הכנת אספקה למשלוח לעזה. ב-4 בדצמבר הייתה רפיח האזור היחיד שבו חולק סיוע בהיקף מוגבל. לנוכח כמה מההפגזות הכבדות ביותר עד עתה, הזהירה המתאמת ההומניטרית כי התנאים הדרושים למשלוח סיוע אינם קיימים. צילום: ארגון הבריאות העולמי, 2 בדצמבר 2023.

מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 59

04 בדצמבר 2023

דגשים עיקריים

בפרק הזמן שבין ה-3 בדצמבר בשעות אחר הצהריים לבין ה-4 בדצמבר בשעות אחר הצהריים ניתכו על עזה כמה מההפגזות הכבדות ביותר עד עתה שבהן, לדברי משרד הבריאות בעזה, נהרגו לפחות 349 פלסטינים, ולדברי מקורות ישראליים נהרגו שלושה חיילים ישראלים. הפגזות ישראליות מהאוויר, היבשה והים בכל רחבי עזה, וכן לחימה ופעולות קרקעיות גברו באופן משמעותי, וארגונים פלסטיניים חמושים המשיכו בירי של רקטות לישראל.
ב-4 בדצמבר הוכנסו ממצרים לעזה 100 משאיות סיוע ובהן אספקה הומניטרית ו-69 אלף ליטר דלק, נתון דומה בקירוב לסיוע שהוכנס יום קודם לכן. .כמות זו נמוכה בהרבה מהממוצע היומי של 170 משאיות ו-110 אלף ליטר דלק שהוכנסו במהלך ההפוגה ההומניטרית שיושמה בין ה-24 ל-30 בנובמבר.
ב-4 בדצמבר אמרה המתאמת ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש כי "התנאים הדרושים למשלוח סיוע לעזה אינם מתקיימים. אנחנו עומדים בפתחו של תרחיש מסויט עוד יותר, אם אפשר בכלל להעלות זאת על הדעת, שבו הפעילות ההומניטרית לא יכולה לתת מענה לצרכים. היום אנחנו חוזים במחסים ללא יכולת לקלוט בני אדם, מערכת בריאות שקרסה, מחסור במים נקיים לשתייה, היעדר של תברואה ראויה לשמה ותזונה ירודה לבני אדם מותשים מלכתחילה, הן נפשית והן גופנית: זוהי נוסחה קלסית למגיפות ולאסון בתחום בריאות הציבור."
ב-4 בדצמבר פונו מעזה למצרים 25 פצועים ו-583 נתינים זרים ובעלי נתינות כפולה, ועשרה אנשי סגל הומניטרי נכנסו לעזה.
ב-4 בדצמבר, זה היום השני ברציפות, הייתה נפת רפיח הנפה היחידה בעזה שבה התבצעה חלוקה מוגבלת של סיוע, בעיקר קמח ומים. בנפת ח'אן יונס הסמוכה חלוקת הסיוע פסקה כמעט לחלוטין בשל העצימות של מעשי האיבה. נפת מרכז עזה הייתה מנותקת ברובה מהדרום, לאחר שכוחות ישראליים הגבילו את התנועה לאורך כבישים ראשיים, לרבות תנועה של אספקה הומניטרית. הגישה מהדרום לאזורים שמצפון לנחל עזה (להלן: הצפון) עצרה ב-1 בדצמבר, עם חידוש מעשי האיבה.
ב-4 בדצמבר בשעה 20:30 בערך הודיעה ספקית שירותי הטלקומוניקציה הראשית בעזה כי כל שירותי הטלפוניה הושבתו בשל חתכים בערוצי הסיבים הראשיים. זאת לאחר ששעות אחדות קודם לכן הושבתו שירותים אלה חלקית בעיר עזה ובצפון עזה בשל מעשי האיבה המתמשכים. סוכנויות הומניטריות ונותני מענה ראשוני הזהירו כי ניתוק שירותי טלפוניה מעמיד בסכנה מתן סיוע מציל-חיים, המתקשה ממילא לעמוד בעומס.
ב-3 בדצמבר ייעד צה"ל אזור המכסה כ-20% משטח העיר ח'אן יונס לפינוי מידי. לפני תחילת מעשי האיבה התגוררו באזור זה כמעט 117 אלף בני אדם. כן כולל שטח זה 21 מחסים ובהם כ-50 אלף עקורים, שרוב רובם נעקרו כבר קודם לכן מן הצפון, כך שמי שכבר עקורים נעקרים בשנית. לתושבים נאמר לעבור לעיירה אל-פוח'ארי, ממזרח לח'אן יונס, ולשכונות א-שבורה ותל א-סולטאן ברפיח, הסובלות מלכתחילה מצפיפות יתר.
ב-3 וב-4 בדצמבר הגיעו לרפיח עשרות אלפי עקורים, ככל הנראה מהאזורים ברחבי נפת ח'אן יונס. מאחר שבמחסים ברפיח כבר שוהים הרבה יותר בני אדם מכפי קיבולתם, התמקמו רוב העקורים החדשים ברחובות ובמרחבים ריקים ברחבי העיר והקימו בהם אוהלים ומחסים מאולתרים.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות הישימים כדי להימנע מפגיעה באזרחים, ובכל מקרה לצמצם אותה למינימום. אמצעים אלה יכולים לכלול פינוי של אזרחים או מתן התראה יעילה על מתקפות, המותירה לאזרחים די זמן לעזוב, וכן נתיב בטוח ומקום בטוח לעבור אליו. יש לנקוט את כל האמצעים האפשריים לוודא שלאזרחים שייעקרו יהיו תנאי בטיחות, מחסה, תזונה והיגיינה משביעי רצון, ולהבטיח שבני משפחה לא יופרדו. אזרחים הבוחרים להישאר באזורים שיועדו לפינוי אינם מאבדים את ההגנה המוקנית להם.
ב-4 בדצמבר, במהלך הביקור שלה בעזה, אמרה נשיאת הצלב האדום הבינלאומי, מיריאנה ספוליאריץ', כי: "לא מתקבל על הדעת שלאזרחים בעזה אין מקום בטוח ללכת אליו, ולנוכח המצור הצבאי, גם מתן מענה הומניטרי נאות אינו אפשרי כעת."
ב-3 וב-4 בדצמבר היו הפגזות ולחימה אינטנסיביות סביב שלושה מתוך ארבעת בתי החולים הפעילים חלקית בצפון עזה, ובית החולים נאסר בדרום. כמה מבתי החולים ספגו פגיעות ישירות, שגרמו לנפגעים ולנזק למתקני בתי החולים (לפרטים נוספים ראו הפרק על בריאות, להלן). לדברי משרד הבריאות בעזה, בתי החולים "מוצפים בהמוני גופות המובאות אליהם."
ב-4 בדצמבר חזר מזכ"ל האו"ם על קריאתו להפסקת אש ממושכת בעזה ולשחרור מידי וללא תנאי של כל בני הערובה הנותרים.

מעשי איבה ונפגעים (רצועת עזה)

להלן כמה מהתקריות הקטלניות ביותר שדווחו בשעות אחר הצהריים של ה-3 בדצמבר (כל שלוש המתקפות פגעו במבני מגורים):
- בשעה 14:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים 50 בני אדם ועשרות אחרים נפצעו ליד בית הספר ספד בשכונת א-זייתון בעיר עזה.
- בשעה 15:00 בערך נהרגו על פי דיווחים 30 בני אדם ו-20 בני אדם אחרים נפצעו באזור א-נפאק בעיר עזה (בניין שנפגע פעמיים).
- בשעה 16:20 בערך נהרגו על פי דיווחים לפחות 17 בני אדם וכ-120 בני אדם נוספים נפצעו בשכונת אל-ג'נינה ברפיח.
ב-4 בדצמבר דווח על לחימה כבדה לאורך כביש סלאח א-דין, בין ח'אן יונס למרכז עזה. בתקרית אחת נהרגו על פי דיווחים עשרה בני אדם ו-20 בני אדם נפצעו בפגיעה בסביבת בית הספר אל-פח'ורה, שאונר"א מפעילה במחנה הפליטים ג'באליה בצפון. בית ספר זה כבר נפגע לפחות פעמיים; לרבות ב-18 בנובמבר, פגיעה שבה דווח על עשרות הרוגים. בין ה-7 באוקטובר ל-2 בנובמבר נהרגו 218 עקורים שמצאו מחסה במבנים של אונר"א, ו-901 עקורים נוספים נפצעו.
לדברי משרד הבריאות בעזה, בין ה-7 באוקטובר ל-4 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נהרגו בעזה לפחות 15,899 פלסטינים, שנאמר כי כ-70% מהם הם נשים וילדים. עוד רבים אחרים נעדרים, וככל הנראה הם עדיין לכודים מתחת להריסות, ממתינים לחילוץ או שיש לפנות את גופותיהם.
מנין ההרוגים מאז ה-7 באוקטובר ועד לחידוש מעשי האיבה ב-1בדצמבר כולל לפחות 198 אנשי רפואה פלסטינים, לדברי משרד הבריאות בעזה; 112 אנשי סגל של האו"ם; 77 עיתונאים ועובדי אמצעי התקשורת, לדברי אגודת העיתונאים הפלסטינית; ולפחות 26 אנשי הגנה אזרחית, לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית.
לדברי מקורות ישראליים רשמיים, מאז תחילת הפעילות הקרקעית הישראלית נהרגו בעזה בסך הכול 80 חיילים ישראלים.

עקירה (רצועת עזה)

ב-1 בדצמבר פרסם צה"ל מפה מקוונת מפורטת, שבה מחולקת רצועת עזה למאות אזורים קטנים. על פי דיווחים, המפה נועדה להקל מתן הוראות לפינוי של בני אדם מאזורים ספציפיים קודם לתקיפתם. בשני הימים שלאחר מכן סומנו במפה אזורים שונים, המהווים כ-28% מרצועת עזה, כמיועדים לפינוי.
בנוסף על האזור בתוך העיר ח'אן יונס (ראו לעיל), האזור הגדול ביותר שיועד לפינוי כולל יישובים ממזרח לח'אן יונס – אל-קרארה, חוזאעה, עבסאן ובני סוהילה – שתושביהם הצטוו לעבור רחוק יותר דרומה, אל רפיח. באזורים אלה, המהווים 19% מרצועת עזה (69 קמ"ר) התגוררו קודם לתחילת מעשי האיבה כ-352 אלף בני אדם.
ב-2 בדצמבר פקד צה"ל על פינוי של חלקיה המזרחיים של העיר עזה (א-שג'אעייה, א-זייתון והעיר העתיקה) ושל ג'באליה, שתיהן בצפון, והורה לתושבים לנוע לעבר אזוריה המערביים של העיר עזה. האזורים שיועדו לפינוי מהווים כ-6% מרצועת עזה. קודם למעשי האיבה התגוררו בהם כ-415 אלף בני אדם, שרבים מהם כבר פונו. עדיין לא ברור מהם קנה המידה וההיקף של תנועות האוכלוסייה בעקבות פקודות אלה.
מעריכים כי כ-1.8 מיליון בני אדם בעזה, או כמעט 80% מהאוכלוסייה, עקורים. עם זאת קשה להגיע לנתון מדויק, במיוחד לאור הקושי לעקוב אחר עקורים השוהים אצל משפחות מארחות, תנועת עקורים בעקבות פקודות הפינוי מאז ה-1 בדצמבר, והגבלות גישה.
ב-156 מתקנים של אונר"א ברחבי עזה רשומים כמעט 1.1 מיליון עקורים, שכ-86% (958 אלף) מתוכם רשומים ב-99 מחסים של אונר"א בדרום. מעריכים כי 191 אלף עקורים נוספים שוהים ב-124 בתי ספר ובתי חולים ציבוריים, וכן במקומות אחרים כמו אולמי חתונות, משרדים ומרכזים קהילתיים. היתר שוהים אצל משפחות מארחות.
בשל צפיפות היתר ותנאי התברואה הירודים במחסים של אונר"א בדרום, חל גידול משמעותי במספר הנדבקים בתחלואים ובמחלות מידבקות מסוימות, כגון שלשול, זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, זיהומי עור ומצבים הקשורים בהיגיינה, כגון כינים. כן יש דיווחים ראשוניים על התפרצות של מחלות, לרבות דלקת כבד נגיפית.
הועלו חששות בדבר קבוצות של בני אדם פגיעים וחלשים המתקשים להתמודד עם התנאים הקשים במחסים. קבוצות אלה כוללות בני אדם עם מוגבלויות; נשים הרות, נשים שילדו לאחרונה או נשים מיניקות; בני אדם המחלימים מפציעות או ניתוחים; ומי שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת.

חשמל

מאז ה-11 בנובמבר נותרה עזה ללא חשמל ובהאפלה מלאה, לאחר שהרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, ועתודות הדלק להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה אזלו. חשמל מופק בעזרת גנרטורים, בכפוף לזמינותו של דלק, וכן באמצעות פנלים סולאריים. למידע נוסף על אספקת החשמל ברצועת עזה ראו דשבורד זה.

בריאות, לרבות מתקפות (רצועת עזה)

ב-3 וב-4 בדצמבר נפגעו שלושה מתוך ארבעת בתי החולים הפועלים באופן חלקי בצפון. בבית החולים כמאל עדואן פגעו שתי סדרות של תקיפות אוויריות, שדווח כי בשנייה מתוכן נהרגו ארבעה בני אדם ותשעה בני אדם נפצעו. בתוך בית החולים וסביבו שוהים יותר מ-10,000 עקורים. ב-3 בדצמבר נהרגו על פי דיווחים חמישה בני אדם בפגיעה בבית החולים אל-עודה, בבית לאהיא. וב-4 בדצמבר הופגזה סביבתו של בית החולים אל-אהלי בעיר עזה, שבו דווח על מספר הרוגים.
בתי החולים בדרום עזה מתקשים מאוד להתמודד עם זרם הפצועים. ארגון Médecins Sans Frontières דיווח כי זה המצב בשני בתי החולים שבהם תומך הארגון – אל-אקצא במרכז עזה ונאסר בדרום. את הקושי מחריפה יותר הקפאת התמיכה לשתי מרפאות הממוקמות באזורים שניתנו לגביהם פקודות פינוי. ארגון Médecins Sans Frontières דיווח כי ב-3 וב-4 בדצמבר הגיעו לבית החולים אל-אקצא יתר מ-100 הרוגים ו-400 פצועים. בניסיון להתמודד עם זינוק זה במספר הפונים, הוסבה יחידה זמנית לחבישת פצעים לטיפול בפצעים של מטופלים הסובלים מפצעים או פציעות כרוניים.
ב-4 בדצמבר הודיע ארגון הבריאות העולמי כי צה"ל הורה לו לפנות תוך 24 שעות את האספקה שלו משני מחסנים רפואיים בדרום עזה, לקראת מבצעים קרקעיים באזור.
12 בתי החולים בדרום מתפקדים באופן חלקי בלבד. נכון לעכשיו קיבולת מיטות האשפוז ברחבי עזה היא 1,400 מיטות, לעומת 3,500 מיטות קודם לתחילת מעשי האיבה. ירידה זו באה במקביל לזינוק במספר הפונים לטיפול רפואי. לדברי ארגון הבריאות העולמי, רק לאחד מבתי החולים המתפקדים כעת היכולת לטפל בנפגעי טראומה במצב קריטי או לבצע ניתוחים מורכבים.

מים ותברואה (רצועת עזה)

חששות כבדים בדבר מחלות המועברות במים בשל צריכת מים ממקורות לא בטיחותיים נותרים בעינם, במיוחד בצפון, היכן שמתקן ההתפלה וקו המים הישראלי הושבתו. זה שבועות שכמעט לא חל שיפור בגישתם של תושבי הצפון למי שתייה ולמים לשימוש ביתי.
בדרום, אונר"א ממשיכה להפעיל שמונה בארות מים המספקות למחסי עקורים מים לשתייה ולשימוש ביתי, במקביל לחלוקת מים במשאיות. בשבועות האחרונים נמשכו איסוף פסולת מוצקה ממחנות וממחסי חירום והעברתה למטמנות, במאמץ לצמצם את רמת הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים.

מעשי איבה ונפגעים (ישראל)

ב-4 בדצמבר המשיכו ארגונים פלסטיניים חמושים בירי ללא הבחנה של רקטות מעזה לעבר ישראל; לא דווח על נפגעים. בסך הכול, לדברי הרשויות הישראליות, נהרגו בישראל יותר מ-1,200 ישראלים ונתינים זרים, רוב רובם ב-7 באוקטובר.
במהלך ההפוגה ההומניטרית (30-24 בנובמבר) שוחררו 86 ישראלים ו-24 נתינים זרים שהוחזקו כבני ערובה. לדברי מקורות ישראליים, מוערך כי כ-137 בני אדם, בהם ישראלים ונתינים זרים, נותרו בשבי בעזה. לפני ההפוגה שחרר חמאס ארבע אזרחיות בנות ערובה, חיילת ישראלית חולצה על ידי כוחות ישראליים, ועל פי דיווחים כוחות ישראליים החזירו את גופותיהם של שלושה בני ערובה.

אלימות ונפגעים (בגדה המערבית וסביבה)

ב-4 בדצמבר נהרגו שלושה פלסטינים מידי כוחות ישראליים, במהלך שני מבצעים שניהלו הכוחות בקלקיליה ובמחנה הפליטים קלנדיה (נפת ירושלים), שבהם דווח על חילופי אש עם פלסטינים. במהלך מבצעים אלה נפצעו 32 פלסטינים נוספים, בהם ארבעה ילדים, מידי כוחות ישראליים.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 246 פלסטינים, בהם 65 ילדים. בנוסף על כך, שני פלסטינים מן הגדה המערבית נהרגו בעת שביצעו מתקפה בישראל ב-30 בנובמבר. מכלל ההרוגים בגדה המערבית, 236 נהרגו מידי כוחות ישראליים, שמונה מידי מתנחלים ושניים נהרגו מידי כוחות או מתנחלים. מספר ההרוגים בשמונת השבועות האלה מייצג יותר ממחצית מכלל הפלסטינים שנהרגו השנה בגדה המערבית. כבר עתה 2023 היא השנה הקטלנית ביותר עבור פלסטינים בגדה המערבית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים, בשנת 2005.
מאז ה-7 באוקטובר נהרגו ארבעה ישראלים, בהם שלושה אנשי כוחות ישראליים, במתקפות שביצעו פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. ארבעה ישראלים נוספים נהרגו בירושלים המערבית במתקפה שביצעו פלסטינים (אחד מההרוגים הישראלים נהרג על ידי כוחות ישראליים שזיהו אותו בטעות כאחד ממבצעי המתקפה).
שני שלישים מההרוגים הפלסטינים בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר נהרגו במהלך מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים שניהלו כוחות ישראליים, לרבות כמה מבצעים – בעיקר בנפות ג'נין וטול כרם – שכללו חילופי אש עם פלסטינים. יותר ממחצית מההרוגים דווחו במבצעים שלא כללו עימותים חמושים.
מאז ה-7 באוקטובר פצעו כוחות ישראליים 3,313 פלסטינים, בהם לפחות 520 ילדים; 45% מהפצועים נפגעו בהקשר של הפגנות ו-46% בהקשר של מבצעי חיפוש ומעצר ומבצעים אחרים. 84 פלסטינים נוספים נפצעו מידי מתנחלים ו-18 בני אדם אחרים נפצעו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים. כ-33% מהפצועים נפגעו מתחמושת חיה, לעומת 9% בתשעת החודשים הראשונים של 2023.
ב-3 בדצמבר, שני ילדים פלסטינים (בני 12 ו-14) נורו ונפצעו מתחמושת חיה, שעל פי דיווחים נורתה מההתנחלות נילי, הנמצאת במרחק כ-300 מטר מן המקום שבו ערכו הילדים פיקניק, בהרי דיר קדיס (נפת רמאללה). ב-4 בדצמבר, מתנחלים חמושים, על פי דיווחים מההתנחלות רותם, יידו אבנים על בתים פלסטיניים באל-פארסייה-נבעה אל-ר'זאל שבבקעת הירדן (נפת טובאס), וכן תקפו, היכו ופצעו שלושה פעילים ישראליים שנכחו במקום לאות סולידריות עם הקהילה.

אלימות מתנחלים

בין ה-3 ל-4 בדצמבר דווח על שתי מתקפות מתנחלים נוספות שבהן נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית. באחת התקריות, ב-3 בדצמבר, מתנחלים, על פי דיווחים מההתנחלות חלמיש, השחיתו את הזגוגיות וניקבו את הצמיגים של 15 כלי רכב במוסך בחלק המערבי – הממוקם בשטח C - של אום ספא (נפת רמאללה). באותו יום, בתקרית אחרת, יידו מתנחלים אבנים על כלי רכב פלסטיניים בכביש 60, ליד תורמוסעיא (נפת רמאללה), והשחיתו כלי רכב אחד בבעלות פלסטינית.
מאז ה-7 באוקטובר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 314 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שבהן נפגעו פלסטינים (35 תקריות), נגרם נזק לרכוש בבעלות פלסטינית (237 תקריות), או שהיו בהן נפגעים ונזק לרכוש גם יחד (42 תקריות). הממוצע השבועי של תקריות מסוג זה הוא 39, לעומת ממוצע שבועי של 21 תקריות בין ה-1 בינואר ל-6 באוקטובר 2023. עם זאת, מספר התקריות מאז ה-7 באוקטובר פחת בהדרגה, מ-80 תקריות בשבוע הראשון (14-7 באוקטובר) ל-18 תקריות בשבוע האחרון (27 בנובמבר – 3 בדצמבר). שליש מהתקריות האלה כללו איומים בנשק חם, לרבות מקרי ירי. בכמעט מחצית מהתקריות שתועדו, כוחות ישראליים ליוו את התוקפים או תמכו בהם באופן פעיל.

עקירה (הגדה המערבית)

מאז ה-7 באוקטובר נעקרו לפחות 143 משקי בית פלסטיניים המונים 1,014 בני אדם, בהם 388 ילדים, על רקע של אלימות מתנחלים והגבלות גישה. משקי הבית העקורים הינם מיותר מ-15 קהילות רועים/בדואים.
בנוסף, מאז ה-7 באוקטובר נעקרו 283 פלסטינים, בהם 149 ילדים, בעקבות הריסות בגין היעדר היתרים בשטח C ובירושלים המזרחית; ו-63 פלסטינים, בהם 31 ילדים, נעקרו לאחר הריסות לשם ענישה.

מימון

נכון ל-2 בדצמבר העבירו מדינות חברות באו"ם 377.1 מיליון דולר עבור פניית הבזק המעודכנת שהשיקו האו"ם והארגונים השותפים לו על מנת ליישם את תוכנית המענה לתמיכה ב-2.2 מיליון בני אדם ברצועת עזה וב-500 אלף בני אדם בגדה המערבית. נתון זה מהווה כ-31% מ-1.2 מיליארד הדולר שהפנייה מבקשת לגייס. תרומות פרטיות מתקבלות באמצעות הקרן ההומניטרית.

הסעיף "צרכים ותגובות הומניטריים" זמין בגרסה האנגלית של עדכון זה