פורסם ב־ 14 דצמבר 2018
 במסגרת  

גידול משמעותי באספקת החשמל בעזה שיפר את מתן השירותים הבסיסיים

ב־25 וב־28 באוקטובר הפעילה תחנת הכוח של עזה את הטורבינה השנייה והשלישית (מתוך ארבע הטורבינות הקיימות) והגבירה את תפוקת החשמל שלה מ־25 ל־80 מגוואט. יחד עם 130-120 המגוואט שנקנים מישראל ומועברים בקווי הזנה, קיבלה רצועת עזה 210-200 מגוואט חשמל, הרמה הגבוהה ביותר זה כמעט שנתיים. כך התאפשרה אספקת חשמל במשך 18-16 שעות ביממה, לעומת פחות מחמש שעות ביממה קודם לכן.

הדלק הועמד לרשות תחנת הכוח של עזה לאחר שממשלת קטאר סיפקה מימון לרכישתו, וישראל הסירה הגבלות שהוטלו באוקטובר על הכנסת דלק, על פי דווחים בתגובה על עלייה באלימות במהלך ההפגנות והעימותים של "צעדת השיבה הגדולה". על סמך המימון הקטארי הזמין, צופים כי רמות הפעולה הנוכחיות של תחנת הכוח של עזה יימשכו עד אפריל 2019.

הגידול באספקת החשמל ייצב את גישתה של יסמין אבו־כשף לטיפולי דיאליזה סדירים מצילי־חיים. עזה, 11 בנובמבר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

את משבר החשמל שחווה עזה בעשור האחרון החמירו באמצע צעדים שנקטה הרשות הפלסטינית בהנהגת פתח, כחלק מהפילוג המדיני מבית עם רשויות חמאס. צעדים אלה כוללים קיצוץ במימון לרכישת חשמל מישראל (בין יולי לדצמבר 2017) ולקניית דלק להפעלת תחנת הכוח של עזה. למצב זה היתוספה העצירה כמעט מוחלטת באספקת החשמל ממצרים, בשל תקלות ואי־יכולת לתקן את קווי ההזנה הרלבנטיים. בשנים קודמות נפגעה פעולתה של תחנת הכוח של עזה גם מהפסקת ההברחה של דלק מצרי מסובסד דרך המנהרות ב־2013; מן הגבייה המוגבלת של תשלומים מצרכנים; מהרס מכלי אחסון של דלק בתקיפה אווירית ישראלית ב־2014; ומהגבלות על יבוא חלפים, ציוד ודלק במסגרת המצור הישראלי.

הגידול שחל לאחרונה באספקת החשמל הוביל לשיפור כללי בתנאי החיים בעזה, הממשיכים להידרדר מבחינות אחרות. ההוצאות של משקי בית ועסקים על דלק להפעלת גנרטורים לשעת חירום פחתו, ומתן שירותים בסיסיים, ובמיוחד שירותי מים ותברואה, השתפר. בנוסף צמצמה אספקת החשמל המוגברת, ולו זמנית, את הצורך באספקת דלק חירום מן האו״ם למניעת קריסתם של שירותים בסיסיים.

שירותי מים ותברואה משופרים

* המידע לחלק זה של הירחון נמסר על ידי יוניסף, מטעם כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה.

לגידול באספקה של חשמל מרשת החשמל נודעה השפעה חיובית על פעולתם של 280 בארות מים ביתיות, 32 מאגרי מים התלויים בתחנות הגבר ורשתות מים באורך 2,800 ק״מ. הפקת המים גדלה ב־40% (מ־140 אלף ל־200 אלף מ״ק ביום) ותכיפות אספקת המים הוגברה. משקי הבית מקבלים כעת מים במחזורים של כשמונה שעות מדי יום עד שלושה ימים.

הואיל ומרבית המים המוזרמים בצנרת אינם ראויים לשתייה, לצורכי שתייה ובישול נעזרים כ־90% ממשקי הבית בעזה במים הנקנים ממתקני התפלה/טיהור ברחבי עזה, ואילו המים המוזרמים בצנרת משמשים למטרות ביתיות אחרות. השיפור שחל לאחרונה באספקת החשמל הגדיל את נפח המים המיוצרים במתקנים אלה, שרובם מתופעלים על ידי המגזר הפרטי. בכל האמור ב־48 מתקני ההתפלה הציבוריים שמפעילה רשות המים של עיריות חוף עזה, דווח כי הגידול בייצור הגיע ל־20%. מים מותפלים/מטוהרים הנקנים בכלי קיבול או במכלים יקרים פי 30-10 ממחיר המים המוזרמים בצנרת, ורכישתם מהווה נטל כבד עבור משפחות מרוששות ממילא.[1] למרות זמינותם המוגדלת של מים מותפלים, לא דווח על ירידות כלשהן במחירים.

הגרעון רב השנים בחשמל, יחד עם המחסור בתשתית תברואה נאותה, הביא לכך שמדי יום הוזרמו לים שפכים כמעט לא מטוהרים בהיקף של 108-100 מיליון מ״ק.[2] מצב זה יוצר סיכונים בריאותיים וסביבתיים חמורים לחיים בים, לאיכות הדגים הנצרכים בעזה ולשחייה, אחת מפעילויות הנופש המעטות העומדות לרשות האוכלוסייה המקומית.

בשל המחסור בחשמל ומצבם המסוכן של מתקני טיהור השפכים, אזורים הסמוכים לבריכות שפכים ולתחנות שאיבה מצויים בסכנה מתמדת להצפות במי ביוב. סיכון זה אכן התממש ב־4 במאי 2016, כשאחד מקירות התמך של בריכת שפכים במתקן הטיהור של העיר עזה (שייח׳ עג׳לין) התמוטט לאחר הפסקת חשמל ממושכת ושפכים גולמיים בנפח של 15 אלף מ״ק נפלטו והציפו שטח חקלאי סמוך.

הגידול באספקת החשמל שיפר את פעולתם של חמישה מתקנים לטיהור שפכים וצמצם את רמת הזיהום של השפכים המוזרמים לים ואת סיכוני ההצפות בשפכים.[3]

הופחתה ההיזקקות לדלק חירום

האו״ם, בתמיכת תורמים, מתאם מאז שנת 2013 אספקת דלק חירום להפעלת גנרטורים לשעת חירום ברצועת עזה. אספקה זו הבטיחה שמירה על רמה מינימלית של שירותי בריאות, מים ותברואה מצילי־חיים, למרות משבר האנרגיה החמור. מספר המתקנים החיוניים הזקוקים לתמיכה בדלק גדל מ־189 באפריל 2017 ל־249 כיום.

תוכנית דלק החירום בסיוע האו״ם בעזה

מדי חודש מעדכנים כוחות המשימה הרלבנטיים ומשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים את רשימת המתקנים על סמך זמינות החשמל וצרכים וסדרי קדימות משתנים.

הודות לזמינותו המוגברת של חשמל בנובמבר 2018 ירד הצורך בדלק חירום, והכמויות שחולקו במשך החודש צומצמו. ולמרות התפתחות חיובית זו, בזמן כתיבת גיליון זה של הירחון ההומניטרי, המימון הזמין לשימור מנגנון דלק החירום אזל כמעט כליל; צופים כי אם לא יינתנו תרומות נוספות ייפסקו חלוקות הדלק באמצע דצמבר.

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים פיתח לוח נתונים דינאמי וידידותי, המאפשר לבעלי עניין לעקוב אחר אספקת החשמל ותוכנית דלק החירום ולזהות בקלות פערים.


[1] למידע נוסף על זיהום אקוויפר החוף של עזה והסיכונים הבריאותיים הקשורים בכך, ראו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, הירחון ההומניטרי, אוקטובר 2018.

[2] למידע נוסף על האתגרים שעימם מתמודדת עזה בתחום התברואה, ראו משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, הירחון ההומניטרי, מהדורת אוקטובר שהתפרסמה ב־16 בנובמבר 2018.

[3] באפריל 2018 החל לפעול מתקן גדול וחדיש (מתקן החירום לטיהור שפכים של צפון עזה), שבנייתו נמשכה עשר שנים ואשר תפוקתו המרבית 35,600 מ״ק ביום. שלא כמו מתקנים אחרים, מתקן זה נעזר בקו חשמל ייעודי מישראל המאפשר לו לפעול באופן כמעט רציף.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית