בהצהרה שפורסמה ב-12 באוגוסט לרגל יום הנוער הבינלאומי, אמר סגן המתאם המיוחד מטעם האו"ם, המתאם התושב והמתאם ההומניטרי, רמיז אלקברוב, כי עבור צעירים פלסטינים, התקווה לכבוד, הזדמנויות ועתיד של שלום נותרה מוגבלת "על ידי כיבוש, סכסוך, עקירה, אלימות וחוסר ודאות עמוק".
בעזה, צעירים נושאים "בהשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך, כולל אלימות מתמשכת, אובדן יקיריהם, עקירה חוזרת ונשנית והרס נרחב של בתים, בתי ספר ואוניברסיטאות". ד"ר אלקברוב הזהיר כי עתידו של דור שלם בעזה מאוים על ידי "קריסת שירותים חיוניים, שיבוש החינוך ואובדן מקורות מחיה". בגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית, "צעירים ממשיכים להתמודד עם אלימות מסלימה, נוכחות גוברת של מתנחלים, מגבלות חמורות על תנועה וגישה, וצמצום ההזדמנויות הכלכליות".
ד"ר אלקברוב, שהוא גם המתאם המיוחד בפועל של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, הדגיש את מחויבות האו"ם לעבוד ולפעול לצד צעירים בפלסטין לקידום זכויותיהם ולסייע בהבטחת גישה לחינוך, בריאות, עבודה הוגנת, השתתפות משמעותית ונתיבים להתאוששות כלכלית וחברתית.
חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 3 ל-9 באוגוסט, אלא אם צוין אחרת.
המצב ההומניטרי בעזה נותר בכי רע. הפעילות הצבאית הנמשכת ברחבי הרצועה גורמת לנפגעים נוספים ולעקירה.
לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל תחת הרשויות בפועל, בין 5 ל-12 באוגוסט התקבלו דיווחים על שבעה הרוגים פלסטינים, כולל אלו שמתו מפצעיהם וגופותיהם חולצו מתחת להריסות, ועל 28 פצועים. נתון זה מביא את המספר הכולל של הנפגעים שדווח עליהם מאז ההכרזה על הסכם הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025 ל-1,259 הרוגים ו-4,148 פצועים, כך לדברי משרד הבריאות.
עד כה בשנת 2026, ארגון הבריאות העולמי תיעד 45 התקפות שפגעו בשירותי הבריאות ברצועת עזה, כמעט מחציתן ברפיח. ברוב המקרים, מדובר בהפרעה לפעולות פינוי רפואי ולפגיעה במתן שירותי בריאות. רוב האירועים המדווחים התרחשו במהלך פעולות פינוי רפואי בסביבת מעבר רפיח, שיירות נחסמו, עוכבו או נבדקו, ובמקרים מסוימים, חולים או מלוויהם נעצרו.
הגישה למי שתייה בטוחים נותרה מאתגרת עבור תושבי עזה. סקר ניטור המגע הקל שהושלם על ידי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה בתחילת יולי מראה כי 90% מהאוכלוסייה חווה שיבושים תכופים ובלתי צפויים בגישה למים בטוחים, נקיים ואמינים לשתייה יומיומית, בישול והיגיינה, עלייה מ-84% בחודש הקודם. ברמת הנפה, העיר עזה קיבלה את הציון הנמוך ביותר, כאשר 92% ממשקי הבית שנסקרו סובלים מחוסר ביטחון בינוני עד גבוה בתחום המים, ואחריה ח’אן יונס עם 90% ודיר אל-בלח עם 87%.
האתגרים נמשכים למרות המאמצים המתמשכים להגדלת פעילות הובלת מים במשאיות לטיפול בצרכים העצומים (ראה להלן). מאז תחילת יולי, למשל, שותפים בתחום המים, התברואה וההיגיינה לא הצליחו להגיע לכ-5,000 איש השוהים בשישה אתרי עקירה בצפון רפיח עקב חוסר ביטחון מתמשך וכדורים תועים. בכל הנוגע לתנאי היגיינה ותברואה, שיעור משקי הבית המדווחים על ביוב או בוצה בטווח של 10 מטר מהמחסה שבו הם שוהים ירד ל-43%, מ-52% ביוני, בעוד אלו המדווחים על ערמות פסולת מוצקה בקרבת מקום ירדו מ-43 ל-26%. איסוף סדיר של פסולת ביתית ברמת משקי הבית השתפר גם הוא מעט, ועלה מ-65 ל-68%. מימון יציב, יותר אישורים להכנסת חלקי חילוף וגישה מחודשת למטמנות של עזה הנמצאות באזורים בעלי גישה מוגבלת, נותרו חיוניים.
לדברי כוח המשימה לשיקום רפואי הפועל במסגרת אשכול הבריאות (Health Cluster), ההערכה היא כי רבע מהפצועים בעזה מאז ההסלמה באוקטובר 2023, סובלים מפגיעות משנות-חיים, כגון קטיעות גפיים, פגיעות בחוט השדרה ופגיעות מוח טראומטיות. על פי הדו"ח האחרון של כוח המשימה, נתוני משרד הבריאות מצביעים על כך שילדים מהווים 18% מקטועי הגפיים ו-31% מהפצועים הסובלים מפגיעות בחוט השדרה ופגיעות מוח טראומטיות. הדו"ח מציין כי שירותי שיקום ייעודיים לילדים אינם זמינים בעזה.
בסך הכול, כוח המשימה מעריך שכ-2% מאוכלוסיית עזה – כפי שהייתה לפני ההסלמה באוקטובר 2023 – חיה כעת עם פציעות קשות הקשורות לסכסוך.
במקביל, נמשכים קשיים משמעותיים ביבוא ציוד שיקום, אספקה ומוצרי עזר וסיוע, כולל שמן מנוע וחלקי חילוף לגנרטורים. כוח המשימה מציין כי בתקופה שבין מאי 2024 ל-14 באפריל 2026 לא הוכנס לעזה ציוד שיקום עבור מתקני שיקום. עוד הוסיף כוח המשימה כי זמן ההמתנה הממוצע למשלוחים המכילים מוצרי עזר הוא 136 ימים (נכון ל-14 באפריל 2026). על פי הדו"ח, עומס יתר המוטל על שירותי השיקום, בשילוב עם מחסור בציוד חיוני, מוצרי עזר ומוצרים מתכלים, תורמים לסיבוכים משניים הניתנים למניעה ומגבירים עוד יותר את הלחץ על יכולת השיקום המוגבלת ממילא; כיום, כ-30% ממיטות האשפוז במרכזים המתמחים במתן שירותי שיקום תפוסות על ידי חולים עם פצעי לחץ במצב מתקדם. הדו"ח מוסיף ומדגיש כי מספר מוגבל של מיטות מוביל גם הוא לשחרור מוקדם, והדבר מגביר את הסיכונים להידרדרות, אובדן תפקוד ואשפוז חוזר הניתן למניעה.
ארגונים שותפים בכוח המשימה לפינוי נפלי תחמושת דווחו כי ב-4 באוגוסט, בצפון עזה, ילד בן 13 נפצע מהתפוצצות נפל תחמושת נטוש באתר העקירה שבו שהה. מאז אוקטובר 2023, הארגונים השותפים דיווחו על סך של 589 אירועי התפוצצות נפלי תחמושת ברחבי עזה, שהביאו למותם של 274 בני אדם ולפציעתם של 1,142. לרקע, ראו דוח מהשבוע שעבר. לפעולות הננקטות בכל הנוגע לטיפול בנפלי תחמושת במהלך התקופה הנסקרת, ראו להלן.
על פי נתונים שנאספו על ידי כוח המשימה לעניינים לוגיסטיים, שיעור פריקת הסיוע של האו"ם ושותפיו, המייצג את שיעור המשאיות שנפרקו בהצלחה בכרם שלום לעומת אלו שהורשו להישלח בכל יום, עלה מ-77% בתקופה שנסקרה בדו"ח הקודם ל-87% בתקופה הנסקרת בדו"ח זה. במסדרון המצרי נמשכות הרמות הגבוהות ביותר של החזרות ודחיות משאיות עם שיעור פריקה של 72%. הנתיב הירדני היה הנתיב העיקרי שבו השתמשו האו"ם ושותפיו לצורך הובלת מטעני אספקה הומניטריים והכנסתם לעזה במהלך השבוע, עם 170 משאיות שנפרקו. כרם שלום נותרה נקודת המעבר הפעילה היחידה למטעני אספקה.
