פורסם ביום 23 אוקטובר 2019
 במסגרת  

אימהות בסיכון: גישה מוגבלת לתרופות ולשירותי תכנון המשפחה פוגעת בבריאות האם בעזה

* מאמר זה נמסר על ידי קרן האוכלוסין של האו״ם.

סחר א־נבאהין היא אישה בת 31 שגורלה נקבע במידה רבה נוכח היעדר גישה למידע ולשירותים סדירים ואיכותיים בתחום תכנון המשפחה. היא חיה עם בעלה וששת ילדיהם במחנה אל־בורייג׳ שבנפת מרכז עזה. שלושה מההריונות של סחר לא היו מתוכננים, בשל היעדר אמצעי מניעה זמינים. כיוון שהיא ובעלה אינם מצליחים למצוא עבודה, המשפחה בת שמונה הנפשות חיה בלא כל הכנסות שהן.

בעזה יש בכל זמן נתון כ־45 אלף נשים הרות. אמנם, ב־25 השנים האחרונות חלה ירידה חדה בשיעורי תמותת היולדות בשטח הפלסטיני הכבוש, אך יש ראיות לכך שב־2018 תועד היפוך מדאיג במגמה זו.[1] לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז תחילת 2019 (נכון לסוף אוגוסט) היה מספר מקרי המוות של יולדות זהה לנתון בשנת 2018 כולה.[2] כעת מתנהלת בדיקה כדי לבחון את הגורמים התורמים לכך, כגון היחלשות אפשרית של טיפול הבריאות הראשוני, הידלדלות המלאי של תרופות ופריטים חד־פעמיים חיוניים והיעדר גישה לשירותי תכנון המשפחה.

לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז תחילת 2019 (נכון לסוף אוגוסט) היה מספר מקרי המוות של יולדות זהה לנתון בשנת 2018 כולה.

שנים של מצור והגבלות תנועה אחרות המוטלות על בני אדם וסחורות, לרבות משאבים רפואיים, הפילוג הפוליטי הפלסטיני המעמיק מבית ומשבר אנרגיה כרוני הובילו להידרדרות חמורה בזמינותם של שירותי הבריאות ברצועת עזה ובאיכותם.

סחר וילדיה, מחנה אל־בורייג׳, עזה (אוקטובר 2018) / © צילום: קרן האוכלוסין של האו״ם

הידלדלות המלאי של מוצרים פרמצבטיים ופריטים חד־פעמיים חיוניים ומצילי חיים המיועדים לטיפול רפואי באם ובילוד פוגעת משמעותית בשירותים, ומציבה יותר ויותר נשים הרות ויילודים בסכנת נכות ומוות. אף שהבעיה קיימת ברצועת עזה זה מכבר, בשנת 2018 חלה הידרדרות חדה במצב: שיעורי התרופות החיוניות שהמלאי שלהן יספיק לפחות מחודש עלו באופן חד, מ־38% ב־2017 ל־46% ב־2018, ובאוגוסט 2019 הגיעו ל־50%. באופן שוטף, תרופות המיועדות לטיפול בבריאות יולדות וילדים נפגעות באופן הקשה יותר כיוון שהן אוזלות מהמלאי. יתרה מכך, מאז תחילת 2019 כליל, בממוצע, 42% מהתרופות החיוניות אזלו כליל מן המלאי בבית המרקחת המרכזי של משרד הבריאות בעזה.

שיעור התרופות החיוניות שאזלו כמעט לגמרי מהמלאי (מלאי שיספיק לפחות מחודש)

שיעור התרופות החיוניות שאזלו כמעט לגמרי מהמלאי (מלאי שיספיק לפחות מחודש)

הפריטים האוזלים שוב ושוב מהמלאי כוללים ברזל וחומצה פולית, המשמשים למניעת אנמיה ולטיפול בצורות שכיחות שלה הנובעות ממחסור במיקרו־נוטריינטים במהלך ההיריון. חוסרים אלה תרמו לעלייה במקרי האנמיה, שפגעה ב־2018 בכמעט 49% מהנשים ההרות.[3] אנמיה במהלך ההיריון מעלה את הסיכון לסיבוכים עבור היולדת, כגון שטפי דם ופגיעה ביכולת לעמוד באובדן דם, מצב העלול להוביל להלם בשל כשל באספקת הדם ולמוות, וכן לסיכון מוגדל ללידת פג ותינוקות במשקל לידה ירוד.[4]

בנוסף, שניים מחמשת הפריטים החיוניים לתכנון המשפחה (גלולות למניעת הריון המכילות פרוגסטרון בלבד וקונדומים) אזלו כמעט כליל מהמלאי במרפאות משרד הבריאות וסוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א) במרבית שנת 2019. תכנון המשפחה חיוני להצלת חיים, משום שהריונות לא מתוכננים מהווים גורם מרכזי למות יולדות. ברמה העולמית מוערך כי כ־44% ממקרי המוות של יולדות היו נמנעים לו הייתה לאישה גישה לתכנון המשפחה.[5] גישה לטיפול רפואי איכותי במהלך ההיריון ואחריו הייתה יכולה למנוע את רוב המקרים הנותרים של מות יולדות.

"לפעמים אני הולכת לבית החולים ולא מוצאת את התרופות שלי", אמרה סחר. "אנחנו מקבלים את התרופות האלה מרמאללה, אבל לעיתים קרובות הן מגיעות מאוחר או לא מגיעות בכלל."

המחסור בתרופות בעזה נובע בחלקו מהמשבר הכספי הפוגע ברשות הפלסטינית, שהיא האחראית לאספקת התרופות גם בעזה. גורמים נוספים כוללים נטל נוסף על מערכת הבריאות בשל המוני הנפגעים בהפגנות "צעדת השיבה הגדולה", וכן חוסר הסדירות במשלוחי התרופות לרצועת עזה, בהקשר של המתחים הפלסטיניים מבית.

המצב פוגע בנשים כמו סחר בכל רחבי רצועת עזה. סחר סובלת מתלסמיה, מחלת דם כרונית שבמקרה שלה מצריכה טיפול לכל החיים, לרבות עירויי דם מעת לעת. עירויי דם חוזרים ונשנים עלולים לגרום להצטברות ברזל בגוף, תופעה המחייבת את סחר ליטול תרופות לסילוק עודפי הברזל מגופה.

"לפעמים אני הולכת לבית החולים ולא מוצאת את התרופות שלי", אמרה סחר. "אנחנו מקבלים את התרופות האלה מרמאללה, אבל לעיתים קרובות הן מגיעות מאוחר או לא מגיעות בכלל."

סיפורה של סחר, שהוא רק אחד מני רבים, מדגיש כמה דחוף הצורך לטפל בחוסרים ובפערים הקיימים בעזה, לרבות אספקה בתחומי בריאות האם והילד, המטולוגיה ותכנון המשפחה.

קרן האוכלוסין של האו״ם (UNFPA) סיפקה מאז יולי 2019, בתמיכת קרן מענה החירום המרכזית של האו״ם (CERF) וממשלת יפן, תרופות ופריטים חד־פעמיים מצילי חיים לטיפול רפואי ביולדות למחלקות יולדות בבתי חולים ממשלתיים ובבתי חולים של ארגונים לא ממשלתיים, התומכים בכ־20 אלף נשים הרות בעזה. אלא שגם עם התמיכה שמספקות קרן האוכלוסין של האו״ם וסוכנויות הומניטריות אחרות, 70% מהתרופות החיוניות לטיפול ביולדות ובילדים עדיין חסרות במלאי.[6] תרופות אלה הכרחיות להבטיח ששום אישה לא תמות במהלך לידה ושילדים יוכלו לחיות חיים ארוכים ובריאים.

קרן האוכלוסין של האו״ם קונה את התרופות שהצורך בהם הוא הדחוף והקריטי ביותר, כגון סוגי אנטיביוטיקה ואוקסיטוצין, המשמשים לעצור דימומים חריפים אחרי לידה (דמם שלאחר לידה), אחת הסיבות השכיחות ביותר לתמותת יולדות ברחבי העולם.

התרופות והפריטים החד־פעמיים הנקנים במימון קרן מענה החירום המרכזית של האו״ם מסופקים למשרד הבריאות לשימוש במחלקות יולדות ברחבי רצועת עזה, וכן לבתי חולים שמפעילים ארגונים לא ממשלתיים; בית החולים סחאבה, בית החולים אל־עודה ובית החולים אל־אמל.


[1] לדברי משרד הבריאות בעזה הייתה ירידה מ-74 מקרי מוות לכל 100 אלף לידות חי ב־1994 ל־5.9 מקרי מוות ב־2017, בעוד ב־2018 הייתה עלייה משמעותית ל־16.7 מקרי מוות; נכון לסוף אוגוסט 2019, מספר מקרי המוות של יולדות היה זהה לנתון לכל שנת 2018. על פי הערכות בדוח עולמי של האו״ם, ב־2017 היו 27 מקרי מוות לכל 100 אלף לידות חי בכל השטח הפלסטיני הכבוש (עזה והגדה המערבית), אבל הדוח אינו מביא נתונים בני השוואה משנים אחרות.

Trends in maternal mortality 2000 to 2017: estimates by WHO, UNICEF, UNFPA, World Bank Group and the United Nations Population Division.

[2] הוועדה למות אימהות בעזה.

[3] מצגת של משרד הבריאות בעזה, אפריל 2019.

[4] 18. Young, M. (2018). Maternal anemia and risk of mortality: a call for action. The Lancet Global Health, 6(5), e479-e480. doi: 10.1016/s2214-109x(18)30185-2

[6] MOH in Gaza – End of August 2019

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית