פורסם ב־ 25 מרץ 2019

הרס מבנים ועקירה בגדה המערבית | פברואר 2019

דגשים

  • הרס המבנים בחודש פברואר – בהיקף נרחב לעומת שנת 2018.
  • עשרה מבנים שניתנו כתרומה נהרסו או נתפסו ושני אחרים מצויים בסכנה.
  • ניזוקו חיבורים לרשת המים ונפגעה גישתם של אלפים למים.

סקירה כללית

בחודש פברואר נהרסו או נתפסו 53 מבנים בבעלות פלסטינית, 40% יותר מהממוצע החודשי שתועד ב־2018 (38). במהלך החודש נעקרו יותר מפי שניים בני אדם בהשוואה לממוצע החודשי ב־2018 (105 לעומת 39). בנוסף, אלפי בני אדם נפגעו מהריסת חלקים של רשתות מים בשלושה אזורים שונים. כל המבנים נהרסו בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, שכמעט בלתי אפשרי להשיגם.

נזק שנגרם לצנרת שהונחה כחלק ממיזם שנועד לספק מים לקהילות בית דג׳ן ובית פוריכ (נפת שכם), 17 בפברואר / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

כ־60% מההריסות בפברואר תועדו בשבע קהילות בשטח C. בשלוש תקריות הרסו הרשויות הישראליות חלקים של חיבורים לרשת המים שנבנו בלא היתרים, ובכך פגעו בגישה למים של אלפי בני אדם הסובלים מלכתחילה ממחסור חמור במים, במיוחד בעונת הקיץ. בתקרית אחת גרמו הרשויות הישראליות נזק לצנרת מים באורך 1.4 ק״מ (שנבנתה במימון הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש). הנזק שנגרם פגע בכ־1,300 תושביהן של 12 קהילות באזור מסאפר יטא, שהוגדר על ידי ישראל כ"שטח אש" לאימונים צבאיים, ואשר תושביו מצויים בסכנה מוגברת להעברה בכפייה בשל הסביבה הכופה הנאכפת עליהם. בתקרית שנייה, בקהילה הבדואית ואדי אבו הינדי (נפת ירושלים), ניזוקו או הוחרמו צינורות מים באורך 2 ק״מ שהונחו במימון האיחוד האירופי. הדבר פגע בכ־320 בני אדם. בתקרית נוספת גרמו הרשויות הישראליות נזק לצינורות באורך 750 מטר, חלק ממיזם המיועד לספק מים לקהילות בית דג׳ן ובית פוריכ (שתיהן בנפת שכם). צעד זה פגע בכל תושביהן של שתי הקהילות, אוכלוסייה המונה יותר מ־18 אלף נפש.

בתקריות נוספות בשטח C הרסו כוחות ישראליים שמונה מבנים חקלאיים, בהם חמישה קירות תמך, שתי בארות מים וכביש אחד, בשתי קהילות בנפת ירושלים (מִח׳מס ואל־ח׳ליילה), הריסות שפגעו במחייתם של 30 בני אדם. ארבעה מהמבנים האלה נבנו במימון תורמים. 16 מבנים עונתיים בדואיים נוספים, שמחציתם שימשו למגורים, נהרסו בשטח צבאי סגור המכונה אל־בוקעה בנפת בית לחם. 12 מהמבנים נהרסו והוחרמו על ידי כוחות ישראליים, ואילו יתר המבנים פורקו על ידי בעליהם, שנאלצו לעשות זאת כדי למנוע את החרמתם. ההריסות גרמו לעקירתם של 30 בני אדם.

בסך הכול נהרסו או נתפסו בשטח C בפברואר עשרה מבנים במימון תורמים, נתון המביא את סך המבנים מסוג זה שנהרסו או נתפסו מאז תחילת השנה ל־15, לעומת 14 בתקופה המקבילה התקופה אשתקד.

בירושלים המזרחית נהרסו בפברואר 15 מבנים, 13 מהם בתי מגורים; שבעה מן המבנים נהרסו על ידי בעליהם כדי להימנע מתשלום קנסות נוספים והריסה על ידי הרשויות הישראליות. כתוצאה, נעקרו 69 בני אדם, נתון גבוה בהרבה מהממוצע החודשי של עקירות שתועדו ב־2018 (כ־15 בני אדם). עד עתה הרסו הרשויות הישראליות מאז תחילת השנה בירושלים המזרחית 21 בתים, לעומת שמונה בתקופה המקבילה ב־2018. ההריסות החודש בוצעו בשכונות ג׳בל אל־מוכבר, סילוואן, א־תורי, בית חנינא, צור באהר, ראס אל־עמוד, אל־ולג׳ה וביר עונה. שתי הקהילות האחרונות הן קהילות שגדר ההפרדה מנתקת מיתר ירושלים. בתקרית נוספת ב־17 בפברואר אילצה משטרת ישראל שתי משפחות, המונות שמונה נפשות, לעזוב את דירתן בקומה השנייה של מבנה בן שלוש קומות בעיר העתיקה בירושלים. הדירה נמסרה למתנחלים, ושתי הקומות הנותרות כבר אוכלסו בעבר על ידי מתנחלים. נגד לפחות 870 פלסטינים בירושלים המזרחית תלויות ועומדות תביעות פינוי, בעיקר כאלה שהוגשו על ידי עמותות מתנחלים.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית