עדכון מצב הומניטרי מס' 350 | הגדה המערבית

בין 17 בדצמבר ל-20 בינואר 2026 יתפרסם מדי שבוע עדכון מצב הומניטרי אחד. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא רצועת עזה יתפרסם ב-30 בדצמבר, ועדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-6 בינואר.

דגשים עיקריים

• בשבועיים האחרונים נהרגו בגדה המערבית שלושה ילדים פלסטינים מידי כוחות ישראליים.* בסך הכול, רבע מהפלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים בשנת 2025 היו ילדים.
• יותר ממאה פלסטינים נעקרו בשל הריסות או פינויים בשבועיים האחרונים, בהם 63 בירושלים המזרחית. נתונים אלה כוללים 50 בני אדם שנעקרו בשכונת סילוואן, בירושלים המזרחית, כשרשויות ישראליות הרסו בניין בן ארבע קומות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם.
• רשויות ישראליות נתנו צווי הריסה נגד 25 בניינים במחנה הפליטים נור שמס בנפת טול כרם, צווים הפוגעים בכ-70 משקי בית; אף שהצווים הוקפאו לאחר נקיטת צעדים משפטיים, התושבים מתמודדים עם הגבלות גישה ועם הזמן המוגבל שכוחות ישראליים הקצו להם לפינוי חפציהם.
• אלימות מתנחלים והגבלות גישה הם הגורמים בשורשה של העקירה ברחבי 85 קהילות ושכונות פלסטיניות בגדה המערבית, בהן 33 שהתרוקנו לחלוטין מיושביהן, בשלוש השנים האחרונות.

התפתחויות הומניטריות

• בין 9 ל-22 בדצמבר נהרגו שישה פלסטינים, בהם שלושה* ילדים, מידי כוחות ישראליים או מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. כוחות ישראליים הרגו חמישה פלסטינים, בהם שלושה ילדים, ופצעו 34 בני אדם אחרים, בהם שמונה ילדים. באותה תקופה הרגו מתנחלים ילד פלסטיני ופצעו 23 בני אדם אחרים, בהם חמישה ילדים, ופלסטינים פצעו שלושה מתנחלים (ראו להלן הסעיף העוסק במתקפות מתנחלים). מאז תחילת השנה נהרגו בסך הכול 238 פלסטינים, בהם 55 ילדים (23%)* מידי כוחות ישראליים או מתנחלים, 223 מהם מידי כוחות ישראליים, תשעה מידי מתנחלים ושישה שלא ידוע האם נהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת:
  • ב-13 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים ילד פלסטיני במהלך פשיטה צבאית ישראלית על הכפר סילת אל-חריתייה, מצפון-מערב לג'נין, ועיכבו את גופתו. כוחות ישראליים אמרו שהרגו את הילד לאחר שזרק עליהם מטען נפץ במהלך הפשיטה.
  • ב-14 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים פלסטיני בכביש 35, במחסום בכניסה הצפונית לעיר חברון, ועיכבו את גופתו. כוחות ישראליים אמרו שהאיש ניסה לדקור חיילים.
  • ב-15 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בילד פלסטיני במהלך פשיטה ישראלית בעיירה תוקוע, בנפת בית לחם. במהלך הפשיטה ירו כוחות ישראליים תחמושת חיה והשליכו רימוני הלם ומכלי גז מדמיע, ופלסטינים יידו אבנים.
  • ב-16 בדצמבר ירה מתנחל למוות בצעיר* פלסטיני ליד הכניסה הצפונית לעיירה תוקוע, לאחר הלווייתו של ילד שנהרג מידי כוחות ישראליים ב-15 בדצמבר.
  • ב-20 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים ילד פלסטיני במהלך פשיטה של כוחות ישראליים בעיירה קבאטייה, מדרום לעיר ג'נין, ועיכבו את גופתו. כוחות ישראליים אמרו שהילד השליך מטען נפץ לעבר החיילים, וכי אלה הגיבו בירי והרגו אותו. לאחר שבצילומי וידיאו נראה הילד הולך בעת שנורה על ידי החיילים מטווח קרוב, אמר הצבא הישראלי שהוא בודק את התקרית.
  • ב-20 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ופצעו ילד במהלך פשיטה של כוחות ישראליים בכפר סילת אל-חריתייה, בנפת ג'נין. כוחות ישראליים אמרו שהאיש השליך מטען נפץ לעבר כוחותיהם, שהגיבו בירי תחמושת חיה. גם הילד הפצוע וגם ההרוג הועברו לבית חולים.
• ב-10 וב-14 בדצמבר, לדברי הוועדה הפלסטינית לענייני עצירים, מתו שני אסירים פלסטינים בעת שהוחזקו במשמורת ישראל. שני האסירים היו מהכפר חוסאן שבנפת בית לחם, והיו עצורים מאז יוני 2025. לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 7 באוקטובר 2023 ל-19 בנובמבר 2025 מתו לפחות 85 פלסטינים, בהם ילד בן 17, בעת שהיו עצורים בידי ישראל, 54 מהם מרצועת עזה, 29 מהגדה המערבית ושני פלסטינים אזרחי ישראל. בנוסף על כך, משרד זכויות האדם של האו"ם תיעד את מותם של לפחות חמישה פלסטינים מהגדה המערבית במשמורת ישראל זמן קצר לאחר שנורו, נפצעו ונעצרו על ידי כוחות ישראליים; ארבעה ב-2024 ואחד ב-2025. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר למוקד להגנת הפרט, ארגון ישראלי לא ממשלתי לזכויות האדם, נכון ל-2 בדצמבר 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 9,183 פלסטינים, בהם 1,254 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 3,359 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,350 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,220 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים."
• בין 9 ל-22 בדצמבר ירו כוחות ישראליים תחמושת חיה ופצעו חמישה פלסטינים שניסו לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל. שלושה מהפצועים נפגעו ליד א-ראם ודחיית אל-בריד, אחד בקרבת מחסום קלנדיה (כולם בנפת ירושלים), ואחר בעיר קלקיליה. הממוצע החודשי של פלסטינים שנפצעו במהלך ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה גדל בשלושת החודשים האחרונים פי שנים ויותר, מממוצע של תשעה פצועים בחודש בשמונת החודשים הראשונים של 2025 ל-19 פצועים בחודש מאז 1 בספטמבר. מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו הרשויות הישראליות ביטלו או הקפיאו את רוב ההיתרים שאפשרו לעובדים פלסטינים ולבני אדם אחרים להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 14 פלסטינים שנהרגו ו-224 בני אדם אחרים שנפצעו בעת שניסו לחצות את גדר ההפרדה, על פי דיווחים בחיפוש אחר הזדמנויות תעסוקתיות על רקע משבר כלכלי קשה בגדה המערבית. נתון זה כולל אדם אחד שנהרג וארבעה בני אדם שנפצעו בשלושת החודשים האחרונים של 2023, שמונה הרוגים ו-76 פצועים ב-2024, וחמישה הרוגים ו-144 פצועים מאז תחילת 2025 ועד עתה.
• ב-14 בדצמבר הוציאו רשויות ישראליות צווי הריסה נגד 25 בניינים בתוך מחנה הפליטים נור שמס וסביבו, בנפת טול כרם. לדברי משרד התיאום והקישור הפלסטיני המחוזי, הצווים ניתנו גם נגד בתים המשמשים למגורי משפחה אחת וגם נגד בנייני מגורים הכוללים מספר יחידות דיור, הם פוגעים בכ-70 משקי בית ומרוכזים בשלוש שכונות במחנה הפליטים. אף שההריסות היו מתוכננות להתחיל ב-18 בדצמבר, באותו יום הקפיאו רשויות ישראליות את הצווים עד להודעה חדשה, בעקבות צעדים משפטיים שננקטו בנושא. ב-17 בדצמבר הגבילו כוחות ישראליים את התנועה והגישה של תושבים פלסטינים שניסו לחלץ את חפציהם מבתים שנגדם ניתנו צווי ההריסה. לדברי מקורות מקומיים בקהילה, למרות הסדרי תיאום עברו התושבים בדיקות מחמירות במחסומים שכוחות ישראליים התקינו בכניסה למחנה, ולא קיבלו די זמן להוציא את חפציהם. באותו יום דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטינית שכוחות ישראליים כפו על הצוותים והמתנדבים שלה לעבור חיפוש לפני שנכנסו למחנה הפליטים נור שמס כדי לפנות ממנו אזרחים שנכנסו למחנה להוציא את חפציהם.
• בין 9 ל-22 בדצמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 46 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. המתקפות הובילו להריגתו של ילד פלסטיני (ראו לעיל) ולפציעתם של 24 פלסטינים (חמישה מהם ילדים), 23 מהם מידי מתנחלים ואחד מידי כוחות ישראליים. באותה תקופה נפצעו שלושה מתנחלים מידי פלסטינים. מאז תחילת 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-1,770 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש ביותר מ-270 קהילות ברחבי הגדה המערבית, 65% מתוכן בנפות רמאללה, שכם וחברון, ובממוצע חמש תקריות ביום. מתוך התקריות המרכזיות במהלך התקופה הנסקרת, שלוש היו נגד שתי קהילות פלסטיניות בבקעת הירדן ונגד קהילה בדואית פלסטינית בנפת ירושלים, כמתואר להלן:
  • ב-14 בדצמבר תקפו מתנחלים את קהילת עין א-דיוכ אל-פוקא (כ-900 תושבים) בנפת יריחו, היכו ופצעו שבעה פלסטינים, בהם נשים, ילדים וגבר עם מוגבלויות, וגרמו נזק לנכסי מגורים. המתקפה התרחשה בשעות הבוקר המוקדמות, שבהן פשטו המתנחלים על הקהילה והתפרצו לכמה מבני מגורים בעת שהמשפחות שהו בהם. במהלך התקרית גרמו מתנחלים נזק לחלונות ולחפצים בלפחות שלושה בתים, ועל פי דיווחים גנבו ציוד וחפצים אישיים. בחודשיים האחרונים התגברו מתקפות המתנחלים בעין א-דיוכ אל-פוקא, שעל פי דיווחים מבצעיהן הם מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז שהוקם באוגוסט 2024 ליד שלושה מאחזים שהוקמו באזור מאז 2012. תושבים מדווחים על פשיטות והטרדות כמעט מדי יום מצד מתנחלים ממאחז זה, שמאמינים כי הם מבצעיהן של מתקפות נגד הקהילה הבדואית הסמוכה, אל-מוערג'את מזרח, שהובילו לריקונה מאוכלוסייתה ביולי 2025.
  • בשתי תקריות נפרדות, ב-16 וב-22 בדצמבר, מתנחלים ממאחז שהוקם לא מכבר פשטו על קהילת הרועים הפלסטינית אל-חדידייה (המונה כ-70 תושבים) בנפת טובאס. ב-16 בדצמבר גרמו מתנחלים נזק לכבלי חשמל המחוברים למערכת לוחות סולאריים שהוקמה במימון תורמים, המספקת חשמל לשניים מתוך כתשעה משקי בית בחלקה המערבי של הקהילה, וחתכו אותם. ב-22 בדצמבר פרצו מתנחלים אל מחסים של בעלי חיים, הטרידו את התושבים ואילצו משפחות לפנות מספוא ושקתות מים, בטענה שהם קרובים מדי לגידור שהוקם סביב המאחז. לדברי מקורות מקומיים, מתנחלים רדפו אחר עדרי בעלי חיים, נסעו בטרקטורונים בשטחי המרעה, גרמו לבעלי החיים להתפזר וסיכנו אותם. במהלך אותה תקרית תקפו מתנחלים מחסה אחר לבעלי חיים וגנבו לפחות שבע שקתות מים ששימשו להשקיית בעלי החיים. מתקפות המתנחלים על אל-חדידייה גברו לאחר שב-24 בנובמבר 2025 הוקם מאחז בתוך תחום הקהילה. מאז מדווחים התושבים על פלישות, כמעט מדי יום, של מתנחלים לשטחי מגורים ומרעה, ועל הטרדה ואיומים מצידם.
  • ב-22 בדצמבר, בקהילה הבדואית כביש אבו ג'ורג' - נח'יילה, בנפת ירושלים, ירו מתנחלים בתחמושת חיה בשלושה פלסטינים (אדם בן 60 ושני בניו הבוגרים) ופצעו אותם, ופלסטינים יידו אבנים ופצעו שלושה מתנחלים במהלך אותה תקרית. לדברי מקורות מקומיים בקהילה, התקרית אירעה לאחר שמתנחלים ממאחז שהוקם לא מכבר ליד הקהילה פשטו על הקהילה, פשיטה שהגיעה לשיאה ביידוי אבנים הדדי של מתנחלים ופלסטינים. המקורות ציינו שמאז הקמת המאחז, ביולי 2025, הם מתמודדים עם מתקפות ופשיטות חוזרות ונשנות ועם הפחדה על ידי מתנחלים.
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לנובמבר 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש נובמבר 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

