ראש מערך הסיוע של האו״ם למועצת הביטחון: אזרחים בעזה אינם יכולים לחכות לדיפלומטיה

תדרוך למועצת הביטחון על המצב ההומניטרי בעזה מאת טום פלטשר, תת־מזכ״ל האו״ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום

ניו יורק, 18 ביוני 2026

הדברים כפי שנאמרו

גברתי הנשיאה, חברי המועצה,

לפני שבעה חודשים התכנסה מועצת הביטחון של האו״ם כדי להעביר ללא התנגדות את החלטה 2803.

רגע של תקווה – שברירי, אבל תקווה אמיתית.

הוא הגיע לאחר חודשים של גישור אינטנסיבי, כולל תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ ופסגת השלום בשארם א־שייח׳ באוקטובר 2025.

הודות לאותם מגשרים, ההחלטה הזו הביאה תוצאות.

היא הפחיתה את הנזק לאזרחים מתקיפות צבאיות ישראליות על עזה. עד אז, למעלה מ־67 אלף פלסטינים נהרגו ויותר משלושה רבעים מהמבנים והכבישים בעזה ניזוקו או נהרסו. שנתיים של הפגזה מתמשכת ועצימה על אזרחים ותשתיות אזרחיות.

היא הביאה את החזרת בני הערובה שנותרו, שנלקחו על ידי חמאס בפיגועים המזעזעים של 7 באוקטובר 2023, שבהם נהרגו למעלה מ־1,200 ישראלים ואזרחים זרים. אלו שהצליחו לשוב חזרו סוף סוף למשפחותיהם ולקהילותיהם, ויכלו להתחיל לבנות מחדש את חייהם.

היא הסירה חלק מהחסמים לגישה הומניטרית שהגבילו את מאמצינו במשך שנים, ואפשרה לנו להגיע לאוכלוסיות שסבלו מתנאים בלתי נסבלים ובלתי נתפסים.

זו התקדמות שיש להכיר בה.

אני מצדיע לעובדי הסיוע שסיפקו מעל מיליון ארוחות חמות מדי יום לצד שירותים חיוניים. אני מודה לשותפים במועצת השלום על עזרתם בהפחתת המכשולים המשמעותיים שעמדו בפני צוותינו לפני הפסקת האש.

שישה חודשים לאחר הפסקת האש, שיעור הסירוב לתנועתנו בשטח ירדו מ־31% ל־11%.

שיעור משקי הבית שדיווחו שהלכו לישון רעבים ירד מ־92% ל־36%. עזה כבר אינה מסווגת כיום כנתונה במצב של רעב המוני, שלב 5 של ה־IPC, אם כי היא עדיין שרויה במשבר עמוק, שלב 4 של ה־IPC.

עשינו יותר ממשלוח מזון: 21 אלף משאיות – ממוצע של 108 ביום – נאספו על ידי האו״ם ושותפינו, עלייה של 72% מלפני הפסקת האש.

הרחבנו את שירותי המים והבריאות, כולל חיסוני השלמה לרבבות ילדים פלסטינים, והבטחנו ש־44% מנקודות הבריאות יפעלו כעת לפחות חלקית.

שיקמנו מאה כיתות לימוד, הקמנו מאות מרחבי למידה וסיפקנו מקלט ליותר מ־600 אלף בני אדם. אנחנו מפנים 1,500 טון פסולת מדי יום.

לכן, כאשר לעובדי סיוע יש הגנה, גישה ומימון, אנחנו יכולים להגיע לניצולים עם תמיכה משמעותית שמצילת חיים, ואנחנו אכן עושים זאת.

אבל החלטה 2803 של מועצת הביטחון ותוכנית 20 הנקודות נועדו לספק הרבה יותר מזה.

ההישגים השבריריים הללו הם המינימום ההכרחי של מה שהפלסטינים צריכים ומה שאנחנו יכולים לספק – ומה שהחוק הבינלאומי דורש.

הם משקפים התרחקות מקו בסיס קטסטרופלי – לא את מימוש צורכי היסוד.

עזה מוחזקת יחד באמצעות פתרונות הומניטריים עוקפים והתמדה פלסטינית.

וזה לא בר קיימא.

לכן היום אני רוצה להתמקד לא רק במה שהושג מאז [החלטה] 2803, אלא בעבודה הדחופה שמצפה לנו.

היום, הפלסטינים בעזה נותרו חסרי היסודות שכולכם הייתם דורשים למשפחות שלכם: ביטחון, מחסה, מים נקיים, בריאות, חינוך.

