דוח מצב הומניטרי | 12 ביוני 2026

דגשים עיקריים

• מזכ"ל האו"ם מזהיר כי המצב בשטח הפלסטיני הכבוש מידרדר במהירות.
• בגדה המערבית, משרד הבריאות הפלסטיני מזהיר כי יותר משליש מהתרופות החיוניות אזלו מן המלאי ומאז תחילת 2026 נדחו יותר מ-11 אלף ניתוחים.
• מאז ינואר גרמו יותר מאלף מתקפות מתנחלים לנפגעים או לנזק לרכוש ביותר מ-230 קהילות, ויותר מ-2,200 פלסטינים נעקרו בהקשר זה.
• מאז ינואר, יותר ממאה תקריות של הריסה או אלימות מתנחלים גרמו לנזק או להרס של יותר מ-190 מבנים הקשורים במים ובתברואה ברחבי הגדה המערבית, נזקים והריסות המגבירים תלותן של קהילות פגיעות וחלשות באספקת חירום של מים במכליות.
• בעזה, יותר מ-70% מבני האדם תלויים במים המובלים במכליות, אבל פערי מימון מציבים אספקה זו בסכנה.
• משפחות עקורות באתרים צפופים, בבניינים שניזוקו ובמחסים מאולתרים יהיו חשופות במהרה לחום הקיצוני של עונת הקיץ, וזאת כאשר הגבלות גישה והליכים ממושכים של שחרור ממכס ממשיכים לפגוע במשלוח במועד של פריטי מחסה חיוניים ופריטים שאינם מזון, וחוסרי מימון מאיימים על הרכישה של סוגי אספקה חורפיים והוספתם למלאי.
• אף שמאז אמצע מאי בוצעו בכאלפיים אתרים טיפולי הדברה נגד מזיקים, מספר החולים במחלות עור ובזיהומי עור ממשיך לעלות בשל הגישה המוגבלת למים בטוחים לשימוש, לתברואה ולטיהור מים, ומשום שהגישה למטמנות אשפה נותרת מוגבלת וגורמת להצטברות מתמשכת של אשפה באזורים מאוכלסים.

סקירה כללית

המצב ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש מידרדר במהירות. כך הזהיר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לאחרונה, ב-10 ביוני, בדברים שנשא בפני מועצת הביטחון.

"למרות הפסקת האש שהוכרזה לפני שמונה חודשים", אמר, "עזה עדיין מתמודדת עם אי-ודאות ועם סבל אנושי עצום. האלימות הולכת וגוברת, ואזרחים נהרגים מדי יום ביומו.

הפעילויות ההומניטריות עדיין נתקלות במגבלות קשות. צורכי אנוש בסיסיים – במים נקיים, בתברואה, במזון, במחסה ובטיפול רפואי, ועוד צרכים רבים אחרים – אינם מקבלים מענה. וממשלת ישראל מכריזה על כוונתה לשלוט ב-70% משטח הרצועה."

בכל האמור בגדה המערבית, ציטט מר גוטרש "דיווחים מדאיגים [...] בדבר אלימות מתנחלים – שהיקפה מגיע כעת בממוצע לשש מתקפות ביום. ההריסה של בתים, הרס משקים ותפיסת אדמות. ההרחבה חסרת הרחם של התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות. העקירה המתמשכת של פלסטינים ברמות שלא נראו כמותן מאז 1967. האיום בניסיון סיפוח אשר – בדומה לכיבוש בן עשרות השנים –יהיה משולל תוקף חוקי."

המזכ"ל הזהיר מפני "חזקת פטור מעונש" ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. "חובה לעצור עוולות אלה", אמר. "על המדינות החברות האו"ם לציית לכל המחויבויות שמשית עליהן המשפט הבינלאומי. ללא יוצא מן הכלל."

