עדכון מצב הומניטרי מס׳ 322 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב־17 או ב־18 בספטמבר.

נקודות עיקריות

• שישה ישראלים נהרגו בפיגוע ירי פלסטיני בתחנת אוטובוס בהתנחלות רמות, בירושלים המזרחית; שני פלסטינים שביצעו את הפיגועים, מהכפרים אל־קוביבה וקטנאה שמצפון־מערב לירושלים, נורו ונהרגו.
• זה ארבעה ימים ברציפות מוטל על ידי כוחות ישראליים סגר מלא על כ־40 אלף פלסטינים בכפרים בצפון מערב ירושלים, המנתק אותם משירותים חיוניים וממקורות מחיה.
• כוחות ישראליים הרגו שני נערים בני 14 בכניסה למחנה ג׳נין ופינו כ־20 משפחות מבתיהן ליד מחנה טול כרם, במסגרת מבצעים רחבי היקף המתנהלים ברחבי צפון הגדה המערבית מאז ינואר 2025.
• שני פלסטינים נוספים נהרגו על ידי כוחות ישראליים במהלך התקופה הנסקרת, שניהם בנפת שכם.

התפתחויות הומניטריות

• בין 2 ל־8 בספטמבר, שישה פלסטינים, בהם שני ילדים, ושישה ישראלים (כולם מבוגרים) נהרגו בגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית. בנוסף, לפחות 56 פלסטינים, בהם 12 ילדים, ו־22 ישראלים נפצעו. להלן פרטים על האירועים שהסתיימו במקרי מוות:
  • ב־5 בספטמבר, כוחות ישראליים ירו למוות בגבר פלסטיני בן 58 במחסום אל־מורבעה, מזרחית לכפר תל, אחת הכניסות הראשיות לעיר שכם. לדברי מקורות בקהילה המקומית, חיילים ישראלים עצרו את הגבר שהיה בתוך מכוניתו במחסום והורו לו לצאת מכלי הרכב. התפתח עימות מילולי, וכוחות ישראליים פתחו באש חיה והרגו אותו במקום. לדברי הצבא הישראלי, הגבר הפלסטיני זרק חפץ חשוד והתעלם מהוראות החיילים. אמבולנס ישראלי העביר את הגופה למחסום חווארה, אך הסהר האדום הפלסטיני דיווח כי גישתו של האמבולנס שלהם למחסום נמנעה במשך כשעה לפני שהצליח לאסוף את הגופה בסיועו של איש משרד הקישור והתיאום הפלסטיני.
  • ב־3 בספטמבר, התנהלה פעילות מבצעית של כוחות ישראליים במחנה הפליטים בלאטה בנפת שכם, שכללה פריסת יחידות סמויות. במהלך המבצע, צלף ישראלי ירה בחזהו של גבר פלסטיני בן 25, שמת זמן קצר לאחר שהגיע לבית החולים. לדברי ארגון זכויות אדם מקומי שתיעד את האירוע, חיילים ישראלים הרגו אותו לאחר שפתח את דלת הגג של ביתו, שהיה סמוך לבית שכותר על ידי הצבא. לדברי הצבא הישראלי, הגבר הפלסטיני שנהרג יידה אבן על חיילים.
  • ב־8 בספטמבר, בכניסה למחנה הפליטים ג׳נין, כוחות ישראליים ירו והרגו שני נערים פלסטינים, שניהם בני 14, ופצעו לפחות שניים נוספים. בעקבות הידיעה על יציאת הצבא הישראלי ממחנה הפליטים, תושבים נכנסו למחנה הפליטים כדי לבדוק את בתיהם ואז נורו על ידי כוחות ישראליים.
  • ב־8 בספטמבר, שני פלסטינים פתחו באש לעבר תחנת אוטובוס בהתנחלות רמות, בירושלים המזרחית. שישה ישראלים נהרגו ו־21 נוספים נפצעו. משטרת ישראל ירתה על אחד המבצעים והרגה אותו, בעוד ישראלי חמוש אחר ירה על השני והרג אותו במקום. כוחות ישראליים דיווחו כי שני המבצעים, שזוהו כתושבי הכפרים קטאנה ואל־קוביבה בצפון־מערב נפת ירושלים, פתחו באש לעבר תחנת האוטובוס, וירו בתוך האוטובוס ולעבר אנשים שהמתינו בקרבת מקום. שבעה בני אדם נפצעו קשה מהירי, ו־14 נוספים סבלו מפגיעת רסיסים. כוחות ישראליים עצרו במקום פלסטיני נוסף, שלפי דיווחים בתקשורת הסיע לכאורה את המבצעים למקום.
• בעקבות פיגוע הירי המתואר לעיל בירושלים המזרחית, כוחות ישראליים הטילו הגבלות תנועה נרחבות ברחבי נפות רמאללה וירושלים, והותירו עשרות אלפי פלסטינים תקועים במשך שעות וקהילות שלמות מבודדות:
  • ב־8 בספטמבר, כוחות ישראליים פשטו על הכפרים קטאנה ואל־קוביבה ומאז נשמרת שם נוכחות צבאית רציפה. כל הכבישים המובילים לכפרים נחסמו, ונערכו חיפושים נרחבים מבית לבית כולל בבתיהם של המבצעים. כוחות ישראליים ירו מכלי גז מדמיע, הטילו הגבלות תנועה נרחבות ועצרו כמה קרובי משפחה, בהם אבותיהם ושני אחיהם של המבצעים. כוחות ישראליים פשטו כמעט על כל הבתים בקטאנה ובאל־קוביבה, ערכו בהם חיפוש יסודי וחקרו תושבים. בנוסף, כוחות ישראליים השתלטו על לפחות ארבעה בתים בקטאנה, כלאו את התושבים בחדר יחיד והפכו את בתיהם לעמדות צבאיות. עד כה נעצרו לפחות 30 גברים פלסטינים, בעוד שעשרות נוספים עברו חקירות בשטח. כפי שנמסר בתקשורת הישראלית, ב־9 בספטמבר הודיע שר הביטחון הישראלי על נקיטת צעדי ענישה נגד תושבי שני הכפרים, כולל הוצאת צווי הריסה נגד בתים שנבנו ללא היתרים שהונפקו על ידי ישראל וביטול היתרי עבודה לבעלי תעודות זהות של הגדה המערבית המתירים להם להיכנס לירושלים המזרחית ולישראל. בעקבות האמור לעיל, 16 צווי הריסה הוצאו נגד מבני מגורים ומבני ציבור בבידו, קטאנה ואל־קוביבה.
  • מובלעת בידו ליד גדר ההפרדה, הכוללת תשעה כפרים ואשר גרים בה כ־40 אלף פלסטינים, נותרה נתונה לסגר כמעט מלא נכון למועד פרסום דוח זה; המובלעת כוללת את בידו, בית סוריכ, קטאנה, אל־קוביבה, ח׳ראיב אום אל־לחים, בית ענאן, בית דוקו, בית איג׳זא ובית איכסא (שבכניסה אליו נמצא מחסום). לאחר שכפרים אלה נותקו מירושלים על ידי גדר ההפרדה, נקודת הגישה העיקרית למובלעת היא כביש תת־קרקעי המחבר את הכפרים למרכז העירוני רמאללה; שער הכביש בנתיב גישה מרכזי זה נותר סגור כמעט ברציפות על ידי כוחות ישראליים, והוא נפתח לזמן קצר בלבד פעם ביום לפני סגירתו מחדש. בנוסף, כוחות ישראליים הקימו תלוליות עפר בכפרים בתוך המובלעת, אשר ניתקו למעשה את התנועה בכל הכבישים המשניים, והותירו רק כביש ראשי אחד נגיש, בעיקר לשימוש צבאי. הגבלות אלו שיבשו בצורה קשה את חיי היומיום: החינוך נעצר מכיוון שמורים מחוץ למובלעת אינם יכולים להגיע לבתי ספר, ותלמידים ומורים מתוך המובלעת אינם יכולים להגיע לבתי ספר ולאוניברסיטאות במקומות אחרים. הגישה לטיפול רפואי דחוף גם היא מוגבלת מאוד, ולפי דיווחים חלים עיכובים בפינוי מקרים רפואיים דחופים. המרכז הרפואי בידו הוסב למתקן חירום הפועל 24 שעות ביממה למרות הקיבולת המוגבלת שלו.
  • במקביל, כוחות ישראליים הטילו הגבלות תנועה רחבות יותר ברחבי נפות ירושלים ורמאללה. ב־8 בספטמבר, כוחות ישראליים התקינו שלושה שערי כביש חדשים בכניסות לכפרים שוקבה, רנתיס ודיר אבו משעל, כולם בנפת רמאללה, ובכך בודדו עוד יותר את הקהילות הללו. כמו כן הוגברו נהלי הפיקוח במחסומים הקיימים באזור. ב־8 בספטמבר, עשרות אלפי פלסטינים עוכבו במשך שעות במחסומים ובשערי כביש, שעה שכוחות ישראליים סגרו את מחסומי ג׳בע, עין סיניה ועטארה למשך שבע שעות לפחות וממשיכים לבצע בדיקות קפדניות. תושבי הקהילות הסמוכות בנפות רמאללה וירושלים פתחו אולמות ציבוריים כדי לסייע ולתת מחסה למי שנותר תקוע.
• בין 2 ל־8 בספטמבר, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד את הריסתם של 55 מבנים בבעלות פלסטינית בשל היעדר היתרי בנייה ישראליים, שהשגתם על ידי פלסטינים היא כמעט בלתי אפשרית. אלה כללו 51 מבנים בשטח C וארבעה אחרים שנהרסו על ידי בעליהם בירושלים המזרחית. ההריסות כללו 15 בתי מגורים, 35 מבנים חקלאיים ומבנים לפרנסה, וחמישה מבנים לענייני מים, תברואה והיגיינה. הריסות אלו הביאו לעקירתם של 57 בני אדם, בהם 28 ילדים, ופגעו בפרנסתם של יותר מ־160 בני אדם. אירועי הריסה מרכזיים במהלך התקופה הנסקרת כוללים:
  • ב־2 בספטמבר, הרסו הרשויות הישראליות תשעה מבנים בקהילה הפלסטינית הבדואית בדרום ענאתא (וער אל־ביכ), בנפת ירושלים, וגרמו לעקירתם של 14 בני אדם, בהם שמונה ילדים. הקהילה נמצאת בסמוך לאזור המיועד לתוכנית ההתנחלות E1, שאם תיושם, עלולה להוביל לניתוק צפון ומרכז הגדה המערבית מהאזור הדרומי שלה, ולהגביר את הסיכון לעקירה בכפייה של 18 קהילות.
  • ב־2 בספטמבר נהרסו תשעה מבנים בכפר אל־ח׳דר, בנפת בית לחם, כולל שלושה בתי מגורים, שלושה מבנים לבעלי חיים, שני בורות מים וחומת אבן, מה שגרם לעקירתם של 14 בני אדם, בהם שלושה ילדים.
  • ב־4 בספטמבר משפחה פלסטינית בסילוואן בת שמונה נפשות, בהם שישה ילדים, נאלצה להרוס את ביתה לאחר שקיבלה צו הריסה סופי באפריל 2025 כדי להימנע מתשלום קנסות נוספים.
  • ב־8 בספטמבר, 11 בני אדם, כולל שבעה ילדים, נעקרו מבתיהם בקהילת תל אל־ח׳שאבה, בנפת שכם, לאחר הריסת שני אוהלים ומתקן שירותים אחד שסופקו כסיוע הומניטרי בתגובה להריסות קודמות.
• הפעילות הצבאית של הכוחות הישראליים נמשכה במספר ערים, עיירות וכפרים בצפון הגדה המערבית כולל, לפי דיווחים שהתקבלו ב־8 בספטמבר, פשיטות בו־זמניות בכפרים אל־ג׳ודיידה, מית׳לון, סיר, סנור, סיריס, ענזה ומיסליה בנפת ג׳נין. בעיר קבטיה, גם היא בג׳נין, ניהלו כוחות ישראליים פעילות מבצעית בת יומיים בין 8 ל־10 בספטמבר, שבמהלכה נערכו חיפושים בבתים, נפרסו כוחות ברחובות ושני בנייני מגורים הוסבו לעמדות תצפית. הגישה לקומות העליונות של שני הבניינים הוגבלה, כאשר המשפחות הצטוו להישאר בפנים. פלסטינים יידו אבנים לעבר כוחות שנפרסו ברחובות, וכוחות ירו אש חיה ופצעו אנושות גבר פלסטיני, שסבל מפגיעת בטן והועבר לבית חולים לקבלת טיפול רפואי. אף ששנת הלימודים הייתה אמורה להתחיל ב־8 בספטמבר (ראה להלן), מנהלת משרד החינוך בג׳נין השעתה את הלימודים בעיר עד לעזיבת הכוחות הישראליים ב־10 בספטמבר. כמו כן, ב־4 בספטמבר, כוחות ישראליים פינו כ־20 משפחות פלסטיניות, המונות כ־100 איש, מארבעה בנייני מגורים בשכונה המזרחית ליד מחנה הפליטים טול כרם. לדברי מקורות מקומיים ומשרד הקישור והתיאום הפלסטיני, לתושבים ניתנו שעתיים לפנות את בתיהם. הדבר קרה מספר ימים לאחר שהרשויות הישראליות העבירו למשרד הקישור והתיאום הפלסטיני מפות המתוות את גבולותיו של אזור צבאי שהוגדר לאחרונה, הכולל חלקים ממחנות הפליטים טול כרם ונור שמס ואזורים בשכונות שבקרבת מקום.

מתקפות מתנחלים מתמשכות

• בין 2 ל־8 בספטמבר, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לפחות 29 תקיפות של מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים, שגרמו לנפגעים, נזק לרכוש או לנפגעים ונזק לרכוש גם יחד. תקיפות אלו הובילו לפציעתם של 24 פלסטינים, כולם על ידי מתנחלים ישראלים ולפציעתו של מתנחל ישראלי אחד על ידי פלסטינים. בנוסף, לפחות 30 עצים, בעיקר עצי זית, 12 כלי רכב, ארבעה בתים, שתי משתלות, בית ספר, נגריה, צינורות, מכלי מים, ומתקני תאורה ולוחות סולאריים הושחתו על ידי מתנחלים במהלך מתקפות אלו.
• רוב התקריות בהן נפצעו פלסטינים (20 מתוך 24) התרחשו בנפת חברון, ובמיוחד במסאפר יטא ובאזור פרש אל־הווא בעיר חברון. בין האירועים המרכזיים שהיו בהם נפגעים נמנים:
  • בלילה של 4 בספטמבר יותר מתריסר מתנחלים ישראליים פשטו על ח׳לת עת׳בא, קהילה במסאפר יטא הממוקמת בשטח אש 918, ותקפו תושבים במקלות המצוידים בסכינים. ארבעה עשר פלסטינים נפצעו, ביניהם שבעה ילדים (אחד מהם תינוק), קשיש ואישה. התינוק נפגע מגז פלפל, בעוד שהאחרים סבלו מחבלות ושברים. המתקפה גרמה נזק לחמישה מבנים, ביניהם ארבעה בתי מגורים ובית הספר של הקהילה. כמו כן נגרם נזק למכלי מים, תאורה סולארית, פאנלים סולאריים, צינורות מים, רהיטים ופריטים ביתיים שונים. המתנחלים נמלטו לפני הגעת הכוחות הישראליים למקום.
  • ב־6 בספטמבר, מתנחלים ישראלים חמושים חסמו את דרכו של רכב פלסטיני באזור פרש אל־הווא בעיר חברון, אילצו משפחה בת ארבע נפשות לצאת מהרכב באיומי אקדח והכריחו אותם לשכב על הקרקע. המתנחלים תקפו פיזית את המשפחה, שכללה זוג קשישים, בתם ונכדם, במקלות, ואילצו אותם לנסוע לאזור מבודד. לדברי מקורות בקהילה המקומית, כאשר חברי הקהילה, שחלקם היו עדים למתקפת המתנחלים, התאספו, ואמבולנס של הסהר האדום הגיע, המתנחלים פתחו באש לכיוונם, ומנעו מצוותים רפואיים להגיע למשפחה. המתנחלים עזבו את האזור לאחר כארבע שעות.
• מתוך 28 תקיפות מתועדות בהן היו מעורבים מתנחלים בין 2 ל־8 בספטמבר, לפחות שלוש תקיפות כוונו נגד קהילות בדואים ורועים פלסטיניות, וגרמו לפציעתם של שני פלסטינים מירי חי ולנזק לארבעה מבנים לפחות. ב־3 בספטמבר, מתנחלים ישראלים ניתקו רשת מים בסטח אל־בחר, בנפת יריחו, מה שגרם לניתוק אספקת המים לקהילה למשך כיממה. בליל 6 בספטמבר, מתנחלים ירו ופצעו שני פלסטינים בפשיטה על קהילת הרועים ח׳לת אל־איאסה בכפר א־שויוח׳, בנפת חברון, כאשר התעמתו עם התושבים בתירוץ של חיפוש אחר בעלי חיים גנובים. בית מגורים אחד ניזוק באופן חלקי, בעוד שנגריה שהוצתה עלתה באש ונשרפה כליל. כמו כן, ב־6 בספטמבר, מתנחלים ישראלים פשטו על הקהילה הבדואית מר'זי ג׳בע, בנפת ירושלים, הציתו אוהל ומבנה לבעלי חיים ויידו אבנים על בתים.
• בנפת רמאללה, מתנחלים ישראלים חסמו כבישים והשחיתו לפחות שישה כלי רכב בעלי לוחיות רישוי פלסטיניות. ב־4 בספטמבר, מתנחלים ישראלים חסמו במשך כארבע שעות כביש ראשי בין הכפרים דיר ג׳ריר לסילוואד, יידו אבנים על כלי רכב בעלי לוחיות רישוי פלסטיניות שעברו במקום וגרמו נזק לכלי רכב אחד לפחות. ב־7 בספטמבר, מתנחלים ישראלים חמושים, שככל הנראה הגיעו ממאחז חדש שהוקם בפאתיו המערביים של כפר דיר נידהאם ואשר לבשו בגדים צבאיים למחצה, רגמו באבנים כלי רכב בעלי לוחיות רישוי פלסטיניות ועצרו נהג מונית. המתנחלים הפחידו את הנהג, דרשו את תעודת הזהות שלו ופגעו במראה הצדדית של רכבו. ב־8 בספטמבר, מתנחלים חסמו כיכר ליד אזור עין איוב בכביש 463 ליד כפר ראס כרכר בנפת רמאללה, יידו אבנים על כלי רכב פלסטיניים וגרמו נזק לכלי רכב אחד לפחות.
• בשתי מתקפות נפרדות בצפון הגדה המערבית ב־8 בספטמבר, פשטו מתנחלים ישראלים על הכפרים אוסרין ודיר שרף, שניהם בנפת שכם, פצעו חמישה איש וגרמו נזק נרחב לרכוש. מצלמות מעקב תיעדו שבעה מתנחלים ישראלים רעולי פנים מבצעים פיגוע הצתה כנגד מתקן חקלאי פלסטיני המשמש כמשתלה בכפר דיר שרף. המשתלה כוללת חממות, מבני אחסון לחומרי הדברה וזרעי צמחים, מכונות וציוד. שלושה פלסטינים נכוו בניסיון לכבות את האש לאחר עזיבת המתנחלים. במהלך הפשיטה באוסרין, קבוצת מתנחלים ישראלים ביצעה מתקפה על בתים ורכוש פלסטיני, פשטה על חצרות בתים והשחיתה את חלונותיהם של שלושה כלי רכב פלסטיניים. שני תושבים נפצעו לאחר שנפלו בזמן ריצה במהלך עימותים עם המתנחלים.
• לנתונים מרכזיים ופילוחים נוספים על נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 ליולי 2025, אנא עיינו בתמונת המצב החודשית בנושא הגדה המערבית על נפגעים, נזקי רכוש ועקירה, הסוקרת את יולי 2025.

התפתחויות אחרונות באזור H2 בעיר חברון

• ב־2 בספטמבר, מתנחלים ישראלים מישיבה הפועלת בעיר החלו לעבור לקומה השנייה של בניין רב־קומות, הממוקם בכיכר העירייה הישנה (באב אל־בלדיה) שם התגוררו בעבר פלסטינים ליד השוק הישן באזור H2 בעיר חברון. הנכס נמצא מחוץ לאזור הצבאי הסגור ב־H2. במשך עשרות שנים, הבניין שימש משפחות פלסטיניות והתקיימו בו סדנאות עירוניות. הבעלות על הבניין הייתה נתונה לסכסוכים משפטיים ממושכים בין יורשי התושבים הפלסטינים לבין הממונה הישראלי על רכוש ממשלתי.
• בנובמבר 2022, כוחות ישראליים פינו משפחה פלסטינית שגרה בבניין הסמוך לזה שנכבש ב־2 בספטמבר 2025, וביולי 2025 נאטמה נגריה שפעלה בבניין לאחר שהדייר הפלסטיני נאלץ לפנות את הקומה השנייה. לדברי שלום עכשיו, זהו המקרה הראשון באזור H2 בחברון שבו הממונה על רכוש ממשלתי הקצה למתנחלים רכוש מחוץ לאזורי התנחלות קיימים. המנהל האזרחי העניק את הבניין לישיבת שבי חברון, שהודיעה על תוכניותיה לשכן בו תלמידים.
• תושבים פלסטינים חוששים כי הקמת התנחלות תגרום להטלת הגבלות נוספות על תנועתם באזור, שבו סגרים ומחסומים ארוכי טווח והטרדות יומיומיות מצד כוחות ישראליים (כולל במחסומים אד־הוק) הגבילו את יכולת הגישה של תושבים כמו גם של סוחרים ומבקרים. אם כי הגישה כבר הוגבלה, באזור זה נותרה אחת מדרכי הגישה האחרונות המאפשרות לפלסטינים להגיע לעיר העתיקה, למסגד אבראהים ולבתי תמחוי שמשפחות רבות מסתמכות עליהם לשם קבלת ארוחות חמות. בחלקים אחרים של אזור H2 של חברון, כמו רחוב א־שוהאדא, הקמתן והרחבתן של התנחלויות לאחר מכן היוו סמן מקדים להטלת הגבלות תנועה חמורות שמנעו או אסרו לחלוטין את הגישה של פלסטינים לחנויות ורחובות מסוימים.

אתגרים העומדים בפני החינוך בגדה המערבית

• לדברי כוח המשימה לענייני חינוך, שנת הלימודים 2025–2026 נפתחה ב־8 בספטמבר בצילם של סיכונים, הגבלות תנועה והשפעתם של יותר מ־2,000 אירועים הקשורים לחינוך שתועדו במהלך שנת הלימודים האחרונה. לאתגרים אלה מצטרפים לחצים כלכליים, כולל המשבר הפיסקאלי בו נתונה הרשות הפלסטינית, אשר גרם לשיבוש תשלומי השכר וקיצור ימי הלימודים. במהלך שנת הלימודים 2024–2025, 541 בתי ספר, 84,749 תלמידים ו־4,711 מורים נפגעו מאירועים כאלה, כאשר פעולות תכופות של כוחות ישראליים הביאו להטלת סגרים ומעבר ללמידה מרחוק. נכון לספטמבר 2025, 84 בתי ספר עומדים בפני צווי הריסה או הפסקת עבודה, המאיימים על חינוכם של 12,855 תלמידים ועל מטה לחמם של 1,076 מורים, רובם בשטח C ובירושלים המזרחית.
• האתגרים קשים במיוחד בצפון הגדה המערבית, שם יותר מ־4,000 ילדים לא יכלו לחזור לכיתותיהם, שכן 10 בתי ספר של אונר"א בג׳נין, טול כרם ונור שמס נותרו סגורים עקב מבצע "חומת ברזל" של הכוחות הישראליים. ילדים אלה נאלצים להסתמך במקום זאת על שיטות חינוך חלופיות, כולל למידה מרחוק, חומרי לימוד עצמי ומרחבי למידה זמניים. בנוסף, שני בתי ספר של הרשות הפלסטינית ליד מחנה הפליטים ג׳נין נותרו סגורים, מה שאילץ את העברתם של כ־1,130 תלמידים לבתי ספר אחרים, בעוד שמשרד הקישור והתיאום הפלסטיני הבטיח את פתיחתם מחדש של שני בתי ספר ממשלתיים בקרבת מקום, המשרתים יותר מ־1,100 תלמידי תיכון. בטול כרם, כל בתי הספר נפתחו מחדש, כולל אלה הממוקמים ליד מחנות הפליטים טול כרם ונור שאמס, למעט אלה שבתוך המחנות, שנותרו סגורים. ב־1 בספטמבר, אונר"א הדגישה כי "חינוך צריך להיות מקלט בטוח לילדים, אולם בשנתיים האחרונות היו רמות חסרות תקדים של שיבושים בחינוך בגדה המערבית הכבושה". הסוכנות ציינה עוד כי בתי ספר ניזוקו ונפרצו במהלך פשיטות, בעוד שאלימות מתמשכת ועקירה ממשיכים לגרום למצוקה וטראומה בקרב ילדים ומשפחותיהם.
• בנוסף, בירושלים המזרחית, כמעט 800 ילדים נפגעו מסגירתם הכפויה של שישה בתי ספר של אונר"א על ידי הרשויות הישראליות במאי 2025. מנהל פעולות אונר"א בגדה המערבית הדגיש כי "בירושלים המזרחית – בפעם הראשונה בהיסטוריה שלנו – אונר"א נמנעה מלפתוח את ששת בתי הספר שלה". בעוד שרוב התלמידים שנפגעו הצליחו להירשם לבתי ספר אחרים, חלקם ממשיכים להתמודד עם אי ודאות בכל הנוגע לאפשרות גישה לחינוך. ברחבי הגדה המערבית, כמעט 46 אלף ילדי פליטים פלסטינים החלו את שנת הלימודים ב־1 בספטמבר בבתי הספר של אונר"א, בהם כ־5,000 בנים ובנות שזוהי שנת הלימודים הראשונה שלהם.
• חוקים ויוזמות חקיקה חדשים שאומצו בשנת הלימודים 2024-2025 מעצבים מחדש את נוף החינוך בירושלים המזרחית, כך על פי דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי עיר עמים. הדבר כבר משפיע או צפוי להשפיע על הגישה לחינוך בעיר, שבה כל בתי הספר החדשים חייבים כעת לאמץ את תכנית הלימודים הישראלית ושבה נמשך המחסור בכיתות לימוד. הדו"ח מציין כי בתקופה שבה שישה בתי ספר של אונר"א נאלצו להיסגר בעיר, כ־1,460 כיתות לימוד חסרות או אינן תקניות, ורק 20 כיתות לימוד חדשות נבנו בשנה האחרונה.

מימון

• נכון ל־10 בספטמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ־985 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (24%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ־12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך אוגוסט 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 104 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.3 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 42 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 35 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.