עדכון מצב הומניטרי מס' 352 | הגדה המערבית

בין 17 בדצמבר ל-20 בינואר 2026 יתפרסם מדי שבוע עדכון מצב הומניטרי אחד. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא רצועת עזה יתפרסם ב-14 בינואר, ועדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-21 בינואר.

דגשים עיקריים

• ועדת הקבע הבין-סוכנותית ודוברו של מזכ"ל האו"ם קראו לרשויות הישראליות לבטל את תוכניתם להקפיא את פעילותם של ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים רבים העובדים בשטח הפלסטיני הכבוש.
• מזג אוויר חורפי קשה גרם נזקים לעשרות אוהלים ומחסים מאולתרים בקהילות בדואים ורועים ברחבי הגדה המערבית, או הרס אותם.
• ב-2025 נפצעו יותר מ-830 פלסטינים מידי מתנחלים במתקפות מתנחלים – בממוצע שני פצועים פלסטינים מדי יום.
• בשבועיים האחרונים הרסו רשויות ישראליות 50 מבנים בשטח C ובירושלים המזרחית בנימוק של היעדר היתרי בנייה.
• רשויות ישראליות פינו בכפייה שתי משפחות פלסטיניות מבתיהן באזור בטן אל-הווא בסילוואן שבירושלים המזרחית, לטובת עמותת מתנחלים ישראלית.
• שש המשפחות האחרונות שנותרו בח'רבת יאנון שבנפת שכם נעקרו בשל מתקפות מתנחלים מהקהילה שבה חיו במשך יותר מ-60 שנה.

התפתחויות הומניטריות

• ב-31 בדצמבר 2025 קראה ועדת הקבע הבין-סוכנותית לרשויות הישראליות לבטל את תוכניתן לאסור על פעילותם של רבים מהארגונים הבינלאומיים הלא ממשלתיים הפועלים בשטח הפלסטיני הכבוש, וציינה כי יחד, הארגונים האלה מספקים מדי שנה סיוע בשווי קרוב למיליארד דולר. הוועדה הדגישה: "גישה הומניטרית איננה אופציונלית, מותנית או פוליטית." דובר מזכ"ל האו"ם קרא לביטול אמצעי זה, והדגיש שמתוקף המחויבויות שמטיל עליה המשפט ההומניטרי הבינלאומי חובה על ישראל להתיר ולאפשר מעבר מהיר וללא מכשול של סיוע הומניטרי עבור כל אזרחים הזקוקים לו, וחזר ואמר שחובה שכל הארגונים ההומניטריים השותפים יוכלו לפעול בבטחה ובהתאם לעקרונות הומניטריים.
• בין 23 בדצמבר 2025 ל-5 בינואר 2026 נהרגו שני פלסטינים, ו-94 פלסטינים, בהם 35 ילדים, נפצעו מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. בנוסף, פלסטיני אחד מת מפצעים שנגרמו לו מוקדם יותר בדצמבר 2025. במהלך התקופה הנסקרת נהרגו שני ישראלים, ושני ישראלים אחרים נפצעו מידי פלסטיני מהגדה המערבית, שנפצע ונעצר. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים במהלך התקופה הנסקרת:
  • ב-23 בדצמבר מת פלסטיטני מסלפית מפצעים שנגרמו לו ב-14 בדצמבר, לאחר שנורה על ידי כוחות ישראליים בעת שניסה לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל ליד א-ראם ודחיית אל-בריד, בנפת ירושלים.
  • ב-26 בדצמבר 2025 הרג פלסטיני שני ישראלים, בהם אישה, ופצע שני בני אדם נוספים, בהם ילד, בשתי מתקפות עוקבות בישראל. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, פלסטיני מהעיירה קבאטיה שנהג במכונית של מעסיקו דרס והרג קשיש ישראלי ופצע ילד ישראלי ליד העיר בית שאן, ולאחר מכן דקר למוות אישה ישראלית ופצע גבר ישראלי בעיר עפולה. כוחות ישראליים ירו באיש, פצעו ועצרו אותו, וניהלו מבצע בעיירת מגוריו, קבאטיה, בנפת ג'נין (ראו להלן).
  • ב-30 בדצמבר 2025 פתחו כוחות ישראליים בירי אש חיה לעבר כלי רכב שנסע בכביש הראשי בין העיירות עוריף ועינבוס, בנפת שכם, ופצעו ארבעה פלסטינים בשנות העשרים לחייהם, שאחד מהם מת לאחר מכן מפצעיו. לדברי הצבא הישראלי, חיילים ירו למוות בפלסטיני ועיכבו את גופתו בטענה שניסה לבצע נגדם מתקפת דריסה באזור. לא דווח על פצועים מבין חיילים ישראלים.
  • ב-1 בינואר 2026 פתחו כוחות ישראליים באש ופצעו שני פלסטינים בכפר א-לובאן א-שרקייה בנפת שכם. אחד הפצועים הפלסטינים נעצר על ידי כוחות ישראליים, ומותו נקבע לאחר מכן בבית חולים ישראלי. לדברי הצבא הישראלי, כוחותיו ביצעו מארב שבמהלכו ירו בבני אדם שיידו עליהם אבנים. האדם השני נמלט מזירת האירוע.
• בשנת 2025 נהרגו בסך הכול 240 פלסטינים, בהם 55 ילדים (235), מידי כוחות ישראליים או מתנחלים, בהם 225 מידי כוחות ישראליים, תשעה מידי מתנחלים ושישה שלא ידוע האם נהרגו מידי כוחות ישראליים או מתנחלים (ראו תרשים להלן). במהלך אותה תקופה הרגו פלסטינים 17 ישראלים, בהם ילד אחד ושישה אנשי כוחות ישראליים, בגדה המערבית. בישראל, במתקפות שביצעו פלסטינים מהגדה המערבית נהרגו שלושה ישראלים ואחד ממבצעי המתקפות הפלסטינים, בנוסף על פלסטיני שנהרג במתקפה שביצעו ישראלים בירושלים המערבית.

• בין 23 בדצמבר 2025 ל-5 בינואר 2026 ירו כוחות ישראליים בתחמושת חיה בשישה פלסטינים ופצעו אותם בעת שניסו לעבור את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, בהם ארבעה בני אדם ליד א-ראם ודחיית אל-בריד בנפת ירושלים, ושניים בעיר קלקיליה. בתקרית נפרדת, ב-28 בדצמבר 2025, פלסטיני מהכפר עזבת סלמאן שבנפת קלקיליה נפל בעת שניסה לעבור את גדר ההפרדה ליד העיירה א-ראם. האיש הועבר לבית חולים בישראל שם נקבע מותו, וגופתו מעוכבת בידי כוחות ישראליים (האיש לא נכלל במספר הכולל של פלסטינים שנהרגו מידי כוחות ישראליים). מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו רשויות ישראליות ביטלו או הקפיאו את רוב ההיתרים שאפשרו לעובדים פלסטינים ולאחרים להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 16 פלסטינים שנהרגו ויותר מ-240 בני אדם אחרים שנפצעו בעת שניסו לעבור את גדר ההפרדה, על פי דיווחים בחיפוש אחר הזדמנויות תעסוקה על רקע משבר כלכלי קשה בגדה המערבית.
• בין 23 בדצמבר 2025 ל-5 בינואר 2026 ניהלו כוחות ישראליים בנפת ג'נין שני מבצעים שהובילו לעקירה, הגבלות תנועה ולפצועים. ב-26 בדצמבר ניהלו כוחות ישראליים מבצע שנמשך יום אחד בעיירה קבאטיה, בנפת ג'נין, עיירת מגוריו של פלסטיני שהרג שני ישראים ופצע שני בני אדם נוספים בישראל (ראו פרטים נוספים לעיל). כוחות ישראליים פשטו על מספר שכונות, הטילו עוצר, ניהלו חקירות בשטח ופקדו לסגור חנויות. בבית משפחתו של האיש בוצעה פשיטה והבית נאטם, ועקב כך נעקרו חמישה בני אדם (ב-4 בינואר פשטו כוחות ישראליים שוב על העיירה קבאטיה ומסרו צו צבאי שהורה על הריסת הבית תוך 72 שעות). בנוסף, לפחות שני בניינים דו-קומתיים וחמישה בתים במקומות שונים בעיירה נתפסו כדי לשמש עמדות צבאיות, ועקב כך נעקרו כמעט 15 משפחות המונות כ-75 בני אדם. כוחות ישראליים חסמו בתלוליות עפר חמש משבע הכניסות לעיירה, חסימות שהגבילו מאוד את התנועה, ואמבולנסים הורשו להיכנס לעיירה ולצאת ממנה במסלולים חלופיים וארוכים יותר, ורק לאחר תיאום עם משרד התיאום והקישור המחוזי הפלסטיני. במבצע אחר, שנמשך עשר שעות, ב-31 בדצמבר, פשטו כוחות ישראליים על העיירה ג'בע, מדרום-מערב לעיר ג'נין, ערכו חיפושים בבתים, פינו בכפייה שתי משפחות והסבו בית אחד למרכז חקירות בשטח. כ-50 פלסטינים, בהם ראש מועצת הכפר, נעצרו ונחקרו, בהם ארבעה שכוחות ישראליים תקפו, היכו ופצעו.
• בין 28 ל-30 בדצמבר 2025 פגע מזג אוויר חורפי קשה, לרבות גשמים כבדים, רוחות עזות ושיטפונות פתע, בקהילות חלשות ופגיעות ברחבי חלקים גדולים של הגדה המערבית. ב-29 בדצמבר 2025 דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית על 115 תקריות בפרק זמן של 11 שעות, לרבות תקריות כבאות והצלה בשורה של נפות. יתרה מכך, עשרת מחסים ומבנים מאולתרים בקהילות בדואים ורועים ניזוקו בשיטפונות ובסופות – רבות מהמשפחות שנפגעו כבר חוו עקירות חוזרות ונשנות בשל אלימות מתנחלים והגבלות גישה, שהותירו את המחסים שלהם שבריריים וחשופים לסכנות מזג האוויר. בין 28 ל-30 בדצמבר 2025 הפעיל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים מענה חירום כדי לסייע ללפחות 66 משקי בית (כ-300 בני אדם) ב-18 קהילות, בעיקר של בדואים ורועים, שאוהלי המגורים, דירי חיות המשק, מחסני המספוא ומחסי בעלי החיים שלהם ניזוקו או נהרסו. במספר מקרים מבנים שהוקמו מחדש לאחרונה לאחר מתקפות מתנחלים ניזוקו שוב או שנעשו בלתי שמישים.
• במסגרת פניית הבזק לשנת 2026, כ-63 אלף בני אדם בגדה המערבית נבחרו לקבלת סיוע חירום במחסה, לרבות בין היתר עבודות דחופות לשיקום מחסים ולאיטומם מפני מזג האוויר החורפי, כדי להגן על משקי בית חלשים ופגיעים מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים, וכן כסיוע למשפחות שנעקרו או נפגעו כתוצאה מהריסות, פינוי בכפייה או פלישות צבאיות. הפעילויות כוללות חלוקה של פתרונות מחסה זמניים, תמיכה בתשלום שכר דירה, תיקונים מבניים ובידוד, ואספקה של פריטים עונתיים חיוניים כמו תנורי חימום ושמיכות. משפחות שהמחסים שלהן ניזוקו או נותרו חשופים מצויות בקדימות לקבלת הסיוע.

הריסות ופינויים

• ב-31 בדצמבר 2025 החלו כוחות ישראליים להרוס 25 בניינים במחנה הפליטים נור שמס, בנפת טול כרם, שיועדו להריסה בצו שניתן על ידי הצבא הישראלי ב-14 בדצמבר. לדברי מקורות מקומיים בקהילה, רשויות ישראליות סירבו לבקשה משפטית מטעם המשפחות להקפיא את ההריסות, שיעדיהן היו הן בתים של משפחות יחידות והן מבני מגורים שכללו יחידות דיור מרובות, ואשר יפגעו בכ-70 משקי בית, שכולם כבר נעקרו מן המחנה. מרבית המבנים ממוקמים בתוך שכונות ג'בל א-סלחין, אל-מנשייה ואל-מסאלח' ובקרבתן. על פי ניתוח ראשוני של צילומי לוויין שביצע מרכז הלוויינים של האו"ם, ואשר לא אומת בשטח, כבר במאי 2025 נהרסו או ניזוקו במחנה נור שמס 280 מבנים בסך הכול, או כ-35% מכלל המבנים במחנה. מאז המשיכו כוחות ישראליים לבצע הריסות במחנה נור שמס, וכן במחנות ג'נין וטול כרם, אך הגישה לאזורים אלה עדיין חסומה כך שלא ניתן לבצע אומדנים נוספים.
• בין 23 בדצמבר 2025 ל-5 בינואר 2026 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 50 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. 27 מהמבנים היו בירושלים המזרחית ו-23 היו בשטח C של הגדה המערבית. בסך הכול נעקרו 53 פלסטינים, בהם 28 ילדים, ויותר מ-14 אלף בני אדם נפגעו באופנים אחרים. המבנים ההרוסים כללו 10 בתי מגורים (שבעה מהם מאוכלסים), 31 מבנים בשימוש חקלאי ומבני מחייה, ותשעה מבני מים ותברואה ומבנים אחרים. בין המבנים שנהרסו היו קירות שהקיפו גינת משחקים לילדים בכפר אל-מור'ייר בנפת רמאללה, שבו יושרה האדמה בדחפורים וכן נעקרו כ-100 עצים צעירים, וכן 23 חנויות, שלטי חוצות, קיוסקים ומבנים מסחריים אחרים בכפר עקב, בירושלים המזרחית, שנהרסו במהלך מבצע של כוחות ישראליים שנמשך 12 שעות והוביל גם לפציעתם של 24 פלסטינים ולהריסה ולתפיסה של כמויות גדולות של ציוד מסחרי, כלי עבודה ופריטי רכוש אחרים.
• 11 מתוך 20 המבנים שנהרסו בשטח C של הגדה המערבית במהלך התקופה הנסקרת נהרסו על ידי רשויות ישראליות בקהילה הבדואית א-זעיים, בנפת ירושלים, ב-24 בדצמבר; שמונה היו מבנים בשימוש חקלאי ושלושה היו מחסי מגורים. ההריסה גרמה לעקירתם של 31 פלסטינים, בהם 17 ילדים, ופגעה ב-17 בני אדם נוספים, בהם שישה ילדים. הקהילה הבדואית א-זעיים היא אחת מ-18 קהילות המונות יותר מ-4,000 בני אדם, המתגוררים באזור שיועד על ידי רשויות ישראליות לתוכנית ההתנחלות E1, במזרח נפת ירושלים, כדי ליצור שטח בנוי רציף בין ההתנחלות מעלה אדומים לירושלים. מאז שממשלת ישראל החליטה להמשיך בתוכנית E1 להרחבת התנחלויות, בשלהי אוגוסט 2025, נהרסו כבר 15 מבנים בסך הכול, כולם בקהילה הבדואית א-זעיים.
• ב-24 בדצמבר, כוחות ישראליים הסו לשם ענישה, בעזרת דחפורים, בית מגורים חד-קומתי בכפר בזאריא, מצפון-מערב לעיר שכם, הריסה שהובילה לעקירתם של ארבעה בני אדם, בהם ילד. הבית היה שייך למשפחתו של אחד משני הפלסטינים שדקרו למוות מאבטח ישראלי מחוץ לסופרמרקט בצומת ההתנחלות גוש עציון שבנפת בית לחם ב-10 ביולי, לפני ששניהם נהרגו. במהלך ההריסה הרס דחפור ישראלי את הכניסה לבית אחר, נזק שפגע בשמונה בני אדם, בהם ארבעה ילדים.
• ב-4 בינואר 2026 פינתה משטרת ישראל בכפייה שתי משפחות פלסטיניות מבניין המגורים הדו-קומתי שלהן (שהכיל שתי דירות) באזור בטן אל-הווא בסילוואן, בירושלים המזרחית. כתוצאה מכך נעקרו שמונה בני אדם, בהם שלושה ילדים, לטובת עמותת המתנחלים "עטרת כהנים". לדברי המשפחה, בנובמבר 2025 דחה בג"ץ הישראלי את עתירתם נגד הפינוי. לאחר דחיית העתירה הגישה המשפחה עתירה נוספת, שהשימוע בעניינה נקבע ל-21 בדצמבר 2025. עם זאת, קודם לפסיקת בית המשפט הוציאה רשות האכיפה והגבייה הישראלית צו פינוי סופי, שהורה למשפחה לפנות את הנכס עד 5 בינואר 2026. לאחר הפינוי השתלטו מתנחלים על הבניין, אטמו אל דלתותיו וחלונותיו בלוחות מתכת והניפו דגלים ישראליים מעל המבנה.
• זו תקרית הפינוי השישית בבטן אל-הווא מאז פברואר 2024, שכולן יחד הובילו לעקירתן של 13 משפחות פלסטיניות המונות 57 בני אדם, בהם 27 ילדים. משפחות אלה נמנו עם יותר מ-90 משפחות בבטן אל-הווא, המונות יותר מ-450 בני אדם, בהם כ-200 ילדים, שהיו בסכנת עקירה בכפייה בשל תביעות פינוי שהגישה נגדם עמותת המתנחלים "עטרת כהנים". לפינויים נודעות השלכות פיזיות, חברתיות, כלכליות ורגשיות חמורות על המשפחות הפלסטיניות הנוגעות בדבר. מלבד העובדה שהם שוללים מהמשפחה את ביתה – הנכס העיקרי שלה ומקור ביטחונה הפיזי והכלכלי - לעיתים קרובות הפינויים מובילים לשיבוש המחייה, להגברת העוני ולירידה ברמת החיים. שכר הטרחה המשפטי הגבוה שהמשפחות נאלצות לשלם עבור ייצוגן בבית המשפט מהווה נטל נוסף על משאביהן הכספיים, הדלים מלכתחילה. ההשלכות על ילדים עלולות להיות הורסניות במיוחד, לרבות הפרעת דחק פוסט-טראומטית, דיכאון, חרדה וירידה בהישגים בלימודים. יתרה מכך, הקמת מתחמי התנחלויות ונוכחותם המתמדת בלב אזורים פלסטיניים פוגעות משמעותית בחיי היומיום של התושבים הפלסטינים, משום שהן תורמות לסביבה הנעשית כופה יותר ויותר ועלולה להפעיל עליהם לחץ נוסף לעזוב. המרכיבים העיקריים של סביבה זו כוללים מתיחות מוגברת; הגבלות על תנועה והגישה; וצמצום של הפרטיות בשל הנוכחות של מאבטחים פרטיים ומצלמות המעקב, הנלווים אל המתחמים.

מתקפות מתנחלים

• בין 23 בדצמבר 2025 ל-5 בינואר 2026 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 44 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים, שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. המתקפות הובילו לפציעתם של 33 פלסטינים, בהם 11 ילדים; 28 נפצעו מידי מתנחלים וחמישה מידי כוחות ישראליים. באותה תקופה הובילו מתקפות מתנחלים לעקירה רחבת היקף של כל קהילת הרועים הפלסטינית ח'רבת יאנון, בנפת שכם (ראו להלן). יעדיהן של מתקפות מתנחלים רבות היו מבני מגורים פלסטיניים, כפי שממחישות הדוגמאות שלהלן:
  • ב-24 בדצמבר, באל-מזרעה א-שרקייה שבנפת רמאללה, הציתו מתנחלים בניין מגורים בבעלות פלסטינית שבנייתו טרם הסתיימה, וריססו על הקירות סיסמאות בעברית.
  • ב-27 בדצמבר 2025, בקהילת הרועים חמאמאת אל-מאלח שבנפת טובאס, ניסו מתנחלים לפלוש אל מחסי מגורים, השחיתו לפחות שני מבנים, הרסו ריהוט ומכלי מים, תקפו והיכו משפחה ופצעו ילד בן 12. לאחר מכן הגיעו למקום כוחות ישראליים, עצרו ארבעה מבני המשפחה, ועיכבו לשעות אחדות גישת אמבולנס לילד הפצוע.
  • ב-3 בינואר, מתנחלים ממאחז סמוך תקפו בית בכפר בורין בנפת שכם, יידו אבנים שניפצו חלונות ופגעו בראשו של יד בן 16, והחריפו עוד יותר את הפחד בקרב שתי המשפחות הגרות בבניין, שהיה יעד למתקפות חוזרות ונשנות.
  • ב-3 בינואר פרצו מתנחלים לאזור מחסה של משפחה בקהילה הבדואית טייבה מזרח, בנפת רמאללה, גרמו נזק לשער מתכת וגנבו אותו, והפחידו את משקי הבית הסמוכים, על רקע של הסלמה במתקפות בעקבות הקמתו של מאחז בצמוד לקהילה.
  • ב-3 בינואר פרצו מתנחלים לבית מגורים משני בשוליו הצפוניים של הכפר סינג'יל, בנפת רמאללה, השחיתו את תכולתו והרסו ריהוט ופריטי משק בית אחרים.
• בתקרית מרכזית ב-26 בדצמבר, מתנחלים שמאמינים כי הם ממאחז בשוליו הדרומיים של הכפר דיר דיבוואן, בנפת רמאללה, ביצעו שתי מתקפות עוקבות נגד פלסטינים ורכושם בחלקו של הכפר הממוקם בשטח B. על פי מקורות בקהילה וצילומי וידיאו, המתקפה הראשונה התרחשה ב-01:00 לפנות בוקר בערך - קבוצת מתנחלים רעולי פנים, חלקם חמושים, ניתקה את אספקת החשמל ופרצה אל משק בבעלות פלסטינית. המתנחלים תקפו שני עובדים שישנו במקום, כפתו את ידיהם ורגליהם, גנבו 148 כבשים ונמלטו לעבר המאחז הקרוב. המתקפה השנייה התרחשה בסביבות 12:00 בצהריים באותו יום – עשרות מתנחלים רעולי פנים, חלקם חמושים, תקפו פלסטינים שחרשו את אדמתם ובני אדם אחרים שהתאספו ליד המשק בעקבות התקרית הקודמת. במהלך המתקפה ירו מתנחלים תחמושת חיה, פצעו אדם אחד שנפגע ברגלו מרסיס, ותקפו והיכו באלות ובשרשרות מתכת תשעה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים ואדם בן 70. בסך הכול פצעו המתנחלים 12 פלסטינים וגנבו בעלי חיים, שני טרקטורים חקלאיים ושני כלי רכב אחרים.
• ב-28 בדצמבר 2025, בעקבות שורה של מתקפות והפחדות של מתנחלים, שש המשפחות הפלסטיניות האחרונות שנותרו בח'רבת יאנון שבנפת שכם, המונות 22 בני אדם, בהם שני ילדים ו-11 נשים, נעקרו מהמקום שבו התגוררו במשך יותר מ-60 שנה. לדברי מקורות בקהילה, העקירה באה לאחר מתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים מההתנחלות איתמר וממאחזים סמוכים, שיעדיהן היו התושבים ורכושם. המתנחלים חסמו את גישת התושבים לשטחי מרעה, מנעו מהם לשתול גידולים למספוא והגבילו את גישתם לשטחים חקלאיים, לרבות מטעי זיתים. ב-21 בדצמבר השתלטו מתנחלים על שניים מהבתים הנטושים בכפר, וכן יישרו בדחפורים וחרשו חלקים מסאחל יאנון שכבר עובדו על ידי פלסטינים, וגרמו נזק ל-130 דונם. מתקפות אלה שיבשו גם את הגישה לחינוך – מורים מדווחים על הטרדות חוזרות ונשנות מצד מתנחלים וכוחות ישראליים כשהם נוסעים אל הקהילה וממנה. על רקע איומים מתמשכים מצד מתנחלים, העביר משרד החינוך הפלסטיני באופן זמני 16 תלמידים (בכיתות א'-ו') ושישה אנשי סגל לבית ספר שכן בעקרבא. המשפחות נעקרו על פני כמה ימים – על פי דיווחים, למשפחה האחרונה שנותרה בקהילה נאמר שעליה לעזוב תוך שבע שעות לכל היותר, ב-28 בדצמבר. לאחר העקירה המלאה של הקהילה כולה התקינו כוחות ישראליים שער דרך שחסם את הגישה לאזור.
• בשנת 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-1,800 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש בכ-280 קהילות ברחבי הגדה המערבית, בעיקר בנפות רמאללה, שכם וחברון. זהו ממוצע של חמש תקריות ביום, הממוצע היומי הגבוה ביותר מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד תקריות מסוג זה ב-2006. מתקפות אלה הובילו לפציעתם של 1,190 פלסטינים, 838 מהם (70%) מידי מתנחלים, 339 (28%) מידי כוחות ישראליים, ו-13 שעדיין לא ידוע אם נפצעו מידי מתנחלים או כוחות ישראליים. מכלל 838 הפלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים בשנת 2025 – בממוצע שני פצועים פלסטינים ביום – כמעט 60% היו בנפות רמאללה (267 פצועים), וחברון (223 פצועים).
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לנובמבר 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש נובמבר 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-6 בינואר 2026 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (40%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. ב-8 בדצמבר 2025 השיקו האו"ם והארגונים ההומניטריים השותפים לו פניית בזק לגיוס 4.06 מיליארד דולר הדרושים לטיפול בצרכים ההומניטריים של 2.97 מיליון מתוך 3.62 מיליון בני האדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2026. כמעט 92% מהסכום המבוקש מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-8% מיועדים לגדה המערבית. בדצמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 111 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 61.1 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 54 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 44 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-13 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 67 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 48 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.