מחזור התכנון ההומניטרי

מחזור התכנון ההומניטרי הוא סדרה של פעולות הננקטות במסגרת ניהול פעולות המענה ההומניטרי הבינלאומיות. פעולות כאלה צריכות להתנהל, ככל שניתן, בשיתוף פעולה עם רשויות לאומיות ומקומיות ובתמיכתן.

תרשים מחזור התכנון ההומניטרי

הפעולות במחזור זה, המתוארות להלן, קשורות זו בזו בקשרי גומלין, ועליהן להתנהל באופן חלק, באמצעות גישה לכידה ומערכת כלים משותפת.

  • מוכנוּת למצבי חירום היא יסוד מובהק המשמש בסיס לכל מחזור התכנון.
  • אומדנים וניתוח מתואמים, הנערכים בעתם, מאפשרים לזהות את צורכי הנפגעים ומספקים את בסיס הראיות לתכנון המענה.
  • תכנון מתואם מאפשר ניסוח של מטרות אסטרטגיות, מה יש לעשות כדי לעמוד בהן, וכמה יעלה הדבר.
  • מימון ומשאבים אחרים מגויסים עבור המערכת לפי תוכנית המענה ההומניטרית מטרה לתמוך בה.
  • ניטור של מדדי התוצר והתוצאה והמעקב אחר המידע הכספי מציג תוצאות ומשמש בסיס לקבלת החלטות בנוגע לתוכנית.

בעוד יישום המחזור צריך להיות גמיש, כך שניתן יהיה לסגלו למצבים השונים במדינות שונות, עליו להידרש לכל הפחות ליסודות שפורטו לעיל. ככל שהדבר מתאפשר, עליו לתמוך בשותפים לאומיים ומקומיים, לרבות ארגונים לא ממשלתיים, ארגוני החברה האזרחית וקהילות, ולהשלים מסגרות קיימות או להיעזר בהן; עליו לתרום למענה הבונה עמידות לאסונות עתידיים.

ראו כאן מידע נוסף על היסודות הספציפיים של מחזור התכנון ההומניטרי (אנגלית).

תוכנית המענה ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש

הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש מכינה מדי שנה מאז 2003 תוכנית הומניטרית שנתית. תוכנית המענה ההומניטרי מתמקדת בראש ובראשונה בטיפול בצרכים ההומניטריים של רצועת עזה ושל שטח C וירושלים המזרחית בגדה המערבית, שבהם זוהו האוכלוסיות החלשות והפגיעות ביותר ואשר יכולתה של הרשות הפלסטינית לפעול בהם היא מוגבלת ביותר. הסיוע ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש נועד לטפל בצרכים ובתחומי פגיעוּת הנובעים ברובם מהמדיניות והנהגים הקשורים בכיבוש ובמצור. מי שנבחרו לקבלת סיוע הם אלה הזקוקים ביותר להגנה, לגישה לשירותים חיוניים ולהתערבויות שיאפשרו להם להתמודד עם השפעות הכיבוש הממושך ועם זעזועים. תוכנית המענה ההומניטרי נועדה לכל הפחות להגן על זכויות האוכלוסייה המוגנת, ולייצב את מצבה עד שיימצאו פתרונות פיתוח ופתרונות מדיניים ארוכי טווח יותר. תוכנית זו משלימה אסטרטגיות פיתוח מקומיות ובינלאומיות המיועדות לטווח ארוך יותר, כגון תוכנית הפיתוח הלאומי הפלסטינית ומסגרת הסיוע לפיתוח של האומות המאוחדות (UNDAF).

למידע על תוכנית המענה ההומניטרי האחרונה הקישו כאן.

הגנה על פלסטינים בחברון באמצעות שיפוץ בתיהם

24 דצמ' 2019 |
Suhad’s daughter, Muluk (4 years old)

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: סוהאד בת ה־38 היא פלסטינית מהעיר חברון. היא גרה ב־H2, שטח של העיר שנתון לשליטה ישירה של ישראל, המקיימת בו מספר מתחמי התנחלות ומטילה בו הגבלות חמורות על תנועת פלסטינים, בנימוק של שיקולים ביטחוניים. זה שנים רבות שבני האדם הגרים באזור זה חווים אלימות ותוקפנות מצד כוחות ישראליים ומתנחלים, בין יתר הנהגים הקשורים לכיבוש, ונמנים עם הקבוצות החלשות והפגיעות ביותר בגדה המערבית.

הושקה תוכנית בעלות של 348 מיליון דולר לטיפול בצרכים ההומניטריים הקריטיים של פלסטינים

11 דצמ' 2019 |

תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2020 בשטח הפלסטיני הכבוש תיתן מענה לצרכים הגדלים והולכים לנוכח אתגרים חדשים:היום השיקו ראש ממשלת פלסטין, ד״ר מוחמד אשתייה, והמתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק, את תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2020 בשטח הפלסטיני הכבוש.

