פורסם ביום 18 מרץ 2019
 במסגרת  

ישראל סיימה את פעילות TIPH ב־H2: צמצום נוסף במרחב ההומניטרי מותיר תושבים להתמודד עם סכנות גדלות והולכות

צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון (TIPH) עזב את שטח H2 של העיר לאחר שממשלת ישראל החליטה שלא לחדש את המנדט שלו מעבר ל־31 בינואר 2019.[1] בשילוב עם הגברת ההטרדות וההגבלות המוטלות על תושבים ועל גורמים נוספים המספקים נוכחות הגנתית באזור, הדבר מגביר את הסיכונים בתחום ההגנה שהאוכלוסייה מתמודדת איתם, במיוחד תלמידים. בהערותיו לוועדה למימוש הזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני, הביע מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש את צערו על החלטתה של ישראל שלא לחדש את המנדט של צוות המשקיפים. הוא הביע את תקוותו שניתן יהיה להגיע להסכם "שישמר את ההסדר רב הערך, הקיים זה זמן רב".

אנשי צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון מסיירים בשטח הצבאי הסגור בתל רומידה, באזור H2 של חברון, 6 בפברואר 2018 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים.

רקע על צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון

נוכחותו של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון החלה ב־1994, בעקבות החלטה 904 של מועצת הביטחון של האו״ם "להבטחת בטיחותם והגנתם" של פלסטינים לאחר ש־29 פלסטינים נהרגו בטבח שביצע מתנחל במסגד אל־אברהימי (מערת המכפלה).[2] ב־1997 הוצב מחדש צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון על פי פרוטוקול חברון, כדי לסייע "למאמצי מעקב ודיווח על מנת לשמר את החיים הנורמליים בעיר, ובכך ליצור תחושת ביטחון בקרב הפלסטינים בחברון."[3]

הדוחות של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון הועברו גם לידי הרשויות הפלסטיניות והישראליות, ולחמש המדינות המשתתפות בצוות.[4] לדברי אמצעי התקשורת, דוח מודלף של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון, שסקר 20 שנות מידע והתבסס על יותר מ־40 אלף תקריות מתועדות, מצא כי "העיר מפולגת יותר מתמיד בשל מעשי ממשלת ישראל ומתנחלים." כן מצא הדוח כי ישראל "מפֵרה באופן שוטף וחמור" את הזכות לאי־אפליה ואת מחויבותה להגן מפני גירוש על האוכלוסייה החיה תחת כיבוש, בעוד "מתנחלים קיצוניים" מקשים על חייהם של תושביו הפלסטיניים של השטח הנתון לשליטת ישראל.[5]

הרשויות הישראליות האשימו את המשקיפים בהתערבות בפעולותיהם של כוחות ישראליים; ביצירת מתיחות עם מתנחלים; בשיתוף פעולה עם ארגונים קיצוניים; ובקידום הדה־לגיטימציה של ישראל.[6] ההאשמות באו במקביל לשתי תקריות שבהן היו מעורבים אנשי צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני ב־2018: סטירה לילד ישראלי, שבעקבותיו שלח ראש צוות המשקיפים מכתב התנצלות ובו תיאר את הצעדים שננקטו נגד איש צוות המשקיפים הנ״ל, וניקוב צמיגים של כלי רכב של מתנחל.

ההשלכות של סיום הנוכחות ההגנתית של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון

עזיבתם של יותר מ־60 המשקיפים של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון מעלה את הסיכון להגברת המתיחות באזור H2 ומחריפה את הסיכונים בתחום ההגנה, לרבות אלה הנובעים מהפרת זכויות האדם, המאיימים על תושבים פלסטינים, ובמיוחד תלמידים. ייחודו של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון היה בהיותו הארגון היחיד בשטח העיר חברון הנתון לשליטת ישראל (H2) שהוסמך להגיע ברגל וברכב לכל חלק של H2, בכל זמן, כדי לתעד תקריות ולספק נוכחות הגנתית.[7]

צמצום נוסף של המרחב ההומניטרי

מאז ההודעה על סיום המנדט של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון, הבחין כוח המשימה לענייני הגנה בעלייה במספר התקריות של הטרדה והפחדה על ידי מתנחלים (להוציא כאלה שגרמו לנפגעים או לנזק לרכוש), לרבות צילום פולשני מקרוב של גורמים הומניטריים והטרדה מילולית, כשבשנת 2019 תועד ממוצע חודשי של ארבע תקריות כאלה, לעומת שתים ב־2018.

