מפגע סביבתי ובריאותי: הפצצת מחסן הכימיקלים החקלאיים הגדול ביותר בעזה

"חבל שלא הייתי בתוך המחסן כשהוא הופצץ. אין לי מילים לתאר כמה כואב לי לקום כל בוקר ולראות איך מקור המחייה שלנו נהרס, איך כל מה שבנינו נחרב."

מחמוד ח׳ודייר, בעליה של חברת האחים ח׳ודייר[1]

ב־15 במאי נחרב בהפגזה ארטילרית ישראלית המחסן הגדול ביותר ברצועת עזה לאספקה חקלאית, בבעלות חברת האחים ח׳ודייר, בבית לאהיא שבצפון עזה. המחסן נוסד ב־1985 על ידי ארבעה אחים וסיפק חומרי הדברה, דשן וחומרים כגון מוצרי פלסטיק, ניילון וצינורות מים, ובסך הכול היה המקור ליותר מ־50% מכלל האספקה החקלאית ברחבי רצועת עזה. לדברי יחידת המחקר והסיוע הטכני של ארגון אל־מיזאן, במחסן ששטחו היה 4,000 מ״ר אוחסנו כ־300 טון חומרי הדברה מסוכנים ביותר ו־1,000 טון דשן.[2]

זמן קצר לפני שנהרס המחסן קנתה החברה באשראי אספקה חקלאית. עם ההפצצה, עלתה אספקה זו בלהבות והושמדה, והחברה נותרה שקועה בחובות כבדים. הנזק מוערך ביותר מ־13 מיליון דולר,[3] וכמאה בני משפחה, רובם ילדים, איבדו את מטה לחמם.

חורבות מחסן האספקה החקלאית, יולי 2021. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.
חורבות מחסן האספקה החקלאית, יולי 2021. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

הבעלים גרים מטרים ספורים מהמחסן. הם לא קיבלו התראה כלשהי לקראת ההפגזה. היקף החורבן היה כה גדול עד שצוותי ההגנה האזרחית והעירייה נאבקו ימים אחדים לכבות את השריפה.[4] העשן הסמיך והכימיקלים החקלאיים וציוד הפלסטיק הבוערים גרמו לפליטת אדים חריפים ולא נעימים, שנמשכה שבועות. כשמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ביקר במקום ב־7 ביולי, יותר משבעה שבועות לאחר התקרית, צחנת הכימיקלים במקום עדיין הייתה קשה מנשוא. תושבי הסביבה נאלצו לעזוב את בתיהם.

כתוצאה מחשיפה לאדים צצו פריחות על עורם של כמה מבני המשפחה, והם נזקקו לטיפול רפואי. אחת השכנות, שהייתה בהריון, הפילה את עוברה ימים אחדים לאחר התקרית, והצוות הרפואי בבית החולים שיפא העריך כי ההפלה נבעה משאיפת הכימיקלים. שכנים אחרים אושפזו בשל קשיי נשימה, ואישה הרה נוספת עזבה את האזור כדי להבטיח את שלום העובר שברחמה.

פגזים מן ההפגזה שנותרו באתר. 7 ביולי 2021. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.
פגזים מן ההפגזה שנותרו באתר. 7 ביולי 2021. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מחשש לבריאות האוכלוסייה ולבטיחותה, הרשויות המקומיות הציבו מייד לאחר התקיפה הראשונה כוחות משטרה שחסמו את הגישה לאזור. ועדה טכנית בראשות משרד החקלאות אמדה את המצב וניסחה הנחיות לפינוי בטוח של הכימיקלים. 

מומחים סביבתיים שבחנו את ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של הפגזת המחסן מסיקים כי לאסון נודעו השלכות ניכרות, וכי הצעדים הדחופים הבאים הכרחיים:

  • פינוי מיידי ובטוח של פסולת ועיי חורבות רעילים, שיתבצע בכפוף לנהלי בטיחות ובריאות.
  • עריכת בדיקות מעבדה מיוחדות של הקרקע, המים והגידולים החקלאיים בסביבת האתר.
  • הקמת יחידות מיוחדות במטמנות אשפה מרכזיות, לפינוי בטוח וקבוע של חומרים מסוכנים.

חורבות מחסן הכימיקלים החקלאיים, יולי 2021. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.
חורבות מחסן הכימיקלים החקלאיים, יולי 2021. צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

"כל מה שאנחנו רוצים זה שיפנו את הכימיקלים", אמר מחמוד ח׳ודייר ב־7 ביולי. "אנחנו לא יכולים לעשות את זה בעצמנו כי הם רעילים, ואי אפשר סתם להשליך אותם במקום כלשהו. אם נעשה את זה, זה יהיה אסון לעזה כולה. כרגע זה אסון עבורנו ועבור כל מי שחי בסביבה. מדי יום אנחנו מקבלים תלונות מהשכנים שלנו. אם ישאירו את ההריסות הרעילות כמו שהן, בסופו של דבר הן יזהמו את מי התהום, ויהיו לכך השלכות סביבתיות איומות על עזה כולה."

ב־22 בספטמבר החלה תוכנית הפיתוח של האו״ם לפנות כמויות גדולות מהפסולת הרעילה, וזו תועבר למתקן טיהור מיוחד במזרח עזה, כדי להבטיח שהקרקע ומי התהום לא יזוהמו. הקיבולת והמומחיות המוגבלות באזור זה עיכבו את ההתערבות והאטו את המענה.


[1] ראיון עם משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, יולי 2021.

[2] אל־מיזאן, 9 בספטמבר 2021. בסדנא של אל־מיזאן, מומחים מזהירים מפני ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של ההפגזה הישראלית על מחסן הכימיקלים החקלאיים וקוראים לטיהור מחומרים מזהמים ולמענה כוללני.

[3] להערכת כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי.

[4] אל־מיזאן דיווח כי המאמצים לכבות את האש נמשכו הרבה לאחר תום סבב ההסלמה, עד ל־6 ביוני 2021.