למרות הפחתת הלחימה הפעילה, אזרחים ממשיכים להיהרג ולהיפצע בתקיפות אוויריות יומיות, הפגזות וירי. מאז הפסקת האש, כמעט אלף פלסטינים נהרגו לפי משרד הבריאות, כולל, כפי שדיווחו עמיתינו ביוניסף, יותר מ־250 ילדים.

זה מה שקורה כשילדים מתוארים כנזק אגבי וטרוריסטים בפוטנציה, ולא כבני אדם ושכנים בפוטנציה.

עבור אנשי הסיוע, אני חושש שעזה היא עדיין המקום המסוכן ביותר בעולם להגשת עזרה הומניטרית. כמעט 600 עובדי סיוע נהרגו שם בכמעט שלוש שנים – יותר ממחצית מתוך יותר מאלף עובדי הסיוע שנהרגו ברחבי העולם.

עבור משפחותיהם ועמיתיהם, אנו קוראים שוב לנשיאה באחריות ולמיצוי הדין.

יותר מדי פלסטינים נדחסים לרצועת אדמה מצטמצמת והולכת. חייהם מעוצבים על ידי הפגיעה בכבוד האדם הקשורה בתזוזה המתמדת של הקו הצהוב והקו הכתום המגדירים היכן יוכלו לחפש מקלט.

שבעים אחוז מהאוכלוסייה זקוקים למקלט ראוי. שירותים חיוניים נמצאים על סף קריסה.

ארגון הבריאות העולמי מדווח כי אף בית חולים לא בפעילות מלאה. יוניסף מזהיר שעבור 1.1 מיליון ילדים, המים נותרו אי־ודאות יומיומית.

תנאי התברואה ממשיכים להידרדר. רופאים מדווחים על עלייה חדה במקרי נשיכות חולדה.

מחסור בגנרטורים, שמן מנוע וחלקי חילוף מאלץ להסתמך על חלופות יקרות, כמו הובלה ממושכת של מים במשאיות ופינוי רפואי מורכב.

שוו בנפשכם מה כל אחד מהאתגרים הללו מייצג עבור קיומה של אם בעזה.

לכן לא מספיק לדומם את כלי המלחמה – עלינו להשיב את כבוד האדם.

גברתי הנשיאה,

עובדי הסיוע עדיין מתמודדים עם מגבלות מתמשכות ומכוונות. העבודה שלנו מותקפת באמצעות קמפיינים של סילוף מידע ולפעמים גם תקיפה אישית. אני מקווה שלא נשמע עוד כאלה באולם הזה.

הגישה ההומניטרית ממשיכה להסתמך על מעבר אספקה פעיל אחד, או שניים לכל היותר, כאשר ניתן היה להעמיד קיבולת גדולה בהרבה לתנועת סיוע וצוותים.

אישורים מסורבלים ונוהלי מכס, בשילוב עם הגבלות על פריטים המתויגים כבעלי "שימוש כפול", מגבילים את הכנסתה של אספקה הומניטרית קריטית. לדוגמה, ארגון הבריאות העולמי מציין שלעיתים אלה כללו גם גפיים תותבות.

מגבלות אלו, שמוחמרות על ידי הגבלות על שירותים חיוניים מטעם אונר״א וארגונים לא ממשלתיים, משאירות יותר מדי תמיכה חיונית תקועה מחוץ לעזה, ועבודתנו נפגעת בשל מחסור בדלק, חלקי חילוף, כלי רכב משוריינים וציוד מגן נוסף לעובדי סיוע.

יש להרהר בדפוסים אלה בצמוד לרטוריקה מצד כמה בכירים ישראלים שמתנים סיוע הומניטרי בתנאים פוליטיים, בניגוד להתחייבויות ברורות מכוח המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

כפי שאמר מזכ״ל האו״ם בשבוע שעבר: "סיוע הומניטרי לעולם לא צריך לשמש כקלף מיקוח."

חצי שנה לתוך 2026, אני חייב להיות כן לגבי המימון: פחות מרבע מהפנייה שלנו נענה.

מאחורי המספרים האלה יש ארוחות לא מבושלות, מים שלא סופקו, כמעט מיליון אנשים שנותרו ללא מחסה מתאים.

אז אני מודה לכל התורמים, כולל חברי המועצה הזו, על התמיכה שקיבלנו.

עד כה השנה, זה כולל שליש מהפנייה שנתמכה על ידי ארצות הברית, 12% על ידי האיחוד האירופי, ועל ידי שוודיה, איחוד האמירויות הערביות, קנדה ויפן, שכל אחת מהן תרמה 5%-10%.

