עדכון מצב הומניטרי מס' 351 | רצועת עזה

בין 17 בדצמבר 2025 ל-25 בינואר 2026 מתפרסם מדי שבוע עדכון מצב הומניטרי אחד. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-6 בינואר, ועדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא רצועת עזה יתפרסם ב-14 או ב-15 בינואר.

דגשים עיקריים

• מאות אלפי פלסטינים בעזה חיים בתנאים קשים – באוהלים מאולתרים שניזוקו בגשם, מרוחות ומגלי ים, או במבנים שניזוקו ועלולים להתמוטט.
• מאז תחילת דצמבר סיפקו ארגונים הומניטריים שותפים סיוע חירום בתחום המחסה ליותר מ-80 אלף משקי בית.
• הניתוח האחרון של מערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי מצא שתנאי הרעב ההמוני השתפרו, וכי למרות זאת – רמות חוסר הביטחון התזונתי החריף והתת-תזונה נותרו קריטיות.
• סוכנויות או"ם ממשיכות להדגיש עד כמה גישה ניתנת לחיזוי וללא מכשול, הגדלת כמויות האספקה ומימון מתמיד חשובים למעבר ממצב חירום ולמאמצי התאוששות מוקדמים בעזה.
• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, המאמצים לטיפול בפסולת מוצקה מתנהלים תחת מגבלות – באזורים מסוימים ייצור האשפה עולה על יכולת הפינוי, בשל היעדר גישה למטמנות אשפה, נזק לתשתית, חוסרים בדלק והגבלות על הכנסת ציוד וחלפים חיוניים.

סקירה כללית של ההקשר

• תיאום עם הרשויות הישראליות עדיין דרוש עבור שיירות הומניטריות של האו"ם והארגונים השותפים לו בתוך עזה, אל המעברים ומהם, ובתוך אזורים אחרים שכוחות ישראליים עדיין פרוסים בהם או בקרבתם. בין 17 ל-29 בדצמבר תואמו עם הרשויות הישראליות 86 משלחות הומניטריות, שמתוכן אופשרו 46, 22 עוכבו וחמש נענו בסירוב. 13 משלחות בוטלו על ידי מגישי הבקשות משיקולים תפעוליים, לוגיסטיים או ביטחוניים.
• נמשכים הדיווחים על תקיפות אוויריות, הפגזות וירי בנשק חם ברחבי רצועת עזה, ועל נפגעים באירועים אלה. בתקרית אחת, ב-19 בדצמבר, דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית כי לפחות חמישה בני אדם נהרגו בפגיעה בבית ספר ששימש מחסה לעקורים בא-תופאח, במזרח העיר עזה, ממערב ל"קו הצהוב". הצבא הישראלי עדיין פרוס ביותר מ-50% משטח רצועת עזה, מעבר למה שמכונה "הקו הצהוב", שברובו עדיין איננו מסומן בשטח, ואשר הגישה למתקנים ונכסים הומניטריים, לתשתית ציבורית ולאדמות חקלאיות בתחומו עדיין מוגבלת או אסורה. נמשכים הדיווחים על פיצוצים של בנייני מגורים ופעילות של דחפורים, לרבות קרוב למה שמכונה "הקו הצהוב" או ממזרח לו. הגישה לים עדיין אסורה. בין 25 ל-26 בדצמבר נעקרו כ-150 משפחות שגרו בשכונת א-תופאח בעיר עזה לאזורים בקרבת מקום בשל התעצמות הפעילויות הצבאיות, וחלקם דיווחו שקיבלו הודעות פינוי בעל פה. משפחות מסוימות נותרו באזור מהיעדר אפשרויות מחסה חלופיות.
• מאות אלפי פלסטינים ממשיכים להיאבק לשרוד באוהלים מאולתרים שהוצפו או במבנים שניזוקו ומצויים בסכנת קריסה (לפרטים נוספים ראו להלן), זאת כאשר סופות החורף מגבירות את הסכנה של מחלות הקשורות לקור ומקרי מוות בני-מניעה, במיוחד בקרב ילדים בני פחות מחמש. ב-28 בדצמבר דיווח ההגנה האזרחית הפלסטינית שצוותיה חילצו את גופותיהם של אישה בת 30 שמתה כשקיר קרס עליה, ושל ילד בן שבע שטבע בבאר במהלך הסופה. לדברי משרד הבריאות בעזה, מאז תחילת דצמבר מתו 17 בני אדם בהתמוטטויות של מבנים שניזוקו, ושלושה ילדים מתו מהיפותרמיה, בהם תינוק בן חודשיים שמת ב-29 בדצמבר. לדברי ארגון Médecins sans Frontière, מוקדם יותר, ב-18 בדצמבר, מת תינוק בן 29 ימים זמן קצר לאחר שאושפז במרכז הרפואי נאסר. צוותים של Médecins sans Frontière מדווחים על שיעורים גבוהים באופן עקבי של זיהומים בדרכי הנשימה, ומזהירים ששיעורים אלה רק ילכו ויגדלו לאורך החורף.
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 17 ל-29 בדצמבר נהרגו 17 פלסטינים, 70 פלסטינים נפצעו ו-47 גופות חולצו מתחת להריסות. נתונים אלה מביאים את מספרם הכולל של הנפגעים הפלסטינים שעליהם דיווח משרד הבריאות מאז 7 באוקטובר 2023 ל-71,266 הרוגים ו-171,222 פצועים. לדברי משרד הבריאות, במספר הכולל של הנפגעים נכללים 292 הרוגים שנוספו בדיעבד בין 19 ל-26 בדצמבר, לאחר שוועדה מיניסטריאלית אישרה את פרטי זהותם. משרד הבריאות דיווח שמאז תחילתה של הפסקת האש נהרגו 414 פלסטינים, 1,145 פלסטינים נפצעו ו-680 גופות חולצו מתחת להריסות.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 17 ל-29 בדצמבר, נכון לשעה 12:00, לא נהרגו חיילים ישראלים בעזה. מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי הישראלי, באוקטובר 2023, הינו 471 הרוגים ו-2,995 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,671 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-17 בדצמבר בשעה 12:00 נותרה ברצועת עזה גופתו של בן ערובה אחד.
• נפלי תחמשת ממשיכים להוות סיכון חמור ברחבי רצועת עזה. ב-18 בדצמבר דיווחה ההגנה האזרחית הפלסטינית שילד נהרג מפיצוץ של נפל תחמושת בביתו במחנה א-נוסייראת, בנפת דיר אל-בלח. ראש סוכנות האו"ם לפינוי מוקשים, יוליוס ואן דר ואלט, הדגיש את ההיקף העצום של הזיהום בנפלי תחמושת ברצועת עזה, וציין שבני אדם נפצעים "פשוט מפני שהם אוספים מצרכים בסיסיים הדרושים למחייתם מדי יום ביומו." מערכת המעקב של כוח המשימה לענייני הגנה מדגישה שילדים עדיין חשופים במיוחד לסיכונים בטיחותיים חמורים, לרבות נפלי מלחמה, בעת שהם מחפשים עצי בעירה ופלסטיק בתוך אתרי עקירה ובסביבתם. בניסיון להפחית את הסיכונים ולאפשר יצירה של סביבה מאפשרת למתן סיוע הומניטרי, ארגונים שותפים בתחום פינוי המוקשים סיפקו מאז 10 בדצמבר מענה לבקשות לאומדני סיכון של חומרי נפץ (בעיקר בתגובה על מאמצים לפינוי הריסות), סייעו למשלחות בין-סוכנותיות, וקיימו מפגשי הגברת מודעות לבני אדם ולעובדי קו ראשון הומניטריים ברחבי רצועת עזה.
• עם פרסומו של הניתוח האחרון של המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי, ב-19 בדצמבר (ראו להלן), אמר מזכ"ל האו"ם שאף שהרעב ההמוני בעזה אמנם נהדף לאחור והגישה של בני אדם רבים למזון שופרה, הישגים אלה עדיין "שבריריים – עד כדי סכנה". המזכ"ל הדגיש כי הצרכים ההומניטריים גדלים בקצה מהיר יותר מאספקת הסיוע, קרא להפסקת אש יציבה ומתמשכת והדגיש את הצורך "ביותר מעברים, הסרת ההגבלות על פריטים חיוניים, סילוק הבירוקרטיה, צירי תנועה בטוחים בתוך עזה, מימון מתמשך וגישה ללא מכשול – לרבות עבור ארגונים לא ממשלתיים". כמו כן חזר המזכ"ל ואמר שיש לקיים את המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואת משפט זכויות האדם הבינלאומי ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש, וחזר על תמיכתו באונר"א כגורם שאין לו תחליף בתחום המענה.
• ב-30 בדצמבר הודיעו הרשויות הישראליות כי בכוונתן להשעות את פעולתם של מספר ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. בהודעה שפרסם, קרא ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש, המייצג סוכנויות או"ם ויותר מ-200 ארגונים הומניטריים שותפים בינלאומיים ומקומיים, לרשויות ישראליות לשקול מחדש את הודעתן, והדגיש שארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים חיוניים למתן סיוע מציל-חיים.

סערות החורף

• סערת הגשמים האחרונה, מאז 26 בדצמבר, הובילה לשיטפונות, שפגעו במיוחד בבני אדם החיים באזורים נמוכים, באזורי חוף ובמי שמצאו מחסה במבנים תת-תקניים ובאוהלים. מי הים הציפו פעם נוספת אוהלים שבהם שהו משפחות עקורות, לרבות באזור אל-מוואסי בח'אן יונס, והפכו מחסים רבים ללא ראויים למגורים. משפחות רבות, שהיו חלשות ופגיעות מלכתחילה בשל עקירתן, נאלצו לעבור לאזורים גבוהים יותר לאחר שחפציהן נרטבו כליל. אוהלים ומחסים מאולתרים רבים נהרסו או ניזוקו קשות ברוחות העזות, שהחמירו עוד יותר את התנאים. לדברי ההגנה האזרחית הפלסטינית בעזה, 18 בנייני מגורים התמוטטו לחלוטין מאז תחילת דצמבר, קריסות שהובילו לאובדנים משמעותיים בנפש וברכוש, וליותר מ-110 מבנים נוספים נגרם נזק חלקי מסוכן, המהווה איום מיידי על אלפי תושבים בתוך המבנים וסביבם.
• לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, הגשמים הכבדים יצרו עומס כבד על יכולותיה של התשתית, הסובלת מנזק ומהיעדר תחזוקה, מצב המהווה סיכון חמור לקהילות החיות ליד בריכות לניקוז מי גשמים ורשתות ביוב. הגשמים שירדו לאחרונה העלו את מפלס המים בנחל עזה ובבריכת שייח' רדואן, והמחישו כמה חיוני להבטיח שמשאבות הניקוז ימשיכו לתפקד בכל רחבי רצועת עזה. רשות המים הפלסטינית מיישמת אמנם התערבויות דחופות וקריטיות במאמץ לצמצם את סיכוני ההצפות ולהגן על בריאות הציבור, אבל ציינה שההגבלות על הכנסת הציוד הדרוש אילצו אותה להישען על אמצעי חירום. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה הזהיר שלשורה של אמצעי מוכנות לצמצום הצפות דרוש בדחיפות ציוד ייעודי שיש להכניס לעזה, כמו משאבות, צינורות ורכיבים אלקטרו-מכאניים אחרים, שהכנסתם עדיין נענית בסירוב, וכן אספקת דלק יציבה.
• בין 21 ל-27 בדצמבר סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה התערבויות משולבות מצילות-חיים לכ-10,000 בני אדם, לרבות תמיכה נפשית ופסיכו-חברתית, שירותים משפטיים עבור תיעוד אזרחי, תמיכה הגנתית מקפת לעצירים משוחררים, גפיים תותבות ותמיכה בתכנון, ייצור והתאמה של אביזרים אורתופדיים לבני אדם עם מוגבלויות, וסיוע במזומן. שירותים אלה כוללים מענה בתחום ההגנה מפני מזג האוויר, שבמסגרתה סיפקו ארגונים שותפים בתחום ההגנה חבילות בגדים, שוברים ושמיכות ל-6,000 בני אדם.
• בסך הכול, מאז תחילת דצמבר הגיעו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה ליותר מ-80 אלף משקי בית (כ-448,400 בני אדם) וסיפקו להם 37,740 אוהלים, 127,860 יריעות ברזנט ו-94,980 פריטי מצעים, לרבות במענה על תנאי מזג האוויר. נתונים אלה כוללים כ-7,000 אוהלים שחולקו בתיאום האו"ם, ואוהלים אחרים שניתנו כתרומות דו-צדדיות וחולקו בעזרת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה. בנוסף, כמעט 20,650 משקי בית קיבלו בגדי חורף באמצעות סיוע בעין וכן סיוע במזומן ובשוברים. אף שצופים כי הפער בתחום המחסה יקטן עוד יותר הודות למאמצי מענה מתמשכים, 65 אלף משקי הבית הנוספים שנפגעו לאחרונה בסופות הגשמים הגדילו את היקף הצרכים הכולל; להערכת כוח המשימה לענייני מחסה, יותר ממיליון בני אדם עדיין זקוקים בדחיפות לסיוע במחסה.

הקלה בתנאי הרעב ההמוני, אבל רמות חוסר הביטחון התזונתי ותת-התזונה נותרו קריטיות

• ב-19 בדצמבר מצא ניתוח חדש של המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי כי רמות חוסר הביטחון התזונתי והתת-תזונה עדיין גבוהות באופן קריטי. הניתוח ציין את השיפור שחל בחודשים האחרונים, בעקבות הצמצום במעשי האיבה, צעדים מוקדמים לקראת תוכנית שלום וגידול בהכנסה של אספקת מזון הומניטרית ומסחרית. להערכת המערכת המשולבת, עד אפריל 2026 ימשיכו כ-1.6 מיליון בני אדם להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי חריף ברמת משבר או רמה חמורה מכך (שלב 3 או יותר של המערכת המשולבת), לרבות כ-571 אלף בני אדם במצב חירום (שלב 4 של המערכת המשולבת) וכ-1,900 בני אדם במצב אסון (שלב 5 של המערכת המשולבת). נתונים אלה משקפים צמצום מכמעט שליש מהאוכלוסייה שבאוגוסט 2025 צפו התחזיות שתתמודד עם תנאי אסון. בנוסף צופה הניתוח שעד אוקטובר 2026 יסבלו לפחות 101 אלף ילדים בגילים שבין שישה ל-59 חודשים מתת-תזונה חריפה, בהם יותר מ-31 אלף מקרי תת-תזונה חריפה חמורה, תחזית המציבה ילדים בסיכון מוגבר לתמותה. אף שנתונים אלה מייצגים ירידה לעומת ההערכות מחודש אוגוסט, שצפו 132 אלף מקרי תת-תזונה חריפה, 41 אלף מתוכם מקרי תת-תזונה חמורה, הצרכים בתחום התזונה עדיין נרחבים. בנוסף, עד אוקטובר 2026 צפוי שכמעט 37 אלף נשים הרות ומיניקות יזדקקו לסיוע דחוף בתזונה.
• הניתוח של המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי מדגיש שעקירה ממושכת, זמינות לא מספקת של מזון, מגוון תזונתי ירוד, שיבוש פעילות השווקים וההגבלות על גישה הומניטרית ממשיכים לחולל פערים חמורים בצריכת המזון ברחבי רצועת עזה. הוא מצביע על כך שאף ילד בגילים שבין 6 ל-23 חודשים אינו מקבל מזון העומד בדרישות המינימום למגוון תזונתי, וכי 71.5% ממשיכים לחוות עוני תזונתי חמור – כלומר צורכים מדי יום שתיים או פחות משמונה קבוצות מזון – לעומת 92.4% בספטמבר, נתון המדגיש את הסכנה המתמשכת לנזק תזונתי והתפתחותי ארוך טווח שייגרם ללא התערבות מתמשכת. המערכת המשולבת מדגישה את הצורך בסיוע מתמשך ורחב היקף במזון, לצד מענה תזונתי מורחב ומשולב, לרבות טיפול בתת-תזונה חריפה, מתן תוספי מיקרו-נוטריינטים ותמיכה בהזנת תינוקות וילדים רכים. כן מדגישה המערכת שגישה הומניטרית מתמשכת, מורחבת ועקבית, אספקה מסחרית ניתנת לחיזוי וסילוק מכשולים תפעוליים הכרחיים למניעת הידרדרות נוספת, ולהיפוך של המגמות הנוכחיות של חוסר ביטחון תזונתי ותת-תזונה ברחבי עזה.
• ב-19 בדצמבר הדגישו ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, יוניסף, תוכנית המזון העולמית וארגון הבריאות העולמי שאף שהניתוח האחרון של המערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי אמנם מאשר שתנאי הרעב ההמוני בעזה אכן נהדפו עם הפסקת האש והגישה המשופרת, ההישגים עדיין שבריריים במידה קיצונית: "הצרכים ההומניטריים עדיין עצומים, והסיוע הנוכחי מטפל רק בדרישות הבסיסיות ביותר להישרדות". מנהלת מבצעי החירום של יוניסף, לוצ'יה אלמי, הזהירה ש"בשווקים יש כעת מזון, אבל משפחות רבות פשוט אינן יכולות להרשות לעצמן לקנות אותו. מתקני הבריאות מתפקדים בקושי, מים נקיים ושירותי התברואה מועטים מאוד, והחורף מסב סבל הולך וגובר לעקורים המצטופפים במחסים מאולתרים. הישגים שבריריים אלה יכולים להיעלם בין לילה אם הלחימה תתחדש." הסוכנויות קראו לפעולה נחרצת, והדגישו ש"רק גישה, אספקה ומימון בהיקף הדרוש יכולים למנוע את חזרתו של הרעב ההמוני ולסייע לעזה לנוע מהישרדות להתאוששות".

גישה לשווקים וסיוע חירום במזון

• על פי מעקב השווקים האחרון של תוכנית המזון העולמית, המסקר את המחצית הראשונה של דצמבר, חודשיים מתחילת הפסקת האש מחירי מוצרי המזון ברחבי רצועת עזה נותרים יציבים ברובם, ובשווקים נראו סימני התאוששות מוקדמים, הנתמכים בחידוש ההדרגתי של יבוא מסחרי וירידת מחירים. תוכנית המזון העולמית דיווחה שאף שמרבית המחירים נותרו גבוהים מרמותיהם בספטמבר 2023 ומעבר להישג ידם של מרבית בני האדם, במחיריהם של מרבית המוצרים המרכזיים תועדו ירידות משמעותיות לעומת התקופה שקדמה להפסקת האש (תחילת אוקטובר 2025). כך למשל, מחירי הביצים צנחו חדות בכל הנפות, וירדו ל-40 ש"ח לקופסה במשקל 2 ק"ג, עוף קפוא היה זמין במחיר של 35-30 ש"ח לק"ג, ובשר בקר קפוא נמכר ב-65-60 ש"ח לק"ג. מספר מוצרי מזון בסיסיים אף נמכרו בשבוע השני של דצמבר במחירים נמוכים מרמות המחירים בספטמבר 2023, כמו למשל קמח, עדשים חומות ושמן חמניות. שק חיטה במשקל 25 ק"ג, למשל, נמכר ב40-30 ש"ח, לעומת כ-48 ש"ח בספטמבר 2023.
• תוכנית המזון העולמית ציינה שעמלת התיאום הגבוהה המוטלת על מוצרים מסחריים המוכנסים לעזה, המגיעה לעיתים לכמה אלפי דולר למשאית, יחד עם הנזק לתשתית ושיבושים בשרשרת האספקה עדיין ממשיכים להוות גורמים מרכזיים למחיריהם הגבוהים של מוצרים חיוניים, לרבות בשר, ביצים, פירות, ירקות ומוצרי חלב. כתוצאה מכך הגישה בשווקים נותרת מוגבלת מאוד. שלושה רבעים ממשקי הבית שהשתתפו בסקר דווחו על קשיים מתמשכים בגישה לשווקים במחצית הראשונה של דצמבר. מתוכם, 98% ציינו היעדר מזומן כמחסום עיקרי, ו-32% דיווחו ש למרות הירידות במחירים לאחרונה הם אינם יכולים להרשות לעצמם פריטי מזון בסיסיים. חוסרים בכסף מזומן נזיל ממשיכים לפגוע בתפקודיות השווקים – 85% מהקמעונאים שהשתתפו בסקר דיווחו על מחסור במזומן, המגביל את יכולתם לחדש את מלאי הסחורות או לשלם לספקים.
• בדצמבר נמשך השיפור הצנוע שנצפה בצריכת המזון, הדגישה תוכנית המזון העולמית – משקי הבית שהשתתפו בסקר דיווחו על שתי ארוחות בממוצע ביום, לעומת ארוחה אחת ביום ביולי. עם זאת, אחד מכל ארבעה ממשקי הבית שהשתתפו בסקר המשיך לצרוך רק ארוחה אחת ביום. המגוון התזונתי נותר נמוך במידה קריטית – משקי הבית תלויים בעיקר בדגנים ובקטניות. לעומת הדפוסים בספטמבר 2023, ירקות נצרכו בממוצע רק יומיים בשבוע (לעומת שישה), פירות נצרכו חצי יום בשבוע (לעומת שלושה), ובשר או מקורות חלבון אחרים נצרכו רק 0.7 יום בשבוע (לעומת שלושה ימים), נתונים המשקפים את ההגבלות המתמשכות על הגישה למזונות מזינים.
• למרות ירידה באחוז בני האדם הנשענים על שריפת פסולת לבישול, לעומת 55% בנובמבר, תוכנית המזון העולמית מדווחת שבהיעדר אספקת גז ניתנת לחיזוי ומספקת, בני אדם ממשיכים להישען על אמצעים לא בטיחותיים לבישול ולחימום. 43% ממשקי הבית ממשיכים להסתמך על שריפת פסולת, 54.5% מבעירים עצים, 1.5% משתמשים בגז ול-1% אין כל מקור לבישול. כוח המשימה לענייני הגנה מציין שתקריות שריפה שעליהן דווח, שהיו קשורות לנוהגי בישול וחימום לא בטיחותיים, הובילו במקרים מסוימים לנזק חמור למחסים. בתקרית אחת, ב-19 בדצמבר, גרמה תקלה בכירת גז לשריפה שהרסה את האוהל של אלמנה וארבעת ילדיה. מאז יזמו צוותים של כוח המשימה לענייני הגנה מפגשים להגברת מודעות לסכנות שריפה באתרי עקירה.

הקשיים בפני הטיפול בפסולת מוצקה

• הטיפול בפסולת מוצקה ברחבי רצועת עזה עדיין מהווה אתגר רציני. לדברי כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה, מוערך שמאז אוקטובר 2023 תועדו נזקים בשווי 66 מיליון דולר שנגרמו למערכות הטיפול בפסולת מוצקה ובפסולת רפואית; נתון זה כולל הרס או נזק ליותר מ-200 משאיות לאיסוף אשפה, 18 חלקי ציוד של מטמנות אשפה, חמישה כלי רכב לאיסוף פסולת רפואית, שני תנורי מיקרוגל לטיפול בפסולת רפואית, 90 מתקנים וכ-6,000 מכלי אשפה. שתי המטמנות העיקריות, סופה וג'והר א-דיכ, ממוקמות ליד הגבול ואינן נגישות זה יותר מ-24 חודשים, מצב המאלץ עיריות וארגונים שותפים להישען על אתרי פסולת זמניים. כתוצאה מכך חל שינוי מהותי במערכת איסוף האשפה: האיסוף הראשוני מתבצע כעת ברובו באמצעות עגלות רתומות לחמורים וטרקטורים, בעוד האיסוף המשני תלוי במספר מוגבל של משאיות עם ארגז אחורי מתרומם ומשאיות דחס. ייצור האשפה גדל, מפחות מ-0.4 ק"ג לנפש ביום בשלבים הקריטיים ביותר של מעשי האיבה, לכמות המוערכת בכ-0.7-0.5 ק"ג לנפש ביום כעת, שינוי המשקף את השינויים בדפוסי הצריכה ובתנועות האוכלוסייה. גידול זה, יחד עם התשתית שניזוקה, ממשיך להתקדם מהר יותר מיכולות האיסוף בכמה אזורים, בשל היעדר גישה למטמנות, הקצאות דלק לא מספיקות והגבלות על הכנסת חלפים, מיכון לאיסוף אשפה וציוד אחר.
• תוכנית הפיתוח של האו"ם מדווחת שמאז אוקטובר 2023 סייעה באיסוף של פסולת מוצקה במשקל יותר מ-480 אלף טונה – יותר מ-50% מכלל האשפה המיוצרת, על פי הערכות – ונכון לעכשיו היא מספקת שירותי איסוף אשפה לכ-1.4 מיליון בני אדם. עם זאת, יכולת האיסוף עדיין איננה אחידה. בדרום עזה, שבה ממוקמים שמונה מתוך עשרה אתרי הפסולת ברצועה, האיסוף היומי תואם פחות או יותר לייצור הפסולת היומי. בצפון עזה, לעומת זאת, נכון לסוף 2025 שיעורי האיסוף מכסים רק כ-60% מהפסולת המיוצרת, ואתרי האשפה הזמניים הזמינים היחידים (שוק פראס בעיר עזה, ואל-ח'וזנדאר בג'באליה) גדושים ופועלים מעבר לקיבולתם. תנאים אלה הובילו להצטברות מתמשכת של פסולת מוצקה באזורים מאוכלסים בצפיפות, ולכן לסיכונים לבריאות הציבור ולסביבה. כדי לצמצם כמה מהסיכונים האלה, הושגה הסכמה עם רשויות מוניציפליות על הקמת אתר זמני לפינוי פסולת בציר נצרים, שצופים שיקלוט מתחילת 2026 ואילך את מצבורי האשפה משוק פראס ומאתרי פסולת לא רשמיים אחרים בצפון, וכן את הפסולת המיוצרת מדי יום.
• עם תחילת החורף, הפסולת שהצטברה באזורים מועדים להצפות ומאוכלסים בצפיפות הגבירה את הסיכונים לסביבה ולבריאות הציבור. הגשמים וההצפות מגבירים את הסבירות לפיזור של אשפה, לחסימה של מערכות ניקוז ולזיהום מקורות מים, שכולם עלולים להחריף סיכונים בריאותיים והפצת מחלות. בהקשר זה, הצרכים בקדימות ראשונה כוללים צמיגים, סוללות, חלפים, ציוד לטיפול בפסולת רפואית, חומרי הדברה וכלי רכב נוספים לאיסוף אשפה. אף שסוגים מסוימים של אספקה הוכנסו לעזה, לרבות שמונה משאיות עם ארגז אחורי מתרומם, 55 מכלי אשפה, 92 צמיגים וציוד הגנה אישי לעובדים, ובקרוב צפויים להגיע חומרים אחרים, לרבות 11 משאיות עם ארגז אחורי מתרומם, ארבע משאיות דחס ושני כלי רכב לאיסוף פסולת רפואית, תוכנית הפיתוח של האו"ם מציינת שעדיין קיימים פערים משמעותיים בין היכולת הנוכחית לדרישות התפעוליות. ללא הרחבה מתמשכת של איסוף האשפה, גישה לאתרי פסולת ושיקום של תשתית הטיפול באשפה, הסיכונים לבריאות הציבור עלולים להתעצם בחודשים הקרובים.

מימון

• נכון ל-30 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (40%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. ב-8 בדצמבר השיקו האו"ם והארגונים השותפים לו פניית בזק לגיוס 4.06 מיליארד דולר הדרושים לטיפול בצרכים ההומניטריים של 2.97 מיליון מתוך 3.62 מיליון בני האדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2026. כמעט 92% מהסכום המבוקש מיועדים למענה ההומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-8% מיועדים לגדה המערבית. בנובמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 73.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 61 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 51 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 58 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.