עדכון מצב הומניטרי מס' 355 | רצועת עזה

מדי שבוע מתפרסם עדכון מצב הומניטרי אחד. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-4 בפברואר, ועדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא רצועת עזה יתפרסם ב-11 בפברואר. אנו מזמינים אתכם להקדיש רגע מזמנכם למתן משוב בנושא הפרסומים השוטפים של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, המכסים את המצב ההומניטרי בעזה ובגדה המערבית. הסקר זמין כאן: https://surveys-kobo.unocha.org/single/fdgdeISC?lang=he. הסקר בעילום שם.

דגשים עיקריים

• לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, מתקפות, הפגזות וירי נמשכים ברחבי עזה, ומעוררים חששות כבדים בדבר המשך ההרג של אזרחים.
• מאז אוקטובר הוכנסו לעזה, באמצעות תיאום של האו"ם ותרומות דו-צדדיות, יותר מ-100 אלף אוהלים, אבל אוהלים אינם פתרון עמיד: סופות החורף והגבלות על הכנסת חומרים מותירות מאות אלפי בני אדם חשופים לסיכונים הנובעים מהחורף. על פי דיווחים, 11 ילדים מתו מהיפותרמיה.
• בחודש ינואר הגיעו מזון וסיוע במזומן למאות אלפי משקי בית, בעוד שווקים שבריריים, כוח קנייה נמוך, ותת-תזונה רווחת ממשיכים לסכן ילדים באורח קיצוני.
• שירותי הבריאות הורחבו עם הוספתם של יותר מוקדי רפואה מתפקדים, וביצוע ניתוחי הלב הפתוח הראשונים מאז 2024, אבל גאות במחלות מידבקות הנובעות מהחורף, תנאי מחסה ירודים ומים לא בטוחים לשתייה ממשיכים להכביד על מערכת הבריאות השברירית של עזה.
• מאחר של-60% מהילדים בגיל בית הספר בעזה עדיין אין גישה ללמידה פנים-אל-פנים, יוניסף וארגונים שותפים בתחום החינוך מגדילים את מספרם של מרחבי הלמידה הזמניים ומחלקים את ערכות הפנאי והלמידה הראשונות שהורשו להיכנס לעזה לאחר יותר משנתיים, כדי לסייע ללמידה של ילדים ולרווחתם.

סקירה כללית

• נמשכים הדיווחים על תקיפות אוויריות, הפגזות וירי בנשק חם ברחבי רצועת עזה, שכולם גורמים לנפגעים. הצבא הישראלי עדיין פרוס ביותר מ-50% משטח רצועת עזה, מעבר ל"קו הצהוב", שהגישה למתקנים ונכסים הומניטריים, לתשתית ציבורית ולאדמות חקלאיות בתחומו עדיין מוגבלת או אסורה. גם גישתם של פלסטינים לים עדיין אסורה. נמשכים הדיווחים על פיצוצים של בנייני מגורים ופעילות של דחפורים, לרבות קרוב ל"קו הצהוב" או ממזרח לו. על פי דוח המעקב האחרון בנושא הגנה, בני אדם תיארו תקריות חוזרות ונשנות, לרבות הגבלות תנועה ולחצי עקירה, הקשורות לסימון הלא ברור ולא יציב של "הקו הצהוב". לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, גם מבצעים ישראליים חוזרים ונשנים באזורים שממערב לקו הפריסה מחדש (הקו הצהוב) מובילים לעקירה של אזרחים ולהריסה של בנייני מגורים.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 14 ל-28 בינואר 2026 נהרגו 43 פלסטינים, 110 פלסטינים נפצעו וחמש גופות חולצו מתחת להריסות. נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים הפלסטינים שעליהם דיווח משרד הבריאות מאז 7 באוקטובר 2023 ל-71,667 הרוגים ו-171,324 פצועים. לדברי משרד הבריאות, במספר הכולל של הנפגעים נכללים 180 הרוגים שנוספו בדיעבד בין 2 ל-23 בינואר, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. משרד הבריאות דיווח שמאז תחילתה של הפסקת האש נהרגו 492 פלסטינים, 1,356 פלסטינים נפצעו ו-715 גופות חולצו מתחת להריסות.
