פורסם ביום 16 נובמבר 2018
 במסגרת  

מחקר מזהיר כי משבר תברואת מים בעזה עלול לגרום להתפרצות מחלות או אף למגיפה

* מאמר זה נכתב בתמיכת יוניצף מטעם כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה

דוח[1] שהכין לאחרונה מכון ראנד (RAND) מזהיר כי אם יימשך מצב החירום הכרוני בענף המים והשפכים בעזה, צפויה בקרוב התפרצות אנדמית של מחלה או משבר אחר בבריאות הציבור, העלולים להתפשט גם לישראל ולמצרים.[2] תחזית זו מבוססת על נתונים שאספו בשנים קודמות ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה והרשויות, ניתוח של ההשלכות הצפויות של ההתפתחויות האחרונות, ולקחים שהופקו מהתפרצויות של מחלות בהאיטי, תימן ועיראק. הדוח הדגיש כי שיתוף פעולה בין הרשות הפלסטינית, ישראל ומצרים חיוני למניעת מגיפה.

הגורמים העיקריים למשבר בתחום המים והתברואה הם הדלדול והאיכות הירודה של אקוויפר החוף היחיד של עזה, שהוא המקור ל־95% מכל המים בעזה. עד שנות התשעים סיפוק האקוויפר לתושבי רצועת עזה מי ברז ראויים לשתייה. היום, 97% ממים אלה אינם ראויים לשתייה על פי התקנים של ארגון הבריאות העולמי. הגורם הראשי לזיהום האקוויפר הוא שאיבת־יתר, המתבצעת זה זמן רב, של מים בכמות גדולה פי שלושה מכמות המים המתחדשת הודות למשקעים.[3] נוהג זה גורם לחדירה מוגברת של מי ים. בה בעת, הים מזרים חזרה לחופי עזה כמויות גדולות של מי שפכים לא מטוהרים או מטוהרים חלקית המוזרמים לים, בעיקר בשל משבר האנרגיה.[4] נגרי שפכים פתוחים וכימיקלים בשימוש חקלאי מחלחלים גם הם אל האקוויפר.

מיזם של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי לחלוקת מי שתייה לבני אדם חלשים ופגיעים בצפון רצועת עזה, 2017 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

את מצב המים והשפכים בעזה, לרבות זיהום האקוויפר, החריפה בעשור האחרון שורה של גורמים אחרים, בהם נזק לתשתיות בסבבים חוזרים ונשנים של מעשי איבה; אספקת החשמל הלא מספקת, הלא אמינה ומוכת התנודות הזמינה להפעלת מתקני מים, תברואה והיגיינה;[5] הגבלות יבוא על חומרים וציוד שישראל סיווגה כפריטים "דו־שימושיים", קטגוריה המכסה כ־70% מהציוד הקשור למים, תברואה והיגיינה[6]; ומחסור במימון עבור תשתיות שניזוקו ונשחקו, משכורות ותחזוקה.

למרות הבדלים גיאוגרפיים באיכות המים ברחבי עזה ומאמצים לשיפור איכותם של המים הנשאבים (באמצעות מהילתם במים מותפלים או במים הנרכשים מישראל), רוב המים המגיעים למשקי הבית ברשת המים אינם ראויים לשתייה. מים אלה משמשים אך ורק בשימושים ביתיים שאינם כוללים שתייה או בישול.

תושבי עזה מודעים לכך שמרבית מי הברז אינם ראויים לשתייה, ו־9 מתוך כל 10 בני אדם צורכים מים מותפלים, ש־80% מהם באים מהמגזר הפרטי.[7] המים נקנים בבקבוקים או מכלים במחיר יקר פי 30-10 מהמים המוזרמים בצינורות, ולפיכך מהווה קנייתם נטל כבד על משפחות מרוששות מלכתחילה.