הגדה המערבית

ב-4 ביוני הזהיר משרד הבריאות הפלסטיני מפני המחסור המחריף במהירות בתרופות, בחומרי מעבדה ובמוצרים רפואיים, שאותו מייחס המשרד לעיכוב הממושך בהעברות כספי המיסים שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית. לדברי המשרד, יותר משליש מהתרופות החיוניות אזלו כליל מן המלאי, לרבות 180 מתוך 250 תרופות ברשימת התרופות החיוניות ו-50 מתוך 97 התרופות האונקולוגיות. על פי דיווחים, בסך הכול אזלו מן המלאי 726 פריטים פרמצבטיים ומוצרים רפואיים, לרבות 265 מוצרים רפואיים ייעודיים ו-79 פריטי מעבדה. המשרד הזהיר שחייהם של יותר מ-4,000 חולי סרטן ואלפי מטופלי דיאליזה בסכנה בשל המחסור בתרופות אונקולוגיות, במסנני דיאליזה ובמוצרים רפואיים קריטיים אחרים. חוסרים אלה, וההשלכות של המשבר הפיננסי הרחב יותר, פגעו גם במתן שירותי בריאות – על פי דיווחים, מאז תחילת 2026 נדחו יותר מ-11 אלף ניתוחים מתוכננים. המשרד קרא לתמיכה בינלאומית דחופה שתאפשר להמשיך במתן שירותי בריאות חיוניים ולמנוע הידרדרות נוספת במתן שירותי רפואה.

על רקע זה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות ממשיכים לתמוך במתן שירותי בריאות חיוניים באמצעות רשת של 870 מוקדי שירות ברחבי הגדה המערבית, לרבות 59 בתי חולים, 477 מרכזי רפואה ראשונית, 230 מרפאות ניידות ו-16 מרכזי חירום. למרות המאמצים להמשיך ולספק שירותים באזורים הנפגעים, פעילויות המענה ממשיכות להתמודד עם מגבלות משמעותיות, לרבות הגבלות גישה, מכשולי תנועה, חוסרים בתרופות, באספקה ובמוצרים רפואיים, וצמצום יכולתם התפעולית. כתוצאה מכך צמצמו מתקני רפואה רבים את ימי הפעולה ושעות העבודה שלהם, צמצומים המגבילים את הזמינות והנגישות של שירותי הרפואה בקרב אוכלוסיות נפגעות.

מעבר לשירותים ציבוריים, ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לדווח על צרכים גדלים והולכים, בזיקה להשלכות המשולבות של עקירה, הגבלות תנועה וההידרדרות בתנאים הסוציו-אקונומיים. לדברי תוכנית המזון העולמית, במאי קיבלו יותר מ-300 אלף בני אדם סיוע במזון וסיוע מבוסס-מזומן, לרבות משקי בית הסובלים מהיעדר ביטחון תזונתי, משפחות עקורות וקהילות רועים חלשות ופגיעות. היקפו המתמשך של הסיוע מדגיש את ההשלכות המתמשכות של הגבלות גישה, אובדן מקורות מחייה ועקירה חוזרת ונשנית על עמידותם של משקי הבית, ואת ההישענות על תמיכה הומניטרית ברחבי הגדה המערבית.

נפגעים ואלימות מתנחלים

בין 2 ל-8 ביוני (התקופה הנסקרת בפרק העוסק בגדה המערבית בדוח זה) הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית שני פלסטינים, ומותם מביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו מאז תחילת 2027 ל-57, בהם 13 ילדים ושתי נשים. אחד משני ההרוגים היה תינוק בן שבעה חודשים שנהרג בעיר חברון לאחר שכוחות ישראליים פתחו באש על כלי רכב ופצעו את שני הוריו. באותו יום, 5 ביוני, ליד הכפר ביתין בנפת רמאללה, ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ועיכבו את גופתו. לדברי הצבא הישראלי ההרוג היה אחד מכמה בני אדם שיידו בקבוקי תבערה על כלי רכב בכביש הראשי.

במהלך אותה תקופה נפצעו יותר מ-48 פלסטינים, בהם שישה ילדים, מידי כוחות ישראליים או מתנחלים, וישראלי אחד נפצע מפגיעת מכונית שבה נהג פלסטיני ליד צומת ההתנחלות אפרתה, מדרום לנפת בית לחם. יותר מ-60% מהפצועים הפלסטינים (31 מתוך 48) נפגעו במהלך מתקפות מתנחלים, ועל מרבית הפצועים הנותרים דווח במהלך מבצעי חיפוש ופשיטות אחרות שביצעו כוחות ישראליים.

כן גרמו מתקפות מתנחלים לנזק נרחב לרכוש, למקורות מחייה ולתשתית חיונית פלסטיניים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד לפחות 49 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד, נתונים המביאים את מספרן הכולל של התקריות מסוג זה שתועדו מאז תחילת 2026 ליותר מאלף תקריות ביותר מ-230 קהילות, ובממוצע שש תקריות ביום.

רבות מהמתקפות פגעו בנכסים חקלאיים ומניבים המשמשים מקורות מחיה. ברחבי נפות שכם, חברון, ובית לחם השחיתו מתנחלים לפחות מאה עצי ושתילי זית, הציתו יותר מ-170 דונם של קרקעות מעובדות עם יבולי חיטה וירקות עונתיים, וגרמו נזק לתשתית ששימשה לחקלאות ולגידול בעלי חיים. במקומות אחרים גרמו מתנחלים נזק לעמוד חשמל ששימש להפעלת לול עופות ובריכת דגים בבעלות פלסטינית, גנבו נכסים המשמשים למחייה וסיכלו מאמצים לשקם את שירותי המים והחשמל בקהילות נפגעות.

נזק לרכוש ועקירה

במהלך התקופה הנסקרת הרסו רשויות ישראליות 21 מבנים בבעלות פלסטינית. המבנים שנהרסו כללו שמונה בתי מגורים ו-13 מבנים ששימשו למחייה, למים ולתברואה, ומבנים אחרים, כולם בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. בסך הכול נהרסו 20 מבנים בשטח C ומבנה אחד בירושלים המזרחית, הריסות שהביאו לעקירתם של שישה משקי בית המונים 29 בני אדם, בהם שמונה ילדים. מכלל העקורים 26 נעקרו בשטח A ושלושה בירושלים המזרחית.

בין 20 במאי ל-2 ביוני נעקרו 27 משפחות בדואיות פלסטיניות המונות 125 בני אדם, בהם 71 ילדים, מפרעה (המכונה גם אזור עין פרעה) בנפת חברון, על פי דיווחים אחרי חודשים של הטרדה, הפחדה ואיומים מצד מתנחלים. מאז ינואר 2023 נעקרו יותר מ-6,100 פלסטינים מקהילות בדואים ורועים פלסטיניות, בהם כ-2,200 בני אדם ב-2026 לבדה, ו-119 קהילות נעקרו במלואן או בחלקן, בהן 46 קהילות שנעקרו במלואן.

ארגונים הומניטריים שותפים ממשיכים לתת מענה לצרכים הגדלים והולכים בקרב קהילות עקורות וקהילות בסיכון. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, בין 1 ל-7 ביוני הגיעו ארגונים שותפים לכ-150 משקי בית המונים יותר מ-680 בני אדם, בהם בני אדם עם מוגבלויות (כ-10%) בשורה של נפות בגדה המערבית, וסיפקו להם סיוע חירום למחסה ולהתאוששות. כמעט שני שלישים מהמענה ניתנו בנפת טול כרם, בשל העקירה המתמשכת ממחנות הפליטים טול כרם ונור שמס. הסיוע כלל תיקונים של מחסים שלהם נגרם נזק קל עד בינוני, עבודות שיפוץ מחסים ושיפורם, סיוע במזומן לשכר דירה, מיגון מחסים באמצעים כמו דלתות, גדרות וחלונות, וחלוקות חירום של פריטי מחסה ופריטים שאינם מזון, לרבות ערכות מצעים, כלי מטבח ואוהלים. כ-46% מהסיוע שניתן היו התערבויות במזומן והתערבויות מבוססות-מזומן, ואחריהן סיוע בעין (32%), שילוב של סיוע במזומן ובעין (15%) ושוברים (7%).

