עדכון מצב הומניטרי מס' 328 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-8 או ב-9 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• מאז תחילת 2025 בוצעו כמעט 7,500 מתקפות מתנחלים על עיירות וכפרים פלסטיניים ברחבי הגדה המערבית, גידול של 37% לעומת אותה תקופה בשנת 2024.
• בשבוע אחד ביצעו מתנחלים 27 מתקפות נגד פלסטינים, הרגו פלסטיני אחד בנפת רמאללה, פצעו 17 בני אדם אחרים, גרמו נזק לרכוש וכפו עקירה על שלוש משפחות בצפון בקעת הירדן.
• לקראת תחילתה של עונת המסיק, חקלאים ברחבי הגדה המערבית מתמודדים עם הגבלות תנועה חמורות, אלימות מתנחלים נרחבת ואי-ודאות סביב הגישה לחלק מאדמותיהם.

התפתחויות הומניטריות

• בין 23 ל-29 בספטמבר הרגו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ופצעו 29 בני אדם אחרים, בהם שישה ילדים. במהלך אותה תקופה הרגו מתנחלים פלסטיני ופצעו 17 בני אדם אחרים (ראו החלק העוסק באלימות מתנחלים, להלן). להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים:
  • ב-24 בספטמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני בן 18, במהלך פשיטה בשעות הבוקר המוקדמות בכפר ענזה, בנפת ג'נין. הפשיטה היא אחת מפשיטות שכוחות ישראליים מבצעים מדי יום בעיר ג'נין ובכפרים הסובבים אותה, סאנור, יעבד, חג'ה וענזה.
  • ב-25 בספטמבר הרגו כוחות ישראליים סמויים שני פלסטינים במהלך חילופי אש בעיירה טמון בנפת טובאס, לאחר שכיתרו מבנה בשימוש חקלאי, ועיכבו את גופותיהם. הצבא הישראלי האשים את השניים שתכננו לבצע מתקפה בזמן הקרוב.
  • ב-28 בספטמבר נהרגו פלסטיני ואיש כוחות ישראליים, כשפלסטיני ניסה לכאורה לדרוס בכלי רכבו אנשי כוחות ישראליים ליד צומת ג'ית, בנפת קלקיליה. גופת הפלסטיני מעוכבת בידי כוחות ישראליים, נסיבות התקרית עדיין אינן ברורות.
• בין 7 באוקטובר 2023 ל-29 בספטמבר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 199 מקרים שבהם עיכבו כוחות ישראליים את גופותיהם של פלסטינים מהגדה המערבית, ששבע מהן הוחזרו לאחר מכן ו-192 עדיין מעוכבות.
• בעקבות מתקפת הדריסה לכאורה בנפת קלקיליה (לעיל) הטילו כחות ישראליים הגבלות תנועה נרחבות ברחבי צפון הגדה המערבית; יותר מעשרה שערי דרך בנפות סלפית וקלקיליה וחמישה מחסומים סביב העיר שכם נסגרו, בצעד שהותיר אלפי פלסטינים תקועים למשך כשש שעות. בה בעת ניהלו כוחות ישראליים שורה של פשיטות בעיר סלפית ובכפר כפר א-דיכ, בנפת סלפית, ובעיירה עזון, בנפת קלקיליה, שם הפכו זמנית שלושה בתים פלסטיניים לפחות לעמדות תצפית צבאיות למשך כ-24 שעות, לפני שנסוגו מהמקום.
• מכלל 29 הפלסטינים שנפצעו מידי כוחות ישראלים, 19 נפצעו במהלך פשיטות ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים בקהילות פלסטיניות. בין 1 בינואר ל-29 בספטמבר 2025 ביצעו כוחות ישראליים כמעט 7,500 פשיטות ומבצעים אחרים בעיירות ובכפרים פלסטיניים; אלה כללו פרישת כוחות, חיפושים בבתים, מעצרים, חקירות בשטח ו/או הגבלות תנועה. נתון זה מייצג גידול של 37% לעומת התקופה המקבילה ב-2024, שבה תועדו כמעט 5,500 פשיטות.

הריסות בגין היעדר היתר והריסות לשם ענישה

• בין 23 ל-29 בספטמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 13 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. מכלל הבתים שנהרסו, תשעה היו בירושלים המזרחית וארבעה בשטח C, לרבות ארבעה בתי מגורים מאוכלסים, שני מבני מגורים לא מאוכלסים, שלושה מבנים ששימשו לחקלאות ולמחייה, בית שימוש, מסעדה ושני קירות.
• מכלל תשעת המבנים שנהרסו בירושלים המזרחית, ארבעה היו בתי מגורים שנהרסו על ידי בעליהם, הריסות שהביאו לעקירתם של 16 בני אדם, בהם חמישה ילדים. פלסטינים בירושלים המזרחית נאלצים לעיתים קרובות להרוס בעצמם את בתיהם ומבנים אחרים לאחר קבלת צווי הריסה מהרשויות הישראליות, כדי להימנע מתשלום קנסות נוספים. המבנים שנהרסו כללו חמישה מבנים בצור באהר, שניים בעיר העתיקה, אחד בכפר קלנדיה ואחד בשרפאת.
• בנפרד, ב-26 בספטמבר השתמשו כוחות ישראליים בחומרי נפץ כדי להרוס לשם ענישה מבנה מגורים דו-קומתי שכלל שתי דירות, בחלק של הכפר אל-קובייבה הממוקם בשטח B, בנפת ירושלים. הדירה בקומה העליונה הייתה אחד משני הבתים שנאטמו ב-12 בספטמבר, בעקבות מתקפת ירי ב-8 בספטמבר בהתנחלות רמות אלון, בירושלים המזרחית, שבה פתחו שני פלסטינים באש על תחנת אוטובוס, הרגו שישה ישראלים ולאחר מכן נורו למוות. 12 דיירי שני הבתים כבר נעקרו מהם לאחר האיטום ב-12 בספטמבר, והריסת הדירה בקומה הראשונה הובילה לעקירתם של שישה בני אדם. במהלך מבצע ההריסה, שנמשך 15 שעות, פינו כוחות ישראליים 10 בניינים סמוכים לפרק הזמן שבין חצות ל-11:00 למחרת. בפיצוץ נהרס בית המגורים שהיה יעד ההריסה, שני מבנים סמוכים הפכו לא ראויים למגורים, וחמישה מבנים אחרים ניזוקו. בסך הכול נעקרו 16 בני אדם, בהם חמישה ילדים, ושש משפחות נוספות המונות 30 בני אדם, בהם שבעה ילדים, נפגעו באופנים אחרים.
• מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את עקירתם של יותר מ-1,060 פלסטינים, בהם יותר מ-400 ילדים, בגין ההריסה או האיטום לשם ענישה של לפחות 177 בתי מגורים ו-33 מבנים אחרים ברחבי הגדה המערבית.
• בדו"ח שלו לעצרת הכללית ב-20 בספטמבר 2021, הדגיש מזכ"ל האו"ם: "הריסות לשם ענישה ועיכוב גופות עלולים להוות ענישה קולקטיבית (A/HRC/46/63, פסקאות 10-19), שהינה הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. אמצעים כאלה מסבים לבני אדם מצוקה קשה בגין מעשים שלא הם ביצעו, והם עלולים להוביל להפרת שורה של זכויות אדם, לרבות הזכויות לחיי משפחה, לדיור נאות ולרמת חיים נאותה."

סכנות פינוי בירושלים המזרחית

• ב-29 בספטמבר מסרה רשות האכיפה והגבייה הישראלית צווי פינוי לשישה משקי בית פלסטיניים משלוש משפחות מורחבות, מבתיהן באזור בטן אל-הווא בשכונת סילואן, בירושלים המזרחית, צווים המציבים אותן בסכנת עקירה קרובה. על פי דיווחים, המשפחות הגיעו לשלב האחרון של ההתדיינות המשפטית ומיצו את כל סוגי הסעד המשפטי בבתי משפט ישראליים. הן חלק מיותר מ-90 משפחות, המונות יותר מ-450 בני אדם, בהם כ-200 ילדים, המצויות בסכנת עקירה בכפייה בגין תביעות פינוי שהגישה נגדן עמותת המתנחלים עטרת כהנים באזור בטן אל-הווא בסילואן. לאחר שקודם לכן אישר בג"ץ הישראלי את פינוין של חמש משפחות פלסטיניות באזור בטן אל-הווא בסילואן, ביוני 2025 אמר משרד זכויות האדם של האו"ם כי "הפסיקות התבססו על חוקים מפלים, המתירים ליהודים לתבוע השבת רכוש שאבד במלחמת 1948, ובה-בעת שולל מפלסטינים את אותה זכות."
• מוקדם יותר בספטמבר דחה בית המשפט המחוזי בירושלים עררים ששתי משפחות הגישו נגד פינויין, הטיל עליהן תשלומים נוספים ואסר על המשפחות להרוס את בתיהן באזור בטן אל-הווא. ב-16 בספטמבר הוציא בג"ץ הישראלי צווי פינוי סופיים נגד חמישה מבנים השייכים לשתי המשפחות, הכוללים לפחות 20 יחידות דיור ומציבים כ-26 משקי בית בסכנת עקירה מיידית, והקצה להן חודש עד לפינוי.
• נגד לפחות 243 משקי בית פלסטיניים בירושלים המזרחית הוגשו תביעות פינוי בבתי המשפט הישראליים, רובם על ידי עמותות מתנחלים. התביעות מציבות יותר מאלף בני אדם, בהם יותר מ-460 ילדים, בסכנת עקירה בכפייה. לפינויים נודעות השלכות גופניות, חברתיות, כלכליות ורגשיות קשות על המשפחות הפלסטיניות המעורבות. מלבד העובדה שפינויים שוללים מהמשפחה את ביתה – הנכס ומקור הביטחון הפיזי והכלכלי העיקרי שלה – לעיתים קרובות הם מובילים גם לפגיעה במחייה, להחמרת העוני ולירידה ברמת החיים. העלויות המשפטיות הגבוהות שהמשפחות צוברות בהליכי ההגנה בעניינן בבית המשפט מכבידים עוד יותר את הנטל על משאביהן הכספיים, הדלים מלכתחילה. ההשלכות על ילדים עלולות להיות הרסניות במיוחד, לרבות הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון, חרדה וירידה בלימודים. יתרה מכך, ההקמה והנוכחות המתמשכת של מתחמי התנחלות בתוך אזורים פלסטיניים פוגעות משמעותית בחיי היומיום של התושבים הפלסטינים, תורמות לסביבה שנעשית כופה יותר ויותר ועלולות להפעיל עליהם לחץ נוסף לעזוב. המרכיבים העיקריים של סביבה זו כוללים חיכוכים מוגברים; הגבלות תנועה וגישה; ופגיעה בפרטיות בשל הנוכחות של מאבטחים פרטיים ומצלמות המעקב הנלוות אליהם.

מבצעים בצפון הגדה המערבית

• מבצעים ישראליים נמשכים ברחבי ערים, עיירות וכפרים בצפון הגדה המערבית. ב-24 בספטמבר ניהלו כוחות ישראליים, פשיטות בו-זמניות בעיירה יעבד, בכפר סאנור בעיר ג'נין, ושיבשו את הלימודים בהן. ביעבד פשטו כוחות על העיירה בשעה 6:00 בערך וערכו חיפושים במספר בתים, לרבות ביתו של ראש העירייה, בטענה שהושלכו עליהם אבנים. נוכחותם של כוחות ישראליים מנעה מתלמידים ללכת לבית הספר, עד שהכוחות נסוגו בשעה 12:00 בערך. בסאנור, גם כן בשעה 6:00 בערך, עוכבה תחילת הלימודים בבתי הספר עד 9:00, בשל הפשיטה. בעיר ג'נין, על פי דיווחים, חסמו כוחות ישראליים את תנועתם של כמה אוטובוסים שהסיעו תלמידים, החרימו את מפתחותיהם ועיכבו את תנועת התלמידים למשך שעה.
• מבצעים שמנהלים כוחות ישראליים בעיר ג'נין הוגברו עוד יותר מאז 25 בספטמבר – יחידות חי"ר ניהלו בשעות היום סיורים שהתמקדו בכיכר המסחר המרכזית ובאזורים במרכז העיר, בצמוד למחנה ג'נין. סיורים אלה, חלק מהמבצע המתמשך שהחל בינואר 2025, כללו שורה של פשיטות על חנויות, בתי מרקחת ובתי מגורים, ותרמו לאווירת היעדר הביטחון ואי-הוודאות בקרב תושבים.
• בתקרית נפרדת, בנפת טול כרם, ב-29 בספטמבר, רוקנו כוחות ישראליים את תכולתו של בניין מגורים בשכונת "אבו ספייה", הצמודה למחנה טול כרם, שלושה שבועות לאחר שהתושבים אולצו להתפנות מהאזור, שבין 31 באוגוסט ל-1 בספטמבר ייעד אותו הצבא הישראלי לשמש חלק מ"שטח צבאי". על פי דיווחים, חפציהן האישיים של המשפחות הוצאו מהבניין ללא הודעה מוקדמת. מאוחר יותר באותו יום, בתיאום עם משרד התיאום והקישור המחוזי הפלסטיני, הירשו הרשויות הישראליות למשפחות לקחת את חפציהן.

מתקפות מתנחלים

• בין 23 ל-29 בספטמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 27 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים ואשר הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש, או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מתקפות אלה הובילו להריגתו של פלסטיני (ראו להלן), לפציעתם של 17 פלסטינים, בהם שלוש נשים, ולעקירה של שלושה משקי בית פלסטיניים המונים עשרה בני אדם, בהם שלושה ילדים. בנוסף נגרם נזק לחמישה עצי זית ולארבעה כלי רכב.
• ב-23 בספטמבר ירו מתנחלים למוות בפלסטיני ופצעו שני בני אדם אחרים בתחמושת חיה בעיירה אל-מור'ייר, בנפת רמאללה. על פי מקורות מקומיים וצילומי וידיאו, במקום פרצו עימותים שבמהלכם יידו פלסטינים אבנים ומתנחלים ירו תחמושת חיה. בעקבות הירי פשטו כוחות ישראליים על האזור וירו תחמושת חיה ורימוני גז מדמיע לעבר פלסטינים ובתי מגורים.
• בנפת טובאס, ב-27 בספטמבר, אולצו שלוש משפחות המונות עשרה בני אדם, בהם שלושה ילדים, מקהילת הרועים אבזיק בצפון בקעת הירדן, לפרק את המבנים שלהן ולעבור לאזור סמוך בשטח B. זאת לאחר גל של פשיטות מתנחלים בקהילה, האחרונה שבהן ב-19 בספטמבר, כשמתנחלים, רבים מהם במדי צבא, הגיעו למקום בג'יפ צבאי, התמקמו מול המבנים של המשפחות וחסמו את דרכי הגישה. בשבוע שעבר עזבו שלוש משפחות אחרות את הקהילה, באותן נסיבות. המשפחות חיו באזור יותר מ-50 שנה, ספציפית במקום המכונה ואדי אבזיק, שהוגדר על ידי הצבא הישראלי הן "שטח אש" והן שמורת טבע. רבים מהמבנים שהמשפחות אולצו לנטוש ניתנו להן על די ארגונים הומניטריים שותפים, במענה על תקריות הריסה ופינוי קודמות.
• ב-29 בספטמבר היה בג"ץ הישראלי אמור לשמוע עתירה שהגישה מועצת הפליטים הנורבגית בעניינה של קהילת ג'ורת אל-ח'ייל בדרום נפת חברון. העתירה, שהוגשה ב-10 ביולי 2024, מערערת על הכשל של רשויות ישראליות להבטיח את חזרתה של הקהילה בבטחה, לאחר שנעקרה במלואה באוקטובר 2024 בשל מתקפות ואיומים חוזרים ונשנים מצד מתנחלים. אף שבשלושה מקרים דומים לפחות (בסך הכול ארבעה מקרים) ברחבי הגדה המערבית השיגה מועצת הפליטים הנורבגית פסקי ביניים שהתירו למשפחות עקורות לחזור לקהילותיהן, מעשית לא יכלו המשפחות לעשות זאת בשל נוכחות מתמשכת של מתנחלים וחשש מפני מתקפות מתנחלים.
• במסאפר יטא פשטו מתנחלים על ארבע קהילות רועים ופצעו חמישה פלסטינים ושני פעילים זרים. ב-24 בספטמבר נפצעו שני גברים בעספה אל-פוקא כשהמכונית שלהם התרסקה לאחר שהוטרדו על ידי מתנחלים. ב-27 בספטמבר פשטו מתנחלים על ח'רבת אל-פח'יית, שם תקפו, היכו ופצעו אישה פלסטינית ושני פעילים זרים - שתיעדו בצילומי וידיאו כיצד המתנחלים נכנסים בכפייה למחסן מספוא ומאכילים את הכבשים שלהם במספוא - ושברו את הטלפונים הניידים שלהם. בסך הכול, 40 שקי מספוא הושחתו ונאכלו על ידי הכבשים של המתנחלים. ב-26 בספטמבר פשטו מתנחלים על קהילת חלאווה, ערכו חיפוש באחד הבתים בטענה שאיבדו סוס, התעמתו עם התושבים והיכו ופצעו אדם אחד.
• בנפת ירושלים, ב-27 בספטמבר, ניסו מתנחלים להצית עצים בקהילה הבדואית בריית אל-חיזמא, בנפת ירושלים, מקום שמשפחות נעקרו אליו בגין אלימות מתנחלים בספטמבר 2024. עץ זית אחד נשרף. באותו יום צולמו מתנחלים כשהם חותכים כבלי חשמל ואינטרנט בקהילה הבדואית מח'מאס, גם היא בנפת ירושלים.
• בקהילת הרועים ח'רבת תל אל-חימה, בנפת טובאס, ב-27 בספטמבר, פשטו מתנחלים על מחסי מגורים והתכתשו עם פלסטינים. הם תקפו והיכו פלסטיני, ריססו אדם אחר בתרסיס פלפל ופצעו את שניהם.
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לאוגוסט 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש אוגוסט 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

עונת מסיק הזיתים 2025

• ב-23 בספטמבר הודיע משרד החקלאות הפלסטיני כי השנה, 9 באוקטובר הינו מועד הפתיחה הרשמי של עונת מסיק הזיתים. לדברי משרד החקלאות, צופים כי היבול השנה יהיה אחד הנמוכים בשנים האחרונות. יתרה מכך, הגבלות גישה ואלימות מתנחלים ממשיכות לפגוע ביכולתם של חקלאים למסוק את היבול. בשנת 2024 הוחלו הקלות חלקיות באמצעי הגישה, לעומת שנת 2023 – כך למשל, הגישה למטעי זיתים בטווח 200 מטר מגבולות מוניציפליים של התנחלויות הותרה, באמצעות "תיאום מוקדם" עם רשויות ישראליות. עם זאת, חקלאים פלסטינים נתקלו בחסמים משמעותיים בגישה לאדמותיהם, מאחר שכניסתם אליהם הוגבלה לעיתים קרובות למסגרות זמן קצרות, לקבוצות גיל ספציפיות וחלקם התמודדו עם אלימות מתנחלים.
• כוונת הממשלה הישראלית, שהודיעה על כך בינואר 2025, להפוך את האיסור הגורף על הגישה למה שמכונה "מרחב התפר", הממוקם בין גדר ההפרדה לקו הירוק, לאיסור קבוע, תחמיר בעונה הקרבה עוד יותר את ההגבלות שעימן מתמודדים חקלאים פלסטיניים. בעונת המסיק 2023 מנע איסור זה, שהוחל מאז אוקטובר 2023, מעשרות אלפי חקלאים להגיע לאדמותיהם שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, או שהיה כרוך בהגבלות חמורות על חקלאים שביקשו להגיע לאדמותיהם בעונת 2024 – גישה שמזה שנים הייתה כפופה לאישור של בקשותיהם להיתרים או לבקשות לתיאום על ידי רשויות ישראליות. המדינה הצדיקה אמצעי זה בטענה שזיתים הם "יבול עונתי", אף שקודם לכן הכירה בכך שמטעי זיתים זקוקים לעיבוד כל השנה, לרבות שני סבבי חריש, בין אוקטובר למרס.
• במאי 2024 עתר "המוקד", ארגון ישראלי לא ממשלתי, לבג"ץ הישראלי וערער על האיסור, בטיעון שהוא מהווה הפרה חמורה, לא מידתית וממושכת של זכויותיהם של חקלאים למחייה, לחופש תנועה ולרכוש. בשימוע האחרון, בתחילת ספטמבר 2025, ציין בית המשפט את היעדרה של כל חוות דעת מומחה ביטחונית שתצדיק את ההגבלות, והורה למדינה להציג, עד 15 בנובמבר 2025, נתונים עדכניים בדבר היתרים וחוות דעת ביטחונית. אף שהמדינה התחייבה למתן היתרים ולפתיחת השערים בעונת המסיק הקרבה, "המוקד" הדגיש שמטעי זיתים זקוקים לעיבוד כל השנה, וכי הגבלת הגישה לעונת המסיק בלבד גורמת לנזק מוחשי, לרבות אובדן יבולים, גניבה והשתלטות של מתנחלים על אדמה שאינה מטופלת. המוקד מציין שהעונה הקרובה תהיה השלישית ברציפות שבה הגישה לאדמות חקלאיות במהלך המסיק נותרת אפופה באי-ודאות חמורה, מצב הפוגע במחייתן של אלפי משפחות בכפרים.
• על רקע הקשיים האלה, ארגונים הומניטריים שותפים מתכוננים לסייע לחקלאים. כוח המשימה לענייני הגנה, בהובלת משרד זכויות האדם ובתיאום עם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כוח המשימה המשפטי, וכן כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי, משרד החקלאות וארגונים הומניטריים שותפים, מתכוננים לספק לחקלאים תמיכה באמצעות: מתן נוכחות הגנתית מתואמת; ניהול מסעות למסיק יבול הזיתים במקומות רגישים שבהם נשקף סיכון גבוה של אלימות מתנחלים או הגבלות גישה; תיעוד של תקריות אלימות; מתן כלים חקלאיים, סיוע משפטי, תיאום גישה בזמן אמיתי ומפגשים וערכות להגברת מודעות למוכנות לשעת חירום; ופעילויות לקידום והגנה על זכויות אדם במהלך העונה.

מימון

• נכון ל-30 בספטמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.14 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (28%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך ספטמבר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 95 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 57.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 43 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 38 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 57 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 32 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.