פורסם ביום 4 יולי 2017
 במסגרת  

פגיעת גדר ההפרדה בפריון החקלאי

בשנת 2002, בעקבות גל של פיגועים פלסטיניים, כולל פיגועי התאבדות בחומרי נפץ, החלה ישראל בבניית גדר הפרדה במטרה המוצהרת למנוע מתקפות אלה. רוב רובו של תוואי גדר ההפרדה ממוקם בתוך הגדה המערבית; הוא מנתק קהילות ואדמות חקלאיות פלסטיניות מיתר הגדה המערבית, ותורם לקיטוע של השטח הפלסטיני הכבוש.

בחוות הדעת המייעצת שלו קבע בית הדין הבינלאומי לצדק כי אותם קטעים של גדר ההפרדה העוברים בתוך הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, יחד עם משטר השערים וההיתרים הנלווה אליהם, מהווים הפרה של התחייבויותיה של ישראל במסגרת המשפט הבינלאומי. בית הדין קרא לישראל להפסיק את בניית גדר ההפרדה בתחומי הגדה המערבית, לפרק את אותם קטעים שלה שכבר הושלמו ולהכריז על אי־נפקותם של כל האמצעים החקיקתיים הקשורים אליה.

תייסיר עמרנה מעכאבה, נפת טול כרם

פברואר 2014: "אפילו כדי להעביר נטעים ושתילים בשער צריך תיאום"

תייסיר עמרנה, חקלאי, עכאבה, טול כרם, פברואר 2014. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

תייסיר עמרנה מהכפר עכאבה שבנפת טול כרם הוא בעליהם של 230 דונם, שעל רובם נטועים עצי זית. כדי להגיע לאדמתו, הממוקמת בין גדר הפרדה לקו הירוק, זקוק תייסיר להיתר מיוחד. נתונים שאסף משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בארבע השנים האחרונות בצפון הגדה המערבית במהלך מסיק הזיתים מצביעים על כך ששיעור אישור הבקשות להיתרים עומד על כ־55%.

המעבר של אותם חקלאים שקיבלו היתרים לאדמותיהם שבין גדר ההפרדה לקו הירוק מתועל דרך שערים ייעודיים. בעונת המסיק 2016 היו בנמצא 84 שערים, שרק תשעה מהם היו פתוחים מדי יום; עשרה נפתחו בימים מסוימים במשך השבוע ובעונת המסיק; ו־65 נפתחו רק בעונת המסיק. השער בעכאבה, שבו משתמש תייסיר, נפתח רק שלושה ימים בשבוע, לשלושה פרקי זמן בני 15 דקות כל אחד.

ההקצאה המוגבלת של היתרים, יחד עם המספר ומועדי הפתיחה המוגבלים של שערי גדר ההפרדה, אינם מאפשרים ביצוע של פעולות חקלאיות חיוניות הדרושות כל השנה, כמו חריש, גיזום, דישון וטיפול במזיקים ובעשבי בר. לכל זאת נודעה השפעה שלילית על פריון הזיתים ושוויים. נתונים שאסף משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בצפון הגדה המערבית מראים כי תנובתם של עצי זית הממוקמים בשטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק פחתה בכ־65% לעומת עצים מקבילים בשטחים הנגישים כל השנה.[1]

מסביר תייסיר: "בשערים מופעלים נהלים מסובכים ביחס לסוג החומרים והציוד החקלאי שמותר לנו לקחת לאדמה שלנו שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, וזה משפיע באופן ישיר על איכות העבודות שאנו יכולים לבצע ועל סוגן. פעמים רבות החיילים בשער סירבו להרשות לי לעבור עם הטרקטור שלי, כשהייתי זקוק לו כדי לעבד את האדמה שלנו; ככה קרה גם ביחס לכלים חקלאיים, כמו מסורים, שאני זקוק להם כדי לגזום את העצים שלי. אמרו לי ללכת למת״ק הפלסטיני כדי לתאם את ההעברה של החומרים האלה. כשרציתי להעביר דשן, החיילים אמרו לי לזרוק אותו על הקרקע לצורך בדיקה ביטחונית, ופעמים רבות סירבו להרשות לי להכניס דשן. אפילו כדי להעביר נטעים ושתילים בשער צריך תיאום."

* המקרה התפרסם בגיליון פברואר 2014 של המעקב ההומניטרי

תרשים: שיעור האישורים של בקשות להיתרים ל"אזור החיץ" לעונת מסיק הזיתים: נפות סלפית, קלקיליה, טול כרם וג׳נין

מאי 2017: "חקלאים מסוימים בוחרים שלא לשתול כלל מפני שהם פוחדים שלא יקבלו היתר ויאבדו את היבול שלהם."

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ביקר שוב אצל תייסיר במאי 2017:

"בעכאבה, 223 מהתושבים זכאים להיתרים חקלאיים, לרבות היתרים עונתיים לעונת מסיק הזיתים. מאז תחילת 2017 יש בכפר רק 27 היתרים תקפים. בעבר העסקתי שישה עובדים שיעבדו את אדמתי; כעת איני מעסיק איש מפני שהתקנות החדשות אינם מאפשרות להם להישג היתרים.[2] רק לאחד מבני יש היתר אבל הוא לומד באוניברסיטה ויכול לעזור לי רק בחופשות, כשהשער סגור בדרך כלל. יש כיום חקלאים הבוחרים שלא לשתול דבר באדמתם, מפני שהם פוחדים שלא ישיגו היתר ויאבדו את כל היבול שלהם.

גם מי שמקבלים היתר עדיין נתונים לחסדם של החיילים האחראים על פתיחת השער וסגירתו. לפעמים אנחנו מחכים שעות שהחיילים יגיעו ויתנו לנו לעבור. כדי להעביר כלי עבודה חקלאיים, דשנים ושתילים דרך השער צריך תיאום מראש, מה שאומר שאנחנו מתקשרים לקציני הקישור הפלסטינים, שמתקשרים לקצין הקישור הישראלי ומתאמים את הכנסת החומרים. את השער פותחים שני קצינים ישראלים, וצריך ליידע גם את משמר הגבול וגם את הצבא. לאחרונה אמרו שוטרי משמר הגבול המוצבים בשער כי לא קיבלו שום הודעה בכתב על כך שאני רוצה להכניס חומרי דישון לאדמה שלי, ואילו הצבא אמר שכן קיבלו הודעה. רק אחרי שמשרד הקישור הישראלי שלח פקס למשמר הגבול הרשו לנו להעביר את הדשנים בשער.

המדיניות הזו מפחיתה את כמות האדמה המעובדת בין גדר ההפרדה לקו הירוק, מפני שחקלאים נתקפים תסכול ואינם רוצים להסתכן בשתילה רק על מנת שלא לקבל אחר כך היתר לטפל ביבול."

שער חקלאי, עכאבה, טול כרם, מאי 2017. תצלום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים


[1]  לפרטים נוספים על המתודולוגיה ששימשה לאיסוף הנתונים ראו מעקב הומניטרי, פברואר 2014, "הפגיעה שפוגעת הגדר בתנובה החקלאית בצפון הגדה המערבית". בשנת 2016, התנובה של עצי הזית של תייסיר הממוקמים בין גדר ההפרדה לקו הירוק פחתה ב־74% לעומת תנובת העצים שלו הנטועים בעברה "הפלסטיני", שאליהם יש לו גישה חופשית.

[2]  הגבלות אלה חלות על אדמה בשטח מינימלי, ובעלי אדמות פלסטינים נדרשים להציג מסמכי בעלת לפני שהם יכולים להגיש בקשה להיתר מעבר בגדר ההפרדה. ראו מעקב הומניטרי, גיליון אפריל 2017, "הגבלות מוגברות על הגישה לאדמות חקלאיות בין גדר ההפרדה לקו הירוק".

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית