פורסם ביום 16 ינואר 2019
 במסגרת  

סקירה כללית | דצמבר 2018

ב־17 בדצמבר 2018 השיקה הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש את תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2019, פנייה לגיוס 350 מיליון דולר למימון סיוע והגנה עבור 1.4 פלסטינים שזוהו כפגיעים והחלשים ביותר. פנייה זו קטנה משמעותית מתוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2018 (שהייתה בסך כמעט 540 מיליון דולר), למרות הגידול ברמות הצורך ההומניטרי, ובמיוחד ברצועת עזה. כמפורט בגיליון זה של הירחון ההומניטרי, צמצום זה משקף ניסיון לתעדף את הצרכים הדחופים ביותר לנוכח שפל ברמות המימון בשנת 2018, ואתגרים גדולים עוד יותר המקשים על יכולת הפעולה של סוכנויות הומניטריות, בצד הכרה בכך שלא סביר כי בעתיד הנראה לעין יחול שיפור כלשהו במגבלות אלה.

העלייה במספר המתקפות שנועדו לשלול לגיטימציה מפעילויות הומניטריות, אחד האתגרים הניצבים בפני סוכנויות הומניטריות, גם היא נושא המטופל באחד המאמרים החודש. מאמר זה מציג סקר שנערך לאחרונה בקרב ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים הפועלים בשטח הפלסטיני הכבוש, וחושף כי נגד מרבית הארגונים הועלו האשמות כוזבות בדבר הפרת חקיקה נגד טרור וניהול פעולה מדינית נגד ישראל, וכי להאשמות אלו נודעה שורה של השלכות שליליות על פעולתן. עם ההשלכות הללו נמנו הצורך להקצות לטיפול בהאשמות זמן ומשאבים שאלמלא כן היו מוקצים למתן סיוע; ביטול מימון לפעילויות מסוימות מצד מספר תורמים שהעדיפו להימנע מסיכונים; ונזק למוניטין. השלכות אלו היתוספו להגבלות הגישה המוטלות זה מכבר על ידי ישראל וחמאס על אנשי סגל הומניטרי ופעולות הומניטריות, חקיקה מגבילה חדשה ומתקפות על מגיני זכויות האדם.

הפגנות ועימותים ליד מחסום מת״ק בנפת רמאללה, 10 בדצמבר 2018 / © צילום: העיתונאי מחמוד עליאן

העלייה המסיבית במספר הנפגעים הפלסטינים הייתה אחד מגורמי המפתח להידרדרות המצב ההומניטרי בשנת 2018. בסך הכול נהרגו 295 פלסטינים ויותר מ־29 אלף נפצעו מידי כוחות ישראליים, שיעור ההרוגים הגבוה ביותר בשנה יחידה מאז הסכסוך בעזה בשנת 2014, ומספר הפצועים הגבוה ביותר שתועד מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד נפגעים בשטח הפלסטיני הכבוש בשנת 2005. יותר מ־60% מההרוגים (180 בני אדם) וכמעט 80% מהפצועים (יותר מ־23 אלף בני אדם) נפגעו בהקשר של הפגנות "צעדת השיבה הגדולה" בעזה, שהחלו ב־30 במרס 2018 ועדיין נמשכות כעת.

לאלימות ולנפגעים במהלך הפגנות אלו נודעו השלכות שונות עבור גברים, נשים, ילדים וילדות. המאמר האחרון בגיליון זה של הירחון מתאר את ההשלכות של "צעדת השיבה הגדולה" על נשים וילדות פלסטיניות, כפי שהתגלו באומדן המהיר שביצעה קרן האוכלוסין של האו״ם (UNFPA). למרות השיעור הנמוך יחסית של נפגעות, לעיתים קרובות, בשל נורמות חברתיות ותרבותיות, לאירוע כזה נודעו השלכות חמורות יותר עבור נשים. המספר העצום של מפגינים שנפצעו, המיתוסף למחסור בחשמל, תרופות וציוד, אילץ בתי חולים לשחרר מטופלים מוקדם מדי, מצב היוצר לחץ נוסף על בנות משפחה, שהן האחראיות העיקריות לטיפול בבני משפחה הרתוקים למיטתם.

אף שמספר הנפגעים בגדה המערבית פחת במשך השנה לעומת שנת 2017, בדצמבר נהרגו מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית יותר פלסטינים (שמונה בני אדם) מאשר ברצועת עזה (שישה בני אדם); כן נהרגו שני חיילים ישראלים מידי פלסטינים, ותינוק ישראלי שיולד טרם זמנו לאחר שאמו נפצעה במתקפה מת כעבור ימים אחדים. האירועים כללו מתקפות ירי שביצעו פלסטינים, ירי של ישראלים בחשודים בביצוע מתקפות ובבני אדם אחרים בנסיבות לא ברורות, מבצעי מעצרים רחבי היקף והעימותים שנלוו אליהם. אף שלקראת סוף החודש פחתה המתיחות, שתיים מהכניסות הראשיות לעיר רמאללה נותרו סגורות, ותנועת פלסטינים לאורך עורקי תנועה ראשיים אחרים ברחבי הגדה המערבית עדיין נתונה תחת שליטה או מוגבלת.

בהשקת תוכנית המענה ההומניטרי לשנת 2019 אמר המתאם ההומניטרי, ג׳יימי מקגולדריק: "התערבויות הומניטריות בפלסטין אינן מהוות ואינן יכולות להוות תחליף לפתרון מדיני. אנו זקוקים לפתרון מדיני בפלסטין, ואנו עובדים קשה לקדם זאת, מהאו״ם ומכיוונים אחרים. הצרכים ההומניטריים הגואים קיימים, ועלינו לתת להם מענה במנותק מדעות פוליטיות. לכן אנו זקוקים לתמיכה טוטאלית של התורמים לתוכנית 350 מיליון הדולר".

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית