مظاهرة في سياق "مسيرة العودة الكبرى" بالقرب من السياج الحدودي، شرق مدينة غزة، 27 نيسان/أبريل 2018
مظاهرة في سياق "مسيرة العودة الكبرى" بالقرب من السياج الحدودي، شرق مدينة غزة، 27 نيسان/أبريل 2018

מתן מענה לצרכים הומניטריים בעיצומם של אירועים אלימים בעזה

סוכנויות זקוקות בדחיפות ל־5.3 מיליון דולר להרחבת היקף ההתערבויות

גורמים הומניטריים זיהו שלושה תחומים שחיוני להתערב בהם, הנובעים מהאירועים בעזה, והם: מתן טיפול רפואי מיידי מציל־חיים; הרחבת מתן התמיכה בתחום בריאות הנפש ותמיכה פסיכולוגית לבני אדם שנפצעו או נפגעו באופנים אחרים מהאירועים; ומעקב, אימות ותיעוד של הפרות אפשריות בתחום ההגנה.

המענה ההומניטרי בתחומים אלה נמשך אמנם, אך הסוכנויות מבקשות לגייס 5.3 מיליון דולר נוספים, כדי להרחיב את המענה עד 31 במאי 2018. מסגרת זמן זו משקפת את משכן הצפוי של ההפגנות, שישה שבועות, ועוד שבועיים נוספים, כדי להבטיח מתן מענה מיידי לכל תקריות שהן ב־15 במאי. סדרי העדיפויות והדרישות יתוקנו בשלהי מאי, אם התנאים יצריכו זאת, בעוד בעזה נמשכו הכנות תוכניות מגירה ומאמצי מוכנוּת לשעת חירום.

הפגנה של "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת, ממזרח לעיר עזה, 27 באפריל 2018

ב־25 באפריל הקצה המתאם ההומניטרי 2.2 מיליון דולר הזמינים בעתודות של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש למקרי חירום בלתי צפויים, כדי לתמוך בשלושת תחומי ההתערבות הללו. התחייבויות לתרומות נוספות לצורך מתן מענה למשבר נבחנות כעת, וההודעה עליהן תתפרסם לאחר אימותן.

הדרישות המיידיות הן חלק קטן מהסכום הדרוש להתערבויות הומניטריות ברצועת עזה בשנת 2018, כפי שזוהו במסגרת תוכנית המענה ההומניטרי – 406 מיליון. נכון לסוף אפריל גויסו כ־11.7% מסכום זה.[1]

טיפול רפואי בעת חירום

ניהול טראומה חירום הוא חיוני למניעת אובדן חיים ונכות, במיוחד בשעות הראשונות לאחר פציעה. אספקה רפואית חיונית וגישה למנות דם דרושים גם הם למניעת מוות או נכות.

מאז תחילת האירועים, הציבו הארגונים השותפים לכוח המשימה לענייני בריאות וארגון רופאים ללא גבולות (MSF) שישה צוותי רפואה בעזה, לרבות מנתחים כלליים, מנתחי כלי דם, מנתחים אורתופדיים ומנתחים המתמחים בשיקום. ארגון רופאים ללא גבולות מספק גם טיפול בתר־ניתוחי, אבל עדיין קיימים חסרים קריטיים. ארגונים שותפים מסרו אספקה רפואית מצילת חיים, לרבות תרופות מ־42 סוגים, פריטים רפואיים חד־פעמיים מ־49 סוגים, ערכות טראומה וערכות אספקה לניתוחים עבוד נקודות ייצוב טראומה רפואית ו־14 בתי חולים ציבוריים. כמעט 80% מהמלאי שכוח המשימה לענייני בריאות הציב מראש באזור כבר סופק, לרבות תרופות, פריטים חד־פעמיים, ערכות פציעה ומכשירי סיוע.

מתוך 5.3 מיליון הדולר המבוקשים ישמשו 4.5 מיליון לתמוך בכוח המשימה לענייני בריאות ולאפשר לו להציב צוותי רפואת חירום עבור נקודות ייצוב הטראומה ובתי חולים גם יחד , להרחיב את יכולות הטיפול הבתר־ניתוחי, ולרכוש תרופות ואספקה רפואית הדרושים בדחיפות. ההקצאה מהעתודות של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תכסה בסך הכול 1.8 מיליון דולר מהסכום המבוקש לטיפול רפואי חירום.

תמיכה בתחום בריאות הנפש ותמיכה פסיכו־חברתית

לחשיפה לאלימות, בין במישרין ובין בעקיפין, נודעו השלכות משמעותיות בתחום בריאות הנפש ובתחום הפסיכו־חברתי. אם לא יטופלו, תוצאות האירועים הטראומטיים מאז 30 במרס עלולות להוביל למחלת נפש לטווח ארוך יותר. האלימות הנוכחית מתרחשת על רקע של שיעורים גבוהים מלכתחילה של הפרעות נפשיות בעזה; על פי הערכות, 210 אלף בני אדם פגיעים באופן חריף וסובלים מהפרעות נפשיות חמורות או בינוניות.[2]

הפגנה של "צעדת השיבה הגדולה" ליד גדר המערכת, ממזרח לעיר עזה, 20 באפריל 2018.