מלבד הנטל הכלכלי יוצר מצב זה שורה של סיכונים בריאותיים. אף שאיכות המים המותפלים/מטוהרים טובה מאיכות המים המוזרמים בצנרת, התפלה/טיהור אינם מסלקים בהכרח את כל המזהמים, וכמו לא די בכך, בשל אספקת החשמל הירודה מתקני ההתפלה אינם פועלים במלוא תפוקתם.[8] בנוסף, המים עלולים להזדהם במהלך ההובלה והאחסון, כתוצאה ממשאיות מים ונקודות חלוקה ירודות מבחינה תברואתית ולא מתוחזקות. על פי הנתונים שנאספו במרס 2016, פחות משליש ממוכרי מהמים המותפלים פעלו ברישיון ותחת פיקוח.

גורמים אלה מובילים לסיכונים מוגברים של זיהום כימי וביולוגי במים טבעיים ומותפלים כאחד. זיהום כימי כולל עלייה בחנקות ובכלוריד, ואילו זיהום ביולוגי עלול לכלול היווצרות של פתוגנים נגיפיים וחיידקיים הקשורים במחלות מועברות במים, סיכון שילדים חשופים אליו במיוחד.[9]

מתן מענה למשבר המים והתברואה

משבר המים והתברואה הממושך בעזה מחייב השקעה מסיבית בתשתית, פתרון בר־קיימא למשבר האנרגיה, הסרת הגבלות הגישה ופתרונות מדיניים, הן מבית והן עם ישראל.

העובדה שמגיפה טרם פרצה נובעת בעיקר ממענים הומניטריים שמיתנו את השפעות המשבר, בהם מיזמי מים, תברואה והיגיינה שהתמקדו בהבטחת מי שתייה נקיים, מניעת הצפות של שפכים גולמיים ברחובות ומידת מה של טיהור מי שפכים; אספקת דלק חירום להפעלת מתקנים ושירותים חיוניים; ומיזמים כגון חיסונים הניתנים באמצעות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) ל־77% מהאוכלוסייה בעזה הרשומים כפליטים פלסטינים.

עם זאת, את ההשלכות של משבר המים והתברואה נעשה קשה יותר ויותר למתן. דווקא בזמן שבו הצרכים מוגברים המימון לשטח הפלסטיני הכבוש הגיע לשפל חסר תקדים. עד אוקטובר הושגו רק 197.7 מיליון דולר מתוך 539.7 מיליון הדולר הנדרשים עבור תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018, כלומר 36% בלבד. המצב בכל האמור בהתערבויות של כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה חמור עוד יותר: רק 2.17% מן המימון המבוקש עבור מענים ב־2018, בסך 45.5 מיליון דולרים, ניתנו עד עתה.[10] למעשה, כמעט כל הסוכנויות המבקשות לגייס מימון באמצעות תוכנית המענה ההומניטרי קיבלו ב־2018 פחות מימון מכפי שקיבלו בשנים קודמות, לרבות אונר״א, שפעילותה נפגעה כשממשלת ארצות הברית הפסיקה את תמיכתה הכספית בסוכנות.[11]

משבר החשמל החמיר עוד יותר את המחסור במימון למענים הומניטריים מצילי־חיים. מאחר שהועברו כספים לרכישת דלק חירום להפעלת גנרטורים לשעת חירום, הוקפאו בלית ברירה רכיבים אחרים של מענים הומניטריים מתוכננים בתחום המים, התברואה וההיגיינה.

התערבויות הומניטריות שכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה תכנן לשנת 2019, בהנחה שמימון ואנרגיה חיוניים יהיו זמינים, כוללות הקמה, הרחבה או שיקום של מערכות ותשתיות לחלוקת מים ולתברואה; שיפורים במתקני מים, תברואה והיגיינה במוסדות שירותים חיוניים; אספקת מתקני תברואה למשקי בית שבהם הם אינם קיימים במטרה לשים קץ לעשיית צרכים בשטח פתוח ולהבטיח גישה לתברואה, ולו בסיסית; ואספקת מתקני מים, תברואה והיגיינה עם דרישות חשמל חירום (דלק ו/או אנרגיה מתחדשת), ציוד ותחזוקה שיאפשרו את המשכן של פעולות מצילות־חיים.[12]

רמות הזיהום של שפכים המוזרמים לים

* Biological Oxygen Demand (BOD) is an indicator of water pollution levels, which are linked to the effectiveness of wastewater treatment. Source: WASH Cluster/CMWU

מעקב אחר מחלות המועברות במים ומחלות הקשורות להיגיינה אישית ירודה ומחסור במים

לדברי מכון ראנד, רבע מכל המחלות בעזה מועברות במים. ב־2009 דיווח יוניצף כי 12% ממקרי המוות בקרב ילדים ותינוקות נגרמו בשל שלשול. ב־2011, זיהה יוניצף כי 26% מכל מחלות הילדות בעזה מועברות במים. ב־2016, לדברי ארגון הבריאות העולמי, תרמו איכות מים ירודה וגישה ירודה למים ליותר מרבע מהמחלות שדווח עליהן בעזה. בשנה ההיא זיהה משרד הבריאות הפלסטיני כמה מחלות שנבעו מהיגיינה אישית ירודה, לרבות צהבת נגיפית חריפה מסוג A, טיפוס הבטן ושלשול חריף. מחלות אלה עלולות לסכן את מצבם התזונתי של יילודים ותינוקות, ולגרום לעיכוב בגדילה ובהתפתחות. ב־2016 זוהתה דלקת קרום המוח הנגיפית כמחלה הזיהומית השכיחה ביותר שנצפתה בקרב ילדים בעזה; בהתפרצויות חוזרות ונשנות ב־1997, 2004 ו־2013 נפגעו בכל אחת מהפעמים ילדים ותינוקות באופן לא מידתי. אף שהגורמים למחלה זו יכולים להשתנות, היא מועדת להתפשט במהירות רבה יותר באזורים המאופיינים באספקת מים ובהיגיינה אישית ירודות. על פי הערכות, קשיים באיסוף נתונים אפידמיולוגיים עלולים להסוות השלכות חמורות עוד יותר שנודעות למשבר המים והשפכים על בריאות הציבור.

מחסור במים נקיים אינו מאפשר למנתחים לשטוף את ידיהם לפני ניתוחים

איש סגל רפואי מראה את המים החלודים הזמינים דרך רשת המים, בית החולים א־שיפא, עזה, נובמבר 2018

בבית החולים הגדול ביותר בעזה, א־שיפא, לעיתים קרובות אין מים זמינים, וגם כשהם זמינים הם אינם ראויים לשימוש. זרם המים "מנותק, חלוד או מלוח", אומר ד״ר נאסר חמד, האח הראשי במחלקה הכירורגית. מצב זה מאתגר במיוחד לאור העובדה שלתהליך החיטוי בהכנת מטופלים ואנשי סגל רפואי דרושים מים נקיים, ולא המים הלא בטוחים המסופקים ברשת המים.

"כשזרם המים מנותק, הדבר פוגע בכל תהליך החיטוי של מיכון, מכשירים, מיטות וחדרים. גם כשהמים זמינים, לעיתים קרובות איכותם אינה מאפשרת לרופאים ולאחיות לחטא את ידיהם כדי לבצע ניתוחים."

אנשי סגל רפואי משתדלים למצוא פתרונות כדי שניתוחים יתבצעו במועד, לרבות בדיקה האם במחלקות אחרות יש מים, רכישת מים במידת האפשר ושימוש בג׳ל לחיטוי. בית החולים אף ביקש ממטופלים המגיעים להתנתח להביא מים ממחלקות אחרות או להתרחץ לפני שהם מגיעים לבית החולים.

מלבד הסכנות הנלוות לאמצעים אלה, הם אינם פתרונות מהימנים. לדברי ד״ר חמאד: "במקרים רבים נאלצנו לדחות ניתוחים למועד אחר בשל מחסור במים, או שאנו ממתינים עד שהמים יהיו זמינים."

אף שניתן לצמצם את הזיהומים הבתר־ניתוחיים באמצעות שימוש במים נקיים, מטפלים בכך בשימוש בג׳ל מחטא. בעיית חיטוי הציוד נותרת ללא פתרון, והמים המלוחים הזמינים ברשת המים גרמו להיווצרות חלודה במכשירים רפואיים ולתקלות בציוד רפואי יקר. חוסר במימון, הגבלות גישה וטווח החיים הקצר של ציוד לאור משבר המים המתמשך מקשים על השגת ציוד חלופי במקום הציוד שניזוק.


[1] הדוח, The Public Health Impact of Gaza’s Water Crisis: Analysis and Policy Options, מתאר את היחס בין בעיות המים של עזה לקשיי האנרגיה שלה, ובוחן את ההשלכות של משבר המים בעזה על בריאות הציבור. הוא סוקר את מצבן העדכני של אספקת המים לצריכה ביתית ותברואת המים בעזה, ומנתח את הסיכונים הנובעים ממים לבריאות הציבור בעזה, לרבות סיכונים אפשריים לישראל ולמצרים. RAND Corporation, מבוא.

[2] הדוח מדגיש את הסגירה התקופתית של מתקן ההתפלה הישראלי באשקלון ב-2016, בשל זיהום מעזה, כראיה להשלכות של המשבר בעזה על ישראל.

[3] השאיבה הממוצעת עומדת על 160 מיליון מטר מעוקב בשנה, לעומת מילוי מחדש של האקוויפר בשיעור של 60 מיליון מטר מעוקב.

Shira Efron, J. R. (2018). The Public Health Impact of Gaza’s Water Crisis. Santa Monica, Calif: RAND Corporation. p 12.

[4] משבר האנרגיה כולל חוסר הן בחשמל והן בדלק בכמויות מספיקות. הגרעון ההולך וגובר באנרגיה בעשורים האחרונים נובע מהיעדר פיתוח תשתיות למרות גידול מהיר של האוכלוסייה. מאז 2017 הוחמר גרעון זה בשל פילוגים מבית בעקבות מחלוקות בין הרשות הפלסטינית לחמאס בסוגיית המימון והמיסוי של דלק, וגביית תשלומים עבור חשמל. סקירה כללית של צרכים הומניטריים לשנת 2018.

[5] בשל אספקת החשמל הלא עקבית, מרבית הבתים מקבלים מים מוזרמים בצינורות למשך שעות ספורות בלבד ביום, פעם ב-5-3 ימים.

[6] RAND corporation, עמ' 4.

[7] AFD, Public-Private-NGO Partnership for Adaptation to the Drinking Water Crisis in the Gaza Strip – Concept Paper – May 2016, page 1.

[8] תפוקה העלולה להגיע ל-15% בלבד. RAND Corporation, עמ' 16, על סמך קבוצת החירום לענייני מים, תברואה והיגיינה, 2016.

[9] RAND Corporation, עמודים 38-27.

[10] שירות המעקב הפיננסי, משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים, כניסה אחרונה ב־1 בנובמבר 2018.

[11] ארצות הברית צמצמה באופן ניכר את המימון שלה לשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ההחלטה שלא לשלם יותר מ-200 מיליון דולר מהתקציב שאושר לסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) לשנת הכספים 2017 בגדה המערבית ובעזה, קיצוץ של 25 מיליון דולר לרשת בתי החולים בירושלים המזרחית, ולאחרונה של 10 מיליון דולר לקבוצות דו-קיום ישראליות וערביות.

[12] הדבר יושג באמצעות גישה תלת-שלבית. ראשית, וידוא שלכל הקהילות ומוסדות מפתח כגון בתי ספר, מרכזים התפתחותיים לגיל הרך ומתקני בריאות יש גישה לשירותי מים בטוחים לשתייה ולשירותי מים לצריכה ביתית. שנית, קידום של פתרונות בני-קיימא יותר למים בטוחים ולשירותי תברואה בכל מקום שהדבר ניתן, כדי לצמצם את התלות בסיוע. ושלישית, מתן שירותי תברואה מספיקים בד בבד עם קידום של היגיינה, במתן ו/או שיקום של מתקני תברואה למשקי בית ולמוסדות מפתח בתחומי החינוך ושירותי הרווחה, כגון בתי ספר, מרכזים התפתחותיים לגיל הרך ומתקני רפואה.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית