עדכון מצב הומניטרי מס' 324 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-24 או ב-25 בספטמבר.

דגשים עיקריים

• נכון ל-15 בספטמבר, מתחילת 2025 נהרגו 186 פלסטינים ו-16 ישראלים, בהם שישה חיילים, בתקריות הקשורות לסכסוך ברחבי הגדה המערבית.
• כוחות ישראליים התקינו ברחבי הגדה המערבית לפחות 27 סגרים חדשים, לרבות 18 שערי דרך. אף ששערים אלה פתוחים כעת, אם ייסגרו הם יהוו האלה סיכון רציני של הגבלות תנועה – ועלולים לשבש עוד יותר את הגישה לשירותים, למקומות עבודה ולעורקי תנועה מרכזיים, כמו כביש 60.
• מתנחלים ביצעו בשבוע אחד 25 מתקפות נגד פלסטינים, פצעו 13 פלסטינים והביאו לעקירתם של 33 פלסטינים אחרים.
• רשויות ישראליות הרסו או אטמו לשם ענישה שמונה בתים ושלושה מבנים אחרים ברחבי הגדה המערבית, והביאו בכך לעקירתם של 38 בני אדם, בהם 16 ילדים.
• כוחות ישראליים נתנו צו הריסה נגד בית ספר ופשטו על שני בתי ספר נוספים בנפת חברון.

