ילדה פלסטינית יושבת על מזרן תחת כיפת השמיים בבקעת הירדן, בתחילת פברואר, בעוד משפחתה מפרקת את ביתה במהלך עקירה בעקבות מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות, שאילצו כמעט 60 מחברי הקהילה לעזוב את המקום. צילום: משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים
עדכון מצב הומניטרי מס' 358 | הגדה המערבית
דגשים עיקריים
בין 3 ל-16 בפברואר הרגו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים בנפות קלקיליה ויריחו, וכוחות פלסטיניים הרגו ילד פלסטיני בנפת טובאס.
יותר מ-90% מהפלסטינים שנעקרו בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה מאז תחילת 2026 ועד עתה היו באזור בקעת הירדן, שבו היו גם יותר משליש מהעקירות מסוג זה מאז ינואר 2023.
מזכ"ל האו"ם הזהיר שצעדים ישראליים הנוגעים למקרקעין שננקטו לאחרונה בגדה המערבית שוחקים את הסיכויים לפתרון שתי המדינות, ועלולים לגרום לנישול של פלסטינים ולעקירתם, בעקבות החלטות של הקבינט הישראלי להרחיב את השליטה המנהלית ולחדש רישום מקרקעין בשטח C.
ניתוח שביצע כוח המשימה לענייני הגנה מצא שבנים וגברים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מתמודדים עם סיכוני הגנה חמורים, וחווים רמות לא מידתיות של הרג ופציעה, מעצר וחשיפה לניצול ולמנגנוני התמודדות מזיקים, כגון עבודת ילדים.
התפתחויות הומניטריות
בין 3 ל-16 בפברואר 2026 הרגו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. נתון זה מביא את מספרם הכולל של פלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים בין 1 בינואר ל-16 בפברואר 2026 לתשעה (כולם ממין זכר), בהם שני ילדים. כוחות פלסטיניים הרגו ילד פלסטיני ופצעו את אחותו כשניסו לעצור את אביהם, שנורה ונפצע. 137 פלסטינים אחרים, בהם 11 ילדים, נפצעו, 78 מהם מידי כוחות ישראליים ו-59 מידי מתנחלים. בין הנפגעים היו אדם אחד שנהרג ושמונה בני אדם שנפצעו מידי כוחות ישראליים בעת שניסו לחצות את גדר ההפרדה ולהגיע לירושלים המזרחית ולישראל. במהלך אותה תקופה לא דווח על ישראלים שנפצעו. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת:
ב-3 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ליד הכפר ראס א-טירה, בנפת קלקיליה, בעת שהאיש ניסה לחצות את גדר ההפרדה ולהגיע לשטח ישראל. מאז 7 באוקטובר 2023 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 17 פלסטינים שנהרגו ו-262 פלסטינים אחרים שנפצעו בעת שניסו לחצות את גדר הפרדה, לאחר שרשויות ישראליות ביטלו או השעו את מרבית היתרי הגישה לירושלים המזרחית ולישראל. על פי דיווחים, רבים ממי שניסו לחצות את גדר ההפרדה עשו זאת בחיפוש אחר הזדמנויות תעסוקתיות, על רקע משבר כלכלי חמור בגדה המערבית.
ב-3 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במהלך פשיטה בעיר יריחו. לדברי הצבא הישראלי, כוחות ישראליים פתחו בירי נשק חם לעבר פלסטינים שיידו אבנים לכיוון הכוחות.
ב-15 בפברואר 2026 ירו כוחות פלסטיניים למוות בילד פלסטיני בן 15 ופצעו את אחותו ואת אביו, לאחר שפתחו באש על כלי רכב בעיירה טמון, בנפת טובאס. מאוחר יותר נקבע כי הילדה בת החמש מתה מוות קליני. לדברי כוחות פלסטיניים, המבצע נועד לעצור את האב בעקבות צו בית משפט; נסיבות התקרית עדיין נבדקות וחקירה בעניין החלה מייד. משרד זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש פרסם הודעה שבה קרא לרשויות הפלסטיניות לנהל חקירה מיידית, יסודית ושקופה, וציין כי התקרית מעוררת חששות בדבר שימוש שלא לצורך בכוח קטלני ועלולה להוות הריגה שלא כדין.
ב-16 בפברואר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בעיר קלקיליה, על פי דיווחים בעת שהיה בדרכו למשק של משפחתו ליד גדר ההפרדה. לדברי שני ארגוני זכויות אדם, בעת התקרית לא היו דיווחים על יידוי אבנים או על ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה.
ניתוח שכוח המשימה לענייני הגנה פרסם בינואר 2026 מדגיש את החשיפה הלא מידתית של בנים וגברים בגדה המערבית לסיכוני הגנה שונים, לרבות מעצר וכליאה שרירותיים, שימוש מופרז ולעיתים קטלני בכוח, והתעללות, לרבות עינויים ואלימות מינית. מאז אוקטובר 2023, 97% מהפלסטינים שנפצעו או נהרגו בתקריות שכללו שימוש מופרז בכוח על ידי כוחות ישראליים היו גברים או בנים, ו-99% מהעצורים היו אף הם גברים או בנים.
הניתוח מציין שנערים מתבגרים וגברים צעירים פגיעים באופן מיוחד במהלך פשיטות, במחסומים ובעימותים, שבהם מתייחסים אליהם לעיתים קרובות כאל בגירים והם מאופיינים כסיכון ביטחוני על סמך המגדר שלהם. הגבלות תנועה, פלישות לבתים וחשיפה חוזרת ונשנית לאלימות, שכולן נפוצות מאוד, תורמות למצוקה פסיכולוגית, ואובדן מקורות מחיה, ביטול של היתרים ועקירה פוגעים בתפקידי המפרנס המסורתיים ומגבירים את החשיפה לניצול, לגיוס לתפקידים הכרוכים בשימוש בנשק, ולמנגנוני התמודדות מזיקים, לרבות עבודת ילדים. הסיכונים מחריפים עוד יותר עבור נערים וגברים עם מוגבלויות ומי שחיים בקהילות כפריות, בדואיות או קהילות פליטים, שכולם מתמודדים עם יותר בידוד, חסמים בגישה לשירותים, וחשיפה לאלימות ולהזנחה. בסך הכול, ההשלכות המצטברות מצביעות על סביבת הגנה כופה המאופיינת בהיעדר ביטחון מפושט, בנזק שגורמת פגיעה בכבוד, ובהשלכות פסיכו-חברתיות ארוכות טווח עבור נערים, גברים ומשפחותיהם. הדוח מציע ניתוח כולל, ובה בעת מדגיש גם שנשים ונערות ממשיכות להתמודד עם סיכוני הגנה חמורים.
ב-8 בפברואר 2026 אישר הקבינט הביטחוני הישראלי שורה של אמצעים המשנים את ההסדרים המנהליים והמשפטיים בגדה המערבית, ומעמיקים עוד יותר את השליטה הישראלית בקרקעות, לרבות באזורים המנוהלים על ידי הרשות הפלסטינית (שטחי A ו-B). על פי תקצירים רשמיים, אמצעים אלה כוללים ביטול של הסדרי המקרקעין בגדה, הסרת הגבלות מסוימות על עסקאות מקרקעין, וחידושה של ועדת רכישת מקרקעין שתאפשר רכישת אדמות על ידי המדינה. כן כוללים האמצעים הרחבת רשויות הפיקוח והאכיפה הישראליות בשטחי A ו-B, העברות סמכויות תכנון ובנייה נבחרות מידי גופים פלסטיניים מוניציפליים למנהל האזרחי הישראלי, והקמת מסגרת מוניציפלית בזיקה לאתרי דת ספציפיים, כמו מסגד אל-אברהימי/מערת המכפלה בחברון וקבר רחל בבית לחם. ב-15 בפברואר אישרה ממשלת ישראל הקצאה של כ-244 מיליון ש"ח לחידוש הליכי הסדר המקרקעין וההתנחלות בשטח C, לאחר שבמאי 2025 התקבלה החלטה להתחיל בתהליכים אלה.
ב-9 בפברואר 2026 הזהיר מזכ"ל האו"ם שהאמצעים שהקבינט הביטחוני הישראלי אישר לאחרונה בגדה המערבית שוחקים עוד יותר את הסיכויים לפתרון שתי המדינות, חזר ואמר שהמשפט הבינלאומי קובע כי התנחלויות ישראליות אינן חוקיות, וקרא לביטול אמצעים אלה. ב-16 בפברואר גינה המזכ"ל גם את ההחלטה הישראלית לחדש את הסדר רישום המקרקעין בשטח C, והזהיר שהוא "עלול להוביל לנישול של פלסטינים מנכסיהם ולסכנה של הרחבת השליטה הישראלית באדמות בשטח." חידוש הסדר המקרקעין צפוי להאיץ את הסדרת התביעות לבעלות על אדמת מדינה, להגביר את סכנת הנישול של בעלי אדמות פלסטינים ואת הסיכון לפינויים ועקירה, ובה-בעת להגביל עוד יותר את הפיתוח הפלסטיני בשטח C.
מתקפות מתנחלים
בין 3 ל-16 בפברואר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 86 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים ב-60 קהילות, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. תקריות אלה הובילו לעקירתם של 146 בני אדם (לפרטים נוספים ראו להלן), ולפציעתם של 64 פלסטינים, בהם ילד. מכלל הפצועים, 59 נפצעו מידי מתנחלים וחמישה מידי כוחות ישראליים. רוב התקריות תועדו בנפת שכם (23), במיוחד בכפרים קוסרה ותלפית, ואחריה בנפת רמאללה (19), בעיקר באל-מור'ייר ובביר זית, ובנפת חברון (19), בעיקר בחלחול ובסוסיא. בסך הכול הושחתו יותר מ-800 עצי ושתילי זית ו-39 כלי רכב, לצינורות ולרשתות מים נגרם נזק ועל פי דיווחים נגנבו עשרות בעלי חיים בבעלות פלסטינית. מתקפות, איומים והטרדה מצד מתנחלים פגעו בעיקר בקהילות ליד מאחזים, וכללו פשיטות ומתקפות חוזרות ונשנות, נזק לבתים ומניעת גישה לאדמה חקלאית.
באבזיק, בנפת טובאס שמצפון בקעת הירדן, ביצעו מתנחלים שלוש מתקפות, לרבות אחת על בית הספר בכפר. ב-4 בפברואר פרצו מתנחלים ממאחז שהוקם לאחרונה ליד אבזיק אל בית הספר בכפר, ניתצו דלתות, חלונות ותכולת כיתות, גרמו נזק ללוחות סולאריים ולמכלי מים, החרימו מצברים סולאריים ומכלי מים, וכן חפרו תעלה והקימו תלולית עפר בכביש המוביל לבית הספר, המשרת כ-30 תלמידים. ב-5 בפברואר, מתנחלים לבושים במה שנראה כמדי צבא תקפו, היכו ופצעו שבעה פלסטינים, כשמשלחת ממשרד החינוך ומלשכת מושל נפת טובאס ביקרה בבית הספר כדי לאמוד את הנזק שנגרם לו יום קודם לכן. לדברי מועצת הכפר, המתנחלים אזקו את ידי הגברים, החרימו את מכשירי הטלפון והתעודות המזהות שלהם, ועצרו אותם למשך כשלוש שעות לפני שכוחות ישראליים הגיעו למקום, שחררו אותם והחזירו להם את חפציהם. ב-7 בפברואר, מתנחלים שמאמינים כי הם מאותו מאחז תקפו שלושה רועים פלסטינים ליד אבזיק, היכו אותם באבנים, פצעו אותם ותפסו באופן זמני את הכבשים שלהם.
התקריות כללו מתקפות שיעדיהן היו מתקנים ותשתיות של מים, תברואה והיגיינה, ואשר גרמו לנזק ופגעו בגישה למים של קהילות פלסטיניות בשלוש נפות.
