צוותי אונר"א מתקנים את תשתיות המים בעזה. צילום: אונר"א
צוותי אונר"א מתקנים את תשתיות המים בעזה. צילום: אונר"א

עדכון מצב הומניטרי מס' 347 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-17 או ב-18 בדצמבר.

דגשים עיקריים

  • הגישה למים בעזה שופרה הודות לתיקונים בתשתית חיונית וגידול, כמעט פי שניים, בכמות המים שהאו"ם והארגונים השותפים לו מספקים במכליות.
  • לקראת הגשמים הכבדים וההידרדרות במזג האוויר החורפי, ארגונים שותפים ממשיכים לזהות אתרי עקירה בסיכון גבוה להצפות ומתעדפים פעילויות איטום מפני תנאי החורף.
  • לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, מדי שבוע יולדות כ-15 נשים בעזה מחוץ לבתי חולים, ללא ליווי של מטפלים מיומנים.
  • מנהלת התקשורת של יוניסף אמרה שחובה להכניס לעזה יותר סיוע, במיוחד כזה המחזק את בריאותן של נשים הרות ומיניקות, והדגישה את אפקט הדומינו המזיק של תת-תזונה בקרב נשים הרות על ילודים.
  • האו"ם והארגונים ההומניטריים השותפים לו השיקו פניית בזק לשטח הפלסטיני הכבוש המבקשת לגייס 4.06 מיליארד דולר, כאשר 92% מהסכום הדרוש מיועד למענה ההומניטרי ברצועת עזה.

סקירה כללית

  • בשבוע האחרון נמשכו הדיווחים על תקיפות אוויריות, הפגזות וירי נשק חם שהובילו לנפגעים ברחבי רצועת עזה, לרבות בשטחים שבהם עדיין פרוסים כוחות ישראליים – המשתרעים על פני יותר מ-50% משטח רצועת עזה – וכן ליד למה שמכונה "הקו הצהוב", שרובו עדיין אינו מסומן בשטח, או ממערב לו. כן נמשכים הדיווחים על פיצוצים של מבני מגורים ופעילות של דחפורים, לרבות בקרבת מה שמכונה "הקו הצהוב". הגישה לנכסים הומניטריים, לתשתית ציבורית ולאדמות חקלאיות בשטחים שבהם הצבא הישראלי עדיין פרוש, עדיין מוגבלת מאוד או אסורה, וכך גם הגישה לים.
  • בין 3 ל-9 בדצמבר דיווח כוח המשימה לניהול אתרים על יותר מ-16,400 תנועות עקירה שתועדו ברחבי הרצועה, לעומת יותר מ-20,500 תנועות עקירה בשבוע שקדם לכך. רוב התנועות (כ-16 אלף) היו מדרום עזה לצפונה, והיתר היו בכיוון ההפוך, דרומה, או ממזרח העיר עזה למרכזה. מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף, ב-10 באוקטובר, תועדו יותר מ-793,700 תנועות עקירה, שכ-658,700 מתוכן היו מדרום עזה לצפונה. כוח המשימה לניהול אתרים מדווח שיותר מ-90% מתנועות העקירה צפונה בדצמבר היו של משפחות שנסעו במשאיות קלות, וציין כי הגורמים למגמה זו הם תנאי החיים באתרי העקירה בח'אן יונס, המתאפיינים בצפיפות-יתר, והיעדר גישה לחומרי מחסה מספיקים.
  • לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 3 ל-10 בדצמבר נהרגו 19 פלסטינים, 70 פלסטינים נפצעו ועשר גופות חולצו מתחת להריסות. נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים הפלסטינים שעליהם דיווח משרד הבריאות מאז 7 באוקטובר 2023 ל-70,369 הרוגים ו-171,069 פצועים. לדברי משרד הבריאות, במספר הכולל של הנפגעים נכללים 223 הרוגים שנוספו בדיעבד בין 28 בנובמבר ל-5 בדצמבר, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זיהויים. משרד הבריאות דיווח שמאז תחילתה של הפסקת האש נהרגו 379 פלסטינים, 992 פלסטינים נפצעו ו-627 גופות חולצו מתחת להריסות.
  • ב-7 וב-8 בדצמבר דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי השלימה את העברתן של 146 גופות לידי האגף לרפואה משפטית ורשויות אחרות, לשם קבורה בבתי קברות רשמיים. נתון זה כולל 48 גופות שהוצאו מקברים זמניים בבית החולים אל-אהלי ערב הבפטיסטי (ואשר 25 מהן לא זוהו), ו-98 גופות מבית החולים א-שיפאא (ש-55 מהן לא זוהו). ההגנה האזרחית הפלסטינית ציינה שעשרות גופות עדיין טמונות בקברים זמניים בבית החולים שיפאא, וכי בכוונתה להעבירן בימים הקרובים. לדברי הצלב האדום הבינלאומי, מאחר שבידי משפחות רבות עדיין אין מידע על יקיריהן הנעדרים, הארגון מסייע לרשויות הבריאות והרפואה המשפטית לטפל בנפטרים, לתעד ולזהות אותם באופן מכבד, כדי להעניק למשפחות תשובות וסגירת מעגל. הצלב האדום הבינלאומי הדגיש כי המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב לטפל במתים באופן מכבד ולהגן על כבוד האדם שלהם.
  • לדברי הצבא הישראלי, בין 3 ל-10 בדצמבר, נכון לשעה 12:00, לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, הינו 471 הרוגים ו-2,989 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,671 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. ב-3 בדצמבר, לדברי מקורות ישראליים רשמיים, הוחזרה גופתו של בן ערובה תאילנדי מעזה לישראל, והשבתה מביאה את מספרן הכולל של גופות בני הערובה שהוחזרו מאז תחילתה של הפסקת האש ל-27. נכון ל-10 בדצמבר בשעה 12:00 נותרה ברצועת עזה גופתו של בן ערובה אחד.
  • ב-8 בדצמבר 2025 השיקו האו"ם והארגונים ההומניטריים השותפים לו פניית בזק לגיוס 4.06 מיליארד הדולר הדרושים לטפל בצרכים ההומניטריים של 2.97 מיליון מתוך 3.62 מיליון בני האדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2026. כמעט 92% מהמימון המבוקש מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-8% מיועדים לגדה המערבית. מכשולים בירוקרטיים, הגבלות גישה ורטוריקה היוצאת נגד האו"ם מגבילים כולם את המרחב ההומניטרי ואת היכולת לפעול בהיקף הדרוש. הפנייה קובעת כי מאמצים אמיתיים לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי אל השטח הפלסטיני הכבוש ובתוכו מצריכים ציות של כל הצדדים למשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות הגנה על אזרחים, ושינויים קריטיים בסביבת הפעולה.
  • לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, עקירה והיעדר ביטחון מתמשכים ותנאי מזג האוויר החורפי המחמירים והולכים מקשים באופן קיצוני על הסביבה ההגנתית ברחבי עזה. מחסים צפופים ותנועות אוכלוסייה תכופות מגבילים את הגישה לשירותים, ומגבירים את הסיכון להפרדה בין בני משפחה ולניצול. הצפות, גשמים כבדים והטמפרטורות הצונחות מחירים עוד יותר את תנאי החיים הלא בטיחותיים, במיוחד עבור נשים, ילדים, קשישים ובני אדם עם מוגבלויות. ארגונים שותפים בתחום ההגנה מדווחים על ביקוש גובר לתמיכה פסיכו-חברתית וצורך דחוף באספקה של חומרי איטום מפני תנאי מזג האוויר החורפיים, ערכות כבוד, שיפורים בנגישות ואוהלים למשקי בית החיים בתנאי צפיפות, או כאלה שבראשם עומדת אישה, כדי לצמצם את הסיכונים הקשורים למזג האוויר ולאלימות מבוססת-מגדר. בה-בעת, מגבלות תפעוליות – לרבות הגבלות על תנועה, נזקים לתשתית וחוסרי אספקה – ממשיכות לפגוע במתן שירותים. ולמרות הקשיים, ארגונים שותפים פועלים לשמר את הכיסוי באמצעות צוותים ניידים, מנגנונים מבוססי-קהילה, ותמיכה ממוקדת לקבוצות הפגיעות והחלשות ביותר, אף שהצרכים הגואים נותרים גדולים בהרבה מהמשאבים העומדים לרשותם.
  • כוח המשימה לענייני הגנה דיווח שמאה צוותי הגנה ניידים, לרבות נותני מענה חירום בתחום ההגנה ורשת ההגנה מפני ניצול והתעללות מיניים, קיימו בנובמבר 46 ביקורי מעקב ואבטחה משותפים ברחבי עזה, והעבירו מסרי הגנה מרכזיים ל-1,276 בני אדם, לרבות בנושא ההגנה מפני ניצול והתעללות מיניים. המעקב נועד לחזק נהגי חלוקת סיוע בטוחים ומכבדים, להגביר מתן דין וחשבון לבני אדם נפגעים, ולטפל בסיכוני הגנה והגנה מפני ניצול והתעללות מיניים בנקודות חלוקת סיוע. אמצעים מוצלחים שנצפו כללו התנהגות מכבדת של אנשי סגל, תקשורת ברורה ובהירה עם המוטבים, זרימה מסודרת של קהל, אמצעי נגישות עבור קשישים ובני אדם עם לקויות ניידות, ויחסי תמיכה הדדיים בין אנשי סגל לבני האדם הנפגעים. פערים מסוימים נותרו בעינם – רק ב-17% מהאתרים יש הפרדה מגדרית בתורים, ויותר ממחצית מצוותי החלוקה מורכבים מגברים בלבד.

גישה הומניטרית

  • למרות השיפור בנפח האספקה המוכנסת אל עזה, את יכולתם של גורמי סיוע לפעול בהיקף הנדרש עדיין מגבילים ידי היעדר ביטחון, קשיים בשחרור ממכס, מספרם המוגבל של הארגונים השותפים שהוסמכו על ידי הרשויות הישראליות להכניס מטעני אספקה אל תוך עזה, עיכובים וסירובים להכנסת מטענים במעברים הכשירים לפעולה, ומספרם המוגבל של הנתיבים הזמינים לשינוע של אספקה הומניטרית בתוך עזה. לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, בחודשיים שאחרי תחילתה של הפסקת האש ב-10 באוקטובר אספו האו"ם והארגונים השותפים לו מהמעברים בעזה סיוע במשקל כ-100 אלף טונה, נתון המשקף גידול של 67% בנפח האספקה שנאספה לעומת שני החודשים שקדמו לכך, שבהם אספו האו"ם והארגונים השותפים לו סיוע במשקל 59,800 טונה. מכלל הסיוע שנאסף, 81% הינם סיוע במזון, כמעט 9% הם פריטי מחסה, וכ-9% כוללים פריטי בריאות, תזונה, ומים, תברואה והיגיינה. פתיחתו, ב-14 בנובמבר, של מעבר זיקים, הפועל במתוכנת פריקה והעמסה לסירוגין עם מעבר כיסופים, טרם הובילה לגידול משמעותי בנפח הכולל של סיוע המוכנס לרצועה באמצעות האו"ם והארגונים השותפים לו. לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, בין 14 בנובמבר ל-5 בדצמבר אספו האו"ם והארגונים השותפים לו סיוע במשקל של יותר מ-39,400 טונה משלושת המעברים הפעילים, נתון דומה למדי ל-38,200 הטונה שנאספו בשלושת השבועות שקדמו לכך, שבהם פעלו רק שני מעברים (כרם שלום וכיסופים).
  • תיאום עם רשויות ישראליות עדיין דרוש עבור תנועות של שיירות הומניטריות של האו"ם והארגונים השותפים לו בתוך עזה, אל המעברים ומהם, ובתוך אזורים אחרים שכוחות ישראליים עדיין פרושים בהם או בקרבתם. בין 3 ל-9 בדצמבר תיאמו ארגוני סיוע עם הרשויות הישראליות 53 תנועות הומניטריות, ומתוכן 35 אופשרו, שלוש בוטלו, תשע עוכבו ושש נענו בסירוב. למרות השיפור בשיעור האישורים של בקשות לתנועות הומניטריות בתוך עזה מאז הפסקת האש, עדיין נמנעות תנועות שיעדן הוא תשתית חיונית, במיוחד תשתית הנוגעת למערכות מים וביוב ומתקני בריאות מסוימים. בשבוע האחרון נענו בשלילה שלוש בקשות לתנועות כאלה: אחת שיעדה היה אומדן של מתקן טיהור שפכים בצפון עזה, אחת לביקור במתקן טיהור שפכים בח'אן יונס, ותנועה שלישית שיעדה היה אומדן התנאים בבתי החולים אל-עוודה ובית החולים האינדונזי בצפון עזה. הקטע הדרומי של דרך סלאח א-דין עדיין אינו נגיש; עם זאת, ב-8 בדצמבר אופשרה בהצלחה תנועה לצורך אומדן ופינוי כדי להבטיח נגישות עבור שינוע של מטענים הומניטריים, לקראת הפתיחה האפשרית של קטע זה של הדרך.
  • עבור משפחות רבות ברצועת עזה, חיות משק עדיין מהוות מקור חיוני לביטחון תזונתי, להכנסה ולתובלה. לדברי כוח המשמה לענייני ביטחון תזונתי, ב-5 בדצמבר הוכנסו לעזה בתיאום האו"ם, בפעם הראשונה מאז אוגוסט 2024 ואחרי יותר מ-15 חודשים, כ-3,500 ערכות וטרינריות. ביום הראשון שבו חולקו הערכות, ב-9 בדצמבר, קיבלו יותר מ-130 רועים אספקה חיונית לשמירה על בריאותם של בעלי החיים שלהם; אספקה זו תתרום לשיפור בריאות הציבור ולהגנה על מחייתם. מאז 10 באוקטובר, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי סיפקו ליותר מ-1,700 מגדלים ברחבי רצועת עזה מספוא שישמש להאכלת בעלי החיים ששרדו, ויאפשר לחדש את הייצור המקומי של חלב ומוצרי חלב. ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים להתמודד עם מגבלות וקשיים שהרשויות הישראליות מטילות על הכנסת סוגים רבים של תשומות חקלאיות לעזה, כמו זרעים, דשנים אורגניים ומערכות השקיה; הגבלות וקשיים אלה מגבילים את יכולתם של ארגונים שותפים לשקם מערכות מזון מקומיות ולשפר את המגוון התזונתי.
  • ב-8 בדצמבר סייע ארגון הבריאות העולמי בפינוי הרפואי מעזה של 25 מטופלים, וכן 92 מלווים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקף פונו 260 מטופלים ו-800 מלווים. יותר מ-18,500 מטופלים, בהם 4,000 ילדים, זקוקים לפינוי רפואי, משום שהטיפול המתקדם הדרוש להם אינו זמין בעזה. ארגון הבריאות העולמי אמר שהגידול, מ-16,000 ל-18,500 מטופלים הממתינים לפינוי נובע בחלקו מכך שבני אדם שלא יכלו קודם לכן להגיע למתקני בריאות בשל היעדר ביטחון מסוגלים כעת להגיע לבתי חולים, להערכה רפואית ולבחינת זכאותם לפינוי לקבלת טיפול רפואי מחוץ לעזה. ארגון הבריאות העולמי ממשיך לקרוא למתן תמיכה נוספת ולפתיחת כל נתיבי הפינוי, במיוחד לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.

מחסה ואיטום מפני תנאי מזג האוויר

  • לקראת הגשמים הכבדים וההידרדרות בתנאי מזג האוויר החורפי השבוע, ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים ממשיכים לתת קדימות לפעילויות איטום והגנה מפני תנאי מזג האוויר, כמו שיפור הניקוז, פינוי נתיבים, ומתן שקי קמח ואורז ריקים (שיוסבו לשימוש כשקי חול) כדי להגן על אתרים שבהם כוח המשימה לניהול אתרים מטפל במבנים קיימים מפני הצפות. ברוב אתרי העקירה בסיכון גבוה להצפות אין בנמצא תמיכה בניהול האתר או אמצעים ישימים בשטח לצמצום הצפות, כך שמרגע שהגשמים יתחילו פינוי יהיה המוצא האחרון. על פי ניתוח סכנות הצפות שכוח המשימה לניהול אתרים ביצע לאחרונה, יותר מ-180 אלף בני אדם ביותר מ-200 אתרי עקירה מועדים להצפות מצויים בקדימות לפינוי, זאת מתוך כמעט 850 אלף בני אדם ב-761 אתרים הנחשבים בסיכון הגבוה ביותר להצפות.
  • משפחות שתועדפו להעברה חיות באזורים נמוכים או מלאים בעיי חורבות לאורך החוף, ללא ניקוז או מחסומי הגנה. לאורך קו החוף בח'אן יונס חיים יותר מ-4,000 בני אדם באזורי חוף בסיכון גבוה. מתוכם, כאלף בני אדם, המתגוררים ישירות בקו הפגיעה של הגלים מצויים בקדימות להעברה. 3,000 בני האדם הנותרים יקבלו סיוע לחיזוק מחסים בשטח ופריטים חיוניים אחרים ובה-בעת ימליצו להם להתפנות לאזורים בטוחים יותר. ב-10 בדצמבר סייעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים לפנות 200 ממשקי הבית המצויים בקדימות לעיר חמד, וכעת נעשות תוכניות לפנות 300 משקי בית נוספים. יתרה מכך, כוח המשימה לניהול אתרים עובד עם עיריית ח'אן יונס כדי להכשיר לפעולה שני אתרי פינוי בטוחים יותר, ועבודות ההכנה כבר החלו. יוזמות פינוי דומות מתנהלות בדיר אל-בלח ובעיר עזה, שבהן הרשויות, קהילות וארגונים שותפים של האו"ם פועלים בתיאום על מנת לזהות שטחים מתאימים ולהבטיח שהמשפחות הנפגעות יקבלו במועד מידע שיאפשר להן לקבל החלטות מושכלות.
  • במקביל, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה ממשיכים לחלק סיוע חירום למחסה, לרבות אוהלים, יריעות ברזנט, פריטי מצעים, ביגוד חורפי ושוברים. להערכת כוח המשימה, כשמביאים בחשבון הן סיוע בתיאום האו"ם והן תרומות דו-צדדיות הוכנסו לעזה פחות מ-50 אלף אוהלים (עבור כ-270 אלף בני אדם), שמתוכם כבר חולקו כמעט 40 אלף אוהלים (עבור 220 אלף בני אדם). נכון ל-10 בדצמבר, 1.28 מיליון בני אדם עדיין זקוקים לסיוע דחוף במחסה, בעוד שארגוני סיוע שותפים ממשיכים להיתקל בהגבלות נרחבות המוטלות על הכנסת האספקה שכבר נרכשה אל תוך עזה. כוח המשימה לענייני מחסה מזהיר שבקצב הנוכחי, המאמצים הקיימים אינם יכולים לתת מענה על היקף הצרכים. ב-10 בדצמבר הדגישה מועצת הפליטים הנורבגית: "ארגוני סיוע בינלאומיים עדיין נתקלים במחסומים המונעים מהם להכניס סיוע, וכמעט 4,000 משטחים של חומרי מחסה נפסלו להכנסה לעזה. עזה זקוקה בדחיפות למיכון כבד, לכלים ולפריטי מחסה כדי למנוע הצפות קטסטרופליות."
  • הגשמים שירדו לאחרונה החמירו את החששות בדבר צפיפות ואת תנאי החיים הירודים שעימם מתמודדים יותר מ-74 אלף בני האדם השוהים ביותר ממאה בתי ספר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), שהוסבו למחסים, לרבות 85 אתרי עקירה בניהול אונר"א. רוב האתרים האלה ממוקמים בח'אן יונס, ויתרתם בדיר אל-בלח. צוותים של אונר"א ממשיכים לפנות מים מהחצרות המצפות, לפנות סתימות של פתחי ניקוז ותעלות ניקוז, לתקן אוהלים שניזוקו במתחמי בתי ספר, ולחלק יריעות ברזנט וחומרים אחרים כדי לסייע למשפחות לחזק את מרחבי המחסה שלהן נגד מזג האוויר החורפי המתמשך. בין 14 בנובמבר ל-8 בדצמבר סיפקה אונר"א ליותר מ-82 אלף משקי בית פריטי הגנה מפני מזג האוויר החורפי, כמו יריעות ברזנט, שמיכות וביגוד חורפי לילדים. החלוקה המתמשכת של חומרי מחסה מתוצרת מקומית, לרבות משטחי עץ ויריעות מתכת המיוצרים בשיתוף פעולה עם בתי מלאכה פרטיים, מסייעת לאונר"א לתת מענה לצרכים דחופים בתחום המחסה והחינוך, למרות ההגבלות על הכנסת הסיוע. נכון ל-10 בדצמבר הייתה ברשות אונר"א אספקה של פריטי מחסה עבור עד 1.3 מיליון בני אדם, שכבר נרכשה וממתינה מחוץ לעזה, אבל רשויות ישראליות ממשיכות לאסור על הסוכנות להכניס באופן ישיר סיוע הומניטרי אל תוך עזה.
  • לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, גשמי החורף הראשונים הבהירו שאוהלים בלבד אינם פתרון מחסה ישים עבור בני האדם בעזה. מאז אמצע נובמבר הרסו הגשמים הכבדים אלפי אוהלים. כמבני חירום, אוהלים מעניקים הגנה מוגבלת בלבד מפני גשם כבד, הצפות או קור, ובשימוש ממושך הם מתבלים במהירות. כוח המשימה לענייני מחסה מדגיש את הצורך הדחוף במתן סיוע משלים בתחום מחסה החירום, באמצעות שינוי מהיר לפתרונות מעבר בתחום המחסה. אלה כוללים תיקון של דיור שניזוק, ערכות מחסה חירום משודרגות, ומתן יחידות מעבר נפרדות. כל פתרונות המעבר בתחום המחסה מצריכים הכנסה בכמויות של חומרים כמו עצי בניין, פלדה, כלים ויריעות ברזנט, שנכון לעכשיו מוכנסים בכמויות לא מספיקות, או שרשויות ישראליות מונעות את הכנסתם. כוח המשימה לענייני מחסה קורא למתן גישה הומניטרית ללא מכשול ולהכנסה מיידית של חומרי מחסה בהיקף נרחב, שהם הדרך הישימה היחידה לתת מענה לצרכי החירום במחסה, לאפשר פתרונות ביניים ובסופו של דבר לקדם אפשרויות מחסה עמידות יותר עבור בני האדם העקורים בעזה.

תת-תזונה וטיפול רפואי בקרב יולדות

  • מנהלת התקשורת של יוניסף הדגישה את היקף תת-התזונה בקרב נשים הרות ומיניקות במהלך המלחמה, והזהירה כי סביר להניח ש"אפקט הדומינו ההרסני" של תת-תזונה יביא לכך "שבמשך עוד חודשים רבים ייוולדו תינוקות במשקל לידה נמוך." יוניסף התייחס לדפוס שנצפה ככל שהמלחמה נמשכה, וציין ש"אימהות הסובלות מתת-תזונה יולדות תינוקות הסובלים מתת-משקל או פגים, המתים מיחידות הטיפול הנמרץ ליילודים בעזה, או שורדים רק על מנת להתמודד בעצמם עם תת-תזונה, או עם סיבוכים רפואיים אפשריים ליתרת חייהם." באוקטובר 2025 אושפזו 8,300 נשים הרות ומיניקות לטיפול בתת-תזונה חריפה. "ככלל, משקל לידה נמוך נגרם בשל תזונה ירודה של האם, עלייה בדחק (סטרס) של האם ומעקב הריון מוגבל. בעזה ראינו את כל שלושת הגורמים, והמענה אינו מתקדם בקצב מהיר דיו או בהיקף הדרוש", נמסר מיוניסף, בליווי אזהרה שהסבירות שתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך ימותו גבוהה פי עשרים מהסבירות לכך בקרב תינוקות שנולדו במשקל תקין. יוניסף, שציטט נתונים של משרד הבריאות, אמר שבשנת 2022 נולדו רק 5% מהיילודים, או בממוצע 250 תינוקות בחודש, במשקל לידה נמוך (פחות מ-2.5 ק"ג). במחצית הראשונה של 2025, לעומת זאת, 10% מהילודים, או בממוצע 300 תינוקות בחודש, נולדו בתת-משקל. לדברי יוניסף, הנתונים מראים ש"מספר התינוקות שמתו ביום הראשון לחייהם גדל ב-75% – מ-27 תינוקות בחודש בממוצע בשנת 2022 ל-47 תינוקות בחודש בין יולי לספטמבר 2025".
  • בין יתר השירותים, יוניסף מחליף אינקובטורים, מנשמים וסוגים אחרים של ציוד מציל-חיים שנהרסו, ומספק תוספי תזונה לנשים הרות ומיניקות. מנהלת התקשורת של יוניסף ציינה כי כדי לשפר את המענה "חובה להכניס לרצועת עזה יותר סיוע, ובמיוחד סיוע המחזק את בריאותן של נשים הרות ומיניקות ומצייד בתי חולים בכל הדרוש להם כדי להציל חיים. על כך יש להוסיף סחורות מסחריות לחידוש המלאי בשווקים במקומיים ולהוספת כמויות מספיקות של מזונות מזינים, כדי שהמחירים ימשיכו לרדת. וכדי שהפחד ייפסק. הפסקת האש הזו אמורה להציע למשפחות בטיחות, ולא עוד אובדן. בשמונת השבועות מאז תחילתה של הפסקת האש נהרגו יותר מ-70 ילדים. חובה להפסיק מייד את המתקפות המתמשכות ואת ההרג של ילדים."
  • לדברי קרן האוכלוסין של האו"ם, נשים בעזה עדיין יולדות בין עיי חורבות. מדי שבוע, יולדות כ-15 נשים מחוץ לבתי חולים, ללא ליווי של מטפלים מיומנים או בטיחות, ואחד מכל שלושה הריונות הוא הריון בסיכון גבוה. רק 15% ממתקני הבריאות מציעים טיפול חירום מיילדותי, ומחלקות יילודים פועלות בעד 170% מתפוסתן, כך שלעיתים קרובות יילודים נאלצים לחלוק אינקובטורים, אמרה קרן האוכלוסין של האו"ם. כן הוסיפה הקרן שכמחצית מהתרופות לטיפול ביולדות ובתינוקת אזלו מהמלאי, שירותי תכנון המשפחה נדירים, ובדיקות סקר וטיפול בסרטן השד והרחם פסקו כליל. מאז תחילתה של הפסקת האש, ועל רקע של קשיים משמעותיים, סיפקו קרן האוכלוסין של האו"ם והארגונים השותפים לה מיטות לידה ומכשירי קרדיוטוקוגרפיה, אבל סוגים מסוימים של ציוד מציל-חיים, לרבות חמש מחלקות יולדות במכולות הדרושות להרחבת שירותי רפואת המין והפריון, עדיין ממתינים מחוץ לעזה לאחר שהכנסתם נאסרה.

גישה לשירותי מים ותברואה

  • לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מאז תחילתה של הפסקת האש כמעט הוכפלה כמות המים שארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מחלקים במכליות, לעומת שני החודשים שקדמו לכך – בממוצע מחולקים מדי יום כ-26 אלף מטר מעוקב מי שתייה ויותר מ-9,300 מטר מעוקב של מים לשימוש ביתי. הובלת מים במכליות היא עדיין אחת התוכניות ההומניטריות הסתגלניות ביתר, משום שהיא מאפשרת שינויים מהירים לצורך מתן שירותים במקומות חדשים, ככל שבני אדם נעים וצרכים מזוהים.
  • חברת המים של עיריות החוף בעזה וארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, לרבות אונר"א, תיקנו ושדרגו סוגי תשתית קריטיים, ובכך שיפרו את גישתם של בני אדם למים זורמים וצמצמו את ההישענות על הובלת מים במכליות. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, הכמות המוגדלת של המים המופקים לשימוש ביתי ולשתייה משרתת כעת יותר מ-1.78 מיליון בני אדם ברחבי עזה. בין יתר ההישגים, חברת המים של עיריות החוף, בשיתוף פעולה עם עיריות מקומיות וארגונים שותפים, השלימה את התיקונים בבאר אבו שרח' בג'באליה, וחידשה את התפוקה של 145 מטר מעוקב מים בשעה עבור כ-25 אלף תושבים. בדומה לכך, בארות ספא, המשרתות שכונות מרכזיות, לרבות א-זייתון, א-דרג', א-תופאח וחלקים מא-שג'אעייה, שוקמו ומוערך ששבו להפיק 500 מטר מעוקב בשעה עבור 250 עד 300 אלף תושבים. בנוסף, צוותים טכניים של חברת המים של עיריות החוף שדרגו יחידת התפלה מרכזית במתקן התפלת מי הים של דרום עזה, והגדילו את תפוקתו ל-18 אלף מטר מעוקב ביום, המשרתים יותר מ-800 אלף תושבים ברחבי דרום עזה ומרכזה.
  • ולמרות שיפורים אלה, כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה דיווח שמקומות רבים עדיין אינם מקבלים מים או שאינם מקבלים כמות מספקת של מים, במיוחד בנפת צפון עזה (לרבות בית לאהיא), חלקים מדיר אל-בלח, ואל-מוואסי. בניסיון לתת מענה לצרכים הקיימים מסיט כוח המשימה מכליות מים למקומות אלה, משקם בארות מקומיות ומתקין מכלי מים ברמת הקהילה, לשיפור אגירת המים.
  • לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מ-3 בדצמבר 2025 ואילך צנח מפלס מי השפכים בבריכת שייח' רדואן מרמת סיכון גבוהה לבינונית, הודות לזמינות המוגברת של דלק ולאחר שיוניסף והארגונים השותפים לו השלימו את התיקונים של משאבת החירום ושל צינור הפליטה אל הים. בשנתיים האחרונות, בשל ההרס הנרחב של תשתית הביוב בעיר עזה, זוהמה הבריכה קשות בשפכים ובמים עומדים. למרות שהרמות בבריכה מנוטרות באופן רציף ושיעורי השאיבה משתנים ומותאמים באופן שוטף לשיעורי הזרימה אל תוכה, כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מזהיר שבמקרה שהבריכה תעלה על גדותיה ותגרום להצפות, יילוו לכך סיכונים משמעותיים לבריאות הציבור, לרבות הפצה של מחלות מועברות במים.
  • הטיפול בפסולת מוצקה נותר מאתגר, מאחר שעדיין אין גישה לשתי מטמנות האשפה הרשמיות, הכנסת החלפים לנקודות איסוף האשפה מוגבלת, והגישה למיכון חיוני (כמו משאיות אשפה) נתונה תחת הגבלות חמורות. לדברי תוכנית הפיתוח של האו"ם, בין אוקטובר 2023 לנובמבר 2025 נוצרו כ-900 אלף טונה של אשפה שהושלכו באתרי אשפה זמניים, אבל שיעור האיסוף עדיין מוגבל. מאז תחילתה של הפסקת האש נאספים מדי יום 2,500 מטר מעוקב של פסולת מוצקה, לעומת ממוצע יומי של 1,300 מטר מעוקב שנאספו בספטמבר 2025, בעוד שעל פי הערכות, מדי יום מיוצרת ברחבי עזה אשפה בנפח של 3,850-3,300 מטר מעוקב. רוב אתרי האשפה הזמניים הגיעו לנקודת רוויה, ורבים מהם ממוקמים באזורים מאוכלסים בצפיפות שנשקפים להם סיכונים חמורים לסביבה ולבריאות הציבור. במיוחד מדאיגות ההשלכות של גשמים והצפות, העלולים להפיץ את האשפה שהצטברה אל תוך הקהילות סביב האתרים, ובכך לזהם מקורות מים או לחסום מערכות ניקוז. תוכנית הפיתוח של האו"ם מזהירה שללא איסוף קבוע ופינוי בטיחותי של פסולת, הסיכונים לבריאות הציבור צפויים להסלים כל משך עונת החורף.

גישה לחינוך

  • נזק נרחב לתשתית בתי הספר הוביל בלית ברירה להישענות על מרחבי למידה זמניים, ונעשים מאמצים להרחיב את שירותי החינוך. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, מספרם של מרחבי הלמידה הזמניים גדל, מ-303 באוקטובר ל-392 בנובמבר. בסך הכול, בעזרתם של 5,180 מורים, מרחבי הלמידה הזמניים משרתים כעת כ-220,950 תלמידים, או כ-34% מהילדים בגיל בית הספר בעזה, רובם בנפות ח'אן יונס ודיר אל-בלח. אחד הקשיים המרכזיים שעימם מתמודדים ארגונים שותפים במאמציהם להרחיב עוד יותר את מרחבי הלמידה הזמניים הינו הריכוז הגדול של עקורים באזורים מסוימים, כמו אזור אל-מוואסי בח'אן יונס וצפון שכונת רימאל בעיר עזה, שהצרכים בהם גדולים בהרבה מקיבולתם של מרחבי הלמידה הזמניים הקיימים. מבני בתי ספר רבים ממשיכים לשמש מחסים לעקורים, או שמצבורים של עיי חורבות ונוכחות אפשרית של נפלי תחמושת בחצרות בתי ספר מונעים או את השימוש במתחמים אלה להקמת מרחבי למידה זמניים, או מעכבים אותו.
  • כדי להרחיב את קיבולת הרישום ללימודים, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך ממשיכים לסייע בשיקום של כיתות לימוד, תוך מתן קדימות לשיקום של 97 מתוך 2,000 כיתות שמוערך שיזדקקו לשיפוצים. מאז תחילתה של הפסקת האש שוקמו במלואן 65 כיתות לימוד, 44 מהן בנובמבר. בנוסף, ארגונים שותפים ממשיכים להגיש לרשויות הישראליות בקשות להכניס לעזה חומרי לימוד, לרבות עפרונות, ספרים ופריטים חיוניים אחרים, על רקע ההגבלות המתמשכות על הכנסת חומרי לימוד וציוד למידה בסיסי. במקביל, ארגונים שותפים ממשיכים לתמוך ביוזמות מקומיות לייצור כיסאות ושולחנות באמצעות משאבים זמינים. משטחי אריזה מעץ מוסבים למשטחי ישיבה, ומשטחי מתכת – שהוכנסו לעזה כחלק מתרומות של מדינות החברות באו"ם – נחתכים ומרותכים בבתי מלאכה ליצירת שלדי מתכת לשולחנות. המאמצים האלה כבר הניבו שולחנות פשוטים אך יעילים, המסייעים באופן מיידי למרחבי הלמידה. בין תחילת ספטמבר ל-2 בדצמבר הוכנסו לעזה, בתיאום האו"ם, 460 אוהלים משוכללים, שחלקם כבר הותקנו ומשמשים כיתות לימוד, מרחבי למידה זמניים ומרחבים ידידותיים לילדים.
  • כוח המשימה לענייני חינוך מזהיר שמזג אוויר חורפי והצפות עלולים לפגוע במאמצים להרחבת מרחבי הלמידה הזמניים, במיוחד לנוכח העובדה שהרס נרחב של מערכות ניקוז, אגני חלחול ומתקנים לטיפול במי גשמים צמצם משמעותית את יכולתה של רצועת עזה לטפל בהצפות עונתיות. על סמך ניתוח גיאו-מרחבי שכוח המשימה ניהל לאחרונה, 13 מרחבי למידה זמניים המשרתים יותר מ-7,800 תלמידים ממוקמים בתוך אזורים מועדים להצפות, ו-24 מרחבי למידה זמניים המשרתים יותר מ-16 אלף תלמידים ממוקמים במרחק של בין 11 למאה מטר מאזור מועד להצפות, ולכן הם בסיכון גבוה להיסגר באופן זמני.

מימון

  • נכון ל-10 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (40%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. בנובמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 73.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 61 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 51 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 58 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.