דוח מצב הומניטרי – 18 בספטמבר 2026

דגשים עיקריים

• ב-16 בספטמבר נהרגו בעיר עזה, על פי דיווחים, 21 בני אדם, בהם 12 ילדים, ועשרות בני אדם אחרים נפצעו כשבניין מגורים שניזוק במלחמה קרס; בהיעדר הסדרי דיור טובים יותר, בני אדם רבים ממשיכים להתגורר בבניינים לא בטיחותיים.
• חוסרים במיכון, בדלק, בשמן מנוע, בחלפים ובסוגי אספקה אחרים מגבילים את מבצעי החיפוש וההצלה, וכן את היכולת לתקן מבנים שניזוקו ולסייע למי שבוחרים לעבור משטחים מועדים להצפות לפני עונת הגשמים.
• מספר הנדבקים באימפטיגו, זיהום עור מידבק מאוד הפוגע בעיקר בילדים צעירים, גדל והולך – בין 2 באוגוסט ל-12 בספטמבר דווח על 45,190 מקרים בסך הכול. דווח על מקרה חדש אחד של שיתוק רפה חד, נתון המביא את מספרם המצטבר של מקרים מסוג זה ב-2026 ל-21.
• שני אתרי אשפה זמניים עלו על גדותיהם ונסגרו, וסגירתם מעוררת חששות שההגבלות שמטילה ישראל על הגישה למטמנות האשפה של עזה ליד הקו הירוק עלולות להגביר את הסיכונים לבריאות הציבור.
• אף שההקצאה של שני מיליון דולר מקרן החירום ההומניטרית ומענק בשווי 1.5 מיליון דולר לקניית דלק יסייעו להמשיך ולקיים שירותי בריאות ושירותים חיוניים אחרים על רקע משבר החשמל הממושך בעזה, סיוע הומניטרי נוסף דרוש בדחיפות, לצד אישורים לפתרונות בני-קיימא.
• בגדה המערבית נהרסו בשנת 2026 יותר מ-1,100 מבנים בגין היעדר היתרי בנייה, וכתוצאה מכך נעקרו יותר מ-1,500 בני אדם – למעלה משליש מתוך יותר מ-4,300 פלסטינים שנעקרו מאז תחילת השנה הנוכחית.
• מתקפות מתנחלים פוגעות בשטח גיאוגרפי גדל והולך: מאז תחילת 2026 נפגעו 275 קהילות פלסטיניות, מספר כמעט זהה ל-279 הקהילות שנפגעו בכל שנת 2025, הנתון הגבוה ביותר שתועד מאז 2006.
• בקוסרה, שלוש משפחות פלסטיניות עדיין מבודדות ברובן זה יותר מחמישה שבועות לאחר הקמת מאחז בקרבתן, בשל הגבלות על תנועתן ועל גישתן לחינוך ולסיוע הומניטרי.
• באום ספא, הרחבה של מאחז ושער דרך שהתקינו לאחרונה מתנחלים מבודדים עוד יותר משפחה פלסטינית מיתרת הכפר, על רקע של מתקפות והפחדה על ידי מתנחלים.

סקירה כללית

פלסטינים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש נותרים חשופים לאלימות מערכתית ולהגבלות הגורמות לנפגעים, לנזק לרכוש, לעקירה ולאובדן של מקורות מחייה. הגבלות וחוסרי מימון מתמידים מגבילים פעילויות הומניטריות.

בדבריו לעיתונאים בניו יורק ב-16 בספטמבר 2026 אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כי במזרח התיכון, "הפיכת מגמת ההסלמה על פיה צריכה לעמוד במקום הראשון, השני והשלישי בסדר הקדימויות." הוא קרא לכל הצדדים להפסיק את כל הפעולות הפוגעות באזרחים ולהבטיח שפעילויות הומניטריות יוכלו להתקדם בבטחה ובלא מכשול.

המזכ"ל אמר עוד ש"לעולם אסור לנו לשכוח את סבלו הדרמטי של העם הפלסטיני – הן בעזה והן בגדה המערבית," וציין שיש ליישם את תוכנית השלום לעזה במלואה באמצעות סיוע הומניטרי בלא הגבלות. הוא הוסיף כי חובה לעצור את הסיפוח הזוחל של הגדה המערבית, ולסיום אמר שללא מימוש של תוכנית שתי המדינות לא יהיה שלום במזרח התיכון.

באותו יום, תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום טום פלטצ'ר שוחח בטלפון עם ראש ממשלת פלסטין, מוחמד מוסטפא. פלטצ'ר אמר שבמושב ה-81 של העצרת הכללית של האו"ם בכוונתו לקדם יוזמת גישה עולמית שתביא ל-11 מיליון בני אדם סיוע מציל-חיים – והוסיף שכחלק מיוזמה זו יש לאפשר בדחיפות להכניס אספקה כדי לסייע לכשני מיליון בני אדם בעזה במשך החורף.

רצועת עזה

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח הינה 13-7 בספטמבר, אלא אם צוין אחרת.

כמעט שנה לאחר ההכרזה על הסכם הפסקת אש באוקטובר 2025, אזרחים בעזה ממשיכים להתמודד עם סיכונים מסכני-חיים על רקע של הרס נרחב, צרכים הומניטריים, תקיפות אוויריות, הגבלות מתמשכות על הכנסת אספקה וציוד חיוניים, וחוסרי ממיון קריטיים. סיכונים אלה מחריפים יותר ויותר ככל שהחורף מתקרב.

ב-16 בספטמבר, לפני עלות השחר, קרס בשכונת תל אל-הווא בעיר עזה מבנה מגורים בן שש קומות שניזוק במלחמה. לדברי ההגנה האזרחית, בקריסה נהרגו 21 בני אדם ועוד עשרות בני אדם אחרים נפצעו. זמן קצר לפני הקריסה, כשהבניין החל להיסדק, סייעו לבני אדם רבים אחרים לעזוב את השטח. רשויות בריאות מקומיות אומרות שבין ההרוגים היו 12 ילדים.

טלאל אל-חרזין, אחד הניצולים שחי עם משפחתו באוהל ליד הבניין, סיפר לאו"ם את שחווה: "בפחות מעשר שניות [הבניין] קרס לגמרי. האבק היה כל כך סמיך שלא יכולנו לראות אפילו את האצבעות שלנו." הוא הוסיף ש"בבניין מצאו מחסה משפחות עקורות משכונות זייתון וא-שג'אעייה – רובן ילדים, נשים וקשישים."

התקרית ממחישה בצורה מבעיתה את הסכנות הרחבות יותר שעימן מתמודדים אזרחים ברחבי רצועת עזה. בהיעדר אפשרויות טובות יותר, אלפי בני אדם מוצאים מחסה במאות מבנים שניזוקו ושאומדנים מצאו כי אינם בטיחותיים.

לאחר הקריסה החלו מבצעי חיפוש והצלה בהובלת ההגנה האזרחית ובסיוע ממצרים ומצוותים של תוכנית הפיתוח של האו"ם, שגייסו במהירות מחפרים, דחפורים ומשאיות אשפה והביאו אותם למקום. עם זאת, הצוותים אמרו שחוסרים קריטיים במיכון הנדסי כבד ובציוד ייעודי מגבילים קשות את מבצעי החיפוש וההצלה.

ארגונים הומניטריים שותפים ביקרו במקום כדי לאמוד את המצב ולגייס מענה מהיר לסיוע לניצולים, לרבות במתן מחסה, טיפול רפואי ופריטים ושירותים חיוניים אחרים, מתוך המלאי המוגבל הזמין בתוך עזה. איחוד האמירויות הערביות וקטאר גייסו משלוח של אספקת סיוע. יוניסף והארגונים השותפים שלו סיפקו עזרה ראשונה נפשית לילדים ולמשפחותיהם, ווידאו שלספקי שירותי רפואה מקומיים יש את התרופות והאספקה הרפואית הדרושה לסייע טוב יותר לפצועים.

ברחבי עזה, ההגנה האזרחית הפלסטינית מדווחת שבין נובמבר 2025 לספטמבר 2026 חולצו מתחת למבנים הרוסים ברחבי עזה יותר מ-630 גופות ושרידי אדם אחרים, כפי שנמסר לאחרונה בהודעה מטעם ראש משרד זכויות האדם פולקר טורק. בהודעה נאמר כי להערכת ההגנה האזרחית מספרם הכולל של הנעדרים הקבורים מתחת להריסות הינו יותר מ-8,000.

בעקבות קריסת הבניין חזר האו"ם והדגיש את הצורך הדחוף באישורים ישראליים להכניס לעזה עוד ציוד הנדסי כבד, ציוד ייעודי, שמן מנוע, חלפים, דלק, חומרי בניין ומחסים זמניים הדרושים להצלה ולפעילויות חיוניות אחרות, לרבות פינוי כבישים, טיפול בבניינים לא בטיחותיים, פינוי הריסות ושיקום. הקריסה, והסכנה המתמשכת של תקריות דומות, משקפת את ההשלכות המצטברות של מתקפות ישראליות מתמשכות, הרס נרחב, הגבלות חמורות על הכנסת סוגים חיוניים של אספקה וציוד הומניטריים, והכליאה של אזרחים בחלק הולך ומצטמצם של רצועת עזה. יחד, התנאים הללו מעמיקים צרכים הומניטריים וחושפים אזרחים לסיכונים מסכני-חיים הולכים וגוברים.

ככל שקרבה עונת הגשמים, ארגונים הומניטריים שותפים מסייעים בהעברה מרצון של תושבים ממבנים שניזוקו ומשטחים מועדים להצפות אל מקומות בטוחים יותר. אבל ההגבלות על הכנסת אספקה הומניטרית, לרבות אוהלים, יריעות ברזנט ופריטים חיוניים אחרים, ממשיכות לפגוע במאמצי המענה. לדברי יוניסף, בחורף שעבר דווח כי לפחות 11 ילדים ברצועת עזה, בהם תינוקות, מתו מהיפותרמיה.

לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל בכפוף לרשויות בפועל בעזה, על פי דיווחים, בין 9 ל-16 בספטמבר נהרגו 22 פלסטינים, לרבות מי שמתו מפצעים ובני אדם שגופותיהם חולצו מתחת להריסות, ו-209 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה, שאינם כוללים את ההרוגים בקריסת בניין, מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים שעליהם דווח מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-1,381 הרוגים ו-4,757 פצועים.

ב-13 בספטמבר אמר יוניסף שעל פי דיווחים, תשעה ילדים נהרגו או מתו מפצעיהם בשבועות האחרונים – בהם שתי אחיות בנות שש ו-12, וארבעה ילדים אחרים בגילים שבין שלוש ל-14. יוניסף הוסיף שעל פי דיווחים, אם הרה והעובר שבבטנה נהרגו בירי. על פי דיווחים, לפחות 13 ידים נפצעו.

המגבלות הרחבות יותר שתוארו לעיל, לרבות הגבלות על הכנסת סוגי אספקה וציוד חיוניים וחוסרים קריטיים במימון, מציבים גם את המענה הרפואי השברירי מלכתחילה בעזה בסיכון גובר לשיבוש, והמגבלות התפעוליות אך מחריפות לחצים אלה. חוסרים בשמן מנוע, צמיגים וחלפים לכלי הרכב המשמשים את האו"ם וארגונים שותפים לא ממשלתיים, לרבות אמבולנסים, הובילו להקפאת שירותי ההסעות לאנשי סגל, ודחפו את משרד הבריאות וארגונים שותפים להודיע כי מ-16 בספטמבר ואילך יעברו לפעולה במתכונת חירום, שבמסגרתה יתעדפו שירותים מצילי-חיים ושירותי חירום ובמקביל יצמצמו פעילויות רפואה שגרתיות.

ב-17 בספטמבר, מחוץ לתקופה הנסקרת, הקצה המתאם ההומניטרי ד"ר רמיז אלקברוב לארגונים שותפים בתחום הבריאות 2 מיליון דולר מקרן החירום ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש, המנוהלת על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כדי שיוכלו להמשיך ולסייע בדלק לעשרות שירותי בריאות חיוניים. באמצעות הקצאה זו יספקו ארגונים הומניטריים שותפים מדי חודש – למשך ארבעה חודשים - דלק בשווי 500 אלף דולר שיאפשר לעשרות שירותי בריאות חיוניים להמשיך לפעול בעזרת גנרטורים לשעת חירום, כל עוד רשת החשמל מושבתת. ב-18 בספטמבר הודיעה קטאר על מענק שווה ערך ל-1.5 מיליון ליטר דלק עבור שירותי בריאות וסוגים אחרים של תשתית אזרחית חיונית בעזה. מימון אחרון זה לדלק הינו פתרון זמני שימנע שיבושים נוספים במתן שירותים מצילי-חיים. אבל גנרטורים לשעת החירום הצורכים דלק לפעולתם, אינם פתרון מעשי להפעלת שירותים חיוניים. אישורים ישראליים לייבא ציוד אנרגיה סולארית ולהחזיר את תחנת הכוח של עזה לפעולה דרושים בדחיפות.

פעילויות מים ותברואה מצויות בסיכון

את הלחצים על מערכת הבריאות מחריפים איומים על פעילויות מים, תברואה והיגיינה, החיוניות לצמצום ההתפשטות של מחלות וסיכונים אחרים לבריאות הציבור. ב-12 בספטמבר נורו יריות ליד גנרטור נייד המשמש להפעלת בארות מים המשרתות מחסים בצפון עזה, בעת שהגנרטור שונע בין אתרים. אף שלא דווח על נפגעים או נזק, התקרית ממחישה את סיכוני הביטחון המתמידים המאיימים על עובדי מים, תברואה וטיפול בפסולת מוצקה, וכן על עובדים הומניטריים באופן כללי, שבטיחותם חיונית לשימור שירותים חיוניים. ההידרדרות בטיפול בפסולת מוצקה והיעדר הביטחון המתמשך מגבירים את הסיכונים לבריאות הציבור ואת הסיכונים התברואתיים ברחבי רצועת עזה. במהלך התקופה הנסקרת הגיע אתר פינוי האשפה הזמני אל-ברקה 2, בדיר אל-בלח, לכ-170% מקיבולתו, ואתר האשפה הזמני א-שלאל בא-נוסייראת חדל לפעול לאחר שהגיע לקיבולתו המלאה. ארגונים שותפים פועלים בדחיפות לזהות אתרי פינוי חלופיים ולהקימם, כדי למנוע הצטברות מהירה של פסולת מוצקה ברחבי מרכז עזה, העלולה להחריף את זיהום הסביבה, להגדיל נוכחות של מעבירי מחלות, ולסכן עוד יותר את תנאי בריאות הציבור השבריריים מלכתחילה.

בין 7 ל-13 בספטמבר דווח על יותר מ-304 אלף תורים רפואיים ב-217 אתרים המדווחים באופן פעיל בעזה, שיותר מ-13% מתוכם עסקו במחלות מידבקות. הדיווחים השכיחים ביותר עדיין היו על זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, ואחריהם על שלשול חריף ומחלות עור; נמשך הגידול במספר של מקרי אימפטיגו, זיהום עורי מידבק ביותר הפוגע בעיקר בתינוקות ובילדים צעירים. בחמשת השבועות האפידמיולוגיים שבין 2 באוגוסט ל-12 בספטמבר דווח על 45,190 מקרים בסך הכול, או 2.5% מכלל התורים. דווח על מקרה חדש אחד של שיתוק רפה חד, נתון המביא את המספר הכולל המצטבר של מקרים מסוג זה בשנת 2026 ל-21. במאמץ לחזק את המעקב והמוכנות להתפרצות של נגיף הפוליו הושקה תוכנית הכשרה בת ארבעה ימים שבה השתתפו 45 אנשי סגל של משרד הבריאות, ארגון הבריאות העולמי ואונר"א. חוסרים בתרופות חיוניות ממשיכים להגביל את המענה בתחום הבריאות.

