פורסם ביום 23 אוקטובר 2019
 במסגרת  

סקירה כללית | ספטמבר 2019

הצהרות שנשמעו לאחרונה מפי בכירים ישראלים ופלסטינים כאחד העלו ספקות ביחס לחלוקה בת 25 השנים של הגדה המערבית לאזורי A, B ו־C, שנקבעה בשנות התשעים כחלק מהסכמי אוסלו. מן העבר האחד הודיע ראש ממשלת ישראל כי אם ייבחר מחדש בכוונתו "להחיל ריבונות ישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח", כצעד ראשון לקראת סיפוח רשמי של כל ההתנחלויות בשטח C. ומן העבר השני הכריז ראש ממשלת פלסטין כי החלוקה לשטחי A, B ו־C אינה תקפה עוד, והורה להרחיב את הכנת תוכניות המתאר הפלסטיניות בשטח C. עדיין לא ברור האם ההצהרות הללו יתורגמו למעשים ומה יהיו ההשלכות ההומניטריות שלהן.

ובינתיים, כפי שיודגש באחד מהמאמרים בגיליון זה של הירחון ההומניטרי, ישראל האיצה את הריסתו של רכוש פלסטיני, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, הן בשטח C והן בירושלים המזרחית. מתחילת השנה ועד לסוף ספטמבר איבדו את בתיהם ונעקרו כ־550 פלסטינים, מחציתם ילדים, נתון גדול ממספר האנשים שאיבדו קורת גג בשנת 2018 כולה; רבבות נפגעו מהרס מחסים לבעלי חיים, בורות ורשתות מים, כבישים חקלאיים, מבנים מסחריים ונכסים אחרים.

אומדן צרכים שבוצע בעקבות הריסה בקהילת ח׳רבת ראס אל־אחמר שבצפון בקעת הירדן, 30 ביולי 2019 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

הקהילה ההומניטרית מספקת הגנה וסיוע למשקי בית ולקהילות שנפגעו מהריסות. היא עושה זאת באמצעות מנגנון מענה בין־סוכנותי בתיאום משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים. הסיוע הניתן משתנה בין מקרה אחד למשנהו בהתאם לממצאי אומדן צרכים ראשוני המתבצע תוך 48 שעות מההריסה. הוא עשוי לכלול מחסה חירום, עזרה במזומן, מחסים לבעלי חיים, פריטי מים ותברואה, מזון, תמיכה פסיכו־חברתית וסיוע משפטי. על פי הערכות, יותר מ־90% מהמשפחות נפגעות ההריסות נשארות בקהילות שלהן, בחלקו הודות לסיוע המוענק באמצעות מנגנון זה.

ברצועת עזה, דוח שהגיש החודש משרד המתאם המיוחד מטעם האו״ם לפורום התיאום העליון לתורמים לשטח הפלסטיני הכבוש (ועדת הקישור אד־הוק) מזהיר מפני מצבה השברירי של מערכת הבריאות בעזה, הממשיכה לסבול מחוסרים קשים בתשתית, ציוד, אספקה רפואית וכוח אדם, בצד הגבלות מתמשכות המוטלות על מטופלים המופנים לטיפול רפואי מחוץ לעזה.

אחד התחומים שבהם פוגע מצב מעורער זה הוא בריאותן של אימהות הרות או לאחר לידה, נושא הנידון במאמר אחר של גיליון זה. על פי דיווחים שנאספו, מספר האימהות שמתו מאז תחילת 2019 כשהיו בהריון או לאחר הלידה שווה למספר האימהות שמתו בנסיבות אלה בכל שנת 2018. המחסור המתמשך בתרופות מצילות חיים החיוניות לבריאות האם והילד העלה את הסיכון לנכות ולמוות בקרב נשים הרות ויילודים. שיעור התרופות החיוניות שלא יספיקו ליותר מחודש גדל מ־38% ב־2017 ל־46% ב־2018, ובאוגוסט 2019 הגיע ל־50%.

המחסור בתרופות בעזה מוּנע בחלקו מהגרעון התקציבי הכרוני שממנו סובלת הרשות הפלסטינית, האחראית לאספקת תרופות ופריטים רפואיים חד־פעמיים בעזה. בששת החודשים האחרונים החריף גירעון זה בשל החלטתה של ישראל לנכות מהחזרי המע״מ שהיא גובה מטעם הרשות הפלסטינית את הקצבאות שהרשות הפלסטינית משלמת לאסירים, ובשל סירובה של הרשות הפלסטינית לקבל תשלומים שיהיו פחות מהסכום המלא. עם זאת, דיווחים שהתפרסמו באמצעי התקשורת מתחילת אוקטובר ואילך מצביעים על כך שהרשות הפלסטינית הסכימה לחדש את קבלת התשלומים בתנאים שהציבה ישראל, ואלה יתחילו בהעברה מיידית של 430 מיליון דולר.

"השאלה הנשאלת לקראת שנת 2020 אינה האם עזה היא מקום שניתן לחיות בו, אלא כמה זמן עוד תוכל להמשיך ולהתקיים על מערכת התמיכה שמספקים האו״ם ושותפיו הבינלאומיים."

כפי שהדגיש דוח האו״ם לוועדת התיאום אד־הוק, תמיכת המדינות התורמות בעזה בחודשים האחרונים סייעה להפחית את האלימות ולצמצם את ההשלכות של המשבר ההומניטרי והמשבר הכלכלי המתמשכים. עם זאת, "מאמצים אלה לא נועדו להתמשך ללא גבול, ויש להתמקד בעקבותיהם בטיפול באתגר המדיני של פיוס פלסטיני מבית, בהשקעה מתמשכת מצד הקהילה הבינלאומית, בהקלה משמעותית בהגבלות התנועה והגישה שמטילה ישראל ובמחויבות מחודשת מצד הממשלה הפלסטינית להקל את מתן הסיוע. השאלה הנשאלת לקראת שנת 2020 אינה האם עזה היא מקום שניתן לחיות בו, אלא כמה זמן עוד תוכל להמשיך ולהתקיים על מערכת התמיכה שמספקים האו״ם ושותפיו הבינלאומיים." 

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית