"המלחמה אף פעם לא נגמרת. אני ספר, תושב עזה. המספרה שלי ניזוקה ונסגרה. קשה מאוד להתמודד עם מצב נורא כזה. אני בקושי יכול לחייך עכשיו". תצלום באדיבות Life With Dignity

העלון ההומניטרי | נובמבר 2021 - עזה לאחר ההסלמה בחודש מאי

גיליון זה של העלון ההומניטרי מספר את סיפוריהם של אנשים ונשים מן השורה, תושבי עזה, הנאבקים לחיות במציאות שלאחר מעשי האיבה במאי 2021, ומציע תובנות בדבר ההשלכות של עקירה, אלימות מבוססת־מגדר, בריאות הנפש, סיכונים סביבתיים ובריאותיים והרס של מקורות מחיה.

במסמך זה

אחד עשר ימי הלחימה האינטנסיבית בין כוחות ישראליים לבין ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה, בין 10 ל־21 במאי 2021, היו החמורים ביותר מאז 2014. ברצועה נהרגו ונפצעו אזרחים רבים, עשרות אלפים נותרו בלא קורת גג, בתים ותשתית חיונית נהרסו או ניזוקו, ושיבושים קשים חלו באספקת שירותים בסיסיים.

"חבל שלא הייתי בתוך המחסן כשהוא הופצץ. אין לי מילים לתאר כמה כואב לי לקום כל בוקר ולראות איך מקור המחייה שלנו נהרס, איך כל מה שבנינו נחרב."

"לקח לי חמש שנים לבנות בית משלי ולעזוב את הבית של חמי וחמותי המתעללים, שבו גרנו כולנו יחד. החלום החדש שלי נהרס תוך שניות, יחד עם כל החפצים ומעט הדברים שהצלחתי לקנות לילדים שלי לכבוד החג.

"לא רציתי לעזוב את עזה, אבל עכשיו אני מוכן ללכת לכל מקום שהוא. כשאני מחייך או צוחק, אני מרגיש כאילו שזה לא בסדר. אני שואל את עצמי למה אני צוחק? כל יום אני מרגיש אשם על כך שהילדים שלי נאלצים לחיות באותו מקום שבו אחיהם נהרג."

"עלה לי 10,000 שקל בערך רק לקנות דשן, חומרי הדברה, שתילים וחומרים אחרים כדי להכין את הקרקע לקיץ. קניתי הכול באשראי. בדרך כלל אנחנו מסתמכים על ייצוא שיכסה את העלויות, יספק הכנסה ויניב גם רווח כלשהו. המלחמה פרצה עם תחילת הקטיף, במאי. סגירת המעברים, ההגבלה החדשה, יחד עם גל החום עשו בנו שמות. הספק שלי מתקשר אלי כל יומיים ומבקש את הכסף שלו. משפיל אותי שאני לא יכול לפרוע את החוב. זה מביש. השוק המקומי רווי בעגבניות ולא מייצר רווח או אפילו מכסה את העלויות."

"בזמן המלחמה הייתי פשוט מבועתת, אבל כאן ב'שבועות הכיף' בקיץ אני לא פוחדת. אני הכי אוהבת לצייר. אני רוצה לצייר הכול. אהיה עצובה מאוד כשהפעילויות ייגמרו. הלוואי שיכולתי להיות פה יותר משבוע אחד."