פורסם ביום 26 אפריל 2016
 במסגרת  

התנחלות ישראלית חדשה בנפת חברון מעוררת חששות הומניטריים

ההכנות להקמת התנחלות חדשה במיקום אסטרטגי לאורך כביש 60 (עורק התנועה העיקרי מצפון לדרום בגדה המערבית), בסמוך למחנה הפליטים אל־ערוב, בצפון נפת חברון, החלו לפני כשנה ומעוררות מספר חששות הומניטריים. הקמה או הרחבה של התנחלויות בגדה המערבית הכבושה אינה חוקית מתוקף המשפט הבינלאומי, והפכה לגורם עיקרי לפגיעותה של האוכלוסייה הפלסטינית, הואיל והיא יוצרת צורך באמצעי הגנה וסיוע מצד גורמים הומניטריים.

על פי דיווח באמצעי תקשורת ישראליים, בשנת 2012 רכשה עמותת מתנחלים בחשאי נכס במקום זה מידי חברת קש נוצרית שוודית, שזו רכשה שנים אחדות קודם לכן מכנסייה פרסביטריאנית. המתחם, הידוע בשם "בית אל־בָּרָכָּה" ומשתרע על פני כארבעים דונם, כולל שמונה מבנים. בשנה האחרונה ביצעה עמותת המתנחלים עבודות שיפוץ נרחבות במתחם.[i] באוקטובר 2015 אישר שר הביטחון הישראלי תיקון לגבול המועצה האזורית גוש עציון כך שיכלול את מתחם בית אל־ברכה. אף שעל פי דיווחים ניתן לשכן במבנה עשרות משפחות, לעת עתה לא ברור האם ההתנחלות החדשה תשמש למטרות מגורים או לתיירות.[ii]

מתיחות ואלימות

מחנה הפליטים אל־ערוב היווה זה מכבר נקודת התלקחות של עימותים עם כוחות ישראליים המוצבים בתוך מגדל תצפית צבאי בכניסה למחנה ובקרבתו. בשנים האחרונות היו גם תקריות חוזרות ונשנות שבהן יידו צעירים פלסטינים אבנים על כלי רכב ישראליים הנוסעים בכביש 60. בשנת 2015 תיעדה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) 115 מבצעי חיפוש ומעצר ו־53 עימותים אלימים עם פליטים פלסטינים, שבהם נהרג אדם אחד ו־35 בני אדם נפצעו. מאז אוקטובר 2015 תועדו במעגל התנועה של צומת גוש עציון, מצפון למחנה, אירועים שבהם פלסטינים דקרו חיילים ישראלים ומתנחלים, דרסו אותם או ירו עליהם. סביר להניח כי הקמתה של התנחלות חדשה בקרבתם המידית של המחנה והצומת אך תגביר את רמות המתיחות והאלימות, הגבוהות ממילא.

סכנות למקורות מחיה

סביר להניח כי האכלוס ו/או התפעול של ההתנחלות על בסיס קבע יגרום לנקיטתם של אמצעי ביטחון, לרבות הגבלות על גישת פלסטינים. השטח המקיף את בית אל־ברכה מצוי בבעלותם הפרטית של חקלאים מהכפר בית אוּמר, מעובד באינטנסיביות ומשמש לגידול זיתים, ענבים, שקדים, תפוחים וירקות עונתיים. על סמך הנוהג השכיח בהתנחלויות אחרות, הביעו חקלאים חשש מפני התקנת גדרות נוספות סביב הנכס והטלת הגבלות שיפגעו בגישה לאזור. זאת בנוסף לחששות קיימים ביחס לסלילת כביש עוקף חלופי לקטע של כביש 60 העובר ליד מחנה אל־ערוב, העלולה להיות מלוּוה בהפקעת אדמות ובעקירת עצים.[iii]

בנוסף על כך, ב־14 בינואר 2016 הרסו הרשויות הישראליות שני מבנים השייכים לפליטים ממחנה אל־ערוב, ששימשו קודם לכן כלולים, בנימוק שנבנו בלי היתרי בנייה ישראליים. כעבור יומיים הרסו הרשויות קיר בטון ובור מים, באותו נימוק, ויישרו בדחפור חלקת אדמה סמוכה. במהלך יישור האדמה נעקרו 85 עצי זית, שקד וגפן. תקריות אלה עוררו חששות מפני הריסה אפשרית, בעקבות פתיחת ההתנחלות, של מבנים ויבולים קיימים שתלויים ועומדים נגדם צווי הריסה או גירוש.

Map: Settlement expansion in Gush Etzion Bloc 2016

סכנת גירוש בכפייה

במשך כארבעים שנה התגוררה באחד ממבני המתחם משפחת פליטים פלסטינית בת שבע נפשות, במסגרת הבנה לא רשמית עם הכנסייה הפרסביטריאנית, שהעסיקה את ראש משק הבית במתחם. בחודשים האחרונים הפעיל הארגון השוודי לחץ על המשפחה לפנות את הבניין. ב־6 בפברואר 2016 מנעו חיילים ישראליים משלושה מבני המשפחה (אחים, כולם בוגרים) להיכנס לביתם אלא אם יחתמו על מספר מסמכים הנוגעים לגירושם – האחים סירבו לחתום. כן ערכו החיילים חיפוש בבית. נכון לעכשיו שניים מהשלושה עדיין אינם יכולים להיכנס למתחם, בעוד חמשת בני המשפחה הנותרים ממשיכים להתגורר באתר. הם חיים בסביבה רוויית מתח, בשל איום הגירוש התלוי מעל ראשם והעובדה שעל שער הגישה חולשים מאבטחים פרטיים. לאחרונה עתרה המשפחה לבית המשפט העליון נגד גירושה והשיגה צו ביניים עד שבית המשפט יחליט בעניינה.


[i] H. Levinson, “Israeli Defense Minister Oks Addition of West Bank Church Compound to Settlement Bloc,”Haaretz, 6 January 2015.

[ii] חיים לוינסון, "יעלון אישר התנחלות חדשה שתרחיב את גוש עציון דרומה", "הארץ", 6 בינואר 2016.

[iii] ראו: Peace Now, Infrastructure Projects Agreed with the Settlers, 11 November 2014.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית