מחזור התכנון ההומניטרי

מחזור התכנון ההומניטרי הוא סדרה של פעולות הננקטות במסגרת ניהול פעולות המענה ההומניטרי הבינלאומיות. פעולות כאלה צריכות להתנהל, ככל שניתן, בשיתוף פעולה עם רשויות לאומיות ומקומיות ובתמיכתן.

תרשים מחזור התכנון ההומניטרי

הפעולות במחזור זה, המתוארות להלן, קשורות זו בזו בקשרי גומלין, ועליהן להתנהל באופן חלק, באמצעות גישה לכידה ומערכת כלים משותפת.

  • מוכנוּת למצבי חירום היא יסוד מובהק המשמש בסיס לכל מחזור התכנון.
  • אומדנים וניתוח מתואמים, הנערכים בעתם, מאפשרים לזהות את צורכי הנפגעים ומספקים את בסיס הראיות לתכנון המענה.
  • תכנון מתואם מאפשר ניסוח של מטרות אסטרטגיות, מה יש לעשות כדי לעמוד בהן, וכמה יעלה הדבר.
  • מימון ומשאבים אחרים מגויסים עבור המערכת לפי תוכנית המענה ההומניטרית מטרה לתמוך בה.
  • ניטור של מדדי התוצר והתוצאה והמעקב אחר המידע הכספי מציג תוצאות ומשמש בסיס לקבלת החלטות בנוגע לתוכנית.

בעוד יישום המחזור צריך להיות גמיש, כך שניתן יהיה לסגלו למצבים השונים במדינות שונות, עליו להידרש לכל הפחות ליסודות שפורטו לעיל. ככל שהדבר מתאפשר, עליו לתמוך בשותפים לאומיים ומקומיים, לרבות ארגונים לא ממשלתיים, ארגוני החברה האזרחית וקהילות, ולהשלים מסגרות קיימות או להיעזר בהן; עליו לתרום למענה הבונה עמידות לאסונות עתידיים.

ראו כאן מידע נוסף על היסודות הספציפיים של מחזור התכנון ההומניטרי (אנגלית).

תוכנית המענה ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש

הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש מכינה מדי שנה מאז 2003 תוכנית הומניטרית שנתית. תוכנית המענה ההומניטרי מתמקדת בראש ובראשונה בטיפול בצרכים ההומניטריים של רצועת עזה ושל שטח C וירושלים המזרחית בגדה המערבית, שבהם זוהו האוכלוסיות החלשות והפגיעות ביותר ואשר יכולתה של הרשות הפלסטינית לפעול בהם היא מוגבלת ביותר. הסיוע ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש נועד לטפל בצרכים ובתחומי פגיעוּת הנובעים ברובם מהמדיניות והנהגים הקשורים בכיבוש ובמצור. מי שנבחרו לקבלת סיוע הם אלה הזקוקים ביותר להגנה, לגישה לשירותים חיוניים ולהתערבויות שיאפשרו להם להתמודד עם השפעות הכיבוש הממושך ועם זעזועים. תוכנית המענה ההומניטרי נועדה לכל הפחות להגן על זכויות האוכלוסייה המוגנת, ולייצב את מצבה עד שיימצאו פתרונות פיתוח ופתרונות מדיניים ארוכי טווח יותר. תוכנית זו משלימה אסטרטגיות פיתוח מקומיות ובינלאומיות המיועדות לטווח ארוך יותר, כגון תוכנית הפיתוח הלאומי הפלסטינית ומסגרת הסיוע לפיתוח של האומות המאוחדות (UNDAF).

למידע על תוכנית המענה ההומניטרי האחרונה הקישו כאן.

להתגבר על פציעה וקטיעת גפיים

15 אוק' 2019 |

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: זהו סיפור על סטודנט בן 27 השואף להיות מהנדס מכונות. חייו התהפכו על פיהם כשהיה בסמסטר האחרון ללימודיו באוניברסיטה. ב־18 במאי 2018 הוא נפצע מתחמושת חיה במהלך אחת מהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת הישראלית המקיפה את רצועת עזה.

נחלצים מחובות ועוברים לעצמאות כלכלית: תמיכה בחקלאים עזתיים שנפגעו מהגבלות והפגנות

1 אוק' 2019 |
Ahmed Badawi harvesting eggplants, May 2019. Photo by UAWC

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: אחמד בָּדָװִי הוא חקלאי בן 48 המפרנס את אשתו ותשעת ילדיהם. בבעלות המשפחה חלקת אדמה בגודל כשמונה דונם, הממוקמת במרחק 400 מטר מגדר המערכת של ישראל עם עזה, באזור א־שג׳עייה שברצועת עזה. ישראל מגבילה זה שנים רבות את גישתם של פלסטינים לשטחים ליד גדר המערכת ופוגעת בכך בחקלאות. בנוסף, מאז 30 במרס 2018 פלסטינים מפגינים בשטח זה כמעט מדי שבוע, כחלק מ"צעדת השיבה הגדולה", ופוגעים אגב כך בגידולים החקלאיים.

שיפוץ בתיהן של משפחות עניות בעזה והכשרתם להגן על הדיירים מפני פגעי מזג האוויר

27 אוג' 2019 |

:סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: סועאד ועלי, זוג פלסטיני ממחנה הפליטים תל א־סולטן שברצועת עזה, עושים מאמצים רבים לספק תנאי חיים נאותים לשמונת ילדיהם. עד לאחרונה היה ביתם צפוף ומשולל פרטיות, מאחר שרק וילונות הפרידו בין מרבית החדרים, לרבות חדר הרחצה. כמו כן, בבית הייתה גישה מוגבלת בלבד למים ולחשמל, ומצב זה הקשה במיוחד על החיים בו בתנאי מזג אוויר קיצוניים. חיי המשפחה קשים אף יותר מכך: בשנת 2017 נפצעה בתם בת השמונה, נור, בתאונת דרכים, ופגיעות הגב הקשות שמהן היא סובלת בעקבותיה מצריכות טיפול מיוחד.

הגנה על ילדים פגיעים בעזה

12 יוני 2019 |
Children participating in an unstructured psychological support session, Beit Lahyia, the Gaza Strip. Photo by Terre des Hommes Lausanne

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: נור בת ה־17 היא תושבת בית לאהיא (רצועת עזה). כשהייתה בת ארבע, ניצלה נור ממתקפה שבה נהרגה אימה ממש לנגד עיניה, במהלך סבב של מעשי איבה, והאירוע הותיר בה צלקות נפשיות עמוקות. אחרי מות אימה נישא אביה מחדש ויחסיהם נותקו כמעט לגמרי. כשמלאו לה 16 הכריח אותה אביה לנשור מהלימודים וניסה לכפות עליה נישואין בגיל צעיר, כדי להגן עליה מפני הטרדות בדרכה לבית הספר.

טיפול בצורכי מטופלים מעזה המחכים ברשימת המתנה

17 מאי 2019 |
Addressing the needs of Gaza patients on the waitlist

נג׳ווה חמד בת ה־39 היא תושבת בית חנון שבצפון רצועת עזה. מאחר שהיא ובעלה מובטלים, למשפחה אין הכנסה קבועה והם מתקיימים על סיוע כספי ממקורות שונים, לרבות משפחתם המורחבת.

גידול בעבודת ילדים בעזה

14 מאי 2019 |
مجموعة من الأطفال المستفيدين من أنشطة الدعم النفسي والإجتماعي غير المنتظم في مركز حماية الأطفال التابعة لمؤسسة أرض الإنسان © - تصوير مؤسسة أرض الإنسان

כ־68% ממשקי הבית בעזה חווים חוסר ביטחון תזונתי ברמות חמורות או בינוניות, ושיעור האבטלה עלה מ־44% ב־2017 ל־52% ב־2018. בכלכלה מתערערת והולכת ומארג חברתי מוחלש, יכולות העמידות של משפחות נשחקות יותר ויותר ופגיעותן של קבוצות מסוימות, וילדים במיוחד, הולכת ומחריפה. עבודת ילדים, לרבות העסקת ילדים בעבודות מסוכנות, הפכה למנגנון שכיח להקלת העוני ולכיסוי ההוצאות היומיות.

חיזוק עמידות באמצעות התערבויות בתחומי המים, התברואה וההיגיינה

29 אפר' 2019 |
Ismael with his children. Photo by GVC

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: איסמעיל ראדי הוא תושב אל־מור׳רקה (אבו מדיין) שברצועת עזה. הוא נשוי ואב לחמישה ילדים, שלוש בנות ושני בנים. כמפרנס יחיד של משפחתו הוא מתקשה לכלכלה, מפני שאין לו מקור הכנסה סדיר. במשך זמן רב הייתה למשפחה גישה מוגבלת לאספקת מים וגישה ירודה לרשת הביוב, שיצרו בביתה תנאי מים, תברואה והיגיינה בלתי נסבלים. הם סבלו מריחות רעים וממכרסמים ונאלצו להוציא כסף רב על שאיבות של בור ספיגה.

שדרוג בתיהן של משפחות חלשות ופגיעות כך שיוכלו להתמודד עם תנאי מזג אוויר קשים

4 מרץ 2019 |
Ibtisam preparing coffee in her new kitchen

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: אִבּתיסאם בת ה־46 היא אם לשניים מדיר אל־בלח שברצועת עזה. עד לאחרונה התקשתה לטפל במשפחתה, לרבות בעלה המתמודד עם נכות, ולנהל את בית המשפחה שנזקק לתיקונים ולשיפוץ.

הגנה על משפחות חלשות ופגיעות בעיר חברון

23 ינו' 2019 |
Rehabilitation works at the Khatib family home in Hebron. Photo: GVC

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: ישראל מחזיקה בשליטה ישירה ביותר מ־20% מהעיר חברון, שטח המכונה H2, שבו גרים כ־40 אלף פלסטינים וכמה מאות מתנחלים, החיים בחמישה מתחמי התנחלות. מדיניות ונהגים שהרשויות הישראליות מיישמות בנימוק של שיקולי ביטחון הובילו להעברה בכפייה של פלסטינים מבתיהם בעיר חברון, והפכו את מה שהיה בעבר אזור משגשג ל"עיר רפאים". תנאי החיים של אותם פלסטינים שנותרו בשטחים הסגורים והמוגבלים נפגעו בהדרגה, לרבות בכל האמור בשירותים בסיסיים ובמקורות מחיה.