזהיר מר פלטצ'ר ש"עזה מוחזקת יחד באמצעות פתרונות הומניטריים עוקפים והתמדה פלסטינית", מצב שלא ניתן לקיימו לאורך זמן. " הפלסטינים בעזה נותרו חסרי היסודות שכולכם הייתם דורשים למשפחות שלכם: ביטחון, מחסה, מים נקיים, בריאות, חינוך", אמר.

ראש מערך הסיוע של האו"ם אמר ש"יותר מדי פלסטינים נדחסים לרצועת אדמה מצטמצמת והולכת. חייהם מעוצבים על ידי הפגיעה בכבוד האדם הקשורה בתזוזה המתמדת של הקו הצהוב והקו הכתום המגדירים היכן יוכלו לחפש מקלט".

בדבריו על הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, הזהיר מר פלטצ'ר ש"הידרדרות שנמשכה עשרות שנים מתגברת כעת במהירות, ומתאפיינת בקריאות מצד גורמים ישראלים ל'הגירה מרצון' של פלסטינים ובהגברת מדיניות ודפוסי פעולה מפלים." בהקשר זה הזכיר מר פלטצ'ר את ההיקף הנרחב של מתקפות מתנחלים והשלכותיהן מאז תחילת 2026.

הוא קרא ל"מימון [הומניטרי] בזמן אמת, שיהיה גמיש ותואם להיקף המשבר הזה" ולהפסקת צעדים "שנראים כמכוונים לשנות את ההרכב הדמוגרפי של השטח הפלסטיני הכבוש, בניגוד לחוק הבינלאומי". עם צעדים אלה הוא מנה עקירה בכפייה, הרס בתים ונכסים אחרים, תפיסת אדמות והגבלות תנועה.

רצועת עזה

משפחות בכל רחבי עזה ממשיכות להתמודד עם היעדר ביטחון, עקירה ממושכת וחדשה, והיעדר גישה לשירותים חיוניים או לרמת חיים מינימלית. אזרחים ותשתית אזרחית, לרבות עובדי סיוע ומתחמי סיוע ומבנים הומניטריים, חשופים לתקיפות אוויריות ישראליות, הפגזות וירי, הגורמים על פי דיווחים לנפגעים ולנזק.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל תחת הרשויות בפועל בעזה, בין 10 ל-17 ביוני נהרגו 18 פלסטינים, גופה אחת חולצה, שישה בני אדם מתו מפצעיהם, ו-53 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,005 הרוגים ו-3,157 פצועים.

ב-11 ביוני, נגרם נזק קל למבנה בדיר אל-בלח השייך לארגון הומניטרי, כתוצאה מתקיפה ישראלית שפגעה באזור בקרבתו. למחרת פגעה תקיפה אווירית בחצרו של בית ספר של האו"ם במחנה ג'באליה, המשמש מחסה למשפחות עקורות. למבנה נגרם נזק קל.

באותו יום, במזרח העיר עזה, נעקרו עשרות משפחות לאחר שכוחות ישראליים הניחו קוביות בטון צהובות המסמנות הרחבה נוספת של מה שמכונה "הקו הצהוב" כלפי מערב. מאז שהונהג לראשונה באוקטובר 2025, משמש הקו לציין את השטח בתוך הרצועה שהגישה אליו מוגבלת על ידי כוחות ישראליים; שטח שהורחב פעמים רבות בהצבת קוביות בטון צהובות. משרד זכויות האדם של האו"ם התריע על כך שכוחות ישראליים הרגו פלסטינים, ככל הנראה משום שהתקרבו יותר מדי לקו זה.

לאחר העקירה ב-12 ביוני, בני אדם שנותרו בקרבת השטח דיווחו כי היעדר הביטחון מגביר את הלחץ המופעל עליהם לעזוב. ארגונים הומניטריים שותפים דיווחו שרבות מהמשפחות שנעקרו זה עתה נותרו בלי אוהליהן או חפציהן. חלקן שוהות כעת אצל קרובי משפחה וידידים. במאמץ לסייע להן הפעילו צוותים הומניטריים מענה מהיר, המבטיח תמיכה מהירה למשפחות שנפגעו כתוצאה מהתפתחויות פתאומיות.

משרד זכויות האדם של האו"ם מדווח שגורמים חמושים – שנראה כי הם זוכים לגיבוי מצד כוחות ישראליים – עצרו ב-9 ביוני כמה פלסטינים במחסום ליד ואדי עזה, ברחוב סלאח א-דין, בהם שבעה אנשי צוות אמבולנס של אגודת הסהר האדום הפלסטינית. חמישה שוחררו מאוחר יותר, אך שניים נלקחו למקום לא ידוע. על פי דיווחים, אחד מהשניים שוחרר למחרת, אבל נכון ל-11 ביוני מקום הימצאו של השני עדיין אינו ידוע.

ובינתיים, הטיפול בניגועי מזיקים ומכרסמים עדיין מצוי בקדימות עליונה בכל תחומי המענה ההומניטרי ובכל חלקי עזה. התנאים בשטח מחריפים את הבעיה עוד יותר: הטמפרטורות עולות, באתרי העקירה שוררת צפיפות-יתר ולבני אדם רבים אין תברואה נאותה ומים בטוחים לשתייה. ארגונים הומניטריים שותפים משתמשים בחומרי ההדברה לקטילת מזיקים ומכרסמים שהכניסו אל עזה במאי, ואשר הולכים ואוזלים. מאחר שהמלאי איננו מספיק ואוזל במהירות, הם רוכשים כבר עתה מלאי חדש.

בנוסף, ארגונים שותפים מגבשים אומדן של הסיכונים הנובעים מנוכחות מכרסמים. ברמת הקהילה, בין 8 ל-14 ביוני הכשירו הארגונים 95 רכזים מאתרי עקירה בשיטות לאיתור טוב יותר של מחלות לדיווח עליהן. עם זאת, במתקני בריאות, מעקב ודיווח טובים יותר – באמצעות מערכת ההתרעה המוקדמת, ההתראה והתגובה של ארגון הבריאות העולמי – מצריכים שימוש בטאבלטים ובמכשירי טלפון שהרשויות הישראליות טרם התירו להכניס אל עזה; כוח המשימה לענייני בריאות אומר שעל פי דיווחים, בקשות להכנסת פריטים מסוימים שהוגשו ב-2025 עדיין ממתינות לאישור.

למרות כל המאמצים, בארבעת השבועות האפידמיולוגיים האחרונים חלה עלייה במחלות הקשורות למים, תברואה והיגיינה ונגרמות על ידי טפילים חיצוניים ומכרסמים. באתרי עקירה שבהם נוכחים ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים, פעילויות ההדברה בעישון שמבצעים ארגונים אלה מסייעות לצמצם את הסיכונים בשטחי חוץ. עם זאת, לארגונים שותפים עדיין חסרים מספיק כימיקלים לריסוס חוץ שיורי – המצריכים את אישר הרשויות הישראליות – והדבר פוגע ביכולתם לטפל בסיכוני ניגוע בתוך מחסים. בשני שליש מאתרי העקירה אין נוכחות של כוח המשימה לניהול אתרים, מצב המותיר אותם חשופים עוד יותר למזיקים ולחרקים.

עם העלייה בטמפרטורות גדל גם מספר תקריות השריפה הביתיות באתרי עקירה – בין 8 ל-14 ביוני קיבלו ארגונים הומניטריים שותפים שמונה התרעות בנושא. תקריות אלה נובעות ברובן מכך שמשפחות מבשלות בתוך אוהלים, שרבים מהם עשויים מחומרים דליקים מאוד ומחוזקים בשמיכות ישנות, קרטונים, יריעות פלסטיק, אוהלים ישנים וחומרים דליקים אחרים. כתוצאה מכך, מרגע שהשריפות מתחילות קשה מאוד לבלום אותן.

ארגונים שותפים הומניטריים ממשיכים להשתמש במנגנון המשותף לחלוקה מהירה לטיפול בצרכים המיידיים ומצילי-החיים של משקי בית שאיבדו את מחסיהם או חפציהם בשריפות, בקריסת בניינים או בעקירה בכפייה. בין 8 ל-14 ביוני תמכו ארגונים שותפים ב-428 משקי בית כאלה וסיפקו להם מחסה חירום ופריטי בית חיוניים.

בה עת, חוסרי דלק ממשיכים לעכב משמעותית את המענה ההומניטרי, ופוגעים בכל הפעילויות החיוניות. בין 9 ל-14 ביוני נאלצו ארגונים שותפים בכל הקהילה ההומניטרית לתעדף באופן קולקטיבי הקצאות דלק לשירותים מצילי-חיים, ולהקפיא את החלוקות עבור פעילויות שאינן קריטיות. בתחום המים, התברואה וההיגיינה אפשר צעד זה את המשך ההפקה והטיהור של מים, הובלת מים במכליות ואיסוף אשפה משני בהיקף מוגבל, אבל היקף הפעילויות נותר נמוך בהרבה מן הרמה הדרושה. בכל השירותים החיוניים, שבהעדר חשמל נשענים על גנרטורים, היעדר שמני סיכה – שגם את האישור להכנסתם קשה להשיג מרשויות ישראליות – מחריף עוד יותר את המחסור בדלק. משמע הדבר שגם אם תחודש אספקת הדלק, גנרטורים לא יוכלו לפעול בתפוקתם הקודמת.

לסקירה כללית של הקשיים הנוגעים להכנסת דלק אל עזה, ראו פרק אספקה המוכנסת אל עזה, להלן.

חוסרים בפריטים רפואיים

פערי אספקה קריטיים מקשים על שירותי הבריאות מעבר לקשיים הקיימים ממילא.

בקרוב, ייתכן יהיה צריך להשעות יותר מ-530 אנדוסקופיות והליכים כירורגיים, אם לא יוכנסו אל הרצועה בדחיפות כמויות נוספות של חומרי חיטוי רפואיים.

הטיפול במחלות כרוניות נפגע בשל חוסרים באינסולין, במזרקי אינסולין ובאספקה למכשירי דיאליזה. בין היתר פוגע מחסור זה בכ-700 המטופלים בעזה הזקוקים לטיפולי דיאליזה שלוש פעמים בשבוע. נכון לעכשיו, שירותי דיאליזה ניתנים אמנם בבתי החולים א-שיפאא, אל-אקצא ונאסר ובבית חולים השדה א-זוואידה, אך בשל היעדר אריתרופויאטין – ההכרחי לייצור תאי דם אדומים אצל מטופלים שכליותיהם אינן מייצרות כמויות מספיקות של הורמון זה – מטופלי דיאליזה רבים זקוקים כעת לעירויי דם, מצב המהווה נטל משמעותי על אספקת הדם המוגבלת מלכתחילה ועל הקיבולת של בתי החולים. כוח המשימה לענייני בריאות אומר שתרופה זו אזלה וחסרה במלאי מאז ספטמבר 2025.

צורכי השיקום גדולים בהרבה מהיכולת הזמינה: אף שנכון לעכשיו כ-56 מתקני בריאות מספקים שירותי שיקום ברחבי הרצועה, בסיועם של כ-44 צוותים מבוססי-קהילה המספקים שירותי שיקום ביישוג, שירותי השיקום בנפת צפון עזה אינם מספיקים – באזור יש רק שני מתקנים ושלושה צוותים ניידים פעילים, והבקשות לייבוא של ציוד שיקומי וגפיים תותבות עדיין נענות בסירוב. ב-6 ביוני דחו הרשויות הישראליות שתי בקשות להכניס לעזה 160 פריטים עבור לשיקום, ונימקו זאת בכך ש"ציוד כושר אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות ההומניטרית." כוח המשימה לענייני בריאות מציין כי הרשויות הישראליות סירבו לאשר גם הכנסה של גפיים תותבות כמו פרוטזת יד, מפרקי ברך ורגל, שרוולי סיליקון עם מנגנון נעילה לגדמים ונעליים רפואיות, למרות בקשות חוזרות ונשנות.

אף שארגון הבריאות העולמי הכניסה לאחרונה לעזה 120 כיסאות גלגלים, לדברי משרד הבריאות יותר מ-3,000 מטופלי דיאליזה, סרטן ופציעות טראומטיות מורכבות זקוקים בדחיפות לכיסאות גלגלים. על סמך האומדנים האחרונים שביצע כוח המשימה לענייני בריאות, יותר מ-20 אלף אביזרי ניידות עדיין דרושים לטיפול בביקוש העצום. ארגונים שותפים כבר רכשו אביזרים אלה, אבל המאמצים להשיג את אישור הרשויות הישראליות להכנסתם לעזה רצופי קשיים. בשל סביבת החיים הקשה וההרס הנרחב לתשתית, מוערך שעבור משתמש פעיל, תוחלת החיים הממוצעת של כיסא גלגלים היא פחות משלושה חודשים.

אספקה המוכנסת אל עזה

על פי נתונים של מנגנון 2720 של האו"ם, בין 1 ל-15 ביוני פרקו האו"ם וארגונים שותפים כ-23,760 משטחי סיוע במעבר כרם שלום – שלאחר סגירתו של מעבר זיקים ב-24 במאי נותר נקודת הכניסה היחידה לסיוע הומניטרי ומסחרי כאחד. נתון זה משקף ירידה מ-27,500 משטחים שנפרקו במחצית הראשונה של מאי. באותה תקופה אספו ארגונים שותפים כמעט 19,800 משטחי סיוע והכניסו אותם אל הרצועה, ירידה של 32% מ-29 אלף המשטחים שהוכנסו בין 1 ל-15 במאי.

העיכובים שדווח עליהם קודם לכן במחסום שהוקם ב-1 ביוני על הכביש המוביל למעבר כרם שלום הוקלו ברובם, ובין 8 ל-14 ביוני לא נאלצו מרבית התנועות של האו"ם וארגונים שותפים להמתין במקום.

בין 8 ל-16 ביוני, המרכז לשירותי מיזמים של האו"ם (UNOPS) – הגורם העיקרי המכניס לעזה דלק לתמיכה במענה ההומניטרי – הכניס אל עזה כמעט 900 אלף ליטר של סולר ו-38 אלף ליטר בנזין, וחילק יותר ממיליון ליטר סולר ו-10,000 ליטר בנזין לארגונים הומניטריים שותפים, על פי סדרי קדימות שנקבעו בהובלת סגנית המתאם ההומניטרי. נכון לעכשיו המרכז לשירותי מיזמים משתמש בספק יחיד הפועל דרך המסדרון המצרי, הקובע העלאות בעלויות הדלק ולעיתים אינו מסוגל לספק את הכמויות שמבקש המרכז לשירתי מיזמים. בנוסף על כך, מאחר שהדלק המוכנס מישראל אינו פטור ממע"מ, נכון לעכשיו הערוץ הישראלי אינו אפשרות ישימה, כך שהמרכז לשירותי מיזמים יכול לרכוש דלק בישראל רק כשאצל הספק המצרי קיימים חוסרים, או כשהוא אינו יכול לספק את הכמויות הדרושות.

רשויות ישראליות מתירות יבוא של דלק – בין אם ממצרים או מישראל – רק דרך מעבר כרם שלום, ורק בשעות הפעילות המוגבלות שלו, תנאים המגבילים משמעותית את כמויות הדלק שניתן להכניס לעזה. גם אם תושג אספקת דלק נוספת, כל עוד לא יובטחו שעות פתיחה או נתיבי הכנסה נוספים ימשיכו אילוצים תפעוליים אלה להגביל את כמות הדלק המוכנסת.

המרכז לשירותי מיזמים של האו"ם רוכש את אספקת הדלק עבור כל כוחות המשימה והארגונים והשותפים ההומניטריים, מטפל בהבאתה ומחלק אותה על סמך התעדוף של שירותים ופעילויות מענה חיוניים, שנקבע בהסכמתה הקולקטיבית של הקהילה ההומניטרית.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לפילוח על פי קטגוריות של סוגי אספקה אלה, ראו את הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

הגדה המערבית

מבצעים של כוחות ישראליים, הגבלות תנועה, הריסות ואלימות מתנחלים ממשיכים ליצור צרכים הומניטריים ולחולל עקירה, משום שהם משבשים את הגישה לדיור, למקורות מחיה ולשירותים חיוניים. ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לדווח על צרכים גדלים והולכים בהגנה ובתמיכה פסיכו-חברתית בקרב ילדים, מטפלים, נשים ונערות. בשבוע השני של יוני סיפקו ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, ניהול טיפול והתערבויות אחרות ליותר מאלפיים ילדים ו-740 מטפלים, וארגונים שותפים המטפלים באלימות מבוססת-מגדר סיפקו תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, ניהול טיפול והתערבויות אחרות ליותר מ-2,400 נשים ונערות. בסך הכול, 37 מרחבים בטוחים עבור נשים ונערות המשיכו לפעול ברחבי הגדה המערבית – על רמות המענה הגבוהות ביותר דווח בנפות ג'נין, שכם, חברון וטול כרם. כן ממשיכים ארגונים הומניטריים שותפים לדווח על מגבלות הפוגעות בגישה לסיוע ובמתן שירותים חיוניים בשורה של תחומים.

גישה הומניטרית

מגבלות על גישה הומניטרית ממשיכות לפגוע במתן סיוע ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. נכון לסוף מאי 2026 דיווחו ארגונים הומניטריים שותפים, באמצעות מערכת המעקב והדיווח על גישה, על 230 תקריות גישה, ובממוצע 46 תקריות בחודש. כמו ב-2025 שבה היה הממוצע כ-57 תקריות בחודש, מגבלת הגישה השכיחה ביותר בדיווחים הינן הגבלות תנועה ישראליות – לרבות מחסומים, סגרי כבישים ומכשולים פיזיים ומנהליים אחרים. כן ממשיכים ארגונים שותפים לדווח על תקריות הקשורות לסביבות תפעוליות לא בטוחות, בעיקר בקשר למבצעים של כוחות ישראליים או לנוכחות של מתנחלים, שמנעו מגורמים הומניטריים להגיע בבטחה לקהילות או לבצע פעילויות מתוכננות, והובילו לעיכובים בתנועות ובשירותים הומניטריים, לביטול משלחות ולפינוי של צוותים מהשטח. תקריות נוספות כללו אלימות נגד אנשי סגל, נכסים ומתקנים הומניטריים, לרבות מעצר, תקיפות פזיות ומילוליות, איומים, הפחדה, הטרדה ונזק לאתרים, ציוד או סוגי אספקה הומניטריים. הגבלות על התנועה אל תוך הגדה המערבית פגעו בפעילויות הומניטריות באמצעות עיכובים או מניעת כניסה, בדיקות ביטחוניות ממושכות וחקירות שפגעו באנשי סגל הומניטרי. יחד, התקריות האלה מגבילות את יכולתם של ארגונים הומניטריים לספק סיוע, ובה בעת מגדילות את עלויות התפעול ומפחיתות את היעילות התפעולית.

ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים גם כי היעדר הביטחון, חוסרי מימון (על פי נתונים שהתקבלו משירות המעקב הפיננסי ב-18 ביוני, רק 24% מפניית הבזק לשטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2026 מומנו) ומכשולים תפעוליים אחרים ממשיכים להגביל את הניידות של צוותי יישוג, מונעים מתן סיוע לקהילות חלשות ופגיעות ופוגעים במיוחד בגישתם של נשים, ילדים ובני אדם עם מוגבלויות בקהילות בדואים ורועים ובאזורים פגיעים אחרים לשירותים ייעודיים. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מדווחים על עיכובים דומים הפוגעים בגישת אמבולנסים ובהובלת מטופלים, במיוחד בנפות שכם, חברון, יריחו, קלקיליה ורמאללה, כך שבמקרים מסוימים אולצו צוותי אמבולנס להשתמש בדרכים חלופיות או להעביר מטופלים ברגל. המשבר הכספי שעימו מתמודדת הרשות הפלסטינית והשביתות שפרצו בעקבותיו צמצמו את היכולת התפעולית ברחבי הגדה המערבית (ראו את דוח המצב מהשבוע שעבר).

את המגבלות האלה מחריפות מתקפות על רפואה. בין 7 באוקטובר 2023 ל-31 במאי 2026 תיעד ארגון הבריאות העולמי 987 מתקפות על רפואה בגדה המערבית, ואלה הובילו ל-39 מקרי מוות ולפציעתם של 201 בני אדם, ופגעו ב-673 אמבולנסים. מאז תחילת 2026 תיעד ארגון הבריאות העולמי 49 מתקפות כאלה, שלוש מהן במאי, ואלה הובילו למותו של אדם אחד ול-23 פצועים ופגעו ב-33 אמבולנסים ובארבעה מתקני בריאות.

בשבוע האחרון דיווח ארגון הומניטרי מקומי למערכת המעקב והדיווח על גישה על תקרית אחת שכללה אלימות נגד אנשי סגל הומניטרי. הארגון דיווח שב-9 ביוני, כששלושה מעובדיו ביצעו אומדן שטח בוואדי א-רח'ים, ליד סוסיא שבנפת חברון, התקרבה אליהם קבוצת מתנחלים שיידתה עליהם אבנים. עובד סיוע אחד נפצע ברגלו ובפניו כשהצוות נמלט מהמקום.

