פורסם ב־ 3 מאי 2019

בכירים באו"ם קוראים לעצירה מיידית של ההריסות בירושלים המזרחית ולכיבוד המשפט הבינלאומי לנוכח העלייה במספר ההריסות

המתאם ההומניטרי, מר ג'יימי מקגולדריק, קרא היום לעצירה המיידית של ההריסה, על ידי הרשויות הישראליות,  של רכוש בבעלות פלסטינית בירושלים המזרחית.
"ההריסות בירושלים המזרחית בחודש האחרון גברו בקצב מזעזע, והותירו עשרות פלסטינים עקורים ואחרים שאיבדו בין לילה את מקורות מחייתם," אמר מר מקגולדריק. "זה חייב להיפסק."
נכון ל-30 באפריל 2019 נהרסו בירושלים המזרחית בשנת 2019 111 מבנים בבעלות פלסטינית, בין אם ישירות על ידי הרשויות הישראליות או על ידי בעלי הנכסים עצמם במטרה להימנע מתשלום קנסות כבדים, לאחר שהוצאו נגדם צווי הריסה בגין היעדר היתרי בנייה. מכלל המבנים שנהרסו, 57% (63 מתוך 111) נהרסו באפריל, נתון המביא את סך ההריסות בגדה הערבית בשנת 2019 ל-214.
ב-29 באפריל לבדו הרסו הרשויות הישראליות 31 מבנים בשורה של שכונות בירושלים המזרחית; זהו המספר הגדול ביותר של מבנים שנהרסו  ביום יחיד בירושלים המזרחית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לעקוב באופן שיטתי אחר הריסות, בשנת 2009. בסך הכול נעקרו בירושלים המזרחית בארבעת החודשים הראשונים של 2019 יותר פלסטינים מאשר בכל שנת 2018 – 193 לעומת 176 בני אדם. 

מדאיגה במיוחד תקרית שהתרחשה ב-30 באפריל, שבה הרסו כוחות ביטחון ישראליים ארבעה מבנים בשכונת וןאדי יסול שבסילוואן, ופינו בכוח 11 פליטים פלסטינים, בהם שבעה ילדים. משפחת פליטים נוספת איבדה רכוש אישי. חמישה בני אדם נפצעו קשה מידי כוחות ישראליים, שהשתמשו במכות, רימוני הלם וקליעים מצופים ספוג נגד תושבים שניסו להשיב לעצמם מטלטלים לפני ההריסות. אדם אחד שביתו נהרס נפצע בגבו מקליע מצופה ספוג ולאחר מכן נעצר. במהלך המעצר וההעברה למתקן המעצר הישראלי היכו אותו כוחות ביטחון ישראליים מכות קשות. להריסות אלה קדמו ההריסות של שני מבנים אחרים באזור וואדי יסול, ב-17 באפריל. כמעט כל המבנים בוואדי יסול מצויים בסכנה מוגברת של הריסה, לאחר שהמאמצים להגן על בתים בשכונה מוצו כמעט עד תום; עקב כך מרחפת סכנת עקירה מעל ראשיהם של יותר מ-550 בני אדם, כרבע מהם פליטים פלסטינים רשומים.

"כמה מהפליטים הקשישים בוואדי יסול, שנעקרו במקור כתוצאה מהסכסוך ב-1948, עלולים כעת לאבד את בתיהם בפעם השנייה בימי חייהם. עבורם ועבור הדורות הצעירים יותר מונצח סבב זה של אובדן," אמרה גב' גווין לואיס, מנהלת פעולות אונר"א בגדה המערבית. "כפי שראינו במקרים המרובים שבהם נתנה אונר"א מענה בעבר, עקירה היא טראומטית במידה קיצונית, במיוחד עבור החלשים והפגיעים ביותר, כגון קשישים וילדים, הורסת מקורות מחיה ומנתקת משפחות מהקהילות שלהן."

"ככוח הכובש בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מוטלת על ישראל החובה להבטיח את רווחתה ושלומה של האוכלוסייה הפלסטינית המקומית," אמר מר ג'יימס הינאן, ראש משרד נציבות זכויות האדם של האו"ם בשטח הפלסטיני הכבוש. "ישראל אינה יכולה להשתמש ביישום של משטר האיזור והתכנון המפלה שלה כדי להצדיק את הפרת המשפט הבינלאומי".

רקע

בעקבות כיבוש הגדה המערבית ב-1967סיפחה ישראל באופן חד-צדדי את ירושלים המזרחית לשטחה תוך הפרה של המשפט הבינלאומי. בירושלים המזרחית, כמו בשטח C של הגדה המערבית, מיישמת ישראל משטר תכנון מגביל ההופך את השגתם של היתרי בנייה לבלתי אפשרית למעשה לפלסטינים, ופוגע בפיתוח של דיור, תשתיות ומקורות מחיה נאותים. רק 13% משטח ירושלים המזרחית מיועדים לבנייה פלסטינית, ומרבית השטחים הללו כבר בנויים, בעוד של-35% משטחה הוקצו להתנחלויות ישראליות, שאינן חוקיות מתוקף המשפט הבינלאומי.

הריסות, גירושים בכפייה ומשטר תכנון מפלה ומגביל כולם יסודות של סביבה כופה שנוצרה על ידי שורה של נהגים ורכיבי מדיניות ישראליים, המפעילים על פלסטינים רבים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, לחץ  לעזוב אזורים מסוימים ויוצרים סכנה של העברה בכפייה, המהווה הפרה חמורה של אמנת ג'נבה הרביעית. כן אוסרת אמנת ג'נבה הרביעית  על הריסת רכוש פרטי למעט כאשר הדבר נחוץ לחלוטין לצורך פעולות צבאיות. גירוש בכפייה בניגוד למשפט הבינלאומי מהווה גם הפרה של הזכות לדיור נאות והזכות לפרטיות, ועלול שלא לעלות בקנה אחד עם זכויות אדם נוספות.

* בעקבות הפרסום המקורי של הצהרה זו באנגלית, התקבל אישור על שחרור העצור בערבות. הוא הורה לא לחזור לוואדי יאסול למשך 14 יום.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית