עדכון מצב הומניטרי מס' 354 | הגדה המערבית

מדי שבוע מתפרסם עדכון הומניטרי אחד. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא רצועת עזה יתפרסם ב-28 בינואר, ועדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-4 בפברואר.

אנו מזמינים אתכם להקדיש רגע מזמנכם למתן משוב בנושא הפרסומים השוטפים של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, המסקרים את המצב ההומניטרי בעזה ובגדה המערבית. הסקר זמין כאן: https://surveys-kobo.unocha.org/single/fdgdeISC?lang=he. הסקר בעילום שם.

דגשים עיקריים

• מאז 19 בינואר הוטלו על כ-25 אלף תושבי אזור H2 בעיר חברון עוצר והגבלות תנועה חמורות, המשבשים את גישת התושבים למזון, לשירותי בריאות ולחינוך – זאת כחלק ממבצע ישראלי רחב היקף.
• מזכ"ל האו"ם גינה בתוקף את הכניסה הלא חוקית למתקני אונר"א בירושלים המזרחית ואת הריסתם, והזהיר שמעשים אלה מפרים את החסינות של מתקני האו"ם ומעוררים חששות בדבר המשך מתן שירותים חיוניים לפליטים פלסטינים.
• מתקפות מתמשכות, איומים והפחדה מצד מתנחלים, ששיבשו את הגישה לבתים, לשטחי מרעה ולמים וערערו את תחושת הביטחון של תושבים, הובילו בשבועיים האחרונים לעקירתם של יותר מ-100 משקי בית בדואים ופלסטינים מחמש קהילות ברחבי הגדה המערבית, רוב רובם מראס עין אל-עוג'א בנפת יריחו.
• על פי סקר שביצע לאחרונה ארגון המזון והחקלאות, יותר מ-72 אלף משפחות חקלאים ורועים, כמעט שני שלישים מכלל המשפחות העוסקות בחקלאות, זקוקות בדחיפות לסיוע חקלאי חירום.

התפתחויות הומניטריות

• בין 6 ל-19 בינואר 2026 נהרגו שני פלסטינים, בהם ילד אחד, מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. 87 פלסטינים אחרים, בהם ארבעה ילדים, וכן שלושה ישראלים, נפצעו. מכלל הפלסטינים שנפצעו, 67 נפגעו מידי כוחות ישראליים ו-20 מידי מתנחלים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת:
  • ב-10 בינואר 2026 ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני שנהג במכונית שבה נסע יחד עם בתו ושלושת נכדיו באזור H2 של העיר חברון, מחוץ לאזור המוגבל. לדברי מקורות מקומיים, כוחות ישראליים מנעו מצוותים רפואיים לספק סיוע רפואי. תחילה טענו כוחות ישראליים שהאיש ניסה לדרוס בכלי רכבו קבוצת חיילים ישראלים שנכחו באזור, אבל מאוחר יותר אמרו שלא נמצאו ראיות לכך שזו הייתה מתקפה מכוונת, וכי התקרית עדיין נבדקת. במהלך התקרית לא נפצעו חיילים ישראלים. לאחר שעיכבו את גופת ההרוג, החזירו אותה כוחות ישראליים לידי המשפחה ב-12 בינואר. ארבעת הנוסעים שהיו בכלי הרכב בעת הירי הועברו לבית חולים לקבלת טיפול בשל טראומה פסיכולוגית.
  • ב-16 בינואר ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני בן 15 במהלך פשיטה בכפר אל-מור'ייר, בנפת רמאללה. הפשיטה התרחשה במהלך תפילות יום השישי, בעת שהתושבים הפלסטינים יצאו ממסגדים. פלסטינים יידו אבנים, וכוחות ישראליים ירו תחמושת חיה שפגעה בחזהו של הילד. על פי מקורות מקומיים וצילומי וידיאו, כוחות ישראליים גם תקפו והיכו אדם עם מוגבלויות במהלך הפשיטה. לאחר התקרית הגבילו כוחות ישראליים את התנועה אל הכפר ומתוכו עד למחרת, באמצעות סגירה של הכניסה המערבית אל הכפר, שהיא היחידה הפתוחה בדרך כלל לאחר שהכניסה הראשית אל הכפר ממזרח סגורה בשער דרך מאז אמצע 2023.
• בין 6 ל-19 בינואר 2026, שלושה פלסטינים נורו בתחמושת חיה ונפצעו, ופלסטיני אחד הותקף על ידי כוחות ישראליים והוכה, בעת שהארבעה ניסו לחצות את גדר הפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל. שלוש מהתקריות התרחשו ליד א-ראם ודחיית אל-בריד ואחת ליד קלנדייה, שתיהן בנפת ירושלים. אף שהתיעוד איננו ממצה, מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו רשויות ישראליות ביטלו או הקפיאו את רוב ההיתרים שאפשרו לעובדים פלסטינים ולאחרים להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את ההרג של 16 פלסטינים ואת פציעתם של יותר מ-249 בני אדם אחרים במהלך ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה.
• ב-11 בינואר 2026 ניהלו כוחות ישראליים מבצע רחב היקף בעיר העתיקה של שכם, בעיקר בשכונות אל-יסמינה ואל-קריון. דיווחים באמצעי תקשורת ישראליים מצביעים על כך; שחייל ישראלי נורה בתחמושת חיה ונפצע. בסך הכול נפצעו 26 פלסטינים; שלושה נורו ונפגעו מתחמושת חיה, אחד נפצע מקליעי מתכת מצופי גומי, ושניים הותקפו, הוכו והועברו לקבלת טיפול בבית חולים. עשרים בני אדם נוספים, לרבות עיתונאים, נפגעו משאיפת גז מדמיע וטופלו בשטח על ידי צוותים רפואיים. אגודת הסהר האדום הפלסטינית דיווחה שפינתה 12 פלסטינים ממסגד, שבו החזיקו אותם כוחות ישראליים במעצר למשך כשש שעות, לאחר תפילות השחר. בנוסף, מקורות רפואיים דיווחו שהצוותים שלהם נקלעו תחת אש של כוחות ישראליים בעת שסייעו לבני אדם בעיר העתיקה, וכי לאחר מכן נעצרו למשך כשעתיים. כן עצרו כוחות ישראליים שני עיתונאים פלסטינים.
• במהלך שתי פשיטות בנפת שכם השתלטו כוחות ישראליים באופן זמני על שני בנייני מגורים ועשו בהם שימוש צבאי. ב-6 בינואר השתלטו כוחות ישראליים על בית קומתיים מאוכלס בכפר א-לובאן א-שרקייה, והחזיקו בו במשך שלושה ימים, שבהם השתמשו בו כעמדה צבאית והגבילו את המשפחה הפלסטינית שגרה בבניין לחדר אחד. ב-8 בינואר השתלטו כוחות ישראליים למשך כשמונה שעות על בניין מגורים בגובה שלוש קומות בכפר מאדמא, הגבילו את המשפחה לקומה אחת והשתמשו ביתר הבניין כעמדה צבאית.
• ב-19 בינואר פתחו כוחות ישראליים במבצע רחב היקף בג'בל ג'והאר באזור H2 בעיר חברון, שחלקו ממוקם בשטח הסגור; בעת כתיבת עדכון זה המבצע עדיין מתנהל. לדברי הצבא הישראלי, מטרת המבצע הינה לפרק תשתית צבאית ולתפוס כלי נשק לא חוקיים. הכוחות הטילו על כ-25 אלף תושבים עוצר והגבלות תנועה חמורות, שהותירו אותם עם גישה מוגבלת למזון, תרופות ודלק, וכן לשני מרכזי הרפואה הראשונית ולבית החולים העיקרי באזור. כוחות ישראליים הציבו כלי רכב משוריינים וצלפים על גגות, סגרו לפחות שישה כבישים פנימיים בתלוליות עפר, שערים וחסמי דרכים, ועצרו לפחות שמונה פלסטינים. כ-7,200 תלמידים ב-18 בתי ספר באזור ובקרבתו עברו מאז תחילת המבצע ללמידה מרחוק. נכון ל-20 בינואר ביצעה אגודת הסהר האדום הפלסטינית פינויי חירום של שבעה מטופלי דיאליזה, והביאה זריקות חיוניות לשני חולים כרוניים הגרים בתוך השטח הסגור. מוערך שבשטח חיים יותר מ-460 חולים כרוניים. לפני המבצע, עימותים חמושים בין משפחות פלסטיניות גרמו נזק לתשתית חשמל ועקב כך להפסקת חשמל. אספקת החשמל חודשה רק ב-20 בינואר, אחרי הפסקה שנמשכה 30 שעות, מרגע שכוחות ישראליים התירו לטכנאים של עיריית חברון להגיע לאזור ולתקן את התשתית. ב-21 בינואר הוסר העוצר זמנית בין 17:00 ל-20:00, כדי לאפשר לתושבים לקנות פריטים חיוניים. בפרק הזמן בן שלוש השעות הורשו ארבע מאפיות, חנויות מכולת ובתי מרקחת לפעול וכן הותרה תנועת הולכי רגל, אף שהאיסור על תנועת כלי רכב נותר בעינו.
• לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, מוערך שלכ-232 אלף נשים ונערות בגדה המערבית, בהן 14,800 נשים הרות, גישה מוגבלת בלבד לשירותי רפואת פריון, זאת בשל מבצעים מתמשכים שמנהלים כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים שהגיעה לרמות שיא, והגבלות תנועה, במיוחד בנפות ג'נין, טול כרם וטובאס. בין אוקטובר לדצמבר 2025 המשיכו קרן האוכלוסין של האו"ם והארגונים השותפים לה לספק שירותים קריטיים, וסיפקו לכמעט 19 אלף בני אדם שירותי רפואת מין ופריון מקיפים באמצעות חמש מרפאות ניידות, הפועלות בתמיכת קרן האוכלוסין של האו"ם בשטח C ובצפון הגדה המערבית. כן הכשירו הארגונים 318 אנשי רפואה במתן שירותים ליולדות ושירותי רפואת מין ופריון. התערבויות בתחום ההגנה ורפואת הנפש הורחבו, לרבות באמצעות הפעלת של שישה מרחבים בטוחים ניידים, חלוקה של ערכות כבוד, ערכות למתבגרים וערכות ליולדות לנשים, ילדות ואימהות טריות חלשות ופגיעות, ומתן תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ליותר מ-9,000 בני אדם.
• ב-12 בינואר נכנסו כוחות ישראליים בכפייה למרכז בריאות שמנהלת סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) בבאב א-זהרה, בעיר העתיקה של ירושלים, והורו לסלק שילוט של האו"ם. נגד המקום הוצא צו סגירה זמני למשך חודש. המרפאה, הפועלת זה יותר משבעים שנה, היא מתקן הבריאות הראשי עבור כ-36 אלף פליטים פלסטינים בירושלים המזרחית. ב-20 בינואר נכנסו כוחות ישראליים בכפייה למתחם אונר"א בשייח' ג'ראח, בירושלים המזרחית, הממוקם על אדמה שאונר"א חוכרת מממשלת ירדן מאז 1952, והרסו מבנים בתוכו, במה שארגון הגג של גופי הסיוע של האו"ם תיאר כ"הפרה חמורה" של זכויות היתר והחסינויות המוקנות לרכוש האו"ם. התפתחויות אלה באות בעקבות תיקונים לחקיקה נגד אונר"א שהועברו בכנסת הישראלית בדצמבר 2025, ואשר אוסרים על אספקת חשמל, מים ושירותים אחרים למתקני אונר"א ומעניקים לממשלת ישראל את הסמכות להפקיע את האדמה שעליה ממוקמים שני נכסים של האו"ם בירושלים המזרחית.
• מזכ"ל האו"ם גינה בחריפות, בשתי הודעות נפרדות, את הפעולות של רשויות ישראליות נגד מתחמי האו"ם בירושלים המזרחית הכבושה, לרבות הכניסה הלא חוקית אל המרפאה של אונר"א בירושלים והריסת המבנים במתחם של אונר"א בשייח' ג'ראח. המזכ"ל קרא לממשלת ישראל לחדש את הגישה והשירותים החיוניים לאתרי אונר"א ולמלא את המחויבויות שמטיל עליה המשפט הבינלאומי, והדגיש כי: "אמצעים אלה מהווים הפרה של החסינות של מתחמי או"ם, ומכשול בפני יישומו של המנדט הברור של העצרת הכללית להמשך פעולותיה של אונר"א בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית. כמות שאישר לאחרונה בית הדין הבינלאומי לצדק, האמנה בדבר זכויות היתר והחסינות של האו"ם אוסרת על כל צעד ביצועי, מנהלי, משפטי או חקיקתי נגד רכוש ונכסים של האו"ם."

סיכונים לעקירה בכפייה, הריסות ומתקפות מתנחלים

• ב-8 בינואר, לדברי מקורות פלסטיניים רשמיים, הודיעו הרשויות הישראליות באופן רשמי לעורכי הדין המייצגים קהילות בדואיות ואת עיריית אל-עזרייה, על כוונתן להתחיל, בהתרעה מראש של 45 יום, בבניית כביש שנועד להרחיק תנועה פלסטינית מהאזור המיועד לתוכנית ההתנחלות E1. הכביש, שהקבינט הביטחוני הישראלי אישר את בנייתו ב-29 במרס 2025, מהווה חלק מרשת כבישים חלופית רחבה יותר, שנועדה להסיט תנועה פלסטינית הלאה מכביש 1, המחבר בין ירושלים ליריחו. כמו כן, גדר ההפרדה, שאושרה על ידי הקבינט הישראלי ב-2006 אך בנייתה טרם הושלמה, מתוכננת לכתר את האזור. בחודש שעבר, ב-10 בדצמבר 2025, פרסמו רשויות ישראליות מכרז לבניית 3,401 יחידות דיור בהתנחלויות באזור, לאחר שבאוגוסט 2025 התקבל האישור לקדם את תוכנית ההתנחלות E1. לדברי "שלום עכשיו", ב-2025 פורסמו מכרזים במספר שיא – 9,629 חידות דיור, יותר מאשר בכל שש השנים הקודמות יחד, מתוכן יותר מ-6,700 בהתנחלות מעלה אדומים. האו"ם והארגונים השותפים לו חוששים שתוכניות הרחבת התנחלויות אלה יבודדו עוד יותר את ירושלים המזרחית מיתר הגדה המערבית, יפגעו קשות ברצף הטריטוריאלי בין צפון הגדה המערבית לדרומה, ויגבירו את הסיכון לעקירה בכפייה של כ-18 קהילות בדואיות, המונות יותר מ-4,000 בני אדם, החיות באזור. משרד זכויות האדם של האו"ם התייחס להתפתחויות אלה ולהתפתחויות נוספות, לאחרונה, הקשורות לעקירה בכפייה ולהרחבת התנחלויות בתוך ירושלים המזרחית וסביבה, וחזר ואמר כי בית הדין הבינלאומי לצדק "קרא לישראל לשים קץ לנוכחותה הלא חוקית בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות הפסקה מיידית של כל פעילויות ההתנחלות החדשות ופינוי כל המתנחלים מן השטח."
• בין 6 ל-19 בינואר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 27 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. 25 מהמבנים היו בשטח C של הגדה המערבית ושניים היו בירושלים המזרחית. בסך הכול נעקרו 50 פלסטינים, בהם 23 ילדים, ויותר מ-70 בני אדם נפגעו באופנים אחרים. המבנים ההרוסים כללו 10 בתי מגורים (תשעה מהם מאוכלסים), 15 מבנים בשימוש חקלאי ומבני מחייה, ושני מבני מים ותברואה ומבנים אחרים. מתוך העקורים, תשע משפחות המונות 35 בני אדם, בהם 14 ילדים, נעקרו בשל שתי תקריות עקירה מרכזיות בנפת שכם: הריסה של בניין מגורים שכלל יחידות דיור רבות בשוליה הדרומיים של העיר שכם, וכן מבני מגורים ומבנים ששימשו למחייה בכפר דומא.
• בין 6 ל-19 בינואר הרסו כוחות ישראליים לשם ענישה שני בתים בגדה המערבית, שהריסתם הובילה לעקירתן של שתי משפחות.
  • ב-14 בינואר פוצצו כוחות ישראליים דירה בקומה השנייה של בניין בגובה שלוש קומות בעיירה קבאטיה, בנפת ג'נין. הבית השתייך למשפחתו של פלסטיני שהרג שני ישראלים בישראל ב-26 בדצמבר 2025. האיש נעצר ומוחזק במעצר בישראל. כתוצאה מההריסה נעקרה משפחה פלסטינית בת שש נפשות, בהן שלושה ילדים ואישה הרה.
  • ב-15 בינואר הרסו כוחות ישראליים, מלווים באנשי המנהל האזרחי הישראלי, בית קומתיים באזור ואדי אל-חרייה בעיר חברון. הבית השתייך למשפחתו של פלסטיני שהרג ישראלי אחד ופצע שני ישראלים אחרים במתקפת דריסה ודקירה באזור ההתנחלות גוש עציון ב-18 בנובמבר 2025. מבצע המתקפה נהרג במהלכה. כתוצאה מההריסה נעקרה משפחה פלסטינית המונה אם ושלושת ילדיה.
• בין 6 ל-19 בינואר 2026 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 55 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. המתקפות הובילו לפציעתם של 30 פלסטינים, בהם ילד אחד, ושל שני מתנחלים; מכלל הפצועים הפלסטינים, 20 נפצעו מידי מתנחלים ועשרה מידי כוחות ישראליים. ב-12 בינואר פלסטינים התקיפו, היכו ופצעו שני מתנחלים בכפר אל-מור'ייר שבנפת רמאללה, לאחר שמתנחלים תקפו חקלאים פלסטינים שחרשו את אדמתם. באותה תקופה הובילו מתקפות מתנחלים לעקירה בקנה מידה נרחב בחמש קהילות בנפות רמאללה, ירושלים ויריחו (ראו להלן).
• היעד של שורה של מתקפות שביצעו מתנחלים בשבועיים האחרונים היו מבנים המשמשים למים ולחינוך, כפי שממחישות הדוגמאות שלהלן:
  • ב-6 בינואר ניתקו מתנחלים את צינור המים הראשי המספק מים למתחם של בתים פלסטיניים בעיבורי העיירה תורמוסעיא, והיטו את מים לעבר מאחז סמוך בשטח B. לדברי מקור מקומי, הניתוק פגע בשבעה משקי בית המונים 31 בני אדם, בהם 13 ילדים, הנאלצים מאז להישען על מים מבארות במקום.
  • ב-9 בינואר, מתנחלים, שמוערך כי באו מהמאחזים אחיה ואש קודש, חתכו את הגדר של בית הספר התיכון לבנים ולבנות בכפר ג'אלוד, המשרת כ-210 תלמידים, ופרצו לתוכו. מתנחלים השליכו חומרים דליקים אל כיתת לימוד וריססו בצבע סיסמאות על הקירות.
  • ב-14 בינואר יידו מתנחלים אבנים על כלי רכב שהסיע סגל הוראה בכפר אבזיק, בנפת טובאס, וגרמו לו נזק.
  • ב-14 בינואר גרמו מתנחלים נזק לכבלים של רשת מים בעין סאמיה, ממזרח לרמאללה, שיבשו בכך את פעולתו של מקור מים מרכזי המשרת לפחות 20 כפרים, ומוערך שפגעו ב-100 אלף פלסטינים מ-22:00 ועד ל-9:00 למחרת בבוקר, המועד שבו תוקן הנזק. לדברי Jerusalem Water Undertaking, מתנחלים גרמו שוב ושוב נזק לבארות מים באזור. בשנת 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תשע תקריות שבהן גרמו מתנחלים נזק למצלמות מעקב ולציוד אחר המחובר לתחנות מים ולבארות בעין סאמיה – אזור שהקהילה הבדואית שבו נעקרה במלואה במאי 2024 בעקבות מתקפות מתנחלים.
• ב-19 בינואר החלו לפחות 77 משקי בית של רועים ובדואים פלסטינים, המונים 375 בני אדם (בהם 186 ילדים ו-91 נשים) לפרק את המבנים שלהם ולעבור מהקהילה בראס עין אל-עוג'א, בנפת יריחו, לאחר התעצמות המתקפות, האיומים וההפחדות מצד מתנחלים, במיוחד בשעות הלילה. עקירה זו באה בעקבות העקירה בכפייה של 21 משפחות (110 בני אדם, בהם 61 ילדים) ב-8 בינואר, לאחר שורה של מתקפות מתנחלים שכללו תקיפה, הכאה ופציעה של קשיש, חיתוך של כבלי חשמל סולארי וחריש של אדמה בבעלות פרטית. מתנחלים המשיכו להסיג גבול, לחדור לקהילה ולרעות בעלי חיים ליד מחסי מגורים גם בעת שהמשפחות פירקו את בתיהן, והשמיעו איומים שאילצו כמה משקי בית לנטוש מאחור מבנים וחפצים. כמה משפחות עברו באופן מלא, אחרות מצויות בעיצומו של תהליך המעבר, ומוערך שמשקי בית נוספים שנותרו בקהילה מצויים בסכנת עקירה מיידית.
• הקהילה הבדואית ראס עין אל-עוג'א מוקפת בארבעה מאחזים, שכולם הוקמו מאז אפריל 2024, בהם אחד הממוקם במרחק כ-700 מטר מדרום-מערב לקהילה, ומאחז נוסף ליד מעיין אל-עוג'א. בין 2017 ל-2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בראס עין אל-עוג'א רק שתי מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים ו/או לנזק לרכוש. לעומת זאת, בשנת 2024 תועדו 36 מתקפות כאלה, ובשנות 2025 תועדו לפחות 38. בשנתיים האחרונות סבלו התושבים כמעט מדי יום מפלישות מתנחלים שהובילו לפצועים, לנזק לרכוש, להגבלת הגישה לשטחי מרעה ולמעיין אל-עוג'א הסמוך, ולגניבה של מאות בעלי חיים. הפגיעה בגישה למים הייתה קשה במיוחד; חיתוך או גרימת נזק חוזר ונשנה לצינורות המים המחוברים למעיין אל-עוג'א, חסימה של כבישי גישה המשמשים לאיסוף מים והובלתם, ריקון של מכלי מים של משקי בית, והפחדה או מתקפות על תושבים ורועים שניסו להשיג מים, כולם פגעו קשות במחיית התושבים, בתנאי חייהם וביכולתה של הקהילה לקיים פעילויות רעייה מסורתיות. לדברי כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, העקירה המתמשכת מדרדרת במהירות את הביטחון התזונתי ואת המחייה בראס עין אל-עוג'א, ומשבשת קשות את הגישה למזון, לשווקים ולמקורות מחייה המבוססים על גידול בעלי חיים. כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מעריך שמשקי הבית שנעקרו ומשקי הבית בסכנת עקירה מיידית מצויים גם בסיכון גבוה לחוסר ביטחון תזונתי חריף, ומדגיש את הצורך הדחוף בסיוע מיידי במזון, בהגנה על חיות המשק הנותרות (לרבות טיפול וטרינרי ומספוא) ובשיפור הגישה למים ולמחסה עבור בעלי החיים באתרים שאליהם עברו הקהילות, כדי למנוע אובדנים בלתי הפיכים נוספים.
• ב-17 בינואר תקפו עשרות מתנחלים רעולי פנים את הקהילה הבדואית מח'מאס, בנפת ירושלים, פצעו שני פלסטינים ושני פעילים זרים, שרפו שני מבני מגורים וגרמו לעקירתו של משק בית פלסטיני המונה שני בני אדם. לדברי מקורות מקומיים, בשנה 21:00 בערך פרצו מתנחלים למבנה מגורים בעת שהזוג היה בתוכו, ריססו אותם בתרסיס פלפל, היכו אותם באלות, גררו אותם החוצה והציתו את המבנה. במהלך אותה מתקפה תקפו מתנחלים תושבים אחרים בקהילה ושני פעילים זרים, שסיפקו נוכחות מגינה לאחר מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות באזור, הציתו שני כלי רכב, שרפו מבני מגורים נוספים ומכלי מים, גרמו נזק למחסה לבעלי חיים וכן גרמו נזק חלקי למבנים אחרים וללוחות סולאריים.
• שורה של מתקפות מתנחלים, שהחלו לאחר הקמתו של מאחז ישראלי ליד הכפר עטארה, באוגוסט 2025, הובילה לעקירתם בכפייה של רועים פלסטינים בשלושה כפרים בנפת רמאללה. המשפחות הנפגעות בכל שלושת היישובים דיווחו על פשיטות חוזרות ונשנות, הסגות גבול, הפחדות ואיומים ישירים, שכולם אילצו אותם לפרק את מבני המגורים והמרעה שלהם ולעבור לאזורים צפופים יותר בכפר, שבהם הגישה לאדמות מרעה ולמקורות מחייה מוגבלת מאוד.
  • ב-6 ביוני נעקרו ארבעה רועים פלסטינים, כולם גברים מאותה משפחה מורחבת, בהם אדם אחד עם מוגבלויות, מאתר מרעה עונתי ששימש אותם באופן מסורתי בחלק של הכפר עין סיניה הממוקם בשטח B, ועברו לדורא אל-קרע, לאחר שמדי יום כמעט סבלו איומים, הפחדות ומתקפות מצד מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז שהוקם לאחרונה ליד הכפר עטארה.
  • ב-13 בינואר נעקרו בכפייה שישה רועים פלסטינים ממשפחה מורחבת אחת משטח בכניסה לכפר עטארה הממוקם בשטח B, ועברו לכפר בורהאם, לאחר שמתנחלים הקימו מאחז בצמוד למבני המגורים והמרעה שלהם, פלשו אליהם והטרידו אותם שוב ושוב, רעו בעלי חיים בין המחסים, גרמו נזק למספוא, חסמו את הגישה לשטחי מרעה ואיימו להרוג בעלי חיים ולגנוב אותם.
  • ב-13 בינואר נעקרו ארבעה משקי בית של רועים פלסטינים, המונים 21 בני אדם, בהם 12 ילדים ושני קשישים, משטח בשוליים המזרחיים של העיירה ביר זית הממוקם בשטח B, למיקום מרכזי יותר בעיירה, לאחר מתקפות מתנחלים מתמשכות שהיו קשורות לאותו מאחז.
  • לנתונים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לדצמבר 2025 ולפילוחם, ראו את תמונת המצב לחודש דצמבר 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

ביטחון תזונתי ומקורות מחייה

• על פי מעקב השווקים של תוכנית המזון העולמית הסוקר את דצמבר, המצב הכלכלי בגדה המערבית בכל שנת 2025 התחולל על רקע של הסלמה גוברת בלחצי ההגנה והעקירה, יחד עם הגבלות תנועה וגישה גוברות והולכות. דינמיקה זו שיבשה עוד יותר את מקורות המחייה, זרימת המסחר, הגישה לשווקים, הכבידה את הנטל הכלכלי על משקי הבית ופגעה במנגנוני התמודדות שבריריים מלכתחילה. תוכנית המזון העולמית, שציטטה את הלשכה הפלסטינית מרכזית לסטטיסטיקה ואת הרשות המוניטרית הפלסטינית, ציינה שכלכלת הגדה המערבית חוותה התכווצות משמעותית, שבה צנח התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב-13% בין 2023 ל-2025, למרות גידול של 4.4% בין 2024 ל-2025. עם שיעור אבטלה של 28.5% (293 אלף בני אדם) ברבעון השלישי של 2025, הצריכה הכוללת צנחה ב-12% לעומת 2023, ירידה המשקפת את ההיחלשות בכוח הקנייה, הצמצום בהכנסות והאי-ודאות הנמשכת, הפוגעים כולם בהוצאות של משק הבית ובפעילות השוק.
