עדכון מצב הומניטרי מס' 326 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב-1 או ב-2 באוקטובר.

דגשים עיקריים

• תקיפות מוגברות על העיר עזה, לרבות על אוהלים, מבני מגורים ותשתית, ממשיכות לגרום לאבדות כבדות בנפש.
  כמה מתקני בריאות בעיר עזה, בצפון הרצועה, הושבתו בספטמבר ועקב כך נותרו מאות אלפי בני אדם עם גישה מוגבלת בלבד לשירותים רפואיים מצילי-חיים.
  כוח המשימה לענייני מחסה מדווח כי התנאים בדרום עזה מדאיגים מאוד – משפחות מצטופפות באוהלים מאולתרים לאורך החוף, נדחסות בבתי ספר צפופים ביותר, או ישנות תחת כיפת השמיים ובין הריסות, והשירותים מתקשים לעמוד בנטל הכבד מכפי יכולתם.
  כוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי מדווח שחבילת פיתות במשקל שני ק"ג נמכרת ביותר מ-39 ש"ח, מחיר שעדיין אינו בהישג ידם של מרבית בני האדם בעזה, לעומת שני ש"ח, המחיר שבו נמכרה במאפיות בתמיכת האו"ם בתחילת 2025.

התפתחויות הומניטריות

• במהלך השבוע האחרון המשיכו כוחות ישראליים לבצע הפגזות כבדות מהאוויר, היבשה והים ברחבי רצועת עזה, במיוחד בנפת עזה. נמשכים הדיווחים על תקיפות ישראליות על בנייני מגורים ואוהלים המשמשים מחסים לעקורים, ועל בני אדם המבקשים סיוע, לצד דיווחים על פיצוצים מבוקרים. כן דווח על לחימה בין ארגונים פלסטיניים חמושים לבין כוחות ישראליים, ועל רקטות שארגונים פלסטיניים חמושים ירו לשטח ישראל ב-21 בספטמבר. המבצעים הקרקעיים וההפגזות הישראליים, יחד עם פקודות העקירה, ממשיכים לגרום לגלי עקירה נוספים, במיוחד מן העיר עזה (למידע נוסף ראו להלן). ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה מדווחים על שיבושים משמעותיים בערוצי התקשורת ברחבי נפת צפון עזה, המסכלים מאמצים לאמת מידע ולאמוד את חומרת המצב עבור אזרחים שנותרו בשטח.
• בנאום שנשא באירוע רם-דרג בעצרת הכללית של האו"ם, ב-24 בספטמבר, הדגיש טום פלטצ'ר, תת-המזכ"ל לעניינים הומניטריים, את מצבם הקטסטרופלי של ילדים בעזה: "הם מופגזים, בגופם מוטלים מומים, הם מורעבים, נשרפים בחיים, נקברים תחת חורבות בתיהם, מופרדים מהוריהם. האנושיות שדיני המלחמה נועדו לשמר נשללה מהם עד הפירור האחרון. הם נהרגים בעודם ישנים, משחקים, עומדים בתור למזון ולמים, מבקשים טיפול רפואי." הוא קרא ליישם מייד את צווי הביניים של בית הדין הבינלאומי לצדק, הדורשים מישראל לאפשר מתן שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי הדרושים בדחיפות. הוא דיבר על ילדים בישראל שנהרגו או נלקחו כבני ערובה ב-7 באוקטובר 2023 וקרא לשחרורם של מי שעדיין מוחזקים בשבי.
• בהודעה שפרסם ב-23 בספטמבר גינה משרד זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש את המתקפות ההולכות ומסלימות על אזרחים ותשתית אזרחית בעיר עזה, שתרמו למספרם הגדל והולך של בני האדם הנעקרים, והזהיר מפני סכנת הפיכתה של עקירה זו לעקירה לצמיתות. בפרק זמן של 48 שעות בין 19 ל-20 בספטמבר תיעד המשרד 18 תקריות של תקיפות על מבני מגורים שבהן נהרגו לפחות 51 פלסטינים, לרבות דיווחים המצביעים על כך שכמעט כל ההרוגים היו אזרחים. ההודעה קראה לצבא הישראלי "לחדול מייד מהרג של אזרחים פלסטינים ומההרס המופקר של העיר עזה, שמתמקד ככל הנראה בגרימת שינוי דמוגרפי לצמיתות, השקול לטיהור אתני."
• בהודעה שפרסמו ב-23 בספטמבר אמרו מנהיגים הומניטריים ומומחים לרעב המוני ש"ישראל בילתה את החודש מאז ההצהרה בדבר רעב המוני בהכחשת קיומו של רעב המוני, במניעת פעולה הומניטרית ובהרחבת המתקפה הצבאית שלה באזור הרעב ההמוני." הם אמרו שעדיין ניתן לעצור את הרעב ההמוני, והפצירו בכינוס המנהיגים העולמי המתקיים השבוע בניו יורק "להפעיל כל כלי מדיני, כלכלי ומשפטי שברשותם כדי להבטיח שישראל תעצור את המתקפה שלה על העיר עזה ותתיר לארגונים הומניטריים שותפים, בהנהגת האו"ם, לפתוח במבצע מענה מלא ואיתן לרעב ההמוני."
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 17 ל-24 בספטמבר נהרגו בעזה 357 פלסטינים ו-1,463 פלסטינים נפצעו. נתונים אלה מביאים את מספר הנפגעים הפלסטינים מאז 7 באוקטובר 2023, שעליהם דיווח משרד הבריאות, ל-65,419 הרוגים ו-167,160 פצועים. משרד הבריאות ציין גם שמאז 27 במאי 2025 גדל מספר הנפגעים מקרב בני אדם המנסים להגיע לאספקת סיוע ל-2,531 הרוגים ויותר מ-18,531 פצועים. יתרה מכך, לדברי משרד הבריאות בעזה, נכון ל-19 בספטמבר תועדו, מאז אוקטובר 2023, 440 מקרי מוות הקשורים בתת-תזונה, בהם 147 ילדים.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 17 ל-24 בספטמבר, נכון ל-12:00, נהרגו חמישה חיילים ישראלים בעזה. לדברי הצבא הישראלי, נתון זה מביא את מספר הנפגעים מקרב חיילים ישראלים מאז תחילת המבצע הקרקעי, באוקטובר 2023, ל-465 הרוגים ו-2,918 פצועים. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו באמצעי התקשורת, יותר מ-1,665 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב-7 באוקטובר 2023 ומייד לאחריו. נכון ל-24 בספטמבר מוערך ש-48 ישראלים ואזרחים זרים עדיין מוחזקים בשבי בעזה, בהם בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• בשבוע האחרון היו התקיפות בעיר עזה אינטנסיביות במיוחד, לרבות על אוהלי עקורים, בנייני מגורים ותשתית אזרחית, ורבות מהן הובילו למספר רב של הרוגים. להלן תקריות מרכזיות שהובילו להרוגים ברחבי רצועת עזה:
  • ב-19 בספטמבר, בשעה 3:45 בערך, נהרגו ילד בן ארבע וילדה בת חמש ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה באוהל עקורים באזור אל-מוואסי, בח'אן יונס.
  • ב-19 בספטמבר, בשעה 10:22 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בפגיעה במחנה א-נוסייראת, בדיר אל-בלח.
  • ב-19 בספטמבר, בשעה 18:20 בערך, נהרגו על פי דיווחים שמונה פלסטינים בפגיעה בבניין מגורים בתל אל-הווא, בדרום-מערב העיר עזה.
  • ב-20 בספטמבר, בשעה 2:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני ילדים פלסטינים, בפגיעה בבת הספר אל-מעתסם, ששימש מחסה לעוקרים, ליד אצטדיון אל-ירמוכ במרכז העיר עזה.
  • ב-20 בספטמבר, בשעה 6:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים לפחות תשעה פלסטינים, בהם שבעה ילדים, אישה וגבר, בפגיעה בבניין מגורים בא-תופאח, בצפון-מזרח העיר עזה.
  • ב-20 בספטמבר, בשעה 9:30 בערך, הודיע בית החולים אל-עוודה בא-נוסייראת על קבלתם של שישה פלסטינים שנהרגו ו-23 בני אדם שנפצעו בפגיעה באנשים יצאו ללקט אש לבעירה ליד אזור אל-מור'רקה, מצפון למחנה א-נוסייראת. בספטמבר גדל מספר הדיווחים על כך שהצבא הישראלי יורה תחמושת חיה על בני אדם המלקטים עצים לבעירה באזור זה. בנוסף על תקרית זו תיעד משרד זכויות האדם של האו"ם תקריות גם ב-17, ב-18, ב-19, ב-21 וב-22 בספטמבר, שעל פי דיווחים נהרגו בהם בסך הכול לפחות 19 פלסטינים, בהם לפחות ילד אחד (בן 13) ויותר מ-44 בני אדם נפצעו.
  • ב-20 בספטמבר, בשעה 15:35 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בפגיעה באוהל עקורים ליד אצטדיון אל-ירמוכ, בעיר עזה.
  • ב-20 בספטמבר בערב, נהרגו על פי דיווחים לפחות 20 פלסטינים בני אותה משפחה, בהם ארבע נשים ו-12 ילדים, ובני אדם אחרים עדיין לכודים מתחת להריסות, בפגיעה בשלושה מבני מגורים מאוכלסים בא-סברה, בדרום העיר עזה.
  • ב-20 בספטמבר, בשעה 22:40 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים, בהם אדם העובד כאח, אשתו ושני ילדיהם, בתקיפה על בניין מגורים בא-סברה, בדרום העיר עזה.
  • ב-21 בספטמבר, בשעה 12:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים ארבעה פלסטינים ובני אדם אחרים נפצעו, בתקיפה בא-דרג', במרכז העיר עזה.
  • ב-21 בספטמבר, בשעה 14:45 בערך, נהרגו על פי דיווחים תשעה פלסטינים, בהם לפחות ארבעה ילדים ושתי נשים, ובני אדם אחרים נפצעו בפגיעה במקום בקרבת מרפאה שאותה מפעילה סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) במחנה אל-בורייג', בדיר אל-בלח.
  • ב-23 בספטמבר, בשעה 9:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שני דייגים פלסטינים מול החוף של מערב ח'אן יונס.
• על פי רשומות של משרד זכויות האדם של האו"ם, מאז הקמתם של אתרי האספקה בשליטה צבאית ברצועת עזה, ב-27 במאי, ונכון ל-22 בספטמבר, נהרגו בעזה על פי דיווחים לפחות 2,340 מבקשי סיוע – רובם גברים צעירים וילדים – 1,218 מהם ליד אתרי אספקה בשליטה צבאית ו-1,122 לאורך נתיבי שיירות אספקה. בשבוע האחרון, בין 17 ל-22 בספטמבר, דווח על 21 הרוגים בהקשר זה, לרבות ליד שלושה אתרי אספקה בשליטה צבאית ברפיח, ח'אן יונס ונחל עזה, ומקרב קבוצות של מבקשי סיוע לאורך ציר מורג, מדרום לח'אן יונס. לא דווח על תקריות שבהן היו נפגעים ליד מעבר זיקים, שנותר סגור מאז 12 בספטמבר (למידע נוסף ראו להלן).
• ב-17 בספטמבר פונו 77 מטופלים, יחד עם 107 מלווים, בפינוי רפואי לחו"ל. להערכת ארגון הבריאות העולמי, 15,600 מטופלים חולים או פצועים קשה, הזקוקים לטיפולי מומחים מצילי-חיים שאינם זמינים בעזה, ממתינים כעת לפינוי. בין 7 באוקטובר 2023 ל-17 בספטמבר 2025 פונו לחו"ל רק 7,802 מטופלים, 5,369 מהם ילדים. ב-23 בספטמבר פרסמו 25 שרי חוץ מאירופה ומקנדה הודעה משותפת שבה קראו לחידוש המסדרון הרפואי שאפשר פינויים רפואיים מעזה לגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.

גישה ומרחב הומניטרי

• נמשכים העיכובים והמכשולים המוצבים בפני תנועות הומניטריות, לרבות בפני משלחות מדרום עזה לצפונה. גם למשלחות שרשויות ישראליות מאשרות עדיין דרושות שעות רבות כדי להשלים את נסיעותיהן, וצוותים נאלצים לחכות בכבישים שלעיתים קרובות הם מסוכנים, או עמוסים. בין 17 ל-23 בספטמבר, מתוך 94 ניסיונות לתאם עם הרשויות הישראליות תנועות מתוכננות ברחבי רצועת עזה, אופשרו 35 (37%), 13 (14%) נתקלו בעיכובים, 30 (32%) נענו בסירוב, והמארגנים נאלצו לבטל 16 (17%) משיקולים לוגיסטיים, תפעוליים או ביטחוניים. מאז סגירתו של מעבר זיקים ב-12 בספטמבר ועד 22 בספטמבר גדל שיעור הסירובים לתנועות לצפון עזה ל-40%, לעומת 18% ב-11 הימים שקדמו לכך, בין 1 ל-11 בספטמבר.
• לדברי תוכנית המזון העולמית, מאז סגירתו של מעבר זיקים (ארז מערב/א-סיאפה) ב-12 בספטמבר לא נאספו כל מטענים שהם בצפון עזה. מעבר זיקים, הממוקם בנפת צפון עזה, שימש להעברת סיוע אל האזור. במאמץ להמשיך לספק מזון מבושל בצפון עזה, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי נשענים על אספקה מהדרום, שהבאתה רצופת קשיים בשל גודש התנועה בדרך א-רשיד ותנאי הביטחון הלא יציבים. נכון ל-22 בספטמבר, 20 ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ביטחון תזונתי הכינו וחילקו 532 אלף ארוחות באמצעות 138 מטבחים – 59 אלף ארוחות שהוכנו ב-13 מטבחים בצפון ו-473 אלף ארוחות שהוכנו וחולקו על ידי 125 מטבחים במרכז עזה ובדרומה. בצפון עזה פחת מספר הארוחות היומיות בכ-50 אלף, לעומת 109 אלף ארוחות ב-221 בספטמבר, לאחר סגירתם של כמה מטבחים קהילתיים ככל שהמתקפה הצבאית בעיר עזה הולכת ומסלימה. ללא גז לבישול ולנוכח המחיר הגבוה של עצים לבערה, משפחות ברחבי רצועת עזה נשענות יותר ויותר על תשלום לתנורים קהילתיים שבהם הן אופות לחם משלהן, זאת בנוסף על רכישת קמח וחומרים אחרים. בשווקים, חבילות לחם נמכרות במחיר שעדיין אינו בר-השגה, יותר מ-30 ש"ח לחבילה במשקל שני ק"ג, לעומת 2 ש"ח לשני ק"ג במאפיות בתמיכת האו"ם בתחילת 2025. ארגונים שותפים פועלים לאתר אמצעים להבטיח שאספקה תגיע בבטחה ממעברי הגבול למאפיות ולמחסנים, כדי לסייע למאפיות לחדש את פעולתן בהיקף הנדרש.
• לנוכח סגירתו המתמשכת של מעבר זיקים מ-12 בספטמבר, השעיית תנועת מטענים מירדן בעקבות תקרית ביטחונית בגשר אלנבי ב-18 בספטמבר, וסגירת מעברי הגבול בעזה ב-23 וב-24 בספטמבר לרגל החגים בישראל, קווי האספקה לרצועת עזה, ובמיוחד לעיר עזה שבה מתחולל רעב המוני, היו בלתי ניתנים לחיזוי. בין 12 ל-22 בספטמבר 2025 נאספו ממעברי הגבול בעזה 436 מטעני משאית באמצעות מנגנון 2720 של האו"ם, לעומת כ-1,040 מטעני משאית שנאספו ב-11 הימים שקדמו לכך, בין 1 ל-11 בספטמבר – צמצום בשיעור של 58%.
• יתרה מכך, על פי נתונים שהתקבלו ממנגנון 2720 של האו"ם, בין 1 ל-22 בספטמבר יורטו במהלך הנסיעה בתוך עזה 1,075 משאיות סיוע בסך הכול – ללא אלימות על ידי אזרחים נואשים, או בכוח על ידי פושעים חמושים. בתקריות אלה נלקחו כ-73% מכלל האספקה שהוקצתה מתחילת חודש ספטמבר, שיעור הפוגע משמעותית במשלוח סיוע הומניטרי. יש לציין כי ב-18 בספטמבר השתלטו חמושים בעיר עזה על ארבע משאיות של יוניסף שהובילו מזון רפואי מוכן לשימוש עבור ילדים הסובלים מתת-תזונה, ולקחו את האספקה באיומי נשק. לדברי יוניסף, אובדן אספקה זו מנע מלפחות 2,700 ילדים הסובלים מתת-תזונה חמורה תזונה מצילת-חיים.
• תנועות המטענים במעבר אל-כראמה / גשר אלנבי הושעו מאז 18 בספטמבר, כאשר נהג משאית ירדני שהוביל מטענים לרצועת עזה ירה למוות בשני חיילים ישראלים. ב-23 בספטמבר הודיעו רשויות ישראליות על סגירתו של מעבר אל-כראמה / גשר אלנבי לתנועת נוסעים בשני הכיוונים. המעבר חיוני ליבוא וייצוא מסחריים, ולהכנסת אספקה הומניטרית מירדן. כרבע מפריטי הסיוע ההומניטרי שהוכנסו באוגוסט לעזה באמצעות מנגנון 2720 של האו"ם הגיעו דרך ירדן, לרבות מזון, אוהלים ופריטי אספקה אחרים הדרושים בדחיפות. הסגר קטע גם את סבב חילופי אנשי הסגל ההומניטרי הבינלאומי הנעים אל תוך רצועת עזה וממנה. האו"ם פועל מול בעלי עניין רלבנטיים על מנת לטפל בדחיפות בסוגיות מדאיגות אלה, ומזהיר שהמשך סגירתו של מעבר גבול זה ללא חלופות ישימות יפגע קשות במענה ההומניטרי בעזה ויהיו לו השלכות חמורות על תנועתם של פלסטינים.

המרחב המתכווץ עבור שירותים מצילי-חיים בעיר עזה

• הפגזות בלתי פוסקות, פקודות עקירה וזמינות מוגבלת של שירותים בסיסיים מאיימות על המשך פעילותם של שירותים מצילי-חיים בעיר עזה, לרבות אמבולנסים, מתקני בריאות, שירותי תזונה ומטבחים קהילתיים. גם אספקת הדלק נותרת מוגבלת – על פי דיווחים, משלוח הדלק האחרון הועבר בהצלחה ב-20 בספטמבר, כשמשרד האו"ם לשירותי מיזמים (UNOPS) מסר 92 אלף ליטר דלק לעיר עזה, לתמיכה במתקני בריאות, שירותי מים ותברואה ותקשורת.
• ב-22 בספטמבר דיווחה רשת הארגונים הפלסטיניים הלא ממשלתיים שתקיפה אווירית ישראלית הרסה את בניין א-שאווא, בשכונת א-סאמר שבעיר עזה, שבו שכנו גם מתקנים הומניטריים מרכזיים, לרבות מרכז רפואה ראשונית של אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית, מרכז אימונים והכשרה של התוכנית הקהילתית לבריאות הנפש בעזה, ומשרדיהם של כמה ארגוני חברה אזרחית אחרים. המרכז של התוכנית הקהילתית לבריאות הנפש בעזה סיפק שירותים נפשיים ופסיכו-חברתיים לאלפי בני אדם, לרבות ילדים, נשים ובני אדם עם מוגבלויות. לדברי אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית, המתקפה הרסה את מרכז הבריאות שלה, שסיפק שירותים קריטיים, לרבות שירותי תרומת דם ובדיקות דם, טיפול בטראומה, תרופות אונקולוגיות וטיפול במחלות כרוניות. בעקבות התקרית הדגיש מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי שחובה לשים קץ למתקפות על טיפול רפואי, והזהיר ש"המשך ההרס של מתקני הבריאות בעזה יוביל לעוד מתים וילהמוני מטופלים שיציפו את בתי החולים בדרום, שמלכתחילה שוררת בהם צפיפות-יתר." בנוסף, ב-24 בספטמבר דיווחה אגודת הסיוע הרפואי הפלסטינית על פגיעה במטה הראשי שלה בתל אל-הווא בעיר עזה. לדברי הארגון, מתקפה זו הוציאה מכלל פעולה את כל מתקני הבריאות של האגודה בעזה.
• ב-22 בספטמבר הודיע צבא ירדן כי הוא מעביר את בית חולים השדה הירדני מאזור תל אל-הווא בעיר עזה, שבו פעל זה יותר מ-16 שנה, לח'אן יונס, בנימוק של חששות לבטיחות הסגל. צבא ירדן חזר והצהיר על נכונותו לחדש את הפעילות בעיר עזה ברגע שהתנאים יאפשרו זאת, וציין שההפגזות הארטילריות וההפצצות הכבדות המתמשכות בשבועות האחרונים גרמו נזק לחזית בית החולים ולציוד שבו, כי בית החולים נעשה מבודד יותר ויותר והכביש המוליך לבית החולים נעשה מסוכן.
• ב-23 בספטמבר דיווחה אגודת הסהר האדום הפלסטינית שתחנת ייצור חמצן בבית החולים אל-קודס, שאותה היא מפעילה בתל אל-הווא בעיר עזה, חדלה לתפקד אחרי שנפגעה מירי של כוחות ישראליים. כתוצאה מכך נשען כעת בית החולים אך ורק על בלוני חמצן ממולאים מראש, שצופים כי יספיקו לעוד שלושה ימים. אגודת הסהר האדום הפלסטינית הוסיפה שבשער הדרומי של בית החולים הוצבו כלי רכב צבאיים ישראליים שאינם מאפשרים לאיש להיכנס לבית החולים או לצאת ממנו.
• מאז 1 בספטמבר נאלצו ארבעה בתי חולים בנפות צפון עזה ועזה להיסגר, סגירה שהביאה את מספרם כולל של בתי החולים המתפקדים בעזה ל-14 בלבד, שמונה מהם בעיר עזה, שלושה בדיר אל-בלח ושלושה בח'אן יונס. ארבעת בתי החולים שהוצאו מכלל פעולה הם בית החולים לילדים א-רנתיסי, בית החולים האופתלמולוגי ובית החולים סנט ג'ון לרפואת עיניים בעיר עזה, כן בית החולים חמאד לשיקום ולגפיים תותבות בנפת צפון עזה. בית החולים חמאד הוא אחד משלושת מרכזי השיקום הייעודיים המרכזיים ברצועת עזה, שסיפק שירותי שיקום ל-250 מטופלי חוץ, בנוסף על טיפול רפואי שניתן בנקודת ייצוב הטראומה שלו למי שנפצעו בעת שביקשו סיוע בנפת צפון עזה, שבה טופלו מדי יום כ-200 מטופלים. לבית החולים א-רנתיסי נגרם כמה ימים קודם לכן נזק כבד מתקיפה ישירה, ולדברי כוח המשימה לענייני בריאות, רוב הציוד הרפואי שלו הועבר ב-21 בספטמבר לבתי החולים אל-חילו, א-סחאבה וידידי המטופל, כולם בעיר עזה.
• בנוסף, לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, בין 1 ל-23 בספטמבר אולצו שישה מוקדים רפואיים ו-11 מרכזי רפואה ראשונית להקפיא או להשבית את שירותיהם בעיר עזה. בה בעת, המצב ביתר שמונת בתי החולים ובית חולים השדה בעיר הינו קריטי. מוקדי הרפואה מתקשים להתמודד עם המוני הנפגעים המגיעים אליהם לאחר תקיפות, ובמקביל לטפל גם במטופלים שאינם נפגעי טראומה.

האתגרים הניצבים בפני מערכת הבריאות במרכז עזה ובדרומה

• במרכז הרפואי נאסר בח'אן יונס המצב נורא במידה קיצונית. מטופלים, ובמיוחד ילדים, מתמודדים עם חוסרים קריטיים בשירותי טיפול ובמיטות אשפוז כאחד. לדברי המרכז הרפואי נאסר, עשרות מצטופפים במסדרונות ובחדרים משותפים, ומשפחות נותרות לשבת על הרצפה, על רקע של מחסור קשה בתרופות ובטיפול חיוניים. צפיפות-היתר הקיצונית נובעת ברובה מהעקירה ההמונית של משפחות מצפון עזה, ואינה מאפשרת לבית החולים לקלוט את המוני המטופלים. ב-22 בספטמבר תיאר ד"ר אחמד אל-פארה, מנהל המרכז לרפואת ילדים ויולדות במרכז הרפואי נאסר, את המצב כצפיפות-יתר חסרת תקדים השוררת במתקן כולו, ובמיוחד במחלקות הילדים. "אנו עדים לעומס קיצוני ביחידות היילודים, שם עד שלושה תינוקות חולקים אינקובטור יחיד – תקדים חמור מאוד במחלקות תינוקות," אמר. הוא הוסיף שמחלקות הילדים מלאות מעבר לקיבולתן, מאחר שתוך 24 עות בלבד מתקבלים אליהן כאלף מטופלים, מתוכם מאושפזים כמעט 200 ילדים, אף שקיבולת המחלקה הינה 40 מיטות בלבד. "אלה מספרים שמעולם לא ראינו עד עתה," הדגיש הרופא. כן דיווח ד"ר אל-פארה על גידול דרמטי במספר לידות הפגים ותינוקות בתת-משקל, המהווים כעת 60%-70% מכלל היילודים, לעומת 20% לפני אוקטובר 2023. "התנאים קטסטרופליים במלוא מובן המלה," חתם הרופא את דבריו.
• בדומה למתקני בריאות רבים אחרים, גם בית החולים אל-אקצא, בדיר אל-בלח, מתמודד עם צפיפות-יתר קשה ומחסור במיטות האשפוז הדרושות לטיפול במספר הגדל והולך של מטופלים. אף שקיבולת המיטות בו – 350 מיטות אשפוז - היא הגבוהה ביותר מכל בתי החולים באזור, עדיין לא די בה. במענה על צפיפות-היתר הקיצונית, ועל רקע של אלפי העקורים המגיעים לנפה המרכזית, הקים בית החולים אל-אקצא אוהלים רפואיים מצוידים באופן מלא שישמשו לקלוט את הפצועים, ואוהל נוסף המיועד למקרי חירום, בשל היעדר מרחב זמין במחלקות הפנימיות.
• מחסור באספקה ובציוד רפואיים ממשיך להחליש את מערכת הבריאות העזה. ב-18 בספטמבר הודיע בית חולים השדה הכווייתי לרפואת מומחים כי נאלץ להשעות את כל הניתוחים המתוכננים, וכי הוא מגביל את שירותיו לניתוחים מצילי-חיים בלבד. זאת בשל מחסור חמור בתרופות ובאספקה רפואית והבלאי של הציוד והמכשירים שבו במהלך השנתיים האחרונות. בית החולים הוסיף שהוא מתמודד גם עם מחסור משמעתי במוצרים רפואיים חיוניים, לרבות תרופות הרדמה, תמיסות רפואיות, חומרים ואספקה לחיטוי, ומכשירים כירורגיים קריטיים. בדמה לכך, גם המחסור בדם מהווה קושי דחוף ומסכן את חייהם של מטופלים, ומשרד הבריאות קורא שוב ושוב למסעות התרמת דם בכל בתי החולים ברחבי רצועת עזה.

עקירה והמאבק לשרוד

• לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, בין 14 באוגוסט ל-23 בספטמבר תועדו יותר מ-388,400 תנועות עקירה – בממוצע 9,700 תנועות ביום. רוב תנועות העקירה האלה יצאו מהעיר עזה, ועל פי דיווחים מרבית היוצאים נעו לעבר ח'אן יונס ודיר אל-בלח – אזורים שהמערכת המשולבת לסיווג שלבי ביטחון תזונתי צופה כי עד סוף ספטמבר 2025 ישרור בהם רעב המוני. כוח המשימה מציין שקרוב לוודאי שנתוני העקירה גבוהים עוד יותר, מאחר שבני אדם רבים נעים גם בשעות הלילה, שיכולת הניטור בהן מוגבלת. בה בעת, מאות אלפי בני אדם נשארים בעיר עזה, ולדברי אונר"א מתמודדים מדי יום עם הפגזות, רעב המוני ופגיעה בגישתם לאמצעי הישרדות.
• המסע אל הדרום ממושך ומסוכן. ב-19 בספטמבר הודיע הצבא הישראלי שכביש סלאח א-דין, שנפתח ל-48 שעות בלבד, סגור לתנועה דרומה. מאז אמצע אוגוסט הייתה דרך א-רשיד הנתיב העיקרי שעמד לרשות בני אדם שנעו מהעיר עזה דרומה. רבים מדווחים שלפני היציאה המתינו ימים רבים כדי להבטיח לחפציהם מקום במשאיות, כך שעלויות התובלה הגבוהות מטילות נטל נוסף על משפחות מותשות ממילא. אונר"א מדווחת שהעלויות יכולות להגיע ליותר מ-3,000 דולר, לרבות עבור תובלה, רכישת אוהל ושטח אדמה שעליו יוכלו להקים אותו – היכן שמרחב כזה זמין. לדברי ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני ניהול אתרים, משפחות רבות אינן יכולות להרשות לעצמן את עלויות התובלה לדרום, ונאלצות לעשות את דרכן לשם ברגל. משפחות מתמודדות גם עם עיכובים של ימים רבים ועם נסיעה בדרכי עקירה צפופות ומפרכות, המגבירות לעיתים קרובות את הסכנה של היפרדות משפחות. יוניסף מדגיש שהדבר נכון במיוחד לגבי ילדים בני פחות מעשר. דיווחים מארגונים שותפים בארבע נקודות ניטור התנועה בדרך א-רשיד – הכוללים ארגונים הפועלים בתחומי ניהול אתרים והגנה, לרבות הגנה על ילדים וטיפול באלימות מבוססת-מגדר – מצביעים על כך שהכביש גדוש מאוד, עמוס בכלי רכב, עגלות רתומות לחמורים, ריקשות תלת-גלגליות ומספר רב של בני אדם מותשים ולאים הנעים ברגל. מאחר שרוב בני האדם בעזה כבר נעקרו פעמים רבות, המצוקה פוגעת בעיקר בחלשים ביותר מביניהם, ובמיוחד ילדים וקשישים, לרבות סכנת התייבשות במהלך המסע. לאיאן, תלמידה בת 11, אמרה לאונר"א: "אני אמורה להיות בכיתה ו'. בית הספר שלי נהרס... עייפתי כל כך מפינוי ועקירה. זו הפעם השישית שאנחנו עוברים בחיפוש אחר מקום בטוח."
• בין 9 ל-23 בספטמבר הגיעו שישה ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד הפועלים בארבע נקודות המעקב, ליותר מ-24 אלף בני אדם, בהם 14 אלף ילדים, סיפקו להם עזרה ראשונה נפשית והפנו 44 ילדים ללא ליווי מבוגר לאיתור משפחות, איחוד והסדרי טיפול זמניים. ארגונים שותפים בתחום הגנת הילד חילקו בשלושת השבועות האחרונים 4,760 צמידי זיהוי במחסים, במסדרונות עקירה ובאתרים, כדי להקל על איחוד משפחות – כל צמיד נושא את שם הילד, תאריך לידתו, פרטי קשר עם המטפל בו ורישום באתר עקירה.
• כוח המשימה לענייני מחסה מדווח שהתנאים בדרום מדאיגים מאוד: משפחות נדחסות באוהלים מאולתרים לאורך החוף, מצטופפות בבתי ספר ששוררת בהם צפיפות-יתר, או ישנות תחת כיפת השמיים או בין חורבותיהם של בתים הרוסים. השירותים כורעים תחת העומס ואינם מסוגלים לתת מענה לצורכיהם של מי שכבר נמצאים באזור, על אחת כמה וכמה העקורים החדשים זה מקרוב באו. רוב העקורים מגיעים ללא אוהלים, ולדברי כוח המשימה אוהלים עדיין נדירים או שמחירם אינו בר השגה – המחירים בשווקים מגיעים לכאלף דולר לאוהל, הרבה מעבר להישג ידן של מרבית המשפחות. לדברי כוח המשימה לענייני הגנה, צפיפות-היתר הקשה באתרי העקירה בדרום מגבירה את סיכוני האלימות, ההתעללות והניצול בקרב כל הקבוצות, ובמיוחד את סכנת ההזנחה הנשקפת לילדים, ושוחקת את כבודם של העקורים. בנוסף, הדחיסות באתרים חושפת נשים ונערות לסכנה מוגברת של אלימות מבוססת-מגדר. כמו כן, משפחות חוות דחק וטראומה קיצוניים, היוצרים מתחיחות הן ברמת הקהילה והן בתוך המשפחה. ב-19 בספטמבר ביקרה משלחת בין-סוכנותית בהובלת המשרד לתיאום עניינים הומניטריים בשלושה אתרי עקירה בח'אן יונס שבהם שוהים כ-4,000 בני אדם, וזיהתה רמות קריטיות של צרכים, שמתוכם הפערים הדחופים ביותר היו בתחומי המזון, המים, התברואה וההיגיינה, בריאות, מחסה, הגנה, הגנת הילד, אלימות מבוססת-מגדר וניהול אתרים. בדיר אל-בלח ובח'אן יונס דיווח כוח המשימה לניהול אתרים כי נכון לעכשיו יש בנפה 64 אתרי עקירה, לרבות 25 מחסי חירום ייעודיים של אונר"א ועוד אתרים רבים הפזורים לאורך החוף, ובסך הכול אוכלוסייה המונה כ-460 אלף עקורים, לרבות כ-20 אלף עקורים חדשים שהגיעו זה עתה מצפון עזה.

מימון

• נכון ל-24 בספטמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.06 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (26%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך אוגוסט 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 104 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.3 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 42 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 35 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.