עדכון מצב הומניטרי מס' 353 | רצועת עזה

בין 17 בדצמבר 2025 ל-20 בינואר 2026 מתפרסם מדי שבוע עדכון מצב הומניטרי אחד. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-21 בינואר, ועדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא רצועת עזה יתפרסם ב-28 בינואר. אנו מזמינים אתכם להקדיש רגע למתן משוב בנושא הפרסומים השוטפים של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, המכסים את המצב ההומניטרי בעזה ובגדה המערבית. הסקר זמין כאן: https://surveys-kobo.unocha.org/single/fdgISC. הסקר הינו בעילום שם.

דגשים עיקריים

• גשמים כבדים והצפות הפכו אלפי אוהלים לבלתי ראויים למגורים, והציבו כמעט 800 אלף בני אדם, או כמעט 40% מהאוכלוסייה המתגוררים באתרים מועדים להצפות, בסיכון מוגבר.
• יוניסף מדווח שמאז תחילתה של הפסקת האש נהרגו בעזה יותר ממאה ילדים, נתון המדגיש שילדים עדיין נתונים בסיכון חמור.
• מאז תחילתה של הפסקת האש גדלה הכנסת סיוע הומניטרי כמעט פי שלושה, אבל הכבישים ההרוסים, קיבולת האחסון המוגבלת וההגבלות המוטלות על החומרים המוכנסים ממשיכים לפגוע במשלוח יעיל של סיוע, באיכות המענה ובקיימותו, ובמענה לטווח הארוך יותר.
• השיפור במשלוחי המזון מאפשר, זו הפעם הראשונה מאז אוקטובר 2023, מתן הקצבות מזון חודשיות המכסות את מלוא צריכת הקלוריות המינימלית וגידול בשיעור של 70% בייצור הארוחות והלחם בשלושת החודשים האחרונים.
• בין אוקטובר לדצמבר 2025 קיבלו כמעט 500 אלף ילדים שירותי הגנת ילדים, בעוד שהכיסוי של הגנה מפני מזג האוויר החורפי עבור מתבגרים נותר מוגבל מאוד – 4%, לרבות מתבגרים עם מוגבלויות.

סקירה כללית של ההקשר

• נמשכים הדיווחים על תקיפות אוויריות, הפגזות וירי בנשק חם ברחבי רצועת עזה, שכולם גורמים לנפגעים. הצבא הישראלי עדיין פרוס ביותר מ-50% משטח רצועת עזה, מעבר ל"קו הצהוב", שהגישה למתקנים ונכסים הומניטריים, לתשתית ציבורית ולאדמות חקלאיות בתחומו עדיין מוגבלת או אסורה. נמשכים הדיווחים על פיצוצים של בנייני מגורים ופעילות של דחפורים, לרבות קרוב ל"קו הצהוב" או ממזרח לו. גישת פלסטינים לים עדיין אסורה, ונמשכים הדיווחים על דייגים פלסטינים שנהרגו או נעצרו בלב ים, לרבות דיווחים על שני דייגים שנהרגו ב-4 בינואר, ודיווחים על חמישה דייגים שנעצרו על ידי כוחות ישראליים ב-6 בינואר.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 29 בדצמבר 2025 ל-14 בינואר 2026 נהרגו 36 פלסטינים, מאה פלסטינים נפצעו ו-26 גופות חולצו מתחת להריסות. נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים הפלסטינים שעליהם דיווח משרד הבריאות מאז 7 באוקטובר 2023 ל-71,439 הרוגים ו-171,324 פצועים. לדברי משרד הבריאות, במספר הכולל של הנפגעים נכללים 110 הרוגים שנוספו בדיעבד בין 26 בדצמבר 2025 ל-2 בינואר 2026, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. משרד הבריאות דיווח שמאז תחילתה של הפסקת האש נהרגו 449 פלסטינים, 1,246 פלסטינים נפצעו ו-710 גופות חולצו מתחת להריסות.
• ב-8 בינואר הודיע הצבא הישראלי שטיל נורה מעזה לעבר ישראל והחטיא את מטרתו, ודיווח כי בתגובה תקף ארגונים חמושים פלסטיניים ותשתית פלסטינית. דובר ההגנה האזרחית הפלסטינית אמר כי דווח על שורה של תקיפות בדרום עזה ובצפונה, שבהן נפגעו אוהלים ובתים שבהם שהו עקורים, והוסיף ששבעה אזרחים, בהם חמישה ילדים, הצעיר מהם בן חמש, נהרגו. לדברי משרד הבריאות בעזה, על פי דיווחים, בין 8 ל-9 בינואר נהרגו בסך הכול 14 בני אדם, ו-17 בני אדם אחרים נפצעו.
• ב-13 בינואר דיווח יוניסף שמאז הכרזת הפסקת האש בתחילת אוקטובר נהרגו בעזה יותר ממאה ילדים, נתון השווה בקירוב לילד אחד שנהרג מדי יום בפרק זמן זה. נתונים אלה כוללים לפחות 60 ילדים ו-40 ילדות שדי פרטים עליהם היו זמינים, אך המספר הממשי של ילדים שנהרגו צפוי להיות גבוה יותר. מאות ילדים נפצעו. דובר יוניסף, ג'יימס אלדר, מדגיש: "זה הזמן להפוך את ההפחתה באלימות לבטיחות של ממש: לפתוח את הגישה עבור סיוע, להגדיל באופן מסיבי את הפינוי הרפואי, ולהפוך זאת לרגע שבו הרג הילדים בעזה ייפסק באמת."
• לדברי הצבא הישראלי, בין 29 בדצמבר 2025 ל-14 בינואר 2026, נכון לשעה 12:00, לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, הינו 471 הרוגים ו-2,995 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,671 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-14 בינואר בשעה 12:00 נותרה ברצועת עזה גופתו של בן ערובה אחד.
• ב-11 בינואר 2026 הודיעה אגודת האסירים הפלסטינית על מותו של עציר מעזה, שמת בעת שהוחזק במשמורת ישראל. לדברי האגודה, האסיר בן ה-67 היה עצור מאז נובמבר 2024, ודווח כי מת בספטמבר 2025. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר ל"המוקד", ארגון ישראלי לא ממשלתי לזכויות אדם, נכון לינואר 2026 מוחזקים במשמורת ישראל 9,243 פלסטינים, בהם 1,293 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 3,328 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,385 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,237 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים." נתונים אלה אינם כוללים פלסטינים שנעצרו מעזה מאז 7 באוקטובר 2023 ועדיין מוחזקים בידי הצבא הישראלי. בין 7 באוקטובר 2023 ל-13 בינואר 2026 אימת משרד זכויות האדם של האו"ם כי לפחות 87 פלסטינים (86 גברים וילד אחד), 55 מהם מרצועת עזה, מתו במשמורת ישראל, והעלה חששות מתועדים בדבר עינויים, התעללות, מניעת טיפול רפואי והגבלת גישה של משפחות ומשגיחים עצמאיים. ב-11 בינואר, על פי דיווחים, שחררו רשויות ישראליות 12 עצירים פלסטינים, בהם אישה אחת, שהועברו לבית החולים אל-אקצא בדיר אל-בלח לצורך בדיקות רפואיות.
• בין 1 ל-31 בדצמבר 2025 הציב כוח המשימה לענייני הגנה, בתיאום עם רשת ההגנה מפני ניצול מיני ופגיעה מינית, 100 צוותי הגנה ניידים שביצעו 68 ביקורי שטח שהתמקדו בהגנה, והגיעו לכ-5,300 בני אדם ב-21 אתרי חלוקת סיוע ברצועת עזה. מאז הפסקת האש הגיעו ביקורים אלה לכמעט 7,000 בני אדם, במטרה לעקוב אחר סכנות של ניצול מיני ופגיעה מינית, לאמוד את ההקפדה על תקנים בטוחים ומכבדים בחלוקת סיוע, להפיץ מסרים בנושא רשת ההגנה מפני ניצול מיני ופגיעה מינית והגנה (לרבות מידע על מנגנוני הגשת תלונות ומשוב), לחזק מיצוי דין עבור אוכלוסיות נפגעות, ולצמצם את סיכוני ההגנה במהלך חלוקות סיוע. כוח המשימה לענייני הגנה מתאם, באמצעות הכשרה מתמשכת ותמיכה טכנית, יותר מ-500 נותני מענה חירום בתחום ההגנה, התומכים בהגנה, במעקב אחר הגנה ובמתן שירותים בעזה, ומסייעים להבטיח שירותי הגנה ומתן סיוע בטוח ומכבד לבני האדם הזקוקים לכך.
• בעשרת הימים הראשונים של ינואר שופצו בנפת עזה שש כיתות לימוד שישמשו מרחבי למידה זמניים. כוח המשימה לענייני חינוך מדווח שבסך הכול, השיפוצים של 76 כיתות לימוד וההתקנה של יותר ממאה אוהלים משוכללים בשלושת החודשים האחרונים אפשרו להרחיב את מרחבי הלמידה הזמניים לילדים ברחבי רצועת עזה. נכון ל-13 בינואר, יותר מ-6,300 מורים מוצבים ב-449 מרחבי למידה זמניים המשרתים יותר מ-270,900 ילדים. כדי להרחיב את הכיסוי, ובהתאם לתקני מינימום שעליהם הוסכם עם משרד החינוך, כל מרחב למידה זמני פועל במתכונת של שתי משמרות מדי יום (בוקר וערב), ושני סבבים בני שלושה ימים בכל שבוע. עם זאת, חידוש הלמידה עדיין נתקל בקשיים קריטיים המגבילים את הכיסוי הכולל; רק כ-42% מאוכלוסיית התלמידים בגיל בית הספר בעזה רשומים במרחבי למידה זמניים לשנת הלימודים 2026-2025.
• ב-2 בינואר הביע מזכ"ל האו"ם חשש כבד ביחס להודעה של הרשויות הישראליות על הקפאת פעילותם של מספר ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים בשטח הפלסטיני הכבוש, קרא לבטל צעד זה והדגיש את התפקיד החיוני שארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים ממלאים במתן סיוע הומניטרי מציל-חיים. בנפרד מהודעת המזכ"ל, 53 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים הזהירו כי אמצעי רישום שהונהגו לאחרונה, לרבות הודעות שנמסרו ל-37 ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים על כך שתוקף הרישום שלהם יפוג בסוף 2025, עלול לאלץ ארגונים להפסיק את פעילותם תוך 60 יום, ועקב כך לחולל שיבושים משמעותיים בסיוע ההומניטרי דווקא בזמן שבו הצרכים גבוהים במידה קיצונית, למרות הפסקת האש. ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים מביאים יותר ממחצית מהסיוע במזון בעזה ליעדו, תומכים בכ-60% מבתי חולים השדה, מיישמים שלושה רבעים מהפעילויות בתחום המחסה והפריטים שאינם מזון, ומספקים את כל הטיפול לילדים הסובלים מתת-תזונה חריפה חמורה. הקפאת פעילותם צמצמם באופן משמעותי את הטווח של שירותים מצילי-חיים ואת רציפותם, ותפגע במאמצי המענה ההומניטרי המתואם ובשותפויות מקומיות.
• ב-11 בינואר, בפעם הראשונה מאז 7 באוקטובר, הורשה על פי דיווחים מטופל מעזה שנזקק לטיפול מציל-חיים לנסוע לגדה המערבית לקבלת טיפול דחוף, בעקבות פסיקה של בית המשפט המחוזי בירושלים. ב-5 בינואר 2026 פונו 218 מטופלים ו-36 מלווים לירדן לקבלת טיפול בפגיעות טראומטיות, בסרטן, ובמחלות מערכת העיכול, כליות, המערכת החיסונית ומחלות קשות אחרות. ב-2025 אפשר ארגון הבריאות העולמית את הפינוי הרפואי של 2,718 מטופלים מרצועת עזה לקבלת טיפול בחו"ל, מתוך יותר מ-10,700 מטופלים שפונו מאז אוקטובר 2023 לקבלת טיפולי מומחים ביותר מ-30 מדינות. מחצית מהמטופלים שפונו היו ילדים (1,368), 30% היו גברים (805) ו-20% היו נשים (545). מכלל המפונים, הקטגוריה הגדולה ביותר היו מטופלים שסבלו מפגיעות טראומטיות (29%), ואחריהם חולי סרטן (24%). 61% מהמטופלים (1,673) פונו במהלך הפסקת האש בין 19 בינואר ל-17 במרס 2025 דרך מעבר רפיח, שמלבד זאת נותר סגור, והיתר פונו דרך מעבר כרם שלום. יותר מ-18,500 מטופלים בעזה, בהם 4,000 ילדים, עדיין זקוקים בדחיפות לפינוי רפואי, וארגון הבריאות העולמי ממשיך לקרוא למדינות נוספות קלוט מטופלים מעזה, ולחידוש הפינויים לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בנובמבר 2025 עתרו חמישה ארגוני זכויות אדם לבג"ץ הישראלי בבקשה לחדש באופן מיידי את הפינויים הרפואיים מעזה לבתי חולים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ונימקו זאת בקריסתה הכמעט מוחלטת של מערכת הבריאות בעזה ובסכנה של מקרי מוות בר-מניעה.
• לדברי מנגנון 2720 של האו"ם, בשלושת החודשים מאז תחילתה של הפסקת האש אספו האו"ם וארגונים השותפים לו מהמעברים בעזה סיוע הומניטרי במשקל יותר מ-164 אלף טונה, לרבות כמעט 19 אלף טונה בעשרת הימים הראשונים של ינואר. זהו ממוצע חודשי של כ-54 אלף טונה, נתון גדול כמעט פי שלושה מהממוצע החודשי שנאסף בין 19 במאי 2025, המועד שבו חודשה הכנסה מוגבלת של סיוע אחרי 78 ימים של חסימה מוחלטת של הכנסת אספקה לעזה, להפסקת האש ב-10 באוקטובר. במהלך הפסקת האש חלה ירידה משמעותית בדיווחים על תקריות ביזה – על התקרית האחרונה דווח ב-6 בנובמבר 2025. אף ששלושה מעברים פועלים, 74% מהסיוע (121,100 טונה) נאספו ממעבר כרם שלום. מעבר זיקים, שאפשר הכנסת סיוע ישירות לצפון עזה מאז 12 בנובמבר 2025, פתוח שלושה ימים בשבוע. סיוע ממשיך להגיע דרך מצרים, ירדן, ישראל, הגדה המערבית וקפריסין, ו-55% מכלל הסיוע שנפרק בשלושת החודשים האחרונים הגיעו במסלול הישראלי (לרבות נמל אשדוד ונמל התעופה בן גוריון).
• לציון המשך המאמצים לשיפור הביטחון התזונתי בעזה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווחים שבינואר 2025, בפעם הראשונה מאז אוקטובר ,2023 יש די מלאי מזון למתן הקצבות מזון חודשיות המכסות 100% מצריכת הקלוריות המינימלית למשק בית. נכון ל-11 בינואר קיבלו יותר מ-86 אלף משקי בית שתי חבילות מזון ושני שקי קמח במשקל 25 ק"ג כל אחד, הודות למשלוחים רציפים של מטעני מזון, ובמיוחד חבילות מזון. ולמרות ההתקדמות, הקשיים התפעוליים נותרים בעינם, ובמיוחד מחסור בדלק הפוגע בכל הארגונים השותפים. נכון ל-10 בינואר 2026 מדווחים ארגונים שותפים על חלוקה, מדי יום, של כ-1.6 מיליון ארוחות באמצעות 190 מטבחים, ועל ייצור של כ-170 אלף מארזי לחם במשקל שני ק"ג כל אחד. שליש ממארזי הלחם מחולקים בחינם ביותר מ-400 מחסים, ושני שלישים נמכרים במחיר מסובסד של 3 ₪ באמצעות רשת קמעונאים, שהורחבה בינואר 2026 ל-146 חנויות, לעומת 118 חנויות בדצמבר 2025. נתון זה מייצג גידול של כמעט 70% במספר הארוחות המבושלות ובייצור הלחם בשלושת החודשים האחרונים, לעומת 954 אלף ארוחות שהוכנו ב-177 מטבחים ויותר מ-100 אלף מארזי לחם שיוצרו מדי יום נכון ל-11 באוקטובר 2025.
• אף שהמשלוחים באמצעות משאיות הומניטריות שופרו ומחירי המזון נותרו ברובם יציבים, נתונים מלשכת המסחר והתעשייה בעזה, שארגון המזון העולמי ציטט במעקב השווקים שלו לחודש דצמבר, מצביעים על ירידה בשיעור של 25% בהכנסת משאיות מסחריות בין 1 ל-28 בדצמבר 2025, לעומת נובמבר. לדברי תוכנית המזון העולמית, ייבוא מסחרי מתמשך הכרחי להגדלת המגוון של מזון ושל פריטים חיוניים אחרים בשווקים המקומיים, משום שהוא משלים את הסיוע ההומניטרי, תומך ברציפות האספקה ומסייע בהורדת מחירים.
• תיאום עם רשויות ישראליות עדיין דרוש עבור תנועות הומניטריות בתוך עזה אל המעברים ומהם, ובתוך אזורים אחרים שכוחות ישראליים עדיין פרוסים בהם או בקרבתם. בין 30 בדצמבר ל-12 בינואר 2026 תואמו עם הרשויות הישראליות 78 משלחות הומניטריות, שמתוכן אופשרו בהצלחה 43, 19 עוכבו, 12 נענו בסירוב וארבע בוטלו על ידי מגישי הבקשות, משיקולים תפעוליים לוגיסטיים או ביטחוניים. יעדן של 56% מהמשלחות שהצריכו תיאום בדצמבר (121 מתוך 127) היה איסוף מטענים מהמעברים הפעילים (כרם שלום, זיקים וכיסופים), בנוסף על עשר משלחות שיעדיהן היו תיקון כבישים, אומדן ופינוי הריסות כדי לאפשר תנועות של משאיות הומניטריות ומסחריות.
• לדברי כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה, פעילויות איסוף הסיוע ושילוחו ליעדו ממשיכות להיתקל בשורה של מגבלות, לרבות נתיבי גישה מוגבלים, גודש בכבישים והידרדרות בתנאי הכביש בשל תנאי מזג אוויר קשים. קשיים אלה מונעים תכנון יעיל של תנועות, גורמים לעיכובים תפעוליים משמעותיים ומגדילים את העלויות התפעוליות. תוכנית המזון העולמית מדווחת שהגישה בכבישים נותרת שברירית במידה קיצונית; עדיין אין גישה לקטע הדרומי של דרך סלאח א-דין, כך שנכון לעכשיו כביש החוף, שבמהלך מעשי האיבה נגרמו לו נזקים כבדים, הוא הנתיב הישים היחיד עבור תנועות של משאיות הומניטריות ומסחריות כאחד אל תוך עזה. הגשמים הכבדים שירדו לאחרונה פגעו בכביש עוד יותר, מצב המגביר את הסיכון לשיבושים על רקע של נפחי תנועה גדולים מדי יום. צוותים של תוכנית המזון העולמית מבצעים בכביש תיקוני חירום באמצעות ציוד בסיסי, כדי שהמסלול לא ייעשה בלתי עביר, משום שסגירה ממושכת תגרום לשיבושים קשים בהזרמת הסיוע ההומניטרי והאספקה המסחרית.
• נכון לדצמבר 2025, כוח המשימה לענייני לוגיסטיקה גיבש מידע מ-20 ארגונים הומניטריים בדבר קיבולת המחסנים שלהם ברחבי עזה. דווח על קיבולת אחסון כוללת של 183,594 מטר רבוע, מתוכם 101,494 מטר רבוע ב-77 מחסנים כשירים לפעולה, בעוד ש-82,100 מטר רבוע (45%) בעשרה מחסנים עדיין אינם כשירים לפעולה בשל מגבלות גישה ונזק לתשתית. אף שהמיפוי שנעשה בדצמבר מראה שיפורים מצטברים לעומת חודש אוקטובר, בעיקר בשל שיפור בגישה ועבודות תיקון, הקיבולת הכוללת עדיין איננה מספיקה ומחולקת באופן לא שווה ברחבי יישובים. בנפת רפיח עדיין אין שום מחסנים הומניטריים כשירים לפעולה, ונפת צפון עזה מתמודדת עם רמה מוגבלת ביותר של קיבולת אחסון מתפקדת. בסך הכול, קיבולת מוגבלת, חוסר איזון גיאוגרפי והגבלות גישה ממשיכים להגביל את הרחבת הסיוע ההומניטרי והכנת מאגרי מלאי בשטח.

סופות החורף

• הגשם ותנאי מזג האויר הסוער נמשכו גם בשנה החדשה, והחמירו את הצרכים במחסי החירום על רקע המצב השברירי מלכתחילה בתחום המחסה, והגישה המוגבלת לחימום. כמעט כל האוכלוסייה בעזה עדיין עקורה, לרבות בני אדם רבים שנעקרו פעמים רבות, ומוערך שיותר ממיליון בני אדם זקוקים לסיוע חירום במחסה. לדברי כוחות המשימה לענייני מחסה וניהול אתרים, הנזקים שגרמו הסופות כוללים אוהלים שהועפו ברוח, אריג שנקרע, כשלים מבניים בשל עומסי רוח ומים, והצפות נרחבות של אתרי עקירה בשל ניקוז ירוד ומיקום בשטחים נמוכים, שיחד הפכו אלפי אוהלים ללא ראויים למגורים. מאז תחילת דצמבר סיפקו ארגונים הומניטריים שותפים לכ-128 אלף משקי בית אוהלים, פריטי מחסה ופריטים אחרים שאינם מזון, שהוכנסו לעזה בתיאום האו"ם או בערוצים דו-צדדיים, ובח'אן יונס סייעו בהעברתן של 821 משפחות, בעיקר מקו החוף וממבנים שניזוקו.
• במענה על התחזיות לגשמים כבדים הפיצו ארגונים הומניטריים שותפים התרעות מפני הצפות באזורים בסיכון גבוה, במיוחד אתרי עקירה באזורים נמוכים ובחוף. על סמך מיפוי של סיכוני הצפה שנעשה לפני החורף, כוח המשימה לניהול אתרים מעריך שכמעט 795 אלף בני אדם (כמעט 40% מהאוכלוסייה) שוהים ב-761 אתרי עקירה הממוקמים בשטחים מועדים להצפות, וכי הפגיעה הקשה יותר היא בקהילות שלאורך החוף, היכן שמשפחות מקימות מחסים מאולתרים על קרקע חולית ונמוכה, המועדת להצפות מן הגשמים והים כאחד. כן מציין כוח המשימה שלפני החורף הוערך שכ-4,400 משפחות (24,500 בני אדם) חיות באזורי חוף המצויים בסיכון גבוה; למרות המאמצים להעביר את המשפחות הפגיעות ביותר (ראו לעיל), בשל הזמינות המוגבלת של קרקע בטוחה נותרות משפחות רבות באזורים חשופים, לרבות אתרים הממוקמים ישירות על החוף.
• קרן האוכלוסין של האו"ם מדווחת שתנאי החורף מגבירים עוד יותר את המצוקה – משפחות שוהות באוהלים שהוצפו, יילודים מצויים בסיכון מוגבר להיפותרמיה, ולנשים הרות אין מרחבים מוגנים שבהם יוכלו לנוח או ללדת. הקרן קראה להרחיב בדחיפות את הסיוע במטרה להגן על הבריאות ולתמוך בנשים ובילדות. לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 1 בדצמבר 2025 ל-14 בינואר 2026 מתו שבעה ילדים מהיפותרמיה, בהם ארבעה שמתו מאז תחילת 2026. מאחר שמי הגשמים מתערבבים במי ביוב, ב-8 בינואר 2026 הדגיש ארגון Save the Children את ההשלכות החמורות במיוחד של ההצפות על ילדים – הן מותירות אותם חשופים למחלות המועברות במים, כמו דלקת כבד נגיפית, שלשול ודלקות זיהומיות של הקיבה והמעי. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, בין 14 ל-27 בדצמבר ניהלו ארגונים שותפים בתחום הבריאות 365 אלף תורים רפואיים, שיותר מ-21% מהם היו קשורים במחלות זיהומיות. מתוכם, יותר מ-56% (כ-43,600 תורים) היו בגין זיהומים חריפים בדרכי הנשימה, ו-23% (כ-18 אלף) היו בגין שלשול חריף, בהם כ-10% בקרב ילדים בני פחות מחמש.
• ללא חלופות ישימות, בני האדם בעזה נשארים בבניינים הסובלים מפגיעה מבנית, שסופות הגשמים והרוחות החוזרות ונשנות מגבירות משמעותית את הסכנה שיקרסו. לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז אמצע דצמבר מתו 25 בני אדם, בהם ילדים, בקריסות של מבנים שניזוקו קודם לכן והתמוטטו בשל תנאי מזג האוויר. ההגנה האזרחית הפלסטינית מדווחת שב-5 בינואר קרס מבנה בן ארבע קומות במחנה אל-מר'אזי, בדיר אל-בלח, וכי בהתמוטטות נהרגו שני פלסטינים, גבר ובנו בן השמונה, וחמישה פלסטינים אחרים נפצעו. לדברי כוח המשימה לענייני מחסה, נכון ל-13 בינואר זוהו 67 מבנים מאוכלסים בעיר עזה כמבנים בסכנת התמוטטות. אף שבשל הזמינות המוגבלת מאוד של מרחב ואדמה טרם בוצעו פינויים למניעת אסון, כוח המשימה לענייני מחסה הקצה למשפחות הנפגעות אוהלים, ומנהל מגעים עם העירייה המקומית לתיאום פינויין האפשרי.
• למרות הצפי לסופות נוספות, ארגונים הומניטריים שותפים נותרים מוגבלים לפתרונות חירום לטווח קצר, אינם יכולים ליישם אמצעים מתמשכים לצמצום הצפות או להתאוששות, ובידי המשפחות מצויה רק אספקה מוגבלת של פריטים לאיטום מחסים מפני תנאי החורף או לתיקונם. כוחות המשימה לענייני מחסה וניהול אתרים מדווחים כי הדבר נובע מן ההכנסה המוגבלת של חומרים למחסה או לשיפור אתרים, לרבות ציוד ניקוז (כמו משאבות, צינורות ניקוז), תנורי חימום וציוד סולארי, ופריטים לשיקום ותיקון (כמו מלט ועץ לבניין), שרבים מהם מסווגים כפריטים "דו-שימושיים". ללא פריטים אלה אתרי העקירה מוצפים שוב ושוב, ועקב כך יש להחליף את המחסים. בשנתיים האחרונות לא יכלו ארגונים שותפים לכוח המשימה לניהול אתרים להכניס לעזה כמויות מספיקות של החומרים הדרושים לביצוע עבודות הכנה, ולו הבסיסיות ביותר, באתרים, ובמקומם נאלצו להישען על פתרונות מאולתרים, כמו שקי קמח שהוסבו לשימוש כשקי חול. את הקשיים האלה מחריפים המחסור בדלק, בתנורי חימום ותאורה סולארית, וההיצע המוגבל במידה קיצונית של קרקעות בטוחות ויבשות להקמת אתרי עקירה חדשים, מאחר שהלכה למעשה, אוכלוסיות עקורות מוגבלות כעת לפחות ממחצית משטחה של רצועת עזה. כוח המשימה לענייני מחסה מדגיש שאוהלים אינם יכולים להמשיך ולשמש צורת המחסה העיקרית, וכי יש להאיץ בדחיפות את המעבר לפתרונות מחסה עמידים ומותאמים יותר לתנאים, לצד התערבויות חיוניות ברמת האתר, כמו ניקוז, מרחבים מחוממים משותפים ותאורה סולארית לשיפור הבטיחות והתנועה בשעות הלילה.

הגנת ילדים: מתבגרים מתמודדים עם סיכונים מוגברים

• לדברי יוניסף, מוערך שיותר ממיליון ילדים בני פחות מ-18 בעזה זקוקים להגנת ילדים ולתמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, בהם יותר מ-58 אלף ילדים שאיבדו אחד מהוריהם או את שניהם. המצוקה הכלכלית, שהחריפה על רקע של הרס נרחב והיחלשות משמעותית של סביבות מגוננות ויכולות התמודדות, אילצה אחת מכל ארבע משפחות להיעזר בעבודת ילדים מסוכנת ונצלנית, לרבות העסקת ילדים רכים, אפילו בני שש. בהקשר זה, תחום האחריות להגנת ילדים, בהובלת יוניסף, מזהיר שמתבגרים בני 17-11, לרבות מתבגרים עם מוגבלויות, מתמודדים עם סיכונים מוגברים ומובחנים, על רקע היצע מוגבל של פעילויות מובנות ותמיכה מותאמת לגילם. ניתוח מצב בנושא בני אדם עם מוגבלויות בשטח הפלסטיני הכבוש, שהוזמן על ידי הקרן העולמית למוגבלויות, מבליט סיכונים האלה בתחומי ההגנה, הנגישות וההכלה, ומדגיש שליותר מ-25% מכלל בני האדם שנפצעו בעזה צפויות מוגבלויות ארוכות-טווח, וכי יותר מ-5,000 ילדים כבר זוהו כמי שיזדקקו כל חייהם לשיקום.
• בין 1 באוקטובר ל-31 בדצמבר 2025 הגיעו ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים לכמעט חצי מיליון ילדים וסיפקו להם שורה של שירותי הגנת ילדים, לרבות תמיכה בהגנה מפני תנאי החורף, שבמסגרתה חולקו יותר מ-311 אלף מערכות ביגוד חורפי, 112 אלף זוגות נעליים, 747 אלף שמיכות, וכן אלפי מזרנים, מחצלות, יריעות פלסטיק ואוהלים משפחתיים. בכ-180 מרחבים ידידותיים לילדים ומרחבים בטוחים, בהם 150 אוהלים משוכללים שהותקנו במהלך אותה תקופה סיפקו ארגונים שותפים שורה של שירותים, לרבות עזרה ראשונה נפשית, טיפול פסיכולוגי, מפגשים קבוצתיים ופרטניים ופעילויות פנאי. עם זאת, מגבלות מימון ואספקה לא מספקת מגבילות את יכולתם של ארגונים שותפים להרחיב את שירותיהם במידה שתספיק לטפל בצורכיהם של כל הילדים, לרבות מתבגרים. את הקשיים האלה מחמיר מזג האוויר החורפי, שגרם נזקים ל-40 מרחבים ידידותיים לילדים ושיבש את שירותי התמיכה הנפשית והפסיכו-חברתית וההגנה. לדברי תחום האחריות בנושא הגנת ילדים, נכון ל-31 בדצמבר 2025 קיבלו ארגונים הומניטריים שותפים רק כ-24% מהמימון (29.6 מיליון מתוך 121.2 מיליון דולר) שפניית הבזק לשנת 2025 ביקשה לגייס עבור טיפול בצרכים בתחום הגנת ילדים ברצועת עזה.
• על סמך המידע הזמין, ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים מעריכים שהחלוקות של פריטי חורף למשקי הבית הגיעו רק לכ-4% מכלל המתבגרים בני 11 עד 17 בעזה, כך ששירותים אלה לא ניתנו לרוב רובה של קבוצת גיל זו – נתון זה מייצג כ-15 אלף מתוך אוכלוסיית מתבגרים שגודלה מוערך בכ-400 אלף, שעל פי אומדנים כולם זקוקים לתמיכה לעונת החורף. פערי הכיסוי פוגעים בבנות ובבנים כאחד, ומתבגרים עם מוגבלויות מתמודדים עם מחסומים נוספים, כמו מגבלות ניידות, היעדר פריטים מותאמים, והכלה מוגבלת במסגרת תוכניות הסיוע. ניתוח המצב מצביע גם על כך שהאובדן הנרחב של אביזרי עזר מגביל משמעותית את גישתם של בני אדם עם מוגבלויות, לרבות מתבגרים, לשירותים ולסיוע הומניטרי. בשני החודשים הראשונים של הפסקת האש חילקו ארגונים הומניטריים שותפים אביזרי עזר ל-467 ילדים.
• במאמץ למתן את סיכוני החורף וסיכוני ההגנה הפוגעים במתבגרים, ארגונים שותפים בתחום הגנת ילדים שואפים להרחיב את ההתערבויות הממוקדות ומותאמות הגיל שהם מספקים, לרבות: תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית המתמקדת במתבגרים ומטפלת בדחק (סטרס), כעס, טראומה והתנהגויות נטילת סיכונים; כישורי חיים, תמיכת עמיתים, פעילויות למידה מעמית לעמית לחיזוק התמודדות חיובית ולכידות חברתית; הכוונה מקצועית ויוזמות בניית כישורים, היכן שהדבר אפשרי; הרחבת היישוג ובניית תוכניות ניידות עבור מתבגרים שאינם מגיעים באופן סדיר למרחבים ידידותיים לילדים; וחיזוק של מודעות ונוכחות הגנתית מבוססות-קהילה, לרבות מעורבות מול התנהגויות מסוכנות כמו פעילויות לא בטוחות ברחוב. עם זאת, ארגונים שותפים מזהירים שללא מימון נוסף וייעודי לנושא, היקפן של התערבויות אלה, המיועדות ספציפית למתבגרים, יישאר מוגבל, ויותיר חלק משמעותי מאוכלוסיית המתבגרים ללא די הגנה, תמיכה פסיכו-חברתית וסיוע לעונת החורף, הן בעונה הנוכחית והן מעבר לה.

מימון

• נכון ל-14 בינואר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.7 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (41%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. ב-8 בדצמבר 2025 השיקו האו"ם והארגונים ההומניטריים השותפים לו פניית בזק לגיוס 4.06 מיליארד דולר הדרושים לטיפול בצרכים ההומניטריים של 2.97 מיליון מתוך 3.62 מיליון בני האדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2026. כמעט 92% מהסכום המבוקש מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-8% מיועדים לגדה המערבית. בדצמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 61.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 54 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 44 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 67 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 48 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.