• כן הדגישה תוכנית המזון העולמית שגם יוקר המחייה ממשיך לעלות. עד נובמבר 2025 גדלו הוצאות סל המינימום ב-2% לעומת רמותיו לפני אוקטובר 2023, עלייה שגורמיה הם בעיקר עלויות מחסה ומזון גבוהות יותר. אף שבשנת 2025 נותרו מרבית מחירי המזון יציבים או ירדו, בחישוב מחודש לחודש, ייצוב זה התרחש ברמות שמלכתחילה היו גבוהות יותר לעומת המחירים לפני אוקטובר 2023. כתוצאה מכך, למרות שינויים מוגבלים במחירי המזון החודשיים, בנובמבר נותר מדד המחירים לצרכן גבוה ב-0.6% מרמותיו לפני אוקטובר 2023, עלייה המצביעה על המשך השחיקה ביכולתם של משקי בית להרשות לעצמם לרכוש מוצרים ובכוח הקנייה שלהם.
• החקלאות נותרת עמוד תווך חיוני למחייה ולביטחון תזונתי; מתוך כ-700 אלף משפחות החיות בגדה המערבית, כ-16.4% (115 אלף משקי בית) תלויות בחקלאות למחייתן. על סמך התוצאות של סקר שארגון המזון והחקלאות של האו"ם ערך באוקטובר, משפחות חקלאים ורועים בגדה המערבית מתמודדות עם לחצים חמורים ומחריפים. כמעט 90% ממשקי הבית המתפרנסים מחקלאות, כ-100 אלף משפחות, חוו לאחרונה לפחות זעזוע אחד, לרוב סכסוך ואלימות, יוקר המחייה הגובר, אובדן הכנסה או אובדן תעסוקה. אובדנים מסוימים הם נפוצים – כ-90% מהמשפחות העובדות בחקלאות דיווחו על ירידה בשכר, כתוצאה מירידה בייצור ובמכירות של יבולים ובעלי חיים. יתרה מכך, אובדן של תעסוקה שאינה בעבודה חקלאית מאז אוקטובר 2023, יחד עם המחסור במים, הגבלות על תנועה וגישה לאדמות, הזמינות המוגבלת של תשומות בנות-השגה, והעלויות הגבוהות של דלק והובלה, פגעו משמעותית בעמידותם של משקי הבית. כתוצאה מכך נמצא כי יותר מ-72 אלף משפחות של חקלאים ורועים, כמעט שני שלישים מכלל משקי הבית העוסקים בחקלאות, זקוקות לסיוע חקלאי כדי לייצב את מחייתן, להגן על נכסים מניבים ולמנוע הידרדרות נוספת בביטחון התזונתי.
• לדברי תוכנית המזון העולמית, בדצמבר בלבד קיבלו יותר מ-137 אלף בני אדם (26,700 משקי בית) שוברי חירום לרכישת מזון, במסגרת תוכנית המענה לזעזועים בגדה המערבית, ותוכנית השוברים השוטפת סייעה ליותר מ-197 אלף בני אדם חלשים ופגיעים (כ-46,200 משקי בית). בנוסף, יותר מ-40,600 בדואים ורועים בשטח C של הגדה המערבית קיבלו שוברי מזון או סיוע בעין. בה בעת, 14,646 בני אדם (3,283 משקי בית) שנעקרו בשל מבצעים שמנהלים כוחות ישראליים בצפון הגדה המערבית קיבלו העברות דיגיטליות של כסף מזומן (1,680 ₪ למשפחה) כדי לספק מענה לצרכים חיוניים. כ-4,000 עובדים מעזה שעדיין תקועים בגדה המערבית ממשיכים לקבל באופן שוטף סיוע במזומן.

מימון

• נכון ל-20 בינואר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.7 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (42%) שהאו"ם והארגונים השותפים לו מבקשים לגייס באמצעות פניית הבזק לשנת 2025 עבור השטח הפלסטיני הכבוש, למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שנזקקים לסיוע. ב-8 בדצמבר 2025 השיקו האו"ם והארגונים ההומניטריים השותפים לו את פניית הבזק לשנת 2026, המבקשת לגייס 4.06 מיליארד דולר לטיפול בצרכים ההומניטריים של 2.97 מיליון מתוך 3.62 מיליון בני האדם שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. כמעט 92% מהסכום המבוקש מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-8% מיועדים לגדה המערבית. בדצמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 61.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 54 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 44 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 67 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 48 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.