גברתי הנשיאה,

לא ניתן להפריד בין מה שמתרחש בעזה לבין מה שקורה בגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית. שם, הידרדרות שנמשכה עשרות שנים מתגברת כעת במהירות, ומתאפיינת בקריאות מצד גורמים ישראלים ל"הגירה מרצון" של פלסטינים ובהגברת מדיניות ודפוסי פעולה מפלים.

יותר מאלף מקרים של אלימות מצד מתנחלים נרשמו עד כה בשנת 2026 – כלומר שישה אירועים ביום.

עקירה כפויה, הרס בתים ורכוש אחר, החרמת קרקעות והגבלות תנועה מרוקנים את חיי היומיום.

צעדים אלה נראים כמכוונים לשנות את ההרכב הדמוגרפי של השטח הפלסטיני הכבוש, בניגוד לחוק הבינלאומי – והם חייבים להיפסק.

גברת הנשיאה,

לסיכום, לקהילה ההומניטרית יש שלוש בקשות מהמועצה הזו.

ראשית, להבטיח הגנה על אזרחים, כולל עובדים בתחום ההומניטרי.

שנית, להבטיח גישה הומניטרית בטוחה, מתמשכת וללא הפרעה לכל הנזקקים בעזה, בכל מקום שבו הם נמצאים.

כדי להשיג זאת, אנו מבקשים שוב הפעלה מיידית ובקיבולת מלאה של מעברי ארז/בית חנון, קרני וכרם שלום להקמת צינור רב־מסלולי בנפח גבוה, אך אנו זקוקים גם לגישה לאתרים קריטיים בתוך עזה, כולל מטמנות ליד הגדר ההיקפית, כמו סופה.

אנו מבקשים להסיר מיידית את ההגבלות הישראליות על פריטי הישרדות חיוניים, במיוחד ציוד רפואי, כולל כלי אבחון, אך גם חלקי חילוף חיוניים למים ותברואה, אספקה עקבית של דלק ושמן מנוע, וציוד תקשורת ומגן לעובדי סיוע.

אנו מבקשים את השבת הפטור ממכס לאספקה הומניטרית ולהנפקת אשרות ארוכות טווח, צפויות – לא חודש בחודשו – עבור עובדים בינלאומיים, של האו״ם ושל ארגונים לא ממשלתיים, לצד תהליכי רישום מסודרים יותר לארגונים לא ממשלתיים.

ואנו מבקשים לחדש את השיירות במודל "Government-to-Government" מירדן ולהגדלת הפינוי הרפואי לגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית.

פעולה הומניטרית אינה תפריט של אפשרויות – זו מערכת אקולוגית אחודה שנפגעת קשות כאשר מרכיביה נפגעים. ואלו אינם צעדים שיכולים לבוא זה אחר זה או לשמש קלפי מיקוח.

שלישית ולסיום, אנו מבקשים מימון בזמן אמת, שיהיה גמיש ותואם להיקף המשבר הזה.

תשומת הלב של העולם הייתה במקום אחר. ההסכם בין ארצות הברית לבין איראן והתקוות להפסקת אש דחופה וחיונית בלבנון צריכים להחזיר את תשומת הלב המתמשכת של המועצה למציאות בעזה, ולעבודה הסבלנית והאמיצה שמצפה לנו.

הדיפלומטיה מחייבת אתכם להטיל יחד את כל כובד משקלכם כדי ליישם את החלטה 2803, כולל הפסקת אש אמיתית, פירוק חמאס מנשקו והנהגה אזרחית בעזה.

עלינו להיות מונחים על ידי החוק הבינלאומי, על ידי החלטות האו״ם, על ידי התקווה לפתרון שתי מדינות שיביא ביטחון, צדק והזדמנויות.

ולבסוף, מתוך שאיפתם של הפלסטינים, הישראלים והאזור כולו לחיות יחד בביטחון, לצדק ולהזדמנויות.

אבל האזרחים לא יכולים לחכות לרגע דיפלומטי נוח יותר כדי לקבל את היסודות להישרדות.

אנחנו לא יכולים לאפשר לפסגת השאיפות והרצון שלנו להיות עולם שבו לילדים יש מספיק קלוריות לשרוד והם ניצלים מהפצצות בלתי פוסקות, ועדיין נשארים רעבים, ננשכים על ידי חולדות, חסרי בית ומחוץ לבית הספר.

תודה.