• ב-23 בינואר אמר משרד זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש כי מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-11 באוקטובר 2025, תיעד מגמות אשר "כוללות המשך הרג של פלסטינים בתקיפות אוויריות ישראליות, הפגזות וירי בנשק חם בכל חמש הנפות של עזה, לרבות תקריות שהתרחשו הן הרחק מ'הקו הצהוב' והן בקרבתו." בין 11 באוקטובר 2025 ל-21 בינואר 2026 תיעד משרד זכויות האדם של האו"ם הרג של לפחות 216 פלסטינים, בהם 46 ילדים ו-27 נשים, במתקפות ישראליות הרחק מ"הקו הצהוב", שפגעו בעיקר במחסי עקורים ובבנייני מגורים, ולפחות 167 פלסטינים שעל פי דיווחים נהרגו בקרבת "הקו הצהוב", בהם 26 ילדים ו-17 נשים. באותה תקופה תיעד משרד זכויות האדם לפחות 80 מקרים שבהם דווח על הרג של בני אדם על ידי חמאס מאז תחילתה של הפסקת האש, בעיקר בעימותים עם משפחות יריבות ובהוצאות להורג ללא משפט. ב-21 בינואר, לדברי משרד זכויות האדם, נהרגו לפחות 11 פלסטינים בשורה של מתקפות, לרבות תקיפה ישראלית נגד מכונית ליד אזור נצרים, שבה נהרגו על פי דיווחים שלושה עיתונאים. לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית, נתון זה מביא את מספר העיתונאים שנהרגו בעזה ל-258.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 14 ל-28 בינואר 2026, נכון לשעה 12:00, מת חייל ישראלי אחד מפצעים שנגרמו לו ב-19 באוקטובר 2025 ברצועת עזה. מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, הינו 471 הרוגים ו-2,995 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,671 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. ב-26 בינואר דיווחו מקורות ישראליים רשמיים כי גופת בן הערובה הישראלי האחרון בעזה אותרה והושבה לישראל.
• הואיל ונכון ל-11 באוקטובר 81% מהמבנים בעזה ניזוקו, מאות אלפי פלסטינים עדיין עקורים, והזכויות על דיור, מקרקעין ונכסים מצויות בסכנה קשה בשל אובדן נרחב של תיעוד וחסמים משפטיים. על פי אומדן שמועצת הדיור הפלסטינית ביצעה בין מאי ליולי 2025, עד 83% מהנשים ו-72% מהגברים בח'אן יונס וברפיח דיווחו על אובדן של מסמכי בעלות, ובעיר עזה נפגעו כ-70% מהתושבים. בן 48% ל-80% מהנשים ברחבי הנפות מתמודדות עם אפליה בתביעת רכוש או בשמירה על בעלותן עליו, בשל חוקי ירושה ונורמות חברתיות, ו-57% עד 87% דיווחו על סכסוכי ירושה שלא יושבו. כדי לטפל בחוסר הביטחון בתחום החזקה על נכסים, למנוע פינויים ולאפשר התאוששות הוגנת, במיוחד עבור משקי בית שבראשם עומדת אישה ומשקי בית עקורים, קבוצת העבודה הטכנית לענייני דיור, מקרקעין ונכסים ממשיכה לסייע באחזור מסמכים, סיוע משפטי והתערבויות רגישות-מגדר.
• לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, בין 1 ל-26 בינואר אספו האו"ם והארגונים השותפים לו מהמעברים בעזה סיוע הומניטרי במשקל כ-37 אלף טונה, לעומת סיוע הומניטרי במשקל יותר מ-62,300 טונה שנאסף בדצמבר. האיסוף של רוב הסיוע (75%) ממשיך להתבצע במעבר כרם שלום. עדיין דרוש תיאום עם רשויות ישראליות עבור תנועות הומניטריות בתוך עזה אל המעברים ומהם, ובתוך אזורים שבהם עדיין פרוסים כוחות ישראליים, או בקרבתם. בין 13 ל-26 בינואר תואמו עם הרשויות הישראליות 95 משלחות הומניטריות, ש-60 מתוכן אופשרו בהצלחה, עשר עוכבו, 13 נענו בשלילה ו-12 בוטלו על ידי הארגונים שהגישו את הבקשות, משיקולים תפעוליים, לוגיסטיים או ביטחוניים.
• לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, נכון ל-28 בינואר הוכנסו לעזה 4,400 ערכות פנאי ו-240 ערכות "בית ספר בקופסה", לשימוש ארגונים שותפים בתחום החינוך והגנת הילד כאחד – הכנסתם מהווה צעד משמעותי בתמיכה בילדים אחרי יותר משנתיים של הגבלות על הכנסת חומרי לימוד. ערכות אלה, המכילות חומרי לימוד ומשחק כגון עפרונות, חוברות תרגול, לוחות ועזרי הוראה, מיועדות לסייע בלמידה של ילדים וברווחתם על רקע הרס נרחב של תשתית בתי ספר וגישה מוגבלת לחינוך פורמלי. נכון לעכשיו ל-60% מהילדים בגיל בית הספר אין גישה לכל צורה שהיא של לימודים פנים-אל-פנים, ויותר מ-350 אלף ילדים בני פחות מחמש מתמודדים עם עיכובים התפתחותיים קשים עקב קריסתם של השירותים לגיל הרך. ארגונים שותפים בתחום החינוך ממשיכים להגדיל את מספרם של מרחבי הלמידה הזמניים כדי להגיע לילדים רבים יותר, אף שהביקוש עצום ורשימות ההמתנה ארוכות.

חורף ועקירה

• זו השנה השלישית ברציפות שאוכלוסיית עזה מתמודדת עם החורף על רקע של עקירה נרחבת, תנאי מחסה תת-תקניים ואתרי עקירה צפופים. לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-27 בינואר מתו 11 ילדים (שבעה בנים וארבע בנות) מהיפותרמיה. ב-22 בינואר הזהירה ההגנה האזרחית הפלסטינית שתנאי מזג האוויר הקשים עלולים להוביל לעוד קריסות של בניינים שניזוקו.
• לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, מאז הפסקת האש הוקמו יותר ממאה אתרי עקירה, לרבות 55 אתרים בנפת צפון עזה שהוקמו כדי לקלוט את בני האדם ששבו לאזור. נכון ל-26 בינואר, מוערך שכ-1.3 מיליון בני אדם חיים ב-970 אתרי עקירה ברחבי עזה, בהם 598 אתרים מאולתרים ו-76 מרכזים קולקטיביים, לעומת 862 אתרים לפני הפסקת האש באוקטובר. 72% (674 אתרים) ממוקמים בנפות דיר אל-בלח וח'אן יונס, והיתר בצפון עזה. מאז סופת החורף הראשונה, בנובמבר, גרמו תנאי מזג האוויר הקשים נזקים לכמה אתרי עקירה, שחלקם נהרסו ולאחר מכן הוקמו מחדש, ובה-בעת נוצרו אתרים חדשים במענה על תנועות אוכלוסין הנובעות מן החורף והגידול בתנועות אל צפון עזה.
• בשל הצרכים הגדלים והקיבולת המוגבלת, 381 מתוך 970 אתרי עקירה בעזה (40%) מקבלים תמיכה בניהול אתרים. ניהול האתרים מבטיח שהאתרים בטוחים, עומדים בתקני מינימום וכי לבני האדם בהם יש גישה לסיוע. אתרי עקירה המנוהלים באופן פעיל מאפשרים מתן שירותים מתואם, תקשורת ברורה עם עקורים, וזיהוי שיטתי של סיכונים בתחומי ההגנה, הבריאות, והמים, התברואה וההיגיינה. ברוב האתרים המנוהלים התפוסה מלאה והם אינם יכולים לקלוט משפחות עקורות חדשות. מכלל האתרים, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) מנהלת 85 אתרי עקירה, לרבות בתי ספר של אונר"א ומתקנים שהוסבו לשמש מחסי חירום, שבהם שוהים יותר מ-75 אלף בני אדם, ובנוסף הם משרתים יותר ממיליון בני אדם באזורים הסובבים אותם.
• לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, מאז אוקטובר הוכנסו לעזה יותר מ-100 אלף אוהלים באמצעות תרומות דו-צדדיות ותיאום של האו"ם, שהועמדו לרשות יותר מ-560 אלף בני אדם. עם זאת, התנאים החורפיים מאיצים את הבלאי של האוהלים, מגדילים את הצורך בהחלפתם ומחזקים את ההישענות על חלוקות אוהלים חוזרות ונשנות. מאז תחילת 2026, בשל המלאי המוגבל של אוהלים ויריעות ברזנט, ארגונים שותפים בתחום המחסה מגיעים לכ-20 אלף משקי בית בשבוע, ומוסרים להם בעיקר פריטים שאינם מזון, לרבות ביגוד, ערכות מטבח ומזרנים. כוח המשימה לענייני מחסה חוזר ומדגיש את הצורך הדחוף בהאצה של מציאת פתרונות מעבר למחסים עמידים, שיגבילו את התלות באוהלים ויסייעו לטפל בצרכים העצומים בעזה.
• גישה לשווקים, סיוע במזומן ותזונת ילדים
• מאז תחילתה של הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, נמשך השיפור ההדרגתי בתנאי השוק ברחבי רצועת עזה, שנתמך בהכנסה המוגדלת של סחורות ובחידוש הפעילות המסחרית. בדצמבר כבר תפקדו שווקים פתוחים במרבית הנפות, ושופרה הזמינות של תוצרים טריים, פריטי מזון יבש ומוצרי היגיינה בסיסים, אף שהגישה נותרה לא אחידה, במיוחד בצפון עזה ובנפת רפיח המאוכלסת בדלילות. המחירים המשיכו לרדת זה החודש החמישי ברציפות, ומחיריהם של פריטים חיוניים רבים – מזון ומוצרים שאינם מזון – צנחו אל מתחת לרמות שנצפו בהפסקת האש בינואר-פברואר 2025 (לרבות מרבית הירקות, פריטי ההיגיינה והביגוד). מחיריהם של מוצרים מסוימים, כמו שמן צמחי וקמח, ירדו אל מתחת לרמתם שלפני ההסלמה באוקטובר 2023.
• בין 1 ל-25 בינואר סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי סיוע במזון ברמת משק הבית לכ-1.2 מיליון בני אדם, באמצעות 52 נקודות חלוקה ברחבי הרצועה – כל משפחה קיבלה קצבה מלאה שכללה קמח וקופסאות מזון. לדברי יוניסף, גישה מוגבלת לשווקים הניעה משקי בית מסוימים לטפח גינות ביתיות בקנה מידה קטן ליד מחסים, כמנגנון התמודדות משלים לצריכת המזון, לרבות גידול ירקות כמו חצילים, תפוחי אדמה ועשבי תיבול. יוניסף מדגיש את חשיבותם של מקורות מזון מגוונים, במקביל לסיוע מתמשך במזון ובתזונה. ככל שפעילות השוק מתחדשת בהדרגה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מתכננים להרחיב עוד יותר את הסיוע במזומן ובשוברים, כדי לתמוך במערכות מזון מקומיות ולתרום להתאוששות הכלכלית.
• למרות ההישגים, מבני השוק וכוח הקנייה של משקי הבית נותרים שבריריים. לדברי הבולטין של יוניסף בנושא העברת המזומן ההומניטרית החודשית בעזה, המכסה את דצמבר 2025, יותר מחצי מהמוכרים ממשיכים לפעול מתוך דוכנים לא רשמיים או זמניים, ופערי האספקה נותרים בעינם בתחומים כמו מוצרים מן החי, דלק, תרופות בסיסיות וטיפולים עבור מחלות כרוניות. השונות הגיאוגרפית ניכרת לעין: בדיר אל-בלח נצפה מעבר משמעותי לתשתית קמעונאית יציבה יותר – 70% מהמוכרים פועלים מחנויות קבועות (לעומת 54% בנובמבר), ואחריה נמצאת העיר עזה, שבה 55% מהמוכרים פועלים מחנויות קבועות (לעומת 44% בנובמבר). בח'אן יונס מרבית המכירה מתבצעת בדוכנים לא פורמליים הממוקמים באוהלים (82%), ונפת צפון עזה ממשיכה להישען בעיקר על הסדרי שוק זמניים – 40% מהמכירות מתבצעות על ידי רוכלי רחוב ניידים. ברמת משק הבית, המגבלה העיקרית עדין הינה גישה כספית: לדברי תוכנית המזון העולמית, עלות סל ההוצאות המינימלי, שהגיעה ביולי לשיא חסר תקדים של 11,984 ש”ח, התייצבה בנובמבר על סך של 1,989 ש”ח, אבל היא עדיין גבוהה ב-16% מרמת הבסיס בתקופה שקדמה לאוקטובר 2023, 1,717 ש”ח, נתון המשקף את קשיי הנגישות המתמשכים במתן מענה על צרכים בסיסיים.
• לדברי קבוצת העבודה לענייני מזומן, בעקבות הפסקת האש באוקטובר 2025, ארגונים הומניטריים שותפים הרחיבו משמעותית את הסיוע הרב-תכליתי במזומן, ובין 10 באוקטובר 2025 ל-25 בינואר 2026 העבירו 330 אלף תשלומי סיוע רב-תכליתי במזומן, בממוצע 85 אלף תשלומים בחודש, לעומת 41,900 תשלומים בחודש בתשעת החודשים הראשונים של 2025. התשלום הרב-תכליתי במזומן ניתן בעיקר באמצעים דיגיטליים, בשווי העברה ממוצע של 1,250 ש”ח לתשלום, ותמך במענים מבוססי-שוק ככל שהעברות דיגיטליות הפכו למנגנון התשלום המוביל. עם זאת, יוניסף מדווח שרק 27% מהמשפחות המקבלות סיוע במזומן מציינות הכנסה מעבודה כמקור התמיכה העיקרי שלהן, נתון המדגיש את המשך ההישענות על סיוע הומניטרי ואת הצורך בתמיכה במזומן ניתנת לחיזוי ומתמשכת, לצד אמצעים לתמיכה בהתאוששות מקורות המחיה.
• סיוע במזומן תורם לשיפור צריכת המזון ולהישגים צנועים במגוון התזונתי. אף שתזונתם של ילדים עדיין מבוססת ברובה על מוצרי יסוד כמו לחם, אורז ותפוחי אדמה, כשצריכה של פירות, ירקות, מזונות עשירים בוויטמין A וחלבונים מן החי נותרת מינימלית, יוניסף מדווח שבדצמבר 2025 משקי הבית שקיבלו מספר העברות במזומן יכלו לגוון את תזונתם של ילדים יותר מאלה שקיבלו העברה יחידה. ואף על פי כן, על סמך מעקב לאחר חלוקה, נמצא שכמעט 97% מהילדים בגילים שבין שישה ל-23 חודשים עדיין נמצאים מתחת לסף המגוון התזונתי המינימלי, מצב המצביע על פגיעות מתמשכת לחסרים במיקרו-נוטריינטים. לדברי ארגון הבריאות העולמי ויוניסף, עבור ילדים בני 23-6 חודשים, מגוון תזונתי מינימלי משמעו צריכה של לפחות חמש מתוך שמונה קבוצות מזון מוגדרות.
• נתוני בדיקות סקר שביצע כוח המשימה לענייני תזונה בשלושת החודשים הראשונים של הפסקת האש (אוקטובר-דצמבר 2025) מצביעים על כך שכ-317 אלף ילדים נבדקו לאיתור תת-תזונה חריפה, וכי כמעט 22,400 מתוכם נרשמו לטיפול, לרבות 4,515 מקרי תת-תזונה חריפה חמורה. באשפוזים ניכרת ירידה – מספר המקרים בדצמבר נמוך בכמעט 50% לעומת מספרם בספטמבר, ממש לפני הפסקת האש. מאז תחילת אוקטובר 2025 לא דווח על מקרי מוות של ילדים כתוצאה מתת-תזונה חריפה. בסך הכול, ב2025 אושפזו 94 אלף ילדים בגילים שבין 6 ל-59 חודשים לטיפול בתת-תזונה חריפה, לעומת פחות מ-40 אלף אשפוזים ב-2024.
• לנוכח הצפי כי בשנת 2026 יותר מ-100 אלף ילדים בני פחות מחמש בעזה יתמודדו עם תת-תזונה חריפה ויזדקקו לטיפול ארוך-טווח, מאז הפסקת האש סייע יוניסף בהקמת 72 מתקני תזונה חדשים, שהקמתם הביאה את מספרם הכולל של מתקני התזונה ברחבי הרצועה ל-196. ואף על פי כן, המענה בתחום התזונה מתמודד עם סיכונים תפעוליים משמעותיים: 11 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני תזונה שרישומם עלול להתבטל ניהלו ב-2025 כ-25% מבדיקות הסקר לאיתור תת-תזונה, סיפקו חלק ניכר מהטיפולים בתת-תזונה חמורה, וכך תמכו במרכזי ייצוב, בהזנה כללית ובאספקת תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). לדברי כוח המשימה לענייני תזונה, כל הקפאה של פעולותיהם עלולה לפגוע בילדים המסתמכים על שירותים אלה, זאת כאשר תנאי החיים הירודים והמחלות הנובעות מן החורף מגבירות עוד יותר את סיכוני התזונה ומאיימת על השיפורים שהושגו לאחרונה.
