פורסם ביום 18 מרץ 2019
 במסגרת  

שיפורים במנגנון לייבוא פריטים מוגבלים לעזה עשויים להקל את יישומן של התערבויות הומניטריות

בפברואר 2018 הגיע האו״ם להסכמה עם ממשלת ישראל והרשות הפלסטינית, לערוך בדיקה משותפת של המנגנון הזמני לשיקום עזה כדי לשפר את תפקודו, שקיפותו ויכולת החיזוי של פעולתו. הצדדים, שהתייעצו עם שורה של מחזיקי עניין, החילו בינואר 2019 שיפורים שונים במנגנון. כעת צפויים שינויים אלה להקל את יישומם של מיזמים הומניטריים ומיזמי פיתוח.

כחלק מהמצור שהטילה על עזה מאז השתלטות חמאס ב־2007 מגבילה ישראל בנימוקי ביטחון את הכנסתם של חומרים הנחשבים בעיניה לחומרים "דו־שימושיים", שניתן לעשות בהם שימוש אזרחי וצבאי גם יחד, לרבות חומרי בניין בסיסיים. המנגנון לשיקום עזה, שהוקם בעקבות מעשי האיבה ב־2014, היה מנגנון זמני שגובש בהסכם בין ישראל והרשות הפלסטינית כדי לזרז הכנסת חומרים לעזה לצורך שיקום, תוך התחשבות בשיקולים הביטחוניים של ישראל.[1] לבקשת הצדדים מאפשר האו״ם הכנסת חומרים דרך מנגנון מעקב זה, ובה בעת פועל להסרה מלאה של המצור בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי ובהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1860.

מעבר כרם שלום, 17 במאי 2019 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

כפי שמדגיש תרשים 1, מאז הקמתו אפשר המנגנון את הכנסתן של כמויות גדולות של מלט וחומרי בניין אחרים לשיקום ותיקון של דיור ותשתית.[2] הירידה ביבוא המלט בשנת 2018 נובעת ממספר גורמים שאינם קשורים להגבלות יבוא: ההידרדרות הכלכלית הכללית בעזה, צמצום של מימון מתורמים והעובדה שתהליך השיקום מתקרב אל סופו. בסכסוך של 2014 נעקרו כמעט 100 אלף בני אדם בשל הרס או נזק כבד לבתיהם, אבל עד סוף 2018 כבר שוקמו יותר מ־85% מבתים אלה.[3] כפי שמדגים תרשים 2, הייבוא של פריטים דו־שימושיים שאינם חומרי בניין היה יותר מאתגר ובלתי צפוי, ומנע את יישומן של התערבויות הנחוצות בדחיפות, במיוחד בתחום המים והתברואה (ראו מקרה מבחן).

השיפורים שהוסכם על הוספתם למנגנון לשיקום עזה צפויים לקדם משמעותית את יעילות המנגנון משום שייעלו את ההגשה והאישור של בקשות למיזמים בקנה מידה גדול, ולפריטים שישראל מגדירה כבעלי שימוש כפול, אזרחי וצבאי. כן הסכימו הצדדים לשפר את המנגנון לשיקום עזה באמצעות הרחבת מספר הקבלנים ואנשי העסקים המורשים לייבא חומרים; מתן גישה מוגדלת לתורמים המבקשים לעקוב אחר המיזמים שלהם; אימוץ של תאריכי יעד ברורים לאישור מיזמים; הבהרת נהלים ליבוא פריטים דו־שימושיים; והתאמות טכניות אחרות שיעשו את המנגנון ידידותי יותר למשתמש ויסייעו לעורר פעילות כלכלית. הרשויות הישראליות התחייבו לטפל בכל הפריטים הדו־שימושיים תוך 45 ימי עבודה, ובנוסף לספק קישורים טובים יותר בין המנגנון לשיקום עזה למנגנונים הישראליים לבחינת בקשות (ראו מקרה מבחן).

תחנת שאיבת מים המשרתת 50 אלף תושבים פלסטינים בח׳אן יונס. מרס 2019 / © צילום: משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

האו״ם הקים בעזה יחידת ניהול מיזמים שתעבוד עם כל בעלי העניין הרלבנטיים ותאסוף מידע על מיזמים עכשוויים ופוטנציאליים; תזהה הזדמנויות להתערבויות שניתן לבצע במסגרות זמן קצרות; תטפל בחסימות ועיכובים כדי להקל את יישומם החלק של מיזמים דחופים; ותסייע למיישמי מיזמים בכל הסוגיות הנוגעות למנגנון לשיקום עזה. יחידת ניהול המיזמים כבר החלה לתמוך ביישום חבילה של התערבויות כלכליות והומניטריות דחופות עבור עזה, שחברות ועדת הקישור אד־הוק הסכימו עליה בישיבתן האחרונה בספטמבר 2018.

