אנו עדים להסלמה מסוכנת בעיר עזה, שכוחות ישראליים הגבירו בה את פעילותם והורו לכל התושבים לנוע דרומה. עליית מדרגה זו מתרחשת שבועיים לאחר שאושר קיומו של רעב בעיר ובסביבותיה. הרשויות הישראליות אמנם הגדירו באופן חד־צדדי אזור בדרום הרצועה כ"הומניטרי", אך הן לא נקטו צעדים יעילים להבטחת שלומם של מי שייאלצו לעבור לשם. כמו כן, גודל האזור והיקף השירותים הניתנים בו אינם מספיקים לתמוך אפילו במי שכבר נמצאים שם; על אחת כמה וכמה בעקורים נוספים שיגיעו.
כמעט מיליון איש נותרו כעת ללא אפשרויות בטוחות או בנות קיימא – לא הצפון ולא הדרום מציעים ביטחון.
לעזוב את צפון עזה פירושו לשלם סכומים בלתי אפשריים עבור תחבורה ומעבר בטוח, סכומים שרוב המשפחות פשוט אינן יכולות להרשות לעצמן. פירושו של דבר, לצלוח דרכים שבקושי ניתנים למעבר. פירושו של דבר, למצוא מקום לינה באוויר הפתוח או באתרי עקירה צפופים. ופירושו של דבר, לנקוט מאמצים בלתי פוסקים למצוא מזון, מים, טיפול רפואי ומחסה, וחיים ללא תברואה מכובדת ובטוחה. הניצולים בעזה מותשים.
אזרחים, כולל אנשי סיוע הומניטרי, עודם נמצאים בכל רחבי הרצועה. אסור בשום מקרה שהם והתשתית האזרחית שהם תלויים בה, כגון מתקני בריאות, יהיו מטרות להתקפה. כמו כן, אסור בשום מקרה שאתרים אזרחיים ישמשו כדי לחפות על פעולות צבאיות, ובה בעת – גם אם נעשה שימוש כזה – אין בעניין זה כשהוא לעצמו להפוך אותם למטרות חוקיות. האיום בחורבן העיר עזה הוא מקולות האזעקה הרמים והחמורים ביותר.
בשל חסמים שהרשויות הישראליות מציבות, היקף הסיוע ההומניטרי הנוכחי אינו מספיק כלל ועיקר.
יש להרחיב את הגישה ההומניטרית ולהפוך אותה לבת קיימא, לרבות נתיבי גישה ישירים לצפון ולדרום. קווי אספקה קריטיים של דלק ומים חייבים להישאר פתוחים וללא הפרעות. לכל שיבוש נוסף יהיו השלכות הרסניות על האזרחים.
למשפחות בעזה: אנו בקהילה ההומניטרית נישאר בעיר עזה ככל שנוכל, נישאר ברחבי הרצועה, ונעשה כל שביכולתנו להביא סיוע ולספק שירותים מצילי חיים.
לקהילה הבינלאומית: עשו מעשה. קראו להפסקת אש מידית. הבטיחו את כיבוד המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כולל שחרור בני הערובה ומי שנעצרו באופן שרירותי.
אסון זה הוא מעשה ידי אדם, והאחריות מוטלת על כולנו.
* ארגון הגג של גופי הסיוע הוא פורום קבלת החלטות אסטרטגי בהובלת המתאם ההומניטרי לשטח הפלסטיני הכבוש. הפורום מאגד את ראשיהם של גופי או״ם ויותר ממאתיים ארגונים לא ממשלתיים – בינלאומיים ופלסטיניים כאחד – שכולם עוסקים בעניינים הומניטריים בגדה המערבית וברצועת עזה, בכפוף לעקרונות הומניטריים שההסכמה עליהם הינה עולמית.