תחזיות של ארגון הבריאות העולמי בדבר הפרעות נפשיות באוכלוסיות שנפגעו ממקרי חירום מראות כי השכיחות לטווח של 12 חודשים במקרים של הפרעה חמורה יכולה להיות מוכפלת לכדי 5% מכלל האוכלוסייה הנפגעת, בעוד שיעור ההפרעות הנפשיות הקלות או הבינוניות עלול להיות מוכפל בעקבות מקרה חירום כדי 20%. לפי הערכות, בעקבות האירועים הנוכחיים בעזה עלולים יותר מ־1,100 בני אדם ללקות בבעיות נפשיות חמורות, וכ־4,500 עלולים לפתח בעיות קלות עד בינוניות שיצריכו תמיכה בבריאות הנפש ותמיכה פסיכו־חברתית.

נכון לעכשיו גורמים הומניטריים מספקים למטופלים טיפול אקוטי באמצעות משרד הבריאות בעזה, אבל יש להרחיב את המענה בתחום בריאות הנפש והפסיכו־חברתי כדי להבטיח שכל מי שנפגעו מהמשבר יקבלו את השירותים הנאותים. נכון לסוף אפריל, ארגונים שותפים בתחום בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו־חברתית וקבוצות העבודה להגנה על הילד בכוח המשימה לענייני הגנה סיפקו תמיכה פסיכו־חברתית ראשונית ללפחות 203 ילדים נפגעי טראומה, שסבלו סוגי פציעות שונים, מתוך לפחות 599 שזוהו. 28 מהילדים הסובלים פציעות אנושות וקשות (קליעים חיים וקליעי גומי), וזקוקים לטיפול מומחים, הופנו לשירות ניהול תיק. כן זוהו יותר מאלף מבוגרים הזקוקים למענה בתחומי בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו־חברתית, וכ־342 מהם אותרו וקיבלו תמיכה פסיכו־חברתית ראשונית.

כוחות המשימה לענייני בריאות והגנה וקבוצות העבודה להגנת הילד ולבריאות הנפש ותמיכה פסיכו־חברתית זקוקות ל־520 אלף דולר כדי להושיט מענה מיידי יעיל שיכלול: פנייה למטופלים פצועים קשה; מתן עזרה ראשונה פסיכו־חברתית לשעת חירום לילדים ומשפחות נפגעי אלימות; ושירותי מומחים לבריאות הנפש ולתמיכה פסיכו־חברתית, לרבות ברמת הקהילה. הקצאת העתודה של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש תכסה 200 אלף דולר מהסכום הדרוש.

מעקב, אימות ותיעוד של הפרות אפשריות

מאז 30 במרס עוקב כוח המשימה לענייני הגנה מקרוב אחר המצב הנוגע להפגנות, כדי לאסוף מידע רלבנטי לתחום פעולתו, לרבות לשם זיהוי של צרכים הומניטריים דחופים והמלצות עתידיות לטיפול בפערים אפשריים במענה, וזאת בתיאום עם כוחות המשימה לענייני בריאות וחינוך ועם משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

גורמים בתחום זכויות האדם בעזה[3] עוסקים במעקב ותיעוד אינטנסיביים של הפרות אפשריות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי. על סמך עבודתם תורם כוח המשימה לענייני הגנה לניתוח של המשבר המתפתח מנקודת מבט של זכויות האדם והמשפט ההומניטרי הבינלאומי, לרבות לצורכי קידום מדיניות. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה ממשיכים לספק סיוע משפטי באמצעות עתירות שהם מגישים למערכת המשפט הישראלית בשם בני אדם הזקוקים להיתרי נסיעה לטיפול דחוף מחוץ לעזה, עתירות שנחלו הצלחה בשני מקרים לפחות.[4]

לצורכי מענה זה זקוקים ארגונים שותפים הומניטריים ל־240 אלף דולר, ש־200 אלף מתוכם יכוסו על ידי ההקצאה מעתודות הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש. אם הכספים הדרושים יינתנו במלואם, מבקשים הארגונים השותפים ההומניטריים לקדם יכולות באמצעות הגדלת המספר והנוכחות של ארגוני החברה ה אזרחית השותפים ויכולותיהם הטכניות; קידום של מעקב ואימות של מספר רב של פציעות ונזק לאנשי סגל רפואי ולציוד רפואי; ומתן סיוע משפטי לטיפול בהגבלות על חופש התנועה המונעות ממטופלים רפואיים לקבל טיפול.


[1]  בסך הכול, נכון לסוף אפריל, מומנו רק 14.4% מסכום שתוכנית המענה ההומניטרי מבקשת לגייס (עבור הגדה המערבית ועזה גם יחד).

[2]  2018 Humanitarian Needs Overview, p. 33.

[3]  המרכז הפלסטיני לזכויות האדם וארגון אל־מיזאן לזכויות האדם.

[4]  ראו אתר האינטרנט של ארגון אל־מיזאן לזכויות האדם