אספקה המוכנסת אל עזה

על פי נתונים שאסף כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, שיעור הפריקה של סיוע המיועד לאו"ם ולארגונים השותפים לו, המייצג את שיעור מטעני האספקה שנפרקו בהצלחה במעבר כרם שלום לעומת שיעור מטעני האספקה שאושרו ברשימת המשלוח מדי יום, פחת ל-70% לעומת 77% בתקופה הנסקרת הקודמת. המסדרון המצרי ממשיך להתמודד עם הרמות הגבוהות ביותר של החזרה של משאיות ופסילתן, ושיעור הפריקה בו צנח משמעותית ל-35%, לעומת 43% במהלך התקופה שנסקרה בדוח הקודם. השימוש בנתיב נמל אשדוד להכנסת מטעני אספקה הומניטריים עבור האו"ם והארגונים השותפים לו נותר הגבוה ביותר – מעט יותר מ-46% מכלל מטעני האספקה שהוכנסו לעזה נותבו דרכו.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים שהתקבלו מלשכת המסחר בעזה ונמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 7 ל-13 בספטמבר אסף המגזר הפרטי 884 מטעני סחורות והכניס אותם אל רצועת עזה. הרכב המטענים המוכנסים ממשיך לעורר דאגה: על פי נתונים אלה, 290 מתוך 884 המטענים המסחריים (33%) הכילו פריטים לא חיוניים, יחס המגביל עוד יותר את הכנסתם של מוצרים חיוניים הדרושים לכוחות המשימה עבור טיפול בצרכים הומניטריים.

על פי נתוני מעקב השווקים שאספה קבוצת העבודה לענייני מזומן, שיעור האינפלציה נותר גבוה, כ-200% מעל לרמותיה לפני אוקטובר 2023. מחיריהם של מוצרי יסוד נותרו אמנם יציבים יחסית לעומת השבוע הקודם, אך מחירו של שק קמח במשקל 25 ק"ג עלה ב-35%, והגיע בממוצע ל-63 ש"ח ולמחיר מרבי מתועד של 75 ש"ח. ייתכן שהעלייה במחיר קשורה לצמצום של החלוקות ההומניטריות, שיבושים בשרשרות האספקה במגזר הפרטי או לשני הגורמים יחד – ניתוח הנתונים נעשה כעת.

כן דיווחה לשכת המסחר שעמלות המזומן צנחו ל-0%. הלשכה מעלה את האפשרות שנתון זה משקף חוסר נזילות קיצוני וירידה חדה בניסיונות להשיג מזומן.

מאז סגירתו של מעבר זיקים בצפון עזה ב-24 במאי, נותר מעבר כרם שלום המעבר הפעיל היחיד להכנסת מטענים. מצב זה מותיר את תפקודיות השוק חשופה לפגיעות מוגברת, משום שקרוב לוודאי שכל שיבוש בהזרמת המטענים ייצור אפקט דומינו שיפגע בזמינותם של מוצרים חיוניים ברחבי רצועת עזה.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לפילוח סוגי אספקה אלה ראו את הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1, להלן.

הגדה המערבית

התקופה הנסקרת בחלק זה של הדוח היא 14-8 בספטמבר, אלא אם צוין אחרת.

מבצעים של כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים, הריסות והגבלות גישה ממשיכים לחולל צרכים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית, מובילים לעקירה ולנזק לרכוש, משבשים את המחייה ואת הגישה לשירותים חיוניים ומקשים על פעילויות הומניטריות. בה בעת, חוסרי מימון מגבילים יותר ויותר את יכולתם של ארגונים שותפים לתת מענה לצרכים הנרחבים.

מאז תחילת 2026 נעקרו יותר מ-1,500 פלסטינים בשל הריסות בגין היעדר היתר בנייה, ויותר מ-2,600 פלסטינים נעקרו בהקשר של אלימות מתנחלים והגבלות הגישה הקשורות אליה. במהלך התקופה ההיא תועדו ב-275 קהילת פלסטיניות יותר מ-1,600 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד. במענה על צרכים אלה ועל צרכים הומניטריים אחרים, ארגונים שותפים ממשיכים ליישם שורה של התערבויות חירום. במהלך השבוע שעבר, בין 7 ל-13 בספטמבר, ביצעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה תיקוני מחסים ומסרו פריטים שאינם מזון, סיוע במזומן וסוגי סיוע אחרים ל-138 משקי בית, המונים כ-690 בני אדם. במהלך שמונת החודשים הראשונים של 2026 סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה משלוחי חירום מצילי-חיים של כמעט 44 אלף ליטר מים במכליות לכ-17 אלף בני אדם ב-51 קהילות שנפגעו מאלימות מתנחלים, הריסות ופעילויות של כוחות ישראליים.

חוסר הביטחון התזונתי מחריף. ניתוח שביצעה תוכנית המזון העולמית מצא צריכת מזון ירודה בקרב 12% ממשקי הבית ברבעון הראשון של 2026, נתון כפול ויותר לעומת 5% שתועדו ביוני 2022. כן מצא הניתוח ש-76% ממשקי הבית חוו ירידה בהכנסתם, וכי כדי להתמודד עם ירידה זו נקטו כמעט שני שלישים מתוכם אסטרטגיות חירום או משבר, שיחלישו עוד יותר את יכולתם לעמוד בזעזועים עתידיים. מוערך שמספר בני האדם הנזקקים לסיוע במזון הוכפל ויותר בשלוש השנים האחרונות, מכ-353 אלף לכ-900 אלף. בה בעת, יכולת המענה מתכווצת, מאחר שמספטמבר ואילך צמצמה תוכנית המזון העולמית את מספר בני האדם המקבלים סיוע מ-400 אלף ל-200 אלף, בשל אילוצי מימון.

לקראת עונת המסיק של שנת 2026 גוברים החששות בתחום ההגנה, על רקע רמות גבוהות של אלימות מתנחלים והמשך הנזק לנכסים חקלאיים. במהלך עונת המסיק 2025 תועדו בין 1 באוקטובר ל-30 בנובמבר 2025 185 מתקפות מתנחלים ב-70 קהילות, לעומת 99-40 מתקפות בתקופה המקבילה בכל שנה בין 2021 ל-2023. במהלך אותה תקופה הושחתו יותר מ-6,000 עצים ושתילים במתקפות מתנחלים. ארגונים הומניטריים שותפים מתכוננים לתמוך במוסקים ומביאים בחשבון סיכוני הגנה וגישה אפשריים, לרבות באמצעות חיזוק של התיאום, נוכחות וליווי מגינים, וניטור של סיכונים מתפתחים.

נפגעים ומבצעים של כוחות ישראליים

במהלך התקופה הנסקרת לא תועדו הרוגים פלסטינים בגדה המערבית. לפחות 27 פלסטינים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים, רובם בהקשר של מתקפות מתנחלים. ארבעה פלסטינים נפגעו מידי כוחות ישראליים במהלך פשיטות נפרדות בנפות שכם, ג'נין וטובאס. ארבעה פלסטינים אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים בשתי תקריות, בעת שלכאורה ניסו לחצות את גדר ההפרדה למטרות עבודה. אדם אחד נורה ונפצע ליד העיר טול כרם, לאחר שעל פי דיווחים חצה את גדר ההפרדה אל שטח ישראל ללא היתר תקף, ושלושה בני אדם אחרים הותקפו והוכו ליד ביר נבאלה, בעת שעל פי דיווחים ניסו לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית.

מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו הרשויות הישראליות ביטלו או הקפיאו את רוב ההיתרים שניתנו לפלסטינים כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל לצורכי עבודה ולמטרות אחרות, ונכון ל-14 בספטמבר, 21 פלסטינים נהרגו ויותר מ-300 בני אדם אחרים נפצעו בעת שעל פי דיווחים ניסו לחצות את גדר ההפרדה.

לדברי הוועדה הפלסטינית לענייני עצירים, פלסטיני מחברון שהוחזק במעצר מנהלי במשך יותר משנה מת ב-16 בספטמבר, מחוץ לתקופה הנסקרת, בעת שהיה במשמורת ישראל. לדבר משרד זכויות האדם, בין 7 באוקטובר 2023 ל-16 בספטמבר 2026 מתו במעצר בישראל לפחות 92 פלסטינים (91 גברים וילד אחד), 56 מהם מרצועת עזה, 32 מהגדה המערבית וארבעה פלסטינים אזרחי ישראל. בנפרד, משרד זכויות האדם תיעד לפחות חמישה פלסטינים מהגדה המערבית שמתו במשמורת ישראל זמן קצר לאחר שנורו על ידי כוחות ישראליים.

מבצעים שניהלו כוחות ישראליים במהלך התקופה הנסקרת הובילו לעקירה זמנית ולשיבושים בחינוך. בשלושה מקומות נפרדים בנפת טול כרם נעקרו זמנית לפחות 14 משפחות, למשך בין שבע ל-14 שעות, לאחר שכוחות ישראליים השתלטו על בתיהן והשתמשו בהם זמנית לצרכים צבאיים. כל המשפחות הנפגעות חזרו לאחר מכן לבתיהן.

בכפר דיר אבו דעיף, בנפת ג'נין, מבצע חיפוש ומעצר בן 14 שעות שכוחות ישראליים ניהלו ב-13-12 בספטמבר, והגבלות הגישה שנלוו אליו, שיבשו את יום הלימודים של כ-2,500 תלמידים בחמישה בתי ספר בכפר, וכן את הגישה לשורה של מתקנים. במהלך המבצע עצרו כוחות ישראליים שלושה פלסטינים.

הריסות ועקירה

במהלך התקופה הנסקרת רשויות ישראליות הרסו או אילצו פלסטינים להרוס 46 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. כתוצאה מכך נעקרו 57 פלסטינים, 42 מהם בשטח C ו-15 בירושלים המזרחית. שני פלסטינים נוספים נעקרו כשביתם הפך לא ראוי למגורים במהלך מבצע שניהלו כוחות ישראליים בחלק של נפת טובאס הממוקם בשטח B. הריסות פגעו בפלסטינים גם באמצעות אובדן של מקורות מחייה, מבנים בשימוש חקלאי ומבני מים, תברואה והיגיינה. בתקרית בולטת במיוחד, ב-9 בספטמבר, הרסו כוחות ישראליים 19 מבנים חקלאיים, מסחריים ומבנים אחרים ששימשו למחייה בתוך הכפר עראנה שבנפת ג'נין ובסביבתו. ההריסות פגעו ב-19 משפחות המונות 81 בני אדם, והובילו לאובדן נכסים ומתקנים ששימשו למחייה.

תקרית ההריסה הגדולה ביותר במהלך התקופה הנסקרת התרחשה ב-8 בספטמבר בח'רבת אל-פח'ית שבמסאפר יטא, בתוך שטח שהוגדר על ידי הרשויות הישראליות "שטח אש 918" המיועד לאימונים צבאיים. רשויות ישראליות הרסו 17 מבנים בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, לרבות ארבעה מחסי מגורים מאוכלסים, שמונה מחסים לבעלי חיים, ארבעה בתי שימוש ומערכת פנלים סולאריים משותפת שסיפקה לתושבים חשמל. כן הושמדו עשרה מכלי מים. שלוש משפחות המונות 23 בני אדם, בהם 11 ילדים, נעקרו, וכל המבנים בחלקה הצפוני של הקהילה נהרסו ,מלבד מבנה אחד ששימש מחסן. באותו יום נהרסו בקהילה אחרת במסאפר יטא מבנים נוספים ששימשו למגורים, מחייה ומים, תברואה והיגיינה. כתוצאה מכך נעקרה עוד משפחה בת 11 נפשות, בהן שלושה ילדים. תקריות אלה התרחשו לאחר שב-2 בספטמבר נהרסו 27 מבנים בח'רבת א-תבאן הסמוכה, הריסה שגרמה לעקירתם של 23 בני אדם (ראו את דוח המצב ההומניטרי הקודם). בסך הכול הובילו הריסות שבוצעו תוך שבוע יחיד בשלוש קהילות לעקירתם של 57 פלסטינים.

ארגונים הומניטריים שותפים המשיכו לתת מענה לצורכי המשפחות הנפגעות. מאז האומדנים הראשוניים ארגונים הומניטריים מספקים למשפחות הנפגעות אוהלי חירום, פריטים שאינם מזון, חבילות מזון, ערכות היגיינה, כבוד וערכות תינוקות, יחד עם תמיכה פסיכו-חברתית. צוותי רפואה ניידים מספקים גם טיפולי רפואה ראשונית, תרופות חיוניות ותורים ליולדות. נמשך המעקב כדי לטפל בצרכים הנותרים בתחום המחסה והמים, התברואה וההיגיינה, ולזהות אפשרויות ישימות יותר על רקע חששות הגנה חוזרים ונשנים באזור.

בין 8 ל-15 בספטמבר, לרבות תקרית אחת שהתרחשה אחרי התקופה הנסקרת, הרסו רשויות ישראליות 19 מבנים בבעלות פלסטינית בשתי קהילות בדואיות בחלק של נפת ירושלים הממוקם בשטח C, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים. ב-8 בספטמבר נהרסו שמונה מבנים בקהילה הבדואית ענאתא דרום (וער אל-ביכ), הריסה שהובילה לעקירתו של משק בית המונה תשעה בני אדם, בהם חמישה ילדים, ופגעה ב-15 בני אדם אחרים, בהם תשעה ילדים. ב-15 בספטמבר נהרסו בטובאס עשרה מבנים ששימשו לחקלאות ולמחייה, הריסות שפגעו בשלושה משקי בית המונים 28 בני אדם, בהם 16 ילדים. בסך הכול כללו ההריסות מבני מגורים ומבנים בשימוש חקלאי, מחסים לבעלי חיים, תשתית מים ותשתית ואנרגיה סולארית, לרבות שני מבנים במימון תורמים.

שתי הקהילות ממוקמות ליד השטח המיועד לתוכנית הרחבת ההתנחלות E1 במזרח נפת ירושלים. באוגוסט 2025 אישרה ממשלת ישראל את בנייתן של יותר מ-3,400 יחידות דיור במסגרת תוכנית ההתנחלות, המיועדת ליצור שטח בנוי רציף בין ההתנחלות מעלה אדומים לירושלים המזרחית. ארגונים הומניטריים שותפים מעלים זה זמן רב חששות כי יישומה של תוכנית E1 יעמיק את פיצולה של הגדה המערבית, יחליש עוד יותר את הרציפות הטריטוריאלית בין ירושלים המזרחית ליתר הגדה המערבית, יגביר את הסיכון לעקירתם בכפייה של יותר מ-4,000 פלסטינים ב-18 קהילות בדואים ורועים פלסטיניות בשטח, וייוודעו לו השלכות הומניטריות חמורות על פלסטינים ברחבי הגדה המערבית.

בירושלים המזרחית נעקרו שלושה משקי בית המונים 15 בני אדם, בהם שלושה ילדים. בג'בל אל-מוכבר, משפחה בת חמש נפשות אולצה להרוס בעצמה את ביתה, ובשכונת אל-בוסתאן שבסילוואן הרסה עיריית ירושלים, שלוותה בכוחות ישראליים, הרס בניין מגורים שעקב הריסתו נעקרו שני משקי בית המונים עשרה בני אדם. אל-בוסתאן, שבה מתגוררים כ-1,500 פלסטינים, נפגעת מתוכנית התנחלות ישראלית לבניית פארק, שהקמתו תחייב להרוס עשרות יחידות דיור פלסטיניות. בוואדי אל-ג'וז אולצה משפחה מורחבת להרוס שני מבנים שהשתרעו על פני כ-300 מטר רבוע, שבהם שכנו בתי עסק שהפעילו בני המשפחה מאז 2010, לרבות מאפייה וכמה חנויות ושירותים. ההריסה פגעה בחמישה משקי בית המונים 22 בני אדם, בהם 11 ילדים. המשפחה דיווחה שביצעה את ההריסה כדי להימנע מתשלום קנסות ועלויות כספיות נוספות.

מאז תחילת 2026 נעקרו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית יותר מ-1,600 פלסטינים בשל הריסות. נתון זה כולל יותר מ-1,500 בני אדם שנעקרו בעקבות הריסתם של 1,164 מבנים בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. בסך הכול נעקרו השנה ברחבי הגדה המערבית יותר מ-4,300 פלסטינים בשל הריסות, פינויים, מתקפות מתנחלים והגבלות גישה הקשורות אליהן. כ-60% מעקירות אלה אירעו בעקבות מתקפות מתנחלים והגבלות גישה הקשורות אליהן, שהן לפיכך הגורם המוביל לעקירה בגדה המערבית בשנת 2026.

אלימות מתנחלים

במהלך התקופה הנסקרת הובילו יותר מ-30 מתקפות שביצעו מתנחלים לנפגעים פלסטינים, לנזק לרכוש פלסטיני או לנפגעים ולנזק לרכוש כאחד, לרבות נזק לאדמות חקלאיות, ליבולים, לעצים, לרשתות השקיה ולנכסים חקלאיים אחרים במספר קהילות, ופגעו במחייה ובתוצרת הפלסטיניות. כמאה עצים ניזוקו בסנג'יל (נפת רמאללה), ובח'רבת ירזה (נפת טובאס) פגע נזק שנגרם ליבולים, לעצים , לרשתות השקיה ולכוורות בשלושה משקים חקלאיים פלסטיניים. בדיר בלוט (נפת סלפית) הציתו מתנחלים מבנה חקלאי ששימש לסיוע בפעילויות חקלאיות.

כמו כן גרמו מתקפות מתנחלים נזק לתשתית מים וחשמל, ובכמה קהילות שיבשו את הגישה לשירותים בסיסיים. הנזק שנגרם לתשתית מים בח'רבת ירזה (נפת טובאס), בראס כרכר ובדיר דיבוואן (שניהם בנפת רמאללה) פגע באספקת המים לנכסים חקלאיים ולבתי מגורים. בבורין ובמדמא (נפת שכם) גרמו מתנחלים נזק לתשתית חשמל, ועקב כך נותקה אספקת החשמל באופן זמני; שלושה בתי מגורים בבורין נותרו ללא חשמל למשך 24 שעות, עד להשלמת התיקונים. כן גרמו מתנחלים נזק למבני מגורים באל-מור'ייר, בורקה וראס כרכר (כולם בנפת רמאללה).

הן התדירות והן ההיקף הגיאוגרפי של מתקפות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית גדלים. מאז תחילת השנה ונכון ל-14 בספטמבר 2026 תועדו יותר מ-1,600 מתקפות מתנחלים שגרמו לנפגעים פלסטינים, לנזק לרכוש פלסטיני או לנפגעים ולנזק כאחד, ובממוצע 6.7 מתקפות ביום, לעומת חמש מתקפות ביום ב-2025. מאז תחילת 2026 נפגעו בסך הכול 275 קהילות פלסטיניות, נתון כמעט זהה ל-279 הקהילות שנפגעו בכל שנת 2025, המספר השנתי הגבוה מאז החל התיעוד של מתקפות מתנחלים, ב-2006.

מעבר לנפגעים ולנזק לרכוש המיידיים, למתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות והגבלות הגישה הקשורות אליהן נודעות השלכות הומניטריות מצטברות על הקהילות הנפגעות, לרבות בידוד ממושך וצמצום הגישה לבתים, לאדמות חקלאיות ולשירותים חיוניים. העדכון על קוסרה, להלן, ממחיש את ההשלכות הללו על שלוש משפחות המתמודדות זה יותר מחמישה שבועות עם הגבלות גישה חמורות, ואילו חקר המקרה של אום ספא מדגיש את ההשפעות המשולבות של אלימות מתנחלים חוזרת ונשנית והגבלות גישה על טיפול רפואי, חינוך, מחייה, אדמה חקלאית ומים.

קוסרה: בידוד והגבלות גישה ממושכים

בקוסרה שבנפת שכם, שלוש משפחות פלסטיניות שגרות באזור ראס אל-עין (עין עיניה) מתמודדות מאז 9 באוגוסט עם הגבלות גישה חמורות, בעקבות הקמתו של מאחז חדש בקרבתן, בשטח B. נכון ל-15 בספטמבר, כעבור יותר מחמישה שבועות, המשפחות מבודדות ברובן מיתרת קוסרה על רקע של נוכחות מתמדת של מתנחלים וכוחות ישראליים והגבלות חמורות על הגישה אל השטח וממנו. שלוש המשפחות אינן יכולות לעבור באופן שגרתי במחסום הצבאי הישראלי, והגישה ההומניטרית אליהן עדיין מוגבלת. מאז החלה שנת הלימודים, ב-6 בספטמבר, הגבלות התנועה האלו והחששות הנלווים אליהן בתחום ההגנה מונעים ממורה הגר במקום להגיע למקום עבודתו, ומילד בן חמש להגיע לגן הילדים. בנוסף, על פי דיווחים, ב-1 בספטמבר השחיתו מתנחלים בית פלסטיני שבנייתו טרם הושלמה באזור ראס אל-עין, גרמו נזק לשלושה קירות ולקחו שתי דלתות.

כמות מסוימת של מזון, מים, מוצרי היגיינה, תרופות וציוד רפואי בסיסי הגיעה אל המשפחות באופן נקודתי, באמצעות משלוחים מן העירייה לאחר קבלת אישורי גישה מרשויות ישראליות. ב-4 בספטמבר, על פי דיווחים, מנעו כוחות ישראליים מכ-40 פעילים ישראלים שהביאו מזון ומים להגיע אל המשפחות; האספקה שהביאו נמסרה לאחר מכן על ידי העירייה, לאחר תיאום. ב-6 בספטמבר ניתן היה להסיע אל המשפחות אספקה נוספת רק ברכב פינוי אשפה עירוני, לאחר תיאום גישה. ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים במאמציהם להבטיח גישה אישית כדי לספק סיוע נוסף, לרבות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, אבל עד עתה לא הושגה גישה.

ארגון שותף בתחום ההגנה עובד מאז 10 בספטמבר עם המשפחות הנפגעות כדי לאפשר להן לנוע דרך המחסום הצבאי הישראלי. לדברי העירייה, הסוגייה אינה מוגבלת לשלוש המשפחות בלבד, מאחר שיש חשש שפלסטינים אחרים שיבקשו להגיע לאדמות חקלאיות או לבתים בבנייה באזור עלולים להיתקל בהגבלות על הגישה לנכסיהם.

אום ספא – הגבלות גישה ואלימות מתנחלים מעמיקות את הבידוד

לאום ספא, כפר שבו כ-800 תושבים הממוקם מצפון לרמאללה, שתי כניסות ראשיות המחברות אותו לכביש 465. אף שהכפר מתמודד זה מכבר עם הגבלות גישה לסירוגין, מאז 7 באוקטובר 2023 מותירים כוחות ישראליים את שתי הכניסות סגורות, אחת באמצעות שער דרך והשנייה בתלולית עפר, סגירה המאלצת את התושבים לנסוע למרחקים גדולים בדרכים עוקפות. ב-2025 פתחו כוחות ישראליים את הכניסות פעמיים בלבד, לכשלוש שעות בכל פעם, לאחר תיאום, כדי לאפשר להלוויות להגיע לבית העלמין בכפר. לפני סגירת הכניסות שימש אום ספא גם נקודת מעבר לשישה כפרים סביבו, ואפשר לכ-15 אלף בני אדם גישה ישירה לכביש 465.

הסגרים הממושכים פגעו בגישה לטיפול רפואי, לחינוך, למקורות מחייה ולשירותים עירוניים בסיסיים. באום ספא מרפאה אחת הפועלת פעם בשבועיים, ובית מרקחת שלעיתים קרובות חסרות בו תרופות חיוניות, וטיפולי חירום זמינים בעיקר ברמאללה. על פי דיווחים, מאז סגירת הכניסות אל הכפר עלה זמן המענה של אמבולנסים מעשר לכ-25 דקות, יותר ויותר נשים הרות נוסעות לרמאללה ימים אחדים לפני מועד הלידה, ומקרי חירום הצריכו לעיתים העברת מטופלים לאמבולנס בשיטת גב-אל-גב. עלויות הנסיעה הלוך ושוב לרמאללה התייקרו גם הן, מ-16 ש"ח לכ-40 ש"ח, התייקרות הפוגעת במיוחד במי שאין ברשותו רכב פרטי, לרבות סטודנטים. לדברי מועצת הכפר, הנסיעות הממושכות בדרכים עוקפות משבשות גם את איסוף האשפה.

הגבלות הגישה הוטלו בד בבד עם עלייה חדה באלימות מתנחלים והקמה והרחבה של מאחזים סביב אום ספא. בין 2023 ל-2026 תועדו באום ספא 42 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד, לעומת שבע מתקפות מסוג זה בשש השנים הקודמות. מאז אוקטובר 2023, מכשולים פיזיים וחשש ממתקפות מגבילים משמעותית את הגישה הסדירה לאדמות חקלאיות, מקור פרנסתם של 80 משקי בית. פעילות מתנחלים התרחבה גם סביב ג'בל א-ראס, מצפון לכפר, ודרכים חקלאיות חסומות מגבילות עוד יותר את הגישה. ב-15 ביוני 2025, נזק שגרמו מתנחלים לחלקים של צינור המים הראשי בעברו המערבי של הכפר ניתק את אספקת המים למשך ארבעה ימים ופגע בכל תושבי הכפר.

התקרית התרחשה על רקע של דפוס רחב יותר של מתקפות מתנחלים הפוגעות בתשתית מים קהילתית ברחבי חלקה המרכזי של הגדה המערבית, לרבות נזק לתשתית מים והגבלות על גישתם של ספקי מים למספר קהילות. על רקע מגבלות אלה, בין מרס לאמצע ספטמבר 2026 סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה סיוע ברמת משק הבית לתושבים פגיעים שאינם עקורים באום ספא, לרבות אספקת חירום של חמישה בתי שימוש למשק הבית ושישה מכלים לאגירת מים, על מנת לטפל בצרכי תברואה ואחסון מים.

משק בית אחד, בשוליים המזרחיים של אום ספא, ממחיש את הבידוד הגובר שעימו מתמודדים חלק מהתושבים. המשפחה דיווחה כל משך שנת 2026 על הטרדה והפחדה חוזרות ונשנות מצד מתנחלים, לרבות מתנחלים שרעו בעלי חיים סביב ביתה, התקרבו לרכושם או נכנסו אליו ואיימו עליהם כדי שיעזבו. באפריל הותקף בן המשפחה בעת שרעה בעלי חיים, וארבע כבשים נגנבו, וביוני הקימו מתנחלים אוהל במרחק כ-100 מטר מהבית. ב-26 באוגוסט התקינו מתנחלים שער דרך נוסף על כביש הגישה היחיד אל משק הבית, והותירו את המשפחה בין שער זה לשער הדרך הקיים, המפריד אותה מן הכפר. ב-4 וב-6 בספטמבר סגרו מתנחלים את השער החדש למשך כשעתיים, התאספו מחוץ לבית והילכו אימים על בני המשפחה. השילוב של מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות, הפחדה והגבלות גישה הולכות ומחמירות מבודד עוד יותר את המשפחה, מגביל את גישתה למקורות מחייה ולשירותים חיוניים, ומגביר חששות מפני עקירה אפשרית.

לנתונים ופילוחים של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לאוגוסט 2026, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית – אוגוסט 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים מרכזיים על ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ראו כאן: הגדה המערבית – ההשלכות של מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 – אפריל 2026

מימון

מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-28 באוגוסט 2026.

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.