מתנדב של אגודת הסהר האדום הפלסטינית מקבל טיפול רפואי לאחר שנפצע מידי מתנחלים שתקפו מוסקי זיתים בביתא, נפת שכם, 8 בנובמבר 2025. צילום: העיתונאי עבדאללה בחש.
עדכון מצב הומניטרי מס' 339 | הגדה המערבית
עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-19 או ב-20 בנובמבר.
דגשים עיקריים
מאז תחילת 2025 נעקרו יותר מ-1,500 פלסטינים בשל הריסות בגין היעדר היתרי בנייה, בהם כאלף בני אדם בשטח C וכ-500 בירושלים המזרחית.
משפחה פלסטינית בת שש נפשות, לרבות שלושה ילדים, נעקרה זמנית בכפר ח'רבת אבו פלאח בנפת רמאללה, לאחר שביתם הוצת על ידי מתנחלים – אחת מ-29 תקריות שתועדו בשבוע האחרון על ידי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
כוחות ישראליים פינו בכפייה שתי משפחות פלסטיניות מבניין המגורים שלהן באזור בטן אל-הווא בסילואן שבירושלים המזרחית.
כ-1,460 מבנים במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם זוהו כמבנים שנהרסו או שנגרם להם נזק חמור או בינוני; זאת על פי צילומי לוויין שנעשו לאחרונה.
מאז 1 באוקטובר ועד עתה תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 167 מתקפות מתנחלים הקשורות לעונת מסיק הזיתים השנה, ואלה פגעו ב-87 קהילות פלסטיניות.
ארגונים הומניטריים שותפים הרחיבו את מאמציהם במהלך עונת המסיק, והם מספקים לחקלאים ברחבי הגדה המערבית הגנה, סיוע משפטי ותמיכה חקלאית, כדי להגן על גישת חקלאים לאדמותיהם ולמתן את הסיכונים המקושרים עם אלימות מתנחלים והגבלות תנועה.
התפתחויות הומניטריות
בין 4 ל-10 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית, ארבעה פלסטינים, בהם שלושה ילדים. בסך הכול, מאז ינואר 2025 נהרגו 45 ילדים פלסטינים מידי כוחות ישראליים, שהם כ-23% מהפלסטינים שנהרגו מאז תחילת השנה מידי כוחות ישראליים בגדה המערבית. במהלך אותה תקופה נפצעו כ-45 פלסטינים, בהם שבעה ילדים – 30 מידי מתנחלים ו-15 מידי כוחות ישראליים. במהלך אותה תקופה לא דווח על נפגעים ישראלים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים:
ב-6 בנובמבר, כוחות ישראליים שהיו מוצבים בעמדת התצפית הצבאית לאורך גדר ההפרדה ליד הכפר אל-ג'ודיירה, בנפת ירושלים, ירו למוות בשני ילדים פלסטינים ליד גדר ההפרדה, ולאחר מכן עיכבו את גופותיהם. על פי הודעה של הצבא הישראלי, הילדים יידו בקבוקי תבערה לעבר כביש הראשי.
ב-5 בנובמבר הרגו כוחות ישראליים ילד פלסטיני ועיכבו את גופתו, במהלך מבצע בעיירה אל-יאמון, בנפת ג'נין. על פי הודעה של הצבא הישראלי, הילד יידה בקבוק תבערה. לדברי מקורות רפואיים, במשך כ-30 דקות מנעו כוחות ישראליים מאמבולנס להגיע לילד.
ב-8 בנובמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במהלך פשיטה במחנה הפליטים אל-פרעא, בנפת טובאס. על פי דיווחים, תושבים פלסטינים יידו אבנים על כוחות ישראליים, שירו תחמושת חיה.
יתרה מכך, במהלך פשיטה שביצעו כוחות ישראליים ב-6 בנובמבר באל-מזרעה אל-קיבלייה, בנפת רמאללה, איבדה קשישה את הכרתה כשכוחות ישראליים התפרצו אל ביתה כדי לעצור את נכדה, והתקיפו, היכו ופצעו שניים מבני המשפחה. הקשישה, שסבלה ממחלת רקע, הועברה לבית חולים שם נקבע מותה (מותה לא נכלל בנתון הכולל לעיל).
בצפון הגדה המערבית המשיכו כוחות ישראליים לפעול באופן נרחב בערים, עיירות וכפרים, כחלק מהמבצע המתמשך שהחל בתחילת 2025. ב-4 בנובמבר פשטו כוחות על העיר קלקיליה, פינו בכפייה שתי יחידות מגורים והסבו אותן לעמדות תצפית צבאיות למשך כשש שעות. שתי משפחות המונות כעשרה בני אדם נעקרו זמנית לפני שהורשו לחזור לבתיהן.
בשבוע האחרון נצפו דחפורים של כוחות ישראליים פועלים לאורך כמה קטעים של הכביש הראשי במחנה הפליטים טול כרם, בעיר טול כרם. בשל היעדר הגישה המתמשך למחנה, לא ניתן היה לאמוד במדויק את היקף הנזק. על פי אומדן נזקים מקיף שביצע לאחרונה מרכז הלוויינים של האו"ם, על סמך ניתוח ראשוני של צילומי לוויין מ-16 באוקטובר שטרם אומתו בשטח, נצפו קטעים חדשים של כבישים שהורחבו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם, לעומת 21 במאי 2025, ונראה כי מבנים לאורך קטעי הכביש המורחבים ניזוקו או נהרסו. במחנה ג'נין זיהה מרכז הלוויינים של האו"ם 29 שולי כביש (תלוליות עפר) ושני חסמי כביש, בעיקר בקטעי כביש שניזוקו סביב המחנה, החוסמים גישת כלי רכב. חמישה כלי רכב צבאיים המשמשים לבניין, כמו דחפורים ומחפרים, שבע משאיות צבאיות וייתכן שכלי רכב משוריין אחד נצפו גם הם מחוץ למחנה ג'נין. סביב מחנות נור שמס וטול כרם זוהו פחות מכשולים מסוג זה או פעילויות צבאיות נראות לעין.
באותו ניתוח ראשוני העריך מרכז הלוויינים של האו"ם את היקף הנזק הנראה לעין שנצפה בצילומי לוויין בכל שלושת מחנות הפליטים. במחנה ג'נין מצא האומדן ש-201 מבנים נהרסו, ל-117 מבנים נגרם נזק קשה, ול-358 מבנים נגרם נזק בינוני, בסך הכול 676 מבנים, או כ-52% מכלל המבנים. במחנה הפליטים נור שמס מצא האומדן ש-147 מבנים נהרסו, ל-37 מבנים נגרם נזק חמור ול-198 מבנים נגרם נזק בינוני, בסך הכול 382 מבנים או כ-48% מכלל המבנים. במחנה הפליטים טול כרם מצא האומדן ש-254 מבנים נהרסו, ל-52 מבנים נגרם נזק חמור ול-96 מבנים נגרם נזק בינוני, בסך הכול 402 מבנים או 36% מכלל המבנים. בסך הכול זוהו במחנות הפליטים ג'נין, נור שמס וטול כרם 1,460 מבנים שנהרסו או ניזוקו באופן חמור או בינוני.
בסך הכול, מאז ינואר 2025 חולל המבצע שמנהלים כוחות ישראליים במחנות פליטים בצפון הגדה המערבית את מה שהפך למשבר העקירה הגדול ביותר בגדה המערבית מאז 1967. נכון לספטמבר 2025, נתוני העקירה שאומתו על ידי אונר"א, המבוססים על רישום עצמי של משפחות עקורות, מצביעים על כך שלפחות 31,919 פליטים פלסטינים נעקרו ממחנות הפליטים ג'נין, טול כרם ונור שמס והאזורים שסביבם. נתון זה כולל 11,756 בני אדם שנעקרו ממחנה הפליטים ג'נין בשל מבצעים שניהלו הן כוחות פלסטיניים והן כוחות ישראליים, ו-20,154 עקורים שנעקרו ממחנות הפליטים טול כרם ונור שמס כתוצאה ממבצעים שניהלו כוחות ישראליים.
הריסות בגין היעדר היתר והריסות לשם ענישה
בין 4 ל-10 בנובמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 25 מבנים בבעלות פלסטינית, בהם 15 מבנים בשטח C ו-10 מבנים בירושלים המזרחית, בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. המבנים שנהרסו כללו שמונה בנייני מגורים ו-12 מבנים ששימשו לחקלאות ולמחייה. ההריסות הובילו לעקירתם של 43 בני אדם, בהם 14 ילדים, ופגעו במחייתם של 59 בני אדם אחרים. מכלל 49 בני האדם שנעקרו בשל ההריסות, 34 נעקרו בחלקה של נפת ירושלים המצוי בשטח C ותשעה נעקרו בירושלים המזרחית, כדלקמן:
בכפר קטנה הרס המנהל האזרחי הישראלי, מלווה בכוחות ישראליים, את הקומות העליונות של שני בניינים דו-קומתיים שנבנו בשנות התשעים של המאה העשרים, ושני מחסים לבעלי חיים. הריסת הקומות העליונות הותירה את שני המבנים לא ראויים למגורים, ועקב כך נעקרו שישה משקי בית המונים 26 בני אדם, בהם תשעה ילדים ואדם אחד עם מוגבלויות.
בקהילה הבדואית ענאתא דרום (וער אל-ביכ), המנהל האזרחי הישראלי, מלווה בכוחות ישראליים, הרס מחסה ששימש למגורים, מטבח חיצוני ושני בתי שימוש, הריסה שהובילה לעקירתה של משפחה המונה שמונה בני אדם, בהם ארבעה ילדים. המשפחה בנתה מחדש את המבנים האלה לאחר שהמחסים שלה נהרסו ב-2 בספטמבר 2025. הקהילה ממוקמת בקרבת השטח המיועד לתוכנית הרחבת ההתנחלות E1, הקיימת זה מכבר ונועדה לחבר את ההתנחלות מעלה אדומים עם ירושלים המזרחית. ארגונים הומניטריים שותפים מעלים באופן עקבי חששות כי יישומה של תוכנית זו יפצל עוד יותר את השטח הפלסטיני הכבוש ויגביר את סכנת העקירה בכפייה של קהילות באזור, מהלכים שייוודעו להם השלכות הומניטריות חמורות.
בירושלים המזרחית, בעליהם של שני בתים בבית חנינא ובסילואן אולצו להרוס את בתיהם לאחר שקיבלו מרשויות ישראליות צווי הריסה, כדי להימנע מתשלום קנסות ועונשים נוספים. כתוצאה מכך נעקרו שני משקי בית המונים תשעה בני אדם, בהם חמישה ילדים.
מאז תחילת 2025 נעקרו יותר מ-1,500 פלסטינים בעקבות הריסות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, כאלף מהם בשטח C ו-500 בירושלים המזרחית. מספר הפלסטינים שנעקרו לאחר שאולצו להרוס בעצמם את בתיהם בירושלים המזרחית, בעקבות קבלת צווי הריסה מרשויות ישראליות, גדל משמעותית בשנים האחרונות, גידול המשקף לחץ גובר המופעל על תושבים. בין 1 בינואר ל-10 בנובמבר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 208 מבנים בירושלים המזרחית, יותר ממחציתם (105) בתי מגורים מאוכלסים, בנימוק של היעדר היתרי בנייה ישראליים, הריסות שהובילו לעקירתם של 503 פלסטינים, בהם 242 ילדים. מכלל המבנים שנהרסו 143 (69%) נהרסו על ידי בעליהם, לרבות מקרים אחדים שבהם היו רשויות ישראליות מעורבות לאחר מכן בהשלמת ההריסה של אותם מבנים.
ב-9 בנובמבר, בנפת סלפית, כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה בית בעיירה ברוקין. הבית השתייך לשני אחים הכלואים בישראל, ומואשמים במעורבות במתקפת ירי ובהרג של ישראלית הרה ב-14 במאי 2025, ליד העיירה; תינוקה של האישה מת שבועיים לאחר מכן. זו ההריסה לשם ענישה השנייה תוך חודש שיעדה הוא משפחה זו. כתוצאה מההריסה נעקרו שישה בני אדם. מאז 2009 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את עקירתם של יותר מאלף פלסטינים בשל הריסות או איטום לשם ענישה של 214 מבנים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. כ-40% ממבנים אלה (86) נהרסו או נאטמו מאז 7 באוקטובר 2023, ועקב כך נעקרו יותר מ-400 פלסטינים. מאז תחילת 2025 רשויות ישראליות הרסו או אטמו לשם ענישה 41 מבנים ברחבי הגדה המערבית, ועקב כך נעקרו יותר מ-210 פלסטינים. בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קבע שהנוהג הישראלי להרוס לשם ענישה רכוש פלסטיני נוגד את מחויבויותיה של ישראל מתוקף המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ומהווה אפליה שאמנות זכויות האדם הבינלאומיות אוסרות עליה.
פינויים בירושלים המזרחית
ב-9 בנובמבר פינו כוחות ישראליים שתי משפחות פלסטיניות מבניין בן שלוש קומות שבו התגוררו באזור בטן אל-הווא בסילואן שבירושלים המזרחית. כתוצאה מכך נעקרו אישה קשישה ומשפחתו של בנה, המונה שישה בני אדם, בהם שלושה ילדים, שהתגוררו בבית עשרות שנים. משפחות רכשו בתים אלה וגרו בהם יותר מ-50 שנה, אבל בית המשפט קיבל תביעה שהגישה עמותת מתנחלים בטענה שהאדמה הייתה בבעלות יהודית לפני יותר ממאה שנה. לדברי הארגון הישראלי הלא ממשלתי עיר עמים, הפינוי בוצע ימים אחדים לפני שצו הפינוי נכנס רשמית לתוקפו, מהלך המעורר חששות בדבר מעמדו המשפטי והלגיטימיות הפרוצדורלית שלו. במהלך הפינוי נעצר אחד מבני המשפחה, ובן משפחה נוסף אושפז לאחר שהתמוטט מרוב מצוקה.
בשנתיים האחרונות, שמונה משפחות פלסטיניות המונות 36 בני אדם, בהם 20 ילדים, פונו בכפייה מבתיהן באזור בטן אל-הווא שבסילואן. בסך הכול, כ-90 משפחות (יותר מ-400 בני אדם, כ-200 מתוכם ילדים) עדיין מצויות בסכנת עקירה בכפייה בשל תביעות פינוי שעמותת המתנחלים עטרת כהנים הגישה באזור בטן אל-הווא בסילואן. לאחר שקודם לכן אישר בג"ץ את פינוין של חמש משפחות פלסטיניות באזור בטן אל-הווא בסילואן, אמר משרד זכויות האדם של האו"ם ביוני 2025 ש"הפסיקות התבססו על חוקים מפלים, המתירים ליהודים לתבוע השבת רכוש שאבד במלחמה ב-1948, ובה בעת מונעים מפלסטינים את אותן זכויות."
במקביל, ב-9 בנובמבר מסרו רשויות ישראליות צווי פינוי למשפחה נוספת בבטן אל-הווא בסילואן, המונה 26 בני אדם משלושה משקי בית. הצווים מקצים להם 21 יום לפנות את ביתם בעקבות פסיקה שניתנה לא מכבר על ידי בג"ץ, שדחה את הערעור האחרון והסופי שלהן. ימים אחדים קודם לכן נדחה גם ערעור דומה שהגישה משפחה פלסטינית אחרת, שלה הוקצו 60 יום לפנות את ביתה. התפתחויות אלה חלות לאחר פסיקתו הסופית של בג"ץ, בספטמבר 2025, לטובת עמותות מתנחלים שהגישו תביעות בהן דרשו לפנות תוך חודש משפחות פלסטיניות מחמישה בניינים, הכוללים לפחות 20 יחידות דיור, בבטן אל-הווא. בבניינים אלה מתגוררים כ-26 משקי בית, ששניים מהם פונו מתחילת נובמבר והיתר מצויים בסכנת עקירה מיידית.
בבתי משפט ישראליים הוגשו תביעות פינוי נגד לפחות 243 משקי בית פלסטיניים בירושלים המזרחית, רוב רובן על ידי עמותות מתנחלים; התביעות מציבות יותר מאלף בני אדם, בהם יותר מ-460 ילדים, בסכנת עקירה בכפייה. לפינויים נודעות השלכות גופניות, חברתיות, כלכליות ורגשיות חמורות על המשפחות הפלסטיניות המפונות. מלבד העובדה שהפינויים שוללים מהמשפחה את ביתה – הנכס העיקרי שלה ומקור ביטחונה הגופני והכלכלי – לעיתים קרובות הם מובילים לשיבוש המחייה, לעוני מוגבר ולירידה ברמת החיים.
מתקפות מתנחלים
בין 4 ל-10 בנובמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כ-29 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. מתקפות אלה כללו לפחות תשע מתקפות שהיו קשורות לעונת המסיק. המתקפות הובילו לפציעתם של 30 פלסטינים, ארבעה מהם ילדים, שכולם נפצעו מידי מתנחלים, ולנזק ליותר מ-650 עצים ושתילים (רובם זיתים) בבעלות פלסטינית, חמישה כלי רכב, לפחות שמונה בתים ומבנים אחרים המשמשים למחייה. לדברי מקורות באמצעי תקשורת ישראליים, במקרה אחד לפחות בנפת רמאללה יידו פלסטינים אבנים על כלי רכב בעלי לוחיות רישוי ישראליות, וגרמו נזק לכלי רכב אחד לפחות, אף שלא דווח על פצועים. להלן מתקפות מתנחלים מרכזיות שתועדו במהלך התקופה הנסקרת, למעט אלה הקשורות למסיק הזיתים (המפורטות בחלקו הבא של העדכון):
בנפת רמאללה נצפה בכפר ח'רבת אבו פלאח גידול חד באלימות במעורבות מתנחלים בעקבות הקמתו של מאחז חדש, באפריל 2024, מדרום-מזרח לכפר. מאז תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 20 מתקפות שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, לעומת אף מתקפה שעליה דווח מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד מתקפות מתנחלים, בשנת 2006. ב-7 בנובמבר, מתנחלים משוערך כי באו ממאחז זה פתחו במתקפה לילית על העיירה והציתו בית פלסטיני על המשפחה ששהתה בתוכו. המשפחה התפנתה מייד כשהלהבות החלו להתפשט, ובה בה הגיעו למקום שכנים וצוותי הגנה אזרחית שהצליחו לכבות את השריפה. רגלה של אם המשפחה נשברה כשנמלטה מפני המתנחלים. לבית נגרם נזק כבד, שהוביל לעקירתה הזמנית של משפחה בת שש נפשות, בהן שלושה ילדים.
בנפת ירושלים נצפתה בקהילה הבדואית מר'אזי ג'בע עלייה חדה באלימות מתנחלים לאחר שבקרבת הקהילה הוקם מאחז חדש בפברואר 2025. מאז תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 22 מתקפות שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש, לעומת אף מתקפה שעליה דווח מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לתעד מתקפות מתנחלים, בשנת 2006. ב-9 בנובמבר, בשעות הבוקר המוקדמות, פשטה על הקהילה קבוצת מתנחלים חמושים במקלות, הציתה אוהל מטבח, יידתה אבנים על פלסטינים ופצעה שבעה מהם.
בדרום נפת חברון, ב-5 בנובמבר, ביצעו מתנחלים שתי מתקפות שיעדיהן היו בתים פלסטיניים ותושבים פלסטינים. באזור ח'לת אל-פרה בעיירה יטא התפרצה קבוצת מתנחלים אל האזור, פתחה באש, תקפה והכתה שלושה פלסטינים, בהם ילד, יידתה אבנים על בתים סמוכים וגרמה נזק לחלונות. באותו יום, במנטקת שעב אל-בוטום הממוקמת בשטח שטח אש 918 במסאפר יטא, פרצו מתנחלים לבית מגורים, השחיתו חפצים, תקפו והיכו קשיש ורעייתו ופצעו אותם.
בין 1 באוקטובר ל-10 בנובמבר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 167 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהיו קשורות למסיק הזיתים, והובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. התקריות כללו מתקפות נגד חקלאים שהיו בתוך מטעי הזיתים או בדרכם אליהם, גניבת יבולים וציוד המשמש למסיק, והשחתה של עצי זית ועצים ושתילים אחרים. בסך הכול נפגעו 87 כפרים ועיירות במתקפות שהובילו לפציעתם של כ-151 פלסטינים (בהם 83 שנפצעו מידי מתנחלים והיתר מידי כוחות ישראליים). בנוסף, שמונה מתנדבים ישראליים ובינלאומיים נפצעו מידי מתנחלים בעת שסיפקו נוכחות הגנתית לפלסטינים שמסקו את יבול הזיתים בשני מקומות בנפת שכם. כן דווח על יותר מ-5,700 עצים ושתילים, בעיקר עצי זית, שהושחתו על ידי מתנחלים במהלך מתקפות אלה.
במהלך עונת מסיק הזיתים 2025, נותרה גישתם של פלסטינים לאדמות חקלאיות הממוקמות בין גדר הפרדה לקו הירוק כפופה להגבלות חמורות. מידע ראשוני מהשטח מצביע על כך שרוב השערים החקלאיים והמחסומים היו סגורים, או פעלו רק במספר מוגבל מאוד של ימים או שעות, לעיתים קרובות בלי הודעה מוקדמת או במסגרת הסדרי תיאום לא עקביים. חקלאים המשיכו לדווח על משכי המתנה ארוכים, בדיקות ביטחוניות נרחבות ומניעת גישה. במספר שטחים גילו משפחות, כשהצליחו להגיע לאדמותיהן, שעצי הזית שלהן הושחתו, נעקרו או כבר נמסקו.
כך למשל, בנפת רמאללה, ניתנה עד עתה גישה רק דרך שלוש מבין 18 נקודות הגישה ששימשו בעונות קודמות (15 שערים חקלאיים ושלושה מחסומים): שער ביתוניא, מחסום ביתוניא ומחסום רנתיס. ברנתיס ניתנה הגישה רק למשפחה אחת או שתיים שבבעלותן אדמות בין גדר ההפרדה לקו הירוק, ואשר הורשו להגיע לאדמותיהן ב-7 וב-8 באוקטובר, דרך מחסום רנתיס. אלא שעם הגיען ביום הראשון גילו המשפחות שמטעי הזיתים שלהם נשרפו. רשויות ישראליות סירבו לבקשת הגישה שהוגשה על ידי המשפחה השנייה, לדברי המשפחה הנפגעת. בביתוניא הותרה הגישה בין 21 ל-25 באוקטובר, פרק זמן שבמהלכו התמודדו משפחות עם משכי המתנה ארוכים וחיפושים נרחבים, ורק כ-40 חקלאים הגיעו לאדמותיהם בשל היבול המועט בעונה הנוכחית וחוסר הוודאות סביב מועדי הגישה.
בנפת ירושלים נפתחו בעונה הנוכחית רק שבע מתוך 13 נקודות הגישה דרך גדר ההפרדה בירושלים. הגישה הוגבלה לארבעה ימים בסך הכול, שבהם נפתחו כמה שערים או מחסומים לגישה חקלאית ב-21 באוקטובר, ואחרים נפתחו ב-22 באוקטובר. משפחות דיווחו על משכי המתנה ארוכים ועל מניעה חוזרת ונשנית של גישה. כך למשל, משפחות שהצליחו להגיע לאדמותיהן בין גדר ההפרדה לקו הירוק דרך מחסום אל-ג'יב גילו שמרבית עצי הזית שלהן, ליד ההתנחלות גבעת זאב, כבר נמסקו. בדומה לכך, משפחות שחצו את גדר ההפרדה והגיעו לאדמותיהן דרך מחסום בית אג'זא גילו שלפחות 10 מעצי הזית שלהן ליד ההתנחלות גבעון החדשה נעקרו או ניזוקו.
בצפון הגדה המערבית, לרבות נפות קלקיליה וטול כרם, הגישה ל"מרחב התפר" בין הגדר לקו הירוק ניתנה רק בין 20 באוקטובר ל-6 בנובמבר, למעט ימי שישי, שבת וראשון – תנאים שצמצמו משמעותית את הימים הזמינים למסיק. פתיחת השערים התעכבה לעיתים קרובות ביותר מ-30 דקות, והיתרים של חקלאים שיציאותיהם לא נרשמו באופן ביומטרי בימים המתוכננים בוטלו. בכפר עקבה בנפת טול כרם עוכבה הגישה עוד יותר, עד 20 בנובמבר, דחייה שעוררה חששות מפני הבשלת-יתר של הפרי וגניבה אפשרית של היבול.
כדי לאבטח גישת חקלאים לאדמותיהם במהלך עונת המסיק ולמתן את הסיכונים המקושרים עם אלימות מתנחלים והגבלות תנועה, ארגונים שותפים לכוחות המשימה לענייני הגנה וביטחון תזונתי הרחיבו את שירותי ההגנה ואת מתן הסיוע ההומניטרי ושירותי התיאום לקהילות ברחבי הגדה המערבית. שירותים אלה כללו: הגנה באמצעות נוכחות וליווי, סיוע משפטי, תיאום גישה בזמן אמיתי, מפגשי מוכנות חירום, תמיכה חקלאית, ערכות עזרה ראשונה, תיעוד והפניות לתמיכה נפשית ופסיכו-חברתית ושירותים אחרים. בעשרות מקומות, שזוהו מראש כמקומות בסיכון גבוה, הדריכו ארגונים שותפים חקלאים כיצד לבקש עזרה באמצעות מספרי חירום. יתרה מכך, ארגונים שותפים הציבו יותר מ-500 מתנדבים כדי לסייע לחקלאים בקטיף הזיתים, וסיפקו ציוד חקלאי כדי לסייע לחקלאים באזורים שנפגעו קשות ממתקפות והגבלות גישה. הסיוע שחולק כלל 221 סולמות, 578 יריעות, 341 משורים ידניים, 1,274 מסרקי זיתים ו-30 זוגות מספריים. בסך הכול אפשרו המאמצים האלה קטיף קולקטיבי של היבול ותמכו במחייתם של 249 חקלאים ב-31 כפרים ועיירות ברחבי הגדה המערבית.
מימון
נכון ל-12 בנובמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.49 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (37%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. במהלך אוקטובר 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 135 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 77.7 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 63 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 56 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-64 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 79 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 69 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.