ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה מספקים מענה לצרכים הנובעים מן ההסלמה באלימות

ההסלמה באלימות ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש מאז 1 באוקטובר הובילה לשורת פעולות שביצעו אנשי כוח המשימה לענייני הגנה. בהגדרה רחבה, פעולות אלה מתחלקות בין ארבע קטגוריות: מעקב ותיעוד; סיוע משפטי; תמיכה פסיכו־חברתית; ונוכחות הגנתית. מספר תקריות שהתרחשו במהלך תקופה זו הדגישו חששות בדבר ביטחונם של עובדים הומניטריים ומגִנֵי זכויות האדם, ובדבר הפגיעה ביכולתם לספק נוכחות הגנתית במקומות שבהם היא דרושה ביותר.

מעקב ותיעוד

תיעוד של אירועים ומעקב אחר ההפרות הנלוות אליהם של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי ממשיכים להתבצע על ידי עשרה חברים שונים בכוח המשימה לענייני הגנה. העבודה מתמקדת בנפגעים, מעצרים וכליאה, הפרות של זכויות ילדים, הגבלות תנועה וענישה קבוצתית הקשורה להריסות לשם ענישה ולביטול מעמד תושבות. הארגונים השותפים העוסקים בפעילות זו נתקלים לעתים בקשיים בניסיונותיהם להגיע לזירות הרג, או לדבר עם עדים ובני משפחה של מי שנהרגו, נפצעו או נעצרו, מחשש לנקם ואמצעי ענישה מצד הרשויות הישראליות, במיוחד בירושלים המזרחית ובחברון. מנגנון המעקב והדיווח של קבוצת העבודה הטכנית לענייני ילדים וסכסוך מזוין, בהנהגת יוניצף, מתעד את השפעת ההסלמה באלימות על ילדים.

פעילות משפטית

כוח המשימה המשפטי, תת־קבוצת עבודה בראשות מועצת הפליטים הנורווגית, מתאמת מענים משפטיים שמעניקים 14 ארגונים פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים לא ממשלתיים.[1] אלה כוללים תיעול של התיקים הרלבנטיים וערעור, באמצעות הליכים משפטיים שונים, על החוקיות של אמצעים הננקטים בתגובה על אלימות; תמיכה ביחידים המגישים תלונות אצל הרשויות הרלבנטיות; מתן ייצוג משפטי; ושיתוף מידע עם מנגנוני זכויות אדם בינלאומיים בסוגיות מעוררות דאגה.

הפעולות המשפטיות נועדו לטפל במיצוי הדין בגין הריגות ושימוש מופרז בכוח; מעצרים וכליאה של ילדים ובוגרים כאחד; אלימות מתנחלים; הריסות לשם ענישה וסוגיות הנוגעות לתושבות; הגבלות גישה בירושלים המזרחית; והחזרת גופותיהם של מבצעי מתקפות או מבצעי מתקפות לכאורה.

התערבויות פסיכו־חברתיות

שלושה ארגונים פלסטיניים[2] וסוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) מספקים מענה פסיכו־חברתי באמצעות קבוצת העבודה לענייני בריאות הנפש ועניינים פסיכו־חברתיים בירושלים המזרחית. כמו כן מספקת אונר״א מענים פסיכו־חברתיים במחנות פליטים ביתר הגדה המערבית. מענה זה התמקד בילדים המועמדים לדין בגין עבירות ביטחוניות ומשוחררים, ומתן תמיכה למשפחות הנפגעות בשל הריגה או פציעה קשה של אחד מבניהן.

מספר פעולות נוספות התקיימו בבתי ספר, שם מטפלים צוותי תמיכה פסיכו־חברתית ובריאות הנפש בילדים הנפגעים מאלימות, כגון מות חבר ללימודים, פשיטות על בתי הספר, וחיפושים במחסומים או אלימות מתנחלים בדרך לבית הספר.

ארגונים שותפים סיפקו להורים ולמורים חומרי הדרכה המסבירים כיצד לתקשר עם ילדים על המצב הנוכחי ולהגיב על סימני מצוקה. זוהו פערים בכל האמור בערוצי הפניה מבוססי־קהילה לנזקקים לתמיכה פרטנית.

נוכחות הגנתית

נכון לעכשיו, ארבעה מהארגונים החברים בכוח המשימה לענייני הגנה מקדישים את מאמציהם למתן נוכחות הגנתית במחסומים או לליווי ילדים אל בתי ספר ומהם. בכך לא די לתת מענה לצורך הגובר, הנובע מההסלמה באלימות, במיוחד בירושלים המזרחית, במספר מחנות פליטים ובחלק העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2). אנשי סגל ומתנדבים בעיר חברון התנסו בהפחדות ובמכות מידי מתנחלים. כמו כן התמודדו עם מעצרים ופשיטות שביצעו כוחות ישראליים במשרדיהם, ועם הגבלות גישה ומניעת אשרות כניסה. ב־3 בנובמבר אסרו הרשויות הישראליות את כניסתו של איש סגל בינלאומי לכביש ראשי באזור H2, המחבר בין ההתנחלויות תל רומיידה לבית הדסה, שבו אירעו מספר תקריות קטלניות.

במשך אוקטובר סיפקו 15 ארגונים שונים מכוח המשימה לענייני הגנה (ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים) נוכחות הגנתית מתואמת במהלך עונת המסיק ב־64 מוקדי מתיחות הפגיעים לאלימות מתנחלים.

* מאמר זה נמסר על ידי משרד הנציב העליון לזכויות האדם