עדכון מצב הומניטרי מס׳ 321 | רצועת עזה

עדכוני המצב ההומניטרי בנושאי רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. העדכון על המענה ההומניטרי בעזה מתפרסם מדי שבועיים, בימי שלישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא על רצועת עזה יתפרסם ב־10 או ב־17 או ב־18 בספטמבר.

דגשים עיקריים

• לפי הערכות, כמעט מיליון בני אדם הנמצאים בעיר עזה, שבה אומת קיומו של רעב המוני, מתמודדים עם הפצצות יומיומיות וגישה מוגבלת לאמצעי הישרדות לאחר שהצבא הישראלי החיל צו פינוי על העיר כולה.
• ללא מקום בטוח, האו"ם ושותפיו מהתחום ההומניטרי קוראים להפסקת אש, להגנה על אזרחים ותשתית אזרחית ולהרחבה מתמדת של הגישה ההומניטרית ברחבי רצועת עזה.
• מספר עובדי הסיוע שנהרגו ברצועת עזה מאז אוקטובר 2023 עלה ל־540.
• חלק מהמתקנים ההומניטריים בעיר עזה נאלצו להפסיק את פעילותם ורבים אחרים נמצאים בסכנת סגירה, כולל מרחבי למידה זמניים ומתקנים המציעים שירותי בריאות בנושאי מין ורבייה לנשים ונערות.

התפתחויות הומניטריות

• במהלך השבוע האחרון, כוחות ישראליים המשיכו לבצע הפגזות כבדות מהאוויר, מהיבשה ומהים ברחבי רצועת עזה, במיוחד בנפות עזה וצפון עזה. המשיכו להתקבל דיווחים על תקיפות של מבני מגורים, אוהלים ובתי ספר המספקים מחסה לעקורים ואנשים המבקשים סיוע. רקטות נורו מצד קבוצות פלסטיניות חמושות לעבר ישראל והתנהלה לחימה עם כוחות ישראליים. בשילוב עם צווי פינוי, פעולות קרקעיות והפצצות צבאיות ישראליות אינטנסיביות מהאוויר במיוחד בעיר עזה, הובילו לגלי עקירה נוספים (ראו מידע נוסף בהמשך).
• בהצהרה מ־7 בספטמבר, תת־מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטשר, הביע דאגה עמוקה באשר לצו הפינוי האחרון שהוצא על ידי ישראל נגד פלסטינים בעיר עזה, שהוטל לאחר שאומת קיומו של רעב בשטח ועל רקע הסלמה במתקפה הצבאית הישראלית. הוא הזהיר כי "חלון הזמן הצר – עד סוף ספטמבר – למניעת התפשטות רעב לדיר אל־בלח וח׳אן יונס.. נסגר במהירות", והדגיש כי "מוות, הרס, רעב ועקירה של אזרחים פלסטינים הם תוצאה של בחירות המפרות את החוק הבינלאומי ומתעלמות מהקהילה הבינלאומית". ראש תחום הסיוע של האו"ם קרא לקיומה של גישה הומניטרית בלתי מוגבלת, הגנה על אזרחים, יישום הצעדים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק, שחרור בני ערובה ופלסטינים שנעצרו באופן שרירותי, והפסקת אש מידית.
• בנאום שנשא ב־8 בספטמבר, ראש משרד זכויות האדם של האו״ם, פולקר טורק, את ביצועו של "פשע מלחמה על גבי פשע מלחמה" על ידי ישראל והביע את זעמו על "השימוש הגלוי ברטוריקה של רצח עם" על ידי בכירים ישראלים. הוא גינה את חוסר הפעולה של הקהילה הבינלאומית ושאל: "היכן הצעדים המכריעים למניעת רצח עם?" הוא קרא למדינות לעשות יותר ולעצור את "זרימת הנשק לישראל שעלולה לגרום להפרתם של חוקי המלחמה". הוא הזהיר מפני חוסר מעש וקרא לקהילה הבינלאומית "להתנגד לכיבוש הצבאי המתוכנן של עזה על ידי ישראל".
• ב־10 בספטמבר, האו"ם ושותפיו מהתחום ההומניטרי פרסמו הצהרה על "הסלמה מסוכנת בעיר עזה, שכוחות ישראליים הגבירו בה את פעילותם והורו לכל התושבים לנוע דרומה". הם ציינו כי הרשויות הישראליות הוציאו צווים אלה בלי שננקטו "צעדים יעילים להבטחת שלומם של מי שייאלצו לעבור לשם. כמו כן, גודל האזור והיקף השירותים הניתנים בו אינם מספיקים לתמוך אפילו במי שכבר נמצאים שם; על אחת כמה וכמה בעקורים נוספים שיגיעו. כמעט מיליון איש נותרו כעת ללא אפשרויות בטוחות או בנות קיימא – לא הצפון ולא הדרום מציעים ביטחון". הם הדגישו את מחויבות הקהילה ההומניטרית להישאר בעיר עזה כל עוד הם יוכלו לעשות זאת והצהירו כי הם יישארו ברחבי הרצועה, ויעשו כל שביכולתם " להביא סיוע ולספק שירותים מצילי חיים". הם דרשו לספק הגנה לאזרחים ותשתית אזרחית, ולאפשר "להרחיב את הגישה ההומניטרית ולהפוך אותה לבת קיימא, לרבות נתיבי גישה ישירים לצפון ולדרום".
• לדברי משרד הבריאות בעזה, בין 3 ל־10 בספטמבר נהרגו 499 פלסטינים ו־2,258 נפצעו. נתונים אלה מביאים את מספר הנפגעים בקרב הפלסטינים מאז ה־7 באוקטובר 2023, כפי שדווח על ידי משרד הבריאות, ל־64,656 הרוגים ו־163,503 פצועים. לדברי משרד הבריאות, סך הנפגעים כולל 401 הרוגים שנוספו רטרואקטיבית ב־4 בספטמבר 2025 לאחר שוועדת שרים אישרה את פרטי זהותם. משרד הבריאות ציין עוד כי מספר הנפגעים בקרב אנשים שניסו להגיע לאספקת מזון עלה ל־2,456 הרוגים ויותר מ־17,861 פצועים.
• לדברי הצבא הישראלי, בין 3 ל־10 בספטמבר, נכון לשעה 12:00, נהרגו ארבעה חיילים ישראלים בעזה. נתון זה מביא את מספר הנפגעים בקרב החיילים הישראלים מתחילת המבצע הקרקעי הישראלי באוקטובר 2023 ל־460 הרוגים ו־2,892 פצועים, כך לדברי הצבא הישראלי. לדברי כוחות ישראליים ומקורות ישראליים רשמיים שצוטטו בתקשורת, יותר מ־1,660 ישראלים ואזרחים זרים נהרגו, רובם ב־7 באוקטובר 2023 ומיד לאחריו. נכון ל־10 בספטמבר, ההערכה היא כי 48 ישראלים ואזרחים זרים נותרו שבויים בעזה, כולל בני ערובה שמותם נקבע ואשר גופותיהם מוחזקות בעזה.
• במהלך השבוע האחרון דווח כי שני עובדי סיוע נהרגו ברצועת עזה, שניהם בעיר עזה. ב־7 בספטמבר, נפגעו משרדי עמותת עאישה להגנת נשים וילדים. כתוצאה מהפגיעה נהרגו איש צוות אחד, אישה בהריון וילד. בנוסף, דווח על פציעות רבות בקרב הנוכחים במקום ובסביבתו. בתקרית נפרדת באותו יום, מכון תאמר לחינוך קהילתי הודיע כי אחת מעובדות המכון, שהועסקה כמפקחת ניהול מקרים, ובנה נהרגו כאשר ביתם נפגע. מספר עובדי הסיוע שנהרגו מאז אוקטובר 2023 עלה ל־540, כולל 175 נשים ו־365 גברים. סך כל ההרוגים כולל 373 אנשי צוות של האו"ם, 54 אנשי צוות ומתנדבים של הסהר האדום הפלסטיני, ארבעה אנשי צוות של הצלב האדום הבינלאומי ו־109 עובדי סיוע מארגונים לא ממשלתיים לאומיים ובינלאומיים.
• אירועים מרכזיים שהביאו למותם של אנשים המבקשים סיוע במהלך השבוע האחרון כללו:
  • ב־3 בספטמבר, בין השעות 15:30 ל־19:45, נהרגו על פי דיווחים לפחות עשרה פלסטינים ועשרות נפצעו בזמן שהמתינו למשאיות אספקה לאורך מסדרון מורג, מדרום לח׳אן יונס.
  • ב־4 בספטמבר, בשעה 13:00 בערך, נהרגו על פי דיווחים שבעה פלסטינים ליד אתר חלוקה צבאי בצפון רפיח.
  • ב־6 בספטמבר, בשעה 20:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים 13 פלסטינים ועשרות נפצעו בזמן שהמתינו לסיוע באזור א־סודניה, במערב צפון עזה.
  • ב־7 בספטמבר, בשעה 17:30 בערך, נהרגו על פי דיווחים חמישה פלסטינים ואחרים נפצעו בזמן שהמתינו למשאיות אספקה באזור א־סודניה, במערב צפון עזה.
  • ב־8 בספטמבר, בשעה 15:15 בערך, נהרגו על פי דיווחים שישה פלסטינים, בהם שלושה גברים ו־15 נוספים נפצעו בזמן שהמתינו למשאיות אספקה לאורך מסדרון מורג, מדרום לח׳אן יונס.
  • ב־9 בספטמבר, בין השעות 8:30 ל־9:15, נהרגו על פי דיווחים לפחות חמישה פלסטינים ליד נקודת החלוקה הצבאית מדרום־מערב לח׳אן יונס.
• על פי רישומי משרד זכויות האדם של האו"ם, מאז הקמת מערכת אתרי האספקה בשליטה צבאית ברצועת עזה ב־27 במאי ועד ל־9 בספטמבר, נהרגו לפחות 2,256 בני אדם שביקשו סיוע. מספר זה כולל 1,172 הרוגים ליד אתרי אספקה בשליטה צבאית ו־1,084 הרוגים לאורך נתיבי אספקה של שיירות. הרוב המכריע של ההרוגים והפצועים הינם גברים צעירים ונערים, כאשר על פי דיווחים רוב הפגיעות נגרמו מירי חי.
• ב־8 בספטמבר, ארגון ההגנה האזרחית הפלסטיני הצהיר כי הרשויות הישראליות ממשיכות למנוע את תנועתם של חלק מהצוותים שלו, וחוסמות את גישתם לאנשים הלכודים תחת הריסות בתים ואת יכולתם לבצע התערבויות הומניטריות אחרות. נארגון דיווח כי באוגוסט בלבד הוגשו עשר פניות דחופות לרשויות הישראליות באמצעות ארגונים בינלאומיים, אך תיאום מידי נדחה באופן קבוע. הארגון הוסיף כי מאז 6 בספטמבר, הוא ביקש אישור להגיע למשפחה שנלכדה תחת הריסות בבני סוהילא, בח׳אן יונס, לאחר שביתה נפגע; המשימה אושרה על ידי הרשויות הישראליות ב־10 בספטמבר, כך דווח מאוחר יותר על ידי הארגון.
• לדברי איגוד העיתונאים הפלסטיני (PJS), ההתקפות נגד עיתונאים פלסטינים באוגוסט הגיעו לרמה חסרת תקדים, כאשר 15 עיתונאים נהרגו, מתוכם שלוש עיתונאיות. מסך כל ההרוגים, 11 עיתונאים נהרגו בשני אירועים במתחם הרפואי נאצר ובסמוך לבית החולים שיפא. בנוסף, לפחות תשעה עיתונאים נפצעו באוגוסט, בעיקר עקב פגיעות ישירות שהביאו לקטיעות גפיים או שיתוק. בסך הכל, PJS דיווח כי מתוך 247 עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים שנהרגו ברצועת עזה מאז ה־7 באוקטובר 2023, 31 היו עיתונאיות, מתוכן שש בזמן מילוי תפקידן.
• מערכת הבריאות של עזה קורסת עקב שטף המוני של נפגעים, מלאי ואספקה רפואיים מוגבלים, ומחסור בציוד רפואי ומנות דם. ב־7 בספטמבר, פרסם משרד הבריאות בעזה קריאה דחופה לתרומות דם בבתי חולים ובבנק הדם המרכזי להצלת חייהם של חולים ופצועים. לדברי כוח המשימה לענייני בריאות, משלוח הדם האחרון לעזה היה ב־4 באוגוסט וכלל 6,000 מנות דם שנצרכו תוך 20 יום. ההערכה היא שהצורך היומי עומד על כ־350 מנות. יתר על כן, שני שותפים בכוח המשימה לענייני בריאות ניהלו קמפיינים לתרומות דם. עם זאת, על רקע הרעב, התפשטות המחלות והעקירה הגוברת, שותפי כוח המשימה דווחו על ירידה במספר התורמים.
• קרן האוכלוסין של האו"ם (UNFPA) מזהירה מפני השלכות קטסטרופליות של המתקפה בעיר עזה על שירותי בריאות בנושאי מין ורבייה (SRH) לנשים ונערות. UNFPA מדגישה כי מערכת הבריאות קורסת ועלולה לאבד מחצית מהיכולת שנותרה לה אם הלחימה תימשך; הקרן הוסיפה כי ארבעה בתי חולים המספקים טיפול ליולדת ולילוד ו־23 מרכזים רפואיים ראשוניים ונקודות רפואיות המספקות שירותים אמבולטוריים בנושאי מין ורבייה בעיר עזה נמצאים בסכנת סגירה מידית. מתקנים רפואיים בדרום כבר פועלים מעל לקיבולת שלהם ואינם יכולים לקלוט את זרם החולים הגובר מהצפון. הקושי להגיע לטיפול הולך וגובר, שכן משפחות נאלצות לנסוע מרחקים ארוכים בכבישים פגועים, בשעה שאספקת דלק מוגבלת שיתקה אמבולנסים, תחבורה פרטית כמו גם את פעילותם של בתי החולים. עם בתי חולים בלתי נגישים או בתי חולים הסובלים מעומס יתר, יותר ויותר נשים יולדות בתנאים לא בטוחים, כמו למשל במקלטים וברחוב. בשבעת החודשים הראשונים של 2025, יותר מ־465 לידות התרחשו מחוץ לבתי החולים, חלקן בנוכחות פרמדיקים בלבד ורבות ללא כל תמיכה רפואית, כאשר ביוני וביולי נרשם מספר הלידות הגבוה ביותר. כדי לסייע בקיום השירותים, UNFPA ושניים משותפיה סייעו בפתיחת בית חולים שדה חדש ליולדות על ידי אגודת הבריאות והקהילה אל־עוודה ב־31 באוגוסט, המספק כעת שירותי מעקב ליולדות ושירותי תכנון משפחה; המתקן הוא בעל קיבולת אשפוז של 23 מיטות, שבע מיטות לידה וחדרי ניתוח המצוידים לעריכת ניתוחים קיסריים וניתוחים גינקולוגיים. במקביל, ב־24 באוגוסט, UNFPA סיפקה שש משאיות עם 765 ערכות SRH לעזה המיועדות לחלוקה לשותפי בריאות. הערכות מיועדות לתמוך בכ־212,000 שירותי SRH בחודשים הקרובים, כולל ערכות לידה נקיות ל־22,000 נשים הרות, אמצעי מניעה ל־83,000 נשים ואספקה לטיפול במחלות בדרכי הרבייה ובמחלות המועברות במגע מיני עבור 107,000 איש.
• נמשכים העיכובים והמכשולים להכנסת סיוע הומניטרי. השלמת משימות שאושרו עדיין נמשכת שעות ארוכות וצוותים נאלצו להמתין בכבישים שהינם לעתים קרובות מסוכנים או עמוסים. בין 3 ל־9 בספטמבר, מתוך 120 ניסיונות לתאם תנועות מתוכננות עם הרשויות הישראליות ברחבי רצועת עזה, 50 אופשרו (42%), 33 עוכבו (28%), 22 נענו בשלילה (18%) ו־15 (12%) בוטלו על ידי המארגנים מסיבות לוגיסטיות, מבצעיות או ביטחוניות. התנועות שהתבצעו כללו שתי משלחות להעברת דלק לעיר עזה ושתי משלחות לאיסוף אספקה רפואית ממעבר כרם שלום. התנועות שנענו בשלילה כללו משלחות של אנשי צוות ומשלחות הקשורות למים, תברואה והיגיינה, כולל הובלת מים במשאיות ופינוי פסולת מוצקה. מבין 33 התנועות שעוכבו, 13 הושלמו במלואן למרות המכשולים, כולל משלחות לאיסוף אספקה ממעבר כרם שלום ותחלופת אנשי צוות. שלוש משלחות לא השלימו את משימתן, כולל משימה להעברת מכונת ריסוק, ו־17 המשלחות הנותרות השלימו חלקית את משימן, כולל שתי משימות לאיסוף דלק ממעבר כרם שלום. בסך הכול, 13 מתוך 120 המשלחות כללו איסוף והעברת דלק, 21 כללו איסוף אספקה אחרת ממעברי עזה, 9 מהן נועדו להעברה ותחלופה של אנשי צוות, ו־77 נועדו לתמוך בפעולות הומניטריות מתמשכות אחרות.
• ב־10 בספטמבר, ארגון הבריאות העולמי ותנועת הסהר האדום הפלסטינית סייעו בפינויים של 128 בני אדם מרצועת עזה, כולל 30 חולים ו־98 מלווים, לקבלת טיפול בחו"ל. ביניהם היו מספר חולי סרטן ופצועים. לדברי ארגון הבריאות העולמי, למעלה מ־15,800 חולים במצב קריטי זקוקים לפינוי רפואי לחו"ל.
• בעוד שנת הלימודים בשטח הפלסטיני הכבוש החלה רשמית ב־8 בספטמבר, כוח המשימה לענייני חינוך מדווח כי חינוך פורמלי פרונטלי ברצועת עזה נמצא בהקפאה. החינוך הפורמלי בעזה יוגבל לתוכניות למידה מרחוק המנוהלות על ידי משרד החינוך וההשכלה הגבוהה וסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר״א); כ־370,000 התלמידים הרשומים כיום מתמודדים עם אתגרים קשים עקב מעשי איבה מתמשכים, עקירה ושיבושים חמורים בשירותי טלקומוניקציה ואינטרנט. תלמידים ממחזור 2023-2024 החלו השבוע גם לגשת לבחינות התיכון הכלליות (תווג'יהי) באמצעות אפליקציה סלולרית המנוהלת על ידי משרד החינוך. יוזמות חינוך בלתי פורמלי ממשיכות להתנהל על ידי שותפי כוח המשימה במסגרת מרחבי למידה זמניים, כאשר כ־705 מרחבי למידה כאלה הוקמו בשמונת החודשים הראשונים של 2025 על ידי 52 שותפי כוח המשימה, כולל ארבע סוכנויות של האו"ם, 21 ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים ו־27 ארגונים לא ממשלתיים מקומיים. במהלך תקופה זו, כ־260,000 ילדים הגיעו למרחבי הלמידה הזמניים, מתוכם כ־144,000 השלימו לפחות שלושה חודשי לימוד פרונטלי; במילים אחרות, רק כ־22 אחוזים מהילדים בגיל בית ספר השלימו לפחות שלושה חודשי לימוד פרונטלי עד כה בשנת 2025.

הסלמת המתקפה הצבאית הישראלית בעיר עזה

• ב־5 בספטמבר הודיע הצבא הישראלי כי הוא יתחיל לפגוע בבניינים רבי־קומות בעיר עזה, ובמהלך הימים שלאחר מכן הוצאו על ידו צווי פינוי נגד שלושה בניינים ספציפיים. ב־6 בספטמבר הכריז הצבא הישראלי על אל־מוואסי, בח׳אן יונס, כעל "אזור הומניטרי", אשר אליו על תושבי העיר עזה להתפנות דרך כביש אל־ראשיד, וכי ייעשו מאמצים לספק שירותים הומניטריים טובים יותר באזור; אזור זה מהווה כ־12% מרצועת עזה. ב־9 בספטמבר, ולראשונה מאז שהרשויות הישראליות הודיעו על הכנות להשתלטות על העיר עזה ב־8 באוגוסט 2025, הורה הצבא הישראלי לכל תושבי העיר עזה, מהעיר העתיקה וא־תופח במזרח ועד הים במערב, להתפנות באופן מיידי דרך כביש אל־ראשיד (כביש החוף) לאזור אל־מוואסי.
• במהלך השבוע האחרון, הוציא הצבא הישראלי הודעות פינוי לאנשים השוכנים בבנייני מגורים ובבתי ספר המספקים מחסה לעקורים ברחבי העיר עזה לקראת תקיפות מתוכננות עליהם או בסביבתם. לדוגמה, ב־8 בספטמבר, בסביבות השעה 20:50, הצבא הישראלי פרסם אזהרה לתושבי מגדל המגורים א־סלאם, באזור א־רימאל במרכז העיר עזה, והורה להם להתפנות לפני ביצוע תקיפה על המגדל, המוקף, לפי דיווחים, במאות אוהלי עקורים. לפי דיווחים, באותו לילה, הצבא הישראלי פרסם אזהרה והוראת פינוי לתושבים המתגוררים בבית הספר אל־מוסתקבל ובארבעה בנייני מגורים הנמצאים באותו גוש בו נמצא מגדל א־סלאם. לפי דיווחים, אחד הבתים הותקף בסביבות השעה 22:45, אולם מידע לגבי נפגעים בפעולה זו אינו זמין.
• ב־9 בספטמבר, דיווח ארגון ההגנה האזרחית הפלסטינית כי ב־72 השעות שקדמו לכך, חמישה בניינים רבי קומות המכילים 209 דירות ויותר מ־350 אוהלי עקורים הופצצו בעיר עזה. לפי הערכות, הדבר גרם לעקירתם של כמעט 7,600 בני אדם, כולל נשים, ילדים וקשישים. יתר על כן, באותו יום, דובר הארגון אמר כי יכולותיהם מוגבלות ביותר, מכיוון שעומדים לרשותם משאבים מינימליים וחסר להם ציוד מתאים למתן מענה נוכח ההסלמה בהתקפות. הם הזהירו כי ללא תמיכה מספקת, הם לא יוכלו לספק שירותי הצלת חיים, וייאלצו להשאיר אנשים לכודים תחת ההריסות ללא כל אמצעי חילוץ.
• בין 5 ל־8 בספטמבר, דווח כי לפחות חמשת רבי־הקומות שלהלן נהרסו:
  • ב־5 בספטמבר, נהרס בניין בן 12 קומות בצפון א־רימל, במרכז העיר עזה. לפי דיווחים, הפגיעה גרמה לפציעתם של מספר לא ידוע של פלסטינים, לרבות, בין היתר בשל פגיעה משברי מבנים ופסולת אחרת ולעקירתם של עשרות פלסטינים מבתיהם. לפי דיווחים, במועד הפגיעה הבניין היה מוקף באלפי אוהלי עקורים.
  • ב־6 בספטמבר, הוצאו שני צווי פינוי לשני רבי־קומות בעיר עזה, כולל גושי הבניינים ואוהלי העקורים הסמוכים. צווים אלה השתרעו על שטח של 1.8 קילומטרים בשתי שכונות. אחד הבניינים כלל שני מגדלים סמוכים בני 13 קומות שהכילו לפחות 100 דירות מגורים. באותו יום נהרס הבניין, מה שגרם לעקירתן של לפחות 100 משפחות שגרו בו. הבניין השני נפגע ונהרס ב־7 בספטמבר. לפי דיווחים, פעולה זו גרמה למותו של אדם אחד ולפציעתם של אחרים.
  • ב־8 בספטמבר הוצא צו פינוי לבניין מסחרי בן 12 קומות, וכן לגושי הבניינים ואוהלי העקורים הסמוכים, ליד אוניברסיטת אל־זהאר בא־רימל, במרכז העיר עזה. הצו השתרע על שטח של קילומטר רבוע אחד בשכונה אחת. באותו יום, הבניין נפגע ונהרס, ונזק חמור נגרם לאזור.
  • ב־8 בספטמבר, בניין מגורים בן 15 קומות נפגע בא־רימל, במרכז העיר עזה (ראה התייחסות למגדל א־סלאם לעיל). לפי דיווחים, כתוצאה מהפגיעה פסולת ושברים התפזרו ועפו למרחק רב וגרמו להרס סביבתי נרחב.
• במקרים אחרים, דווח על נפגעים בתקיפות על אוהלי עקורים, מבני מגורים, בתי ספר ומתקנים אחרים המספקים מחסה לעקורים וכן בתקיפה על שוק בחלקים שונים של העיר עזה, לרבות אירועים מרכזיים אלה:
  • ב־3 בספטמבר, בשעה 13:00 בערך, דווח כי שבעה פלסטינים, בהם חמישה גברים, נהרגו ו־18 נוספים נפצעו בשוק א־שייח׳ רדואן, בצפון העיר עזה.
  • ב־3 בספטמבר, בשעה 14:30 בערך, דווח כי 10 גברים פלסטינים נהרגו כאשר בניין מגורים נפגע בצפון העיר עזה.
  • ב־3 בספטמבר, בשעה 15:15 בערך, דווח כי שבעה פלסטינים, בהם אישה ובני זוג, נהרגו וילד נפצע כאשר בניין מגורים נפגע בא־שייח׳ רדואן, בצפון העיר עזה.
  • ב־3 בספטמבר, בחצות, דווח כי לפחות חמישה פלסטינים נהרגו ולפחות 15 נוספים, בהם חמישה ילדים, נפצעו כאשר מספר אוהלי עקורים נפגעו באזור א־נאסר, במערב העיר עזה. כמו כן דווח על פריצתן של שלוש שריפות.
  • ב־4 בספטמבר, בשעה 0:30 בערך, דווח כי חמישה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, נהרגו כאשר אוהל עקורים נפגע בתל אל־הווא, בדרום מערב העיר עזה.
  • ב־4 בספטמבר, בשעה 09:20 בערך, דווח כי לפחות שמונה פלסטינים נהרגו כאשר בניין מגורים נפגע בא־שג׳אעיה, במזרח העיר עזה.
  • ב־4 בספטמבר, בשעה 14:00 בערך, דווח כי 11 גברים פלסטינים, בהם שבעה ממשפחה אחת וארבעה ממשפחה אחרת, נהרגו וכ־50 נוספים, רובם נשים וילדים, נפצעו כאשר לפחות ארבעה בתים נפגעו באזור א־תופח, בצפון מזרח העיר עזה. כמו כן דווח כי גוש בנייני מגורים קיבל הוראת פינוי, וכאשר התושבים חזרו לבדוק את בתיהם, אותו גוש ספג פגיעה נוספת.
  • ב־6 בספטמבר, בשעה 12:00 בערך, דווח כי שמונה פלסטינים, בהם ארבעה ילדים, נהרגו ואחרים נפצעו כאשר דירה נפגעה בא־שייח׳ רדואן, בצפון העיר עזה.
  • ב־7 בספטמבר, בשעה 02:00 בערך, דווח כי שמונה פלסטינים, בהם ילדים, נהרגו ואחרים נפצעו כאשר בית ספר, שלפי דיווחים שימש כמחסה לעקורים, נפגע במרכז העיר עזה.
  • ב־7 בספטמבר, בשעה 02:00 בערך, דווח כי תשעה פלסטינים, כולל ארבעה ילדים, נהרגו ואחרים נפצעו כאשר אוהל של עקורים נפגע במערב העיר עזה.
  • ב־7 בספטמבר, בשעה 17:15 בערך, דווח כי 15 פלסטינים, בהם ילדים, נפצעו כאשר מועדון אל ג׳זירה, המתמחה בספורט לאנשים עם מוגבלויות ומספק מחסה לכ־80 משפחות של עקורים, נפגע במרכז העיר עזה. לפי דיווחים דיירי המועדון קיבלו הוראת פינוי לפני הפגיעה.
  • ב־8 בספטמבר, בשעה 01:40 בערך, דווח כי לפחות שני אנשים (אחים) נהרגו ומספר לא ידוע של אנשים נפצעו כאשר דירת מגורים נפגעה בא־רימל, במרכז העיר עזה.
  • ב־8 בספטמבר, בין השעות 15:00 ל־16:00, דווח כי שלושה פלסטינים, בהם שתי נשים, נהרגו ו־20 נוספים נפצעו כאשר לפחות בניין מגורים אחד ואתרים נוספים נפגעו, באזורים הצפון־מזרחיים והמרכזיים של העיר עזה.
  • ב־9 בספטמבר, בשעה 03:00 בערך, דווח על נפגעים כאשר בניין מגורים נפגע ליד כיכר אל־קאוקה במחנה (החוף) א־שאטי, בצפון מערב העיר עזה ועל כך שכ־25 בני אדם נלכדו ככל הנראה מתחת להריסות. בשעה 14:00 בערך, כוחות הביטחון הפלסטיניים דיווחו כי הצליחו לחלץ שני פצועים וכן את גופותיהם של שני בני אדם נוספים מתחת להריסות הבניין.
• ההסלמה בתקיפות על העיר עזה גרמה נזק קשה לכמה מתקנים הומניטריים ושיבשה את הפעילות ואת מתן השירותים החיוניים, כמו במקרים הבאים:
  • ב־8 בספטמבר, דיווח ארגון הסיוע הרפואי לפלסטינים (MAP) כי נקודת רפואה המנוהלת על ידי ארד אל־אינסאן, המשתפת פעולה עם MAP בפרויקטים של תזונה, נאלצה להפסיק את פעילותה לאחר שלפי דיווחים, ניזוקה כתוצאה מתקיפה בקרבת מקום, מה שגרם לפגיעה במתן שירותים מצילי חיים. מנהל MAP בעזה אמר: "מה שאנחנו רואים בעיר עזה אינו נזק משני; זוהי תוצאה צפויה וניתנת למניעה של מדיניות ופעולות ישראליות מכוונות הפוגעות באזרחים ובשירותי הבריאות תוך הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי."
  • ב־7 בספטמבר, דווח כי נזקים קשים נגרמו למרכז התותבות והשיתוק של עיריית עזה כתוצאה מתקיפת מבנה מגורים סמוך, מה שאילץ את הפסקת הפעילות עד להשלמתם של תיקונים דחופים. התקיפה פגעה בחלקים מהתשתית, בציוד התפעולי ובמספר חדרים וחלקים של המרכז, ועצרה את אספקת השירותים ההומניטריים החיוניים לקטועי גפיים ולחולים משותקים התלויים בתותבות ובאביזרים מסייעים אחרים המקנים להם ניידות והמאפשרים להם לחיות בכבוד.
  • ב־9 בספטמבר, נהרסו המשרדים הראשיים של המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR) ששכנו באחד מרבי־הקומות שסומנו כמטרה.
  • ב־9 בספטמבר, ארגון רופאי העולם (MdM) הודיע כי בניין שנפגע יום קודם לכן היה ממוקם מטרים ספורים מאחת המרפאות של הארגון בעיר עזה. למרות שלא דווח על נפגעים בקרב הצוות והמטופלים, נזק רב נגרם למתקן אשר כתוצאה מכך יצא מכלל פעולה. MdM דיווחו כי לא הועברה התראה או בקשה לפינוי ישירות לצוותים. MdM הצהירו כי המצב הביטחוני אינו מאפשר את המשך פעילותם בעיר עזה ולכן הם נאלצים להשעות את פעילותם לתקופה בלתי מוגבלת באזור ולסגור את שתי המרפאות של הארגון שם. כתוצאה מכך 600 מטופלים לא יוכלו לקבל את הטיפול שלו הם זקוקים.
• ככלל, צו הפינוי שהוצא לעיר עזה מאיים על פעולות הומניטריות שבוצעו על ידי מאות שותפים כדי לשרת כמיליון תושבים פלסטינים. לדברי כוחות המשימה לענייני בריאות ותזונה, חלק משותפי הבריאות השעו את פעילותם במרכזים בהם ניתנים שירותי בריאות ראשוניים, בעוד ש־12 מתוך 49 מרכזי טיפול אמבולטוריים הפסיקו את פעילותם על רקע תקיפות אוויריות מתמשכות על העיר עזה. בנוסף, לפחות שני מטבחים קהילתיים השעו את פעילותם, ושלושה אחרים נאלצו לעבור למקום אחר בתוך העיר. ההסלמה במבצע הצבאי הישראלי אילץ גם את שותפי כוח המשימה לענייני הגנה, כולל גורמים בתחום הגנת הילד, להשעות את פעילותם במתחמים הממוקמים ליד בניינים רבי קומות שנפגעו מהתקיפות האוויריות. לדברי ארגון הבריאות העולמי, כמחצית מכלל בתי החולים הפעילים נמצאים בעיר עזה; זה כולל 36% מכלל מיטות האשפוז ו־50% ממיטות יחידת הטיפול הנמרץ ברחבי הרצועה. "מערכת הבריאות הפגועה אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד אף אחד מהמתקנים שנותרו", הזהיר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס.
• בשעה שהמתקפה הצבאית הישראלית על העיר עזה נמצאת בעיצומה, כוח המשימה לענייני חינוך מדווח כי בתי ספר המספקים מחסה לעקורים ממשיכים להיפגע (ראו אירועים לעיל) וחושש ש־95 ממרחבי הלמידה הזמניים המספקים מחסה לעקורים בצפון עזה (כולל 89 בעיר עזה ושישה בצפון עזה), המשרתים כ־25,000 ילדים, עלולים להיות בסכנת סגירה מידית עקב צווי הפינוי שהוציא הצבא הישראלי וחוסר הביטחון המתמשך, מה שישבש עוד יותר את המאמצים לספק שירותי חינוך חירום. נכון ל־8 בספטמבר, רק 297 מרחבי למידה זמניים המשרתים יותר מ־112,000 תלמידים נותרו פעילים. שאר מרחבי הלמידה נהרסו, נסגרו עקב אילוצי מימון, או נאלצו להשהות זמנית את פעילותם עקב חוסר ביטחון וצווי פינוי. מאז 7 באוקטובר 2023 ועד ה־10 ביולי 2025, 97% מבנייני בתי הספר ברצועת עזה סבלו מנזק ברמה כזו או אחרת, כאשר רובם (92%) זקוקים לפינוי זיהום תחמושת נפיצה ושיפוץ מלא או שיקום נרחב כדי לחזור לתפקוד תקין.
• ב־9 בספטמבר, לאחר הוצאת צווי פינוי על ידי הצבא הישראלי בעיר עזה, הצהיר נציב אונר"א, פיליפ לזריני: "עזה מתרוקנת מאוכלוסייתה הגוועת ברעב, אשר נאלצת לעבור לאזור המתקרא 'הומניטרי׳ במוואסי. אין מקום בטוח בעזה, לא כל שכן אזור הומניטרי."
• עם בואו המתקרב של החורף, ההסלמה בפעולות הצבאיות הישראליות בעיר עזה, וסכנת התפשטותו של הרעב מהעיר עזה לדיר אל־בלח וח׳אן יונס, הופעלה תכנית מוכנות, היערכות ופעולה רב־זרועית על ידי האו"ם ושותפיו. התוכנית הראשונית לשלושה חודשים, מתארת פעילויות להרחבת הפעולות בעיר עזה נוכח תנועת אוכלוסין בקנה מידה גדול, רעב מתקרב, תחילת גשמי החורף והפער העצום בשירותים חיוניים. בעוד שמדובר בתכנית מוכנות והיערכות, שותפים הומניטריים מזהירים כי היכולת ליישם אותה מוגבלת מאד עקב גישה מוגבלת, כניסה מוגבלת של אספקה וסביבה ביטחונית לא יציבה.

משבר עקירה ומקלט

• הצו הצבאי הישראלי לריקון העיר עזה מגיע לאחר סבבים רבים של עקירה שנכפתה על ידי פעולות איבה והוצאת צווי פינוי. זה מגיע גם עם ההסלמה בפעולות האיבה, ועל רקע הרס מסיבי של בנייני מגורים ואתרי מחסה לעקורים. "זה לא פינוי. זהו למעשה צו המורה על העברה בכפייה, פשע נגד האנושות על פי המשפט הבינלאומי. משפחות מגורשות מן העיר עזה לאזורים קטנים ומוגבלים, תחת איום מתמיד של גירוש מרצועת עזה עצמה", אמר יאן אגלנד, מזכ"ל מועצת הפליטים הנורווגית (NRC). "לא מדובר כאן בהגנה על אזרחים, מדובר כאן בשלילת בתיהם, קהילותיהם וזכותם של אנשים להישאר על אדמתם" הוסיף. כבר באוקטובר 2024, לפי הערכות, למעלה מ־90 אחוז מאוכלוסיית עזה נעקרה ממקומה בממוצע שש פעמים, וחלקה באופן מדאיג עד 19 פעמים.
• לדברי כוח המשימה לניהול אתרים, מאז ה־ 14 באוגוסט תועדו יותר מ־ 122,385 תנועות עקירה. רוב תנועות העקירה מקורן בעיר עזה, ו־60% מהן (מעל 73,500 תנועות) נרשמו מצפון רצועת עזה לדרומה דרך כביש אל־ראשיד (כביש החוף), כולל כ־25,000 תנועות שנצפו מאז 7 בספטמבר. ב־9 בספטמבר, שותפי כוח המשימה לניהול אתרים הקימו שתי נקודות קבלה/ספירה בכביש אל־ראשיד, שם סיפקו לעקורים, בהם קטינים ללא ליווי, מים, עוגיות עתירות אנרגיה והפניות לשירותי הגנה. שותפים צפו בכמה תנועות חזרה ממרכז ומדרום עזה לצפון. השבים דווחו על צפיפות קשה באתרי עקורים בדרום עזה. אלפי אנשים נעקרו גם לחלקים המערביים של העיר עזה לאורך קו החוף והקימו אוהלים באזור. לדברי מרכז הלוויינים של האו"ם (UNOSAT), הרחבת אזורי האוהלים לאורך החוף מעלה סיכונים חמורים להצפות ומחלות הנישאות במים, במיוחד כאשר קהילות של עקורים מתרכזות באזורי חוף נמוכים עם ניקוז לקוי וללא חומרי מחסה נאותים.
• בסך הכול, למשפחות בעזה אין לאן ללכת, נוכח העובדה שאתרי המחסה לעקורים צפופים מאוד ותנאי המחיה בהם אינם בטוחים ואינם מכובדים ומכבדים. כוח המשימה לניהול אתרים מציין כי שטח המחיה הממוצע באתרי עקירה הוא רק חצי מטר רבוע לאדם, נתון נמוך בהרבה מתקן ה־Sphere של 3.5 מטר רבוע לאדם. גם כאשר משפחות מוצאות מקום, לעתים קרובות אין להן אוהלים או פריטי מחסה, שכן אזורי האוהלים עצמם ממשיכים להיות מופצצים (ראה לעיל). עבור אלו השוקלים לעבור, העלויות הנלוות לבדן הן גורם מרתיע משמעותי: שותפים מעריכים את עלות התחבורה בתוך נפה אחת בכ־950 ש"ח ועד 4,000 ש"ח עבור תחבורה בין נפות. עבור משפחות עם מוגבלויות, עלויות אלו עולות ל־1,330 ש"ח בתוך הנפות ול־5,600 ש"ח (1,700 דולר אמריקאי) בין הנפות.
• גלים חוזרים ונשנים של עקירה בכפייה גורמים לאובדן או נטישה של פריטי מחסה חיוניים, מה שתורם עוד יותר ליצירת מעגל חוזר של ביקוש לסיוע במחסה. לפי כוח המשימה לענייני מקלטים, נכון לאוגוסט 2025, 1.4 מיליון בני אדם זקוקים לציוד מחסה חירום, בעוד שעל פי ההערכות כ־1.45 מיליון בני אדם זקוקים לציוד ביתי חיוני. עם זאת, למרות שלאחרונה הוכנסו פריטי מחסה מסוימים לרצועת עזה, הצרכים עולים בהרבה על האספקה הזמינה; מאז אמצע אוגוסט, כאשר הרשויות הישראליות הסירו את האיסור על הכנסת פריטי מחסה, נאספו עד כה רק כ־1,400 אוהלים מהמעברים באמצעות מערך התיאום של האו"ם, ואין בכך כדי לענות ולו במקצת על צורכי מחסה החירום ברחבי עזה, זאת לדברי כוח המשימה לענייני מקלטים. כוח המשימה לענייני מקלטים מעריך שבקצב הכניסה הנוכחי, גם אם 30% מכלל המטענים יוקצו למחסה, עדיין יידרשו חמישה חודשים כדי שניתן יהיה לענות על הצרכים, בערך כמו תוחלת החיים של חומרי המחסה, ולאחר מכן יהיה צורך להחליפם. בנייר עמדה שהוציא הדגיש כוח המשימה לענייני מקלטים כי "הגורמים המספקים סיוע בענייני מקלט יפעלו תחת עקרונות ברורים: סיוע המבוסס אך ורק על צורך, אספקה בכל האזורים, כולל צפון עזה, ופתרונות שהינם פתרונות ביניים או פתרונות זמניים בכל הנוגע לפתרונות דיור, קרקע ורכוש בני קיימא המקיימים את זכותן של משפחות עקורות לחזור לבתיהן בעזה."
• לדברי כוחות המשימה לניהול אתרים ומקלטים, נטל העקירה החוזר ונשנה נופל באופן לא פרופורציונלי על האוכלוסיות הפגיעות ביותר, כולל קשישים, אנשים עם מוגבלויות ונשים בהריון. ב־9 בספטמבר, דיווח ארגון רופאים ללא גבולות (MSF) כי נשים רבות באזורים שהוגדרו על ידי הרשויות הישראליות כאזורי לחימה, כמו העיר עזה, אמורות לעבור ניתוחים קיסריים בימים ובשבועות הקרובים, אך ההפצצות והקושי לנוע בבטחה הותירו אותן לכודות באזורים ללא גישה בטוחה לבתי חולים. כאשר נשים אלו תכרענה ללדת, הן תיחשפנה למצבים מסכני חיים.
• בהדגישה את האתגרים העומדים בפני אנשים עם מוגבלויות בשטחים הכבושים, כולל רצועת עזה, ציינה ועדת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלויות (CRPD) כי ההתמודדות עם עקירה בכפייה והצורך להימלט מאזורים מסוכנים קשים במיוחד עבור מי שסובל מפציעות הקשורות למלחמה ואנשים עם מוגבלויות, שרבים מהם איבדו את מכשירי העזר שלהם ואינם מסוגלים להרשות לעצמם את העלות הגבוהה של התחבורה (ראה לעיל). ביוני 2025, העריך ארגוןHumanity and Inclusion כי נדרשים כ־6,000 מכשירים תותבים, מהם רבים לילדים. במהלך השבוע הראשון של ספטמבר, ארגון הבריאות העולמי מסר כי 572 כיסאות גלגלים, כולל 260 כסאות גלגלים לילדים, הוכנסו לעזה ויחולקו לבתי חולים ולשותפים בעזה כדי לתת מענה לצרכים דחופים, לרבות בכל הנוגע לניהול ושיקום מספר רב של נפגעים. יתר על כן, אנשים רבים עם מוגבלויות אינם מסוגלים להתפנות במהלך הפצצות מכיוון שהאזהרות מונפקות בפורמטים שאינם נגישים להם.

רעב, חוסר ביטחון תזונתי וגישה מוגבלת לשווקים

• כמות הסיוע הנכנסת לרצועה עדיין אינה מספקת באופן דרסטי ואין בה כדי לענות על היקף הצרכים כמעט שלושה שבועות לאחר שהוכרז רעב בעזה. ב־5 בספטמבר, הדגישה מנכ"לית תוכנית המזון העולמית (WFP), סינדי מקיין, כי יש צורך להכניס סיוע נוסף לעזה בקנה מידה גדול ובאופן מתמשך, שכן הדבר יוכל גם להפחית את הפאניקה של אנשים שאינם בטוחים אם תהיה להם גישה למזון. הדבר גם יאפשר לשותפי מיזם הביטחון התזונתי (FSS) להפעיל מחדש את מערכת ההפצה הקהילתית ולפתוח מחדש את המאפיות הנתמכות על ידי האו"ם. הדרך היחידה למגר את הרעב הקטסטרופלי, היא להציף את עזה בסיוע בכמות מספקת ולוודא שהוא מגיע לכלל האוכלוסייה, מה שדורש רצון פוליטי הדגיש לאחרונה Palestine Country Director WFP, אנטואן רנארד: "אם הרצון הפוליטי קיים, המצב יכול להתהפך מיום אחד למשנהו.. אין בעיות לוגיסטיות, אין חוסר יכולת, אין חוסר במימון. הסחורות נמצאות שם, מוכנות ועומדות לרשות האוכלוסייה."
• על פי נתוני הניטור של מנגנון 2720 של האו"ם, יותר מ־5,700 טון של מזון הומניטרי נאספו ממעברי עזה בסיוע מערך התיאום של האו"ם בתשעת הימים הראשונים של ספטמבר. כמות זו מהווה כ־32% מהמינימום היומי של 2,000 טון הנדרש ברחבי הרצועה כדי לענות על צורכי המזון הבסיסיים, כך על פי מיזם הביטחון התזונתי (FSS). נכון ל־9 בספטמבר, 19 שותפי FSS הכינו 519,000 ארוחות אישיות מדי יום ב־110 מטבחים קהילתיים ברחבי עזה, כולל כ־170,000 ארוחות בצפון עזה ו־349,000 ארוחות בדרום ובמרכז עזה. זאת בהשוואה ל־468,000 ארוחות יומיות שהוכנו וחולקו על ידי שותפים נכון ל־30 באוגוסט. שותפי FSS מנסים להמשיך להפעיל את המטבחים כדי לתת מענה לאנשים הזקוקים להם בכל מקום בו הם נמצאים, על רקע מצב ביטחוני מאד מסוכן ובלתי צפוי. בעקבות הוצאת צו פינוי לעיר עזה על ידי הצבא הישראלי ב־9 בספטמבר, לפחות שני מטבחים הפסיקו את פעילותם, ושלושה אחרים נאלצו לשנות מיקום בתוך העיר.
• הגישה לשווקים ולמזון בעל ערך תזונתי ברחבי רצועת עזה נותרה מוגבלת, כך על פי דו"ח ניטור השוק החודשי של תכנית המזון העולמית (WFP) לחודש אוגוסט 2025. בעוד שהגישה למזון ברחבי רצועת עזה השתפרה מעט עבור חלק ממשקי הבית, רוב משקי הבית עדיין מתמודדים עם קשיים קיצוניים ונאלצים לאמץ מנגנוני התמודדות שליליים, כגון דילוג על ארוחות, אכילת מנות קטנות יותר או הגבלת צריכת המזון של מבוגרים ומתן עדיפות לילדים. יתר על כן, 50% ממשקי הבית שנסקרו דיווחו על גישה גרועה יותר למזון באוגוסט בהשוואה ליולי, וכ־39% דיווחו על כך שעברו יום שלם בלי לאכול לפחות פעם אחת במהלך 30 הימים האחרונים. להלן ממצאים מרכזיים נוספים מהדו"ח:
  • בעוד כמות גדולה יותר של אספקה הומניטרית ומסחרית גרמה לירידה משמעותית במחירים של פריטים מסוימים, כגון קמח חיטה וסוכר, באוגוסט בהשוואה ליולי, מחיר פריטים אחרים עלה שוב בשבוע האחרון של אוגוסט עקב הכמויות הזמינות שהינן מוגבלות ביותר. כך, למשל, בצל יבש ועגבניות נעלמו לחלוטין משווקים בעיר עזה בימים האחרונים של אוגוסט. יתר על כן, סחורות מסחריות הנכנסות נוטות להיות כאלה שיכולות להביא שולי רווח גדולים (כמו גבינה מעובדת וחטיפים מלוחים), להבדיל מירקות, מוצרי חלב ופריטים אחרים בעלי ערך תזונתי גבוה. עד אוגוסט 2025, מגוון המזון בעזה הגיע לאחת מנקודות השפל שלו, כאשר התזונה צומצמה כמעט לחלוטין לדגנים וקטניות, בעוד שמוצרי חלב, ירקות, פירות וחלבונים נעלמו מהצריכה הביתית. היוצא מן הכלל היחיד היה עוף קפוא, שהכנסתו לרצועת עזה הותרה בתחילת השבוע השלישי של אוגוסט בפעם הראשונה מזה למעלה משישה חודשים, ולפי הדיווחים נמכר במחיר של 130 ש"ח לקילוגרם בדיר אל־בלח ו־120 ש"ח לקילוגרם בעיר עזה.
  • בין 64% ל־76% ממשקי הבית בנפות השונות של עזה דיווחו כי אין ביכולתם לגשת לשווקים, בעיקר עקב מחסור במזומן (94%) ומחירי מזון גואים (60%). יתר על כן, 77% ממשקי הבית דיווחו, באופן מדאיג, על סיכוני בטיחות שהם נחשפים אליהם שעה שהם מנסים להשיג מזון. הדו"ח מדגיש גם משבר נזילות מזומנים מתמשך המשבש את פעילות השוק, כאשר 74% מהחנויות אינן מסוגלות לחדש את המלאי או לשלם לספקים. זאת למרות דיווחים על ירידה בעמלות התשלום והמשיכה הדיגיטליות ב־30-35%, משעור של 50% בשלב כלשהו ביולי. יתר על כן, המחסור בפריטים חיוניים ממשיך, כולל גז לבישול, שכמעט לא ניתן להשיגו. מצב זה אילץ שני שליש ממשקי הבית לשרוף פסולת להכנת מזון.
• על פי נתוני משרד הבריאות בעזה, נכון ל־10 בספטמבר, תועדו 404 מקרי מוות הקשורים לתת תזונה, כולל 141 ילדים, מאז אוקטובר 2023. פירוט נתונים מעודכן שפורסם על ידי משרד הבריאות ב־27 באוגוסט מצביע על כך שמתוך סך כל מקרי המוות הקשורים לתת תזונה ארבעה תועדו בשנת 2023, 49 מקרי מוות בשנת 2024 ו־260 בין ינואר ל־27 באוגוסט 2025.

מימון

• נכון ל־10 בספטמבר 2025 העבירו מדינות החברות באו"ם כ־985 מיליון דולר מתוך 4 מיליארד הדולר (24%) הנדרשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ־12% מיועדים לגדה המערבית. יתרה מכך, במהלך אוגוסט 2025 ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 104 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 62.3 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (87%) ובגדה המערבית (13%). מכלל המיזמים האלה, 48 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 42 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו־14 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 62 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 35 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.

* כוכביות מציינות כי נתון, משפט או פסקה תוקנו, נוספו או הוסרו לאחר הפרסום הראשוני של עדכון זה.