התפתחויות הומניטריות

• בין 9 ל-15 בספטמבר נהרגו שני פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ולפחות 39 בני אדם אחרים, בהם חמישה ילדים, נפצעו. מכלל הפצועים, 32 נפגעו מידי כוחות ישראליים ושבעה מידי מתנחלים. באותו פרק זמן נפצעו שני חיילים ישראלים בגדה המערבית מידי פלסטינים, ושני ישראלים נפצעו ממערב לירושלים, בשטח ישראל, מידי פלסטיני מהגדה המערבית. בסך הכול, נכון ל-15 בספטמבר, מאז תחילת 2025 נהרגו בגדה המערבית 186 פלסטינים ו-16 ישראלים, בהם שישה חיילים, בתקריות הקשורות ישירות לסכסוך.
• ב-10 בספטמבר כיתרו כוחות ישראליים שכונת מגורים בחלקה הדרום-מזרחי של העיר ג'נין, במבצע שעל פי דיווחים נועד לעצור פלסטיני. הפשיטה בת ארבע השעות אילצה 33 בתי ספר ממשלתיים וגן ילדים אחד להיסגר ולהפסיק את הלימודים, מהלך שפגע ב-12 אלף תלמידים. יתרה מכך, צלף ישראלי פצע קשה ילד בן 14 שרכב על אופניו – הילד עדיין במצב קריטי.
• ב-11 באוקטובר פתחו כוחות ישראליים במבצע רחב היקף בעיר טול כרם, אחרי שפלסטינים הפעילו מטען צד ממערב לעיר, פצעו שני חיילים ישראלים וגרמו נזק לג'יפ צבאי ישראלי. במהלך התקרית פתחו כוחות ישראליים באש לעבר פלסטינים וכלי רכב, ופצעו פלסטיני. המבצע רחב ההיקף שהחל בעקבות התקרית נמשך כ-24 שעות, שבמהלכן סגרו כוחות ישראליים את הכניסות לעיר, ערכו מעצרים נרחבים, עצרו כאלף פלסטינים ברחובות, בבתים ובבתי עסק, והפכו כמה בתים לעמדות צבאיות. אף שהגבלות הגישה הוקלו לאחר 24 שעות, הנוכחות של כוחות ישראליים בעיר טול כרם נותרה נרחבת.
• ב-12 בספטמבר, לדברי משטרת ישראל, פלסטיני תושב מחנה שועפאט, בירושלים המזרחית, שעבד בבית מלון ממערב לירושלים, בשטח ישראל, דקר בסכין ופצע שני ישראלים בתוך מסעדת המלון. האיש נעצר במקום. לאחר מכן פשטו כוחות ישראליים על ביתו, ערכו בו חיפוש וחקרו את בני המשפחה. במהלך הפשיטה, כוחות ישראליים שפטרלו ברחובות פתחו באש לעבר כלי רכב ועוברי אורח פלסטיניים, ופצעו שני פלסטינים. בין 9 ל-15 בספטמבר תועדו ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, לפחות 35 מבצעי חיפוש ומעצר אחרים.
• ב-13 בספטמבר מת צעיר פלסטיני מפצעים שנגרמו לו יום קודם לכן, כשכוחות ישראליים, יחד עם מתנחלים, ירו תחמושת חיה לעבר פלסטינים בכניסה המערבית לכפר דיר ג'ריר, בנפת רמאללה. באותה תקרית נורו ונפצעו שני פלסטינים אחרים.
• ב-15 בספטמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני מהכפר סילת א-ד'הר, בנפת ג'נין, שניסה לחצות את גדר ההפרדה בעיירה א-ראם ודחיית אל-בריד, בנפת ירושלים, כדי להגיע לירושלים המזרחית. באותו אזור, ב-11 וב-13 בספטמבר ירו כוחות ישראליים בשני פלסטינים שניסו לחצות את גדר ההפרדה ולהיכנס אל ירושלים המזרחית וישראל, ופצעו אותם. מאז אוקטובר 2023, בהקשר של הביטול או ההקפאה של רוב ההיתרים הישראליים שניתנו לעובדים פלסטינים ולבני אדם אחרים לצורך כניסה לירושלים המזרחית ולישראל, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית יותר מ-160 תקריות מסוג זה, שהובילו להרג של לפחות 13 פלסטינים ולפציעתם של יותר מ-150 בני אדם אחרים. מכלל התקריות, 78 תועדו מאז תחילת 2025 והובילו לארבעה הרוגים ול-74 פצועים.
• ב-16 בספטמבר פשטו כוחות ישראליים סמויים על העיר קלקיליה וכיתרו את בתיהם של שני פלסטינים. הם ירו בשניהם, פצעו ועצרו אותם. בנוסף, ילד בן 14 נורה בראשו והועבר לבית חולים. מאוחר יותר באותו יום הודיעו כוחות ישראליים למשרד התיאום והקישור המחוזי הפלסטיני על מותם של שני העצורים, שגופותיהם עוכבו (שניהם לא נכללו במניין ההרוגים בתקופה הנסקרת, לעיל). למחרת שוחררו שלושה עצירים פלסטינים אחרים.
• בשבועיים הראשונים בספטמבר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית את עקירתם של 133 פלסטינים, 59 מהם בשל הריסת בתים שנבנו ללא היתר בנייה ישראלי, 38 בשל הריסת בתים מטעמי ענישה, ו-36 בשל אלימות מתחלים והגבלות גישה.

הריסות בגין היעדר היתר והריסות לשם ענישה

• בין 9 ל-15 בספטמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 14 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. מכלל הבתים שנהרסו, 12 היו בשטח C, ושניים בירושלים המזרחית (שניהם נהרסו על ידי בעליהם). המבנים שנהרסו כללו בית מגורים מאוכלס, בית מגורים לא מאוכלס, עשרה מבנים ששימשו לחקלאות ולמחיה, בור מים ומכל מים. נפחו של בור המים שנהרס, בכפר כפר א-דיכ בנפת סלפית, היה 125 מטר מעוקב, והוא שימש להשקיה. בסך הכול נעקרו בירושלים המזרחית שני בני אדם, וכ-60 בני אדם נפגעו באופנים אחרים.
• באותה תקופה נסקרת, רשויות ישראליות הרסו או אטמו לשם ענישה 11 מבנים, בהם שמונה בתים, שתי בארות מים וקיר, בשבע תקריות שהובילו לעקירתם של 38 בני אדם, בהם 16 ילדים. חמישה מהמבנים היו בשטח A, חמישה בשטח B, ואחד בשטח C. מכלל שמונת מבני המגורים, שלושה נהרסו בחומרי נפץ, שלושה בדחפורים ושניים נאטמו בבטון ובמוטות ברזל. להלן רשימת התקריות:
  • ב-9 וב-10 בספטמבר נהרסו לשם ענישה שלושה בתים בנפת טובאס, בהם שני בתים בכפר עקאבה שהשתייכו לשני פלסטינים שירו למוות במתנחל בכביש 90, בצפון בקעת הירדן, ב-11 באוגוסט 2024. הבית השלישי היה שייך לפלסטיני שהרג שני חיילים ישראלים ופצע שמונה חיילים אחרים במחסום תייסיר, החולש על הגישה בין בקעת הירדן ליריחו ולצפון הגדה המערבית, ב-14 במאי 2025. שלושת הפלסטינים נהרגו בתקריות נפרדות.
  • ב-14 בספטמבר נהרסו לשם ענישה שלושה בתים בצפון הגדה המערבית, ובית אחד נהרס ב-9 בספטמבר בדרום הגדה המערבית. אחד הבתים היה בכפר כפר עבוש, בנפת טול כרם, והשתייך לשני אחים שנעצרו בגין מעורבות בירי ובפציעה של מתנחל בעיר קלקיליה, ב-12 באוגוסט 2024. הבית הנוסף היה בכפר ברוקין, בנפת סלפית, והשתייך לפלסטיני שנהרג במבצע צבאי לאחר שהואשם כי ירה על מכונית של מתנחל ליד הכפר, ב-14 במאי 2025, ירי שבו נהרגה ישראלית הרה מההתנחלות ברוכין, בעלה נפצע ותינוקה מת לאחר מכן בבית חולים. בית נוסף נהרס לשם ענישה בכפר בית עווא, בנפת חברון. הבית היה שייך לפלסטיני הכלוא לאחר שב-11 בדצמבר 2024 ירה על אוטובוס ישראלי בכביש 60, ליד בית לחם, והרג ילד ישראלי.
  • ב-12 בספטמבר נאטמו לשם ענישה שני בתים, וקיר שהקיף בית מגורים נוסף נהרס, בכפרים אל-קוביבה וקטנה, בצפון-מערב נפת ירושלים. הבתים השתייכו למשפחותיהם של שני פלסטינים שנהרגו ב-8 בספטמבר 2025, לאחר שירו למוות בשישה ישראלים באזור ההתנחלות רמות אלון, שבירושלים המזרחית.
• מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את עקירתם של יותר מאלף פלסטינים בגין הריסה או איטום לשם ענישה של 211 מבנים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. כמעט 40% מהמבנים (83) נהרסו או נאטמו מאז 7 באוקטובר 2023, והריסתם או איטומם הובילו לעקירתם של יותר מ-380 פלסטינים. מאז תחילת ,2025 הרשויות ישראליות הרסו או אטמו לשם ענישה 38 מבנים ברחבי הגדה המערבית, לעומת 23 מבנים ב-2024 ו-17 מבנים ב-2023, בתקופות המקבילות באותן שנים.

הגבלות גישה

• במהלך השבועיים הראשונים בחודש ספטמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 27 סגרים חדשים שהוקמו על ידי כוחות ישראליים ברחבי הגדה המערבית, בהם 18 שערי דרך, שנכון לעכשיו הם פתוחים, שמונה תלוליות עפר, וקוביות בטון, בעיקר בכניסות לעיירות ולכפרים. מכשולי תנועה אלה מגבילים את חופש התנועה של פלסטינים, פוגעים בגישה למקורות מחייה, לבריאות, לחינוך ולשירותים חיוניים אחרים, מעמיקים פיצול טריטוריאלי וחברתי ותורמים להרעת התנאים ההומניטריים, לרבות באמצעות שיבוש הגישה לכבישים מרכזיים כמו כביש 60, המחבר בין צפון הגדה המערבית לדרומה. מכלל 27 הסגרים, שבע תלוליות עפר הוקמו ברחבי שישה כפרים במובלעת גדר ההפרדה בידו, בנפת ירושלים, בעקבות מתקפת ירי בירושלים המזרחית ב-8 בספטמבר.
• בנפת בית לחם התקינו כוחות ישראליים חמישה שערי דרך חדשים. שניים מוקמו בכניסה היחידה (דרך הכפר חוסאן) שעדיין פתוחה אל הכפרים הפלסטיניים נחאלין וואדי פוכין, והם מגבירים עוד יותר את הסיכון לבידודם של כ-10,500 תושביהם. הכניסה הראשית האחרת לכפרים אלה סגורה מאז אוקטובר 2023. שלושת השערים האחרים הותקנו בעיירות בית ג'אלא ובית סחור, והם מאיימים לחסום את הגישה לעיר בית לחם וליתרת הכביש המקשר בין דרום הגדה המערבית וצפונה.
• בנפת חברון התקינו כוחות ישראליים חמישה שערי דרך חדשים. אם ייסגרו, עלולים שערי דרך אלה לבודד עוד יותר את העיירה יטא ואת קהילות הרועים המקיפות אותה במסאפר יטא, מן העיר חברון. בא-תוואני, שער דרך חדש מאיים לחסום בפני כ-1,500 התושבים את יתרת כביש הגישה לעיירה יטא, מרכז השירותים העיקרי שלהם. באל-בוויב, שער דרך חדש עלול לנתק 500 תושבים ואת מסאפר בני נעים הסמוכה מכביש 60, עורק התנועה המרכזי מצפון לדרום. בצומת זיף, שער דרך מאיים לחסום את התנועה בין יטא לחברון, חסימה העלולה לפגוע בעד 85 אלף בני אדם. בחלקה הצפוני של נפת חברון, שני שערי דרך חדשים שהוקמו בין בית אומר, מחנה הפליטים אל-ערוב והעיירה חלחול מאיים לנתק כ-31 אלף תושבים מכביש 60, ולבודד את 10,000 תושבי מחנה הפליטים אל-ערוב מהעיר חברון, מרכז השירותים העיקרי בנפה.
• בנפת ירושלים הקימו כוחות ישראליים תשעה סגרים חדשים, לרבות שבע תלוליות עפר בשישה כפרים במובלעת גדר ההפרדה בידו, המנתקים כבישים פנימיים מרכזיים ואת הגישה לאדמות חקלאיות. כן הותקנו שני שערי דרך חדשים: אחד בכניסה הצפונית לא-ראם ודחיית אל-בריד, שאוכלוסיית שניהם יחד מונה כ-15,800 בני אדם; ושער נוסף בכניסה היחידה לכפר מח'מאס, לצד כביש 60, המציב את 3,000 תושביו בסכנת בידוד, הלכה למעשה.
• במערב נפת רמאללה התקינו כוחות ישראליים שישה שערי דרך חדשים, הפוגעים ביותר מ-20 אלף תושביהם של חמישה כפרים. שלושה שערים בין הכפרים שוקבא, שבתין ודיר אבו משעל (13 אלף תושבים) מאיימים לשבש את התנועה בין הכפרים ומגבילים את הגישה לעיר רמאללה. בביתילו (3,500 תושבים), שני שערים בכניסה הצפונית עלולים, אם ייסגרו, להגביל קשות את הגישה לשכונה הצפונית של הכפר. ברנתיס (4,000 תושבים), שער שהוקם בכניסה היחידה לכפר, ממזרח, מציב את כל הקהילה בסכנת בידוד מלא.
• בנפת סלפית הציבו כוחות ישראליים קוביות בטון ליד דיר אסתיא וסגרו את הצומת המוביל לעיירה זיתא ג'מאעין. בנפת טובאס הקימו כוחות ישראליים תלולית עפר ממערב לאל-חדידייה, קהילת רועים המונה כ-70 תושבים, ופגעו בגישתם המוגבלת ממילא לאדמות חקלאיות ולאדמות מרעה.

מתקפות מתנחלים מתמשכות

• בין 9 ל-15 בספטמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 25 מתקפות שביצעו מתנחלים נגד פלסטינים ואשר הובילו לנפגעים, לנזק לרכוש, או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מתקפות אלה הובילו להרג של פלסטיני (שנורה על ידי כוחות ישראליים, ראו לעיל) ולפציעתם של 13 פלסטינים אחרים, שבעה מהם מידי מתנחלים ושישה מידי כוחות ישראליים. בנוסף, ארבע משפחות בדואים ורועים מנפות ירושלים ובית לחם נעקרו בכפייה, ועשרות שתילי תאנים וגפנים, 15 עצי זית, שבעה כלי רכב ושני בתים הושחתו.
• חמישה משבעת הפלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים הותקפו והוכו על ידי מתנחלים בנפת חברון. אחד מהם היה אדם שרגלו נקטעה לאחר שנורה על ידי מתנחלים ב-17 באפריל 2025, כשמתנחלים פשטו על אדמתו בכפר א-רכיז, באזור מסאפר יטא. הפצועה השנייה הייתה אישה שהותקפה והוכתה כשמתנחלים תקפו באבנים בתים פלסטיניים בכפר א-תוואני, והתעמתו עם התושבים. שלושה פלסטינים אחרים נפצעו מידי מתנחלים באזור H2 של העיר חברון ובמסאפר בני נעים.
• מכלל 25 מתקפות המתנחלים המתועדות, ב-11 וב-13 בספטמבר התרחשו לפחות שלוש מתקפות הצתה, שהובילו לנזק לשני מבני מגורים ולשני כלי רכב, ולעקירתה של משפחה. ב-11 בספטמבר, בכפר אל-מניא שבנפת בית לחם, ניסו מתנחלים להצית בית על יושביו ושרפו כלי רכב. בשתי תקריות אחרות בנפת רמאללה הציתו מתנחלים בית בבנייה בכפר דיר דיבוואן ושפכו חומר דליק על כלי רכב חונה ליד הכפר עטארה. בתקרית הרביעית, שהתרחשה ב-13 בספטמבר, עשרה מתנחלים שנשאו חומר דליק נראו וצולמו כשהם מציתים מבנה מגורים בשולי הקהילה הבדואית מעזי ג'בע, בנפת ירושלים. הבית ותכולתו נשרפו כליל ודייריו, חמישה בני אדם, בהם שלושה ילדים, חולצו על ידי תושבי הקהילה והועברו למקום אחר בתוך הקהילה.
• ב-14 בספטמבר, לאחר שלושה ימים רצופים של פשיטות של מתנחלים על הקהילה הבדואית ואדי אבו עיאש, בערב א-רשאידה אל-בריה בנפת בית לחם, נעקרו שלוש משפחות פלסטיניות המונות 28 בני אדם, בהם 22 ילדים, אל מחוץ לקהילה. במהלך הפשיטות איימו מתנחלים שוב ושוב על המשפחות במוות, אם לא תעזובנה את בתיהן. ביום התקרית היו המתנחלים תוקפניים במיוחד, והזהירו שישרפו את בתי התושבים וחפציהם אם לא יעזבו. המשפחות נמלטו מהמקום מחשש לחייהן, והצליחו לקחת איתן רק את עדריהן וקומץ מחפציהן. אחת המשפחות שנעקרו נעקרה קודם לכן מקהילת בריית כיסאן הסמוכה, גם אז בשל אלימות מתנחלים. מאז 7 באוקטובר 2023 נעקרו ברחבי הגדה מערבית יותר מ-3,000 פלסטינים, בהם יותר מ-1,500 ילדים, וציינו מתקפות מתנחלים והגבלות גישה כסיבות לעקירתם.

תקריות הקשורות בחינוך

• במהלך התקופה הנסקרת ביצעו כוחות ישראליים שורה של פשיטות על מוסדות חינוך ברחבי הגדה המערבית. ב-13 בספטמבר פשטו כוחות ישראליים על שני בתי ספר תיכוניים בעיירה א-סמוע, בנפת חברון. תחילה פשטו הכוחות על העיירה, עצרו שני מנהלי בתי ספר ולקחו אותם לבתי הספר, שם אולצו השניים לפתוח את בתי הספר. לאחר מכן שברו חיילים דלתות, גרמו נזק בתוך המבנים, ערכו חיפושים בבתי ספר והחרימו חומרי לימוד. על פי דיווחים, המנהלים נעצרו לשעתיים בתוך בתי הספר. הפשיטה התרחשה במהלך סוף השבוע, כך שימי לימוד לא נפגעו במהלכה. על פי דוח שכוח המשימה לענייני חינוך פרסם ב-4 באוגוסט, במהלך שנת הלימודים 2025-2024 תועדו 72 תקריות שבהן נכנסו כוחות ישראליים למתחמי בתי ספר ברחבי הגדה המערבית. הפגיעה הקשה ביותר הייתה בנפת חברון (14 תקריות), ואחריה נפת סלפית (11), בית לחם (8), טול כרם ושכם (7 בכל אחת) וג'נין וטובאס (6 בכל אחת). כתוצאה מכך ניזוקו במהלך פלישות אלה 46 בתי ספר. "התפרצויות חוזרות ונשנות אלה קטעו פעילויות חינוכיות ופגעו משמעותית בבטיחותם וברווחתם של תלמידים ואנשי סגל כאחד. נוכחותם של כוחות חמושים בתוך מתחמי בתי ספר זורעת פחד בלב תלמידים ומחנכים, ומובילה לעיתים קרובות לשחרור מוקדם של התלמידים או להשבתות מוחלטות של בתי הספר." לדברי הדוח, "עם הזמן שיבושים כאלה שוחקים את האמון בסביבת הלמידה ותורמים למצוקה פסיכולוגית ארוכת-טווח."
• בתקרית נפרדת, ב-14 בספטמבר, בסביבות חצות פשטו כוחות ישראליים על כמה בתים בעיר חברון, ועצרו סטודנטים יחד עם הדיקאנים של אוניברסיטת חברון ושל הפוליטכניקום בחברון. העצורים נלקחו למתחמי שתי האוניברסיטאות, שם ניהלו כוחות ישראליים פשיטות נוספות. כ-30 סטודנטים ושני דיקאנים הוחזקו בחצרות האוניברסיטאות שלוש שעות לפחות, כשהם אזוקים ועיניהם מכוסות. במהלך מבצע החיפוש והמעצר הזהירו אותם כוחות ישראליים שלא לקיים פעילויות הנחשבות להסתה, ואיימו על הסטודנטים במעצרים ממושכים אם לא יצייתו. לא דווח על נזק למתחמי האוניברסיטאות.
• בתקרית נפרדת, ב-11 בספטמבר, נתנו כוחות ישראליים צו הריסה נגד בית הספר התיכון לבנים זווידין, בקהילה הבדואית אום א-דרג', בדרום-מזרח נפת חברון, בגין היעדר היתר בנייה ישראלי בשטח C, צו המציב בסכנה את חינוכם של 150 תלמידים ופוגע ב-13 מורים. בית הספר משרת תלמידים משלוש הקהילות הבדואיות שסביבו. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, עם מתן צו חדש זה, תלויים ועומדים כעת נגד 85 בתי ספר ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, צווי הריסה בגין היעדר היתר בנייה ישראלי, ונגד 30 ניתנו צווי הריסה חלקיים הפוגעים במבנים ספציפיים. כוח המשימה לענייני חינוך דיווח כי יחד, בתי הספר האלה משרתים 13,005 תלמידים, בהם 6,557 בנות, ומועסקים בהם 1,089 מורים (בהם 649 מורות).
• ב-14 בספטמבר פרצו כוחות ישראליים אל מחנה אל-ג'לזון, בנפת רמאללה, במהלך יום הלימודים והתקינו גדר מתכת נוספת מעל לגדר המפרידה בין מחנה הפליטים להתנחלות בית אל, הצמודה אליו. כתוצאה מכך נקטעו באותו יום הלימודים בשלושת בתי הספר של אונר"א, בשל נוכחותם של כוחות ישראליים בקרבת בתי הספר, ועקב כך נפגעו 2,000 תלמידים.

מימון

• נכון ל-17 בספטמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.05 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (26%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך אוגוסט 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 104 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.3 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 42 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 35 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.