נפגעים, אלימות מתנחלים ועקירה

בין 9 ל-15 ביוני (התקופה הנסקרת בפרק העוסק בגדה המערבית בדוח זה; להלן, התקופה הנסקרת) נפצעו יותר מ-20 פלסטינים מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. מחצית מהפצועים נפגעו במהלך מתקפות מתנחלים, ועל המחצית הנותרת של פצועים דווח במהלך מבצעי חיפוש ופשיטות אחרות שביצעו כוחות ישראליים. במהלך אותה תקופה לא דווח על ישראלים שנפצעו.

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות 30 מבנים בבעלות פלסטינית בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם, 22 מהם בשטח C ושמונה בירושלים המזרחית. המבנים שנהרסו כללו 11 בתי מגורים (שישה מהם מאוכלסים) ו-19 מבנים ששימשו למחייה, למים ולתברואה, וכן מבנים אחרים. ההריסות הובילו לעקירתם של עשרה משקי בית המונים 30 בני אדם, בהם תשעה ילדים, ופגעו באופנים אחרים ב-142 בני אדם, בהם 67 ילדים. מכלל העקורים, שלוש משפחות פליטים המונות עשרה בני אדם, בהם שלושה ילדים ואדם עם מוגבלות, נעקרו לאחר שרשויות ישראליות הרסו את ביתם בקהילה הבדואית ביר נבאלא דרום, בנפת ירושלים. אחד ממשקי הבית שנעקרו נעקר קודם לכן מפורוש בית דג'ן שבנפת שכם, בעקבות מתקפות מתנחלים באוקטובר 2025. לדברי משפחה, ההריסה בוצעה בעת שהליכים משפטיים בעניינה עדיין מתנהלים, וללא הודעה מוקדמת.

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 30 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. נתון זה מביא את המספר הכולל של תקריות מסוג זה מאז תחילת 2026 ליותר מ-1,020 תקריות ברחבי יותר מ-230 קהילות, ובממוצע שש תקריות ביום.

בתקרית אחת, ב-12 ביוני, שתי משפחות רועים פלסטיניות המונות עשרה בני אדם, בהם שתי נשים ושמונה ילדים, אולצו זו הפעם השנייה מתחילת 2026 לעבור מהשוליים המזרחיים של העיירה ביר זית בנפת רמאללה, בשל ההסלמה במתקפות ובהפחדה מצד מתנחלים מאז הקמתו של מאחז חדש בשטח שבין העיירות ביר זית ועטארה. לדברי המשפחות, אחרי שבינואר הן נעקרו מאזור בשוליים המערביים של העיירה ביר זית הממוקם בשטח B, לאחר שבסביבה הוקם מאחז, נמשכו ההטרדות והסגות הגבול מצד מתנחלים גם במקום מגוריהן החדש. המשפחות דיווחו על פלישות חוזרות ונשנות אל תחום המגורים שלהן, נזק לגידולים חקלאיים ותקריות שבהן התפרצו מתנחלים לבתיהן כאשר רק נשים וילדים שהו בהם, איימו עליהם ישירות ודרשו מהמשפחות לעזוב את האזור. המשפחות העבירו את הנשים והילדים לנפת בית לחם, ושני הגברים העומדים בראש משקי הבית נתרו מאחור כדי להגן על רכושם.

מאז הקמתו של מאחז חדש בעיבורי העיירה עטארה שבנפת רמאללה, באוגוסט 2025, התפשטו מתקפות מתנחלים על פני השטחים ההרריים שסביב העיירה ואל שולי היישובים עטארה, ביר זית ועין סינייה בנפת רמאללה, והתמקדו יותר ויותר באזורים חקלאיים וקהילות רועים פלסטיניות. בין אוגוסט 2025 לאמצע יוני 2026 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח זה יותר מ-70 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, לעומת ארבע תקריות מסוג זה שתועדו בין ינואר 2020 ליולי 2025. המשפחות הנפגעות דיווחו על פשיטות, הסגות גבול, הפחדות ואיומים ישירים חוזרים ונשנים, שהתנאים שיצרו תרמו לעקירתן החוזרת ונשנית של 12 משפחות רועים המונות 59 בני אדם, בהם 35 ילדים. רבות מהמשפחות הנפגעות פירקו את מבני המגורים והמרעה שלהן ועברו לאזורים כפריים המאוכלסים בצפיפות רבה יותר, שבהם הגישה לשטחי מרעה ולמקורות מחייה מסורתיים מוגבלת מאוד.

התקריות בעיירה ביר זית ובכפרים הסובבים אותה משקפות דפוס עקירה רחב יותר, הפוגע באופן לא מידתי בקהילות בדואים ורועים ברחבי הגדה המערבית. מאז ינואר 2023 נעקרו 6,200 פלסטינים, בהם יותר מ-3,000 ילדים, בשל מתקפות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליהן ב-199 קהילות. נתון זה כולל יותר מ-3,600 בני אדם שנעקרו מ-46 קהילות שהתרוקנו לחלוטין מתושביהן. מכלל העקורים, יותר מ-2,200 בני אדם, בהם יותר מ-1,060 ילדים, נעקרו בשנת 2026 לבדה.

החששות הנוגעים להגנה על ילדים עדיין חמורים. בהודעה שפורסמה לאחרונה ציין משרד זכויות האדם של האו"ם כי רוב הילדים הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז אוקטובר 2023 היו נערים בני עשרה – 213 מתוך 241 ילדים הרוגים שמותם תועד במהלך התקופה. ההודעה הדגישה את ההשלכות המצטברות של אלימות, עקירה, מעצר והגבלות תנועה על ילדים, ושיקפה חששות שהעלו ארגונים הומניטריים שותפים ביחס לצרכים הגדלים והולכים בתמיכה פסיכו-חברתית ובהגנה בקרב ילדים ומטפלים.

ההשלכות ההומניטריות של פשיטות ומבצעים אחרים

במהלך התקופה הנסקרת תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 38 פשיטות, וכן מבצעי חיפוש ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, ואשר כללו מעצרים המוניים, פינויים זמניים של בתי מגורים והגבלות תנועה, לרבות בנפות ג'נין, טובאס וטול כרם. מבצעים והגבלות תנועה ממושכים ממשיכים לשבש את חיי היומיום ולפגוע בגישה לדיור, למקורות מחיה ולשירותים חיוניים.

פינוי ועקירה המתבצעים בזיקה למבצעים צבאיים מתמשכים נמשכו באזורים הסובבים מחנות פליטים בנפות ג'נין וטול כרם, בצפון-מערב הגדה המערבית. בשתי הזדמנויות, ב-10 וב-11 ביוני, פינו כוחות ישראליים באופן זמני כ-35 משקי בית פלסטיניים בשכונת ג'בל א-סאליחין ליד מחנה הפליטים נור שמס שבנפת טול כרם, במהלך מבצע שגרם גם נזק לרשת המים המרכזית המשרתת את האזור. ב-11 ביוני נעקרו שלוש משפחות פליטים פלסטינים רשומות, המונות 17 בני אדם, בהם שישה ילדים, משכונת ג'בריאת ליד מחנה הפליטים ג'נין, לאחר מתן צו פינוי מידי כוחות ישראליים שנימקו זאת בצרכים צבאיים. המשפחות הצטוו לעזוב את בתיהן עד 23 באוגוסט, ונכון לעכשיו הן שוהות אצל קרובי משפחה בנפות ג'נין ושכם.

בנוסף, ב-10 ביוני, בצפון הגדה המערבית, השיקו כוחות ישראליים מבצע נרחב בכפרים מדרום לג'נין, לרבות עראבה, פחמה, מרכה וביר אל-באשא, וכן בשטחים בנפת טובאס. המבצע כלל חיפושים נרחבים מבית אל בית, שפגעו ביותר מ-170 בתים פלסטיניים, נוכחות צבאית ממושכת שנמשכה בין חמש ל-15 שעות, והפיכתם של לפחות שלושה מבני מגורים ומבנים קהילתיים לעמדות צבאיות. לא דווח על פצועים או מעצרים. לדברי מקורות מקומיים, המבצע שיבש את הפעילות היומיומית והתנועה בקהילות הנפגעות.

לנתונים מרכזיים ולחלוקה לקטגוריות נוספות של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לאפריל 2026, יש לפנות לתמונת מצב של הגדה המערבית - אפריל 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

מקור: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-17 ביוני 2026.

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.