הריסות ופינויים

• בין 9 ל-22 בדצמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 50 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. 42 מהמבנים היו ב-14 כפרים ועיירות בשטח C של הגדה המערבית, ושמונת המבנים הנותרים היו בארבעה אזורים בירושלים המזרחית. בסך הכול נעקרו 94 פלסטינים, בהם 43 ילדים, ויותר מ-2,200 בני אדם נפגעו באופנים אחרים. המבנים שנהרסו כללו עשרה מבני מגורים (שמונה מהם מאוכלסים), 26 מבנים ששימשו לחקלאות ולמחייה, שמונה מבני מים ותברואה ושישה מבנים אחרים. המבנים שנהרסו כללו שלושה מבנים בגינה ציבורית בכפר מוח'מאס שבנפת ירושלים, שהריסתם פגעה ביותר מ-2,000 בני אדם.
• מכלל 19 המשפחות שנעקרו במהלך התקופה הנסקרת, עשרה משקי בית המונים 50 בני אדם, בהם 21 ילדים, נעקרו ב-22 בדצמבר בהריסה יחידה של בניין מגורים בן ארבע קומות באזור ואדי קדום, בסילוואן שבירושלים המזרחית. בנוסף נפגעו גם שישה משקי בית המונים 31 בני אדם, שחלקם השכירו את דירותיהם והסתמכו על שכר הדירה כמקור הכנסה עיקרי. תקרית ההריסה, שעל פי דיווחים בוצעה ללא התרעה מוקדמת למרות שעדיין מתנהלים הליכים משפטיים בעניין, נמשכה יותר מ-12 שעות, שבמהלכן סגרו אנשי עיריית ירושלים וכוחות ישראליים את כל הכניסות לאזור ואדי קדום, נכנסו בכפייה לדירות, תקפו והיכו תושבים וגירשו אותם מבתיהם. לדברי שני ארגונים ישראליים לא ממשלתיים, "עיר עמים" ו"במקום", חלקת האדמה שעליה נבנה הבניין בשנת 2014 הוגדרה על ידי רשויות ישראליות כ"שטח ירוק" והתושבים ניסו שוב ושוב לקדם תוכנית שימושי קרקע חדשה ולנהל מגעים עם הרשויות, אבל מאמצים אלה נתקלו במכשולים ותרמו לחידוש האיום בהריסה.
• 44 בני האדם האחרים שנעקרו תועדו בארבעה כפרים בשטח C. בא-סמוע (נפת חברון) ובחוסאן (נפת בית לחם), ב-9 בדצמבר, נעקרו 24 בני אדם, בהם 16 ילדים, בעקבות הריסתם של ארבעה בתי מגורים מאוכלסים. ב-16 בדצמבר נעקרו 15 בני אדם, בהם שלושה ילדים, בכפר דיר קדיס בנפת רמאללה, וחמישה בני אדם, בהם שלושה ילדים, נעקרו בכפר קלנדייה, בנפת ירושלים, בעקבות הריסתם של שני מבני מגורים דו-קומתיים בשני היישובים.
• ב-14 בדצמבר פינתה המשטרה הישראלית בכפייה שלוש משפחות פלסטיניות מבניין המגורים התלת-קומתי שלהן באזור בטן אל-הווא בסילוואן, בירושלים המזרחית. כתוצאה מכך נעקרו 13 בני אדם, בהם ארבעה ילדים, קשישה אחת ושני בני אדם עם מוגבלויות. הבתים היו בבעלות המשפחות, שבנו אותם והתגוררו בהם, במשך יותר מ-50 שנה, אבל בית המשפט קיבל תביעה משפטית שהגישה עמותת המתנחלים עטרת כהנים בטענה שהקרקע הייתה בבעלות יהודית לפני יותר ממאה שנים. זו תקרית הפינוי החמישית בבטן אל-הווא מאז פברואר 2024, תקריות שיחד הביאו לעקירתן של 11 משפחות פלסטיניות המונות 49 בני אדם. משפחות אלה נמנות עם יותר מ-90 משפחות בבטן אל-הווא, המונות יותר מ-450 בני אדם שכ-200 מהם הם ילדים, המצויות עדיין בסכנת עקירה בכפייה בשל תביעות פינוי שהגישה נגדן עמותת המתנחלים עטרת כהנים. לאחר שבג"ץ הישראלי אישר קודם לכן את הפינוי של חמש משפחות פלסטיניות בבטן אל-הווא, אמר משרד זכויות האדם של האו"ם ביוני 2025 כי "הפסיקות התבססו על חוקים מפלים, המתירים ליהודים לתבוע מחדש רכוש שאבד ב-1948 ובה-בעת שוללים מפלסטינים את אותן זכויות."
• בסך הכול הוגשו בבתי משפט ישראליים תביעות פינוי נגד לפחות 243 משקי בית פלסטיניים בירושלים המזרחית, רוב רובן על ידי עמותות מתנחלים, והן מציבות יותר מאלף בני אדם, בהם יותר מ-460 ילדים, בסכנת עקירה בכפייה. לפינויים נודעות השלכות פיזיות, חברתיות, כלכליות ורגשיות חמורות על המשפחות הפלסטיניות הנוגעות בדבר. מלבד העובדה שהם שוללים מהמשפחה את ביתה – הנכס העיקרי שלה ומקור ביטחונה הפיזי והכלכלי - לעיתים קרובות הפינויים משבשים את המחייה, מגבירים את העוני וגורמים לירידה ברמת החיים. שכר הטרחה המשפטי הגבוה שהמשפחות נאלצות לשלם עבור ייצוגן בבית המשפט מהווה נטל נוסף על משאביהן הכספיים, הדלים מלכתחילה. ההשלכות על ילדים עלולות להיות הורסניות במיוחד, לרבות הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון, חרדה וירידה בהישגים בלימודים. יתרה מכך, הקמת מתחמי התנחלויות ונוכחותם המתמדת בלב אזורים פלסטיניים פוגעת משמעותית בחיי היומיום של התושבים הפלסטינים, משום שהיא תורמת לסביבה הנעשית כופה יותר ויותר ועלולה להפעיל עליהם לחץ נוסף לעזוב. המרכיבים העיקריים של סביבה זו כוללים מתיחות מוגברת; הגבלות על תנועה והגישה; וצמצום של הפרטיות בשל הנוכחות של מאבטחים פרטיים ומצלמות המעקב הנלוות אל המתחמים.

החמרה במגמות העקירה בגדה המערבית

• באופן היסטורי, הריסות הקשורות למשטרי התכנון המפלים של הרשויות הישראליות בשטח C ובירושלים המזרחית היו הגורם העיקרי לעקירה בגדה המערבית. בין 2009 ל-2022 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את עקירתם של יותר מ-13 אלף פלסטינים בגדה המערבית בשל הריסות, בעיקר בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. בשלוש השנים האחרונות, אלימות מתנחלים והגבלות גישה התגלו כגורם מרכזי לא פחות לעקירה ברחבי הגדה המערבית, במיוחד בקהילות בדואים ורועים פלסטיניות בשטח C, בעוד שמבצעים שמנהלים כוחות ישראליים הפכו לסיבה עיקרית לעקירה המונית ממחנות פליטים. במשך תקופה זו נעקרו יותר מ-12 אלף פלסטינים בשל הריסות (מכל הסוגים), אלימות מתנחלים והגבלות גישה. בנוסף, ב-2025 נעקרו כמעט 32 אלף פלסטינים בשל מבצעים שניהלו כוחות פלסטיניים וישראליים במחנה הפליטים ג'נין, וכן בשל מבצעים שניהלו כוחות ישראליים במחנות הפליטים טול כרם ונור שמס; חלק מעקורים אלה נעקרו כבר קודם לכן בשל מבצעים במחנות (ראו תמונת המצב לחודש נובמבר שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים).
• קהילת בדואים ורועים פלסטיניות פגיעות במיוחד לעקירה בכפייה, בעיקר בשטח C. איומי הריסה, יחד עם הגבלות על הגישה לאדמות מרעה לבעלי חיים, מקור הכנסתם העיקרי, ומתקפות גוברות מצד מתנחלים, מצמצמים את יכולתן של קהילות אלה לפתח מקורות מחייה בני-קיימא, מגבילים את פוטנציאל הפיתוח שלהן ומציבים אותן יותר ויותר בסכנת עקירה לצמיתות ממקומות מגוריהן. בסך הכול, בשלוש השנים האחרונות תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את עקירתם של יותר מ-6,400 פלסטינים בשטח C ברחבי הגדה המערבית.
• ההסלמה באלימות מתנחלים, המתבצעת בהסכמה שבשתיקה מצד כוחות ישראליים, בתמיכתם ובמקרים מסוימים בהשתתפותם, החמירה את הסביבה הכופה בגדה המערבית הכבושה והגבירה את סכנת ההעברה בכפייה הנשקפת לפלסטינים. מאז ינואר 2023, המועד שבו החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד באופן שיטתי עקירות הקשורות למתקפות ספציפיות של אלימות מתנחלים, נעקרו יותר מ-700 משפחות פלסטיניות המונות כ-3,900 בני אדם בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה. תקריות העקירה תועדו ב-85 קהילות ואזורים בעיבורי עיירות וכפרים ברחבי הגדה המערבית, בעיקר בקהילות בדואיות וקהילות רועים בשטח C. נתון זה כולל 29 קהילות שחוו עקירה כזו ב-2023, 30 קהילות ב-2024 ו-42 קהילות ב-2025 – לרבות 16 קהילות שחוו עקירה על פני שנים (ראו תרשים 1). מכלל העקורים, יותר מ-2,200 פלסטינים נעקרו מ-33 קהילות ומקומות המגורים הרגילים שלהם, שהתרוקנו מתושביהם הפלסטינים, לרבות 12 קהילות ב-2023 (שמונה מהן בעקבות 7 באוקטובר), 11 ב-2024 ועשר מאז תחילת 2025.

• הנפה שנפגעה באופן הקשה ביותר מעקירה בשל מתקפות מתנחלים והגבלות גישה הינה נפת רמאללה, שבה היו 41% מהעקורים בהקשר זה בשלוש השנים האחרונות (כ-1,600 מתוך 3,900), ואחריה נפת חברון, שבה נעקרו כ-720 בני אדם, בעיקר ב-2023. יש לציין כי קהילות בשטח בקעת הירדן, המשתרע על פני ארבע נפות, חוו בשלוש השנים האחרונות עקירה גוברת והולכת בקשר למתקפות מתנחלים על משפחות פלסטיניות ורכושן, ובשנת 2025 היוו שליש ממקרי העקירה מסוג זה ברחבי הגדה המערבית. (ראו תרשים 2).

• לעקירה בכפייה ולמתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות נודעות השלכות עמוקות על קהילות פלסטיניות. לדברי כוחות המשימה לענייני בריאות והגנה, אלימות – מצד מתנחלים ומצד כוחות צבא – יוצרת אקלים מפושט של פחד ודחק (סטרס) כרוני, שבו החשיפה החוזרת ונשנית לאלימות פוגעת קשות ברווחה הנפשית של משפחות, וילדים במיוחד, וגורמת לתסמינים הקשורים בטראומה, כמו סיוטים, התקפי פאניקה וחרדה קשה. בפניית הבזק לשנת 2026 לשטח הפלסטיני הכבוש, ארגונים הומניטריים שותפים העניקו קדימות למתן סיוע מיידי ומתואם למשפחות שנעקרו בגין הריסות, פינויים בכפייה, מבצעים של כוחות ישראליים ואלימות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית. פעילויות המענה המתוכננות כוללות אספקה מהירה של פתרונות מחסה זמניים, תיקוני חירום, סיוע בדמי שכירות, ופריטים חיוניים שאינם מזון, על מנת לתת מענה לצרכים דחופים ולצמצם סיכוני הגנה. באמצעות תיאום הדוק בין ארגונים שותפים בתחומי המחסה, ההגנה, המים והתברואה ותחומים אחרים, גורמים הומניטריים פועלים להבטיח למשפחות עקורות תמיכה בעיתה, באופן מכבד ואחראי, ובה-בעת לחזק את העמידות בקהילה ולצמצם את הסכנה של עקירה בכפייה נוספת.

מימון

• נכון ל-23 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (40%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. בנובמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 73.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 61 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 51 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 58 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש. ב-8 בדצמבר 2025 השיקו האו"ם והארגונים השותפים לו פניית בזק לגיוס 4.06 מיליארד דולר, לטיפול בצרכים ההומניטריים של 2.97 מיליון מתוך 3.62 מיליון בני אדם שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בשנת 2026. כמעט 92% מהכספים שאותם מבקשת הפנייה לגייס מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-8% מיועדים לגדה המערבית.

* בגרסה מוקדמת של דוח זה נפלה טעות: הפלסטיני שנהרג בידי מתנחלים בתוקוע ב-16 בדצמבר הוצג כילד, אף שמאוחר יותר התקבל אישור לכך שהוא היה בן 18 במותו. כל הנתונים וההתייחסויות הנוגעות לעניין זה תוקנו, וכוכבית הוספה לצד התיקונים לצורך זיהויים.