פתח דבר לתוכנית המענה ההומניטרי 2020

9 דצמ' 2019 |

בשנה זו, האחרונה בסבב השנים 2020-2018, ארגונים בקהילה ההומניטרית פונים למממנים בבקשה לגייס 348 מיליון דולר עבור תוכנית המענה ההומניטרי בשטח הפלסטיני הכבוש. סכום זה דומה ל־350 מיליון הדולר שנדרשו ליישום התוכנית לשנת 2019, אבל נמוך משמעותית מ־550 מיליון הדולר שנדרשו לשנת 2018. הסכום המופחת אינו משקף צמצום בהיקף הצרכים, אלא הכרה בכך שהמימון בפועל לפעילות הומניטרית ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש נמוך בקביעות: עד לסוף נובמבר הובטחו רק 60% מהסכום המבוקש עבור תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2019, נתון המייצג במונחים ריאליים ירידה במימון. זאת חרף הצפי של הבנק העולמי כי הכלכלה בשטח הפלסטיני הכבוש "צפויה לגלוש למיתון בשנים 2020 ו־2021," עובדה שסביר להניח שתגביר את היקף המצוקה ההומניטרית.

הגשת תמיכה פסיכו־חברתית למפגינים שנפצעו

2 דצמ' 2019 |
Children taking part in group counselling sessions organized by PCDCR as one of the project’s activities.

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: סמי הוא נער בן 17, האוהב לשיר ובעל כישרון מוזיקלי. אבל אחרי שנורה בחזהו על ידי כוחות ישראליים במהלך הפגנה ליד גדר המערכת של ישראל עם עזה, במאי 2018, זנח סמי את כישרונו ונאלץ להתמקד בהחלמה ושיקום. בנוסף על הפציעה הגופנית הוא שקע בדיכאון, חדל לבקר בבית הספר ובודד את עצמו מהקהילה.

להתגבר על פציעה וקטיעת גפיים

15 אוק' 2019 |

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: זהו סיפור על סטודנט בן 27 השואף להיות מהנדס מכונות. חייו התהפכו על פיהם כשהיה בסמסטר האחרון ללימודיו באוניברסיטה. ב־18 במאי 2018 הוא נפצע מתחמושת חיה במהלך אחת מהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת הישראלית המקיפה את רצועת עזה.

נחלצים מחובות ועוברים לעצמאות כלכלית: תמיכה בחקלאים עזתיים שנפגעו מהגבלות והפגנות

1 אוק' 2019 |
Ahmed Badawi harvesting eggplants, May 2019. Photo by UAWC

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: אחמד בָּדָװִי הוא חקלאי בן 48 המפרנס את אשתו ותשעת ילדיהם. בבעלות המשפחה חלקת אדמה בגודל כשמונה דונם, הממוקמת במרחק 400 מטר מגדר המערכת של ישראל עם עזה, באזור א־שג׳עייה שברצועת עזה. ישראל מגבילה זה שנים רבות את גישתם של פלסטינים לשטחים ליד גדר המערכת ופוגעת בכך בחקלאות. בנוסף, מאז 30 במרס 2018 פלסטינים מפגינים בשטח זה כמעט מדי שבוע, כחלק מ"צעדת השיבה הגדולה", ופוגעים אגב כך בגידולים החקלאיים.

שיפוץ בתיהן של משפחות עניות בעזה והכשרתם להגן על הדיירים מפני פגעי מזג האוויר

27 אוג' 2019 |

:סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: סועאד ועלי, זוג פלסטיני ממחנה הפליטים תל א־סולטן שברצועת עזה, עושים מאמצים רבים לספק תנאי חיים נאותים לשמונת ילדיהם. עד לאחרונה היה ביתם צפוף ומשולל פרטיות, מאחר שרק וילונות הפרידו בין מרבית החדרים, לרבות חדר הרחצה. כמו כן, בבית הייתה גישה מוגבלת בלבד למים ולחשמל, ומצב זה הקשה במיוחד על החיים בו בתנאי מזג אוויר קיצוניים. חיי המשפחה קשים אף יותר מכך: בשנת 2017 נפצעה בתם בת השמונה, נור, בתאונת דרכים, ופגיעות הגב הקשות שמהן היא סובלת בעקבותיה מצריכות טיפול מיוחד.

הגנה על ילדים פגיעים בעזה

12 יוני 2019 |
Children participating in an unstructured psychological support session, Beit Lahyia, the Gaza Strip. Photo by Terre des Hommes Lausanne

סיפור הצלחה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש: נור בת ה־17 היא תושבת בית לאהיא (רצועת עזה). כשהייתה בת ארבע, ניצלה נור ממתקפה שבה נהרגה אימה ממש לנגד עיניה, במהלך סבב של מעשי איבה, והאירוע הותיר בה צלקות נפשיות עמוקות. אחרי מות אימה נישא אביה מחדש ויחסיהם נותקו כמעט לגמרי. כשמלאו לה 16 הכריח אותה אביה לנשור מהלימודים וניסה לכפות עליה נישואין בגיל צעיר, כדי להגן עליה מפני הטרדות בדרכה לבית הספר.