יחידת ניהול המיזמים מותאמת היטב להקל את יישומם החלק של מיזמים הומניטריים שונים. אלה כוללים סיום שיקומם של מבנים שניזוקו בסכסוך בשנת 2014, ובנוסף בנייה ושיקום של תשתית ומתקני אספקת שירותים, לרבות במגזרי האנרגיה, המים והבריאות החיוניים. יחידת ניהול המיזמים כבר עובדת בצמוד לסוכנויות הומניטריות וארגונים שותפים בעזה על קידום מיזמים באמצעות מחקר, איסוף נתונים, ייעוץ טכני ותמיכה בתיאום של הכנסת חומרי יבוא.

יבוא מלט לעזה בשנה דרך כרם שלום (בטונות)

יבוא מלט לעזה בשנה דרך כרם שלום (בטונות)

בעקבות הבדיקה של המנגנון לשיקום עזה ב־2018 אישרו הרשויות הישראליות שבעתיד יטופלו כל הפריטים ה"דו־שימושיים" הללו תוך 45 ימי עבודה וכי יפותחו קישורים טובים יותר בין המנגנון לשיקום עזה לערוצים חלופיים, כדי לספק ביצועים עקביים ויציבים יותר. היחידה לניהול מיזמים של האו״ם תבטיח גם היא להבא כי למנהלי המיזמים של המנגנון לשיקום עזה יהיה רכז אחד שממנו ישיגו את החומרים שלהם, וכי החסימות בתהליך יזוהו באופן פרואקטיבי וייפתרו באופן מתואם.

מספר הפריטים שאושרו בכל רבעון

מספר הפריטים שאושרו בכל רבעון

שיפור אספקת המים לאזור ח׳אן יונס מתעכב

בינואר 2016 אישר האיחוד האירופי מימון למיזם לשיפור איכות המים המוזרמים לכ־50 אלף בני אדם בשכונות א־סטאר ואל־אמל בנפת ח׳אן יונס. המיזם כולל שני מכלי מים שקיבולת כל אחד מהם 5,000 מטרים מעוקבים, שיחוברו לצנרת הראשית וימולאו במי ים מותפלים. היישום ניתן לקבלן פרטי בפיקוח רשות המים של עיריות חוף עזה, ועל פי התוכנית היה אמור להסתיים בינואר 2017.

לביצוע המיזם היו דרושים 116 פריטים שהוגדרו כדו־שימושיים. בינואר 2016 הוגשה למנגנון לשיקום עזה בקשה לייבוא פריטים אלה. עברו כ־18 חודשים לפני שכל האישורים ניתנו. בנוסף על כך חויב הקבלן להשיג אישור ביטחוני נוסף עבור 33 פריטים ספציפיים, בהם כימיקלים וציוד טלקומוניקציה, ממנגנון נפרד שמנהלות רשויות הישראליות ואשר שלא כמו המנגנון לשיקום עזה אינו נדרש לדין וחשבון על פעולתו: בסופו של דבר אושרו פריטים אלה בינואר 2018. כתוצאה מכך נקבע מועד חדש להשלמת המיזם – הרבעון השני של 2019, באיחור של יותר משנתיים מהמועד שנקבע תחילה.

סלאח סלאמה, המוכתר של שכונת אל־אמל בח׳אן יונס

"בשכונת אל־אמל גרים 40 אלף תושבים, ויותר מ־35 אלף מהם מובטלים. התושבים מקבלים מים במשך 4-2 שעות בלבד מדי יום, כמות שאינה מספיקה לצורכי משפחות. רוב הזמן המים מוזרמים בשעות של הפסקות חשמל יזומות, המונעות שאיבה גם כשהמים זמינים."

המים ברשת מלוחים והתושבים קונים מים מספקים פרטיים. "בבית שלנו מתגוררים 20 בני אדם ואנחנו נאלצים לקנות כל חודש כ־3,000 ליטר מי שתייה, בעלות של 60 שקל. אני יכול להרשות זאת לעצמי, אבל רוב התושבים לא. אנשים במצב כלכלי קשה נאלצים לשתות את המים השאובים הזמינים להם, שאינם ראויים לשתייה, או לקבל מים ממי שיכולים להרשות לעצמם לקנות אותם."

"אני אח ואני מתנדב שלושה ימים בשבוע בבית החולים א־נאסר בח׳אן יונס. מטופלים רבים סובלים מזיהומים הנגרמים משתיית מי מלח. אנחנו באמת זקוקים למים מותפלים כדי למנוע את הסיכונים הבריאותיים שרוב התושבים סובלים מהם."


[1] לתיאור מפורט של מבנה המנגנון לשיקום עזה ותפקודו ראו: אתר המנגנון לשיקום עזה.

[2] לבסיס נתונים אינטראקטיבי המכיל מידע על חומרים ומיזמים המטופלים, ראו אתר המנגנון לשיקום עזה.

הנוסח המחייב והמלא הוא המקור בשפה האנגלית