גישה למים

לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, הגישה לשירותי מים ותברואה ברחבי הגדה המערבית עדיין מוגבלת כתוצאה מאלימות מתנחלים, הגבלות תנועה, הריסות ונזק לתשתית, במיוחד בצפון הגדה המערבית, במסאפר יטא שבנפת חברון, ובקהילות רועים אחרות בשטח C.

מאז תחילת 2026, יותר ממאה תקריות הריסה ואלימות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית הובילו לנזק או להרס של יותר מ-170 מבני מים, תברואה והיגיינה, לרבות צנרת, מערכות השקיה ומכלי מים. נתונים אלה עקביים למדי בהשוואה לרמותיהם בשנת 2025, שבה תועדו בממוצע מדי חודש 25 תקריות מסוג זה. התקריות האלה ממשיכות לשבש את גישתם של פלסטינים למקורות מים ולפגוע בה, ומגבירות את הישענותם על התערבויות חירום, כמו הובלת מים במכליות.

ההשלכות על קהילות בדואים ורועים בשטח C חמורות במיוחד. כך למשל, ב-4 וב-5 ביוני, מתנחלים ממאחזים הסובבים את הקהילות הבדואיות ח'אן אל-אחמר – מכב א-סאמן וח'אן אל-אחמר – מחתוויש, בנפת ירושלים, השחיתו שוב ושוב את צינורות המים הראשיים המשרתים את הקהילות, ושיבשו את גישתם של כל 57 משקי הבית בשתי הקהילות למים למשך כיום שלם. לדברי תושבים, מתנחלים ניקבו שורה של קטעי צינורות וחתכו חלקים מהם. תושבים דיווחו על מתקפות חוזרות ונשנות נגד הצנרת, לרבות שתי תקריות נפרדות ב-4 ביוני, לאחר השלמת התיקונים, לצד נזק חוזר ונשנה לתשתית מים, הסגת גבול, הטרדה והגבלות על גישה לשטחי מרעה מצד מתנחלים. במסאפר יטא לפחות עשר קהילות מנותקות מרשת המים מאז ינואר, לאחר שמתנחלים גרמו נזקים חוזרים ונשנים לצינור המים הראשי או התערבו בפעולתו, ועקב כך הקהילות ממשיכות להישען על הובלות חירום של מים במכליות.

במאמץ לצמצם את ההשלכות של קשיים אלה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה ממשיכים ליישם התערבויות חירום והתערבויות ממוקדות-עמידות ברחבי הגדה, לרבות בהובלת מים במכליות, בחלוקת ערכות היגיינה, בתי שימוש ניידים ופתרונות אחסון מים. יתרה מכך, בצפון הגדה המערבית שבה נעקרו מאז תחילת 2025 יותר מ-33 אלף פלסטינים ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס והאזורים שסביבם, ארגונים שותפים ממשיכים לספק מים במכליות, ערכות היגיינה ותמיכה לספקי שירותים מקומיים המשרתים אוכלוסיות עקורות.

במאי סיפקו ארגונים שותפים תמיכה במכליות מים לכ-30 קהילות ואזורים שמשפחות עקורות עברו להתגורר בהם, לרבות עשר קהילות במסאפר יטא, תשע קהילות בצפון בקעת הירדן, ואזורים שבהם שוהות משפחות עקורות בנפות חברון, רמאללה, יריחו, סלפית, ג'נין וטול כרם.

לתקריות נבחרות בגדה המערבית במהלך התקופה הנסקרת ראו נספח 1.

לנתונים ופילוחים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לאפריל 2026, ראו את תמונת מצב של הגדה המערבית - אפריל 2026, שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

רצועת עזה

אזרחים ותשתית אזרחית בעזה חשופים לתקיפות אוויריות, הפגזות וירי ישראליים, המובילים על פי דיווחים לנפגעים ולנזק. לדברי משרד הבריאות בעזה, הפועל תחת הרשויות בפועל בעזה, בין 3 ל-10 ביוני נהרגו 39 פלסטינים, שתי גופות חולצו, ארבעה בני אדם מתו מפצעיהם, ו-199 בני אדם נפצעו. לדברי משרד הבריאות, נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים מאז ההודעה על הסכם הפסקת האש, ב-10 באוקטובר 2025, ל-981 הרוגים ו-3,104 פצועים.

ב-10 ביוני הביע משרד זכויות האדם של האו"ם חשש בנוגע לדיווחים חוזרים ונשנים על פעילות אלימה שמבצעים "גורמים חמושים פלסטיניים בעזה, ככל הנראה בגיבוי של כוחות ישראליים." לדברי משרד זכויות האדם, יום קודם לכן עצרו גורמים כאלה מספר פלסטינים, בהם שבעה אנשי צוות אמבולנס של אגודת הסהר האדום הפלסטינית. לדברי משרד זכויות האדם, חמישה שוחררו לאחר מכן, אבל שניים נלקחו למקום לא ידוע. המשרד קורא לשחרורם המיידי ומדגיש שישראל, ככוח הכובש, מחויבת להבטיח את הסדר הציבורי והבטיחות "ולהימנע מהפרות של המשפט הבינלאומי, לרבות מניעת שירותים רפואיים, וכן למנוע הפרות כאלה." ב-11 ביוני אמרה אגודת הסהר האדום הפלסטינית שאחד מהשניים שוחרר.

בה בעת, ארגונים הומניטריים שותפים מדווחים על הידרדרות בסביבת הגנת ילדים – עוני, עקירה והיעדר ביטחון מגבירים סיכונים להזנחה, עבודות מסוכנות, הפרדת משפחות וחשיפה לאלימות. ילדים מתמודדים מצוקה פסיכולוגית חמורה וסיכונים של נפלי תחמושת, ובמקביל הגבלות גישה, מחסור במשאבים ואספקה מוגבלת ממשיכים לפגוע במתן שירותי הגנת ילדים ותמיכה נפשית ופסיכו-חברתית. במונחים רחבים יותר, ארגונים שותפים בתחום ההגנה מדווחים על חוסרים קריטיים בערכות כבוד ובמוצרי היגיינה נשית, שהמלאי שלהן כמעט אזל למרות הביקוש הגבוה בקרב נשים ונערות.

מאמצי הדברת המזיקים נמשכים, ומאז אמצע מאי טופלו יותר מ-2,000 אתרים. למרות זאת נמשכת העלייה במספר המקרים של מחלות עור וזיהומים בטפילים חיצוניים, וארגונים שותפים מדווחים שהניגועים במזיקים ובמכרסמים מגבירים את רמות המצוקה ותורמים לעלייה באלימות במשפחה. זאת משום שבני אדם נותרים עקורים וממשיכים להתגורר בצפיפות, עם גישה מוגבלת למים בטוחים לשתייה, למוצרי היגיינה ולטיפול בעיתו, ומפני שבהיעדר גישה למטמנות ליד אזור החיץ המזרחי בעזה האשפה ממשיכה להצטבר באזורים מאוכלסים.

בין 1 ל-9 ביוני ניתן היה להכניס לעזה מעט יותר ממיליון ליטר סולר. כמות זו אינה מספיקה לכיסוי כמויות הסולר הדרושות להמשך של פעילויות מצילות-חיים. בתורן, כמויות הסולר הנמוכות המוכנסות לעזה אילצו ארגונים הומניטריים שותפים לתעדף את הפעילויות החיוניות ביותר שזוהו על ידי כוחות המשימה, ועקב כך צומצמו מספר פעילויות לא חיוניות.

כך למשל, כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה מדווח שבצפון, אילצו משלוחי הדלק המוגבלים בשבוע שעבר להפסיק מתן שירותים מרכזיים או להפעילם בסבבים, לרבות העברת פסולת מוצקה משוק פיראס ופעולתה של תשתית מים ותברואה בעיר עזה.

עבור יותר מ-70% מהאוכלוסייה, המקור המרכזי למי שתייה הם משלוחי מים במכליות, ואת אלה קשה להמשיך ולהפעיל. ארגונים הומניטריים שותפים פועלים אמנם לצמצם פערים הנובעים מכך שארבעה ארגונים שותפים הפסיקו בהדרגה את הובלת המים במכליות מאז אמצע מאי, אך עדיין אין די מימון לשימור הכיסוי הנוכחי, על אחת כמה וכמה להרחבתו במהלך הקיץ.

את הקשיים האלה מחריפים עוד יותר הגבלות גישה והליכי שחרור ממושכים של פריטים המוכנסים לעזה, הממשיכים לפגוע במשלוח בעיתו של פריטי מחסה חיוניים ופריטים שאינם מזון, בעוד שהצרכים גדולים בהרבה מהמשאבים הזמינים, במיוחד בקרב משקי בית עקורים המתגוררים באתרים צפופים, במבנים שניזוקו ובמחסים מאולתרים, שיהיו חשופים יותר ויותר לטמפרטורות הקיץ הקיצוניות, ומגבילים את יכולתם של ארגונים שותפים לתת מענה יעיל לקדימויות המתהוות.

ביטחון תזונתי ושווקים

לפי הגיליון האחרון של מעקב השווקים בעזה שמפרסמת תוכנית המזון העולמית, במהלך המחצית הראשונה של מאי 2026 ניכר שיפור קל בצריכת המזון, זמינותו ומחיריו, בהשוואה לנתונים באפריל. את השיפור מייחסים לעלייה, שעליה דווח, בהכנסת אספקה מסחרית והומניטרית. סקרים שעליהם דיווחה תוכנית המזון העולמית מראים ירידה – מ-75% באפריל ל-63% – במספר משקי הבית המדווחים כי הם מתקשים להגיע לשווקים. מקרב משקי הבית שהתמודדו עם קשיים, 93% נימקו זאת בקשיים פיננסיים בשל היעדר מזומן ו-54% מסרו שאינם יכולים להרשות לעצמם פריטי מזון בסיסיים, בשל מחיריהם הגבוהים. תוכנית המזון העולמית מזהירה שצריכה של פירות ומזונות עתירי חלבון נותרת מוגבלת לפעם בשבוע או פחות מכך, ומקבעת את הסכנה לתת-תזונה, במיוחד בקרב ילדים. תוכנית המזון העולמית אומרת שככלל, המחירים נותרו גבוהים לעומת רמתם בשלהי פברואר (ערב ההסלמה האזורית). נאמר שדלק וגז לבישול עדיין נדירים ויקרים מאוד, מחסור שלדברי תוכנית המזון העולמית גורם ל-66% ממשקי הבית להישען על הבערת אשפה לבישול מזון.

על פי נתונים של לשכת המסחר בעזה, בין 1 ל-7 ביוני ירדו מחיריהם של פריטי מזון, ובמיוחד תוצרת טרייה, ב-15% או יותר בהשוואה לשבוע שקדם לכך, אבל הם עדיין גבוהים משמעותית מרמותיהם לפני אוקטובר 2023. מחירי פריטים שאינם מזון יציבים בהשוואה לשבוע הקודם, אף שהם עדיין גבוהים, למעט תחבושות היגייניות, שכעת הן זולות מכפי שהיו לפני אוקטובר 2023. בסך הכול, לדברי לשכת המסחר, מדד המחירים לצרכן בעזה צנח מ-235% במאי ל-199% בתחילת יוני, ירידה המצביעה על הקלה מסוימת באינפלציה, אף שלנוכח המצב הלא יציב באזור עדיין לא ברור אם ניתן לשמר מגמה זו.

במקביל, לשכת המסחר מדווחת ששיעורי העמלות על מזומן ירדו עוד יותר, ל-10%, לעומת רמות גבוהות יותר שנצפו בחודשים קודמים, והם נותרים יציבים ברובם. לדברי קבוצת העבודה לענייני מזומן, צמצום הדרגתי זה מוביל לשיפור שולי בכוח הקנייה של מוטבים הנשענים על עסקאות מזומן, אף שחוסרי נזילות מתמידים ממשיכים להגביל את הטווח לירידות נוספות. בסך הכול, הנתונים שאספה קבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שהשווקים עדיין פועלים תחת לחץ ניכר – שרשרות אספקה לא אחידות הפועלות תחת מגבלות, מגוון מוגבל של סחורות וקשיים מבניים מתמידים ממשיכים לפגוע בהתאוששות השוק ובעמידותם של משקי הבית.

אספקה המוכנסת אל עזה

בערב ה-7 ביוני סגרו רשויות ישראליות באופן זמני את מעבר כרם שלום ומעבר רפיח, בנימוק של שיקולים ביטחוניים בזיקה למתקפות טילים מאיראן. ב-8 ביוני הודיעו כי הפעילות במעבר כרם שלום תחודש למחרת וכי גם מעבר רפיח ייפתח מחדש. במשך הסגירה הזמנית עדיין יכלו האו"ם וארגונים שותפים לאסוף אספקה מעברו הפלסטיני של מעבר כרם שלום, אבל נאלצו להשעות פעילויות אחרות: פריקת האספקה חודשה ב-9 ביוני, והתמיכה בפינויים רפואיים ובתושבים חוזרים חודשה ב-10 ביוני.

כפי שדווח קודם לכן, מעבר כרם שלום הינו נקודות הכניסה הפעילה היחידה למטענים שהכנסתם אושרה. הגישה למיקום זה מתוך עזה מתועלת דרך כביש חדש, עם מחסום צבאי חדש, שהשיירות הנוסעות בו מתמודדות עם עיכובים ועם גודש.

בין 1 ל-7 ביוני הכניסו האו"ם וארגונים שותפים אל עזה אלפי טונה של מזון ותוספי תזונה, פריטי אספקה הנוגעים לבריאות, מים ותברואה, חומרי מחסה, חומרי לימוד ופריטים חיוניים אחרים. על סמך נתונים שכוח המשימה לענייני לוגיסטיקה עקב אחריהם, במהלך אותה תקופה הצליחו 62% מכל משאיות הסיוע ממצרים לפרוק את מטענן במעבר כרם שלום שבשליטת ישראל. לעומת זאת, 94% מהמשלוחים מנמל אשדוד בישראל נפרקו בהצלחה בכרם שלום.

בכל האמור במגזר המסחרי, נתונים מלשכת המסחר בעזה שנמסרו לקבוצת העבודה לענייני מזומן מצביעים על כך שבין 1 ל-7 ביוני הסקטור הפרטי אסף 817 מטעני סחורות והכניס אותם לעזה. מתוך מטענים אלה, 374 הכילו פריטי מזון ו-23 הכילו גז לבישול, נתון המייצג 48% מכלל המטענים, ו-153 מטענים אחרים הכילו פריטים חיוניים שאינם מזון – לרבות מוצרי היגיינה, מחסה וכמויות קטנות של מוצרים לטיפול בילדים. לא תועדו מטעני תרופות או תשומות חקלאיות. על פי הנתונים, מוצרים לא חיוניים היוו כשליש מהאספקה.

ב-25 במאי, מתקן אחסון חדש שהשיג כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה החל לפעול, לאחר קבלת אישור הרשויות הישראליות, וישרת את האו"ם וארגונים שותפים כאחד.

האו"ם יכול לאמת רק את הכנסתה של אספקה שמנגנון 2720 של האו"ם עוקב אחריה; לסיווג על פי קטגוריות של סוגי אספקה אלה, ראו הדשבורד המקוון של מנגנון 2720 של האו"ם.

לתיאור מפורט של הפעילויות ההומניטריות העדכניות בעזה, ראו נספח 1 להלן.

מימון

מקור: מערכת המעקב הפיננסי והקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש

נספחים

---

** שתי כוכביות משמען שנתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הושמטו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.