בנפת רמאללה ביצעו מתנחלים מתקפות חוזרות ונשנות על תשתית מים באזור עין סאמיה, מקור המים העיקרי של כ-20 כפרים וקהילות נוספות במזרח נפת רמאללה, המשרת על פי הערכות כ-100 אלף פלסטינים. ב-7 בפברואר פשטו עשרות מתנחלים על אתר באר מים שאותו מנהלת חברת Jerusalem Water Undertaking, חתכו גדרות, השחיתו ציוד מרכזי ותקפו עובד של המקום. ב-15 בפברואר פשטו שוב מתנחלים רעולי פנים וחמושים על האתר, ריססו חמישה עובדים של חברת Jerusalem Water Undertaking בתרסיס פלפל ופצעו אותם, וכפו עליהם להפסיק את עבודות התחזוקה במקום. לדברי חברת Jerusalem Water Undertaking , מתקפות אלה הובילו להפסקות לסירוגין באספקת המים ולעצירה חלקית של השאיבה מבארות עין סאמיה, לאחר שעל פי דיווחים פעולתן של שלוש בארות הופסקה. Jerusalem Water Undertaking דיווחה שהצוותים שלה עובדים לחדש את קיבולת השאיבה וקראה לחיסכון במים בעיירות שהפגיעה בהן היא הקשה ביותר, עד לשיקום המלא של השאיבה. ב-2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 10 מתקפות מתנחלים בעין סאמיה, ומאז תחילת 2026 תיעד שש מתקפות כאלה.
בנפת חברון, באזור מסאפר יטא, ניתקו מתנחלים ב-11 בפברואר את רשת המים המספקת מים לקהילה הפלסטינית ג'ינבא, לאחר שקודם לכן ניתקו את חיבור המים הראשי המשרת עשר קהילות השוכנות בתוך שטח אש 918. כתוצאה מכך נאלצים כעת כ-300 תושבים להישען אך ורק על מים שנאגרו בבורות מים של משקי הבית. תקרית זו התרחשה בעקבות מתקפה דומה ב-26 בינואר, שבה ניתקו מתנחלים ממאחז חדש את הצינור הראשי המספק מים מהכפר בא-תוואני לכעשר קהילות פלסטיניות בשטח אש זה. ניתוק הקו קטע לחלוטין את אספקת המים לכ-190 משקי בית. במתקפה קודמת זו נאלצו התושבים הנפגעים להישען על כמות המים המוגבלת שנאגרה לעונת החורף, מצב שעורר חששות הומניטריים דחופים ככל שאספקת המים הידלדלה.
בנפת שכם, ב-8 בפברואר, כוחות ישראליים מלווים במתנחלים יישרו בדחפורים כביש חקלאי ממערב לכפר סבסטיה, גרמו נזק לקטעים של רשת המים וניתקו באופן זמני את אספקת המים לכארבעה משקי בית פלסטיניים; בעת כתיבת עדכון זה נמשכות העבודות, הקשורות על פי דיווחים לבניית כביש שיחבר התנחלויות סמוכות לכביש 60. באותו יום, מתנחלים וכוחות ישראליים מנעו ממועצה מקומית פלסטינית ומאנשי סגל של משרד החקלאות להתקין מכל מים בין הכפרים בית דג'ן ובית פוריכ, עצרו שישה אנשי סגל לכחמש שעות, סיכלו מיזם שנועד לספק מים לכ-400 חממות חקלאיות ומשקי בית בקרבת מקום ובכך פגעו במקורות מחייה חקלאיים.
לנתונים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לדצמבר 2025 ולפילוחם, ראו את תמונת המצב לחודש דצמבר 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים..
עקירה בשל הריסות ומתקפות מתנחלים
בין 3 ל-16 בפברואר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 108 מבנים בבעלת פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם – 89 מבנים בשטח C של הגדה המערבית, 17 בירושלים המזרחית, ושניים בשטח B. המבנים שנהרסו כללו 29 בתי מגורים (25 מהם מאוכלסים), 55 מבנים בשימוש חקלאי ומבנים ששימשו למחייה, ו-24 מבני מים ותברואה ומבנים אחרים. שישה מהמבנים שנהרסו ניתנו כסיוע הומניטרי. בסך הכול נעקרו כתוצאה מכך 114 פלסטינים, בהם 59 ילדים, מתוכם 48 בירושלים המזרחית ו-66 בשטח C. רמות העקירה הגבוהות ביותר תועדו בעיירה ג'יוס בנפת קלקיליה (חמישה משקי בית המונים 22 בני אדם), ואחריה בבית חנינא שבירושלים המזרחית (שלושה משקי בית, המונים 18 בני אדם), ובקהילת חמאמאת אל-מאלח – אל מייטה בצפון בקעת הירדן, בנפת טובאס (ארבעה משקי בית המונים 16 בני אדם).
באזור אל-בוסתאן שבסילוואן, בירושלים המזרחית ניהלו רשויות ישראליות ב-10 בפברואר מבצע הריסה רחב היקף שבמהלכו הרסו שישה מבנים, אילצו משפחה להרוס תוספת בנייה והגבילו את תנועת התושבים לאחר שאטמו את הכניסות הראשיות לאזור. בין המבנים שנהרסו היה מחסן חומרי בניין בשטח 700 מטר רבוע, שהריסתו גרמה להפסד של יותר מ-150 אלף ש"ח. בסך הכול נפגעו שבעה משקי בית המונים 37 בני אדם, בהם 15 ילדים. שלושה גברים הותקפו במהלך ההריסה בעימותים שפרצו בין התושבים לכוחות ישראליים, הוכו, נפצעו וסבלו מחבלות. מאז תחילת 2026 קיבלו לפחות 14 משקי בית באל-בוסתאן הודעות על הריסה, המציבות יותר מ-780 תושבים בסכנת עקירה קרובה. לדברי מועצת הפליטים הנורבגית, המייצגת 85 מקרי הריסה בקהילה, כל המבנים באל-בוסתאן, שבה מתגוררים כ-1,550 פלסטינים ב-150 יחידות דיור, מצויים בסכנת הריסה.
בין 3 ל-16 בפברואר נעקרו 29 משקי בית של רועים פלסטינים, המונים 146 בני אדם, בהם 77 ילדים, בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה, יותר מ-90% מהם באזור בקעת הירדן, כדלקמן:
בצפון בקעת הירדן, בנפת טובאס, לפחות 11 משקי בית נעקרו או החלו לעבור למקום אחר במהלך התקופה הנסקרת. נתון זה כולל ארבעה משקי בית (20 בני אדם) מחמאמאת אל-מאלח – אל מייטה לאחר מתקפת הצתה שביצעו מתנחלים ב-13 בפברואר, ושבעה משקי בית (34 בני אדם) מחומסה אל-בקיעה ב-8 בפברואר, על רקע של הטרדה איומים חוזרים ונשנים מצד מתנחלים והגבלת הגישה לאדמות מרעה ולמים. המשפחות העקורות ציינו מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות, לרבות הצתה, הפחדה ומניעת גישה למקורות מחיה, לצד הריסות ומעצרים, כגורמים מרכזיים לעקירה.
בנפת יריחו, ב-5 בפברואר, נעקרו שבעה משקי בית של פליטים (26 בני אדם) מאל-עוג'א, ועשרה משקי בית בדואים (57 בני אדם) החלו לעבור מאל-ג'פתליכ – אבו אל-עוג'א בשל הסלמה גוברת באלימות מתנחלים, לרבות פלישות ליליות, יידוי אבנים, הצתה, גניבת בעלי חיים ואיומים ישירים, שכולם הותירו משפחות ללא מחסה נאות וגישה לשירותים בסיסיים.
במסאפר יטא שבדרום נפת חברון, ב-11 בפברואר, נעקר משק בית אחד המונה תשעה בני אדם, בהם שישה ילדים, מקהילת מרכז הממוקמת בשטח אש 918, לאחר הטרדה ואיומים חוזרים ונשנים מצד מתנחלים, לרבות ניסיונות לגרום נזק לכ-120 כוורות, שהן מקור ההכנסה העיקרי של המשפחה.
קהילות בדואים ורועים פלסטיניות בשטח C ממשיכות להתמודד עם סיכון מוגבר לעקירה בכפייה, הנובע ממתקפות מתנחלים והגבלות גישה חוזרות ונשנות, במיוחד באזור בקעת הירדן. בין ינואר 2023, המועד שבו החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד באופן שיטתי עקירה בזיקה לתקריות ספציפיות של אלימות מתנחלים, לבין 16 בפברואר 2026 נעקרו 883 משקי בית פלסטיניים – המונים 4,765 בני אדם – ב-97 קהילות ואזורים, רובם קהילות בדואים ורועים. באזור בקעת הירדן, המשתרע על חלקים של נפות טובאס, יריחו ורמאללה, גברה העקירה בשלוש השנים האחרונות בקצב קבוע, בקשר עם מתקפות מתנחלים על משפחות, בעלי חיים רכוש, וכן הגבלות על הגישה לשטחי מרעה; 1,656 בני אדם נעקרו כך, והם מהווים 35% מכלל בני האדם שנעקרו בהקשר זה (ראו תרשים להלן). בינואר 2026 נעקרו 600 פלסטינים מהקהילה הבדואית ראס עין אל-עוג'א, במרכז בקעת הירדן, במה שהינה העקירה הגדולה ביותר בשלוש השנים האחרונות בקהילה יחידה בגין מתקפות מתנחלים והגבלות גישה.
בין 3 ל-16 בפברואר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 48 פשיטות ומבצעי חיפוש ומעצר שניהלו כוחות ישראליים ברחבי נפות שכם, ג'נין, קלקיליה וסלפית. הפשיטות כללו מעצרים המוניים, פינוי זמני של בתים והגבלות תנועה. בסך הכול השתלטו כוחות ישראליים על לפחות חמישה בתים פלסטיניים ועשו בהם שימוש צבאי, פינו באופן זמני שמונה משפחות ועצרו לפחות 84 פלסטינים, בד בבד עם שימוש חיפושים נרחבים בבתים, גרימת נזק לרכוש ושיבושים נרחבים בגישה לשירותים בסיסיים. בין התקריות היו ארבעה מבצעים רחבי היקף, המפורטים להלן על פי נפה:
בנפת קלקיליה, ב-6 וב-7 בפברואר פשטו כוחות ישראליים על העיירה עזון, ערכו חיפושים בכ-14 בתים, עצרו כ-17 גברים למשך כ-20 שעות ואז שחררו אותם, פקדו על סגירה של עשרות חנויות, והפכו באופן זמני גג של בית מגורים לעמדה צבאית למשך כמה שעות, באופן ששיבש פעילות מסחרית והגביל את תנועת התושבים.
בנפת שכם פשטו כוחות ישראליים על העיר שכם ב-8 בפברואר, ועל מחנה הפליטים בלאטה ב-14 בפברואר; המבצעים כללו ירי של מכלי גז מדמיע, תקיפה, הכאה ומעצר של תושבים, פיצוץ של מטעני חומרי נפץ בתוך מבנה שניזוק קודם לכן, ופינוי זמני של לפחות ארבעה בתים במחנה.
בנפת סלפית, ב-16 בפברואר סגרו כוחות ישראליים ארבע כניסות לעיר סלפית בתלוליות עפר אך הותירו את השער הראשי פתוח, ערכו חיפושים בבתים, עצרו וחקרו תושבים והשתלטו על ארבעה בתים כדי להשתמש בהם כעמדות תצפית צבאיות. שני פלסטינים הותקפו, הוכו והועברו לבית חולים, ומשרדים ממשלתיים, חנויות פרטיות ובתי ספר נסגרו, סגירה שגרמה לשיבושים משמעותיים בחינוך, בפרנסה ובגישה לשירותים.
ב-9 בפברואר הקימו כוחות ישראליים מחדש עמדה צבאית שפונתה בעיירה עראבה, בנפת ג'נין, בצעד שהוביל לעקירה בכפייה של חמש משפחות רועים פלסטיניות. לאחר שקודם לכן נתנו פקודות בעל פה ואחריהן הזהירו את המשפחות שעליהן להתפנות, אילצו כוחות ישראליים את המשפחות לפרק את מבני המגורים והמחייה שלהן ולעבור לאזור סמוך, כדי להימנע מפינוי בכפייה. המשפחות העקורות, החיות באזור מאז 2013 ונשענות למחייתן בעיקר על רעיית בעלי חיים כמקור פרנסתן העיקרי, איבדו את מקום המגורים הרגיל שלהן ומתמודדות כעת עם סיכוני הגנה מחריפים ופגיעות מוגברת.