בחזית המסחרית, נתונים מלשכת המסחר של עזה, בשיתוף עם קבוצת העבודה לענייני מזומנים, מצביעים על כך שהמגזר הפרטי פרק 878 משאיות שהוכנסו לעזה בין 3 ל-9 באוגוסט. בסך הכל, מספר המשאיות המסחריות שעל פי הדיווחים נכנסו לעזה נותר יציב בשבועות האחרונים, עם שינויים קלים בלבד. נתון זה עדיין אינו מספיק כדי לענות לביקוש. יתר על כן, מבין כל משאיות המגזר הפרטי, 264 (30%) נשאו פריטים לא חיוניים על חשבון אספקה קריטית יותר כמו חומרי מחסה, מים, תברואה והגיינה. על פי הדיווחים, רק שמונה משאיות נשאו מזון לבעלי חיים ושתיים ציוד רפואי.
לדברי לשכת המסחר, מחירי הסחורות הבסיסיות בשוק המקומי נותרו יציבים יחסית, עם שינויים קלים בלבד בהשוואה לשבוע הקודם. על פי מדד המחירים לצרכן של עזה, שיעור האינפלציה עלה ל-209%, יותר מאשר בתקופה שקדמה לאוקטובר 2023. לדברי קבוצת העבודה לענייני כספים, עמלות על עסקאות במזומן נותרו יציבות והן עומדות על כ-7% עד 8%, אך הן שוב נתונות למעקב צמוד לאור התפתחויות צפויות במערכת הבנקאות.
האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לפילוחים לפי סוגי אספקה ראו את הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.
לתיאור מפורט של הפעולות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.
חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 4 ל-10 באוגוסט, אלא אם צוין אחרת.
פעולות של כוחות ישראליים, אלימות מתנחלים, הריסות והגבלות תנועה המשיכו לייצר צרכים הומניטריים ברחבי הגדה המערבית, שיבשו את הגישה לשירותים חיוניים והגבילו פעולות הומניטריות. במחנה קלנדיה, מבצע רחב היקף של כוחות ישראליים שנמשך יומיים גרם לעשרות פצועים, עקירה זמנית, נזק לבתי מגורים ושיבוש שירותי הבריאות.
למרות קשיים אלה, ארגונים שותפים בכוח המשימה לענייני בריאות המשיכו לתמוך בשירותי בריאות חיוניים ומצילי חיים באמצעות רשת של 870 נקודות שירות, כולל 59 בתי חולים, 477 מרכזי בריאות ראשוניים, 230 אתרי מרפאות ניידות ו-16 מרכזי חירום. מרפאות ניידות חשובות במיוחד עבור קהילות בשטח C, "מרחב התפר" ואזור H2 של חברון, שם, לעתים קרובות, הן המקור העיקרי או היחיד לטיפול רפואי ראשוני חיוני. מתקנים רבים המנוהלים על ידי משרד הבריאות צמצמו את שעות הפעילות וימי השירות שלהם על רקע המשבר הפיסקאלי המתמשך. בנוסף, המחסור בתרופות, אספקה רפואית ומוצרים מתכלים, המיוחס על ידי המשרד לעיכוב מתמשך בהעברת כספי פינוי פלסטינים, נמשך לפחות מתחילת יוני וממשיך לפגוע בזמינות הטיפול והמשכו. מחסומים, סגירת כבישים ופעולות של כוחות ישראליים המשיכו גם הם לעכב או למנוע את תנועתם של אמבולנסים, צוותי בריאות ניידים, חולים ועובדי בריאות.
על רקע זה, על פי הנתונים העדכניים ביותר של ארגון הבריאות העולמי, המתייחסים לאירועים שהתרחשו עד סוף יולי, נרשמו 37 תקיפות על שירותי בריאות ביולי, לעומת שמונה ביוני וממוצע חודשי של כעשרה אירועים במהלך ששת החודשים הראשונים של 2026, והדבר הביא ל-98 את סך כל התקיפות שנרשמו בין ינואר ליולי. בסך הכול, תקיפות אלו פגעו ב-83 כלי רכב המשמשים להובלה רפואית ו-11 מתקני בריאות וגרמו ל-33 פצועים וארבעה הרוגים. שיבוש אספקת שירותי בריאות תועד ב-92 אירועים. ב-66 מהאירועים תועד שימוש בכוח נגד צוותי שירותי בריאות, 25 אירועים כללו מאסר או מעצר של צוותי בריאות או חולים, ו-13 אירועים כללו עריכת חיפושים צבאיים לצוותי בריאות, מתקנים או כלי רכב. בין הגורמים המעכבים את הגישה לטיפול רפואי ברחבי הגדה המערבית, ארגון הבריאות העולמי מצביע על מניעת מעבר ועיכובים במחסומים, סגרים מלאים במהלך פעילות מבצעית ודרישות ל"תיאום מוקדם" של תנועות אמבולנסים.
ביולי, ארגונים שותפים בכוח המשימה לענייני מים, תברואה והגיינה סיפקו יותר מ-9,000 מטר מעוקב של מים ברחבי הגדה המערבית (66% מהם סופקו לעקורים פנימיים) וחילקו יותר מ-400 מכלי מים ביתיים. ארגונים שותפים שיקמו קרוב ל-15 ק"מ של רשתות מים המספקות מים ליותר מ-65 אלף איש, התקינו או שיקמו 127 בתי שימוש ביתיים, סיפקו שירותי פינוי ביוב לאוכלוסיות עקורות בצפון הגדה המערבית ואספו 200 טון של פסולת מוצקה מאתרי עקורים. כמעט 1,200 ערכות היגיינה ביתיות חולקו, כמחציתן לעקורים פנימיים.
בצפון הגדה המערבית, שם המצב ההומניטרי נותר חמור במיוחד בעקבות פעולות מתמשכות של כוחות ישראליים ועקירה בקנה מידה גדול, ארגונים שותפים בכוח המשימה להגנה על ילדים סיפקו תמיכה פסיכו-סוציאלית, שירותי העלאת מודעות, סיוע מוחשי, שירותים לילדים עם מוגבלויות ושירותי ניהול מקרים ליותר מ-29,600 ילדים ו-14,300 מבוגרים מאז תחילת 2026. ביולי, ארגונים שותפים בכוח המשימה לטיפול ופינוי נפלי תחמושת קיימו 761 מפגשים לחינוך, העלאת מודעות, מוכנות והגנה מפני סיכוני נפלי תחמושת, והגיעו ליותר מ-11,600 איש ברחבי נפות טול כרם, חברון, טובאס, ג'נין, שכם ובית לחם. לדברי המרכז הפלסטיני לפינוי נפלי תחמושת והמשטרה הפלסטינית לפינוי נפלי תחמושת, בתקופה שבין ינואר ליולי 2026 נרשמו תשעה נפגעים באירועים הקשורים להתפוצצות נפלי תחמושת ברחבי הגדה המערבית.
במהלך התקופה הנסקרת, לא דווח על הרוגים פלסטינים בגדה המערבית. לפחות 89 פלסטינים נפצעו על ידי כוחות ישראליים או מתנחלים ישראלים, רובם במהלך מבצע רחב היקף במחנה הפליטים קלנדיה, בצפון ירושלים המזרחית, ושישה במהלך שתי פשיטות נפרדות בבורקה, בנפת שכם.
המבצע במחנה קלנדיה, אשר על פי הערכות מונה כ-16,900 איש, התקיים ב-5 וב-6 באוגוסט, וכלל פריסות נרחבות של כוחות ישראליים, דחפורים צבאיים וכלי רכב כבדים אחרים. כוחות ישראליים אטמו את הכניסות למחנה למשך כ-48 שעות והגבילו את התנועה בתוך המחנה. נערך חיפוש ברוב מבני המגורים במחנה. חלק מהתושבים דיווחו כי בני משפחותיהם נכלאו בחדרים בודדים למשך שעות ארוכות. כוחות ישראליים השתלטו על שלושה בתים, כמו גם על משרדי הוועד העממי של המחנה ונפת ירושלים, אשר שימשו אותם כמרכזי חקירות זמניים. לפחות שישה משקי בית נעקרו זמנית מבתיהם וחיפשו מחסה אצל קרובי משפחה ושכנים; כולם חזרו מאז לבתיהם. מקורות מקומיים דיווחו כי כ-150 פלסטינים נעצרו ונחקרו בתוך המחנה, וכי רובם שוחררו לאחר מכן. ב-6 באוגוסט, כוחות ישראליים נכנסו למרכז האימונים של אונר"א בקלנדיה ובדקו את המקום לפני שעזבו אותו לאחר כשעה.
על פי נתוני הסהר האדום הפלסטיני 51 פלסטינים נפצעו במהלך המבצע: 44 (כולל ילד בן תשע) הותקפו פיזית; אדם אחד נפגע מכדור מתכת מצופה גומי; ושישה טופלו בעקבות שאיפת גז מדמיע. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, המבצע ומגבלות התנועה הנלוות אליו מנעו ממרכז הבריאות של אונר"א במחנה קלנדיה לפעול ב-5 וב-6 באוגוסט. צוותים רפואיים התמודדו גם הם עם הגבלות בכניסה למחנה, אך הצליחו לפנות לפחות 11 חולים לאחר תיאום עם הרשויות הישראליות באמצעות משרד התיאום והקישור הפלסטיני. לאחר סיום המבצע, כוחות ישראליים הקלו את הגבלות הגישה, ואונר"א האריכה את שעות הפעילות של מרכז הבריאות ושירותי איסוף הפסולת שלה עד 8 באוגוסט כדי לטפל בצורכי הבריאות והתברואה לאחר השיבושים שנמשכו יומיים. ב-7 באוגוסט, ארגונים שותפים הומניטריים ערכו הערכה משותפת ותיעדו נזקים שנגרמו לדלתות, חלונות, רהיטים ורכוש ביתי אחר בכ-30 בתים. משפחות שנפגעו דיווחו על הפסדים כספיים משמעותיים הקשורים לנזק שנגרם לבתיהן ולרכושן. לא זוהו נזק מבני משמעותי לבתי מגורים או עקירה כתוצאה מהנזק.
במהלך אותו מבצע בן יומיים, כוחות ישראליים ביצעו גם הריסות בכפר עקב ובסביבת מחסום קלנדיה, בתואנה של היעדר היתרי בנייה ישראליים. הערכה הומניטרית לאחר המבצע תיעדה הריסת תשעה מבנים, שפגעו ב-13 משקי בית פלסטיניים המונים 71 נפשות, מתוכם 31 ילדים. המבנים שנהרסו כללו ארבעה מבנים המשמשים לפרנסה שכללו שישה מתקנים מסחריים, וכן חמישה מבנים חקלאיים ומבנים לאחסון המחוברים לבנייני מגורים ליד הגדר. כוחות ישראליים חפרו גם תעלה לאורך הגדר, הרסו חצרות אחוריות של נכסים פרטיים וגרמו לכך שמספר מבני מגורים נותרו לעמוד ממש בסמוך לחפירה. ארגונים שותפים הומניטריים מגייסים סיוע כדי לטפל בצרכים שזוהו במהלך ההערכה.
בשעות המאוחרות של 10 באוגוסט, במהלך פשיטה בבורקה (שכם), חמישה פלסטינים, בהם שני ילדים, הותקפו גופנית בזמן שנערך חיפוש בבתיהם. הפצועים פונו מאוחר יותר לבית החולים. מוקדם יותר, ב-4 באוגוסט, אישה פלסטינית מבוגרת טופלה בשל שאיפת גז מדמיע במהלך פשיטה נוספת בכפר. במקום אחר, כוחות ישראליים גרמו לפציעתם של שני פלסטינים מתחמושת חיה או מרסיסים במהלך פשיטות במחנה בלאטה (שכם) ובעיר ג'נין, בהם ילד בן 14 בג'נין.
במהלך התקופה הנסקרת, 38 תקריות במעורבות מתנחלים ישראלים גרמו לנפגעים פלסטינים, לנזק לרכוש או לשניהם. התקיפות פגעו בפלסטינים וברכושם ברחבי הגדה המערבית, כולל בתים, כלי רכב, אדמות חקלאיות, תשתית מים וחשמל ונכסי מחיה אחרים.
ב-5 באוגוסט, כשלושים מתנחלים ישראלים תקפו את קהילת טובה במסאפר יטא (חברון), יידו אבנים, זרקו חומרים דליקים לעבר בתים ותקפו תושבים גופנית. חמישה פלסטינים, בהם שתי בנות, נפצעו. שלושה מבני מגורים נהרסו בשריפה, והדבר גרם לעקירתן של שלוש משפחות המונות 23 נפשות, כולל 14 ילדים, אשר לאחר מכן מצאו מחסה אצל קרובי משפחה ושכנים. מטבח, אוהל אחסון, כ-10 טון מספוא לבעלי חיים, שירותים ניידים ומערכת אנרגיה סולרית של הקהילה נהרסו גם הם, והותירו כ-100 תושבים ללא חשמל. במקום אחר במסאפר יטא, ב-9 באוגוסט, מתנחלים זרקו חומר דליק לתוך בית פלסטיני בשיבל אל-בוטום בזמן שתושביו ישנו, והרסו רהיטים לפני שהמשפחה והשכנים כיבו את האש.
הגישה של פלסטינים לאדמות חקלאיות ולמקורות מחיה נפגעה גם היא, במיוחד בנפות שכם ורמאללה. בין 6 ל-8 באוגוסט, ארבע תקיפות בבית פוריק ובבית דג'ן הסמוכה (שכם) גרמו לשבעה פצועים פלסטינים, בעיקר בזמן שפלסטינים היו בדרכם לאדמות חקלאיות או עבדו באזור. בשלושה מקרים, מתנחלים לבשו, על פי הדיווחים, מדים צבאיים או בגדים בסגנון צבאי. ב-7 באוגוסט, נמצאו יותר ממאתיים עצי זית מושחתים בדיר שרף (שכם), לאחר שמתנחלים איימו על בעלי קרקעות ואמרו להם לא לחזור לאדמתם יומיים קודם לכן. בביתיללו (רמאללה), מתנחלים גירשו חקלאים פלסטינים מאדמות חקלאיות בשטח B והציתו כלי רכב.
הפרעות ועיכובים נגרמו גם לגישה לשירותים חיוניים, כולל שירותי בריאות. ב-7 באוגוסט, מתנחלים ישראלים תקפו צוות של הסהר האדום הפלסטיני שהגיב לקריאה על פצועים ליד אבו נג'ים (בית לחם). המתנחלים פצעו ארבעה פלסטינים, כולל שני פרמדיקים שרוססו בגז פלפל, וגרמו נזק לשלושה כלי רכב של הסהר האדום הפלסטיני ולמכלית מים ניידת. בקוסרא (שכם), ב-9 באוגוסט, מתנחלים התקינו שער כביש שבודד לפחות שלושה משקי בית פלסטיניים המונים כ-13 נפשות והגביל את גישתם למזון, מים ואספקה חיונית אחרת. בשעות המאוחרות של 10 באוגוסט, דווח כי מתנחלים עצרו אמבולנס שתיאם גישה לפינוי ילד חולה; האמבולנס הצליח לעזוב את המקום מאוחר יותר, לאחר הגעת כוחות ישראליים למקום.
במהלך התקופה הנסקרת תועדו שמונה אירועי הריסה (כולל בכפר עקב כפי שדווח לעיל) ובהם נהרסו 25 מבנים בבעלות פלסטינית ברחבי הגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית. ההריסות גרמו לעקירתם של שישה משקי בית המונים 29 נפשות, מתוכן 17 ילדים, ופגעו ביותר מ-160 נפשות, מתוכן כמעט 100 ילדים. מתוך 25 המבנים שנהרסו, 24 נהרסו עקב היעדר היתרי בנייה ישראליים ומבנה אחד נהרס על בסיס עונשי.
ב-10 באוגוסט, בעלי שתי דירות בג'בל מוכבר, בירושלים המזרחית, נאלצו להרוס את נכסיהם, בשל היעדר היתרי בנייה ישראליים. כתוצאה מכך, שני משקי בית המונים 10 נפשות, מתוכן שישה ילדים, נעקרו מבתיהם. לדברי המשפחה, ניסיונות לקבל היתרי בנייה נדחו והם צברו קנסות בשווי של יותר מ-800 אלף ש"ח בגין בנייה ללא רישיון. ביולי קיבלה המשפחה צו הריסה סופי המעניק לה 21 יום לבצוע ההריסה בעצמה או לתשלום עלויות נוספות אם ההריסה תבוצע על ידי הרשויות הישראליות.
הריסות בשטח C, בשל היעדר היתר, גרמו גם לעקירתן של שלוש משפחות המונות 13 נפשות בנחלין ואל-מניה (בית לחם) וח'לת אל-פרח (חברון). ההריסות כללו מבנים המשמשים למגורים, מסחר וחקלאות.
בנוסף, ההריסות פגעו בחינוך ובפרנסה חקלאית. ב-4 באוגוסט, הרסו הרשויות הישראליות שני חדרי מנהלה ומחסן בבית ספר יסודי מעורב בשיבל אל-בוטום במסאפר יטא (חברון), בנימוק של היעדר היתר בנייה ישראלי. בניין בית הספר הראשי נותר שלם אך גם הוא כפוף לצו הריסה. ההריסה פגעה ב-54 תלמידי בית ספר וגן ילדים וב-14 אנשי צוות חינוכיים, כולל 11 מורים. לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, ההריסות שנותרו במקום יוצרות סיכונים בטיחותיים וקשיי גישה ערב שנת הלימודים החדשה. השיקום נותר בהקפאה עקב הסיכון להריסה נוספת והליכים משפטיים מתמשכים, בעוד נעשים מאמצים לפינוי ההריסות ולגיוס תמיכה נפשית ופסיכו-סוציאלית לסטודנטים שנפגעו. ב-9 באוגוסט, הרשויות הישראליות הרסו גם שלושה מבנים חקלאיים במירקה (ג'נין), בעקבות צו תפיסה שהוצא לשטח אדמה של כ-3.5 דונם למטרות צבאיות מוצהרות, ופגע בפרנסתה של משפחה בת חמש נפשות.
בנוסף, בשעות הערב המאוחרות של 10 באוגוסט, השתמשו כוחות ישראליים בחומרי נפץ, כאמצעי ענישה, כדי להרוס את בית משפחתו של פלסטיני שהואשם על ידי הרשויות הישראליות בהריגת איש כוחות ישראליים בתל (שכם) ב-24 ביולי. ההריסה גרמה לעקירתם של אישה וחמש בנותיה. תושבי כ-25 בתים סמוכים פונו מבתיהם במהלך המבצע והורשו לשוב אליהם לאחר מכן; במספר בתים נזקים נגרמו לדלתות, חלונות ומיכלי מים.
לנתונים ופילוחים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליוני 2026, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית - יוני 2026 שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. לנתונים על השפעתן מתקפות מתנחלים ראו את הגדה המערבית - השפעת מתקפות מתנחלים, ינואר 2023 - אפריל 2026.
מקורות: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש נכון ל-12 באוגוסט 2026.
חלק זה של הדוח סוקר את התקופה שבין 3 ל-9 באוגוסט, אלא אם צוין אחרת.
דוגמה למה שעדיין נחוץ: המשך הכנסת מספוא לבעלי חיים.
מספר דוגמאות למה שעדיין נחוץ: יש צורך במימון נוסף לרכישת מלאי חירום חדשים, הנחוצים בדחיפות במסגרת ההיערכות לקראת עונת הגשמים המתקרבת. כמו כן יש לטפל בנושאים של חוסר ביטחון, העדר גישה וקשיים לוגיסטיים, אשר מקשים על זיהוי התושבים הזקוקים לסיוע, הערכת הצרכים, מיקוד ומסירה בטוחה של סיוע בזמן.
למידע נוסף, עיינו באתר האינטרנט של כוח המשימה לענייני מחסה.
למידע נוסף, ראו את הדשבורד המקוון של כוח המשימה לענייני הגנה.
הגנת ילדים
מספר דוגמאות למה שנחוץ: מימון נוסף. מחסור במכשירי עזר חיוניים, כולל מכשירי שמיעה, ממשיך להגביל את התקשורת, הניידות והגישה של ילדים לשירותי הגנה.
ביולי, ארגונים שותפים סיפקו ל-72,116 איש שירותים למניעה או טיפול באלימות מבוססת מגדר. פעולות אלה כללו:
** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.
באתר זה, התוכן המופיע בשפה העברית תורגם מאנגלית, ונעשו מאמצים להבטיח את דיוק התרגום. כיוון שעדיין ייתכנו שגיאות, מומלץ לעיין בגרסה המקורית באנגלית בכל מקרה של ספק.