• גישה לטיפול רפואי
• הסבב השני של המסע להשלמת חיסוני השגרה בעזה, בהובלת יוניסף, אונר"א, ארגון הבריאות העולמי ואגודת הסהר האדום הפלסטינית וארגונים שותפים, ובשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, הושק ב-18 בינואר. יעדו של מסע החיסונים, שיימשך עד 29 בינואר, הם ילדים בני פחות משלוש, והוא נועד לחזק את ההגנה מפני מחלות הניתנות למניעה על ידי חיסון לאחר שנתיים של מעשי איבה ושיבוש שירותי הבריאות. לדברי ארגון הבריאות העולמי ויוניסף, החיסונים ניתנים על ידי 170 צוותים ב-129 מתקנים רפואיים, ושבעה צוותים ניידים מגיעים לאזורים שאליהם קשה להגיע. נכון ל-27 בינואר, על סמך תוצאות ראשוניות, חוסנו כ-13 אלף ילדים מתוך כ-18 אלף הילדים שיועדו לקבל חיסונים. בסבב הראשון, בנובמבר 2025, חוסנו יותר מ-14 אלף ילדים, ובאפריל 2026 מתוכנן סבב שלישי שבו תושלם תוכנית החיסונים המלאה ויחוסנו בסך הכול 44 אלף ילדים.
• מאז הפסקת האש תמכו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות בהקמתם של לפחות 16 מוקדי שירותי בריאות או בשיקומם – 13 מהם בעיר עזה, לרבות בית החולים א-רנתיסי שהוצא מכלל פעולה מאז ספטמבר 2025. ארגון Médecins sans Frontière דיווח שלאחר פינוי של הריסות ושיקום של מחלקת הרפואה הדחופה בא-רנתיסי, ובתיאום עם משרד הבריאות, המתקן מטפל כעת מדי יום ביותר מ-300 ילדים, ומרפאה נוספת הפועלת בתמיכת Médecins sans Frontière בשכונת א-זייתון מקבלת כמעט 300 מטופלים ביום, שרבים מהם זקוקים לטיפול בפצעים ולמעקב, על רקע של תנאי מחסה לא נאותים המגבירים סכנת זיהום. למרות המאמצים האלה מערכת הבריאות עדיין מוגבלת מאוד – 60% ממוקדי שירותי הבריאות עדיין אינם מתפקדים, לעומת 65% לפני הפסקת האש באוקטובר 2025.
• ארגונים הומניטריים שותפים שיפרו גם את קיבולת המיטות והשירותים במתקני רפואה מתפקדים. אגודת הסהר האדום הפלסטינית, בתמיכת הצלב האדום הבינלאומי, שדרגה את מחלקת הרפואה הדחופה בבית החולים אל-אמל בח'אן יונס, הוסיפה בו מיטות, הרחיבה את קיבולתו והקימה אזור מיון ראשוני חדש. בבית החולים אל-קודס, המופעל על ידי אגודת הסהר האדום הפלסטינית, חודשו ניתוחי ההשתלות של קוצבי לב, לצד שירותי צנתור לבבי וצנתור כלי דם פריפריים, שחודשו בשלהי אוגוסט 2025. ב-23 בינואר הודיע משרד הבריאות כי בבית החולים אל-קודס בוצעו בהצלחה שלושה ניתוחי לב פתוח – הראשונים מאז שלהי 2023, לאחר שניתוחים אלה הוקפאו ברחבי עזה בשל הרס המתקנים לניתוחים קרדיולוגיים בבית החולים שיפאא ובבית החולים האירופי בעזה, נזק לציוד חיוני באל-קודס, וחוסרים ממושכים בתרופות חיוניות. הואיל וקודם לכן הוערך שבעזה כ-45 אלף מטופלים הסובלים ממחלות לב וכלי דם, הניתוחים האלה מבוצעים כעת מדי יום. עם זאת, רק חדר ניתוח לב אחד כשיר לפעולה וחוסרים בציוד ממשיכים להגביל את היכולת לבצע ניתוחים מתקדמים, כך שמאות מטופלים עדיין זקוקים לניתוחי לב, ומקרים מקבלים קדימות על פי דחיפותם. במקביל, שירותי הדימות הרפואי חודשו באופן חלקי עם הפעלתו מחדש של הדימות בצבע במרכז הרפואי א-דרג' בעיר עזה, המסייע באבחון ובמעקב טיפול, אף שעדיין קיימים פערים מרכזיים משום שאין בנמצא מכשירי MRI מתפקדים, ובכל הרצועה זמינים רק שבעה סורקי טומוגרפיה ממוחשבת (CT).
• נכון ל-28 בינואר מוצבים בעזה כ-31 צוותי חירום רפואיים, ובהם 98 אנשי סגל בינלאומיים ו-270 אנשי סגל מקומיים, המספקים תורים רפואיים ומבצעים ניתוחי חירום, לצד מתן טיפול בפגיעות טראומטיות ובמחלות כרוניות. ארגון הבריאות העולמי תיאם את צוותי החירום הרפואיים מאז דצמבר 2023, כדי להרחיב במהירות את קיבולת הטיפול על רקע של מעשי איבה, מחסור באנשי צוות ומגבלות אספקה חמורות, לרבות באמצעות תמיכה בהעברות מטופלים בתוך עזה, מתן מענה בתקריות רבות נפגעים ופינויים רפואיים אל מחוץ לעזה.
• למרות המאמצים המתמשכים להחיות את מערכת הבריאות בעזה, העומסים שיוצרות מחלות מידבקות ממשיכים להכביד על המערכת. בין 4 ל-17 בינואר סיפקו ארגונים שותפים בתחום הבריאות כמעט 497 אלף תורים רפואיים, שיותר מ-25% מהם היו קשורים למחלות מידבקות, לרבות יותר מ-88 אלף מקרי זיהומים חריפים בדרכי הנשימה (או יותר מ-70% מכלל התורים בנושאי מחלות מידבקות) וכ-11 אלף מקרים של שלשול חריף, 80% מהם בקרב ילדים. נתונים אלה מייצגים גידול חד, מ-44 אלף מקרי זיהומים בדרכי הנשימה ו-9,500 מקרי שלשול חריף בשני השבועות שקדמו לכך. לדברי ועדת ההצלה הבינלאומית, "חשיפה חוזרת ונשנית לסביבה קרה ולחה מגדילה באופן חד את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה ולמחלות המועברות במים, בעוד שהיעדר מחסה נאות מותיר משפחות ללא הגנה מפני סערות נוספות."
• נכון ל-26 בינואר סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי של 24 ילדים מעזה לירדן, יחד עם 36 מלווים. בפינוי רפואי אחר שיושם לאחרונה, ב-19 בינואר, סייע ארגון הבריאות העולמי להעביר 21 מטופלים ו-36 מלווים מעזה לירדן. בנוסף, ארגון הבריאות העולמי בירך על האישור שניתן לאחרונה למטופל אחד לנסוע מעזה לגדה המערבית לקבלת טיפול – הראשון מאז אוקטובר 2023, צעד המדגיש את הצורך לפתוח מחדש נתיב זה, כולל ירושלים המזרחית, שהוא הדרך המהירה והזולה ביותר להגיע לטיפולי מומחים. מאז הפסקת האש באוקטובר 2025, ונכון ל-26 בינואר, סייע ארגון הבריאות עולמי בפינוי הרפואי של 377 מטופלים (בהם 310 ילדים) ו-1,032 מלווים. כולם נמנים עם יותר מ-10,700 מטופלים שפונו מאז אוקטובר 2023 לקבלת טיפולי מומחים, אבל יותר מ-18,500 בני אדם, בהם 4,000 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי לקבלת טיפול שאינו זמין בעזה. ב-27 בינואר אמר משרד הבריאות בעזה שעל פי דיווחים, 1,268 מטופלים מתו בעודם ממתינים לצאת את עזה לקבלת טיפול רפואי דחוף, וכי כ-4,000 חולי סרטן רשומים ברשימות המתנה לפינוי של חולים במצב קריטי מעזה.

מימון

• נכון ל-26 בינואר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-211 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (5%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.6 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע במסגרת פניית הבזק לשנת 2026 עבור השטח הפלסטיני הכבוש. כמעט 92% מהסכום המבוקש מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-8% מיועדים לגדה המערבית. בדצמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 61.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 54 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 44 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 67 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 48 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.