בעקבות תקרית שאיימה על בטיחותם של שניים מאנשיה, השעתה התוכנית לליווי אקומני (EAPPI) באופן זמני את פעילותה באזור. גורמים המספקים נוכחות הגנתית הבחינו גם בהגברה של ההגבלות שכוחות ישראליים מטילים על פעילותם ב־H2, לרבות הגבלה על תנועתם, במיוחד ברחוב שוהאדא ובסביבתו, המהווים.

כל זה מתרחש בהקשר הרחב יותר של לחצים מתמשכים על מגיני זכויות האדם, המתאפיינים במעצרים, כליאה, הטרדה וחקיקה שמטרתה הגבלת המרחב ההומניטרי והאזרחי. אמצעים אלה מכרסמים למעשה ביכולת להבטיח את ההגנה הנחוצה.[8]

תושבים מנסים למלא את הריק שהותירה העזיבה של צוות המשקיפים הבינלאומי

העזיבה של צוות המשקיפים הבינלאומי הזמני בחברון, ובעקבותיה העלייה בהטרדות ובהגבלות הגישה שעימן מתמודדים גורמים הומניטריים, הגבירה את החששות בנושא ההגנה ואת החרדה בקרב התושבים. תושבים נקטו צעדים קהילתיים – הקמת ועדה לארגון יוזמות ליווי של הורים שילוו קבוצות ילדים אל בית הספר וממנו, וכן מתן הדרכה לילדים כיצד להגן על עצמם.

כשנים עשר מתנדבים פלסטינים באפודים כחולים החלו ללוות ילדים ממחסום 56 המאויש בכוחות ישראליים ברחוב שוהאדא, אבל צו צבאי ישראלי אסר עליהם להמשיך ולבצע פעילויות מסוג זה. כן פורסמו פניות לפעילים בינלאומיים להצטרף ליוזמות הללו. היוזמות עוררו בקרב התושבים חששות הן עלולות להיתפש בעיני מתנחלים כפרובוקציות.

בנאומו בחודש פברואר בפני מועצת הביטחון של האו״ם אישר המתאם המיוחד מטעם האו״ם לתהליך השלום במזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, כי ארגון האומות המאוחדות "ממשיך לפעול מול המדינות החברות הרלבנטיות והצדדים בשטח להבטיח הגנה, בטיחות ורווחה לאזרחים בחברון וביתר השטח הפלסטיני הכבוש."[9]

לדברי נוּרה נסאר, מנהלת בית הספר קורטובה, עזיבת צוות המשקיפים הבינלאומי הותירה את הילדים והמורים כאחד "חשופים, לא מוגנים וחיים בפחד מתמיד". לדבריה, "כעת המטרה העיקרית שלנו היא להבטיח שתהליך החינוך יימשך ושילדינו יוכלו להגיע לבית הספר ולחזור הביתה בבטחה. אנו מאמנים ילדים להגן זה על זה."

רקע על אזור H2 של העיר חברון

ישראל מחזיקה בשליטה מנהלית וביטחונית מלאה ב־20% מהעיר חברון, שטח המכונה H2 שבו גרים כ־33 אלף פלסטינים וכמה מאות מתנחלים. האזור ידע סבבים מרובים של מעשי אלימות בין מתנחלים, כוחות ישראליים ותושבים פלסטינים, בהקשר של פעילויות התנחלות מתמשכות.

121 מכשולי גישה ותנועה, בהם 21 מחסומים מאוישים באופן קבוע, מפרידים פיסית את מרכז H2 מיתר העיר. כ־7,000 פלסטינים החיים באזורים אלה נאלצים לעבור במחסום כדי להגיע ברגל לבתיהם.

החששות בתחומי ההגנה וזכויות האדם נובעים בעיקר מהטרדה, הפחדה ואלימות מצד מתנחלים כלפי התושבים הפלסטינים, לרבות ילדים. כוחות ישראליים כשלו שוב ושוב מלהגן על האוכלוסייה ואף השתתפו במעשי הטרדה. בסקר משקי בית שמשרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים ערך באוגוסט 2018 באזור H2 של העיר חברון זיהו 85% ממשקי הבית שהשתתפו בסקר הטרדה מצד חיילים ישראלים ומתנחלים כחששות מרכזיים הפוגעים בגישת ילדים לחינוך. 88% מן התלמידים המתגוררים באזור זה (כ־2,200 ילדים) נאלצים לעבור במחסום בדרכם לבית הספר. כ־90% ממשקי הבית שבהם חיים תלמידים דיווחו על תקרית אחת לפחות של עיכוב, הטרדה, חיפוש גופני או מעצר בדרכם לבית הספר במחצית הראשונה של 2018.

מרכיבים במדיניות הישראלית ואלימות מתנחלים בזיקה להתנחלויות והרחבתן יצרו סביבה כופה[10] הפוגעת בתנאי החיים של פלסטינים, לרבות בבטיחותם, במקורות מחייתם, בגישתם לשירותים, בחיי המשפחה ובחיים החברתיים שלהם, ואילצה אלפי תושבים לעזוב את האזור בעשרים השנה האחרונות.[11]

אם לשניים חיה בפחד מתמיד לחיי ילדיה לאחר עזיבת צוות המשקיפים הבינלאומי

"יש לי שני ילדים הסובלים מלקויות שמיעה. לפי כמה ימים הבן שלי כמעט נורה במחסום כי לא שמע את החייל הישראלי שאמר לו לעבור שוב בגלאי המתכות. למזלו, האנשים במחסום התערבו למענו. הוא יכול היה להיירות במקום. עכשיו אני דואגת כל הזמן... קודם, המשקיפים הבינלאומיים היו מלווים אותם למחסום וחזרה, וזה נתן לי שלוות נפש."

ז׳קלין פח׳ורי, בת 47, שכונת א־סלאיימה, אזור H2, חברון

 


[1] חידוש המשימה היה תלוי באישור מדי שישה חודשים הן של ממשלת ישראל והן של הרשות הפלסטינית.

[2] בטבח ובאירועים שבעקבותיו נהרגו יותר מ־50 פלסטינים ומאות אחרים נפצעו. S/RES/904. החלטה 904 של מועצת הביטחון של האו״ם, S/RES/904, גינתה בחריפות "את הטבח בחברון והמעשים שלאחריו, שגבו את חייהם של יותר מחמישים אזרחים פלסטינים וגרמו לפציעתם של כמה מאות בני אדם נוספים".

[3] מידע נוסף על המנדט ראו בקישור זה.

[4] המדינות המשתתפות, נורבגיה, שוודיה, איטליה, שוויץ וטורקיה, מימנו את המשלחת בחברון וסיפקו לה משקיפים.

[6] ציטוט מדברי השר הישראלי לביטחון פנים ולעניינים אסטרטגיים ב־17 בינואר 2019, לדברי עמותת קרן חברון.

[7] נוכחות הגנתית מתייחסת לנוכחות הפיסית של נתינים בינלאומיים ולמעקב שהם מבצעים אחר תקריות, כצורה של אמצעי הרתעה מפני מעשי אלימות.

[9] תדרוך של מועצת הביטחון על המצב במזרח התיכון, לרבות השאלה הפלסטינית, 20 בפברואר 2019.

[10] ראו:

Secretary General Reports to the Human Rights Council A/HRC/37/43, paras. 24-28; A/HRC/34/39, para. 44; A/72/564, paras. 36-57.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית