פורסם ב־ 13 יוני 2016

הכיבוש הישראלי הוא הגורם העיקרי לצרכים הומניטריים בקרב פלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש

חיים מפוצלים 2015

משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים מפרסם היום את "חיים מפוצלים", הסקירה ההומניטרית השנתית שלו לשנת 2015, ובה הוא מראה כיצד הצרכים ההומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש ממשיכים לנבוע מדפוסי פעולה הקשורים בכיבוש הישראלי הממושך ובסכסוך המתמשך.

"החודש נכנסים הפלסטינים לשנתם החמישים תחת כיבוש ישראלי," אמר דיויד קרדן, העומד בראש משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש. "הדוח 'חיים מפוצלים' מראה בבירור את ההשפעה ההרסנית של מצב מתמשך זה, בעיקר על 4.8 מיליון פלסטינים שפגיעותם מעמיקה והולכת בשל הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי".

לפי הדוח החדש, מספר הפלסטינים תושבי הגדה המערבית שנפצעו או נהרגו על ידי כוחות ישראליים בשנת 2015 היה הגבוה ביותר מאז 2005, השנה שבה החל משרד האו״ם לתעד נתונים אלה, וכך גם מספר הנפגעים הישראלים שהותקפו על ידי פלסטינים מהגדה. בין הגורמים העיקריים לדאגה היו תקיפת ישראלים על ידי פלסטינים ותגובתם של כוחות ישראליים באירועים אלה, לרבות סוגיות הנוגעות לשימוש מופרז בכוח. בעזה, הפסקת האש מאוגוסט 2014 החזיקה ברובה מעמד, והדבר בא לידי ביטוי במספר ההרוגים הנמוך שם, אף כי גם כאן גדל מניין הנפגעים ברבעון האחרון של השנה, בד בבד עם ההידרדרות בגדה המערבית.

ב־2015 פחת אמנם מספר האירועים שבהם מתנחלים תקפו פלסטינים בגדה המערבית, אך מספר העצים בבעלות פלסטינית שניזוקו, נגנבו או נעקרו (11,254) בתקריות במעורבות מתנחלים היה הגבוה ביותר מאז 2006. בסוף 2015 הוחזקו בבתי סוהר ישראליים יותר מ־6,000 פלסטינים, מספר גבוה בהשוואה לכל שנה מאז 2010. 422 מכלואים אלה היו ילדים, יותר מכל שנה מאז 2008.

גם עקירת בני אדם נותרה גורם מרכזי לדאגה. ברצועת עזה אמנם לא נעקרו אנשים נוספים, אך לפחות 70 אלף פלסטינים עדיין עקורים ומתמודדים עם תנאי חיים קשים, לאחר שבתיהם נהרסו במהלך ההסלמה במעשי האיבה בשנת 2014. בגדה המערבית פחת מספר האנשים שנעקרו בשל הריסות בתים בשנת 2015, אבל מספר זה שב ועלה, באופן דרמטי, בארבעת החודשים הראשונים של 2016, שבהם נהרסו יותר מבנים ונעקרו יותר פלסטינים מאשר בשנת 2015 כולה (598 לעומת 548 מבנים שנהרסו ו־858 לעומת 787 בני אדם שנעקרו). הריסות אלה מחריפות את סכנת ההעברה בכפייה הנשקפת לקהילות פלסטיניות.

דוח זה מצביע על כך שהגידול החיובי במספר האנשים והסחורות שישראל התירה להוציא מעזה בשנת 2015 נמשך בשנת 2016, אף שהמצור בן תשע השנים ממשיך לפגוע במחייה ולמנוע מימוש של רבות מזכויות האדם. סגירת מעבר רפיח על ידי מצרים והפילוג הפלסטיני הבלתי פתור מבית ממשיכים להחריף את המצב ההומניטרי ברצועה.

בצד מגמות אלה מוטלות יותר ויותר הגבלות על פעילות הומניטרית. "בכל רחבי השטח הפלסטיני הכבוש, גורמים הומניטריים נתקלים בקשיים גוברים והולכים במתן סיוע לפלסטינים נזקקים", אמר קרדן. "למשל, בשטח C הרשויות הישראליות חוסמות יותר ויותר העברה של סיוע הומניטרי או הורסות פריטי סיוע, ובדומה לכך הדרישות להיתרים ממשיכות לחסום את הגישה לעזה".

"אנו צריכים לשנות מהיסוד את הגישה כלפי השטח הפלסטיני הכבוש," סיכם קרדן. "במיוחד חשוב לכבד הרבה יותר את המשפט הבינלאומי ולנקוט מאמצים קונקרטיים למיצוי דין עם מי שמפרים אותו."

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית