ביתה נבנה בחמש שנים ונהרס בכמה שניות – סיפורה של רים
"לקח לי חמש שנים לבנות בית משלי ולעזוב את הבית של חמי וחמותי המתעללים, שבו גרנו כולנו יחד. החלום החדש שלי נהרס תוך שניות, יחד עם כל החפצים ומעט הדברים שהצלחתי לקנות לילדים שלי לכבוד החג.
"הילדים ואני היינו כל כך מאושרים שסוף סוף יש לנו בית. אבל עכשיו אין לנו קורת גג וגם לא לאן ללכת. הילדים מפוחדים כל הזמן. הבן שלי כבר לא שומע לי. הוא מקלל ומכה את האחיות הקטנות שלו. כל מה שאני רוצה בחיים זה שיהיה לי בית, לראות את הילדים גדלים ולחיות חיים טובים יותר. אני לא רוצה לבקש נדבות או להרגיש שאנשים מרחמים עלי."
רים, יולי 2021
רים (שם בדוי) היא תושבת עזה בת 27, אם לשלושה ילדים בני פחות מעשר. היא נישאה כשהייתה רק בת 15 וחיה ארבע שנים בבית חמיה. בתקופה ההיא ספגה אלימות קיצונית במשפחה, ולעיתים קרובות אף שקלה לשלוח יד בנפשה.
רים לא יכלה להרשות לעצמה לעזוב את בית חמיה, כי לא היה לה לאן ללכת. היא לא יכלה לחזור לבית הוריה, כי הם קשישים וחולים, ובביתם הצפוף גרים 15 אחיה ואחיותיה. עם זאת, הודות לעזרה כספית ותרומות משכנים ושכנות הצליחה רים לבנות לעצמה בית צנוע משלה ולהפוך אותו לבית חלומותיה. די היה בו לשמש קורת גג בטוחה לה ולילדיה.
ב־13 במאי 2021 ירו כוחות ישראליים טיל אזהרה בשכונה של רים, והיא נאלצה להתפנות בלי שהספיקה לאסוף מיטלטלים כלשהם. היא וילדיה מצאו מחסה בבית ספר של אונר״א, ובעת ששהו שם נהרס ביתם. בלא קורת גג חלופית, נותרו רים וילדיה למשך 25 ימים בבית הספר, שהתנאים בו היו רחוקים מלענות על צורכיהם. כיוון שבית הספר לא היה מקלט ייעודי רשמי, לא היו בו סיוע חירום, שבדרך כלל כולל מזון, מים, מזרנים ושמיכות. כשורדת של אלימות במשפחה חששה רים לשלומה ולשלום בנותיה בכל עת שנאלצו להשתמש בשירותים. ההסלמה וחוסר הביטחון שנכפו על הילדים גרמו להם לטראומה. רים דואגת לילדיה ומתקשה להתמודד עם התנהגותם.
ביתה של רים נבנה ללא הרשאה על אדמה ממשלתית. משפחות שבתיהן נהרסו או ניזוקו במהלך סבב ההסלמה זכאיות לתמיכה מהממשלה או מסוכנויות העוסקות בתחום המחסה, סיוע במזומן למימון דיור זמני, שנועד לסייע להן לשכור דיור נאות בעוד בתיהן נבנים מחדש או משופצים. אלא שמי שבתיהם נבנו בלא הרשאה אינם זכאים לסיוע. למרבה המזל, בסיוע האגודה להגנת האישה והילד (עיישה), רים מתגוררת כעת בדירה שכורה, שנשכרה לשישה חודשים בלבד. בתום פרק זמן זה רים וילדיה עלולים למצוא את עצמם שוב מחוסרי בית. כמו כן, רים מקבלת מארגון "עיישה" ייעוץ ותמיכה פסיכו־חברתית.
בנוסף, רים היא חולת זאבת (לופוס), מחלה אוטואימונית כרונית המצריכה תמיכה וטיפול תרופתי לכל החיים. הסירוב המתמשך של ישראל להעניק לה היתר יציאה מעזה חוסם בפני רים את הגישה לטיפול רפואי בירושלים המזרחית, והדבר החריף את מצבה. בשנת 2017 הגישה רים שבע בקשות להיתר יציאה, וכולן נענו בסירוב. התהליך התיש אותה רגשית, והיא התייאשה וחדלה להגיש בקשות. כיוון שבעזה יש מחסור בתרופות לטיפול בזאבת, הן יקרות ולעיתים קרובות מעבר להישג ידה של רים. המתח מחריף ומדרדר את מצבה הרפואי.
מגפת COVID-19 וסבב ההסלמה במאי 2021, גרמו לריבוי המקרים המדווחים של אלימות מבוססת־מגדר.[1] לדברי תת־כוח המשימה לענייני אלימות מבוססת־מגדר, לפני סבב ההסלמה בן 11 הימים במאי 2021, 38% מהנשים הנשואות או מי שהיו נשואות בעבר בעזה נחשפו לאלימות מצד בני זוגן, לרבות אלימות פסיכולוגית, כלכלית וחברתית. יותר ממחצית מהנשים הנשואות, או כאלה שהיו נשואות בעבר (בגילים 64-18) לא דיווחו על האלימות כלפיהן, ורק 28% מהן דיווחו כי הן יודעות על שירותים קיימים בתחום האלימות מבוססת־המגדר.[2] סבב ההסלמה בחודש מאי ומגפת COVID-19 גרמו לריבוי המקרים של אלימות מבוססת־מגדר. לדברי ארגון האו״ם לקידום נשים והעצמתן UN Women, לאחר סבב ההסלמה במעשי האיבה ב־2014 חל גידול באלימות נגד נשים וילדים. תוצאות דומות נצפו בעקבות ההפגנות[3] של צעדת השיבה הגדולה.[4] ארגון האו״ם לקידום והעצמת נשים ציין גידול מאומת במנגנוני התמודדות שליליים, כמו נשירה מהלימודים ונישואין בגיל צעיר בקרב ילדות.[5]
קו סיוע החירום סווא, הפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ומציע לקורבנות אלימות שירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, וכן תמיכה רפואית ומשפטית, דיווח על גידול של 135% במספר הפניות במאי 2021, לעומת 2020. כן דיווח הארגון כי 82% מהשיחות בשבועיים הראשונים של מאי הגיעו מעזה.[6]
בסבב ההסלמה במעשי האיבה במאי נהרגו 41 נשים ו־23 ילדות שגילן פחות מ־18, וכן נפצעו 398 נשים, שצופים כי 10% מהן עלולות לסבול מנכות ארוכת־טווח. 101 נשים התאלמנו.[7]
[1] https://palestine.unfpa.org/en/gender-based-violence
[2] המרכז לענייני נשים – עזה 2021, "דוח אומדן מהיר על הצרכים המיידיים והקריטיים של נשים וילדות פגיעות בעקבות סבב ההסלמה בחודש מאי" [בערבית]. עמ׳ 22.
[3] UN Women June 2021, Gender and Wars in Gaza Untangled: What Past Wars Have Taught Us? P. 13
[4] בין מרס 2018 ל־31 בדצמבר 2019 השתתפו אלפי פלסטינים בעזה בהפגנות "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת עם ישראל. אף שרובם הגדול של המשתתפים לא נקטו אלימות, כמה מהם התקרבו אל הגדר בניסיון לגרום לה נזק, הציתו צמיגים והשליכו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות ישראליים. 214 פלסטינים, בהם 46 ילדים, נהרגו ויותר מ־36 אלף בני אדם, בהם כמעט 8,000 ילדים, נפצעו במהלך צעדת השיבה הגדולה. יותר מ־8,000 נפגעו מתחמושת חיה. חייל ישראלי אחד נהרג ושבעה חיילים אחרים נפצעו במהלך צעדת השיבה הגדולה. האמצעים לפיזור הפגנות שבהם השתמשו כוחות ישראליים במהלך צעדת השיבה הגדולה והפגנות אחרות לאורך גדר המערכת עוררו חששות חמורים בדבר שימוש מופרז או לא מוצדק בכוח, שאליו נלוו היעדר חקירות יעילות ומיצוי דין. ועדת חקירה בלתי תלויה, שמונתה על ידי מועצת זכויות האדם של האו״ם, מצאה יסוד סביר להאמין כי במרבית המקרים השימוש שעשו כוחות ישראליים בתחמושת חיה היה בלתי חוקי.
[5] UN Women, Gender Alter September 2021.
[6] SAWA Helpline Factsheet #25, May 2021
[7] המרכז לענייני נשים – עזה 2021, "דוח אומדן מהיר על הצרכים המיידיים והקריטיים של נשים וילדות פגיעות בעקבות סבב ההסלמה במאי" [ערבית]. עמ׳ 2.
מאמרים קשורים
הירשמו לקבלת מידע ודוחות
הירשמואתרי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים
עקבו אחרינו
תמכו
תרומותיכם מועברות לארגוני סיוע המגישים עזרה לפלסטינים נזקקים במהירות וביעילות.